בשעות האחרונות הובא למנוחת עולמים בבני ברק, הגאון הגדול רבי אברהם חיים לוין ראש ישיבת טעלז בשיקאגו, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה.
ואלו הם תולדותיו,
נולד בשנת תרצ"ה לערך, בעיירה וואשקי שבליטא, שם כיהן אביו כרב, בילדותו נסע עם הוריו לאמריקה, ונשלח ללמוד בישיבת טעלז עוד לפני גיל בר מצוה, בהיותו אך בן 11 שנים, ונמנה על אחד מחשובי התלמידים בישיבה. ביום י"ט חשוון תשי"ח נשא לאשה את הרבנית אסתר מרים לבית גינצבורג, נכדת המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. אחר נישואיו, בשנת תש"ך לערך, נקרא להקים סניף לישיבת טעלז בשיקאגו, ועמד בראשות הישיבה למעלה מיובל שנים עד לפטירתו שלשום, ביום כ' כסלו תשע"ט, מסע לווייתו יצא מישיבתו בשיקאגו, והסתיים כאמור, בבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק.
ואלו הם תולדותיו,
נולד בשנת תרצ"ה לערך, בעיירה וואשקי שבליטא, שם כיהן אביו כרב, בילדותו נסע עם הוריו לאמריקה, ונשלח ללמוד בישיבת טעלז עוד לפני גיל בר מצוה, בהיותו אך בן 11 שנים, ונמנה על אחד מחשובי התלמידים בישיבה. ביום י"ט חשוון תשי"ח נשא לאשה את הרבנית אסתר מרים לבית גינצבורג, נכדת המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. אחר נישואיו, בשנת תש"ך לערך, נקרא להקים סניף לישיבת טעלז בשיקאגו, ועמד בראשות הישיבה למעלה מיובל שנים עד לפטירתו שלשום, ביום כ' כסלו תשע"ט, מסע לווייתו יצא מישיבתו בשיקאגו, והסתיים כאמור, בבית החיים נציבי פוניבז' בבני ברק.
וזה יחוסו של רבי אברהם חיים
אביו, רבי
אליעזר לוין אב"ד דיטרויט מישיגן, נולד בשנת תרנ"ח בעיר האנאשישאק שם
כיהן אביו כרב. בנערותו נסע לאיישישוק, שם למד בישיבתו של רבי טוביה רוטברג, אחר
כך נסע ללמוד בראדין, והיה תלמיד מובהק של החפץ חיים, משם המשיך לקעלם, וגם אחר
נישואיו למד בכולל קעלם, והיה מגיד שיעור בהת"ת שם, עד שנקרא לכהן כרב
בוואשקי על מקום חותנו, בשנת תרצ"ו לערך, נסע לאמריקה, תחילה כיהן כרב בעיר
אירי פנסילבניה, ואחר כך נקרא לכהן כרב קהילת בית תקווה בדיטרויט, שם פעל רבות לטובת
כלל היהדות בעיר, תחילה כחבר ועד הרבנים בדיטרויט, ולבסוף כיהן כאב"ד דיטרויט
מישיגן, וראש ועד הרבנים שם. האירך ימים ונפטר ביום א' י"ד שבט תשנ"ב,
והובא לקבורה בארץ ישראל ביום ג' ט"ז שבט. זוגתו מרת שרה מנוחה לבית הופנברג,
היא נפטרה בשנת תש"ך. אחרי פטירתה נשא בזיווג שני את מרת חנה
בת רבי משה העשל מזינקוב, היא נפטרה ביום ה' כסלו תשמ"ח והובאה לקבורה בארץ ישראל בפתח תקווה. צאצאיו: א. רבי אברהם חיים הנ"ל. ב. מרת איטא ברכה אשת רבי יעקב הלוי ליפשיץ מו"צ במאנסי, נכד רבי יעקב ליפשיץ מקובנא. ג. מרת חיה דבורה אשת רבי חיים דוב קעלער. ד. מרת יוכבד אשת רבי דוב בערל וויין רב בכמה קהילות באמריקה, כיום בירושלים.
בת רבי משה העשל מזינקוב, היא נפטרה ביום ה' כסלו תשמ"ח והובאה לקבורה בארץ ישראל בפתח תקווה. צאצאיו: א. רבי אברהם חיים הנ"ל. ב. מרת איטא ברכה אשת רבי יעקב הלוי ליפשיץ מו"צ במאנסי, נכד רבי יעקב ליפשיץ מקובנא. ג. מרת חיה דבורה אשת רבי חיים דוב קעלער. ד. מרת יוכבד אשת רבי דוב בערל וויין רב בכמה קהילות באמריקה, כיום בירושלים.
בן רבי
חיים משה הלוי גאליצקי אב"ד האנאשישאק, ראיתי שכתבו אודותיו שחיבר ספר דברי
חיים – הדרנים, אך לא מצאתי ספר כזה, וכנראה שנשאר בכתב יד. מעט מדברי תורתו הובאו
לדפוס על ידי צאצאיו בספר ולישרי לב. זוגתו מרת דבורה.
בן רבי
יעקב הלוי
רבי
אליעזר לוין הנזכר לעיל, חתן
רבי
אברהם ב"ר חיים הופנברג אב"ד וואשקי נולד בשנת תר"ח לערך, בצעירותו
למד בישיבת מיר, ושם עבר לקובנא לקיבוץ נבהייזר בראשות רבי אליעזר גורדון, ומשם
עבר לישיבת וולוזין. בשנת תרל"ב נסמך להוראה על ידי רבי אלכסנדר משה לפידות
ואחר כך גם נסמך על ידי הרמים דוואלוזין. בשנת תרמ"ז נבחר לכהן כאב"ד
וואשקי, תפקיד אותו נשא במשך 43 שנה עד לפטירתו, ביום א' ניסן תרפ"ט. כל אותם
השנים העמיד תלמידים הרבה, מבני עירו ומחוצה לה. זוגתו מרת איטא לבית חרקוב, נפטרה
י"א אב תרפ"ט. מחבר קול ברמה תרס"ו, ומעט תשובות ממנו ואליו, נדפסו
בספר תולדות יעקב, וילנא תרסז, כמו כן, נשאר ממנו גם כתב יד שו"ת ודרושים.
צאצאיו, א. מרת לאה אשת ר' שמואל כץ. ב. ירחמיאל הופנברג נשוי לחנה בת ר' פייביש יאצקין.
ג. שרה הנ"ל.
אביו
רבי חיים, זוגתו מרת רחל לבית פיין.
האם יש קשר משפחתי בינו לבין הרב שמואל אריה לוין מארגנטינה, בהתבסס על כך ששם אביו שווה ''אברהם חיים'' וכן שמם דומה מאוד שכידוע יהודה ואריה הם שמות נרדפים קצת, ולכל הפחות לסבא של הרב שמואל אריה לוין מארגנטינה קראו ''שמואל אריה''
השבמחקיצויין שהוריו של הרב שמואל אריה לוין מארגנטינה הם מביאליסטוק ומגרייווע