עץ משפחה מלא בסימני שאלה

בשבוע העבר, פירטתי כאן, את שושלת משפחת זיו, התבססתי בעיקר על ספריו של ד.מ. ליפמן, לתולדות היהודים בליטא וזאמוט, ולתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה, שני ספרים מצויינים אלו נדפסו בקיידאן תרצד.

אומנם, העירוני ידידים, ואף אנוכי שמתי לב, כי ישנה קצת בעייתיות בחשבון השנים. יותר מדי פרטים לא מסתדרים.

נזכיר קודם את סדר הדורות כפי שהובא שם בספר.

עזריאל במוהר"י אב"ד קאוונא

בנו ר' יהודה לייב זיו אב"ד פלונגיאן

בנו ר' גרשון מנדל זיו אב"ד פלונגיאן וטאווריג

בניו ר' עזריאל זיו אב"ד בירז, ור' משה זיו משאוויל אב"ד קרייזבורג מחבר מחשבת משה

בניו של ר' משה – ר' זאב וולף זיו דיין בקובנא, ור' בנציון יהודה לייב גרשוני זיו מריגה.

*

ובכן, על ר' עזריאל אב"ד קובנא, ציטטנו מספר דור ודור ודורשיו שהוא נפטר בשנת תק"ח. ואילו את בנו ר' יהודה לייב מפלונגיאן מצינו חתום על הסכמה למדפיסי ש"ס וילנא בשנת תקצ"ה. כמעט תשעים שנה לאחר פטירת אביו. אכן, נכתב עליו בשנת תקצ"ה, 'הישיש', אומנם, זה יתכן במציאות שהיה תינוק בזמן פטירת אביו, אבל זה חריג.

[אומנם, הספר דור ודור ודורשיו, לכשעצמו אינו מקור מספיק מבוסס, אבל בצירוף העובדה שידוע לנו שר' עזריאל התכתב עם מחותנו ר' שמואל בן אלקנה ממיטאווי, נראה שלא היה מבוגר ממנו בהרבה, ור' שמואל נולד בשנת תי"ח ונפטר בשנת תק"ב].

על בנו של ר' יהודה לייב - ר' גרשון מנדל, כתבנו [על פי ספרו של ליפמן], שהיה אב"ד פלונגיאן וטאווריג, ונפטר בשנת תר"ס. ובכן, אם ר' יהודה לייב נפטר אחרי שנת תקצ"ה, ואז היה בן למעלה מתשעים, ובנו נפטר למעלה משישים שנה אחר כך, הרי שהוא היה צריך להיות בן למעלה ממאה שנים. שוב, זה יתכן, אבל זה חריג והיה צריך להיות איזכור לזקנותו המופלגת.

ואילו על בניו של ר' גרשון מנדל, ר' עזריאל ור' משה, כתוב שנפטרו זמן רב קודם לכן. על ר' עזריאל, נכתב שנפטר זמן קצר לאחר גזירת הגיוס על היהודים, שהיתה בשנת תקפ"ז. הזכרנו שר' משה הוא בעהמ"ח ספר מחשבת משה, והנה בשער הספר כתוב, שהספר נדפס בשנת תרכ"ו על ידי בנו של ר' משה, שכן ר' משה כבר לא היה בין החיים באותה שנה. ויתרה מזו, בהקדמת הספר מספר המו"ל, שהוא נתייתם מאביו המחבר בהיותו בן י"ב שנים, ונתגדל אצל דודו אחי אביו, ר' עזריאל ראב"ד בירז', אשר היה לו כאב וגידלו. הוי אומר, שר' משה נפטר עוד לפני ר' עזריאל. סיפור מוזר, שני אחים נפטרו כשבעים שנה לפני אביהם, ובכל אופן שניהם הספיקו לשמש ברבנות. אף אם ר' גרשון מנדל האריך ימים עד גיל מאה, עדיין זה תמוה שכאשר היה בן שלושים, בניו כבר הספיקו לשבת על כסא הרבנות בבירז ובקרייזבורג.

יחוסו וצאצאיו של רבי עזריאל אב"ד קובנא

אחד מרבניה הראשונים של העיר קובנא, היה רבי עזריאל במוהר"י, [כפי הנראה שם אביו יהודה]. יתכן שהוא אף היה הרב הראשון של העיר, מאז נוסדה שם הקהילה היהודית לפני קרוב לשלש מאות שנה. קובנא היתה אז עיר קטנה בגליל הוראדנא, שהיתה עיר גדולה וותיקה. לכן בספרי רבני דורו, מוזכר רבי עזריאל בתואר "אבד"ק קאווני בגליל עליון דק' הוראדני". התכתב בהלכה, עם מחותנו רבי שמואל בן ר' אלקנה ממיטאווי, והובאו הדברים בספרו 'מקום שמואל'.

רבי עזריאל היה מצאצאי הגאון רבי משולם פייבוש אב"ד וילנא שבסוף ימיו עלה לירושלים, אודות משפחתו וצאצאיו כבר הארכנו, כאשר כתבנו על עץ משפחה של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט.

ר' יוסף לעווינשטיין מסעראצק, קבע בספרו 'דור ודור ודורשיו', כי ר' עזריאל נפטר בשנת תק"ח.

רבי עזריאל היה חתנו של הגאון רבי אריה לייב אלטשולר בן רבי יעקב אלטשולר בן הגאון ר' נפתלי אלטשולר, מחבר ספר 'אילה שלוחה' על הנ"ך וספר 'אמרי שפר' דרשות. ומסופר, כי בידי ר' אריה לייב אלטשולר היתה "אגרת יחס משפחתינו עד דוד המלך ע"ה", וכן היו אצלו גם כתבי יד רבים מאבות משפחת אלטשולר, והיתה הקפדה בין בני המשפחה בשבועה, להוריש את הכתבים דוקא לבנים, ולא לבנות. על מנת שכתב היחס והחיבורים ישארו בידי נושאי שם המשפחה אלטשולר, וכאשר נפטר ר' אריה לייב, לא היו בניו בעיר, ובנתיים העבירו את כל הכתבים לידי חתנו ר' עזריאל אב"ד קאוונא, ואולם למרבה התדהמה, למחרת אותו יום, כל הכתבים התפוררו כולל מגילת היוחסין, עד שנעשו ממש כקמח, והבינו כולם, שהוא מפני שעברו על השבועה, שהשביעום אבותיהם להעביר את הכתבים לידי הבנים.

רבי עזריאל היה אביו של רבי יהודה לייב זיו, שכיהן כאב"ד פלונגיאן שנים רבות. בשנת תקמ"ב כבר חתם בפנקס שקוד כאב"ד פלונגיאן, ובכ"ו אדר תקצ"ה הסכים על הדפסת ש"ס וילנא, ובהתאם לגילו, כינוהו אז המדפיסים בתואר "הישיש". ר' יהודה לייב כיהן גם כאב"ד בקראז ובק"ק טעלז במדינת זאמוט.

בנו של רבי יהודה לייב וממלא מקומו היה רבי גרשון מנדל זיו, אחר פטירת אביו נתמנה על מקומו לאב"ד בפלונגיאן, ואחר כך הלך משם לק"ק טבריג, שם כיהן עד יום פטירתו בשנת תר"ס. מדברי תורתו והוראותיו בהלכה, הובא בספר מגן שאול, לרבי שאול קצנלבוגן אב"ד שילעל, ונראה כי רבי שאול היה תלמידו של ר' גרשון מנדל. ר' גרשון מנדל אף נזכר באחת מאיגרותיו של רבי ישראל מסלנטר, [אגרות ומכתבים, סה].

צאצאיו של רבי גרשון מנדל זיו הם,

א. רבי עזריאל זיו אב"ד בירז. התכתב בהלכה עם הגאון רבי מרדכי רבינר אב"ד בויסק, ובאו הדברים בכתובים בשו"ת שלו 'גדולת מרדכי', סימנים כ"א, כ"ב, כ"ג, כ"ד. [ישנה השערה, כי הוא היה נשוי למרת רייזל בתו של ר' יששכר בער אחי הגאון מוילנא, איני בטוח בנכונות השערה זו]. בימיו החלה גזירת הקנטוניסטים, החלת חוק גיוס חובה על היהודים, ומספרים כי מרוב צערו על גזירה זו, נפטר בגיל צעיר יחסית.

ב. רבי משה זיו אב"ד שאוויל וקרייזבורג, בעהמ"ח 'מחשבת משה'. אביו של הגאון רבי זאב וואלף זיו דיין דק"ק קובנא. ר' זאב, היה חתנו של רבי צביה הירש לונץ משאוויל, וחותנו של רבי משה יעקב הלוי זבדיה בעהמ"ח 'מעיין גנים' על התורה. בן נוסף של ר' משה, הוא ר' בן ציון יהודה ליב גרשוני זיו מילידי שאוועל מיושבי ריגה, הנקרא ר' בן ציון פאנדלער, הוא הדפיס את הספר של אביו.

עוד אחד מצאצאיו של ר' עזריאל הוא, ר' מנחם מנדל זיו שהיה שוחט ובודק בק"ק ראסיין והגיד שם שיעור ש"ס לבעלי בתים. נפטר שם ב' דשבועות תרס"ב.

פרטים נוספים על משפחה זו, נמצאים במגילת היוחסין שנדפסה בספר שם אבותינו, ושם היא נקראת מגילת יוחסין של משפחת גינצבורג, אומנם, עיקר מגילת יוחסין זו, אינו עוסק במשפחת גינצבורג, אלא במשפחות אחרות, ועוד חזון למועד. לענין משפחת זיו, היות והצילום המופיע בספר שם אבותינו קטוע בראשו, קשה לדעת בדיוק את הפרטים המדוייקים, לכן אני פונה בבקשה אל מי שיש בידו העתק יותר ברור ממגילת יוחסין זו, לשלוח אלי את ההעתק, על מנת שאוכל לברר היטב את תולדות המשפחה.