צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

תולדות ר' יוסף זונדל מסלנט

[בשל ההערות שוליים, והבעיות הטכניות שהם יוצרות, מומלץ לקרוא מאמר זה בדפדפן אחר, כגון פיירפוקס, ולא באקספלורר]

ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו בעיר סלנט, לקורות אבותיו הקדשנו את המאמר הקודם 'עץ המשפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט'.

רבי זונדל הלך ללמוד אצל ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דרכה של הישיבה . שם גדל בתורה אבל סירב לקבל על עצמו רבנות כלשהיא. בהמשך, הוא נסע לר' עקיבא אייגר לפוזנא בכדי ללמוד ממנו.
ר' זונדל עסק במסחר לפרנסתו, בעסקי התבואה. אבל תמיד לקח לעצמו פסק זמן של כמה חדשים מעסקיו, והצטרף לחבורת לומדים במקומות שונים. הוא גם היה נוהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו.
את שיטת המוסר, חולל תלמידו ר' ישראל סלנטר, על פי מה שלמד מרבו ר' זונדל. כאשר שאלו את ר' ישראל, באלו ספרים לימד אותו ר' זונדל ? ענה ר' ישראל: לא מספרים למדתי ממנו. אלא מאישיותו ומהנהגתו. קדושתו והנהגתו בענייני "בין אדם לחברו".
גם בירושלים, אליה הגיע בכסליו תקצ"ט, [ביחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן קרליץ, עליו כתבנו בעבר במאמר תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון] המשיך במנהגיו, היה רגיל לקום בחצות הלילה ללמוד. בימות השלגים, היה מפנה בבוקר השכם את השלג בסביבות בית הכנסת ב"חורבה", בכדי לעשות דרך לשכניו ולבאים להתפלל.

ר' יוסף זונדל נפטר ג' חשוון תרכ"ו, מפורסמת צוואתו, בה ביקש כי יגררו את מיטתו על הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים , לא ההינו לעשות כדבר הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב, וגאון גדול. ר' שמואל מסלנט היה צריך להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו צדיק. בדמעות ובכיות נוראיות, שהרטיבו את תכריכי המנוח, עשו לו כאשר ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות, הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ. אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר.

ר' זונדל נטמן בהר הזיתים ליד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". על מצבתו חרתו כפי צוואתו רק כך:
פה נטמן ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין בייניש מסלנט , נלב"ע יום ב' ג' מרחשון שנת תרכ"ו.
ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו עליו אפילו ר', אבל לפי הוראתו של ר' שמואל מסלנט, רבה של ירושלים, הוסיפו את התואר ר'.
אולם בספר של החברא קדישא, כתבו עליו: "למדכר יומא דהספידא ואבל רבתי וכל בית ישראל יבכו את אשר שפך ה' על בת ציון, ונלקח שר וגדול, הצדיק המפורסם, הרב רבי יוסף זונדל".

ר' יוסף זונדל נספד בס' הזכרון דף יג ע"א ועיין אבל כבד לרב בנימין בר' שמואל מנובהרדוק [ירושלים תרל"ה] דף ט ע"ב. ועוד קינה מר' יעקב ספיר נדפסה בספר ר' יוסף זונדל מסלנט מר"א ריבלין דף כ"א, וגם בהלבנון כ"ח חשוון תרכ"ו. עוד נספד בספר מעיין חיים מר' דוב בער ליפשיץ.

רעייתו הראשונה של ר' יוסף זונדל מרת רבקה נפטרה עוד לפניו, ולאחר שנתאלמן נשא לאשה את מרת רחל, [היא היתה אלמנתו של ר' יעקב זק"ש, ומכיוון שנתאלמנה ללא ילדים, היתה זקוקה לחליצה ואחי בעלה - ר' זאב זק"ש, היה עדיין בליטא, ומכיוון שנזדמנה לו השעה ליסוע לארץ ישראל, אסף את אשתו ואת בניו ועלו כולם לארץ ישראל, ומהם נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים עד ימינו]. היא נפטרה כעשרים שנה אחריו וקברה רשום בחלקת מחוקק ז' מחברת ב' שורה יא סי' ט"ז, 'פ"נ רחל ב"ר אפרים מטריסק, נפטרה ח' לחו'[דש] טבת תרמ"ו'.

צאצאיו של ר' יוסף זונדל:

כפי שכתבתי במאמר הקודם, ר' יוסף זונדל וסרמן, עסק רבות ברישום צאצאי זקינו הגדול ר' יוסף זונדל מסלנט, רוב החומר שכאן מבוסס על רשימותיו. אני מודה כאן לנכדו, מר אלי אשד שלח לי את רשימותיו, ונתן לי רשות לפרסמם.

דור ראשון.

• חתנו המפורסם והראשון, היה רבי שמואל מסלנט, בעל בתו טויבא, הוא עלה אחרי חותנו לירושלים, ואף נתמנה לרבה של העיר, והאריך בה ימים ושנים ארוכות [ר' שמואל בצעירותו, נישא בקיידאן, ולא עלה הזיווג יפה, לאחר מכן, בזיווגו השני נשא את מרת טויבא, וממנה כל צאצאיו, ולאחר שנתאלמן נשא את מרת ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך נכדתו של ר' משה מגיד ריבלין]. טויבא נולד בשנת תקע"ו, ונפטרה בשנת תרכ"ט.
• חתנו השני היה ר' אורי שבתי ד"ץ ב"ר חיים. בעל בתו העניא. ר' אורי שבתי נולד בעיר אשמינה בערך בשנת תק"ס, ועלה לארץ בראשית שנות התק"ץ, הוא נתמנה כדיין בבית דין הראשון בירושלים, מיסודו של גיסו ר' שמואל סלנט. ר' אורי שבתי היה נשוי אשה נוספת ככל הנראה עוד קודם שעלה לארץ, וממנה נולדו שלשה בנים ובת[1], לאחר פטירתה נשא את העניא, היא נולדה בשנת תקע"ח לערך, ונפטרה יום למחרת שנפטר אביה, ד' חשון תרכ"ו, ומצבתה קיימת. ר' אורי שבתי נפטר ט' חשוון תרי"ח.
• חתנו השלישי היה רבי נתן נטע נטקין^[2], שהיה נכד^[3] בעל ה"שאגת אריה" ותלמיד חכם מופלג, ושליח ארץ ישראל^[4]. צביה, נולדה בשנת תקפ"ד, ומתה על פני אביה, בשעת לידתה. י' שבט תרכ"א, ומצבתה קיימת. מסופר כי ר' זונדל בעצמו טרח ומצא לחתנו, שידוך עם אשה אחרת^[5]. ר' נתן נטע נפטר במסעו בארצות הברית בט"ו טבת בשנת תרמ"ח, וזו מצבתו.
  
• בנו ר' יהודה אריה לייב סלנט, נולד בשנת תק"ץ, מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', היה מהראשונים שסחרו באתרוגים, עסק שהמשיך בקרב בני המשפחה.

דור שני.

בני ר' שמואל סלנט:

• רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', נפטר י"ט תשרי תר"ס, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'.
• מרת חיה, אשת הרב ר' שלמה ברדקי בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, ר' שלמה נולד בשנת תר"ו בירושלים, והיה החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד.

בנו של ר' אורי שבתי ד"ץ מזיווגו זה:

• ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא.

בני ר' נתן נטע נתקין מזיווגו זה:

• מרת פרידה (פראדיל) אשת ר' נפתלי ליאון. בן הגביר בן ציון ליאון, נפטר צעיר לימים עשרה בטבת תרמ"ב.
• ר' יוסף נטקין.

בני ר' יהודה אריה לייב סלנט:

• ר' יוסף זונדל סלנט, מסר חומר רב לר' אליעזר ריבלין, להדפסת ספרו לתולדות סבו הגדול ר' יוסף זונדל. דר בארצות הברית, ועסק שם במסחר באתרוגי ארץ ישראל. בזיווג ראשון נשא ר' יוסף זונדל את מרת שרה נחמה בת הגאון ר' אליעזר דן רלבג, ובזיווג שני באמריקה, נשא את מרת רחל בת הגאון ר' גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.
• מרת רבקה אשת ר' זלמן לוינזון.
• ר' מרדכי סלנט.
• מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי, בן שפרה המכונה 'שפרה די מעלערקע'ס'.
• ר' אהרן סלנט אשתו רחל.
• ר' יוחנן סלנט.
• מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן.

דור שלישי

בני ר' בנימין בייניש סלנט:

• הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת דודו ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים.

בני ר' שלמה ברדקי:

• ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה בירושלים, אשתו מרת גיטל לבית אשכנזי.
• ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שיינדל, בת דודו ר' נתן נטע נתקין, מזיווגו השני כשהיה חתן ר' ישעיהו ברדקי.
  

בני ר' חיים סלנט:

• מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ.
• ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש.
• מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן, נפטר תר"ע.
• מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם.
• ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון.

בנות ר' נפתלי ליאון:

• מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק.
• מרת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, ב"ר מיכל הכהן, היה רופא בצפת וביבניאל, [כך כתב י.ז. וסרמן, אך במקורות אחרים מופיע שהיה רופא בפתח תקוה, ואולי נתערב פ"ת בצפת].

בני ר' יוסף זונדל סלנט:

• היחיד שנולד מהאשה הראשונה, ועל כן הוא נכד לר' אליעזר דן רלבג: ר' בנימין סלנט.
• ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי.
• ר' נחום סלנט אשתו ליליאן.
• ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי.
• ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין.
• ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה.

בני ר' זלמן לוינזון:

• ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני
• מרת שרה לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ.
• מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן.
• מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט.
• מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל.
• ר' אברהם בנימין לוינזון.

בני ר' אהרן סלנט:

• יוסף סלנט, גר ברעננה ואחר כך בדימונה.

בני ר' שמואל וידמן:

• ר' מרדכי וידמן.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דור רביעי

---

[1] ר' אברהם ניסנבוים סופר, ר' בצלאל, ר' הירש לייב, ומרת פייגה נחמה אשת ר' שמואל מוני זילברמן.

[2] נכדו של ר' נתן נטע נאטקין המפורסם משקלוב.

[3] ר' הלל נח מגיד, משער כי ר' נתן נטע היה בן בתו שרה. (ראה: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 50). ויתכן על פי שנתגלה ששם אביו היה אשר, אולי האבא, הוא שהיה בן בתו, ואשר נתקין נקרא על שם ר' אשר גינזבורג אבי השאגת אריה. מצורף כאן קישור לתמונת מצבתו.

[4] ראה: הלבנון שנה שלישית מס' 18 מעיו"כ תרכ"ז, עמ' 277, ראה אודותיו עוד: גרייבסקי פנחס, זכרון לחובבים ראשונים, חוברת א' עמ' 11.

[5] מרת עלקא בתו של ר' ישעיה ברדקי, שנתאלמנה מבעלה הא' ר' שאול יחזקאל יהודה. ראה עוד, צאצאי ר' ישעיהו ברדקי מירושלים.