רבי מיכל טיקוצינסקי

בשבת מלאו שישים שנים לפטירתו של הגאון הירושלמי, מחבר הלוח הנודע, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, היודעים מעירים, כי שמו הנכון הוא טוקאצ'ינסקי או כפי שכתב בעצמו טוקצינסקי, ואין למשפחתו שייכות עם משפחת טיקוצ'ינסקי שמקורה בעיר טיקוצ'ין הלא היא טיקטין, עקבות למשפחת טוקאצ'ינסקי מצאתי בעיר וילנא.

למרות שהזכרנוהו בקצרה כבר בעבר, עת כתבנו על חותנו זקינו הגאון רבי שמואל סלנט ועל צאצאי רבי שמואל מסלנט, וגם כאשר כתבנו על צאצאי רבי ישעיהו ברדקי. בכל אופן, נכתוב עליו שוב בפירוט ובהרחבה.

רבי מיכל נולד בעיר לעכאוויטש החסידית בפלך מינסק, ביום ט"ו טבת תרל"ב, את זכרונותיו מעירו, ומהאדמור רבי אהרן מלעכאוויטש, וערגתו לארץ ישראל העלה על הכתב, ונדפסו בספר זכרון לעיר לכוביץ' שנדפס בשנת תש"ט.

בשנת תרל"ו נתייתם מאביו ר' אהרן, וכעבור כמה שנים אמו נישאה בשנית, ומשכך, נשלח הילד מיכל, אל סבו אבי אמו ר' משה פיזיצער, שעלה לירושלים כבר כמה שנים קודם לכן.

בהגיעו לירושלים בחודש אדר תרמ"ב, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, ובשנת תר"ן נשא לאשה את נכדתו של רבי שמואל סלנט, בת בנו ר' בנימין. מאז דבק ברבי שמואל והיה לתלמידו המובהק, וקנה ממנו דרכי הוראה, ומנהגי ירושלים. בשנת תר"ס כשנפטר חותנו ר' בנימין, נכנס להנהלת ישיבת עץ חיים, ובתחילה שימש כר"מ ומגיד שיעור לבחורים. תחת הנהגתו גדל המוסד עץ חיים, ונתפתח, הוא יסד את החנויות שדמי השכירות שלהן החזיקו את הישיבה מבחינה כלכלית, [סביב חנויות אלו קם לימים שוק מחנה יהודה].

מלבד תפקידו ב"עץ חיים" היה ר' מיכל פעיל גם בתחומים ציבוריים נוספים בירושלים, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה לעיר, והיה שותף ביסוד שכונת שערי חסד ובשכונות נוספות. השתתף ביסוד ועד הרבנים המאוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה, והיה הדובר של הישוב הישן אל מול ד"ר ויצמן כנציג ועד הצירים של ההסתדרות הציונית. השתתף גם באספה המכוננת ליסוד הועד הלאומי כאחד מ17 הנבחרים של היהדות החרדית.

ר' מיכל היה גם סופר מחונן, ידועים הם ספרו 'גשר החיים', 'עיר הקודש והמקדש' ו'לוח לדיני ומנהגי השנה על פי מנהג הפרושים בארץ ישראל', שמופיעים ברציפות כבר מאה ועשר שנים. אך חיבר ספרים רבים נוספים בהלכה, ופרסם גם מאמרים רבים כמעט בכל כתבי העת התורניים בארץ ישראל ומחוצה לה. וכאמור, כתב גם זכרונות מעיר הולדתו, וכתב גם את תולדות זקינו רבי משה פיזיצער, שנדפסו באחת החוברות של גרייבסקי.

בשנותיו האחרונות עסק גם בעניני קבלה ונסתר.

צאצאי רבי ישעיהו ברדקי מירושלים

רשימת צאצאיו של ר' ישעיהו ברדקי, נערכה על בסיס הכתבים של ר' יוסף זונדל וסרמן, כפי שקבלתי מנכדו מר אלי אשד, מהם כבר פרסמתי בעבר, עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט. בתוספת פרטים נוספים שליקטתי ממפקדי מונטיפיורי וממקורות נוספים.

לא אאריך כאן בתולדותיו של הרב ישעיהו ברדקי, כי כבר האריכו בזה רבים, רק אציין מעט לקורות חייו, והרוצה לדעת יותר, יתחיל בויקיפדיה, ומשם ימשיך.

ר' ישעיהו ברדקי נולד בפינסק לאביו, ר' יששכר בער [ב"ר ישעיהו] שנפטר בשנת תקפ"ח בירושלים, ולאמו מרת עלקא, שנולדה בשנת תקכ"ט לערך, והאריכה ימים אחר בעלה, במפקד תקצ"ט עודה נזכרת בין האלמנות.

ר' ישעיהו היה גר בפינסק, והיה נשוי שם אשה, והרביץ תורה. לאחר שנפטרה אשתו, עלה לארץ בשנת תקפ"ו לערך, עם בנו ובתו היתומים. זמן מה גר בצפת, ושם לקח לאשה את רעייתו השניה, מרת שיינדל בתו של ר' ישראל משקלוב. בבואו לירושלים היה לרב הראשי האשכנזי הראשון, ופעל רבות לטובת הישוב. ונפטר י"ח חשוון תרכ"ג.

רעייתו מרת שיינדל, נולדה בשקלוב בשנת תקע"א, נפטרה בירושלים ז' טבת תרל"ב.

דור ראשון:

מזיווגו הראשון היו לו בירושלים לר' ישעיהו בן ובת, ר' שמואל עקיבא ומרת חיה גרונה. ומזיווגו השני נולדו לו יתר בניו המפורטים להלן.

• מרת חיה גרונה, נולדה בשנת תקע"ה לערך בפינסק, עלתה לארץ ישראל עם אביה בשנת תקפ"ו. בעלה הראשון ר' יוסף נהרג במרד הפלחין בשנת תקצ"ד, ובזיווג אשת הרב הגדול ר' יצחק מנעשוויז. הוא גם נפטר צעיר, בשנת ת"ר לערך, והיא נשארה אלמנה ממנו. מרת חיה גרונה נפטרה בכ"א אלול בשנת תרמ"א, ונוסח מצבתה נדפסה בחלקת מחוקק.

• ר' שמואל עקיבא ברדקי, נולד בשנת תקע"ט בפינסק. אשתו מרת אסתר, בת הרב יעקב ענתבי מדמשק [רבי יעקב ענתבי, בן למשפחת רבנים מפורסמת, היה רבה של דמשק, ונאסר בעלילת הדם הידועה בשנת ת"ר. לאחר שנחלץ מן הכלא בהשתדלותו של מונטיפיורי, עלה לירושלים, שם השיא את בתו לשמואל עקיבא דנן. רבי יעקב נפטר כ' תשרי תר"ז ומנוחתו בהר הזיתים], ר' שמואל עקיבא נסע למצרים ונפטר שם לפני שנת תרל"ה, אז מופיע בנו כיתום במפקדי מונטיפיורי.

• מרת חנה נולדה בשנת ת"ר לערך בירושלים. אשת ה"ר נתנאל לוריא, סופר ומזכיר כולל רייסין, סוכן ונאמן בבית החולים בקור חולים בירושלים, ומגבאי החברא קדישא. כמו כן, היה בעל קורא בבית מדרש סוכת שלום. ר' נתנאל היה יליד העיר מאהליב, ועלה לירושלים עם אביו זאב לוריא, מגזע המהרש"ל רש"י, ומעב"ק. ר' נתנאל נפטר י"ב חשון תרע"ד.

• מרת עלקא, נולדה בשנת תר"ב לערך בירושלים. בזיווג ראשון היתה אשתו של ר' שאול יחזקאל יהודה. בנו של הרב הגביר שלמה יחזקאל שעלה לארץ מבגדאד, הוא היה סוחר גדול בכלכותה – הודו. ר' שאול קנה את אדמות הכפר מוצא בשנת תרט"ו. ונפטר בשנת תרכ"ד. ואז נישאה מרת עלקא בזיווגה השני לר' נתן נטע נטקין, לאחר שנתאלמן מרעייתו הראשונה, מרת צביה בתו של ר' יוסף זונדל סלנט. ר' נתן נטע נולד בפאריץ הסמוכה למינסק, חי רוב ימיו בירושלים, ונפטר באמריקה ט"ו טבת תרמ"ח.

• ר' שלמה ברדקי נולד בשנת תר"ו לערך. נשא לאשה את מרת חיה בת ר' שמואל סלנט. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת החורבה. מפורסם המכתב ששלח לר' אליהו גוטמכר בבקשה לתמיכה, ואליו צורף מכתב מחותנו הרש"ס, וכה הוא כותב שם אודותיו: 'המופלג בתורה וביראת ה' והוא שוקד בתורה, בן לאותו צדיק הרב הגאון ר' ישעיה, ובן בתו של הרב הגאון הצדיק ר' ישראל זצ"ל בעמ"ח תקלין חדתין, ופאת השולחן'.

• מרת דינה נולדה בשנת תר"י לערך. אשת הרב אליהו בכור חזן, נולד בשנת תר"ה, באיזמיר שבתורכיה לאביו ר' רפאל חזן, ממשפחת רבנים מפורסמים, נכדו של הראשון לציון בירושלים, רבי חיים דוד חזן, מגזע רבני תורכיה וארץ ישראל. בשנת תרט"ו, עלה לבדו כילד לירושלים, ללמוד תורה עם סבו. עד שבשנת תרכ"ה סמכו להוראה. לאחר שנישא למרת דינה, בתו של רבי ישעיה ברדאקי, נתמנה בשנת תרכ"ו לסופר ומזכיר ראשי של כוללות עיה"ק ירושלים. בחודש כסלו בשנת תרכ"ט נתמנה לדיין ומו"ץ בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם אשכנזי. בשנת תרל"א, יצא לשליחות מצוה מטעם כוללות הספרדים, לערי צפון אפריקה. ובשנת תרל"ד, עכבוהו ראשי הקהל בטריפולי, ומינו אותו לרב עליהם, וכיהן שם, כראב"ד וכחכם באשי המאושר מטעם השלטונות והקים שם ישיבה רבתי. בשנת תרמ"ח, נקרא לכהן כרבה הראשי של העיר הגדולה אלכסנדריה, בשנת תרס"ג, היה נשיא כנסיית הרבנים העולמית שהתכנסה בקראקוב. חיבר כמה ספרים ובהם 'זכרון ירושלים' ליוורנו תרל"ד. 'תעלומות לב', ליוורנו תרל"ט-תרנ"ג, אלכסנדריה תרס"ג-תרס"ז. 'נוה שלום' אלכסנדריה תרנ"ד. ועוד, ספרים, שחלקם נשארו בכתב יד. בשנת תרס"ז ביקר בירושלים, בעיקר פעל שם, למען השכנת השלום, בין האשכנזים לספרדים, ובתוך קהל הספרדים עצמם. נפטר בכ"ב סיון תרס"ח באלכסנדריה.

דור שני:

צאצאי הרב ר' יצחק מנעשוויז:

• יוסף, נפטר כילד.

• ר' יהונתן, נולד בשנת תקצ"ח לערך. נפטר ז' חשון תרי"ט. רעייתו מרת חנה.

• ר' יצחק, נולד בירושלים בשנת ת"ר, לאחר פטירת אביו, ונקרא על שמו. רעייתו מרת פעשא טשערנא, בת ר' אברהם ניסן וויינשטין, נפטרה ז' מנחם אב תרל"ד.

צאצאי הרב שמואל עקיבא ברדקי:

• ר' יעקב [ברדק] [ענתבי], נולד בשנת תר"ח לערך. היה קצין בצבא הבריטי.

• מרת טויבא.

• ר' אברהם חיים [שחודה] ברדקי, נולד בשנת תרכ"ב לערך, אשתו מרת יהודית בת ר' מאיר מנדלמן, שהיה מהמתישבים הראשונים ב"משכנות שאננים".

• ר' יצחק ברדקי, רעייתו פאולינה כהן.

צאצאי ר' נתנאל לוריא:

• מרת גיטל לאה אשת ר' אליעזר דוד כהן, מזכיר הקונסוליה האוסטרית. והקונסוליה של ארצות הברית.

• ר' ישראל לוריא.

• ר' ישעיהו לוריא, אשתו שרה.

• ר' זאב וולף לוריא, אשתו איטה בלומה; מלמד תשב"ר בקהיר.

• ר' יהודה זליג לוריא, אשתו חיה שרה.

• ר' יעקב אהרון לוריא, שוחט בקהיר; אשתו חנה דבורה בת ר' יעקב אליהו פרלקורט - פערליקווארט.

צאצאי ר' שאול יחזקאל יהודה:

• מרת שמחה אשת חכם וידאל עידו.

צאצאי ר' נתן נטע נטקין [מזיווגו השני]:

• מרת גרונה לבית נטקין, אשת הר' צבי הירש סלנט, בן בנו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל.

• ר' אריה לייב נטקין, הרוקח הראשון בבית החולים שערי צדק בירושלים, אשתו בילה בת הרופא ד"ר שרגא פייבל פופליס.

• מרת שיינדל לבית נטקין, אשת ש"ב ר' יוסף זונדל ברדקי בן דודה ר' שלמה ברדקי.

צאצאי ר' שלמה ברדקי:

• ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה נפטר צעיר בחיי אביו, י"ט תשרי תרס"ד. זו' מרת גיטל בת ר' אליעזר אשכנזי, נפטרה ל' חשון ת"ש.

• ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שינדל בת דודו ר' נתן נטע נטקין. גם ר' יוסף זונדל נפטר בחיי אביו.

צאצאי הרב אליהו בכור חזן:

• רבי חיים דוד חזן.

• רבי יוסף רפאל חזן.

• רבי יצחק חזן.

• רבי אברהם חזן.

דור שלישי

צאצאי ר' יצחק ב"ר יצחק:

• אברהם, נולד בשנת תרכ"ו.

• ישעיה, נולד בשנת תרכ"ח.

• שרה חנה, נולדה בשנת תר"ל.

צאצאי ר' אברהם חיים ברדקי:

• רבקה לבית ברדקי אשת שמעון בנדרלי בקהיר.

• ישעיהו ברדקי ז"ל אשתו שרה לבית פרלמן באלכסנדריה.

• שמואל ברדקי ז"ל אשתו ספירה לבית אוברמייסטר.

• חנה (אנטה) לבית ברדקי אשת דוד ז"ל בנש באוסטרליה.

• יעקב [ז'ק] ברדקי אשתו פני.

צאצאי ר' יצחק ברדקי:

• אברהם ברדקי, נולד בשנת תרכ"ח, רעייתו, מרת ליזי לבית רוזנבוים, בניו יורק.

צאצאי ר' אליעזר דוד כהן:

• מרת חנה לבית כהן, אשת ר' אברהם וואלעס.

• ר' מנדל כהן אשתו איטה לבית לוין.

• ר' ישראל יהושע כהן, אשתו גולדה בת ר' צמח כהן.

• מרת רבקה לבית כהן אשת הרב אברהם ברוך אבא רקובסקי ז"ל, [כך כתב י.ז. וסרמן, וכנראה שהיה זה זיווג ראשון, כי ידוע ומפורסם שר' אברהם אבא רקובסקי היה חתנו של ר' חיים מן].

• מרת רוחמה לבית כהן אשת ר' אברהם שכטר הכהן, מותיקי המורים בתל אביב יפו.

• ר' פנחס כהן שו"ב באטלנטיק סיטי, אשתו נחמה לבית סקלרש.

צאצאי ר' ישעיהו לוריא:

• ר' יוסף לוריא.

• ר' אליהו חיים לוריא.

• מרת חנה לבית לוריא, אשת ר' זליג קויפמן.

צאצאי ר' זאב וולף לוריא:

• ר' יחזקאל לוריא.

• ר' נתן נטע לוריא, נעלם ולא ידוע כל פרט.

צאצאי ר' יהודה זליג לוריא:

• חנה לבית לוריא אשת ר' יוסף נובוגרוצקי.

• אסתר לבית לוריא אשת ר' דוד כהן אכר בפרדס חנה.

צאצאי ר' יעקב אהרן לוריא:

• ר' ישעיהו לוריא, נולד בירושלם כ"ט תשרי תרמ"ח, הוסמך כשו"ב, בשנת תרע"א, עבר להתגורר במצרים, שם היה מנהל חברת כרמל מזרחי במצרים, ובא כח של פרדס סנדיקט. כשחזר לירולים, היה מנהל המשרד של הצדקות המאוחדות לת"ת וב"ח בירושלים. חיבר את החוברת 'מגילת יוחסין למשפחת לוריא', [ירושלים תשכ"ט]. אשתו בזיוו"ר רבקה מלכה בת ה"ר יוסף (יאשע) ריבלין ממיסדי הישוב מחוץ לחומת ירושלים נחלת שבעה מאה שערים ועוד. ובזיווג שני ד"ר פרידה לבית זלברמן או איינפלד.

צאצאי ר' וידל עידו:

• מרת בכורה מזל אשת הרב בכור שמואל סידיס.

צאצאי ר' צבי הירש סלנט:

• מרת פראדל לבית סלנט אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.

• ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.

• ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.

• מרת הינדל לבית סלנט אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.

• מרת טויבה לבית סלנט אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', ועוד ספרים, חבר הנהלת ועד הישיבות. נולד ט"ו טבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו, ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.

• מרת גליקה לבית סלנט אשת ר' דוד לבסקי נ"י.

• ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' אריה לייב נטקין:

• ר' נתן נטע נטקין רוקח בביה"ח שערי צדק (ולך), אשתו הראשונה, מרת חנה בת ר' חיים מיכל מיכלין מירושלים. ובזיווג שני נשא את מרת קליר דואה מדמשק.

• דבורה לבית נטקין אשת ר' אליהו מיכל בן ציון לוין.

• נחמה לבית נטקין אשת ר' שלום ב"ר צדוק קראוז, [כנראה זה ר' צדוק הלוי קרויז].

• נחום נטקין אשתו אידה, בארה"ב.

• אשר נטקין ז"ל אשתו פרידה.

• פרידה לבית נטקין אשת משה טרוק.

• ישעיהו נטקין אשתו מינה לבית צוקרמן.

• גרונה לבית נטקין (לונה) אשת חיים ויקטור (חלאק).

• שרה לבית נטקין אשת ר' זליג סלובוטיצקי.

צאצאי ר' ישעיהו ברדקי

• מרת חנה ז"ל לבית ברדקי אשת ר' אהרן וינוגרד ז"ל ב"ר פנחס מרדכי.

• הבחור מרדכי ברדקי ז"ל נפטר בצעירותו.

• הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה מרת נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל, נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה פינקל בת ר' אהרן זליג אטינגר.

• ר' משה ברד ז"ל (ברדקי) אשתו דיכה לבית שפירא. בוסטון.

• מרת נחמה לבית ברדקי, נפטרה י"ד אלול תשנ"ג, אשת ר' נח פורת ז"ל מהמורים הותיקים בירושלים, ממיסדי ביהכ"נ 'ישורון', נפטר ט"ז אייר תשכ"ה.

• מרת טויבא (יונה) לבית ברדקי ז"ל אשת ר' ברוך ברזל.

צאצאי ר' יוסף זונדל ברדקי:

• שרה לבית ברדקי אשת אלימלך זקש.

• ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי) הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.

• ר' בנימין ברדקי, כנראה הוא זה שהיה בטבריה, ובשנת תרפ"ה, חתום משם על מכתב בקשר ליסוד בית יעקב, ראה 'מכתבים ואגרות קודש', ניו יורק תשסג, עמ' 507.

• יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי) אשתו סופיה לבית פרומקין.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

תולדות ר' יוסף זונדל מסלנט

[בשל ההערות שוליים, והבעיות הטכניות שהם יוצרות, מומלץ לקרוא מאמר זה בדפדפן אחר, כגון פיירפוקס, ולא באקספלורר]

ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו בעיר סלנט, לקורות אבותיו הקדשנו את המאמר הקודם 'עץ המשפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט'.

רבי זונדל הלך ללמוד אצל ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דרכה של הישיבה . שם גדל בתורה אבל סירב לקבל על עצמו רבנות כלשהיא. בהמשך, הוא נסע לר' עקיבא אייגר לפוזנא בכדי ללמוד ממנו.
ר' זונדל עסק במסחר לפרנסתו, בעסקי התבואה. אבל תמיד לקח לעצמו פסק זמן של כמה חדשים מעסקיו, והצטרף לחבורת לומדים במקומות שונים. הוא גם היה נוהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו.
את שיטת המוסר, חולל תלמידו ר' ישראל סלנטר, על פי מה שלמד מרבו ר' זונדל. כאשר שאלו את ר' ישראל, באלו ספרים לימד אותו ר' זונדל ? ענה ר' ישראל: לא מספרים למדתי ממנו. אלא מאישיותו ומהנהגתו. קדושתו והנהגתו בענייני "בין אדם לחברו".
גם בירושלים, אליה הגיע בכסליו תקצ"ט, [ביחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן קרליץ, עליו כתבנו בעבר במאמר תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון] המשיך במנהגיו, היה רגיל לקום בחצות הלילה ללמוד. בימות השלגים, היה מפנה בבוקר השכם את השלג בסביבות בית הכנסת ב"חורבה", בכדי לעשות דרך לשכניו ולבאים להתפלל.

ר' יוסף זונדל נפטר ג' חשוון תרכ"ו, מפורסמת צוואתו, בה ביקש כי יגררו את מיטתו על הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים , לא ההינו לעשות כדבר הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב, וגאון גדול. ר' שמואל מסלנט היה צריך להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו צדיק. בדמעות ובכיות נוראיות, שהרטיבו את תכריכי המנוח, עשו לו כאשר ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות, הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ. אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר.

ר' זונדל נטמן בהר הזיתים ליד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". על מצבתו חרתו כפי צוואתו רק כך:
פה נטמן ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין בייניש מסלנט , נלב"ע יום ב' ג' מרחשון שנת תרכ"ו.
ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו עליו אפילו ר', אבל לפי הוראתו של ר' שמואל מסלנט, רבה של ירושלים, הוסיפו את התואר ר'.
אולם בספר של החברא קדישא, כתבו עליו: "למדכר יומא דהספידא ואבל רבתי וכל בית ישראל יבכו את אשר שפך ה' על בת ציון, ונלקח שר וגדול, הצדיק המפורסם, הרב רבי יוסף זונדל".

ר' יוסף זונדל נספד בס' הזכרון דף יג ע"א ועיין אבל כבד לרב בנימין בר' שמואל מנובהרדוק [ירושלים תרל"ה] דף ט ע"ב. ועוד קינה מר' יעקב ספיר נדפסה בספר ר' יוסף זונדל מסלנט מר"א ריבלין דף כ"א, וגם בהלבנון כ"ח חשוון תרכ"ו. עוד נספד בספר מעיין חיים מר' דוב בער ליפשיץ.

רעייתו הראשונה של ר' יוסף זונדל מרת רבקה נפטרה עוד לפניו, ולאחר שנתאלמן נשא לאשה את מרת רחל, [היא היתה אלמנתו של ר' יעקב זק"ש, ומכיוון שנתאלמנה ללא ילדים, היתה זקוקה לחליצה ואחי בעלה - ר' זאב זק"ש, היה עדיין בליטא, ומכיוון שנזדמנה לו השעה ליסוע לארץ ישראל, אסף את אשתו ואת בניו ועלו כולם לארץ ישראל, ומהם נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים עד ימינו]. היא נפטרה כעשרים שנה אחריו וקברה רשום בחלקת מחוקק ז' מחברת ב' שורה יא סי' ט"ז, 'פ"נ רחל ב"ר אפרים מטריסק, נפטרה ח' לחו'[דש] טבת תרמ"ו'.

צאצאיו של ר' יוסף זונדל:

כפי שכתבתי במאמר הקודם, ר' יוסף זונדל וסרמן, עסק רבות ברישום צאצאי זקינו הגדול ר' יוסף זונדל מסלנט, רוב החומר שכאן מבוסס על רשימותיו. אני מודה כאן לנכדו, מר אלי אשד שלח לי את רשימותיו, ונתן לי רשות לפרסמם.

דור ראשון.

• חתנו המפורסם והראשון, היה רבי שמואל מסלנט, בעל בתו טויבא, הוא עלה אחרי חותנו לירושלים, ואף נתמנה לרבה של העיר, והאריך בה ימים ושנים ארוכות [ר' שמואל בצעירותו, נישא בקיידאן, ולא עלה הזיווג יפה, לאחר מכן, בזיווגו השני נשא את מרת טויבא, וממנה כל צאצאיו, ולאחר שנתאלמן נשא את מרת ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך נכדתו של ר' משה מגיד ריבלין]. טויבא נולד בשנת תקע"ו, ונפטרה בשנת תרכ"ט.
• חתנו השני היה ר' אורי שבתי ד"ץ ב"ר חיים. בעל בתו העניא. ר' אורי שבתי נולד בעיר אשמינה בערך בשנת תק"ס, ועלה לארץ בראשית שנות התק"ץ, הוא נתמנה כדיין בבית דין הראשון בירושלים, מיסודו של גיסו ר' שמואל סלנט. ר' אורי שבתי היה נשוי אשה נוספת ככל הנראה עוד קודם שעלה לארץ, וממנה נולדו שלשה בנים ובת[1], לאחר פטירתה נשא את העניא, היא נולדה בשנת תקע"ח לערך, ונפטרה יום למחרת שנפטר אביה, ד' חשון תרכ"ו, ומצבתה קיימת. ר' אורי שבתי נפטר ט' חשוון תרי"ח.
• חתנו השלישי היה רבי נתן נטע נטקין^[2], שהיה נכד^[3] בעל ה"שאגת אריה" ותלמיד חכם מופלג, ושליח ארץ ישראל^[4]. צביה, נולדה בשנת תקפ"ד, ומתה על פני אביה, בשעת לידתה. י' שבט תרכ"א, ומצבתה קיימת. מסופר כי ר' זונדל בעצמו טרח ומצא לחתנו, שידוך עם אשה אחרת^[5]. ר' נתן נטע נפטר במסעו בארצות הברית בט"ו טבת בשנת תרמ"ח, וזו מצבתו.
  
• בנו ר' יהודה אריה לייב סלנט, נולד בשנת תק"ץ, מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', היה מהראשונים שסחרו באתרוגים, עסק שהמשיך בקרב בני המשפחה.

דור שני.

בני ר' שמואל סלנט:

• רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', נפטר י"ט תשרי תר"ס, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'.
• מרת חיה, אשת הרב ר' שלמה ברדקי בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, ר' שלמה נולד בשנת תר"ו בירושלים, והיה החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד.

בנו של ר' אורי שבתי ד"ץ מזיווגו זה:

• ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא.

בני ר' נתן נטע נתקין מזיווגו זה:

• מרת פרידה (פראדיל) אשת ר' נפתלי ליאון. בן הגביר בן ציון ליאון, נפטר צעיר לימים עשרה בטבת תרמ"ב.
• ר' יוסף נטקין.

בני ר' יהודה אריה לייב סלנט:

• ר' יוסף זונדל סלנט, מסר חומר רב לר' אליעזר ריבלין, להדפסת ספרו לתולדות סבו הגדול ר' יוסף זונדל. דר בארצות הברית, ועסק שם במסחר באתרוגי ארץ ישראל. בזיווג ראשון נשא ר' יוסף זונדל את מרת שרה נחמה בת הגאון ר' אליעזר דן רלבג, ובזיווג שני באמריקה, נשא את מרת רחל בת הגאון ר' גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.
• מרת רבקה אשת ר' זלמן לוינזון.
• ר' מרדכי סלנט.
• מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי, בן שפרה המכונה 'שפרה די מעלערקע'ס'.
• ר' אהרן סלנט אשתו רחל.
• ר' יוחנן סלנט.
• מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן.

דור שלישי

בני ר' בנימין בייניש סלנט:

• הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת דודו ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים.

בני ר' שלמה ברדקי:

• ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה בירושלים, אשתו מרת גיטל לבית אשכנזי.
• ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שיינדל, בת דודו ר' נתן נטע נתקין, מזיווגו השני כשהיה חתן ר' ישעיהו ברדקי.
  

בני ר' חיים סלנט:

• מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ.
• ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש.
• מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן, נפטר תר"ע.
• מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם.
• ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון.

בנות ר' נפתלי ליאון:

• מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק.
• מרת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, ב"ר מיכל הכהן, היה רופא בצפת וביבניאל, [כך כתב י.ז. וסרמן, אך במקורות אחרים מופיע שהיה רופא בפתח תקוה, ואולי נתערב פ"ת בצפת].

בני ר' יוסף זונדל סלנט:

• היחיד שנולד מהאשה הראשונה, ועל כן הוא נכד לר' אליעזר דן רלבג: ר' בנימין סלנט.
• ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי.
• ר' נחום סלנט אשתו ליליאן.
• ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי.
• ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין.
• ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה.

בני ר' זלמן לוינזון:

• ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני
• מרת שרה לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ.
• מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן.
• מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט.
• מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל.
• ר' אברהם בנימין לוינזון.

בני ר' אהרן סלנט:

• יוסף סלנט, גר ברעננה ואחר כך בדימונה.

בני ר' שמואל וידמן:

• ר' מרדכי וידמן.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דור רביעי

---

[1] ר' אברהם ניסנבוים סופר, ר' בצלאל, ר' הירש לייב, ומרת פייגה נחמה אשת ר' שמואל מוני זילברמן.

[2] נכדו של ר' נתן נטע נאטקין המפורסם משקלוב.

[3] ר' הלל נח מגיד, משער כי ר' נתן נטע היה בן בתו שרה. (ראה: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 50). ויתכן על פי שנתגלה ששם אביו היה אשר, אולי האבא, הוא שהיה בן בתו, ואשר נתקין נקרא על שם ר' אשר גינזבורג אבי השאגת אריה. מצורף כאן קישור לתמונת מצבתו.

[4] ראה: הלבנון שנה שלישית מס' 18 מעיו"כ תרכ"ז, עמ' 277, ראה אודותיו עוד: גרייבסקי פנחס, זכרון לחובבים ראשונים, חוברת א' עמ' 11.

[5] מרת עלקא בתו של ר' ישעיה ברדקי, שנתאלמנה מבעלה הא' ר' שאול יחזקאל יהודה. ראה עוד, צאצאי ר' ישעיהו ברדקי מירושלים.