פתרון תעלומת יחוסו של רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא

רבים מאנשי ירושלים, הם צאצאים של רבי אליעזר לייזר אב"ד סאמפאלנא, היה תמיד ידוע, כי רבי אליעזר משתייך למשפחה מיוחסת, אולם, עד היום לא נודע בדיוק מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא, ומיהם אבותיו.

תחילה אפרט כאן את צאצאיו של רבי אליעזר בירושלים. שתי בנותיו הידועות נישאו לשניים מתוך חמשת האחים המפורסמים בני משפחת לעווי מעמודי היסוד של ירושלים, ואלו הן:

בתו מרת רחל, היתה אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, היא נפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ואלו צאצאיהם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

בתו השניה מרת חיה, היתה אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר צעיר, ולאחר פטירתו נשאה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדה לו כמה בנים. ונפטרה בשמחת תורה תרי"ז. ואף רבי נחום נשא לו אשה אחרת אחר פטירתה, ונולדו לו ילדים אף ממנה. מבעלה הראשון רבי יחזקאל, נולדה לה בת אחת, מרת יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר, שהיה גר בירושלים, וממנו נסתעפו משפחות רבות בעיר. ומבעלה השני, נולדו כאמור מספר ילדים, והם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן, אשר ממנו נסתעפה משפחת ברגמן הירושלמית. אולם רבי דוד בהר"ן, רבי אשר לעמיל, ואחותם אסתר גיטל, נולדו לרבי נחום משאדיק מאשתו השניה.

ובכן, מיהו רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא? ומהו יחוסו.

כאמור למעלה, רחל בתו של רבי אליעזר נפטרה בצעירותה, בירושלים. בהקדמת ספר בית לאבות, מזכיר המחבר רבי יעקב לייב לעווי את אשתו "רחל תחי', בת חמי הרב המאוה"ג הצדיק מוהר"א לייזר זצ"ל, שהיה אבד"ק סאמפאלנע". ועל מצבתה של הרבנית רחל בהר הזיתים

יחוס משפחת שפיצר

עסקנו בשבוע שעבר, בתולדותיו של הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר, וכעת הגיע הזמן לעסוק בבירור הידוע על משפחות אבותיו.
והנה, ביחוסו נפלו אי אלו ספקות, ואלו הדברים,

בספר עיר פרסבורג וגדוליה, סיגעט תרעב, כתב יקותיאל גרינוולד כי, אביו היה הגאון המפורסם מו"ה ליב שפיץ ראב"ד דק"ק אובן ישן.

וכן בספר שם הגדולים מארץ הגר, פאקש תרעד, כותב כי אביו של רבי שלמה זלמן היה ר' לייב הירש שפיץ.

הוא מסתמך על תשובה של החתם סופר, המופנית אל 'מחותני' ר' לייב הירש שפיץ. [התשובה בשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן רלח].

אבל, ידוע ומפורסם הוא, שר' זלמן נשא את בתו של החתם סופר רק לאחר פטירתו בראשית שנת ת"ר. הוי אומר, לא יתכן שהחתם סופר יקרא מחותני לאביו של ר' זלמן, מכיוון שהם נעשו מחותנים רק לאחר פטירתו.

הגאון רבי זלמן שפיצר

וכבר באגרות סופרים, שנדפס ויען בודפסט תרפט, כתב ששם אביו הוא יעקב דוב שפיץ, ואכן, גם במקורות אורגינאליים אחרים [כמו רשימות נכדו רבי משה המבורגר] נכתב, כי אביו היה, רבי יעקב דוד שפיץ דיין בק"ק אובן ישן.
על כל פנים, מוסכם על כולם שהוא היה מצאצאי הגאון מו"ה אברהם פאסילבורג מפראג.

עוד על רבי יוסף חיים קרא ויחוסו

הזכרנו במאמר הקודם, את רבי אליהו אפטר מקאליש - אבי אמו של רבי יוסף חיים קרא, ויש מה לדון ביחוסו.

כאמור, היה רבי אליהו אפטר, בן אחר בן עד השר שאול וואהל, כפי שמבואר בארוכה, בקונטרס ניר לדוד ולזרעו הנ"ל, וחזר ונשנה בדעת קדושים, אבל צריך לכתוב מעט על חותנו של רבי אליהו.

כי הנה בספרים הנ"ל, ניר לדוד ולזרעו, ואחריו בדעת קדושים, נכתב כי רבי אליהו היה חתן דודו אחי אביו, הפרנס ומנהיג רבי שמואל מפוזנא. 
אולם, בקונטרס אהל אהרן הנ"ל (בסוף ספר בית אהרן), הובאה מגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם רבי מרדכי ווייץ, שהיה בקיא גדול ביוחסין ודייקן מאד, ובמיוחד היה בקיא בקורות העיר פוזנא, ואף הכין לדפוס ספר שלם לתולדות רבני העיר בשם פז נאה, והוא כתב בתוך דבריו כך,

והקצין מו"ה אלי' ב"ר הירש הנ"ל היה חתן הקצין וראש מו"ה שמואל היילפרין בקראטאשין פרנס הועד דגליל פוזנא בן הקצין ר' יוסף היילפרין (חתן הרה"ח מו"ה איצק דיין בביד"ר בלעסלא) בן הקצין החסיד מו"ה ישראל היילפרין בקראטאשין ולמעלה בקודש היה חתן רבנו הגה"ק המקובל בעל מגלה עמוקות זי"ע.

את גירסת מי נקבל?

לכאורה נראה דבתראה עדיף.

*    *    *

על יחוס חותנו של רבי יוסף חיים, הוא רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש והנובר, לא נאריך כעת, למרות שיש הרבה מה להאריך על יחוסו על פי מגילת היחס של משפחת קרא, על גרסאותיה הרבות.

רק זאת אעיר, שאחד מצאצאיו, של רבי יצחק זעליג, היה רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק, בעהמ"ח כמה ספרים, מן הראוי להבחין בין שני רבי יוסף חיים קרא אלו, דידן היה אב"ד בקאליש, והאחר היה אב"ד וולוצלבק, דידן נפטר לפני כמאתיים שנה, והאחר מאה שנה מאוחר יותר.

ואצרף כאן את תמונתו היפה והיחודית של רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק

אילן היוחסין של רבי יוסף חיים קרא

במאמר הקודם כתבנו את קורות חייו של רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש, ופירטנו את רשימת צאצאיו.
במאמר שלפנינו, נסקור את שושלת יחוס אבותיו, ונעמוד על כמה מן הנקודות הבעייתיות ביחוסו.

וזה סדר היחוס 

• רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

• אביו היה רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, נפטר בשנת תצ"ז.

• אביו רבי לייב פרעגער, דיין ודרשן בלונטשיץ.

• מגזע המהר"ל מפראג.

אודות הקשר בין רבי לייב פרעגער עד למהר"ל, נמסר בידי צאצאיו, בכמה מקורות, הוא היה דור רביעי למהר"ל מפראג.

ראיתי בספר 'עלי מרורות', שכתבו שר' לייב זה, הוא הוא שהיה בנו של רבי שמואל בן רבי בצלאל אב"ד קעלן בנו של המהר"ל מפראג, אך גירסא זו אינה נראית בעיני. כי על רבי יהודה לייב זה, ידוע שנפטר בתשרי תס"ו בפראג, ולא כתוב עליו בשום מקום שהיה דרשן ודיין בלונטשיץ.

עוד אעיר, כי אילו אכן צדק המעיר שם בספר עלי מרורות, נמצא, כי רבי אביגדור קרא מפינסק - בנו של רבי יוסף חיים כאמור - היה בן דוד שני בשלישי עם בר פלוגתתו בעל התניא.. שאף הוא היה מצאצאי רבי יהודה לייב בר שמואל הנ"ל. [איני בא לאמר שזו ראיה לשלילה, רק ציינתי נקודה מעניינת].

*     *     *

יחוסו למשפחת קצנלבוגן ולשר שאול וואהל,

נמסר בכתבי היוחסין, כי אביו, רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא היה חתנו של רבי אליהו אפטר מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל קצנלבוגן,

האומנם?

הנה כך כתב ר' צבי הירש עדעלמאן [חן טוב] בספר ניר לדוד ולזרעו, [לונדון תריב, ונספח לספר גדולת שאול, לונדון תריד],

"הרב מוהר"ר אליה בהגאון מוהר"ר הירשל הנז' הוליד... בת אחת היא הרבנית מרת מיכלא אשת הגאון מוהר"ר סענדר ז"ל אבד"ק לעסלא ובסוף ימיו פרנס ומנהיג בק' קראטשין, והוא נאסף אל עמיו בשנת תצ"ז".

נראה, כי אכן, רבי יוסף חיים היה בן בתו של רבי אליהו אפטער מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל.

אלא, שהגאון רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, שכאמור היה חתנו של רבי יוסף חיים קרא, כתב צוואה לפני פטירתו, היא נדפסה בספר של חתנו רבי יששכר וויינגורט - פתחי שערים זרעים, תחת השם "ברכת אפרים", ובאחרונה נדפסה בספר בפני עצמו. בתוך הצוואה, בסעיף כג, כותב ר' אפרים לבניו כך,

רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש

אחד מגדולי רבני פולין, לפני כמאתיים וחמישים שנה, היה הגאון רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.

רבי יוסף חיים נולד בערך בשנת ת"ס לאביו רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, מגזע המהר"ל מפראג, ושאר גדולים.

נשא לאשה את מרת בילא, בת רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש, אף היא מגזע גדולים, ולימים מילא את מקום חותנו בקאליש.

מסופר עליו, כי בעת שהיה אב"ד קאליש, אחד הקצבים מסר אותו לשלטונות, וכאשר נודע לו מזה, תיכף אמר לאשתו הרבנית שמוכרחים לעקור מכאן, ולברוח מהעיר, הימים היו ימי אלול, ועד ראש השנה, הגיע לעיר פוזנא, לאחר ראש השנה, המשיך במנוסתו, עד שהגיע לברלין. בהיותו שם, הופיע בבית הכנסת, בליל יום כיפור יורש העצר (קרוין פרינץ), שאהב להאזין לניגוני תפילות היהודים, וכאשר ראה את רבי יוסף חיים, שהיה גדול בקומה משכמו ולמעלה ויפה תואר ובעל הדרת פנים, התעניין לדעת מיהו הרב האורח, ואמר עליו בזה הלשון, איך מעכט מיר ווינטשען שיהי' האיש הזה רב בברלין, כי אז לא הי' רב בעיר ברלין, והבטיחו לו על זה ראשי העדה אשר היה שוחח עמהם, ובמוצאי יום הכיפורים, באו פרנסי וראשי הקהל אל רבי יוסף חיים, וסיפרו לו כל המעשה שהי' ודרישת היורש עצר, על כן המה מציעים לפניו שיקבל על עצמו משרת הרבנות בעירם. ועמד רבי יוסף חיים מכסאו ואמר בכעס ובצעקה גדולה "האם אתמנה לרב על ידי גוי? היתכן כזאת!" וכה חזר ושנה כמה פעמים, ולא חפץ לקבל את הרבנות, ובבוקר השכם עמד בהחבא ובסתר וברח משם ונדד הלאה ונתמנה אח"כ לרב בעיר קרעמיזר במדינת הנובר. [הסיפור הובא לראשונה על ידי ראש"ח מיכלזון בספרו אהל אברהם פיטערקוב תרעא, אות פב. בשמו של רבי שלמה ענגעלמאן אב"ד קלאדאווי מצאצאיו של רבי יוסף חיים, ומשם נדפס כמה פעמים].

כפי הנראה, חזר אחר כך לעירו קאליש, שהרי דרשותיו בקרעזמיר הם משנת תקי"ג ויש ממנו הסכמה בשנת תקכ"ג מקאליש.

רבי יוסף חיים השאיר אחריו כתבים רבים שהיו בידי נכדו ר' שלמה ענגלמן אב"ד קלאדאווא וביניהם חיבור בשם 'כל הכתוב לחיים', והובא שם מדרשותיו בעיר קרעמזיר בשנת תקי"ג, אך לא נדפס. בספר בית אהרן לנכדו הובאו ממנו כמה חידושי תורה.

ביום כ' תמוז תקכ"ג, הסכים על "פירוש על שיר השירים" [המיוחס] לרמב"ן אלטונא תקכ"ד, בצוותא עם רבי יהונתן אייבשיץ ושאר רבנים.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף חיים:

א.      רבי אריה יהודה לייב קרא דיין בקוטנא ודרשן בפוזנא בין השנים תק"ל-תקל"ו, אשתו יוכבד בת ר' אברהם, אחר פטירתו, נדבה עבור נשמתו פרוכת לבית הכנסת בפוזנא. בנו רבי מאיר, מילא את מקומו.

ב.      רבי אביגדור קרא אב"ד לעסלא ופינסק, הוא שנתפרסם בחיכוכיו עם החסידים שבעיר. בנותיו: א. אשת הרב הצדיק מו"ה יהודה ליבוש זצ"ל מק' ניעשוויז, אבי הג"מ יעקב צבי אב"ד שישלעוויטש. ב. אשת רבי גרשון גורדון פו"מ וגבאי דחברא צדקה גדולה בק' ווילנא שנסע לארץ הקודש, אביו [או שמא זקינו] של רבי עקיבא גורדון שהביא לדפוס הגדה של פסח עם פירוש ביזת מצרים לזקן זקינו רבי עקיבא אב"ד בוריסוב, ירושלים תרכה.