הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק

אחרי אשר עסקנו במאמר הקודם, בתולדות משפחתו של רבי ברוך בער ליבוביץ, במאמר זה נמשיך ונעסוק, ביחוס המשפחה שלו, ונתמקד במשפחת חותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק וקרמנצ'וג.

רבי אברהם יצחק נולד בערך בשנת תר"כ, לאביו רבי מאיר הלוי צימרמן, את תורתו קנה בישיבות שהיו בליטא. נשא לאשה את מרת ביילה בתו של הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור - ירושלימסקי אב"ד מוש.  בהיותו בהלוסק, נתקבצו סביבו תלמידי חכמים צעירים, בהם רבי נח פאליי, ורבי אייזיק שר, שסיפר שלמד אצל רבי אברהם יצחק כל יום ארבעה דפים בגמ' עד שלמדו יחד רוב הש"ס. לימים נקרא לכהן בעיר קרמנצ'וג, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תרע"ז בקרמנצ'וג.

מתורתו נדפס ספר חידושי הראי"ה על הרמב"ם שני חלקים, ירושלים תשמח.

צאצאיו:

• רבי יעקב משה הלוי צימרמן בניו יורק, הוא נולד בשנת תרל"ז לערך. זוגתו מרת אסתר גיטל בת רבי אהרן חיים ווינמאן מקנוטופ, וזוג' מרת יהודית בת ר' לוי יצחק מאוסטראה, מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. לאחר נישואיו נתמנה ר' יעקב משה כאב"ד קונוטופ, בשנת תר"צ לערך, עבר לארה"ב ונתקבל כרב בית המדרש הגדול בברודווי, נפטר ביום כ"ז תשרי תשכ"ב, וזו' ביום ד' טבת תש"כ. בנו של רבי יעקב משה, היה העילוי המפורסם רבי אהרן חיים צימרמן, ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקאגו, ומחבר ספר אגן הסהר וספר בנין הלכה ועוד ספרים.
• רבי מאיר הלוי צימרמן כיהן כרב בקהלת הענקי בלונדון במשך עשרים שנה.

  

  תמונת רבי מאיר צימרמן מתוך מלך ביפיו

• רבי חיים הלוי צימרמן.
• רבי שלמה הלוי צימרמן, העילוי מקרעמענטשוג, נולד בשנת תרנ"ב לערך, נפטר צעיר ביום כ"ז כסלו תרפ"ט בלוס אנג'לס אמריקה.
• מרת פייגא הי"ד אשת הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ אשר בתולדותיו עסקנו.

הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל

בחיפה נפטר בשבת הגאון רבי יצחק ברנשטיין ראש הישיבה הגדולה ברכסים.
ראש הישיבה נולד בשנת תרצ"ו, למד בישיבת כנסת חזקיהו, ונלקח כחתן לנכדתו של הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שעל שמו נקראה הישיבה.
בחודשים האחרונים חלה מאד, ובשבת זו כ"ט חשוון תשע"ה, הלך לעולמו.
מגדולי היחס היה רבי יצחק ברנשטיין, מצאצאי בית הרב דוואלאז'ין, ועל כן ראוי להקדיש כמה שורות לסקור את אילן היוחסין שלו.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי חיים ברנשטיין נפטר ביום ג' טבת תשל"ב, זו' מרת חיה שרה מלכה לבית מייזל, היא נקראה על שם סבתה כדלהלן, נפטרה ביום ב' תמוז תש"ן.
• אביו רבי אברהם אליהו ברנשטיין תלמיד חכם ומגיד שיעורים בעיר לושה, מקום בו כיהן אביו ברבנות, אמרו עליו כי ראוי היה למלא מקום אביו ברבנות, אלא שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ונתפרנס מחנות מכולת, מחותנו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ. זו' מרת באשע בת ר' דוב.
• אביו רבי משה ברנשטיין רב העיר לושה (במחוז מינסק).

רבי חיים ברנשטיין הנ"ל היה חתנו של,

• רבי שלום שכנא מייזל, מנהל בית המדרש הגבוה "תחכמוני" בביאליסטוק, זו' מרת רבקה מרים לבית דננברג עלו לארץ ישראל בשנות התר"ץ.
• אביו רבי יצחק מייזל, וזו' מרת חיה שרה מלכה לבית יעלין, נפטרה בצעירותה בדר"ח אייר תרמ"ד.
• אביו רבי דוד מייזל.

רבי שלום שכנא מייזל הנ"ל, היה חתנו של

•  רבי חיים לייב דננברג, וזו' מרת פריידל לבית יפה.
• אביו רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, וזו' מרת גולדה לבית יפה, הזכרנו אותם לפני כמה חודשים בבלוג כאשר כתבנו על משפחת דננברג מסטאוויסק.

 רבי יצחק מייזל הנ"ל, היה חתנו של,

משפחת דננברג מסטאוויסק

הזכרנו במאמר הקודם על רבי רפאל טיקוצ'ינסקי, את אחד מאבות אבותיו, רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, אשר זוגתו מרת גולדה היתה ממשפחת יפה.

לצערינו, לא נשתמר מידע על יחוסו של ר' אהרן אליעזר, ואין אנו יודעים אף את שם אביו או אמו, זאת ועוד, אף את השייכות של אשתו אל משפחת יפה - שהיתה משפחה גדולה וענפה, בעולם הרבני בכלל, ובליטא / בלארוס בפרט – אף היא לא נודעה, אם כי, רמז אחד, אולי נגלה בהמשך המאמר.

גם על תולדות חייו של ר' אהרן אליעזר עצמו, אין אנו יודעים הרבה, רק מה שכבר הזכרנו, שהיה תלמידו של בעל הכתב סופר, ועוד כמה עובדות על חיבוב התורה שלו, שנשתמרו בקרב בני המשפחה.

מסופר כי היה סוחר יערות ונתעשר מכך, אך לא שמר את הונו לעצמו ותרם סכומים נכבדים למוסדות החסד בסטביסק, הוא גם ביקר  בארץ ישראל ועל פי המסופר תרם סכום נכבד לבניית בית כנסת בירושלים. רייזל היתה בתו השניה, ולאחיה נולדה עוד בת, ורק אחרי שלש בנות נולד לו בן ומרוב שמחתו בבן זה שנולד ביום רביעי בשבוע, קבע לו להאכיל על שולחנו בחורי ישיבה כל יום רביעי בשבוע, ומספר האוכלים על שלחנו באותו יום הגיע לכשישים.

אבל, כן יש לנו קצת מידע על צאצאיו.

את בתו האחת, הזכרנו במאמר הקודם, היא מרת רייזל אשת רבי משה עקיבא רובינשטיין, אף הוא מסטאוויסק. אולם לא כתבנו עליה די, לר' משה עקיבא ורייזל, נולדו כעשרה ילדים, והקטן שבהם, נולד לאחר פטירתו של ר' משה עקיבא, ונקרא על שמו, הוא עקיבא רובינשטיין, שהתפרסם לימים, כאחד מגדולי השחמטאים בעולם.

לאחר שנתאלמנה רייזל, נישאה בשנית לגאון הצדיק רבי ישראל הלר מו"ץ בביאליסטוק, המפורסם בכינויו ר' ישראל פינסקר.

לרבי ישראל [בן רבי זאב מאיר] הלר, היתה זו אשתו השלישית, בראשונה היה נשוי למרת טויבע פייגא בת ר' אלימלך טאהל מביאליסטוק, כפי הנראה ממשפחתו של ר' אייזיק טאל חותנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ. וממנה נולדו לו כמה ילדים וביניהם הסופר ר' נחמן הלר. בשנית היה נשוי למרת חיה בת ר' בנימין ברודא מהורודנא, וממנה נולד לו בנו המפורסם, הגאון רבי חיים הלר, שהיה ממנהיגי היהדות בארצות הברית, וחיבר כמה ספרים בכמה מקצועות שבתורה.

וכאמור, לאחר שנתאלמן אף ממנה בשנת תרמ"ג, נשא בשלישית את מרת רייזל בת ר' אהרן אליעזר דננברג, אלמנתו של ר' משה עקיבא רובינשטיין. וכך גדלו בבית אחד כאחים חורגים, שני גאונים, ר' חיים הלר, והשחמטאי עקיבא רובינשטיין.

רבי ישראל נפטר ביום ה אב תרנ"ט בביאליסטוק.

בן נוסף של ר' אהרן אליעזר, הוא ר' חיים לייב דננברג, ר' חיים לייב, נשא לאשה בת גדולים, ממשפחת בית הרב, כפי שכונתה בליטא, משפחת צאצאיו של רבי חיים מוולוז'ין.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

עץ המשפחה של הגאון ר' שלמה זלמן מירקש, ידוע מכמה כיוונים, והתיחסותו מעלה בקודש, אל מצוקי ארץ, נתפרסמה בכמה מקומות, ואף כאן הזכרנוהו בקצרה בעבר. במאמרים הבאים נעסוק בפירוט רב בשושלת יחוסו.

ר' שלמה זלמן מירקש, היה בנו של ר' יהודה לייב מירקש ממיר. בשנת תק"ח, כבר השתתף בוועד רבני ופרנסי ליטא בזעלווא, והסכים משם עם כלל הרבנים על הדפסת הסידור עם כוונת האר"י לר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, אב"ד קניגסברג. בשנת תקכ"א, בי"ג לחודש שבט, הסכים, כאב"ד מיר, על הדפסת הספר צמח מנחם.

בשנים הבאות, עזב ר' שלמה זלמן את מיר עירו, וליטא מכורתו, עקב מצוקות הזמן וטרדות הקיום, כפי שמזכיר בהקדמתו לספרו שלחן שלמה, "אך בדורנו בעוה"ר שרבו הצרות וצרה אל צרה נגשת בדאגת הפרנסה הכבידה מאד, ממש בנפשנו נביא לחמנו". את מקומו קבע בקניגסברג, שם נתקבל למגיד ודרשן בבית הכנסת. כעבור שנה, נסע לפרנקפורט דאדר, להדפיס את ספרו הגדול 'שלחן שלמה', קיצור לשו"ע, עם הגהות הרמ"א והוספות האחרונים. כפי שכתב בהסכמתו על הספר 'ליקוטי מן' (פפד"א תק"ל) "שלמה זלמן בהחסיד מו' ליב, ולפנים הייתי חונה ומרביץ ורה בק"ק מיר דליטא, וכעת מתגורר פה"ק פפד"א, ביום ד' טוב מנחם תק"ל".

עיקר פרסומו הוא, על שם ספרו 'שלחן שלמה', אך נדפסו ממנו עוד כמה ספרים.

בקניגסברג בשנת תקכ"ט, נדפס עם הסכמתו של האב"ד דשם, הגאון ר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, 'דרוש ההספד', שדרשתי אני ... שלמה זלמן בא"א מ"ו הרב ... יהודא ליב זצ"ל ... הנקרא בפי כל ר' לייב מירקש מק"ק מיר. בבהכ"נ הגדולה דפה ... קיניגשבערג ... הספדתי את הרב ... אברהם ... אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין, וה"ה הרב ... מרדכי אב"ד ור"מ דק"ק דיסל דארף ... וה"ה הרב ... נתנאל ווייל אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק קארלסרוא ... בעל המחבר קרבן נתנאל, וה"ה גיסי הרב ... דוד בן חותני הרב ... חיים הכהן שהיה אב"ד דגליל סמרגאן ... ביום א' ח"י תמוז ... תקכ"ט ... [גם על ההרג רב אשר נעשה בזו השנה שנשחטו כמה אלפים יונקי שדים וגמולי מחלב ותינוקות של ב"ר ומי יוכל לשער כמה אלפים איש ואשה זקן וזקנה בחור ובתולה אשר נמסרו כצאן לטבח ונשפך דמם כמים ... וגם עתה בעו"ה נתהווה גודל השערורי' ואחינו ב"י נסקלין ונתלין ומי יודע מתי יהיה חמת המלך מלכו של עולם שככה]. ... ומצורף אליו בסופו: דרוש התוכחה אשר דרשתי בק"ק קיניגסבערג ... בשבת פ' כי תצא. (תיאור הספר מתוך 'קהלת משה' לר' שמואל וינר, מ' 2546. על הגזירות שהיו בשנת תקכ"ח, יעויין שם אצל וינר, שמפנה למס' מראי מקומות).

ספר נוסף לר' שלמה זלמן, 'שרשרות העבותות', נדפס בפפד"א תקל"א [מצויין ב'אוצר הספרים' לבן יעקב, וב'ליקוטי שושנים' לרמ"ש, מס' 5349. לא נמצא בספריות הגדולות], ר' שלמה זלמן בהקדמתו לספר שלחן שלמה, מזכיר עוד ספרים שנשארו בכתובים, 'מנורת שלמה' על התורה על פי פרד"ס, 'כסא שלמה' על נביאים וכתובים על פי פרד"ס, 'מטתו שלשלמה' פשטים ודרשות על התורה וחילוקים. בסוף ספרו שלחן שלמה, נדפס ממנו גם כוונת התקיעות.

אחר היותו כאב"ד במיר, נתקבל למ"מ ומ"ץ ק"ק קעניגסבערג, ושם נפטר ביום ו' עש"ק כ"ח תשרי תקל"ד.

צוואתו נדפסה בספר 'אשר יצווה' - גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

אשתו היתה בת הגאון ר' חיים הכהן אב"ד בק"ק סמארגאן והגליל. כך כותב בספר ד"ק עמ' 207, בשם ספר היחס לבני משפחתו. וכן מבואר לעיל, בקונטרס דרוש ההספד לר' שלמה זלמן.

ובכתב היחוס בספר 'חדושי וכללות הרז"ה', [ירושלים תרמ"ה], מבואר, שר' חיים הכהן זה, היה בנו של ר' אריה לייב הכהן ב"ר קלונימוס קלמן הכהן אב"ד נעמירוב. ונשתלשלו ממנו עוד משפחות.

מר' שלמה זלמן מירקש, נסתעפה משפחה גדולה, של רבנים רבים, ודמויות מפורסמות אחרות ביהדות.

מהקדמת ספרו שלחן שלמה [כנראה במהדורה הראשונה], נראה שהיה לו בן ר' צבי שגר בברעסלוי, "הרבני המופלג, רב תנא ופליג, מכה ארי ביום השלג, חכם וסופר הקצין והנגיד המפורסם".

בדעת קדושים, מזכיר את צאצאיו של ר' שלמה זלמן, בנו הוא, הרב הקצין מו"ה צבי הירש במינסק, ובת אחת, מרת שפרינצא אשת ר' בנימין וואלף גינצבורג. בדור הבא ממשיך בעל דעת קדושים, לר' צבי הירש הוא מזכיר בן אחד הקצין המופלג ומפורסם מו"ה שלמה זלמן נקרא בשם ר' זלמן טויבאס בסלוצק. לר' בנימין וואלף גינצבורג, מזכיר בן ובת, הבן הלא הוא, הנגיד המופלג מו"ה שלמה זלמן גינצבורג, אשר אשתו מ' ליבא גיטל היתה בת הרה"ג מו"ה אברהם ר' בערוש'ס מבראד. והבת היא מרת מירקא אשת הגביר המופלג ר' שאול לעווין, חותנו של הגאון ר' יעקב מאיר פאדווא, עליו כתבנו כאן בעבר.

מעבר לנזכר בספר דעת קדושים, בת נוספת נודעה לנו לר' שלמה זלמן, והיא אשת ר' יעקב הוטנר, אבי ר' חיים הוטנר, אביו של ר' מרדכי הוטנר, מ"מ דק"ק קאוונא, בעהמ"ח 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב.

בת נוספת, מרת ריינא, אשת ר' משה'לה ריינעס, [חתום על קול קורא לטובת הישיבה דוולוזין, עוד לפני הגר"ח], אבי זקינו של הגאון ר' יצחק יעקב ריינס.

שלשלת היוחסין

בסוף הקדמתו לספר שלחן שלמה, הזכיר ר' שלמה זלמן את פירוט יחוסו, וכך הוא כותב. "כ"ד הצעיר באלפי יהודה, אסקופה הנדרסת ומתאבק בעפר רגלי ת"ח, נאם שלמה זלמן באאמ"ו הרב ה"ה החסיד המפורסם מוהר"י ליב זלה"ה הנקרא בפי כל ר' ליב מירקס מק"ק מיר ממשפחת מייזיל ונין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל. ולפנים חונה ומרביץ תורה בק"ק הנ"ל".

גם הגאון ר' שאול אב"ד פרנקפורט דאודר, בהסכמתו לספר שלחן שלמה כותב: "גברא רבא איקלע לאתרין ... מוכתר בנימוסו ויחוסו מצדי צדדים, דין רפיש מדבית אבי התעודה הגאון רמ"א ז"ל, קא אתי גברא וקאי אעיקרא. וכל משפחת בית אבותיו כולם אנשים דשמא וידועים למקומותם במושבותם, בארע תותבותהון עבדי גברא, הוא ניהוא הרב המאוה"ג המופלג הגאון הישיש כבוד מהור"ר שלמה בהרב ה"ה החסיד מהור"ר יהודא ליב מירק"ש ז"ל וכל ימיו היה יושב בשבת תחכמוני ומקומו מושכר לו עיר ואם בישראל, ק"ק מירא במדינת ליטא".

גם, בספר 'עמוד הימיני', מינסק תקע"א, מופיעה הסכמת אחיו של ר' שלמה זלמן, הוא הגאון ר' ישראל מירקש אב"ד מינסק, וכתוב עליו "הסכמת אדמו"ר הרב הגאון המפורסם הישיש לו עשר ידות בנגלה ונסתר שלשלת היוחסין נ"י ע"ה פ"ה כבוד שמו הגדול מבורך מהו ישראל ה"ה אב"ד פה קהילתנו יצ"ו".

[עוד שם יש הסכמות נוספות, מר' אבלי פאסאוולער, ומר' שאול קצנלבוגן מוילנא, ושניהם כותבים על ר' ישראל שארי].

במאמרים הבאים אי"ה, ננתח בפרוטרוט את שושלת יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקס על פי מקורות נוספים.

משפחת רבי בנימין דיסקין מהורודנא - גרודנא

כהמשך למאמרים הקודמים, על משפחתו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, נתמקד עכשיו במשפחת חותנו.

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ נשא לאשה את בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא. ר' אליהו רוזנברג, היה נשוי למרת שרה דבורה בתו של ר' בנימין דיסקין מהורדנא. שרה דבורה נפטרה בשנת תרס"א, או תרס"ב. והיו להם גם כמה בנים.

לפני למעלה משבועיים, העליתי כאן בבלוג, רשימת שאלות שהגיעו אלי מידי הקוראים, אחת מן השאלות שהגיעו אלי מכמה קוראים, ושמעתיה כבר לפני כמה וכמה שנים, היא השאלה הבאה:

האם ידוע כיצד ר' שמואל אביגדור בעהמ"ח תנא תוספאה, היה גיסו של ר' בנימין דיסקין אב"ד לומזא?

ונבאר מעט את הענין.

הרב שמואל אביגדור תוספאה, נולד בעיר סלונים בשנת תקס"ו, ושם אביו אברהם.

ר' שמואל אביגדור היה תלמידו של ר' בנימין דיסקין דנן, ובשנת תקפ"ד, כשעזב ר' בנימין את רבנותו בעיר גרודנא, והלך להיות אב"ד ווילקוביסק, מינה כממלא מקומו את תלמידו הצעיר, כשהוא אך בן י"ח שנים. ושמעו הלך ונתפרסם, וכבר החל לענות על תשובות הלכתיות, ובספרו 'שאילות שמואל', יש תשובות רבות מאותם שנים. בין השנים תקצ"ט – תר"י כיהן כאב"ד העיר סוויסלאץ, ולאחר הפסח בשנת תרט"ו נתמנה לאב"ד בעיר הגדולה קארלין. שם כיהן עד לפטירתו בי"ט ניסן שנת תרכ"ו

צאצאיו של ר' שמואל אביגדור הם: א. בנו, ר' יהושע אריה לייב רבינוביץ אב"ד יאנוב, ובעהמ"ח מצפה אריה [ככל הידוע, לא הובא הספר לדפוס]. בניו הם: 1. ר' בנימין אהרן רבינוביץ, שהביא לדפוס מספרי זקנו. 2. ר' משה חיים רבינוביץ ממלא מקום אביו ברבנות העיר יאנאווע. 3. ר' יוסף רבינוביץ. ב. בנו, ר' יוסף צבי רבינוביץ, בהקדמה להגדה של פסח מאת ר' שמואל אביגדור, נכתב על בנו זה, שהיה למדן וירא אלוקים ובעל יסורים. ג. בתו אשת ר' מרדכי לייב סולובייציק ד"צ (דיין צדק) בקרלין. ד. בתו אשת ר' נח אליהו הכהן שפירא ממינסק.

ידוע לנו כי לשמואל אביגדור, היה אח בשם ר' ניסן יחיאל, שהוזכר לברכה על ידי אחיו, בראש ספריו.

דבר ברור הוא, כי ר' שמואל אביגדור, לא היה רק תלמידו של ר' בנימין דיסקין כי אם גם גיסו.

בספרו תנא תוספאה על התוספאה, [סדר נשים] שהדפיס ר' שמואל אביגדור בוילנא בשנת תקצ"ז, נדפסה הסכמתו של ר' בנימין בהרב מוהרי"ל, מיום ב' ניסן אהל ישרים יפריח לפ"ק (תקצ"ו) פ"ק הוראדנא, וכך הוא כותב שם בתוך דבריו: 'שמועה טובה שמעתי ותדשן עצמ, כי העיר ה' את רוח איש ידידי גיסי וחביבי, ויהב חכמתא לחכימין, ה"ה הרב המאור הג' המפורסם החריף ובקי מוהר"ר שמואל אביגדור נ"י'. כמו כן, ישנם מכתבים נוספים מר' בנימין בכתב ידו, מאלול תקצ"ח, והוא מכנה את ר' שמואל אביגדור 'ידידי גיסי תלמידי' [נדפס בספר אהלים', ליקוטים על ב"ק מאת הריל"ד ואביו, ירושלים תשס"א]. גם המהרי"ל דיסקין במכתביו קורא לר' שמואל אביגדור דודי, וכן אחיו של הריל"ד, ר' אברהם שמואל דיסקין, בספרו לבני בנימין, גם קורא לר' שמואל אביגדור דודי.

על מנת לדון כיצד היו גיסים, יש להתמקד גם מעט בתולדות חייו של ר' בנימין דיסקין.