תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

ראש וראשון למשפחה זו הינו ר' מאיר שלום הכהן גוריון, בן ר' שמריהו.

מקור שם המשפחה 'גוריון' הינו על שם נקדימון בן גוריון, היתה לראשי המשפחה מגילת יוחסין שהגיעה עד לנקדימון בן גוריון והיא אבדה בעת שפרצה אצלם שריפה.

הידיעות שיש בידינו אודות ר' מאיר שלום גוריון הם לא רבות, ומתחילות בימי עלומיו, היה מבחירי תלמידיו של ר' חיים מוואלוז'ין, ושימש אותו ארבע עשרה שנה, ידוע שזמן מה אחר נישואיו ישב בקארעליץ מקום מגורי חותנו, לאחר מכן נתמנה על פיו של ר' חיים להיות ר"מ בקלויז של היסו"ד בוילנא, והיה שם הראש ישיבה השני תחת הנהגת ר' חיים עפשטיין הנקרא ר' חיים גיטקע טויבעס. בתולדות חכמי ירושלים מסופר שהתלמידים לא העריכוהו מספיק, ור' חיים מוולוז'ין שהה עימו בישיבתו במשך כחודשיים תמימים על מנת לעודדו. בהמשך כיהן פאר כאב"ד בערים איויה ומאלאט וכן גם בקארעליץ. בסוף ימיו נסע לירושלים, עם ידידו ר' יוסף זונדל מסלנט, [עליו כתבנו כמה מאמרים לתולדותיו, יחוסו, וצאצאיו] ושם נפטר ט"ז סיוון תקצ"ט, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. ונספד על ידי רבינו משה סופר מפרשבורג בעל החתם סופר. זו' של ר' מאיר שלום מרת יאכנה בתו של ר' שאול בר' יוסף מקארעליץ, התפרנסה בימי שבתה בירושלים מעשיית יין. נפטרה בשנת תר"י לערך. וכתבו עליה גאוני ירושלים 'וי לארעא קדישא דאבדה קברניטא שלה'. בהקדמה לספר תשובות-לשואל הנ"ל מספר רמ"מ זלמנוביץ, שר' מאיר שלום היה נקרא גוריון ואחר כך במשך הזמן נתחלק השם הנוסף (פאמילע=נאמען) לשלשה שמות מיוחדים, שנתחלקו בין בניו: קארעליץ על שם ישיבת הגאון ר' מאיר שלום בעיר קארעליץ שהיה חתן שמה. מאירוב – מיאיירוב על שם האבא ר' מאיר, ובשם גוריון החזיק בנו הגאון ר' משה יואל.

צאצאי ר' מאיר שלום:

• בנו בכורו של ר' מאיר שלום, ר' אהרן שאול זעליג הכהן, מלפנים נקרא גם הוא גוריון כאביו אך שינה את שם משפחתו למאירוב, על שם אביו. ר' אהרן שאול זעליג נולד בשנת תקע"ג, עוד מילדותו ניכר בכשרונותיו הגדולים, וראו מראש כי הוא יהיה לאור גדול, כבר מהיותו בן ארבע שנים, החל ללמוד גמרא, ובהיותו אך כבן י"ח שנים כבר נתמנה לראש ישיבה רבתי במינסק על מקום חותנו ר' אברהם דווארצער, בכהונה זו שימש שנים רבות כי סרב לקבל עליו רבנות, עד אשר תכף עליו הכורח ובהיותו בן ארבעים שנה, בשנת תרי"ג נלקח לרבנות העיר בריינסק, ובשנת תרכ"א נתבקש לרבנות פרוזשאני פרוזינא [על שמה נתפרסם כר' שאול פרוזינער - פרוזאנער]. בשנת תרכ"ח תקע מושבו בעיר הגדולה דינאבורג, היא דווינסק, עם פטירתו של הרב הקודם, הרב הגאון ר' יהודה לייב זלקינד [הידוע בשמו ר' לייב בטלן בעהמ"ח שו"ת זכר יהודה], ונתמנה על מקומו להיות לאב"ד. במשך שבתו על כס הרבנות הגדיל לעשות תקנות נחוצות ומועילות, ונודע בסגולותיו היקרות ובמידותיו התרומות ובפזרנותו לצדקה. בהקדמה לספרו תשובות לשואל, מסופר כי היה כמעיין המתגבר וכנחל נובע בחידושי תורה וסברא ישרה כאחד מגאוני הראשונים, ומה שנדפס בספר תשובות-לשואל, זה רק שארית הפליטה מרוב חידושיו. ואכן כעבור כעשרים וחמש שנה, נדפס בירושלים בהוצאת מוסד הרב קוק ספרו מגן שאול חידושים וביאורים בש"ס, מתוך כתבים שנשארו ממנו בידי נכדו ד"ר יהודה כהן מאירוב מאיר-רב. ר' שאול זעליג נפטר בחודש שבט בשנת תרל"ט, לאחר פטירתו נדפס בוילנא הספר מגן שאול והוא 'הספד ואבל כבד על הרב הגאון המפורסם מוהר"א שאול זעליג הכהן זצוק"ל האבד"ק דענאבארג' מאת ר' אברהם צדוק בוגין ר"מ ומ"מ דק"ק דרויא. צאצאיו: א. ר' משה יהודה הכהן, נשא לאשה את בת דודו מרת הדס, ונפטר צעיר. ב. ר' שמריהו מאירוב, זו' מרת בלומה בת ר' יהודה לייב אייזנשטיין ממזריץ, עלו לארץ ישראל בשנת תרע"ד, ובכ"ו אב, נפטרה מרת בלומה הנ"ל והובאה לקבורה בבית הקברות הישן בתל אביב, בנם הוא ד"ר יהודה מאירוב שהוציא את הספר של סבו, נולד תרל"ה, עלה עם הוריו לארץ והיה עסקן ציבורי בקופת הגמ"ח בחולון, נפטר ז' טבת תשכ"ג, ובתם היא שרה אוזורקובסקי - עזריהו. ג. מרת בילה אשת ר' ישראל מלצר. ד. מרת פאיע רבקה אשת ר' משה הכהן קארעליץ בן דודה, ראה להלן.

• בנו השני של ר' מאיר שלום, ר' יהודה לייב הכהן קארעליץ אב"ד מיכאלישאק, ר' יהודה לייב קרליץ וזו' מיכלא אסתר בת ר' ברוך הורוביץ אב"ד שווינציאן, נפטרה י"ג תשרי תרמ"ג. ר' יהודה לייב היה עילוי מצויין במינו, נולד בשנת תקס"א בעיר קארעליץ לאחר נישואיו שקד על התורה בניישטאדט במשך שלש שנים, האף שלא קיבל תמיכה מחותנו. עוד בעודנו רך בשנים כבן י"ט היה מלא וגדוש במקצועות של ש"ס ופוסקים, וקבל סמיכה מאת הגאון המופלא ר' אבלי פאסוואלער הראב"ד דוילנא, ועל פיו נתמנה אז להיות אלוף לראש עדת מיכאלישאק ושמה ישב על כס הרבנות שישים וארבע שנים רצופות, ובכל משך הזמן הכביר הזה מאן לקבל שכירות, והיה מתפרנס מעסקו הקטן שניהלה אשתו מרת מיכלא אסתר. הוא נפטר בשיבה טובה בן פ"ד שנים, ח' כסלו תרמ"ה.

צאצאיו של ר' יהודה לייב: א. ר' משה הכהן קרליץ, חתן דודו ר' שאול זעליג, בתחילה נתמנה לרב במגרש חדש [נייע פלעצער] על יד דווינסק, והשקיע כל כוחותיו ליסד שמה ת"ת וגם ישיבה רבתי שיצאו ממנה כמה גדולי תורה, וכשחותנו ר' שאול זעליג היה חלוש וחולה גדול, נטל עליו לנהל את משרת הרבנות בדווינסק ונתנה שם לרב וראש דיינא עד סוף ימי חייו, נפטר בשנת תרנ"ח בעיר דווינסק, בסוף ספר תשובות לשואל מחותנו נדפסו ממנו גרגירים אחדים ח"ת. בנו האחד של ר' משה הלא הוא ר' ברוך הכהן קרליץ היה חתנו של הגאון ר' חיים ברלין שהיה גאב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים. [בסוף ספר תשובות לשואל נדפס קונטרס זעיר דברי חיים ובו מדברי תורתו של ר' חיים ברלין שכידוע רוב כתביו נאבדו בספינה על הים בנסעו לארץ הקודש, והמעט שמתפרסם שם, הוא ממכתבים ששלח לחתנו ר' ברוך]. ובנו האחר הוא ר' אברהם הכהן קרליץ שנדב מהונו להדפיס את הספר תשובות לשואל לזקינו. ב. ר' שאול בנימין הכהן אב"ד ראדישקעוויץ, למד בישיבת וולוזין בתקופתו של ר' איצעלע, ואחר כך ישב באהלה של תורה בעיר אסטרין פלך וילנא, במשך שבע שנים. משם נלקח לרבנות בעיר זאלודאק ומשם לראדושקאוויץ. בשנת תרי"ז או תרי"ח, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו ירושלים ופעל בה רבות, בנה מחדש את בית הכנסת החורבה, היה ממייסדי ישיבת עץ חיים וממפתחי החינוך בירושלים. אשתו של ר' שאול בנימין שמה היה תמרא צפורה בת ר' מרדכי, שהיה נגיד נכבד בעיר שווינצאן, ונפטרה בירושלים ב' סיון תרמ"ה. ר' שאול בנימין נפטר י"ח כסלו תר"ם, בסיביר בעיר טיומען פלך אומסק, בעת שהותו במסעיו לטובת צרכי ירושלים. צאצאיו של ר' שאול בנימין: 1. ר' מאיר שלום הכהן, נולד ט' כסלו תר"א בשווינצאן, בשנת תרט"ז נשא לאשה את מרת צביה בת ר' משולם זלמן רבינוביץ ב"ר דובער אב"ד ראסיין, ומעב"ק. לאחר נישואיו סמך על שולחן חותנו הגביר בראסיין, עברו עליו כמה עקתי, ובשנת תר"ל נתמנה לאב"ד בריינסק, לא האריך שם ימים כי נפטר ז' שבט תרמ"ד. ספרו, מלחמת שלום נדפס בווילנא תרמ"ו על ידי בנו ר' ברוך קאהן מבריינסק, ונשארו ממנו עוד חידושים בכתב ידו. ר' ברוך קאהן, שלמד בוולוזין ונסמך להוראה על ידי דודו ר' משה יואל גוריון, ועל ידי ר' אליהו פיינשטיין מפרוזינא, הלך לו לאמריקה ונתפרנס ממעשה ידיו, וחיבר ספרים רבים ביניהם ספר שביל הזהב וספר משמיע שלום, וגם נדפס ממנו ספר הזכרון לתולדות משפחתו נ.י. תר"פ. 2. מרת רבקה אשת ר' אריה לייב רלב"ג גבריאלוביץ, בנו של הרב אליעזר דן רלב"ג. 3. מרת חוה שרה אשת ר' חיים הירשנזון מירושלים, בעל מחבר ספרים רבים, שנדפסו ברובם בירושלים בדפוס של המשפחה. היה קשור לתנועת המזרחי, עזב את ירושלים וכיהן ברבנות בקושטא, ובסוף ימיו היה רב בניו ג'רסי, ושם נפטר בשנת תרצ"ה. ג. ר' מאיר שלום הכהן בווילנא, חתן ר' יצחק טיקטין משם. ד. מרת האדל הדס , בראשונה היתה אשת בן דודה ר' משה יהודה הנ"ל, ובשנית נישאה לר' מרדכי עליאסברג אב"ד בויסק, ר' מרדכי עליאשברג חיבר שו"ת תרומת יד ושביל הזהב. גם הוא בזיווגו השני. כן כתב בנו ר' יהונתן בהקדמתו לספר שביל הזהב. מזיווג זה נולדה אשת ר' אלחנן הכהן גאב"ד סוואטין פלך קובנא. ה. מרת דברה אשת ר' מרדכי זייגער מאכער, בן הגאון ר' יעקב קראזער.

• בנו השלישי, הגאון ר' משה יואל הכהן גוריון אב"ד אניקשט, ר' משה יואל גוריון מפורסם בחיבורו שו"ת ראשי בשמים וילנא תרמ"ד. נולד בשנת תקע"ט. מנתוני המפקדים בליטא של שנת תרנ"ז עולה, כי קודם לכן היה גר בוילקומיר, כמו כן, נראה כי כבר התאלמן בשנה זו. צאצאיו: א. ר' שמריהו גוריון נשא לאשה את מרת רחל בת ר' יצחק שירווינטר מ"ץ דוילנא. ב. בן נוסף של ר' משה יואל, הוא מאיר המופיע ברשימות הפראנומעראנטן מפוניבז' על ספר אורח לחיים משנת תרל"ח, ומשנת תרמ"ב חתום על ספר וניגש הכהן בשם מאיר רפאל, נמצא רשום ברשימות המס משנת תרנ"ב כסוחר. ברישומי הלידה מפוניבז' מופיע בשנים 1873-86 שנולדו ילדים למאיר רפאל ואשתו סלאווה רחל בת משה קישין [נולדו בנימין זאב, חיים, שאול זעליג, פרידה, גרונה ופעשא]. ג. מרת פראדל אשת ר' יהודה טרויב, בנו של ר' אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן. ד. מרת חנה דבורה.