גדול מרבן שמו של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, שר צבא ישראל, מאיר עיני העולם בתורתו וביראתו.
נכתוב כאן סקירה על משפחתו וצאצאיו.
ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ח או תקצ"ט בעיירה זיטל, לאביו ר' אריה זאב הכהן, ולאמו מרת דוברושה.
משפחת בית אביו
לאביו ר' אריה זאב הכהן, נולדו מאשתו הראשונה, מרים [בת ר' הירש], בת ושני בנים. הבת רייזל, נישאה לבנו של הרב ר' אליקום געציל (אדרצנער) ששימש כמשגיח בישיבת וואלאזין. מעניין לציין שגם ר' אליקום געציל היה יליד העיירה זיטל. הוא נפטר בכ' ניסן תרכ"ה.
הבנים היו ר' משה הכהן, ור' אהרן הכהן.
אחרי מות אשתו הראשונה, לקח ר' אריה זאב את אחותה הצעירה, דוברושה, וממנה נולד בנו ישראל מאיר. האם מרת דוברושה נפטרה בז' סיון תרנ"ג.
ר' אהרן הכהן הנ"ל היה מבוגר מהחפץ חיים בכתשע שנים. הוא היה מופלג בתורה, מתלמידי הגאון ר' יעקב בארי"ט זצ"ל שהרביץ תורה בווילנא (גם החפץ חיים למד אצלו תקופה קצרה), והיה לו ממנו כתב סמיכה, אבל שלח במסחר ידו, ולא שימש ברבנות. בנו של הח"ח, ר' ליב, בסַפְּרו על האח ר' אהרן, מסיים וכותב, "אמנם זכה בבנים ת"ח מורי הוראות ולנכדים תלמידי חכמים גדולים". מי היו אותם בנים והיכן שימשו בהוראה לא אדע, אבל נכדו היה מפורסם מאד בעולם הישיבות, שמו היה הג"ר חיים דוד לייבוביץ, בן ר' אריה זאב הכהן, אחד מבניו של ר' אהרן הכהן. נודע בעולם הישיבות כ"ר' דוד ווארשאווער".
נולד בתר"נ. בצעירותו למד בסלבודקה, והיה מהתלמידים המובהקים של הסבא מסלבודקה. בתרע"ח נשא לאשה את בת דודו הג"ר חנוך העניך [ב"ר יצחק אליעזר ליפמאן] שרשבסקי, רבה של העיירה סילצניק, שבזוו"ש היה חתן ר' אהרן הכהן הנ"ל [לא ברור לי אם אשת ר' דוד – ואחיו כדלהלן – הן בנותיו של ר' חנוך העניך מאשתו זו, כך שנישאו לבנות דודם, או שנולדו מאשתו הראשונה של רח"ה]. במות חותנו כיהן תחתיו ברבנות כמה שנים. אח"כ הצטרף ל"כולל" המפורסם בקובנה, בו למדו טובי האברכים, ובתוכם התבלט ר' דוד כאחד האריות [כך סיפר לימים הגר"י קמנצקי ז"ל שלמד ג"כ באותו כולל, שהגדולים בכולל היו רבי דוד ראפפורט ורבי דוד לייבוביץ]. בתרפ"ד היגר לארה"ב, וכיהן כמה שנים כר"מ בישיבת תורה ודעת. אח"כ פתח ישיבה משלו, וקראה על שם דודו, היא "ישיבת חפץ חיים" הקיימת עד היום בקווינס, ניו יורק, ויש גם סניף באר"י. נפטר בשיא פריחתו בט"ו כסלו תש"ב, והשאיר אחריו בנו יחידו הג"ר אלתר חנוך העניך לייבוביץ, שהיה חתנו של הג"ר אברהם חיים יוסף טראפ, בנו בכורו של הג"ר נפתלי טראפ מראדין, וחתנו של הג"ר יעקב משה ספיר. ר' העניך עמד בראשות הישיבה והעמיד תלמידים הרבה, עד לפטירתו ללא בנים בי' ניסן תשס"ח.
לר' דוד היה אח, ר' משה, שגם הוא היה גדול מאד בתורה וביר"ש, וכאחיו נשא ג"כ את בתו של הרב מסילצניק הנ"ל. הוא נפטר בצעירותו בשנת תרפ"ח.
אשתו הראשונה של החפץ חיים היתה פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי [ב"ר זלמן] וגיטל אפשטייןמראדין. היא היתה אשה צדקת מאד. היא פתחה חנות מכולת, כדי שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה במנוחה. החפץ חיים העריכה מאד, שבזכותה הגיע למה שהגיע. פעם אמר לבנו ר' ליב, "לולי העיירה הקטנה הזאת [ראדין], ולולי מעשי אמך, מי יודע אם הגעתי לתורה ולא נסחפתי בטרדות החיים ככל בני גילי" (ר' ליב בזכרונותיו).משפחת החפץ חיים
 |
| תמונה המיוחסת לחפץ חיים [כנראה בשנים מוקדמות] |
אודות אביה ר' שמעון נרחיב בע"ה במאמר מיוחד, לפרט את תולדותיו, ותולדות המשפחה שלו.
מאשתו זו נולדו להח"ח ארבעה ילדים:
א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא, איש גדול בתורה וביר"ש. נולד בסביבות תר"כ. הוא עזר לאביו בחיבור ספריו, כמו שהוא מספר באריכות בזכרונותיו על אביו.
בשנת תר"מ נשא את מרת יוכבד רבקה בת ר' אברהם הלפרין, עליו כותב חתנו ר' ליב בזכרונותיו: "המופלג בתורה וי"א באמת נדיב גדול בסתר ר' אברהם ב"ר אליהו ז"ל, ואשר מר אבא אמר אלי פעם, כי קשה למצוא איש כמוהו, בין רבבות אנשים, בחביבותו, ובהתמדתו בתורה, ובנקיות כפיו מגזל, ובנדיבות לבו הגדולה".
