עץ המשפחה של ר' מנחם פרוש זכרונו לברכה, מכיל בין ענפיו, פרקי היסטוריה רבים של משפחות ירושלמיות שורשיות. במאמר הקודם, התמקדנו בשורשי משפחת פרוש, וכעת אנו עוסקים במשפחת ריבלין.
משפחת ריבלין אינה צריכה פרסומת ממני, המשפחה ידועה מספיק, ומתועדת די הצורך. באתר של משפחת ריבלין, אפשר לעקוב באופן די רציף אחרי שורשי המשפחה, אבות המשפחה והצאצאים כמעט עד ימינו.
אומנם, כאן אין אנו עוסקים בכל משפחת ריבלין, אלא ביחוסו של מנחם פרוש ז"ל, שהתייחס שתי פעמים [שהם שלש, כדלהלן] אל משפחת ריבלין. פעם אחת מצד אמו מרת שפרה, ופעם שניה מצד אם אביו מרת מרים יוכבד שפרה.
אמו מרת שפרה, אשתו הראשונה של רבי משה פרוש, היתה בתו של רבי משה מנחם ריבלין. שפרה נולדה בשנת תרנ"ה לערך, ונפטרה צעירה לימים, אחרי שילדה בן ובת, כדלעיל.
אביה, רבי מנחם משה ריבלין, נולד בירושלים, ונשא לאשה את מרת תמר מרגלית ליבא בת ר' חיים ילקוט ראצקער [איש יקר תם וישר, זקן ונשוא פנים, נפטר במגיפת החולירע אדר"ח חשוון תרכ"ו, ב"ר אריה יהודה לייב]. ר' מנחם משה היה חביב על כל יודעיו לאיש טוב ומעורב עם הבריות, יצא בשליחות ירושלים לארצות הברית, שם שהה שבע שנים כשד"ר ישיבת 'עץ חיים'. לאחר כשבע שנים, בשנת תרע"ב, התכונן לחזור ארצה להשתתף בירושלים בשמחת נישואי בתו, אלא שימים אחדים לפני נסעו חלה ומת, באדמת נכר, בארצות הברית.
אביו, הגאון החריף רבי אליהו יהושע ריבלין מירושלים, היה גבאי ביקור חולים, ומייסד חברת משמרים בירושלים, נשא לאשה את מרת חיה ראשע בת אחיו רבי אברהם בנימין. רבי אליהו יהושע נחלה אף הוא, במגיפת החולירע שפקדה את ירושלים בחורף תרכ"ו, ונפטר בו' חשוון תרכ"ו.
אביו, רבי משה מגיד ריבלין, נולד בשקלאב בשנת תקמ"א לערך. היה מגיד מישרים בשקלאב, ובשנת ת"ר עלה לירושלים, ועד מהרה היה לאחד מראשי עדת האשכנזים בירושלים. חיבר ספר "בית מדרש". רעייתו הראשונה היתה מרת ראשע בת ר' אברהם קאלער, ורעייתו השניה היתה מרת יוכבד בת ר' יצחק שעפטיל ראשקעס משקלאב. בשנת תרכ"א נדפס בוילנא, ספרו על המדרש רבה 'בית מדרש'. בהסכמות שם, שיבחוהו גאוני הדור, וכן כותב עליו רב עירו, ר' משה יצחק אביגדור: "הרב הגדול המפורסם בצדקתו ויראתו כ"ש מהו' משה ריבעלין ז"ל שהי' מ"מ פ"ק ובסוף ימיו נסע לאה"ק ושם מנוחתו כבוד, והשאיר אחריו ברכה כתבים מרובים בחידושי תורה". ר' משה שמואל פינס ראב"ד מינסק כותב: "הרב המפו' בקצוי ארץ ביראתו הקודמת לתורתו מוה' משה זצ"ל מ"מ דק"ק שקלאוו". ועוד האריך שם בשבחו, בנו ר' יצחק אייזיק, שהביא הספר לדפוס. נפטר בירושלים כ"ח אלול תר"ו.
