‏הצגת רשומות עם תוויות פוקס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פוקס. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 22 ביולי 2016

הגאון רבי יצחק הלוי הורביץ מהמבורג - אבי משפחת פרידפרטיג?

רבי יצחק מהמבורג נולד בשנת תע"ה בבוליחוב, בהמשך למד בברודי, בקלויז המפורסם שנבנה באותם ימים, והיה, יחד עם רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", לאחד משני האריות שבחבורה. חריפותו היתה לשם ולתהילה. בהמשך כיהן כרב בגלוגא ולבסוף בשלושת קהילות אה"ו החשובות, ועל שם אחת מהן, המבורג, נקבע שמו לדורות. קשה למצוא בדורות הבאים רב בגליציה שלא היה צאצא שלו או של אחת המשפחות שבאו עמו בקשרי שידוכין. תולדותיו מפורטים בכשרון רב ובהרחבה בתחילת ספר "מטעמי יצחק" שנערך על ידי ר' דוד אברהם מנדלבוים. את נשמתו השיב לבוראה בו' באייר תקכ"ז, והוא בן נ"ה שנים בלבד, אחרי שהתמוטט במהלך הספד שנשא על סילוקם של שני צדיקים.
[העמוד האחרון מתוך כתב הרבנות שנשלח לרבי יצחק מקהילות אה"ו, מתוך "מטעמי יצחק"]


במהלך מיזוג המסורות השונות שנמסרו אודות צאצאי רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, שעלה לארץ ישראל בשנת תר"ה בפקודת הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, הבחין ר' שלמה יוסף אוביץ שליט"א שדודו זקנו ר' יצחק גערטנער קיבל מסורות רבות שאין להן תיעוד אחר, בהן: רבי ישראל מקאלוש היה בנו של רבי יצחק שהיה צאצא בן-אחר-בן של רבי איציקל מהמבורג; וכן שהוא לרבי שאול מאמשטרדם, ה"בנין אריאל". ר' יצחק לא הצטמצם למסירת המידע, אלא הוסיף ורקח מרקחות שלמרבה הצער אינן עומדות במבחן הביקורת. הוא זיהה בין משפחה זו למשפחת אדמו"רי פרמישלאן, ויצר קשר ל"בנין אריאל" דרך רבני סטניסלאב. אך ניתן להשתמש במקורותיו בזהירות, כידיעות מבודדות: ר' ישראל מקאלוש היה צאצא לרבי יצחק מהמבורג ולר' שאול מאמשטרדם.

יום שישי, 22 במאי 2015

האם היה הרב וואזנר מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ?



הזכרנו את אמירתו של הרב וואזנר שהוא "ספק מיוחס" להחכם צבי. אבל הוא ודאי מיוחס להתרומת הדשן, לרי אייבשיץ, ולהפנים מאירות.
את היחוס לפנים מאירות, כבר הזכרנו, וכעת נותר לנו לבאר את יחוסו אל רבי יהונתן אייבשיץ.

הזכרנו במאמרים הקודמים, את אחד מזקניו של הרב וואזנר, שמן הסתם, הוא האיש שעל שמו נקרא הרב וואזנר, והוא רבי שמואל ווייס מהעיר מיאווע [Myjava] שבסלובקיה.
ר' שמואל ווייס זה, היה חותנו של רבי בנציון שיף, אבי אמו של הרב וואזנר.

לא ידועים לנו פרטים רבים אודות רבי שמואל ווייס זה, רק שהיה גר בעיר מיאווע, שם כיהן ברבנות גיסו, רבי מרדכי ברודא. עוד נודע לנו מעט אודות צאצאיו, נודעו לנו שתיים מבנותיו, האחת כאמור, היא אשת רבי בנציון שיף הנ"ל, והשניה מרת מלכה היתה אשת רבי יעקב עקיבא סופר בנו של הגאון בעל הכתב סופר, כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשכתבנו את יחוס אחד מצאצאיו, הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל.

מצבת רבי יהונתן אייבשיץ בהמבורג

כאמור, רבי שמואל ווייס היה חתנו של

  • רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג, הוא נולד בשנת תקל"ט, תחילה כיהן כרבה הראשון של העיר נאדאש, ולאחר מכן חזר על עיר הולדתו שוסבורג לכהן בה כאב"ד משנת תקע"ה, עד לפטירתו, ביום י"ב תמוז תר"ט, הוא קבור בעיר ווינה, ותשובות אליו נדפסו בשו"ת חתם סופר, ושו"ת מהר"י אסאד. בנו האחר היה מהר"ם ברודא אב"ד מיאווא.
  • בן הגאון המקובל רבי מרדכי ברודא, דיין אמת ושופט צדק בק"ק שוסבורג, ובשם הגדולים כתב שהיה אב"ד שוסבורג, הוא היה ידידו הקרוב של החת"ס שהחשיבו עד למאד. נפטר ביום ז' אייר תקע"ה, ונספד על ידי החתם סופר בדרשותיו. מצבתו המפליאה קיימת עד היום בבית הקברות בעיר שוסבורג, ולאחרונה שופצה כראוי, על ידי ארגון אבותינו. וזה נוסח המצבה: יום ד' ז' אייר תקע"ה, איש יהודי ושמו, מרדכי ברודא, דרש טוב ודבר שלום: נפטר, באהבה רבה, בקדושה ובטהר', בקדרותא דצפרא, יום הנ"ל, ת נ צ ב ה
  • בן רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ.
  • ומעלה בקודש, מגזע רבי אברהם ברודא בעל האשל אברהם, וכן הובא במאמרו של ר' חיים גשטטנר בחוברת מיוחדת שהפיק המודיע להסתלקותו של הרב וואזנר, ביום כ"ח ניסן תשע"ה, עמ' מח. שכתב כך: "בחודש כסליו תשע"א זכינו לשמוע מרבינו זי"ע את הדברים הללו: ... אנו נכדים של רבי אברהם ברודא, רבי יהונתן אייבשיץ, ה'מגלה עמוקות', ה'חכם צבי', ה'תרומת הדשן', ה'פנים מאירות'." את היחוס אל הפנים מאירות כבר ביארנו במאמרים הקודמים, אודות החכם צבי כבר הבאנו במאמר הקודם, שנשתנה אצלו הגדר ל'ספק מיוחס'.

ועוד נשאר לנו לבאר את היחוס אל רבי יהונתן אייבשיץ,
בהקדמת ספר מאור החיים שהוציא לאור רבי נתן גשטטנר, בשנת תש"כ, כתב, כי רבי נתן נטע ברודא היה בן רבי מרדכי ברודא נכד הגאון רשכבה"ג רבי יהונתן אייבשיץ. אומנם, בחלוף השנים, הרחיב רבי נתן יותר, וכתב במפורש את סדר היחוס [בלהורות נתן על המועדים חלק ב, תשסד, ובלהורות נתן חלק יד, תשסו. ועוד קודם לכן, בשנת תשנ"ג בהערותיו שנדפסו בראש ספר 'אישים בתשובות החתם סופר', לרבי אלכסנדר זושא קינטליכר]. לדבריו, רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ, היה חתנו של רבי נתן נטע אייבשיץ בנו של רבי יהונתן אייבשיץ.

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 
ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.
בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.
כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.
בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.
כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.
רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.
רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.
רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.
רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.
רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.
רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.
הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.
החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,
רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:
הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.
 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].