היום מלאו עשרים שנה לפטירתו של הגאון
רבי ראובן פיין.
ואלו תולדותיו, ר' ראובן נולד בשנת
תרפ"ד, בליטא, לאביו רבי שבתי פיין אב"ד בעליצא, ונקרא על שם זקינו רבי
ראובן כהן. למד בישיבות בליטא, ישיבת סלונים בראשותו של הגאון רבי שבתי יגל,
וישיבת מיר בראשות הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אליה הצטרף במהלך מלחמת העולם
השניה, כאשר ברח מוילנא ליפן, ומשם הצטרף אל שאר בני הישיבה אשר היו בשנחאי, הצטרף
אליהם גם ר' ראובן. משם נסע עמם לארצות הברית.
לאחר עלותו לארץ ישראל, נישא למרת
יהודית, בתו של רבי אליעזר אלפא מרבני חיפה, חתנו של הגאון רבי מאיר קרליץ, אשר כבר נזכר בבלוג כאשר כתבנו על משפחת הסטייפלר והחזון איש.
לימים נתמנה כראש ישיבה בישיבת בית
מאיר, על שם חותנו זקינו רבי מאיר קרליץ. בתפקיד זה נשא למעלה מעשרים שנה. לאחר
מכן כיהן זמן קצר בישיבה של חסידי ביאלה בבני ברק. ולבסוף נקרא לכהן בישיבת תורה
ודעת בארצות הברית, שם כיהן עד לפטירתו ביום כ"ה סיון תשנ"ג.
תורתו על מסכתות הש"ס נדפסה בסדרת
הספרים 'בין המשפתיים'.
וזה סדר יחוסו,
אביו, רבי שבתי פיין הי"ד אב"ד
בעליצא, נולד בקובנא בשנת תרנ"א לערך, בבחרותו למד בישיבת וולוזין (השניה)
אצל רבי רפאל שפירא ואצל רבי איצל'ה מפניבז', בימי מלחמת העולם הראשונה, גוייס
לצבא הרוסי, אחר המלחמה למד ב'קיבוץ הגבוה' בביאליסטוק. נהרג בשואה ביער בעליצא עם
35 מבני קהילתו, ביום כ"ח תמוז תש"א, אשתו מרת סירל ינטה לבית כהן נהרגה
אף היא ביום כ"ג אב תש"ב.
בנו רבי ראובן הדפיס את תורת אביו בספר
'עונג שבת'.
צאצאיו:
א. רבי ראובן פיין דידן. ב. יעקב אליהו פיין
הי"ד, נהרג בשואה בהיותו כבן שבע עשרה ביום כ' טבת תש"ג. ג. דבורה הענא פיין
הי"ד, נהרגה כבת ארבע עשרה.
אביו, רבי יהודה לייב פיין אב"ד סלונים,
נולד בשנת תרל"א בוילקומיר, למד בישיבה בסלבודקא, ובקיבוץ הפרושים באיישישוק
אצל הגדול ממינסק. לאחר מכן אצל ר' איצלה מפוניבז', ונסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן
ספקטור. נשא לאשה את מרת דבורה הענא לבית קונציפוביץ, כבר בשנת תרנ"ה נתמנה
ר' יהודה לייב לאב"ד פיסוצ'נה, משם נתמנה לאב"ד קופישוק בתרנ"ט,
ובתרס"ו כבר כיהן באושמינה, החל משנת תרפ"ג כיהן בעיר הגדולה סלונים, עד
ימי השואה, בהם נהרג על ידי הנאצים ביום כ"ב תמוז תש"א, כאשר הצטרף לבני
עדתו שהוצאו להריגה. הי"ד. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ובוועד
אגודת הרבנים בפולין זוגתו מרת דבורה הענא נפטרה בימי מלחמת העולם הראשונה ממגיפת
טיפוס י"ז אדר ב' תרע"ט. בזיווג שני נשא לאשה את מרת פרומה חיה [בת
דבורה למשפחת רוגוב], והיא נהרגה בשואה בסלונים בי"ד תמוז תש"ב.
צאצאיו:
א. רבי שבתי פיין הנ"ל. ב. רבי בן
ציון פיין, תלמיד מובהק של ר' ברוך בער, חתן גאב"ד בריינסק, [איני יודע בוודאות מיהו. לפני ר' שמעון שקופ, כיהן שם ר' שלמה
שמריהו מרגליות].
ג. חנה אשת רבי בנימין זאב וואלף כהן גאבד צחנאווצע ולפנים גאבד מאלטש. נהרגו עם
בניהם ראובן ויעקב הי"ד. ד. ר' מרדכי פיין, נולד בשנת תרס"ז נהרג
בסלונים י"ז תמוז תש"ב. ה. דוד פיין נפטר בימי מלחמת העולם הראשונה
מטיפוס. ו. מרת רחל אשת ר' הרצל בורודיצקי ובזיווג שני נישאה לר' זאב אריה רבינר,
שהיה סופר מפורסם, ומשכך, הקדיש גם ספר לתולדות חותנו רבי יהודה לייב. ז. מרת שרה אשת
אברהם פרידמן, עלתה לארץ ישראל לפני המלחמה, ויש להם צאצאים. ח. מרת צפורה אשת ר' ראובן
נוחימובסקי מביאליסטוק. ט. מרת שושנה רוזה אשת ר' שמעון טינקובסקי, גרו במוסקבה.
אביו, רבי שבתי פיין, זוגתו מרת פייגא
לבית גינצבורג.
ויש עוד הרבה להאריך בפרטי יחוס המשפחה,
הן מצד משפחת גינצבורג מעלה בקודש, והן אודות משפחת קונציפוביץ, משפחת אשתו של רבי
יהודה לייב פיין, אך נשאיר זאת לפעם אחרת.
מה שכן ברצוני להתמקד, הוא על משפחת
אמו של רבי ראובן, כאמור, אמו מרת סירל יענטא נהרגה בשואה, והיא היתה בתו של הגאון
רבי ראובן כהן אב"ד נארווע. על כל משפחתו, נרחיב במאמר הבא אם ירצה ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה