משפחת דננברג מסטאוויסק

הזכרנו במאמר הקודם על רבי רפאל טיקוצ'ינסקי, את אחד מאבות אבותיו, רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, אשר זוגתו מרת גולדה היתה ממשפחת יפה.

לצערינו, לא נשתמר מידע על יחוסו של ר' אהרן אליעזר, ואין אנו יודעים אף את שם אביו או אמו, זאת ועוד, אף את השייכות של אשתו אל משפחת יפה - שהיתה משפחה גדולה וענפה, בעולם הרבני בכלל, ובליטא / בלארוס בפרט – אף היא לא נודעה, אם כי, רמז אחד, אולי נגלה בהמשך המאמר.

גם על תולדות חייו של ר' אהרן אליעזר עצמו, אין אנו יודעים הרבה, רק מה שכבר הזכרנו, שהיה תלמידו של בעל הכתב סופר, ועוד כמה עובדות על חיבוב התורה שלו, שנשתמרו בקרב בני המשפחה.

מסופר כי היה סוחר יערות ונתעשר מכך, אך לא שמר את הונו לעצמו ותרם סכומים נכבדים למוסדות החסד בסטביסק, הוא גם ביקר  בארץ ישראל ועל פי המסופר תרם סכום נכבד לבניית בית כנסת בירושלים. רייזל היתה בתו השניה, ולאחיה נולדה עוד בת, ורק אחרי שלש בנות נולד לו בן ומרוב שמחתו בבן זה שנולד ביום רביעי בשבוע, קבע לו להאכיל על שולחנו בחורי ישיבה כל יום רביעי בשבוע, ומספר האוכלים על שלחנו באותו יום הגיע לכשישים.

אבל, כן יש לנו קצת מידע על צאצאיו.

את בתו האחת, הזכרנו במאמר הקודם, היא מרת רייזל אשת רבי משה עקיבא רובינשטיין, אף הוא מסטאוויסק. אולם לא כתבנו עליה די, לר' משה עקיבא ורייזל, נולדו כעשרה ילדים, והקטן שבהם, נולד לאחר פטירתו של ר' משה עקיבא, ונקרא על שמו, הוא עקיבא רובינשטיין, שהתפרסם לימים, כאחד מגדולי השחמטאים בעולם.

לאחר שנתאלמנה רייזל, נישאה בשנית לגאון הצדיק רבי ישראל הלר מו"ץ בביאליסטוק, המפורסם בכינויו ר' ישראל פינסקר.

לרבי ישראל [בן רבי זאב מאיר] הלר, היתה זו אשתו השלישית, בראשונה היה נשוי למרת טויבע פייגא בת ר' אלימלך טאהל מביאליסטוק, כפי הנראה ממשפחתו של ר' אייזיק טאל חותנו של הגאון רבי אליעזר שולביץ. וממנה נולדו לו כמה ילדים וביניהם הסופר ר' נחמן הלר. בשנית היה נשוי למרת חיה בת ר' בנימין ברודא מהורודנא, וממנה נולד לו בנו המפורסם, הגאון רבי חיים הלר, שהיה ממנהיגי היהדות בארצות הברית, וחיבר כמה ספרים בכמה מקצועות שבתורה.

וכאמור, לאחר שנתאלמן אף ממנה בשנת תרמ"ג, נשא בשלישית את מרת רייזל בת ר' אהרן אליעזר דננברג, אלמנתו של ר' משה עקיבא רובינשטיין. וכך גדלו בבית אחד כאחים חורגים, שני גאונים, ר' חיים הלר, והשחמטאי עקיבא רובינשטיין.

רבי ישראל נפטר ביום ה אב תרנ"ט בביאליסטוק.

בן נוסף של ר' אהרן אליעזר, הוא ר' חיים לייב דננברג, ר' חיים לייב, נשא לאשה בת גדולים, ממשפחת בית הרב, כפי שכונתה בליטא, משפחת צאצאיו של רבי חיים מוולוז'ין.

שריד תלמידי היראה - רבי אליעזר שולביץ

היום, ג' חשוון, מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון הגדול, רבי אליעזר שולביץ, מייסד ישיבות לומזא בפולין ובארץ ישראל. במאמרנו זה, נזכיר ראשית בקצרה את תולדותיו ופעולותיו, ונרחיב מעט בסקירת עץ משפחה שלו, מהמעט שידוע אודות אבותיו, ונזכיר את צאצאיו בשמות.

רבי אליעזר נולד בשנת תר"ח בעיר קולנה, שבפלך לומזא. מוצאו ממשפחת רבנים ותלמידי חכמים. אביו ר' מאיר דב שולביץ מקולנא, האריך ימים ועלה לירושלים, בה נפטר ביום ט"ז אב תרס"ב, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים, בחלקה ד. אבי אביו - ר' צבי קאלנער, היה מנכבדי העיר קולנה, למדן מופלג ושקדן גדול בתורה. אבי אמו של ר' אליעזר היה רבי עמנואל [וירנצקי] רבה של העיר קולנה, הידוע בשמו - ר' מני'לה. 

אמו של ר' אליעזר מרת צירל נפטרה בעיר קולנא בשנת תרי"ז, ואליעזר היה אז בן תשע שנים בלבד, בעקבות כך, נשלח להתחנך בבית דודו העשיר בלומז'ה, הוא אחי אמו ר' (אליעזר) [הרץ] וירנצקי, ורעייתו חנה פייגא. עפ"י עצת רבי אליעזר שמחה רבינוביץ הרב דלומז'ה, נשלח לישיבת ביאליסטוק, ומשם המשיך לישיבת וולוז'ין. בהיותו בוולוז'ין נשתדך עם ר' אייזיק טל (טאהל), תלמיד חכם ובעל נכסים בביאליסטוק (ורעייתו מרת לאה בת ר' חיים ליבעס – נישאו בשנת תר"ו), שאיפשר לו להמשיך בלימוד התורה שנים רבות לאחר נישואיו, בהסכמתה המלאה של אשתו מרת פרידה חיה עליה השלום (נפטרה כ"ב טבת תרס"ו). בהמשך, יצא מביתו והלך ללמוד תורה מפי קדשו של רבי ישראל סלנטר בממל.

הגאון רבי אליעזר שולביץ זצ"ל

בהשראתו של ר' ישראל סלנטר, התמסר כולו לרעיון הרבצת תורה בישראל כל הימים. בתחילה בשנת תרמ"ג יסד את הישיבה הגדולה בעיר לומז'ה, ולימים יסד רשת של ישיבות קטנות בערים הסמוכות לה. גם ישיבות קטנות אלה היו בפיקוחו והן שמשו "מכינות" לישיבה של לומז'ה. מספרים כי כל מי שהיה מתקרב לעיר לומז'ה וראה מרחוק את הבניין הגדול של הישיבה הבנוי לתלפיות בראש גבעה נשאה הנשקפת על פני כל הסביבה - ידע לשבח את יוצרה ומחוללה, הצדיק רבי אליעזר שולביץ [או כפי שהוא עצמו היה חותם, אליעזר שילאוויץ].  

בימי המלחמה העולמית הראשונה, כאשר גלה לרוסיה והיה עמו שם חתנו הרב הגאון ר' יהושע זליג רוך ז"ל ובחורים רבים אחרים, קם ויסד ישיבה בעיר פרילוקי. עמהם היו מספר בחורים, בהם הגאון רבי אהרן כהן לימים מראשי ישיבת חברון, והגאון רבי מרדכי שמואל קרול הרב דכפר חסידים, ועוד מתלמידי נובהרדוק. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ואעפ"י שהיה זקן וחלש בבריאות המשיך גם שם בהרבצת תורה. שנים אחדות לאחר מכן, יסד את ישיבת לומז'ה בפתח-תקוה, והעלה לארץ ארבעים בחורים מהישיבה בפולין, רבים מהם צמחו והיו רבנים גדולי תורה, ראשי ישיבות ולמדנים. אחריהם הוסיפו לעלות בחורים נוספים לישיבה זו, וכך גם ניצלו מן השמד והשואה שבאה על יהדות אירופה במלחמת העולם השניה. וטובי בחורי ארץ ישראל ועולם הישיבות למדו בה, עד כדי שהגיעו הימים, שסביב שלחן מועצת גדולי התורה, היה רוב מכריע מחניכי ישיבת לומזא.

בעלייתו לארץ ישראל, קבע תחילה משכנו בירושלים עיר הקודש, מקום מושבם של אבירי המוסר בארץ ישראל, אך על פי עצת ידידו משכבר, הצדיק רבי זרח ברוורמן, נקבע מקומה של הישיבה בפתח תקווה. זכה ר' אליעזר וראה גם בכינונה של הישיבה בארץ ישראל, והיו בני הישיבה נהנים מחכמתו בתורה וביראה, עד לפטירתו ביום ג' חשוון תרצ"ב.
מסע לווייתו יצא מפתח תקווה לירושלים, שם נערך הספד גדול בישיבת עץ חיים, והוא הובל לקבורה על הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק בין היתר, "שריד תלמידי היראה, לרבינו ישראל סלנטר".

כתביו ורשימותיו בענייני יראה ומוסר, ובהם דברים שרשם מפיו של רבי ישראל סלנטר ואודותיו, נשמרו במשך למעלה משמונים שנה, ובימים אלו הם עומדים לצאת לאור עולם בשלשה כרכים תחת השם 'אור אליעזר'.