‏הצגת רשומות עם תוויות וסרמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות וסרמן. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 באפריל 2009

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי

עץ המשפחה של צאצאי רבי יוסף זונדל הולך ומסתעף, ואם נוסיף ונפרסם גם דור חמישי ושישי, לא יהיה כאן מקום לרשימה הארוכה. מלבד זאת, בדור החמישי ישנם עוד אנשים שחיים עמנו, ואיני נוהג לפרסם כאן בבלוג שמות ופרטים של אנשים שחיים עדיין. אי לכך, ובהתאם לזאת, אסתפק כאן בפרסום דור רביעי בלבד, ואקוה שגם אתה הקורא תבוא על סיפוקך, אם בכל אופן אתה חפץ לדעת יותר, צור קשר בתיבה האישית המופיעה בפרופיל שלי.

דור רביעי:

צאצאי ר' בנימין בייניש סלנט
בני ר' צבי הירש סלנט:
  • מרת פראדל אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.
  • ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.
  • ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.
  • מרת הינדל אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.
  • מרת טויבה אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, ואף כיהן כר"מ בישיבה.
מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', וספרים נוספים, חבר הנהלת ועד הישיבות.
נולד ט"ו בטבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.




  • מרת גליקה אשת ר' דוד לבסקי.
  • ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' שלמה ברדקי
בני ר' ישעיהו ברדקי:
  • מרת חנה אשת ר' אהרן וינוגרד, ב"ר פנחס מרדכי.
  • הבחור מרדכי ברדקי, נפטר בצעירותו.
  • הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה, נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה בת ר' אהרן זעליג אטינגר.
  • ר' משה ברד (ברדקי), אשתו דיכה לבית שפירא. גרים בבוסטון.
  • מרת יונה (טויבה) אשת ר' ברוך ברזל.

בני ר' יוסף זונדל ברדקי
  • מרת שרה אשת ר' אלימלך זק"ש.
  • ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי), הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.
  • בנימין ברדקי, עקבותיו לא נודעו.
  • יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי), אשתו סופיה לבית פרומקין.

צאצאי ר' חיים סלנט
בני ר' מנחם מנדל שוורץ:
  • מר יעקב אליהו שורץ אשתו פעסול לבית בינקלר, שיקגו.
  • מר יוסף זונדל שורץ אשתו לאה לבית סופר, שיקגו.

בני ר' אורי שבתי סלנט:
  • בנימין ביניש סלנט נפטר בצעירותו.
  • מרת שרה לבית סלנט, אשת מר טוביה סלומון ז"ל.
  • מרת חנה אשת מר שמואל מאקס, ניויורק.
  • מרת מינדול [מינה] אשת מר דוד רובינשטין, ניו יורק.
  • מר חיים סלאנט אשתו מרים לבית לוי, ניו יורק.

בני ר' אליהו צבי וסרמן:
  • מר יוסף זונדל וסרמן, מהמורים הותיקים בתל-אביב-יפו, אשתו מרת חנה טריינה בת הרב אליהו לנדא, דור ששי להגר"א מוילנא. עסק רבות בהיסטוריה של משפחתו אשר משולבת בהיסטוריה של הישוב הישן בירושלים מתלמידי הגרא, והוא אשר ערך לראשונה את רשימות צאצאי ר' יוסף זונדל מסלנט.

בני ר' ישראל אפרים שפירא:
  • מר אורי שבתי שפירא מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם, אחר כך בנוה שאנן, [כעת שמה מוזיאון ישראל]. אשתו פרומה נחמה לבית שוכמן.
  • מר חיים שפירא, מהעובדים הותיקים בסוכנות היהודית בירושלים, מכובשי הר ציון במלחמת השחרור, אשתו שרה ליבה בת ר' משה זילברמן ב"ר שמואל מוני.
  • מרת שרה מינדול אשת מר יוסף גולקין, מחיל הבריגדה.
  • מרת נחמה פיגה אשת מר אליעזר קרויז, דור עשירי ל"השל"ה" הקדוש (מחבר 'שני לוחות הברית).
  • מרת רחל אשת מר בן ציון קלטר, בניו יורק,

בני ר' יוסף משה סלנט:
  • צביה לאה אשת הר"ר מנחם מנדל שינקר ז"ל בן הגה"צ ר' שמואל הלל שיינקר, חתנו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל. ר' מנחם מנדל נפטר ט' אייר תשי"ד.
  • הרב חיים אליהו צבי סלנט שו"ב, מזכיר המועצה המקומת גבעת עדה בשומרון, אשתו יפה בת ר' יוסף פרומקין מטבריה, ורעייתו לבית לוריא.

צאצאי ר' נפתלי ליאון
בני ר' יעקב שלנק:
  • מרת פרידה אשת ר' אריה לייב הכהן לאפין.
  • מרת חנה אשת ר' אלימלך שמרלינג.
  • מרת שרה אשת ר' יצחק רוזנגרטן.
  • מרת מרים אשת ר' דוד אסטושינסקי.

בני ר' אליעזר כהן:
  • ד"ר נפתלי כהן (רופא בצרפת).
  • מרת פרידה לבית כהן (נפטרה רוקח).
  • מר בן ציון כהן, אשתו בת ד"ר אייזנבך.
  • מר נתן כהן אשתו לאה לבית טוליפמן פתח תקוה.
  • מר יוסף כהן מחקלאי פתח תקוה אשתו צפורה לבית יטקובסקי.

צאצאי ר' יוסף זונדל סלנט [מאמריקה]
בני בנימין סלנט:
  • מר יוסף סלנט, בארה"ב.
  • מר יהודה לייב סלנט, בארה"ב.

בני יחיאל יצחק סלנט:
  • אברהם סלנט אשתו לני, בארה"ב.

בני נחום סלנט:
  • מנחם סלנט אשתו מרת בתיה, בארה"ב.
  • מר ראובן סלנט אשתו מרילן, בארה"ב.

בני ד"ר גמליאל סלנט:
  • יואל סלנט, בארה"ב.

בני ד"ר שמואל סלנט:
  • ארנולד סלנט, בארה"ב.
  • מרת אליס.

צאצאי ר' זלמן לוינזון

בני ר' שמואל טורקניץ:

  • שושנה אשת מר מרדכי קרמן פתח תקוה.
  • שולמית אשת שמואל איצקוביץ פתח תקוה.
  • סימה אשת אהרון פיקרסקי בפתח תקוה.
  • הבחור מרדכי טורקניץ נפל במלחמת השחרור בכפר יעבץ.

בני יצחק איזנמן:
  • יהודית.
  • נעמי.
  • דן איזנמן.

בני משפחת קייקסט:
  • זלמן קייקסט.
  • שמעון קייקסט.

בני משפחת סגל:
  • מרת זינה.
  • יהודה סגל.

בני אברהם בנימין לוינזון:
  • מרת רונית.

צאצאי ר' אהרן סלנט
בני יוסף סלנט:
  • מרת אילת.
  • מרת רונית.

יום שני, 20 באפריל 2009

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים


תולדות ר' יוסף זונדל מסלנט


[בשל ההערות שוליים, והבעיות הטכניות שהם יוצרות, מומלץ לקרוא מאמר זה בדפדפן אחר, כגון פיירפוקס, ולא באקספלורר]


ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו בעיר סלנט, לקורות אבותיו הקדשנו את המאמר הקודם 'עץ המשפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט'.

רבי זונדל הלך ללמוד אצל ר' חיים מוולוז'ין בתחילת דרכה של הישיבה . שם גדל בתורה אבל סירב לקבל על עצמו רבנות כלשהיא. בהמשך, הוא נסע לר' עקיבא אייגר לפוזנא בכדי ללמוד ממנו.
ר' זונדל עסק במסחר לפרנסתו, בעסקי התבואה. אבל תמיד לקח לעצמו פסק זמן של כמה חדשים מעסקיו, והצטרף לחבורת לומדים במקומות שונים. הוא גם היה נוהג להתבודד ביערות ולהתייחד עם קונו.
את שיטת המוסר, חולל תלמידו ר' ישראל סלנטר, על פי מה שלמד מרבו ר' זונדל. כאשר שאלו את ר' ישראל, באלו ספרים לימד אותו ר' זונדל ? ענה ר' ישראל: לא מספרים למדתי ממנו. אלא מאישיותו ומהנהגתו. קדושתו והנהגתו בענייני "בין אדם לחברו".
גם בירושלים, אליה הגיע בכסליו תקצ"ט, [ביחד עם ידידו ר' מאיר שלום הכהן קרליץ, עליו כתבנו בעבר במאמר תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון] המשיך במנהגיו, היה רגיל לקום בחצות הלילה ללמוד. בימות השלגים
, היה מפנה בבוקר השכם את השלג בסביבות בית הכנסת ב"חורבה", בכדי לעשות דרך לשכניו ולבאים להתפלל.


ר' יוסף זונדל נפטר ג' חשוון תרכ"ו, מפורסמת צוואתו, בה ביקש כי יגררו את מיטתו על הארץ ואף אחד מבני ה"חברה קדישא" של ירושלים , לא ההינו לעשות כדבר הזה לאיש שהיה ידוע כצדיק נשגב, וגאון גדול. ר' שמואל מסלנט היה צריך להורות לראש הדגל וזקן החבורה לעשות כן בכדי לצאת ידי ציוויו של אותו צדיק. בדמעות ובכיות נוראיות, שהרטיבו את תכריכי המנוח, עשו לו כאשר ציווה בקטע קצר ליד שער האשפות, הורידוהו לארץ ומשכו אותו על הארץ. אחר כך ביקשו ממנו סליחה ומחילה בלב נשבר.


ר' זונדל נטמן בהר הזיתים ליד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". על מצבתו חרתו כפי צוואתו רק כך:
פה נטמן ר' יוסף זונדל ב"ר בנימין בייניש מסלנט , נלב"ע יום ב' ג' מרחשון שנת תרכ"ו.
ר' זונדל אמנם ציוה שלא יכתבו עליו אפילו ר', אבל לפי הוראתו של ר' שמואל מסלנט, רבה של ירושלים, הוסיפו את התואר ר'.
אולם בספר של החברא קדישא, כתבו עליו: "למדכר יומא דהספידא ואבל רבתי וכל בית ישראל יבכו את אשר שפך ה' על בת ציון, ונלקח שר וגדול, הצדיק המפורסם, הרב רבי יוסף זונדל".

ר' יוסף זונדל נספד בס' הזכרון דף יג ע"א ועיין אבל כבד לרב בנימין בר' שמואל מנובהרדוק [ירושלים תרל"ה] דף ט ע"ב. ועוד קינה מר' יעקב ספיר נדפסה בספר ר' יוסף זונדל מסלנט מר"א ריבלין דף כ"א, וגם בהלבנון כ"ח חשוון תרכ"ו. עוד נספד בספר מעיין חיים מר' דוב בער ליפשיץ.

רעייתו הראשונה של ר' יוסף זונדל מרת רבקה נפטרה עוד לפניו, ולאחר שנתאלמן נשא לאשה את מרת רחל, [היא היתה אלמנתו של ר' יעקב זק"ש, ומכיוון שנתאלמנה ללא ילדים, היתה זקוקה לחליצה ואחי בעלה - ר' זאב זק"ש, היה עדיין בליטא, ומכיוון שנזדמנה לו השעה ליסוע לארץ ישראל, אסף את אשתו ואת בניו ועלו כולם לארץ ישראל, ומהם נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים עד ימינו]. היא נפטרה כעשרים שנה אחריו וקברה רשום בחלקת מחוקק ז' מחברת ב' שורה יא סי' ט"ז, 'פ"נ רחל ב"ר אפרים מטריסק, נפטרה ח' לחו'[דש] טבת תרמ"ו'.


צאצאיו של ר' יוסף זונדל:

כפי שכתבתי במאמר הקודם, ר' יוסף זונדל וסרמן, עסק רבות ברישום צאצאי זקינו הגדול ר' יוסף זונדל מסלנט, רוב החומר שכאן מבוסס על רשימותיו. אני מודה כאן לנכדו, מר אלי אשד שלח לי את רשימותיו, ונתן לי רשות לפרסמם.


































דור ראשון.

  • חתנו המפורסם והראשון, היה רבי שמואל מסלנט, בעל בתו טויבא, הוא עלה אחרי חותנו לירושלים, ואף נתמנה לרבה של העיר, והאריך בה ימים ושנים ארוכות [ר' שמואל בצעירותו, נישא בקיידאן, ולא עלה הזיווג יפה, לאחר מכן, בזיווגו השני נשא את מרת טויבא, וממנה כל צאצאיו, ולאחר שנתאלמן נשא את מרת ראשע דרייזא אלמנת ר' משה שנייטוך נכדתו של ר' משה מגיד ריבלין]. טויבא נולד בשנת תקע"ו, ונפטרה בשנת תרכ"ט.
  • חתנו השני היה ר' אורי שבתי ד"ץ ב"ר חיים. בעל בתו העניא. ר' אורי שבתי נולד בעיר אשמינה בערך בשנת תק"ס, ועלה לארץ בראשית שנות התק"ץ, הוא נתמנה כדיין בבית דין הראשון בירושלים, מיסודו של גיסו ר' שמואל סלנט. ר' אורי שבתי היה נשוי אשה נוספת ככל הנראה עוד קודם שעלה לארץ, וממנה נולדו שלשה בנים ובת[1], לאחר פטירתה נשא את העניא, היא נולדה בשנת תקע"ח לערך, ונפטרה יום למחרת שנפטר אביה, ד' חשון תרכ"ו, ומצבתה קיימת. ר' אורי שבתי נפטר ט' חשוון תרי"ח.
  • חתנו השלישי היה רבי נתן נטע נטקין[2], שהיה נכד[3] בעל ה"שאגת אריה" ותלמיד חכם מופלג, ושליח ארץ ישראל[4]. צביה, נולדה בשנת תקפ"ד, ומתה על פני אביה, בשעת לידתה. י' שבט תרכ"א, ומצבתה קיימת. מסופר כי ר' זונדל בעצמו טרח ומצא לחתנו, שידוך עם אשה אחרת[5]. ר' נתן נטע נפטר במסעו בארצות הברית בט"ו טבת בשנת תרמ"ח, וזו מצבתו.
  • בנו ר' יהודה אריה לייב סלנט, נולד בשנת תק"ץ, מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', היה מהראשונים שסחרו באתרוגים, עסק שהמשיך בקרב בני המשפחה.



דור שני.

בני ר' שמואל סלנט:

  • רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', נפטר י"ט תשרי תר"ס, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'.
  • מרת חיה, אשת הרב ר' שלמה ברדקי בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, ר' שלמה נולד בשנת תר"ו בירושלים, והיה החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד.


בנו של ר' אורי שבתי ד"ץ מזיווגו זה:

  • ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא.


בני ר' נתן נטע נתקין מזיווגו זה:

  • מרת פרידה (פראדיל) אשת ר' נפתלי ליאון. בן הגביר בן ציון ליאון, נפטר צעיר לימים עשרה בטבת תרמ"ב.
  • ר' יוסף נטקין.


בני ר' יהודה אריה לייב סלנט:

  • ר' יוסף זונדל סלנט, מסר חומר רב לר' אליעזר ריבלין, להדפסת ספרו לתולדות סבו הגדול ר' יוסף זונדל. דר בארצות הברית, ועסק שם במסחר באתרוגי ארץ ישראל. בזיווג ראשון נשא ר' יוסף זונדל את מרת שרה נחמה בת הגאון ר' אליעזר דן רלבג, ובזיווג שני באמריקה, נשא את מרת רחל בת הגאון ר' גבריאל זאב מרגליות נשיא עדת ישראל בניו יורק ומחבר ספרים רבים.
  • מרת רבקה אשת ר' זלמן לוינזון.
  • ר' מרדכי סלנט.
  • מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי, בן שפרה המכונה 'שפרה די מעלערקע'ס'.
  • ר' אהרן סלנט אשתו רחל.
  • ר' יוחנן סלנט.
  • מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן.



דור שלישי

בני ר' בנימין בייניש סלנט:

  • הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת דודו ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים.


בני ר' שלמה ברדקי:

  • ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה בירושלים, אשתו מרת גיטל לבית אשכנזי.
  • ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שיינדל, בת דודו ר' נתן נטע נתקין, מזיווגו השני כשהיה חתן ר' ישעיהו ברדקי.


בני ר' חיים סלנט:

  • מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ.
  • ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש.
  • מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן, נפטר תר"ע.
  • מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם.
  • ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון.


בנות ר' נפתלי ליאון:

  • מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק.
  • מרת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, ב"ר מיכל הכהן, היה רופא בצפת וביבניאל, [כך כתב י.ז. וסרמן, אך במקורות אחרים מופיע שהיה רופא בפתח תקוה, ואולי נתערב פ"ת בצפת].


בני ר' יוסף זונדל סלנט:

  • היחיד שנולד מהאשה הראשונה, ועל כן הוא נכד לר' אליעזר דן רלבג: ר' בנימין סלנט.
  • ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי.
  • ר' נחום סלנט אשתו ליליאן.
  • ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי.
  • ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין.
  • ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה.


בני ר' זלמן לוינזון:

  • ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני
  • מרת שרה לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ.
  • מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן.
  • מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט.
  • מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל.
  • ר' אברהם בנימין לוינזון.


בני ר' אהרן סלנט:

  • יוסף סלנט, גר ברעננה ואחר כך בדימונה.


בני ר' שמואל וידמן:

  • ר' מרדכי וידמן.

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם - דור רביעי


[1] ר' אברהם ניסנבוים סופר, ר' בצלאל, ר' הירש לייב, ומרת פייגה נחמה אשת ר' שמואל מוני זילברמן.

[2] נכדו של ר' נתן נטע נאטקין המפורסם משקלוב.

[3] ר' הלל נח מגיד, משער כי ר' נתן נטע היה בן בתו שרה. (ראה: תולדות משפחת גינצבורג, פטרבורג תרנ"ט, עמ' 50). ויתכן על פי שנתגלה ששם אביו היה אשר, אולי האבא, הוא שהיה בן בתו, ואשר נתקין נקרא על שם ר' אשר גינזבורג אבי השאגת אריה. מצורף כאן קישור לתמונת מצבתו.

[4] ראה: הלבנון שנה שלישית מס' 18 מעיו"כ תרכ"ז, עמ' 277, ראה אודותיו עוד: גרייבסקי פנחס, זכרון לחובבים ראשונים, חוברת א' עמ' 11.

[5] מרת עלקא בתו של ר' ישעיה ברדקי, שנתאלמנה מבעלה הא' ר' שאול יחזקאל יהודה. ראה עוד, צאצאי ר' ישעיהו ברדקי מירושלים.

יום שישי, 17 באפריל 2009

עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט

מר אלי אשד בלש וחוקר תרבות, העמיד לרשותי רשימות שכתב סבו ר' יוסף זונדל וסרמן, ובהם רשימות צאצאיו של ר' יוסף זונדל מסלנט, בעז"ה אפרסם כאן את הרשימה בתוספת הערות. כהקדמה, אכתוב כאן על אבות המשפחה של ר' יוסף זונדל.
במאמרו האחרון לתולדות משפחתו, כתב אלי אשד על תולדותיו של ר' יוסף זונדל מסלנט 'הפה השלישי של אליהו', רק אעיר כאן, שלא כל מה שנכתב שם בנושא יחוס אכן מדוייק.
ר' יוסף זונדל נולד בסלנט בר"ה שנת תקמ"ו לאביו רבי בנימין בייניש ולאמו פעסע. אביו ר' בנימין בייניש היה החזן בעיר סלנט, גם אבי אביו ר' זונדל היה חזן בעיירה סלנט. במאמרו של חיים פרידמן [מחבר ענפי אליהו], הוא מנתח את פרטי המשפחה כפי שעולה ממפקדי האוכלסין של סלנט.
ר' בנימין בייניש אבי ר' יוסף זונדל היה נכד לרבי אורי שרגא פייוויש אשכנזי תלמידו של המהר"ם מלובלין ואב"ד וילנא ובסוף ימיו בירושלים.

המקורות על משפחתו של ר' פייביש נזכרים ברובם בספר עיר וילנא,לר' הלל נח מגיד, עמ' 3-4.
בסוף ההקדמה לספר כרם שלמה [מאת ר' שלמה אהרן זעליג ב"ר יואל, ורשא תר"א] מזכיר את יחוסו ובתוך הדברים כותב "הרב הגאון מוה' יצחק אב"ד דסעמייאטיטץ, ואחיו היו גאונים מפורסמים הרב מוה' פייווש אב"ד דק"ק ווילנא ונתקבל לנשיא בא"י והרב מוה' דוד אב"ד דק"ק יאנוב ועוד שלשה אחיות ואחת היתה הצדיקת המפורסמת מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והיו בני הרב הגאון מהר"מ אב"ד דק"ק הארדישץ". בעל עיר וילנא הבין בפשטות שהפיסקא האחרונה 'והיו בני הרב הגאון מהר"מ' מוסבת על כל שלשת האחים ושלשת האחיות, וביניהם ר' פייביש דנן, אך יתכן שהפיסקא הזו מוסבת רק על סוף הדברים, שמספר על מ' רוזא שהיו לה בנים גאונים והם היו בני הרב הגאון מהר"מ וכו', דהיינו, יתכן שמהר"מ אב"ד הארדישץ לא היה אביו של ר' פייביש, כי אם גיסו.
בספר עיר וילנא שם, מביא 'מכתב יחוס ישן נושן' וכתוב שם: הרב ר' גרשון אבד"ק אבאלניק, והרב ר' יחיאל בני אבי זקני ר' יצחק מווערבלאווי (בן הרב ...) חתן ר' משה יורבריגער בן הרב ר' לייב שייטיל'ס מוילנא אב"ד דק"ק הוראדנא, חתן ר' דוד חסיד, בהג"מ ר' פייווש ב"ר דוד אבד"ק ווילנא.
ברור שמגילת יוחסין זו משובשת, מכיוון שבהמשך מזכיר כמה פרטים שאינם נכונים בוודאות, וגם לגבי ר' לייב אב"ד הורדנא, ידוע לנו שהיה חתן ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב [ולא בן בנו כפי שמפרט שם בהמשך, ויש עוד הרבה להעיר על אותה מגילה]. אך על כל פנים מוזכר בה שאביו של ר' פייביש שמו היה ר' דוד.
בעל עיר וילנא מצא בספר שפע טל [לר' שבתי ב"ר עקיבא הורוביץ שאר בשרו של השל"ה, הנאוואה שב"ע שמחות לפ"ק], 'הקדמת האלוף יניק וחכים עניו וחסיד מהר"ר פייביל בהגאון החסיד מוהר"ר דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, חתן הרב הגדול מופת הדור בוצינא קדישא הגאון בגאון עוזו אב"ד ור"מ מורה צדק דק"ק פרנקפורט וכו' הגאון מהר"ר ישעיה סג"ל יצ"ו ש"ן'. ומעלה ר' הלל נח השערה, שמא פייביל זה, שכתוב כאן שהיה חתנו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ אב"ד פרנקפורט, הלא הוא השל"ה, הוא אותו ר' שרגא פייביש דידן, ועל כן היה גם הוא נשיא בירושלים על מקום חותנו השל"ה. אם אכן כן, אזי ידוע בבירור שם אביו: ר' דוד זכריה המכונה ר' מענדלין, [זכריה מנדל, זה צירוף שמות שהיה נפוץ באותם הימים].

מצאצאיו של ר' פייביש:
ידועים לנו שתי משפחות עיקריות
לפי כתב היחוס הישן הנדפס ב'עיר וילנא', ר' דוד חסיד, בנו של ר' פייביש היה חותנו של ר' לייב שייטיל'ס אב"ד הוראדנא. ר' אריה לייב זה, לפנים היה אב"ד סלוצק, ומשם נלקח להוראדנא. וממנו משתלשלות משפחות רבות בעם ישראל, מהם נזכרים בעיר וילנא:
ר' דוד טעבלי אב"ד ליסא, בעהמ"ח 'נפש דוד', ו'מכתב לדוד'. לתולדותיו בארוכה כתב ר' ישראל נתן השל בקובץ בית אהרן וישראל עמ' קיז-קיט הערה 5.
ור' רפאל נתן נטע רבינוביץ בעהמ"ח 'דקדוקי סופרים, שכתב את יחוסו בסוף שו"ת מהר"ם בר ברוך, שהדפיס בלבוב תר"ך, וזה לשונו שם: נאום המעתיק והמגיה: רפאל נתן נטע בלא"א מוה' [שלמה] זלקינד, בהרב ר' מאיר, בהרב הג' ר' שאול אב"ד דק"ק זאסלא, בהגאון מוה' ארי ליב אב"ד דק"ק אניקסט והגליל, ר' אריה לייב אב"ד אניקסט היה אחי הגאון מוה דוד טעבל האב"ד מליסא, וכו' וכו'. [במאמר המוסגר הערה נוספת, בענין ר' נתן נטע אביו של ר' אריה לייב אב"ד הוראדנא, שגם בעיר וילנא וגם ר' רפאל נתן נטע רבינוביץ, כתבו עליו שהיה בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, הרי שמצויה הסכמתו, של ר' נתן נטע, על ספר נחלת עזריאל, וחתם ב"ר יעקב מלובלין, וכנראה שזהו ר' יעקב רעכלס הנזכר בכתב היחוס המובא בעיר וילנא. ועוד יחוס משפחה זו טעון בירור רב]
משפחה נוספת היא משפחתו של ר' יוסף זונדל מסלנט נשוא מאמרינו, ומקור הידע הוא בהקדמה לספר 'זיר יצחק' [וילנא תרל"ו], מאת ר' יוסף זונדל אב"ד בירז', ולפנים בעיר קראק ובעיר יאנווא, בן ר' יצחק 'שהיה רב בעיר פומפיאן יותר משלושים שנה, ועתה אוה למושב לו בירושלים עיה"ק תוכב"ב והוא בן ל... הרב הגדול ... ר' חיים אביגדר בעיר קידאן נין ונכד להרב הגאון הגדול מ' אורי שרגא פייווש זצוק"ל', וכו' ומזכיר שם בסוף ההקדמה שבירושלים נחתם בחתימת ידו של ר' פייביש 'והעתיק אותו ש"ב בן דוד זקני הרב הגדול המפורסם בתורתו ובמידת פרישותו כקש"ת מ' יוסף זונדל מסלאנט זצוק"ל אשר היה מכונה בהעולם בשם הטוב ר' זונדל סלאנטער והיה בן לדוד זקני הרב הגדול מ' בנימין בינש מסלאנט'. ויעויי'ן שם עוד בהקדמה לספר, נדפס המכתב עצמו מר' זונדל סלנטר. כפי הנראה ר' חיים אביגדר הנ"ל היה אחיו של ר' בנימין ביניש. החזן מסלנט, אביו של ר' יוסף זונדל נשוא מאמרינו. והם היו מצאצאי ר' פייביש אב"ד וילנא.

גם ר' יוסל'ה פיימער אב"ד סלוצק, הוא מצאצאי ר' פייביש.

בניגוד למשתמע ממאמרו של אלי אשד, שצויין לעיל, אין שום מקור שאביו יוסף זונדל היה בנו של ר' דוד חסיד, וזו השערה פרטית של אשד.
הערה נוספת, גם בעל ה'כרם שלמה' הנ"ל, אינו מצאצאי ר' פייביש, כפי שכתב אלי אשד, אלא מצאצאי אחיו.

[במאמר המוסגר, ריבוי השמות אצל ר' פייביש, נובע מכך שהשמות תורגמו כל העת משפה לשפה, שרגא בארמית פירושו נר, לכן קיים הצירוף אורי שרגא, לאידך שרגא גם נתכנה בלשון המדינה פייבל, ובכינוי פייביש.]


צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דורות הראשונים

צאצאי רבי יוסף זונדל סלנט למשפחותיהם - דור רביעי