עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ג

במאמרים קודמים הזכרנו את אבותיו של הגר"א, רבי משה קרמר, ורבי משה רבקש. הזכרנו כי הגאון מוילנא היה גם מגזע דוד המלך, וכפי הנראה מצאצאי רבי נתן מרומי בעל הערוך, ובעלי התוספות. וכמו כן, היה מגזע השר שאול וואהל, ממשפחת קצנלבוגן. עד כה, לא היה ברור כיצד.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א 

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב 

בנימין ריבלין, בנו של אליעזר ריבלין, מחברו של ספר היחס הנזכר לעיל. כתב ביוגרפיה קטנה של זקינו הקדמון הרב משה רבק'ש, ר' משה רבק'ש [16]:

ר' משה רבק'ש, בנימין ריבלין (ירושלים 1971)

על ר' נפתלי הירש סופר דק"ק פראג, בנו של ר' פתחיה, סיפר בנו ר' משה רבקש, בהקדמתו הנ"ל, כי "יצק מים ושימש לפני הרב הגאון מוהר"ר פלק כץ ז"ל בק"ק לבוב, אחרי חתונתו בשנת שנ"ו ושנ"ז לפ"ק, ושם הגיה השו"ע וכתב בצידו כמה ענינים מש"ע של הרב הגאון הנ"ל ז"ל".
אשתו היתה מרת טעלצא – מגזע הגאון ר' שאול וואהל, וכנראה הוא הוא "כ"ה הירש בן האל' כ"ה פתחיה סופר, רך בשנים, ספרא בן ספרא", שנפטר באלול שס"א בפראג.

למרות שבנימין ריבלין אינו מתייחס אל ההערה של אביו על מוצא המשפחה מבית דוד, אבל, אם כפי שהוא מצהיר, אמו של משה רבק'ש היתה "מגזע הגאון שאול וואהל". ממילא מובן, כי משה רבק'ש מתיחס בכך לחוטר מגזע דוד המלך, מכיוון שהמשפחה של שאול וואהל – קצנלנבוגן, מתיחסת דרך לוריא ומשפחות מינץ מרש"י, ובכך מן המלך דוד.

התייחסות אל טעלצא כאמו של משה רבק'ש, הופיעה כבר לפני מאמרו של בנימין ריבלין בשנת 1971. בשנת 1900 בספר דור רבניו וסופריו חלק שני, שכתב בן ציון אייזנשטאט, בו הוא מצטט את צבי הרש אדלמן כי טעלצא היתה "מגזע הגאון ר' שאול וואהל", אדלמן כתב בשנת 1845 את הספר גדולת שאול[18] היסטוריה של המשפחה של שאול וואהל המבוסס על כתב היד של הספר יש מנחילין משנת 1755[19] שנערך בספריית הבודליאנה של אוקספורד. הספר יש מנחילין כולל פרטים רבים של משפחת קצנלנבוגן, אך מזכיר במפורש את טעלצא. גם אדלמן בספר גדולת שאול לא מזכיר את טלצא. אומנם, ספר זה היה מתוכנן להופיע בארבעה כרכים, ורק אחד מהם קיים. ואולי אייזנשטאט לקח את המקור שלו, מן כתב יד שלא הודפס על ידי אדלמן.

לפני הפרסום שלו - ר' משה רבק'ש, בשנת 1971, כבר בשנת 1954 כתב בנימין ריבלין פרק בספר הגרא הנזכר לעיל, ובו הוא נותן פרטים ביוגרפיים של אבותיו של הגאון, רבי משה קרמר והרב משה רבק'ש. הוא כולל מקורות רבים בהם משה רבק'ש מתייחס לקרוביו:

קרובי משפחה של הרב משה רבק'ש, ספר הגר"א, בנימין ריבלין

א. בעל המחבר ס' אור יקרות ולוית חן (זאלקווא תקט"ז) מתיחס אל ר' משה רבקש וכותב כי הוא ממשפחת חפץ מק"ק ווילנא. וכן כותב מחבר ס' מאמר אפשרות הטבעית (אמשטרדם תקכ"ב) ממשפחת חפץ.[20]
ב. שני מכתבים מר' משה רבקש... (לא רלוונטי).
ג. לפי דברי רבי משה בבאר הגולה היו שאריו הרב ר' ישעיה הארוויץ בעל השל"ה והרב רבי מרדכי קראשניק מק"ק זייל.
ד. הרב הגאון מוהר"ר גרשון אשכנזי אב"ד ניקלשבורג ווינה אשר היה בין המסכימים על ספרו של ר' משה, כותב עליו שהוא מחותנו.[21]

להלן הזכרותיו של הרב משה רבקש על קרוביו בספרו באר הגולה:




הקשה שארי הרב ר' מרדכי קראשניק פקק"ק ז"ל.
וכ' שארי הרב בעל שני לוחות הברית שם
כתב שארי הרב רבי ישעיהו הורוביץ בספרו שני לוחות הברית

רבי [יעקב] מרדכי קראשניק היה דיין בקרקוב בשנת 1643, ולאחר מכן הרב בעיר לונטשיץ [22]. קרבתו עם רבי משה רבק'ש, לא ברורה ודורשת מחקר נוסף.

התייחסותו של רבי משה רבק'ש, אל השל"ה - "שארי הרב", אינה יכולה לקבוע בבירור את אופי הקשר המשפחתי בין רבק'ש להורוביץ. אבל אם אנו לוקחים בחשבון את היחסים הידועים שבין רבק'ש לקצנלנבוגן, ניתן לעקוב אחר הקשר המשפחתי שלו אל ישעיה הורביץ כדלקמן:

רבי משה רבק'ש נולד בשנת 1596.
השר שאול וואהל נולד בשנת 1545. בנו מאיר שאול'ש נולד לא לפני 1565, מפני שהוא נושא את השם של הסבא שלו - הרב מאיר קצנלנבוגן "מהר"ם פדואה" שנפטר בשנת 1565.

התקופה שבין תאריך הלידה של שאול וואהל ומשה רבק'ש, היא חמישים ואחת שנים, אשר היא כוללת שני דורות, ובתוך תקופה זו, אנו צריכים להסביר כיצד טעלצא יכולה להיות נכדה של שאול וואהל.


ממחקר של כל הילדים והנכדים של שאול וואהל, נראה כי טעלצא האמא של משה רבק'ש היתה בתו של מאיר קצנלבוגן בנו של שאול וואהל קצנלנבוגן. טעלצא נולדה בערך 1580, כאשר אביה היה בן חמש עשרה.
טעלצא היתה בת שש עשרה שנים, כאשר היא ילדה את משה רבק'ש בשנת 1596.

אין תרחיש אחר שהוא אפשרי, מפני שהילדים האחרים של שאול וואהל היו צעירים מכדי להיות ההורה של טעלצא, בהתחשב בעובדה שהבן שלה - משה נולד בשנת 1596.

הקשר אל הורוביץ שצוין על ידי משה רבק'ש, מאשר את ההסבר הנ"ל של היחס אל משפחת קצנלנבוגן, מפני שהינדה אשתו של מאיר קצנלנבוגן היתה בתו של פנחס הורוביץ, בן דוד שני של רבי ישעיה הורביץ – השל"ה הקדוש, ובכך אפשר להסביר מדוע משה רבק'ש מתייחס אל הורוביץ כאל "שאר בשרי".

רבי פנחס הורוביץ [23] מפראג היה בנו של ישראל הורוביץ, בנו של אהרון משולם זלמן הורוביץ, בנו של ישעיה הלוי הורוביץ מפראג. לישעיה זה, היה עוד בן בשם שבתאי שפטל הורוביץ, אביו של רבי אברהם הורוביץ, אביו של רבי ישעיה (1570-1626), (מחבר שני לוחות הברית, ומפורסם בכינויו על ידי קיצור של הספר של"ה). השל"ה נולד כנראה בפראג, שימש כרב בקהילות אחדות לפני שתפס את עמדת הרב של פראג בשנת 1614. הוא עזב את תפקידו בשנת 1621כדי לעלות ולהתיישב בארץ ישראל שם נפטר בטבריה בשנת 1626.

מסקירה של הביוגרפיה של השל"ה ניתן לראות כי משה רבקש - הקרוב שלו, מגיל שמונה עשרה, היה יכול להיות בהיכרות אישית עם השל"ה כאשר גר בפראג. מכאן, מובן למה בבאר הגולה כתב על השל"ה שאר בשרי.

עץ המשפחה של מאיר קצנלבוגן מופיע בספר יש מנחילין:

מבוא העורך לספר יש מנחילין

הגאון ר' מאיר קצנלבוגן בנו של השר רבינו שאול וואהל ז"ל. הוא היה חתנו של ר' פנחס הורוביץ. כי לקח את בתו מרת הינדא לו לאשה.

פנחס קצנלבוגן, יש מנחילין

ואבי אבי אבי הרב מוהר"ר מאיר שואל'ש ז"ל (אבדק"ק בריסק) ואשתו הרבנית מ' הינדא נ"ע בת המפורסם מהר"ר פנחס סג"ל הורוויץ מקראקא גיסו של הרמ"א ז"ל.

ואביו היה המפורסם (שאול) וואל (הש"ר) ואשתו מ' דבורה נ"ע בת ר' דוד


הערתו של רבק'ש על קרובו הורוביץ מאשרת כי האמא שלו טעלצא היה בתו של ר' מאיר קצנלבוגן מפני שאשתו של מאיר היתה ממשפחת הורוביץ.

קרובי משפחה אחרים של משה רבק'ש נשא את שם המשפחה (או כינוי) וואהל או וואלש. אם זה אכן מצביע על קשר עם שאול וואהל, דרוש מחקר נוסף.


בשבוע הבא, נביא כאן את המשך המאמר.

הערות:

[16] ריבלין בנימין, רבי משה רבק'ש, ירושלים 1971.

[17] אייזנשטאט בן ציון, דור רבניו וסופריו, וילנה 1900.

[18] אדלמן צבי הירש, גדולת שאול, לונדון 1845.

[19] קצנלבוגן פנחס, יש מנחילין, מורביה 1755, נערך על ידי פלד יצחק דב, ירושלים 1986.

[20] האק סיני, משפחות ק"ק פראג, פראג 1892.

[21] היחס המדוייק דורש מחקר.

[22] פרידמן נתן צבי, אוצר הרבנים, בני ברק, ישראל, 1975.

[23] מונלש אוטו, כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג, ירושלים 1988.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ד