רבי מיכל טיקוצינסקי

בשבת מלאו שישים שנים לפטירתו של הגאון הירושלמי, מחבר הלוח הנודע, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, היודעים מעירים, כי שמו הנכון הוא טוקאצ'ינסקי או כפי שכתב בעצמו טוקצינסקי, ואין למשפחתו שייכות עם משפחת טיקוצ'ינסקי שמקורה בעיר טיקוצ'ין הלא היא טיקטין, עקבות למשפחת טוקאצ'ינסקי מצאתי בעיר וילנא.

למרות שהזכרנוהו בקצרה כבר בעבר, עת כתבנו על חותנו זקינו הגאון רבי שמואל סלנט ועל צאצאי רבי שמואל מסלנט, וגם כאשר כתבנו על צאצאי רבי ישעיהו ברדקי. בכל אופן, נכתוב עליו שוב בפירוט ובהרחבה.

רבי מיכל נולד בעיר לעכאוויטש החסידית בפלך מינסק, ביום ט"ו טבת תרל"ב, את זכרונותיו מעירו, ומהאדמור רבי אהרן מלעכאוויטש, וערגתו לארץ ישראל העלה על הכתב, ונדפסו בספר זכרון לעיר לכוביץ' שנדפס בשנת תש"ט.

בשנת תרל"ו נתייתם מאביו ר' אהרן, וכעבור כמה שנים אמו נישאה בשנית, ומשכך, נשלח הילד מיכל, אל סבו אבי אמו ר' משה פיזיצער, שעלה לירושלים כבר כמה שנים קודם לכן.

בהגיעו לירושלים בחודש אדר תרמ"ב, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, ובשנת תר"ן נשא לאשה את נכדתו של רבי שמואל סלנט, בת בנו ר' בנימין. מאז דבק ברבי שמואל והיה לתלמידו המובהק, וקנה ממנו דרכי הוראה, ומנהגי ירושלים. בשנת תר"ס כשנפטר חותנו ר' בנימין, נכנס להנהלת ישיבת עץ חיים, ובתחילה שימש כר"מ ומגיד שיעור לבחורים. תחת הנהגתו גדל המוסד עץ חיים, ונתפתח, הוא יסד את החנויות שדמי השכירות שלהן החזיקו את הישיבה מבחינה כלכלית, [סביב חנויות אלו קם לימים שוק מחנה יהודה].

מלבד תפקידו ב"עץ חיים" היה ר' מיכל פעיל גם בתחומים ציבוריים נוספים בירושלים, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה לעיר, והיה שותף ביסוד שכונת שערי חסד ובשכונות נוספות. השתתף ביסוד ועד הרבנים המאוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה, והיה הדובר של הישוב הישן אל מול ד"ר ויצמן כנציג ועד הצירים של ההסתדרות הציונית. השתתף גם באספה המכוננת ליסוד הועד הלאומי כאחד מ17 הנבחרים של היהדות החרדית.

ר' מיכל היה גם סופר מחונן, ידועים הם ספרו 'גשר החיים', 'עיר הקודש והמקדש' ו'לוח לדיני ומנהגי השנה על פי מנהג הפרושים בארץ ישראל', שמופיעים ברציפות כבר מאה ועשר שנים. אך חיבר ספרים רבים נוספים בהלכה, ופרסם גם מאמרים רבים כמעט בכל כתבי העת התורניים בארץ ישראל ומחוצה לה. וכאמור, כתב גם זכרונות מעיר הולדתו, וכתב גם את תולדות זקינו רבי משה פיזיצער, שנדפסו באחת החוברות של גרייבסקי.

בשנותיו האחרונות עסק גם בעניני קבלה ונסתר.

ממשפחות האצולה שבירושלים

כשנפטר רבי מנחם פרוש, לפני כחודש וחצי, הבטחתי לכתוב על תולדות משפחתו, אלא שלא הבטחתי מתי..

כעת אני מביא את הפרק הראשון לתולדות משפחת אבותיו.

במאמר זה לא נבוא לספוד לרב מנחם פרוש, גם לא לספר על כל מפעליו הרבים, לטובת כלל ישראל. אלא נספר על שורשי משפחתו, משפחה ירושלמית ותיקה, משפחת פרוש, שנשתלבה במשפחת ריבלין. שתיהם משפחות מבוני ירושלים, אשר קורותיהן משולבים היטב בתולדות הישוב הישן והחדש בירושלים.

הרב מנחם פרוש, נולד בירושלים כ"ח אדר ב' תרע"ו, לאביו רבי משה פרוש. מראשי אגודת ישראל בירושלים, עסקן ציבור בולט, שאף כיהן כסגן ראש העיר ירושלים. לאחר שעוד בימי הבריטים, שימש כמשקיף מטעם אגודת ישראל במועצת המושל הצבאי. היה אף חבר הנהלת בית החולים ביקור חולים, וחבר הנהלת החינוך העצמאי.

לתולדותיו, וסיפור חייו ופעולותיו הרבות לטובת הכלל, החל מהימים שנשלח ליבנאל כמלמד לתשבר, יסוד תלמוד תורה בני ציון בירושלים, ועוד, כתב בנו מנחם פרוש את הספר 'שרשרת הדורות בתקופות הסוערות'.

נולד בשנת תרנ"ד בירושלים, נשא לאשה את מרת שפרה, בת ש"ב ר' משה מנחם ריבלין, ב"ר אליהו יהושע. ממנה נולדו לו, מרת תמר אשת הגאון ר' זיידל הייזלר, ובנו הגדול ר' מנחם פרוש. לאחר שנפטרה מרת שפרה בקיו"ש, בעיירה יבנאל, נשא ר' משה לאשה את מרת פייגא טויבא בת ר' נח חיימסון 'המנקר' בירושלים, בנו של ר' חיים דב חיימזון שהיה משמש בקודש אצל הצמח צדק, וחתנו של ר' ברוך שור מברדיטשוב. ר' משה נפטר בשבת קודש, פרשת בהר בחוקותי, כ"ד אייר תשמ"ג בירושלים.

בן רבי נפתלי צבי פרוש. מגדולי עסקני ירושלים, יסד את שכונת שערי חסד, והיה אחראי על הגמח שלה כל חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה, לקח לעצמו זהות של יהודי אמריקאי בשם גליקמן, על מנת להיפטר מהגיוס לצבא. ובשל כך, גורש לדמשק, כנתין זר. כל ימיו עסק בירושלים, בענייני הציבור, כמזכירו של הגאון רבי שמואל סלנט, היה מהממונים, על עץ חיים וביקור חולים, ושאר ענייני הישוב. יזם הקמת שכונות רבות בירושלים, לאפשר מגורים בתנאי נוחים, ומחירים מוזלים.

נולד בשנת תרל"א בירושלים, למד בת"ת עץ חיים, נשא לאשה את מרת מרים יוכבד שפרה בת ר' משה ריבלין, נפטר בירושלים כ"ג שבט תשי"ב. צאצאיו הם, ר' משה פרוש הנ"ל. מרת רבקה אשת רבי מאיר דרוק, אביהם של הסופר ר' משה עקיבא דרוק עורך המודיע, ור' שלמה זלמן דרוק חבר עיריית ירושלים. ר' ליבר מרדכי פרוש מזכיר הגמח הכללי שערי חסד, חותנו של הגאון רבי חיים קמיל. מרת רחל אשת רבי אברהם דב זוננפלד, נכדו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. מרת חיה שרה אשת רבי עמרם בלויא. מרת שיינא אשת ר' שלמה צדוק זייבלד.

בן רבי שלמה זלמן פרוש. נולד בשנת תר"ה (או תרי"ב) בוילקומיר, עלה עם אביו כילד לארץ ישראל, כשנתייתם מאביו, נתגדל אצל דודו רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. מראשי הישוב בירושלים, וכל ימיו עסק בצרכי ציבור באמונה. נפטר כ"ג תמוז תרנ"ח. זו' מרת מלכה יענטא בת רבי מרדכי ליבר ליפקין, שנפטר בירושלים בצעירותו כבן כ"ז בלבד. [רעייתו חזרה לרוסיה]. בן רבי יהושע ליפקין, שהיה חוזר וש"ץ אצל הצמח צדק, ונקרא בפי כל ר' הושיעא. מלכה יענטא נפטרה ט' אדר ב' תרע"ט.

צאצאיו של רבי שלמה זלמן הם, רבי נפתלי צבי פרוש הנ"ל. רבי אליעזר ליפא פרוש. רבי יהושע מרדכי פרוש. הגאון הקדוש רבי עקיבא פרוש בעל מחבר כמה ספרים. רבי אהרן יעקב פרוש בעל מחבר מתנות אהרן ועוד. ר' אליהו נחום פרוש משגיח רוחני בישיבת עץ חיים. מרת שרה ליבא אשת רבי יוחנן דוד סלומון בנו של ר' יואל משה סלומון מפתח תקווה. מרת שיינא גיטל אשת בן דודה רבי מנחם מנדל פרוש. מרת צביה אשת הגאון החסיד רבי חיים יהודה לייב אויערבך ראש ישיבת שער השמים ואביו של הגאון הגדול מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה.

בן רבי נפתלי צבי פרוש, מבוברויסק. נולד בשנת תקפ"ג, לאחר נישואיו ישב בסלוצק. מתלמידיו של הגאון רבי ישראל סלנטר. לפני עלייתו לארץ ישראל, ישב בפרישות בוילקומירר, על כן נקרא שמו פרוש. בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, נפטר בימי מגיפת החולירע הגדולה שהיתה בירושלים, בחודש חשון תרכ"ו. זוגתו מרת לאה, בת רבי אליהו הכהן מאטלין, שכבר הארכנו כאן בכמה מאמרים, לתולדותיו ותולדות משפחת חותנו רבי עקיבא אלטשולר. מרת לאה האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה י"ז אדר א' תרס"ח בירושלים. היו להם שני בנים, ר' שלמה זלמן הנ"ל. ורבי גרשון פרוש שנשא את נכדתו של ר' מנחם מנדל בוים מקמניץ, בעל 'קורות העתים'.

בן רבי אליעזר ליפמן מבוברויסק.

בן רבי מנחם מנדל.