מר אלי אשד בלש וחוקר תרבות, העמיד לרשותי רשימות שכתב סבו ר' יוסף זונדל וסרמן, ובהם רשימות צאצאיו של ר' יוסף זונדל מסלנט, בעז"ה אפרסם כאן את הרשימה בתוספת הערות. כהקדמה, אכתוב כאן על אבות המשפחה של ר' יוסף זונדל.
במאמרו האחרון לתולדות משפחתו, כתב אלי אשד על תולדותיו של ר' יוסף זונדל מסלנט 'הפה השלישי של אליהו', רק אעיר כאן, שלא כל מה שנכתב שם בנושא יחוס אכן מדוייק.
ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו לאביו רבי בנימין בייניש ולאמו פעסע. אביו ר' בנימין בייניש היה החזן בעיר סלנט, גם אבי אביו ר' זונדל היה חזן בעיירה סלנט. במאמרו של חיים פרידמן [מחבר ענפי אליהו], הוא מנתח את פרטי המשפחה כפי שעולה ממפקדי האוכלסין של סלנט.
ר' בנימין בייניש אבי ר' יוסף זונדל היה נכד לרבי אורי שרגא פייוויש אשכנזי תלמידו של המהר"ם מלובלין ואב"ד וילנא ובסוף ימיו בירושלים.
המקורות על משפחתו של ר' פייביש נזכרים ברובם בספר עיר וילנא,לר' הלל נח מגיד, עמ' 3-4.
בסוף ההקדמה לספר כרם שלמה [מאת ר' שלמה אהרן זעליג ב"ר יואל, ורשא תר"א] מזכיר את יחוסו ובתוך הדברים כותב "הרב הגאון מוה' יצחק אב"ד דסעמייאטיטץ, ואחיו היו גאונים מפורסמים הרב מוה' פייווש אב"ד דק"ק ווילנא ונתקבל לנשיא בא"י והרב מוה' דוד אב"ד דק"ק יאנוב ועוד שלשה אחיות ואחת היתה הצדיקת המפורסמת מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והיו בני הרב הגאון מהר"מ אב"ד דק"ק הארדישץ". בעל עיר וילנא הבין בפשטות שהפיסקא האחרונה 'והיו בני הרב הגאון מהר"מ' מוסבת על כל שלשת האחים ושלשת האחיות, וביניהם ר' פייביש דנן, אך יתכן שהפיסקא הזו מוסבת רק על סוף הדברים, שמספר על מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והם היו בני הרב הגאון מהר"מ וכו', דהיינו, יתכן שמהר"מ אב"ד הארדישץ לא היה אביו של ר' פייביש, כי אם גיסו.
בספר עיר וילנא שם, מביא 'מכתב יחוס ישן נושן' וכתוב שם: הרב ר' גרשון אבד"ק אבאלניק, והרב ר' יחיאל בני אבי זקני ר' יצחק מווערבלאווי (בן הרב ...) חתן ר' משה יורבריגער בן הרב ר' לייב שייטיל'ס מוילנא אב"ד דק"ק הוראדנא, חתן ר' דוד חסיד, בהג"מ ר' פייווש ב"ר דוד אבד"ק ווילנא.
ברור שמגילת יוחסין זו משובשת, מכיוון שבהמשך מזכיר כמה פרטים שאינם נכונים בוודאות, וגם לגבי ר' לייב אב"ד הורדנא, ידוע לנו שהיה חתן ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב [ולא בן בנו כפי שמפרט שם בהמשך, ויש עוד הרבה להעיר על אותה מגילה]. אך על כל פנים מוזכר בה שאביו של ר' פייביש שמו היה ר' דוד.
בעל עיר וילנא מצא בספר שפע טל [לר' שבתי ב"ר עקיבא הורוביץ שאר בשרו של השל"ה, הנאוואה שב"ע שמחות לפ"ק], 'הקדמת האלוף יניק וחכים עניו וחסיד מהר"ר פייביל בהגאון החסיד מוהר"ר דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, חתן הרב הגדול מופת הדור בוצינא קדישא הגאון בגאון עוזו אב"ד ור"מ מורה צדק דק"ק פרנקפורט וכו' הגאון מהר"ר ישעיה סג"ל יצ"ו ש"ן'. ומעלה ר' הלל נח השערה, שמא פייביל זה, שכתוב כאן שהיה חתנו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ אב"ד פרנקפורט, הלא הוא השל"ה, הוא אותו ר' שרגא פייביש דידן, ועל כן היה גם הוא נשיא בירושלים על מקום חותנו השל"ה. אם אכן כן, אזי ידוע בבירור שם אביו: ר' דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, [זכריה מנדל, זה צירוף שמות שהיה נפוץ באותם הימים].
מצאצאיו של ר' פייביש:
ידועים לנו שתי משפחות עיקריות
לפי כתב היחוס הישן הנדפס ב'עיר וילנא', ר' דוד חסיד, בנו של ר' פייביש היה חותנו של ר' לייב שייטיל'ס אב"ד הוראדנא. ר' אריה לייב זה, לפנים היה אב"ד סלוצק, ומשם נלקח להוראדנא. וממנו משתלשלות משפחות רבות בעם ישראל, מהם נזכרים בעיר וילנא:
ר' דוד טעבלי אב"ד ליסא, בעהמ"ח 'נפש דוד', ו'מכתב לדוד'. לתולדותיו בארוכה כתב ר' ישראל נתן השל בקובץ בית אהרן וישראל עמ' קיז-קיט הערה 5.
ור' רפאל נתן נטע רבינוביץ בעהמ"ח 'דקדוקי סופרים, שכתב את יחוסו בסוף שו"ת מהר"ם בר ברוך, שהדפיס בלבוב תר"ך, וזה לשונו שם: נאום המעתיק והמגיה: רפאל נתן נטע בלא"א מוה' [שלמה] זלקינד, בהרב ר' מאיר, בהרב הג' ר' שאול אב"ד דק"ק זאסלא, בהגאון מוה' ארי ליב אב"ד דק"ק אניקסט והגליל, ר' אריה לייב אב"ד אניקסט היה אחי הגאון מוה דוד טעבל האב"ד מליסא, וכו' וכו'. [במאמר המוסגר הערה נוספת, בענין ר' נתן נטע אביו של ר' אריה לייב אב"ד הוראדנא, שגם בעיר וילנא וגם ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, כתבו עליו שהיה בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, הרי שמצויה הסכמתו, של ר' נתן נטע, על ספר נחלת עזריאל, וחתם ב"ר יעקב מלובלין, וכנראה שזהו ר' יעקב רעכלס הנזכר בכתב היחוס המובא בעיר וילנא. ועוד יחוס משפחה זו טעון בירור רב]
משפחה נוספת היא משפחתו של ר' יוסף זונדל מסלנט נשוא מאמרינו, ומקור הידע הוא בהקדמה לספר 'זיר יצחק' [וילנא תרל"ו], מאת ר' יוסף זונדל אב"ד בירז', ולפנים בעיר קראק ובעיר יאנווא, בן ר' יצחק 'שהיה רב בעיר פומפיאן יותר משלושים שנה, ועתה אוה למושב לו בירושלים עיה"ק תוכב"ב והוא בן ל... הרב הגדול ... ר' חיים אביגדר בעיר קידאן נין ונכד להרב הגאון הגדול מ' אורי שרגא פייווש זצוק"ל', וכו' ומזכיר שם בסוף ההקדמה שבירושלים נחתם בחתימת ידו של ר' פייביש 'והעתיק אותו ש"ב בן דוד זקני הרב הגדול המפורסם בתורתו ובמידת פרישותו כקש"ת מ' יוסף זונדל מסלאנט זצוק"ל אשר היה מכונה בהעולם בשם הטוב ר' זונדל סלאנטער והיה בן לדוד זקני הרב הגדול מ' בנימין בינש מסלאנט'. ויעויי'ן שם עוד בהקדמה לספר, נדפס המכתב עצמו מר' זונדל סלנטר. כפי הנראה ר' חיים אביגדר הנ"ל היה אחיו של ר' בנימין ביניש. החזן מסלנט, אביו של ר' יוסף זונדל נשוא מאמרינו. והם היו מצאצאי ר' פייביש אב"ד וילנא.
בניגוד למשתמע ממאמרו של אלי אשד, שצויין לעיל, אין שום מקור שאביו יוסף זונדל היה בנו של ר' דוד חסיד, וזו השערה פרטית של אשד.
הערה נוספת, גם בעל ה'כרם שלמה' הנ"ל, אינו מצאצאי ר' פייביש, כפי שכתב אלי אשד, אלא מצאצאי אחיו.
[במאמר המוסגר, ריבוי השמות אצל ר' פייביש, נובע מכך שהשמות תורגמו כל העת משפה לשפה, שרגא בארמית פירושו נר, לכן קיים הצירוף אורי שרגא, לאידך שרגא גם נתכנה בלשון המדינה פייבל, ובכינוי פייביש.]
צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים
צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי
משפחת ברזכאי הינם צאצאים לרבי יוסף זונדל סלאנט. פעם קראו להם ברדקי. כי רבי שמואל סלאנט היה חתנו של ריז סלאנט. ורבי ישעיהו ברדקי היה חתן הפאת השולחן. לימים ביתו של רבי שמואל ובנו של רבי ישעיהו נישאו. רבי שלמה ברדקי וחיה סלאנט. ומשפחת ברדקי שהיום ברזכאי הם דור שמיני בערך לרבי יוסף זונדל מסאלאנט.
השבמחקאכן צודק.
השבמחקמשום מה נשמטו לי מהרשימות כאן, בני משפחת ברדקי - בר זכאי. רק בדור השלישי הזכרתי את האבות, ואת הצאצאים בדור רביעי שכחתי.
אי"ה בימים הקרובים אוסיפם.
ב"ה
השבמחקמה היה שם המשפחה של ר' יוסף זונדל, שהיה השם סלנט כשם המשפחה החל רק מבנו?
מי אמר שהיה לו שם משפחה?
השבמחקרציתי לדעת מי אמר שפייגא נחמה אשת ר' שמואל מוניה זילברמן היתה נכדה של ר' זונדל מסלנט אולי היתה בתו של ר' שבתי דיין מזיווג ראשון
השבמחקכאמור, המקור הוא בכתביו של ר' יוסף זונדל וסרמן ז"ל שחקר את הדברים לפני עשרות שנים.
מחקיוסף זונדל וסרמן ז"ל היה סבי , מעניין לקרוא
השבמחק