‏הצגת רשומות עם תוויות זיו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זיו. הצג את כל הרשומות

יום שני, 18 בינואר 2016

הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר

בירושלים נפטר הערב הגאון הגדול רבי רפאל שמואלביץ ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה.
גדולה היא האבידה, אף כי בשנים האחרונות היה ראש הישיבה חולה במחלה אשר מנעה ממנו לתפקד ולמסור את שיעוריו, אלפי התלמידים אשר לרבינו, לא ישכחו את שיעוריו הנלבבים אשר מסר במשך עשרות שנים בישיבת חברון, ובישיבת מיר, וטרח ויגע להעמיד התלמידים על אמיתות התורה, ולהדריכם בדרכי העיון.
רבי רפאל, נולד בשנת תרצ"ז במיר שבבלרוס, לאביו הגאון רבי חיים שמואלביץ, שכיהן כר"מ בישיבה, נקרא על שם סבו רבי אלתר סטוצ'ינר.
בימי המלחמה העולמית, נמלטו הוריו עם בני הישיבה לוילנא, ומשם היטלטלו בדרכים ברכבת הטרנס-סיבירית, ליפן ומשם לשנחאי, שם שהתה הישיבה כמה שנים, ולבסוף אחר שהות קצרה באמריקה, הגיעו בשנת תש"ו, וארץ ישראל, והשתקעו יחד עם הישיבה בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא רבי רפאל לאשה, את בתו של הגאון רבי אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון, והיה זה השידוך שהפגיש בין שתי הישיבות החשובות שבירושלים. לאחר נישואיו נתמנה למסור שיעורים בישיבת חברון, במשך למעלה מעשר שנים.
לאחר פטירת אביו, נקרא לשוב אל ביתו הישן אל ישיבת מיר, למסור בה שיעורים, ולימים אף נתמנה כראש הישיבה לצידו של שאר בשרו רבי נתן צבי פינקל. ומסרו במקביל שיעורים כלליים בבתי המדרש המרכזיים של הישיבה.
ואף גם זאת, גם באותם הימים מסר סדרות רבות של שיעורים לחבורות רבות של בחורים ואברכים, אשר היו באים לביתו לשמוע שיעורים, כמעט בכל שעה משעות היום. ואף אני הקטן, נמניתי על אחד מחבורות אלו, ובמשך כמה שנים באתי לביתו פעמיים בשבוע בשעות הערב בתחילת סדר שלישי לשמוע שיעור בעיון על סדר הדף על פי סדר הלימוד בישיבה.
ואהה, עכשיו איבדנו כל זאת, כאשר ראש הישיבה עלה לגנזי מרומים,

יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

ר' אבא'לי פאסוואלער – מאמר שלישי ואחרון

במאמר הראשון, כשפירטנו את תולדות חייו של הגאון ר' אבא'לי, הזכרנו בקצרה גם את נשותיו, וכך כתבנו:
בהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו ... לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא.

כעת נפרט יותר על נשותיו ויחוסם, ובכך נשלים את סקירת עץ המשפחה של ר' אבלי.

בזיווגו הראשון כאמור, נשא את בתו של ר' אליקים געץ, אחד מגבירי העיר פאסוואהל.
ר' אליקים געצל מפאסוואהל, והיה בן של ר' משה שמסר נפשו על קדושת ה'. ר' אליקים געץ ואביו, וגם בנו הנזכר להלן, כולם זכו לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. והיה ר' משה שלם בכל חכמה ומדע, ומחכמי ישראל הקרובים למלכות, ומסר נפשו על קדושת ה' מקנאת שרי העמים בכבודו הגדול אשר כל השרים קדמו לפתחו יועץ וחכם חרשים.
ידועים לנו בן ובת נוספים לר' אליקים, הבת היא אשת ר' צבי פאנעדעלער. והבן הוא ר' שלמה זלמן שהיה סוחר בברעסלויא [הסמוכה לקובנא] אבי ר' יצחק פאסווילער מפוניבז', שכתב ספר תורה לעצמו בכתיבת ידו, ובזקנותו כאשר היה סג"נ שתים עשרה שנים, היה חוזר תמיד משניות בעל פה, יום ולילה. הוא היה חותנו של המגיד ר' נתן פרידלנד. אשר האריך בתולדות משפחה זו, בסוף ספרו 'סולו סולו המסילה', תחת הכותרת 'ברכת השבח'.

כאמור, רבי אברהם אבאלי נתאלמן ממנה בצעירותו, ולא ידוע לנו אם השאיר ממנה צאצאים או לא.

בזיווגו השני, נשא בתו של רב העיר לאנצוט, ברם, לא נמסר לנו מי הוא אביה אשר היה רב שם, בספר 'עיר ווילנא' מעלה השערה שמא הוא רבי יחיאל מיכל ב"ר אברהם הלוי, [בא בהסכמה על ספר עטרת יוסף זולקווא תקלח, ועל ספר חובת הלבבות עם פירוש נאדר בקודש בשנת תקנ"א], אשר כיהן שם באותה העת, והוא חתן הגאון רבי משה יהושע הורוביץ אב"ד הוראדנא. (ואין לבלבלו עם ר' יחיאל מיכל ליטוואק אב"ד פרעמישלא, שאף הוא היה חתן ר' משה יהושע הנ"ל).
על כל פנים, מזיווג זה נולדו שלש בנותיו של ר' אבלי, אודותיהן נרחיב להלן.

בזיווג שלישי, נשא בוילנא את האלמנה הרבנית מרת פייגא בת רבי יצחק אייזיק לנדא, נינו של בעל הכנסת יחזקאל. בכך היה ר' אבלי גיסו של רבי יחזקאל לנדא, שלימים שימש אף הוא כראב"ד בעיר וילנא, על מקומו של ר' אבלי.
מרת פייגא נפטרה עש"ק ה' אייר תקס"ט, ור' אבלי נתאלמן בשלישית. ואולם ר' אבאלי לא נשאר באלמנותו, ושוב, נשא לו אשה רביעית [!].

יום רביעי, 29 ביוני 2011

הגאון רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז זצ"ל

הושברנו בשלישית. מקליבלנד אמריקה מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הגדול רבי חיים שטיין ראש ישיבת טעלז.

הגאון רבי חיים שטיין, מזקני ראשי הישיבות. נולד לפני תשעים שמונים שנים בעיירה שקאדוויל, שם גר אביו באותם הימים, סמוך על שלחן חותנו.

בימי המלחמה העולמית, ברח מטעלז עם קבוצה של שש עשרה בחורים, שנמלטו אל תוככי רוסיה ימים מספר לפני שהגרמנים כבשו את העיר. ובכך ניצל מגורל בני משפחתו ובני הישיבה שנהרגו כמעט כולם על קידוש השם.

בימי גלותו בטשקנט נשא לאשה את בתו של רבי חיים לייב זאקס, אב"ד אוזדא, מחסידי חב"ד.
רבי חיים שטיין משמאל

לאחר שוך המלחמה, הצטרף לישיבת טלז בקליבלנד, שהוקמה על ידי הגאונים, רבי אליהו מאיר בלוך ורבי חיים מרדכי קאטץ. ולמעלה משישים שנה הרביץ תורה בישיבה.

בחודשים האחרונים חלה, והיום, כ"ז סיון נפטר לבית עולמו.

לפני כמה שנים, נפטר בנו ר' שלום רפאל יהודה שטיין, ולזכרו נדפס ספר הזכרון 'שירתא דפסחא'. הוא היה חתנו של רבי אברהם מיכאל יעלין, מגזע הגאון רבי אריה לייב יעלין בעל היפה עיניים.
יחוסו לבית אבותיו

הגאון רבי חיים שטיין, היה בנו של רבי בנימין משה שטיין גאב"ד אופינא הי"ד, נהרג על ידי הרוצחים הליטאים כ"ו תמוז תש"א, וזוגתו מרת חסיה מרים נהרגה כ"ג אלול תש"א. צאצאיהם: רבי חיים שטיין זצ"ל. מרת עלא רויזעל הי"ד אשת ר' ישראל יהודה לייב רוטשטיין. רבי יהושע אריה לייב שטיין רב בסאלאנט הי"ד. ר' אבא מאיר שטיין הי"ד. והבחורים שלום ושמואל זלמן שטיין הי"ד.

יום שני, 16 במאי 2011

צאצאי רבי גרשון מנדל זיו

משפחת זיו המסועפת מליטא, ממשיכה להעסיק אותנו, בנסיון להשלים את עץ המשפחה. אחרי שבמאמר הראשון ציטטנו את דבריו של ליפמאן, לפיו, רבי גרשון מנדל אב"ד טאווריג, היה בנו של רבי יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן, והאריך ימים מאד. ובמאמר השני הוכחנו שלא הגיוני שהאריך ימים עד כדי כך, וכן, מכתבי צאצאיו של ר' גרשון מנדל זה, לא נראה כי הוא כיהן ברבנות. במאמר זה, אפרט את צאצאיו של ר' גרשון מנדל זיו, בנו של ר' יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן. אך חשוב להדגיש, כי כל המחקר הזה מבוסס, אך ורק על נתונים הנמצאים בספרים. לא השתמשתי במידע הרב הקיים במפקדי המדינה בליטא. השוואה בין הנתונים, תביא מן הסתם לתוספת מידע, ולעיבויו של עץ משפחה זה.


וזו רשימת צאצאיו.
א. רבי עזריאל זיו ראב"ד בירז', גידל בביתו את יתומי אחיו ר' משה, נפטר לאחר שנת תקפ"ז.

ב. רבי ראובן זיו, מקום מושבו היה בעיירה שקאד.

ג. רבי שמואל זיו, גר בפוניבז', ונודע בשם ר' שמואל פינחאסעס.

ד. הגאון רבי משה זיו אב"ד קרייזבורג בעהמ"ח מחשבת משה, התכתב בהלכה, עם הגאון רבי יצחק אייזיק אב"ד שאוויל, והתשובות נדפסו בשו"ת עטרת יצחק, ירושלים תרפה, סימן פ"ב - פ"ד. נפטר עוד לפני אחיו ר' עזריאל כאמור לעיל, והנה מצאתי בספר גאולה וישועה, [לר' יהודה לייב לונץ, בסוף הספר, במאמר 'קורות העיר שאוול'] כותב כך,
"(בשנת תקע"ה) נבחר למ"ץ ראשי, הרב הגאון חסיד ועניו גדול, ר' יאנקעלע בר' יוסף שפירא, עד זמן פטירתו י"א חשון תקפ"ח. ועוזריו ברבנותו היו עוד שני רבנים גאונים ר' יצחק אייזיק בר' אהרן, ור' משה בהמופלג ר' גרשון בהגאון ר' ליבלי זיו הרב דפלונגיאן, ור' ליבלי זה היה מחותנו של זקני הרב הגליל הנ"ל כי בנו דודי זקני המופלג הצדיק והנגיד ר' משה לונץ היה חתן ר' ליבלי זה. הרב ר' משה זיו היה ראשונה רב בקריזבורג בקורלאנד, והניח ברכה אחריו ספר כ"י על סה"מ להרמב"ם והו"ל בנו ר' בנציון פאנידאלער בשם מחשבת משה. נפטר באביב ימיו בן ל"ג שנה ביום א' של חג השבועות תקפ"ג. ובטעות נדפס בשה"ג שהיה רב בבירז, כי שם היה לרב, אחיו הגאון ר' עזריאל זיו".
(שוב, אפשר לשים לב, כי בצורה בולטת, על ר' משה מוזכר גאון, וגם על זקינו ר' לייב, אבל על אביו ר' גרשון, כתוב רק המופלג).

בנו האחד של ר' משה, ר' זאב וואלף זיו, דיין בק"ק קובנא, היה חתנו של רבי יוסף בר צבי הירש לונץ, ולא כשכתבתי שהיה חתן ר' צבי הירש לונץ עצמו. רבי זאב היה מוסמך לרבנות משני גאונים מפורסמים, רבי יצחק אביגדור מקאוונא והיה מ"ץ אצלו שנים אחדות, ורבי זאב וואלף ליפקין מטעלז (אביו של הגאון החסיד ר' ישראל סאלאנטער) ונפטר באביב ימיו בן מ"ח שנה ה' תמוז תרכ"ד. בתו מרת טויבא היתה אשת ר' ארצ'יק קאהן משאוויל.

אחד מצאצאיו המפורסמים של ר' משה זיו, היה הגאון ר' חיים צבי ברוידא אב"ד זאגר, כפי הנראה הוא נשא את נינתו של בעל המחשבת משה [ראה תולדותיו בראש ספרו ארחות חיים על תפלת הדרך, שנדפס בתוך ספר מנוחת אמת, בני ברק תשסה]. בספרו אוצר חיים, (וילנא תרנט), בפרק שני מברכות, כותב ר' חיים צבי כך, "אמרתי להעתיק בכאן חידוש קטן, מה שמצאתי בכתבי דו"ז הרב הגדול מוה' זאב וואלף זיו זלל"ה משאוול בהגאון ר' משה זיו זצלל"ה בעהמ"ס מחשבת משה, והעתקתי אות באות ..... העתקתי זאת לעשות נ"ר לנשמתו וכמאמרם ז"ל שפתותיו דובבות וכו'". חתנו המפורסם של ר' חיים צבי ברוידא, היה הגאון הגדול, רבי זעליג ראובן בענגיס, גאב"ד העדה החרדית בירושלים, ובסוף ספרו לפלגות ראובן, חלק ד' וה', כותב הגרז"ר בהנצחה על אשתו אסתר אסנא, שהיא בת ר' חיים צבי, ומגזע היחס נכדת בעל מחשבת משה. כמו כן, מזכיר את הנדיבים שב"ז ר' שלום ור' בנציון קאהן משאוויל, בניו של ר' ארצ'יק הנ"ל.

ומי היה ר' גרשון מנדל זיו אב"ד טאווריג? האם היה כזה יהודי?

יום שלישי, 10 במאי 2011

עץ משפחה מלא בסימני שאלה

בשבוע העבר, פירטתי כאן, את שושלת משפחת זיו, התבססתי בעיקר על ספריו של ד.מ. ליפמן, לתולדות היהודים בליטא וזאמוט, ולתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, שני ספרים מצויינים אלו נדפסו בקיידאן תרצד.
אומנם, העירוני ידידים, ואף אנוכי שמתי לב, כי ישנה קצת בעייתיות בחשבון השנים. יותר מדי פרטים לא מסתדרים.
נזכיר קודם את סדר הדורות כפי שהובא שם בספר.
עזריאל במוהר"י אב"ד קאוונא
בנו ר' יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן
בנו ר' גרשון מנדל זיו אב"ד פלונגיאן וטאווריג
בניו ר' עזריאל זיו אב"ד בירז, ור' משה זיו משאוויל אב"ד קרייזבורג מחבר מחשבת משה
בניו של ר' משה – ר' זאב וולף זיו דיין בקובנא, ור' בנציון יהודה לייב גרשוני זיו מריגה.

*

ובכן, על ר' עזריאל אב"ד קובנא, ציטטנו מספר דור ודור ודורשיו שהוא נפטר בשנת תק"ח. ואילו את בנו ר' יהודה לייב מפלונגיאן מצינו חתום על הסכמה למדפיסי ש"ס וילנא בשנת תקצ"ה. כמעט תשעים שנה לאחר פטירת אביו. אכן, נכתב עליו בשנת תקצ"ה, 'הישיש', אומנם, זה יתכן במציאות שהיה תינוק בזמן פטירת אביו, אבל זה חריג.
[אומנם, הספר דור ודור ודורשיו, לכשעצמו אינו מקור מספיק מבוסס, אבל בצירוף העובדה שידוע לנו שר' עזריאל התכתב עם מחותנו ר' שמואל בן אלקנה ממיטאווי, נראה שלא היה מבוגר ממנו בהרבה, ור' שמואל נולד בשנת תי"ח ונפטר בשנת תק"ב].
על בנו של ר' יהודה לייב - ר' גרשון מנדל, כתבנו [על פי ספרו של ליפמן], שהיה אב"ד פלונגיאן וטאווריג, ונפטר בשנת תר"ס. ובכן, אם ר' יהודה לייב נפטר אחרי שנת תקצ"ה, ואז היה בן למעלה מתשעים, ובנו נפטר למעלה משישים שנה אחר כך, הרי שהוא היה צריך להיות בן למעלה ממאה שנים. שוב, זה יתכן, אבל זה חריג והיה צריך להיות איזכור לזקנותו המופלגת.

ואילו על בניו של ר' גרשון מנדל, ר' עזריאל ור' משה, כתוב שנפטרו זמן רב קודם לכן. על ר' עזריאל, נכתב שנפטר זמן קצר לאחר גזירת הגיוס על היהודים, שהיתה בשנת תקפ"ז. הזכרנו שר' משה הוא בעהמ"ח ספר מחשבת משה, והנה בשער הספר כתוב, שהספר נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו של ר' משה, שכן ר' משה כבר לא היה בין החיים באותה שנה. ויתרה מזו, בהקדמת הספר מספר המו"ל, שהוא נתייתם מאביו המחבר בהיותו בן י"ב שנים, ונתגדל אצל דודו אחי אביו, ר' עזריאל ראב"ד בירז', אשר היה לו כאב וגידלו. הוי אומר, שר' משה נפטר עוד לפני ר' עזריאל. סיפור מוזר, שני אחים נפטרו כשבעים שנה לפני אביהם, ובכל אופן שניהם הספיקו לשמש ברבנות. אף אם ר' גרשון מנדל האריך ימים עד גיל מאה, עדיין זה תמוה שכאשר היה בן שלושים, בניו כבר הספיקו לשבת על כסא הרבנות בבירז ובקרייזבורג.

יום רביעי, 4 במאי 2011

יחוסו וצאצאיו של רבי עזריאל אב"ד קובנא

אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.
רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.
ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח.

רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.

רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.


בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].

צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,
א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.
ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.

עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.

פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.

יום ראשון, 23 בינואר 2011

רבי נחום זאב דסלר זכרונו לברכה

ענף עץ אבות נגדע היום בבוקר, כאשר נפטר בקליבלנד, המחנך האגדי, רבי נחום זאב דסלר, שהקים את מוסדות החינוך לבנות, שעל ידי ישיבת טעלז בקליבלנד. במשך קרוב לשבעים שנה עסק בחינוך בנות ישראל, ונודע בגישתו החינוכית המיוחדת, מורשה לו מבית אבא - 'המחנך לדורות'. בן תשעים שנה היה בפטירתו.
לוויתו, תתקיים ביום שני בבוקר, בקליבלנד, ומשם יצא הארון לדרכו, לארץ ישראל, ויובא למנוחות בירושלים עיר הקודש.

רבי נחום זאב, עסק רבות ביחוס משפחתו, והיה מודע היטב לשורשים המפוארים שלו. הוא אף הדפיס ספר מיוחד, בשם 'אילנא דחיי', בו העלה על הכתב אילן יוחסין מפורט של משפחתו מכל הצדדים. אכן, עץ משפחה לתפארת.

אף אנחנו כאן, נזכיר את יחוסו בקצרה.

רבי נחום זאב דסלר, היה בנו של המשגיח הגדול, הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, בעל המכתב מאליהו. בן רבי ראובן דב דסלר, בן רבי ישראל דוד דסלר, בן רבי ישעיהו, בן רבי ברוך.

אמו של רבי נחום זאב, רעייתו של המשגיח, היתה הצדקנית מרת בלומא בת הגאון הצדיק רבי נחום זאב זיו ברוידא, בנו של הסבא מקעלם הלא הוא רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו, המפורסם בשמו, ר' שמחה זיסל. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מנחם נחום ברוידא. בן רבי ישראל ברוידא. בן רבי מאיר ברוידא מקעלם. בן רבי יוסף ברוידא אב"ד קעלם בן רבי צבי הירש ברוידא אב"ד הורודנא. בן רבי שלום ברודא. בן רבי יוסף ברודא. בן רבי חיים ברודא מפראג. בן רבי אברהם ברודא אב"ד פוהרליץ ודרשן בפראג. בן רבי משה ברודא.
ר' חיים ברודא מפראג היה חתן ר' גרשון מפראג, יש שכתבו שהיה נכד לבעל התוספות יום טוב. וזה אינו, כפי שהארכנו כבר במאמר על יחוס אמו של רבי שלמה זלמן מייזליש.

אמו של המשגיח, אשת רבי ראובן דב דסלר היתה מרת חנה פריידא בת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"ץ דק"ק וילנא. בן רבי יצחק שירווינטר מו"ץ בוילנא. בן רבי אריה. בן רבי יהודה גרודננסקי מראמיגאלע. בן רבי אריה מגרודנא, שעל שמו נקראה המשפחה גרודננסקי.

אשת רבי נחום זאב זיו הנ"ל, בנו של הסבא מקעלם, היתה מרת פעשא בת רבי משה אילברג, וזוגתו מרת בילא אקרמן מצאצאי רבי אברהם דאנציג בעל החיי אדם.

אשת הסבא מקעלם, היתה מרת שרה לאה, בת ר' ישראל. וזו תמונת מצבתה.

מצבת אלמנתו של הסבא מקעלם


אמו של הסבא מקעלם, היתה מרת חיה. והיא היתה מצד אמה מרת נחמה מצאצאי החכם צבי.
[וכך כתב הסבא מקעלם, במכתב:
"אודות הסידור יעב"ץ ששלחת לי, אשמח בו והרבה דברנו אודותיו... ושמחתי מאד כי אנחנו זכינו להיות ממשפחתו, כי זקנתנו מרת נחמה ע"ה היתה מצאצאי הגאון חכם צבי ז"ל מבתו של הגאון הנ"ל, אביו של הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל, וחובה עלינו לשאת פרי טוב במוסר, כמו שמצאתי ליעב"ץ ז"ל בספרו מגדל עז משבח מאד מעלת המוסר, וכתב: אם תראה בעל מוסר, אל תשאל אל יחוסו, כי זה היחוס הגדול, אך היחוס מועיל כי עי"ז המוסר יעשה פרי יותר"]. 

אשת רבי אליהו אליעזר גרודננסקי הנזכר, היתה מרת מלכה הינדא, בתו של קדוש ישראל, מיסד תנועת המוסר, רבי ישראל ליפקין מסלנט. בן רבי זאב וולף ליפקין אב"ד גולדינגן וטלז. בן רבי אריה ליפקין.

אשת רבי יצחק שירווינטר היתה מרת חנה פריידה בת ר' אליעזר אפרים'ס.

אשתו של רבי ישראל סלנטר, היתה מרת אסתר פייגא בת רבי יעקב הלוי אייזנשטיין, מגזע השל"ה. ורעייתו מרת יענטא.

אשתו של רבי זאב וולף ליפקין, על פי המקובל, היתה מרת לאה בת רבי צבי הירש ברוידא, בן רבי אהרן ברוידא. בן רבי חיים ברוידא. נין לר' אברהם ברודא בעל האשל אברהם, בן רבי שאול ברודא. אחיו של רבי אברהם ברודא אב"ד פאהרליץ הנזכר למעלה. 
אולם, העירני אחד מקוראי הבלוג הותיקים, כי על פי המסמכים המקוריים מזאגר, מרת לאה אמו של ר' ישראל סלנטר, היתה ביתם של יצחק ליפמאן והודה. [היו להם בנים נוספים, חיים, ואביגדור].