רבי יחיאל מרדכי גורדון

היום מלאו חמישים שנה לפטירתו של הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון ראש ישיבת לומזא בפולין ובפתח תקוה. ואומנם כבר כתבנו בעבר בקצרה את תולדותיו ואת יחוסו, כאשר כתבנו על חותנו הגאון רבי אליעזר שולביץ ועל חתניו ממשיכי דרכו. אומנם, אחזור קודם על יחוסו בקצרה כפי שנתבאר שם, ואוסיף עוד אי אלו פרטים שנתחדשו לי במהלך השנים.

ראשית אצטט שוב את דבריו של רבי יחיאל מרדכי עצמו, כפי שכתבם ביומנו, וצילום הדברים מתוך היומן, הובא בישורון יט, ואלו דבריו:

ביום ה' תשרי תרמג נולדתי לאבי הרב ר' משה אהרן גארדאן [נפטר יח אב תרפט בבאסטאן] בן הרב שניאור אברהם שנקרא שובאוץ בן ר' יחיאל בעיר קטנה הסמוכה לשטאקלישאק שמה זובאשץ.

אבי הי' לו שלשה אחים, הם ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ ור' יצחק מיכל שדר בברייזוביץ בוואלין, ור' לייב שובאווץ שדר בווילנא, ושני אחיות, לאה שהיתה אשת ר' פסח רופא .. שדרה בוואשילישאק הסמוכה לטראק, ואחותה שרה אשת ר' צמח פאטאשעק[?] שדרו בטראק ושם נפטרה.

והנה אבי הי' חתן ר' צבי הירש ליפסקי וזקנתי שמה וויטא, דרו בכפר מארקושצישאק סמוך לטראק.

זקנתי נפטרה בווילנא כמדומה לי בשנת תרנב או תרנא. אחי זקנתי הי' ר' אברהם דוד כץ נכבד בווילנא נפטר בארץ ישראל. ואחי' ר' חיים כץ ור' אליעזר כץ כולם דרו בווילנא.

ושקמתי אמי היקרה הטובה בנשים שמה דבורה בת ר' צבי, היא היתה טובת לב מאד וכל מגמתה הי' שאתגדל לת"ח ועם כל הגעגועים שלחה אותי עוד בהיותי צעיר ללמוד, נפטרה בחצי ימי' בשנת תרעא בחודש חשון בעשרים לחודש לדאבון לבבינו אחר מחלה ממושכה ואבי היה אז באמעריקא.

אמי היה שנות בערך ארבעים ושש, היתה צנועה וטוב לב, ויר"א ילדה לאבי חמשה בנים. ... אחי אליעזר יצחק אחי שניאור אברהם, אחי יעקב זה מת צעיר בערך יח שנים[?] ואחי הצעיר ר' אליו[?] יוחנן[?] ושלש בנות, אחותי שרה לאה ואחותי מלכה ואחותי פעסיא איטא.

ברישומים מצאתי כמה פרטים.

הרב גורדון הזכיר את אחי אביו, ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ, הוא היה כאמור בנו של ר' שניאור אברהם. ואכן מצאתי את פרטיו ברישומים. הוא היה נשוי למרת מיכליה בת שלמה. ובשנת תרל"ה נולד להם בן בשם נחום. ר' דוד נפטר במערנץ או כפי שנקראה בפי הליטאים Merkine , ביום ב' אייר תרע"ג, והוא בן שישים ושלש שנים.

אבל באותה עיר, נמצא גם אביו ר' שניאור אברהם, הוא נפטר שם ביום כ"ט ניסן תרמ"ח והוא בן תשעים שנה, כפי הנראה להלן מן המפקדים הוא לא היה כל כך זקן בשעת פטירתו. וכן אשתו פעשא כשנפטרה בשנת תר"ן נרשם שהיתה בת 74 שנים.

במפקד בשנת תקצ"ד, נזכר בעיר מרענץ, שניאור אברהם בן מיכל שובאוויץ, והוא בן 17 שנים, ונשוי לפעסיא. והם גרים בבית יצחק רוכאוויץ, בן אברהם. וליצחק יש גם בן בשם יענקל.

משפחת דננברג מסטאוויסק

הזכרנו במאמר הקודם על רבי רפאל טיקוצ'ינסקי, את אחד מאבות אבותיו, רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, אשר זוגתו מרת גולדה היתה ממשפחת יפה.

לצערינו, לא נשתמר מידע על יחוסו של ר' אהרן אליעזר, ואין אנו יודעים אף את שם אביו או אמו, זאת ועוד, אף את השייכות של אשתו אל משפחת יפה - שהיתה משפחה גדולה וענפה, בעולם הרבני בכלל, ובליטא / בלארוס בפרט – אף היא לא נודעה, אם כי, רמז אחד, אולי נגלה בהמשך המאמר.

גם על תולדות חייו של ר' אהרן אליעזר עצמו, אין אנו יודעים הרבה, רק מה שכבר הזכרנו, שהיה תלמידו של בעל הכתב סופר, ועוד כמה עובדות על חיבוב התורה שלו, שנשתמרו בקרב בני המשפחה.

מסופר כי היה סוחר יערות ונתעשר מכך, אך לא שמר את הונו לעצמו ותרם סכומים נכבדים למוסדות החסד בסטביסק, הוא גם ביקר  בארץ ישראל ועל פי המסופר תרם סכום נכבד לבניית בית כנסת בירושלים. רייזל היתה בתו השניה, ולאחיה נולדה עוד בת, ורק אחרי שלש בנות נולד לו בן ומרוב שמחתו בבן זה שנולד ביום רביעי בשבוע, קבע לו להאכיל על שולחנו בחורי ישיבה כל יום רביעי בשבוע, ומספר האוכלים על שלחנו באותו יום הגיע לכשישים.

אבל, כן יש לנו קצת מידע על צאצאיו.

את בתו האחת, הזכרנו במאמר הקודם, היא מרת רייזל אשת רבי משה עקיבא רובינשטיין, אף הוא מסטאוויסק. אולם לא כתבנו עליה די, לר' משה עקיבא ורייזל, נולדו כעשרה ילדים, והקטן שבהם, נולד לאחר פטירתו של ר' משה עקיבא, ונקרא על שמו, הוא עקיבא רובינשטיין, שהתפרסם לימים, כאחד מגדולי השחמטאים בעולם.

לאחר שנתאלמנה רייזל, נישאה בשנית לגאון הצדיק רבי ישראל הלר מו"ץ בביאליסטוק, המפורסם בכינויו ר' ישראל פינסקר.

לרבי ישראל [בן רבי זאב מאיר] הלר, היתה זו אשתו השלישית, בראשונה היה נשוי למרת טויבע פייגא בת ר' אלימלך טאהל מביאליסטוק, כפי הנראה ממשפחתו של ר' אייזיק טאל חותנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ. וממנה נולדו לו כמה ילדים וביניהם הסופר ר' נחמן הלר. בשנית היה נשוי למרת חיה בת ר' בנימין ברודא מהורודנא, וממנה נולד לו בנו המפורסם, הגאון רבי חיים הלר, שהיה ממנהיגי היהדות בארצות הברית, וחיבר כמה ספרים בכמה מקצועות שבתורה.

וכאמור, לאחר שנתאלמן אף ממנה בשנת תרמ"ג, נשא בשלישית את מרת רייזל בת ר' אהרן אליעזר דננברג, אלמנתו של ר' משה עקיבא רובינשטיין. וכך גדלו בבית אחד כאחים חורגים, שני גאונים, ר' חיים הלר, והשחמטאי עקיבא רובינשטיין.

רבי ישראל נפטר ביום ה אב תרנ"ט בביאליסטוק.

בן נוסף של ר' אהרן אליעזר, הוא ר' חיים לייב דננברג, ר' חיים לייב, נשא לאשה בת גדולים, ממשפחת בית הרב, כפי שכונתה בליטא, משפחת צאצאיו של רבי חיים מוולוז'ין.

חתניו ממשיכי דרכו של ר' אליעזר שולביץ

רבי אליעזר שולביץ שריד תלמידי היראה של רבינו ישראל סלנטר, הקים את הישיבה בלומזא, ואת הישיבה בפתח תקווה. במאמר הקודם הצגנו עץ משפחה של רבי אליעזר שולביץ, הזכרנו את מה שנודע על אבותיו ואת בניו. במאמר זה נספר על צאצאיו הנוספים.

חתני רבי אליעזר נתפרסמו יותר מבניו, הם שימשו בהנהגת הישיבה עוד בחייו, וכל שכן לאחר מותו. ואלו הם.

א. חתנו הבכור הוא הרב הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל. ראש ישיבות לומזא ובעל מחבר ספר 'נתיב ים'. על בית הוריו, אביא כאן ציטוט קצר מתוך יומנו של הרב גורדון עצמו, על פי צילומו שהובא במאסף ישורון כרך יט.

ביום ה' תשרי תרמג נולדתי לאבי הרב ר' משה אהרן גארדאן [נפטר יח אב תרפט בבאסטאן] בן הרב שניאור אברהם שנקרא שובאוץ בן ר' יחיאל בעיר קטנה הסמוכה לשטאקלישאק שמה זובאשץ. אבי הי' לו שלשה אחים, הם ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ ור' יצחק מיכל שדר בברייזוביץ בוואלין, ור' לייב שובאווץ שדר בווילנא, ושני אחיות, לאה שהיתה אשת ר' פסח רופא .. שדרה בוואשילישאק הסמוכה לטראק, ואחותה שרה אשת ר' צמח פאטאשעק[?] שדרו בטראק ושם נפטרה.
והנה אבי הי' חתן ר' צבי הירש ליפסקי וזקנתי שמה וויטא, דרו בכפר מארקושצישאק סמוך לטראק. זקנתי נפטרה בווילנא כמדומה לי בשנת תרנב או תרנא. אחי זקנתי הי' ר' אברהם דוד כץ נכבד בווילנא נפטר בארץ ישראל. ואחי' ר' חיים כץ ור' אליעזר כץ כולם דרו בווילנא.
ושקמתי אמי היקרה הטובה בנשים שמה דבורה בת ר' צבי(ליפסקי), היא היתה טובת לב מאד וכל מגמתה הי' שאתגדל לת"ח ועם כל הגעגועים שלחה אותי עוד בהיותי צעיר ללמוד, נפטרה בחצי ימי' בשנת תרעא בחודש חשון בעשרים לחודש לדאבון לבבינו אחר מחלה ממושכה ואבי היה אז באמעריקא. אמי היה שנות בערך ארבעים ושש, היתה צנועה וטוב לב, ויר"א ילדה לאבי חמשה בנים. ... אחי אליעזר יצחק אחי שניאור אברהם, אחי יעקב זה מת צעיר בערך יח שנים[?] וחי הצעיר ר' אליו[?] יוחנן[?] ושלש בנות, אחותי שרה לאה ואחותי מלכה ואחותי פעסיא איטא.

ר' יחיאל מרדכי, נשא את מרת צירל לאה בת רבי אליעזר בכסלו תרס"ה, אך לאחר שנה היא נפטרה בראש חודש טבת תרס"ו, ור' יחיאל מרדכי נשא בשנית את אחותה מרת איידל דבורה, היא ילדה לו את ילדיו דלהלן, ונפטרה ו' שבט תרפ"ט.

הרב גורדון היה מתלמידיו של הסבא מסלבודקה, בצעירותו נתפרסם בשם "ר' מוטל טרוקער" - "העילוי מטרוק". הוא נשא בעול הישיבה בלומזה, ובפתח תקווה, וומלבד מסירותו הרבה לתלמידים, אף היה נוסע לאמריקה לגייס כספים עבור הישיבה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, כשהישיבה שקעה בחובות עצומים והייתה נתונה במצוקה שוב נחלץ הרי"מ לעזרתה ונסע פעם נוספת לארצות הברית. נסיעה זו הצילה את חייו, כאשר בפרוץ המלחמה הוא נשאר בארצות הברית, וניצל מהגורל המר של הישיבה ומשפחתו שנהרגו בשואת יהודי אירופה.

בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, והצטרף שוב לישיבת לומזא בפתח תקווה. בזיווג שלישי נשא את מרת חוה בת ר' שמואל יעקב פוגלמן, מגזע הלבוש, היא נישאה לאחר פטירתו לגאון רבי יחזקאל אברמסקי. הרב גורדון נפטר י"ג טבת תשכ"ה. את תורתו הדפיס בספר נתיב ים, ולאחר פטירתו הודפס חלק שני מספר זה.

שריד תלמידי היראה - רבי אליעזר שולביץ

היום, ג' חשוון, מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון הגדול, רבי אליעזר שולביץ, מייסד ישיבות לומזא בפולין ובארץ ישראל. במאמרנו זה, נזכיר ראשית בקצרה את תולדותיו ופעולותיו, ונרחיב מעט בסקירת עץ משפחה שלו, מהמעט שידוע אודות אבותיו, ונזכיר את צאצאיו בשמות.

רבי אליעזר נולד בשנת תר"ח בעיר קולנה, שבפלך לומזא. מוצאו ממשפחת רבנים ותלמידי חכמים. אביו ר' מאיר דב שולביץ מקולנא, האריך ימים ועלה לירושלים, בה נפטר ביום ט"ז אב תרס"ב, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים, בחלקה ד. אבי אביו - ר' צבי קאלנער, היה מנכבדי העיר קולנה, למדן מופלג ושקדן גדול בתורה. אבי אמו של ר' אליעזר היה רבי עמנואל [וירנצקי] רבה של העיר קולנה, הידוע בשמו - ר' מני'לה. 

אמו של ר' אליעזר מרת צירל נפטרה בעיר קולנא בשנת תרי"ז, ואליעזר היה אז בן תשע שנים בלבד, בעקבות כך, נשלח להתחנך בבית דודו העשיר בלומז'ה, הוא אחי אמו ר' (אליעזר) [הרץ] וירנצקי, ורעייתו חנה פייגא. עפ"י עצת רבי אליעזר שמחה רבינוביץ הרב דלומז'ה, נשלח לישיבת ביאליסטוק, ומשם המשיך לישיבת וולוז'ין. בהיותו בוולוז'ין נשתדך עם ר' אייזיק טל (טאהל), תלמיד חכם ובעל נכסים בביאליסטוק (ורעייתו מרת לאה בת ר' חיים ליבעס – נישאו בשנת תר"ו), שאיפשר לו להמשיך בלימוד התורה שנים רבות לאחר נישואיו, בהסכמתה המלאה של אשתו מרת פרידה חיה עליה השלום (נפטרה כ"ב טבת תרס"ו). בהמשך, יצא מביתו והלך ללמוד תורה מפי קדשו של רבי ישראל סלנטר בממל.

הגאון רבי אליעזר שולביץ זצ"ל

בהשראתו של ר' ישראל סלנטר, התמסר כולו לרעיון הרבצת תורה בישראל כל הימים. בתחילה בשנת תרמ"ג יסד את הישיבה הגדולה בעיר לומז'ה, ולימים יסד רשת של ישיבות קטנות בערים הסמוכות לה. גם ישיבות קטנות אלה היו בפיקוחו והן שמשו "מכינות" לישיבה של לומז'ה. מספרים כי כל מי שהיה מתקרב לעיר לומז'ה וראה מרחוק את הבניין הגדול של הישיבה הבנוי לתלפיות בראש גבעה נשאה הנשקפת על פני כל הסביבה - ידע לשבח את יוצרה ומחוללה, הצדיק רבי אליעזר שולביץ [או כפי שהוא עצמו היה חותם, אליעזר שילאוויץ].  

בימי המלחמה העולמית הראשונה, כאשר גלה לרוסיה והיה עמו שם חתנו הרב הגאון ר' יהושע זליג רוך ז"ל ובחורים רבים אחרים, קם ויסד ישיבה בעיר פרילוקי. עמהם היו מספר בחורים, בהם הגאון רבי אהרן כהן לימים מראשי ישיבת חברון, והגאון רבי מרדכי שמואל קרול הרב דכפר חסידים, ועוד מתלמידי נובהרדוק. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ואעפ"י שהיה זקן וחלש בבריאות המשיך גם שם בהרבצת תורה. שנים אחדות לאחר מכן, יסד את ישיבת לומז'ה בפתח-תקוה, והעלה לארץ ארבעים בחורים מהישיבה בפולין, רבים מהם צמחו והיו רבנים גדולי תורה, ראשי ישיבות ולמדנים. אחריהם הוסיפו לעלות בחורים נוספים לישיבה זו, וכך גם ניצלו מן השמד והשואה שבאה על יהדות אירופה במלחמת העולם השניה. וטובי בחורי ארץ ישראל ועולם הישיבות למדו בה, עד כדי שהגיעו הימים, שסביב שלחן מועצת גדולי התורה, היה רוב מכריע מחניכי ישיבת לומזא.

בעלייתו לארץ ישראל, קבע תחילה משכנו בירושלים עיר הקודש, מקום מושבם של אבירי המוסר בארץ ישראל, אך על פי עצת ידידו משכבר, הצדיק רבי זרח ברוורמן, נקבע מקומה של הישיבה בפתח תקווה. זכה ר' אליעזר וראה גם בכינונה של הישיבה בארץ ישראל, והיו בני הישיבה נהנים מחכמתו בתורה וביראה, עד לפטירתו ביום ג' חשוון תרצ"ב.
מסע לווייתו יצא מפתח תקווה לירושלים, שם נערך הספד גדול בישיבת עץ חיים, והוא הובל לקבורה על הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק בין היתר, "שריד תלמידי היראה, לרבינו ישראל סלנטר".

כתביו ורשימותיו בענייני יראה ומוסר, ובהם דברים שרשם מפיו של רבי ישראל סלנטר ואודותיו, נשמרו במשך למעלה משמונים שנה, ובימים אלו הם עומדים לצאת לאור עולם בשלשה כרכים תחת השם 'אור אליעזר'.

תולדות משפחת זלזניק

בעקבות המאמר שכתבתי בשבוע שעבר, עם פטירתו של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים זצ"ל, פנו אלי אחדים מבני המשפחה, והוסיפו לי חומר רב לתולדות המשפחה, עד כדי שנצטבר אצלי חומר למאמר נוסף בצורה מסודרת. ובזה אבוא להודות לכל הקוראים השולחים אלי הערות, תיקונים והוספות.

ערכתי את המאמר מחדש, אבל השמטתי חלק ממה שכתבתי שבוע שעבר, ויש כאן מה שאין שם, ושם יש מה שאין כאן. ומזה ומזה, יתברר הכל.

ראש בני המשפחה, היה רבי אריה לייב זלזניק מברדיטשוב, הוא נולד שם בשנת תק"ע לערך, ונפטר בשנת תרל"ד לערך. בניו, אהרן דב, אברהם ושיינה אסתר.

בנו רבי אהרן דב בער, נולד בשנת תק"ץ לערך בברדיטשוב., נישא למרת מרים בתיה לבית טרוצקי, [אביה ר' סיני נפתלי טרוצקי היה מהעיר סלונים, ומשם עבר לז'יטומיר, רעייתו מרת שרה היתה מגזע בעל התוספות יום טוב], ונפטר בירושלים בשנת תרנ"ג. רעייתו עברה להתגורר בלונדון אצל בתה, ומשנפטרה בשנת תרע"א, הובא ארונה במסע מורכב בתנאי אותם הימים, לקבורה בהר הזתים.

בני רבי אהרן דב: יצחק זלזניק, נולד בשנת תרט"ז, נשאר בליטא, היה לו בן אחד, משה יעקב. ר' מנחם יעקב זלזניק להלן. מרת חנה זלדה נולדה בחברון בשנת תרכ"ו, ונפטרה בשנת תש"ב, היא היתה אשת רבי מנחם מנדל חייקין. והבן האחרון, רבי בנימין לייב דיכובסקי (שינה שמו בתהפוכות הדורות), נולד בשנת תרל"ד, נסע ללונדון שם נשא לאשה את מרת ברכה לאה בת רבי אברהם אבא ורנר אב"ד קהל מחזיקי הדת בלונדון, ורב בפינלנד. צאצאי שני האחרונים היו בלונדון.

בנו של רבי אהרן דב, היה רבי מנחם יעקב זלזניק, הוא נולד בשנת תרי"ח לערך. וכשהיה ילד קטן, עלתה משפחתו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים. כאן, בירושלים, הוא נשא לאשה את מרת אלטה חיה רחל בת רבי אברהם רובינזון מבריסק, שכונה בירושלים ר' אברהם בריסקער. אודותיו נרחיב להלן. רבי מנחם יעקב נפטר י"ז שבט תר"ן.

בני רבי מנחם יעקב זלזניק, מרת פראדל, נולד בשנת תרל"ז לערך, אשת רבי יצחק פרנקנטל, מרת פיגה נחמה נולדה בשנת תר"מ לערך, אשת רבי עמנואל שולביץ בן הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבות לומזה. רבי מרדכי זלזניק, נולד בשנת תרמ"ג נשא את מרת רוזה לבית מאיירס, נפטר באוקלנד שבניו זילנד בשנת תשל"ג. ר' ראובן זלזניק, נולד בשנת תרמ"ה לערך, בימי מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, שם נפטר, אלמנתו מרת לאה עם שתי ילדיה היתה בניו יורק. רבי שלמה זלמן זלזניק להלן. רבי שמואל נתן זלזניק, רב בניו זילנד, נפטר שם בשנת תשי"ח. רבי מנחם יעקב זלזניק נולד כ"ד אייר תר"ן בירושלים, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, זוגתו מרת אלקה למשפחת עפשטיין.

רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל

מירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מרומים, של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים שנים רבות, וחבר מועצת גדולי התורה. גדלותו בתורה ניכרת גם מתוך ספריו, 'אור יעקב', על מסכתות הש"ס.

רבי אברהם יעקב זלזניק נולד בירושלים, בשנת תרע"ב, לאביו הגאון רבי שלמה זלמן זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, ומחבר כמה ספרים, ולאמו מרת שרה למשפחת חגיז. על פי המסופר, אביו ר' שלמה זלמן, שנתייתם בילדותו מאביו וגדל אצל אבי אמו, ר' אברהם מבריסק, רצה לקרוא לבנו על שם אביו שנפטר צעיר, ואולם נגלה אליו בחלום סביו רבי חיים אברהם מבריסק, ותבע ממנו, שיקרא את התינוק על שמו, וכפשרה, קרא ר' שלמה זלמן לילד, אברהם יעקב, על שם אביו ועל שם זקנו, כשאת שם זקנו שגידלו בפועל הקדים לשם אביו.

משפחת אביו

אביו רבי שלמה זלמן, היה בנו של רבי מנחם יעקב זלזניק בן הגאון רבי אהרן דב זלזניק, מזיטומיר, ברדיטשוב, ובסוף ימיו בירושלים. בן רבי אריה לייב.

רבי שלמה זלמן זלזניק, כיהן שנים רבות בישיבת עץ חיים, וחיבר כמה ספרים. בשמות ספריו, הנציח את אבותיו, את ספרו הראשון קרא, 'זרע יעקב', "על שם אאמו"ר או"ק מקודש בתורה וביראה ובחכמה ובמדות נשגבות מאד, ובמידת ענוה הגדולה מכולם, ה"ה הגאון הצדיק הנשגב ר' מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה". את ספרו השני קרא 'זרעה של רחל', "על שם אמי מורתי האשה הגדולה החכמה והצדקת מרת אלטה חי' רחל זללה"ה, אשר ישבה על כבוד בעלה איש החמודות אוצר כל כלי חמדה, תורה ויראה, חכמה מוסר ומדות, חו"ק הגאון הצדיק טוב לשמים ולבריות, רבי מנחם יעקב זללה"ה בהגה"צ ר' דובער זללה"ה נ"ו שנה, ומסרה נפשה על גידול וחינוך יתומיו".

רבי שלמה זלמן בזיווגו הראשון נשא לאשה, את מרת שרה (ילדה לו בן ובת, ונפטרה ז' שבט תרע"ה) בת רבי יצחק חאגיז מחסידי חבד שבירושלים, בעל חנות המסחר לצרכי כתיבה ודפוס, שהיתה בשער יפו. הוא עלה לירושלים מויטבסק, הספדו המיוחד של חתנו רבי שלמה זלמן נדפס בספרו 'בית מועד'. זוגתו מרת רבקה הענדל (נולדה בפלוצק שבפולין בשנת תרכ"ו, נפטרה בירושלים כ"ח כסלו תרע"ח) היתה בתו של רבי צבי אריה [הירש לייב] לדרברג שהיה מחסידי אלכסנדר בפלוצק, הוא נולד בפלוצק בשנת תקפ"ד, ועלה לארץ ישראל בשנת תרל"ח, וקבע משכנו בירושלים עד לפטירתו ד' תשרי תרס"ז, בן ר' אלימלך לדרברג שנפטר בפלוצק בשנת תרל"ד.
רבי הירש לייב נשא לאשה בשנת תר"ג את מרת דבורה הינדא (נפטרה כא טבת תרס"ד) בת ר' יוסף צבי שפירא [העירו בתגובה שיתכן שזו משפחת כהנא שפירא].

[בנו של רבי הירש לייב הנ"ל הוא רבי יצחק לדרברג, ממיסדי פתח תקוה, הוא נפטר בצעירותו י"ב אב תרנ"ד, אבל העמיד צאצאים רבים בירושלים, על חתניו נמנים, רבי שלמה יצחק טורנהיים בן האדמור מוולברוז' ואבי משפחת טורנהיים בארץ הקודש, ור' רפאל לוי רבינוביץ בנו של הגאון בעל האדרת]

בזיווגו השני, נשא רבי שלמה זלמן את מרת לאה למשפחת בארג, וממנה נולדו לו שאר ילדיו. ביניהם, הגאון רבי זרח אפרים זלזניק ראש ישיבת ארץ צבי בירושלים, רבי יצחק ראובן זלזניק מישיבת עץ חיים (חתן הגאון רבי יעקב משה קורלנדסקי רו"מ תו"ת יבנה), ואשת הגאון רבי שמואל קיבלביץ מראשי ישיבת עץ חיים.

אביו רבי מנחם יעקב זלזניק, בנו רבי שלמה זלמן האריך בשבחיו בהקדמות לספריו. הוא נפטר צעיר לימים, והשאיר את אשתו אלמנה ואת בניו יתומים. הם נתגדלו על ברכי חותנו רבי חיים אברהם רובינזון [ב"ר ראובן] וחותנתו מרת איטא לאה [בת ר' מרדכי] מבריסק.
צאצאיו של רבי מנחם יעקב זלזניק, נתפזרו בין ירושלים לניו זלנד. בניו רבי שמואל נתן ורבי מרדכי, שימשו ברבנות במדינת ניו זילנד. שני בנים אחרים היו בירושלים, המה ר' שלמה זלמן הנ"ל, ור' מנחם יעקב זלזניק, שנולד אחר פטירת אביו, והיה חתנו של רבי זרח אפרים אפשטיין, אחיו של הגאב"ד רבי פנחס עפשטיין, וחתן רבי אברהם חיים וינוגרד. מלבד בניו הנזכרים עד כה, גם שתי בנות היו לו לרבי מנחם יעקב, מרת חנה שרה פראדל אשת רבי יצחק פרנקנטל, ומרת פייגה נחמה אשת רבי עמנואל שולביץ בנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבת לומזה, בפולין ובפתח תקוה, הם נפטרו ללא צאצאים.

אבי, רבי אהרן דב זלזניק, אשתו היתה מרת מרים בתיה, ומלבד בנם ר' מנחם יעקב, היתה להם גם בת אחת מרת חיה אשת ר' מנדל חייקין.

משפחת חותנו

רבי אברהם יעקב זלזניק, נשא לאשה את מרת איטה בת רבי ישראל שלום לוריא מירושלים. בן למשפחת רוטמן הכבודה, אשר ממנה נסתעפו משפחות רבות בלומזא ובירושלים, בתוך עץ משפחה של משפחת רוטמן, נמצא גם הגאון רבי אליהו לופיאן, שזה עתה מלאו ארבעים שנה לפטירתו, ואף הוא היה חתן אצל משפחת רוטמן. את משפחת רוטמן כבר הזכרנו פעם אחת בעבר, ובבוא העת נכתוב עליה כאן בהרחבה.

רשימת שאלות מהקוראים - ד

• לגאון ר' אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבות לומזה בפולין ובארץ ישראל, היה בן דוד בשם ר' בנימין מגנצא, הוא היה מורה הוראה, ודיין בעיר סובאלק.

האם ידוע כיצד היא קרבת המשפחה בין שני הרבנים הנ"ל?

• בספר 'אגדת מהרש"כ', שנדפס בירושלים בשנת תרפ"ו, מאת ר' שילם הכהן ב"ר ישראל, שהיה אב"ד פרוזינא, מובאת מגילת יוחסין שכתב המחבר. וכך הוא כותב:

"אני נולדתי בחודש טבת שנת תקמ"ז, וישראל הוליד בן לפרט! שילם בן ישראל בן יואל מאשתו רבקה בת ר' יצחק אייזיק זצ"ל בן אלחנן מענדל בן יוסף יוזל כ"ץ! שילם בן חיה בת הקדוש ר' שילם מאשתו אסתר בת ר' שמואל ש"ץ דקינגשבארג, הקדוש ר' שילם הנ"ל הוא בן ר' שמואל מאמדור, וגיסו הוא הקדוש ר' יצחק אייזיק אבי אמו של ר"י אייזיק הרב דוואלקאוויסק, אשר הני תרי גיסי ר' שילם ור' אייזיק הנ"ל נשבעו יחד בשובם מנסיון החתן מ' משה בעל אחות אמי מרת לאה ז"ל..."

ר"י אייזיק הרב דוואלקאוויסק הנזכר בדבריו, הוא כפי הנראה ר' אייזיק חבר, המפורסם בספרו בנין עולם, שכיהן לאחר מכן כרב בסובאלק.

האם ידוע כיצד היו גיסים ר' יצחק אייזיק הקדוש ור' שילם הקדוש?

האם ידועים עוד פרטים על יחוסו של ר' אייזיק חבר? ומי היה חותנו?

• בעיר וורשא שלפני המלחמה, כיהן אדמור בשם ר' אלכסנדר זושא אייזנשטאט, (כאן בתמונה, מתוך ספר היזכור לקהילת צויזמיר), הוא היה במקורו מהעיר צויזמיר, על כן נקרא בפי כל הרבי מצויזמיר. הוא נהרג בשואה בגטו אוסטרוייביץ.

על פי מסורת בני משפחתו, הוא היה מצאצאי האוהב ישראל מאפטא והיהודי הקדוש מפשיסחא.

האם יש מי שיודע כיצד?

• שושלת אדמורי מודזיץ, משתרגת ועולה, עד לאדמור הראשון לבית מודזיץ, הלא הוא ר' ישראל טאוב, בעל דברי ישראל ממודזיץ. אביו היה הרה"ק ר' שמואל אליהו מזוואלין. אביו היה ר' יחזקאל טאוב מקוזמיר.

חותנו של ר' יחזקאל טאוב היה ר' משה מדוואהרט.

האם ידוע מי היה אבי אמו של בעל הדברי ישראל?

האם ידוע עוד אודות חותנו של ר' יחזקאל מקוזמיר? האם הוא ר' משה נחמיה הכהן ששימש כאב"ד דוואהרט?

• הרה"ק ר' ישעיהו מפשעדבורז, היה חתן ר' דן לעוונבערג מפשדבורז. האם ידוע עוד אודות ר' דן זה?