משפחת רבי בנימין דיסקין מהורודנא - גרודנא

כהמשך למאמרים הקודמים, על משפחתו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, נתמקד עכשיו במשפחת חותנו.

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ נשא לאשה את בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא. ר' אליהו רוזנברג, היה נשוי למרת שרה דבורה בתו של ר' בנימין דיסקין מהורדנא. שרה דבורה נפטרה בשנת תרס"א, או תרס"ב. והיו להם גם כמה בנים.

לפני למעלה משבועיים, העליתי כאן בבלוג, רשימת שאלות שהגיעו אלי מידי הקוראים, אחת מן השאלות שהגיעו אלי מכמה קוראים, ושמעתיה כבר לפני כמה וכמה שנים, היא השאלה הבאה:

האם ידוע כיצד ר' שמואל אביגדור בעהמ"ח תנא תוספאה, היה גיסו של ר' בנימין דיסקין אב"ד לומזא?

ונבאר מעט את הענין.

הרב שמואל אביגדור תוספאה, נולד בעיר סלונים בשנת תקס"ו, ושם אביו אברהם.

ר' שמואל אביגדור היה תלמידו של ר' בנימין דיסקין דנן, ובשנת תקפ"ד, כשעזב ר' בנימין את רבנותו בעיר גרודנא, והלך להיות אב"ד ווילקוביסק, מינה כממלא מקומו את תלמידו הצעיר, כשהוא אך בן י"ח שנים. ושמעו הלך ונתפרסם, וכבר החל לענות על תשובות הלכתיות, ובספרו 'שאילות שמואל', יש תשובות רבות מאותם שנים. בין השנים תקצ"ט – תר"י כיהן כאב"ד העיר סוויסלאץ, ולאחר הפסח בשנת תרט"ו נתמנה לאב"ד בעיר הגדולה קארלין. שם כיהן עד לפטירתו בי"ט ניסן שנת תרכ"ו

צאצאיו של ר' שמואל אביגדור הם: א. בנו, ר' יהושע אריה לייב רבינוביץ אב"ד יאנוב, ובעהמ"ח מצפה אריה [ככל הידוע, לא הובא הספר לדפוס]. בניו הם: 1. ר' בנימין אהרן רבינוביץ, שהביא לדפוס מספרי זקנו. 2. ר' משה חיים רבינוביץ ממלא מקום אביו ברבנות העיר יאנאווע. 3. ר' יוסף רבינוביץ. ב. בנו, ר' יוסף צבי רבינוביץ, בהקדמה להגדה של פסח מאת ר' שמואל אביגדור, נכתב על בנו זה, שהיה למדן וירא אלוקים ובעל יסורים. ג. בתו אשת ר' מרדכי לייב סולובייציק ד"צ (דיין צדק) בקרלין. ד. בתו אשת ר' נח אליהו הכהן שפירא ממינסק.

ידוע לנו כי לשמואל אביגדור, היה אח בשם ר' ניסן יחיאל, שהוזכר לברכה על ידי אחיו, בראש ספריו.

דבר ברור הוא, כי ר' שמואל אביגדור, לא היה רק תלמידו של ר' בנימין דיסקין כי אם גם גיסו.

בספרו תנא תוספאה על התוספאה, [סדר נשים] שהדפיס ר' שמואל אביגדור בוילנא בשנת תקצ"ז, נדפסה הסכמתו של ר' בנימין בהרב מוהרי"ל, מיום ב' ניסן אהל ישרים יפריח לפ"ק (תקצ"ו) פ"ק הוראדנא, וכך הוא כותב שם בתוך דבריו: 'שמועה טובה שמעתי ותדשן עצמ, כי העיר ה' את רוח איש ידידי גיסי וחביבי, ויהב חכמתא לחכימין, ה"ה הרב המאור הג' המפורסם החריף ובקי מוהר"ר שמואל אביגדור נ"י'. כמו כן, ישנם מכתבים נוספים מר' בנימין בכתב ידו, מאלול תקצ"ח, והוא מכנה את ר' שמואל אביגדור 'ידידי גיסי תלמידי' [נדפס בספר אהלים', ליקוטים על ב"ק מאת הריל"ד ואביו, ירושלים תשס"א]. גם המהרי"ל דיסקין במכתביו קורא לר' שמואל אביגדור דודי, וכן אחיו של הריל"ד, ר' אברהם שמואל דיסקין, בספרו לבני בנימין, גם קורא לר' שמואל אביגדור דודי.

על מנת לדון כיצד היו גיסים, יש להתמקד גם מעט בתולדות חייו של ר' בנימין דיסקין.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

תולדות ר' יוסף זונדל מסלנט

[בשל ההערות שוליים, והבעיות הטכניות שהם יוצרות, מומלץ לקרוא מאמר זה בדפדפן אחר, כגון פיירפוקס, ולא באקספלורר]

ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו בעיר סלנט, לקורות אבותיו הקדשנו את המאמר הקודם 'עץ המשפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט'.

רבי זונדל הלך ללמוד אצל ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דרכה של הישיבה . שם גדל בתורה אבל סירב לקבל על עצמו רבנות כלשהיא. בהמשך, הוא נסע לר' עקיבא אייגר לפוזנא בכדי ללמוד ממנו.
ר' זונדל עסק במסחר לפרנסתו, בעסקי התבואה. אבל תמיד לקח לעצמו פסק זמן של כמה חדשים מעסקיו, והצטרף לחבורת לומדים במקומות שונים. הוא גם היה נוהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו.
את שיטת המוסר, חולל תלמידו ר' ישראל סלנטר, על פי מה שלמד מרבו ר' זונדל. כאשר שאלו את ר' ישראל, באלו ספרים לימד אותו ר' זונדל ? ענה ר' ישראל: לא מספרים למדתי ממנו. אלא מאישיותו ומהנהגתו. קדושתו והנהגתו בענייני "בין אדם לחברו".
גם בירושלים, אליה הגיע בכסליו תקצ"ט, [ביחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן קרליץ, עליו כתבנו בעבר במאמר תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון] המשיך במנהגיו, היה רגיל לקום בחצות הלילה ללמוד. בימות השלגים, היה מפנה בבוקר השכם את השלג בסביבות בית הכנסת ב"חורבה", בכדי לעשות דרך לשכניו ולבאים להתפלל.

ר' יוסף זונדל נפטר ג' חשוון תרכ"ו, מפורסמת צוואתו, בה ביקש כי יגררו את מיטתו על הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים , לא ההינו לעשות כדבר הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב, וגאון גדול. ר' שמואל מסלנט היה צריך להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו צדיק. בדמעות ובכיות נוראיות, שהרטיבו את תכריכי המנוח, עשו לו כאשר ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות, הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ. אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר.

ר' זונדל נטמן בהר הזיתים ליד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". על מצבתו חרתו כפי צוואתו רק כך:
פה נטמן ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין בייניש מסלנט , נלב"ע יום ב' ג' מרחשון שנת תרכ"ו.
ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו עליו אפילו ר', אבל לפי הוראתו של ר' שמואל מסלנט, רבה של ירושלים, הוסיפו את התואר ר'.
אולם בספר של החברא קדישא, כתבו עליו: "למדכר יומא דהספידא ואבל רבתי וכל בית ישראל יבכו את אשר שפך ה' על בת ציון, ונלקח שר וגדול, הצדיק המפורסם, הרב רבי יוסף זונדל".

ר' יוסף זונדל נספד בס' הזכרון דף יג ע"א ועיין אבל כבד לרב בנימין בר' שמואל מנובהרדוק [ירושלים תרל"ה] דף ט ע"ב. ועוד קינה מר' יעקב ספיר נדפסה בספר ר' יוסף זונדל מסלנט מר"א ריבלין דף כ"א, וגם בהלבנון כ"ח חשוון תרכ"ו. עוד נספד בספר מעיין חיים מר' דוב בער ליפשיץ.

רעייתו הראשונה של ר' יוסף זונדל מרת רבקה נפטרה עוד לפניו, ולאחר שנתאלמן נשא לאשה את מרת רחל, [היא היתה אלמנתו של ר' יעקב זק"ש, ומכיוון שנתאלמנה ללא ילדים, היתה זקוקה לחליצה ואחי בעלה - ר' זאב זק"ש, היה עדיין בליטא, ומכיוון שנזדמנה לו השעה ליסוע לארץ ישראל, אסף את אשתו ואת בניו ועלו כולם לארץ ישראל, ומהם נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים עד ימינו]. היא נפטרה כעשרים שנה אחריו וקברה רשום בחלקת מחוקק ז' מחברת ב' שורה יא סי' ט"ז, 'פ"נ רחל ב"ר אפרים מטריסק, נפטרה ח' לחו'[דש] טבת תרמ"ו'.

צאצאיו של ר' יוסף זונדל:

כפי שכתבתי במאמר הקודם, ר' יוסף זונדל וסרמן, עסק רבות ברישום צאצאי זקינו הגדול ר' יוסף זונדל מסלנט, רוב החומר שכאן מבוסס על רשימותיו. אני מודה כאן לנכדו, מר אלי אשד שלח לי את רשימותיו, ונתן לי רשות לפרסמם.

דור ראשון.

• חתנו המפורסם והראשון, היה רבי שמואל מסלנט, בעל בתו טויבא, הוא עלה אחרי חותנו לירושלים, ואף נתמנה לרבה של העיר, והאריך בה ימים ושנים ארוכות [ר' שמואל בצעירותו, נישא בקיידאן, ולא עלה הזיווג יפה, לאחר מכן, בזיווגו השני נשא את מרת טויבא, וממנה כל צאצאיו, ולאחר שנתאלמן נשא את מרת ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך נכדתו של ר' משה מגיד ריבלין]. טויבא נולד בשנת תקע"ו, ונפטרה בשנת תרכ"ט.
• חתנו השני היה ר' אורי שבתי ד"ץ ב"ר חיים. בעל בתו העניא. ר' אורי שבתי נולד בעיר אשמינה בערך בשנת תק"ס, ועלה לארץ בראשית שנות התק"ץ, הוא נתמנה כדיין בבית דין הראשון בירושלים, מיסודו של גיסו ר' שמואל סלנט. ר' אורי שבתי היה נשוי אשה נוספת ככל הנראה עוד קודם שעלה לארץ, וממנה נולדו שלשה בנים ובת[1], לאחר פטירתה נשא את העניא, היא נולדה בשנת תקע"ח לערך, ונפטרה יום למחרת שנפטר אביה, ד' חשון תרכ"ו, ומצבתה קיימת. ר' אורי שבתי נפטר ט' חשוון תרי"ח.
• חתנו השלישי היה רבי נתן נטע נטקין^[2], שהיה נכד^[3] בעל ה"שאגת אריה" ותלמיד חכם מופלג, ושליח ארץ ישראל^[4]. צביה, נולדה בשנת תקפ"ד, ומתה על פני אביה, בשעת לידתה. י' שבט תרכ"א, ומצבתה קיימת. מסופר כי ר' זונדל בעצמו טרח ומצא לחתנו, שידוך עם אשה אחרת^[5]. ר' נתן נטע נפטר במסעו בארצות הברית בט"ו טבת בשנת תרמ"ח, וזו מצבתו.
  
• בנו ר' יהודה אריה לייב סלנט, נולד בשנת תק"ץ, מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', היה מהראשונים שסחרו באתרוגים, עסק שהמשיך בקרב בני המשפחה.

דור שני.

בני ר' שמואל סלנט:

• רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', נפטר י"ט תשרי תר"ס, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'.
• מרת חיה, אשת הרב ר' שלמה ברדקי בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, ר' שלמה נולד בשנת תר"ו בירושלים, והיה החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד.

בנו של ר' אורי שבתי ד"ץ מזיווגו זה:

• ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא.

בני ר' נתן נטע נתקין מזיווגו זה:

• מרת פרידה (פראדיל) אשת ר' נפתלי ליאון. בן הגביר בן ציון ליאון, נפטר צעיר לימים עשרה בטבת תרמ"ב.
• ר' יוסף נטקין.

בני ר' יהודה אריה לייב סלנט:

• ר' יוסף זונדל סלנט, מסר חומר רב לר' אליעזר ריבלין, להדפסת ספרו לתולדות סבו הגדול ר' יוסף זונדל. דר בארצות הברית, ועסק שם במסחר באתרוגי ארץ ישראל. בזיווג ראשון נשא ר' יוסף זונדל את מרת שרה נחמה בת הגאון ר' אליעזר דן רלבג, ובזיווג שני באמריקה, נשא את מרת רחל בת הגאון ר' גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.
• מרת רבקה אשת ר' זלמן לוינזון.
• ר' מרדכי סלנט.
• מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי, בן שפרה המכונה 'שפרה די מעלערקע'ס'.
• ר' אהרן סלנט אשתו רחל.
• ר' יוחנן סלנט.
• מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן.

דור שלישי

בני ר' בנימין בייניש סלנט:

• הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת דודו ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים.

בני ר' שלמה ברדקי:

• ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה בירושלים, אשתו מרת גיטל לבית אשכנזי.
• ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שיינדל, בת דודו ר' נתן נטע נתקין, מזיווגו השני כשהיה חתן ר' ישעיהו ברדקי.
  

בני ר' חיים סלנט:

• מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ.
• ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש.
• מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן, נפטר תר"ע.
• מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם.
• ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון.

בנות ר' נפתלי ליאון:

• מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק.
• מרת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, ב"ר מיכל הכהן, היה רופא בצפת וביבניאל, [כך כתב י.ז. וסרמן, אך במקורות אחרים מופיע שהיה רופא בפתח תקוה, ואולי נתערב פ"ת בצפת].

בני ר' יוסף זונדל סלנט:

• היחיד שנולד מהאשה הראשונה, ועל כן הוא נכד לר' אליעזר דן רלבג: ר' בנימין סלנט.
• ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי.
• ר' נחום סלנט אשתו ליליאן.
• ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי.
• ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין.
• ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה.

בני ר' זלמן לוינזון:

• ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני
• מרת שרה לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ.
• מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן.
• מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט.
• מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל.
• ר' אברהם בנימין לוינזון.

בני ר' אהרן סלנט:

• יוסף סלנט, גר ברעננה ואחר כך בדימונה.

בני ר' שמואל וידמן:

• ר' מרדכי וידמן.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דור רביעי

---

[1] ר' אברהם ניסנבוים סופר, ר' בצלאל, ר' הירש לייב, ומרת פייגה נחמה אשת ר' שמואל מוני זילברמן.

[2] נכדו של ר' נתן נטע נאטקין המפורסם משקלוב.

[3] ר' הלל נח מגיד, משער כי ר' נתן נטע היה בן בתו שרה. (ראה: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 50). ויתכן על פי שנתגלה ששם אביו היה אשר, אולי האבא, הוא שהיה בן בתו, ואשר נתקין נקרא על שם ר' אשר גינזבורג אבי השאגת אריה. מצורף כאן קישור לתמונת מצבתו.

[4] ראה: הלבנון שנה שלישית מס' 18 מעיו"כ תרכ"ז, עמ' 277, ראה אודותיו עוד: גרייבסקי פנחס, זכרון לחובבים ראשונים, חוברת א' עמ' 11.

[5] מרת עלקא בתו של ר' ישעיה ברדקי, שנתאלמנה מבעלה הא' ר' שאול יחזקאל יהודה. ראה עוד, צאצאי ר' ישעיהו ברדקי מירושלים.

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

ראש וראשון למשפחה זו הינו ר' מאיר שלום הכהן גוריון, בן ר' שמריהו.

מקור שם המשפחה 'גוריון' הינו על שם נקדימון בן גוריון, היתה לראשי המשפחה מגילת יוחסין שהגיעה עד לנקדימון בן גוריון והיא אבדה בעת שפרצה אצלם שריפה.

הידיעות שיש בידינו אודות ר' מאיר שלום גוריון הם לא רבות, ומתחילות בימי עלומיו, היה מבחירי תלמידיו של ר' חיים מוואלוז'ין, ושימש אותו ארבע עשרה שנה, ידוע שזמן מה אחר נישואיו ישב בקארעליץ מקום מגורי חותנו, לאחר מכן נתמנה על פיו של ר' חיים להיות ר"מ בקלויז של היסו"ד בוילנא, והיה שם הראש ישיבה השני תחת הנהגת ר' חיים עפשטיין הנקרא ר' חיים גיטקע טויבעס. בתולדות חכמי ירושלים מסופר שהתלמידים לא העריכוהו מספיק, ור' חיים מוולוז'ין שהה עימו בישיבתו במשך כחודשיים תמימים על מנת לעודדו. בהמשך כיהן פאר כאב"ד בערים איויה ומאלאט וכן גם בקארעליץ. בסוף ימיו נסע לירושלים, עם ידידו ר' יוסף זונדל מסלנט, [עליו כתבנו כמה מאמרים לתולדותיו, יחוסו, וצאצאיו] ושם נפטר ט"ז סיוון תקצ"ט, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. ונספד על ידי רבינו משה סופר מפרשבורג בעל החתם סופר. זו' של ר' מאיר שלום מרת יאכנה בתו של ר' שאול בר' יוסף מקארעליץ, התפרנסה בימי שבתה בירושלים מעשיית יין. נפטרה בשנת תר"י לערך. וכתבו עליה גאוני ירושלים 'וי לארעא קדישא דאבדה קברניטא שלה'. בהקדמה לספר תשובות-לשואל הנ"ל מספר רמ"מ זלמנוביץ, שר' מאיר שלום היה נקרא גוריון ואחר כך במשך הזמן נתחלק השם הנוסף (פאמילע=נאמען) לשלשה שמות מיוחדים, שנתחלקו בין בניו: קארעליץ על שם ישיבת הגאון ר' מאיר שלום בעיר קארעליץ שהיה חתן שמה. מאירוב – מיאיירוב על שם האבא ר' מאיר, ובשם גוריון החזיק בנו הגאון ר' משה יואל.

צאצאי ר' מאיר שלום:

• בנו בכורו של ר' מאיר שלום, ר' אהרן שאול זעליג הכהן, מלפנים נקרא גם הוא גוריון כאביו אך שינה את שם משפחתו למאירוב, על שם אביו. ר' אהרן שאול זעליג נולד בשנת תקע"ג, עוד מילדותו ניכר בכשרונותיו הגדולים, וראו מראש כי הוא יהיה לאור גדול, כבר מהיותו בן ארבע שנים, החל ללמוד גמרא, ובהיותו אך כבן י"ח שנים כבר נתמנה לראש ישיבה רבתי במינסק על מקום חותנו ר' אברהם דווארצער, בכהונה זו שימש שנים רבות כי סרב לקבל עליו רבנות, עד אשר תכף עליו הכורח ובהיותו בן ארבעים שנה, בשנת תרי"ג נלקח לרבנות העיר בריינסק, ובשנת תרכ"א נתבקש לרבנות פרוזשאני פרוזינא [על שמה נתפרסם כר' שאול פרוזינער - פרוזאנער]. בשנת תרכ"ח תקע מושבו בעיר הגדולה דינאבורג, היא דווינסק, עם פטירתו של הרב הקודם, הרב הגאון ר' יהודה לייב זלקינד [הידוע בשמו ר' לייב בטלן בעהמ"ח שו"ת זכר יהודה], ונתמנה על מקומו להיות לאב"ד. במשך שבתו על כס הרבנות הגדיל לעשות תקנות נחוצות ומועילות, ונודע בסגולותיו היקרות ובמידותיו התרומות ובפזרנותו לצדקה. בהקדמה לספרו תשובות לשואל, מסופר כי היה כמעיין המתגבר וכנחל נובע בחידושי תורה וסברא ישרה כאחד מגאוני הראשונים, ומה שנדפס בספר תשובות-לשואל, זה רק שארית הפליטה מרוב חידושיו. ואכן כעבור כעשרים וחמש שנה, נדפס בירושלים בהוצאת מוסד הרב קוק ספרו מגן שאול חידושים וביאורים בש"ס, מתוך כתבים שנשארו ממנו בידי נכדו ד"ר יהודה כהן מאירוב מאיר-רב. ר' שאול זעליג נפטר בחודש שבט בשנת תרל"ט, לאחר פטירתו נדפס בוילנא הספר מגן שאול והוא 'הספד ואבל כבד על הרב הגאון המפורסם מוהר"א שאול זעליג הכהן זצוק"ל האבד"ק דענאבארג' מאת ר' אברהם צדוק בוגין ר"מ ומ"מ דק"ק דרויא. צאצאיו: א. ר' משה יהודה הכהן, נשא לאשה את בת דודו מרת הדס, ונפטר צעיר. ב. ר' שמריהו מאירוב, זו' מרת בלומה בת ר' יהודה לייב אייזנשטיין ממזריץ, עלו לארץ ישראל בשנת תרע"ד, ובכ"ו אב, נפטרה מרת בלומה הנ"ל והובאה לקבורה בבית הקברות הישן בתל אביב, בנם הוא ד"ר יהודה מאירוב שהוציא את הספר של סבו, נולד תרל"ה, עלה עם הוריו לארץ והיה עסקן ציבורי בקופת הגמ"ח בחולון, נפטר ז' טבת תשכ"ג, ובתם היא שרה אוזורקובסקי - עזריהו. ג. מרת בילה אשת ר' ישראל מלצר. ד. מרת פאיע רבקה אשת ר' משה הכהן קארעליץ בן דודה, ראה להלן.

• בנו השני של ר' מאיר שלום, ר' יהודה לייב הכהן קארעליץ אב"ד מיכאלישאק, ר' יהודה לייב קרליץ וזו' מיכלא אסתר בת ר' ברוך הורוביץ אב"ד שווינציאן, נפטרה י"ג תשרי תרמ"ג. ר' יהודה לייב היה עילוי מצויין במינו, נולד בשנת תקס"א בעיר קארעליץ לאחר נישואיו שקד על התורה בניישטאדט במשך שלש שנים, האף שלא קיבל תמיכה מחותנו. עוד בעודנו רך בשנים כבן י"ט היה מלא וגדוש במקצועות של ש"ס ופוסקים, וקבל סמיכה מאת הגאון המופלא ר' אבלי פאסוואלער הראב"ד דוילנא, ועל פיו נתמנה אז להיות אלוף לראש עדת מיכאלישאק ושמה ישב על כס הרבנות שישים וארבע שנים רצופות, ובכל משך הזמן הכביר הזה מאן לקבל שכירות, והיה מתפרנס מעסקו הקטן שניהלה אשתו מרת מיכלא אסתר. הוא נפטר בשיבה טובה בן פ"ד שנים, ח' כסלו תרמ"ה.

צאצאיו של ר' יהודה לייב: א. ר' משה הכהן קרליץ, חתן דודו ר' שאול זעליג, בתחילה נתמנה לרב במגרש חדש [נייע פלעצער] על יד דווינסק, והשקיע כל כוחותיו ליסד שמה ת"ת וגם ישיבה רבתי שיצאו ממנה כמה גדולי תורה, וכשחותנו ר' שאול זעליג היה חלוש וחולה גדול, נטל עליו לנהל את משרת הרבנות בדווינסק ונתנה שם לרב וראש דיינא עד סוף ימי חייו, נפטר בשנת תרנ"ח בעיר דווינסק, בסוף ספר תשובות לשואל מחותנו נדפסו ממנו גרגירים אחדים ח"ת. בנו האחד של ר' משה הלא הוא ר' ברוך הכהן קרליץ היה חתנו של הגאון ר' חיים ברלין שהיה גאב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים. [בסוף ספר תשובות לשואל נדפס קונטרס זעיר דברי חיים ובו מדברי תורתו של ר' חיים ברלין שכידוע רוב כתביו נאבדו בספינה על הים בנסעו לארץ הקודש, והמעט שמתפרסם שם, הוא ממכתבים ששלח לחתנו ר' ברוך]. ובנו האחר הוא ר' אברהם הכהן קרליץ שנדב מהונו להדפיס את הספר תשובות לשואל לזקינו. ב. ר' שאול בנימין הכהן אב"ד ראדישקעוויץ, למד בישיבת וולוזין בתקופתו של ר' איצעלע, ואחר כך ישב באהלה של תורה בעיר אסטרין פלך וילנא, במשך שבע שנים. משם נלקח לרבנות בעיר זאלודאק ומשם לראדושקאוויץ. בשנת תרי"ז או תרי"ח, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו ירושלים ופעל בה רבות, בנה מחדש את בית הכנסת החורבה, היה ממייסדי ישיבת עץ חיים וממפתחי החינוך בירושלים. אשתו של ר' שאול בנימין שמה היה תמרא צפורה בת ר' מרדכי, שהיה נגיד נכבד בעיר שווינצאן, ונפטרה בירושלים ב' סיון תרמ"ה. ר' שאול בנימין נפטר י"ח כסלו תר"ם, בסיביר בעיר טיומען פלך אומסק, בעת שהותו במסעיו לטובת צרכי ירושלים. צאצאיו של ר' שאול בנימין: 1. ר' מאיר שלום הכהן, נולד ט' כסלו תר"א בשווינצאן, בשנת תרט"ז נשא לאשה את מרת צביה בת ר' משולם זלמן רבינוביץ ב"ר דובער אב"ד ראסיין, ומעב"ק. לאחר נישואיו סמך על שולחן חותנו הגביר בראסיין, עברו עליו כמה עקתי, ובשנת תר"ל נתמנה לאב"ד בריינסק, לא האריך שם ימים כי נפטר ז' שבט תרמ"ד. ספרו, מלחמת שלום נדפס בווילנא תרמ"ו על ידי בנו ר' ברוך קאהן מבריינסק, ונשארו ממנו עוד חידושים בכתב ידו. ר' ברוך קאהן, שלמד בוולוזין ונסמך להוראה על ידי דודו ר' משה יואל גוריון, ועל ידי ר' אליהו פיינשטיין מפרוזינא, הלך לו לאמריקה ונתפרנס ממעשה ידיו, וחיבר ספרים רבים ביניהם ספר שביל הזהב וספר משמיע שלום, וגם נדפס ממנו ספר הזכרון לתולדות משפחתו נ.י. תר"פ. 2. מרת רבקה אשת ר' אריה לייב רלב"ג גבריאלוביץ, בנו של הרב אליעזר דן רלב"ג. 3. מרת חוה שרה אשת ר' חיים הירשנזון מירושלים, בעל מחבר ספרים רבים, שנדפסו ברובם בירושלים בדפוס של המשפחה. היה קשור לתנועת המזרחי, עזב את ירושלים וכיהן ברבנות בקושטא, ובסוף ימיו היה רב בניו ג'רסי, ושם נפטר בשנת תרצ"ה. ג. ר' מאיר שלום הכהן בווילנא, חתן ר' יצחק טיקטין משם. ד. מרת האדל הדס , בראשונה היתה אשת בן דודה ר' משה יהודה הנ"ל, ובשנית נישאה לר' מרדכי עליאסברג אב"ד בויסק, ר' מרדכי עליאשברג חיבר שו"ת תרומת יד ושביל הזהב. גם הוא בזיווגו השני. כן כתב בנו ר' יהונתן בהקדמתו לספר שביל הזהב. מזיווג זה נולדה אשת ר' אלחנן הכהן גאב"ד סוואטין פלך קובנא. ה. מרת דברה אשת ר' מרדכי זייגער מאכער, בן הגאון ר' יעקב קראזער.

• בנו השלישי, הגאון ר' משה יואל הכהן גוריון אב"ד אניקשט, ר' משה יואל גוריון מפורסם בחיבורו שו"ת ראשי בשמים וילנא תרמ"ד. נולד בשנת תקע"ט. מנתוני המפקדים בליטא של שנת תרנ"ז עולה, כי קודם לכן היה גר בוילקומיר, כמו כן, נראה כי כבר התאלמן בשנה זו. צאצאיו: א. ר' שמריהו גוריון נשא לאשה את מרת רחל בת ר' יצחק שירווינטר מ"ץ דוילנא. ב. בן נוסף של ר' משה יואל, הוא מאיר המופיע ברשימות הפראנומעראנטן מפוניבז' על ספר אורח לחיים משנת תרל"ח, ומשנת תרמ"ב חתום על ספר וניגש הכהן בשם מאיר רפאל, נמצא רשום ברשימות המס משנת תרנ"ב כסוחר. ברישומי הלידה מפוניבז' מופיע בשנים 1873-86 שנולדו ילדים למאיר רפאל ואשתו סלאווה רחל בת משה קישין [נולדו בנימין זאב, חיים, שאול זעליג, פרידה, גרונה ופעשא]. ג. מרת פראדל אשת ר' יהודה טרויב, בנו של ר' אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן. ד. מרת חנה דבורה.