הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ. לא אדמו"ר היה, ואף לא כיהן ברבנות, ובכל אופן, ראוי שנקדיש מאמר אחד לכבודו.
רבי אליעזר ליפמן, נולד בשנת תקצ"א בעיר וויערשוב, לאביו רבי ברוך יהודה ליפמן, שנפטר לפני שנת תרט"ו.
בצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא רבי משה יהודה לייב זילברברג.

בשנת תר"ט נשא לאשה, את מרת רחל, בתו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק. בעבר, כתבנו בבלוג על נינו רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק.
על אף שחותנו, היה מראשי המתנגדים לדרכה של קוצק, היה רבי ליפמן נוסע אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ולומד מדרכיו.
כאשר גדלה בתו, והגיעה לפרקה, דיברו בעדו שיתקבל לכהן כרב בעיר אלקוש, בה נתפנה אז כיסא הרבנות, וחותנו הקדוש, היה מאד מעוניין שיקבל על עצמו את הרבנות, על מנת שיוכל להביא פרנסה לביתו, אך רבי ליפמן סירב, כי לא רצה ליהנות מן הציבור,. חותנו שלח מכתב אל רבו מקוצק, בבקשה שישכנעו ליקח את עול הרבנות, אך רבו הסכים עמו בסירווב, ואך זאת גזר עליו שיפתח בית מזיגה לצורכי פרנסתו, ואכן, פרנסתו של רבי ליפמן היתה מאותו בית מזיגה אותו ניהלה בפועל אשתו הצדקת. ומסופר כי לצורך פתיחת העסק, הוצרך רבי ליפמן לשנות את שם משפחתו מליפמן לליטמנוביץ, כי לא היה כשר בעיני הרשויות, ששמו ושם משפחתו זהים. אך זה כנראה לא מדוייק כי כבר ברישום הנישואין שלו הוא מופיע בשם ליטמנוביץ.

לאחר פטירת הרה"ק מקוצק, היה רבי לפימן נוסע עם חבורת החסידים אל הרה"ק רבי חנוך מאלכסנדר, ולאחר פטירתו של האחרון, היו מן החסידים שחפצו שבהנהגתו של רבי ליפמן, אך הוא סירב אף לזאת, וקם ונסע אל הרה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור, ואף שהה שם בשבת בה נפטר. ולא רק זאת, אלא אף לאחר פטירתו, נסע רבי ליפמן אל נכדו בעל השפת אמת, שהיה צעיר ממנו בשנים רבות, ונחשב לאחד מזקני ומחשובי החסידים באותה העת.

מסופר כי לפני שנפטר בעל חידושי הרי"ם, אמר לאשתו הרבנית, כי נכדם היתום שלמה עדיין לא נשא אשה, וברצונו שתדאג להשיאו לבת תלמיד חכם, שאלתו הרבנית מי נחשב תלמיד חכם, וענה לה: רבי חיים אלעזר וואקס הרב מקאליש, רבי ליפמאן מראדומסק, הוא נשוא מאמרנו, ורבי נח שחור מביאלה. ואכן, לימים נשא רבי שלמה את בתו של רבי ליפמן כדלהלן.

הגאון רבי חיים נאה

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה מירושלים.

רבי אברהם חיים נאה נולד בחברון ביום יג אייר תר"נ, לאביו רבי מנחם מנדל ולאמו מרת מוסיה. בבחרותו למד מפי אביו רבי מנחם מנדל, ששימש כרב קהילת חב"ד בחברון, וראש ישיבה בעיר. ולמד גם בישיבות, ישיבת מגן אבות בעיר חברון, וישיבת תורת חיים בירושלים. ומצעירותו היה מקושר אל אדמורי חב"ד כמסורת בית אבותיו. לבקשת אדמו"ר הרש"ב נסע למלא את מקום דודו רשי"ל אליעזרוב בשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, שם פעל לחיזוק היהדות, ובחזרתו לארץ עבר דרך ליובאוויטש, על מנת לבקר בבית האדמו"ר שם.

בשובו לארץ ישראל נשא לאשה את מרת דבורה לבית פניגשטיין. זמן קצר לאחר נישואיהם, נאלצו לגלות למצרים בימי מלחמת העולם הראשונה, וכדלהלן.

רבי חיים נאה לעת זקנה

בשובו לארץ ישראל, נשתלב בחוגי אגודת ישראל בירושלים – העדה החרדית האשכנזית, וכיהן כמזכירו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, וכספרא דדיינא בבית הדין של העדה החרדית.

רבי חיים נפטר באור ליום כ' תמוז, מספר ימים לאחר הופעתו בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדובר גדולי התורה האגודאים בירושלים. והובא למנוחות מביתו, אל הר המנוחות בירושלים.

זוגתו מרת דבורה נפטרה ב' תמוז תרצ"ט בירושלים.

ואלו הם בניו של ר' חיים נאה,

• בנו הבכור רבי ברוך נאה, למד בעץ חיים, וכן בישיבת חברון, נשא לאשה את מרת הדסה בת הגאון החסיד רבי יואל אשכנזי מטבריה, שימש כבעל תפילה בבית הכנסת של הגאון רבי צבי פסח פרנק בשכונת אחווה בירושלים, ומשם אל בית הכנסת המרכזי בשכונת ימין משה, ומשם אל בית הכנסת פועלי צדק בדרום תל אביב, למד במכון הארי פישל, חיבר ספר גמרא שלמה על מסכת פסחים. ר' ברוך נפטר יא חשוון תשנ"ו.
• רבי משה צבי נאה מפתח תקווה, אשתו דינה לבית שיף מטבריה. בעהמ"ח נחמו עמי,
• הילד שניאור זלמן דובער נאה הי"ד נהרג ביום ט' אלול תרצ"ט בהיותו בן תשע שנים בלבד. מיריות של ערבים על האוטובוס בו נסעו בשער הגיא, בחוזרם מנישואי אחיו הגדול בטבריה.
• מרת חיה לאה אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש בפתח תקווה, שימש כמנקר בשר במשחטות, נפטר ח' כסלו תשנ"ד.
• מרת שרה פייגה אשת ר' אליעזר וינד, נפטר ט' טבת תשנ"ה.
• מרת לנה אשת ר' יוסף בורגנסקי רב בית הכנסת פועלי צדק בנתניה, ומנהל בית ספר שם.
• מרת רחל מרים אשת ר' משה יעקב זילבר מחסידי בעלז. הוא נפטר בר"ח תמוז תשנ"ב, והיא נפטרה לפני מספר חודשים בשבת חול המועד פסח תשע"ד.

רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.

רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.

ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.

• אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.

  

  רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר

• רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
• אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
• אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

אבותיו של ר' דוב וינברג

כיון שהזכרנו בארוכה את ר' דב וינברג מכפר סבא, וניסינו לזהות את אבי אשתו רוחמה, האם הוא אכן רבי שמואל לייב זק המוכר כבעל נכדתו של הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, ומחבר הספר רמזי דחכמתא, או שמא יש כאן איזה בלבול. מן הראוי גם לראות מהו יחוס אבותיו של רבי דב וינברג. האם אנו יכולים לזהות מי היה אביו ולדעת יותר על אילן היוחסין שלו?

כאמור, בספר כפר סבא, נכתב שאביו היה ר' עוזיאל וינברג, נגיד בעירו - שעדליץ.

כאמור, שדליץ היא עיר בסביבות ביאלה, וחסידי העיר, היו משוייכים לחסידות זו, ומצאתי, בספר היזכור של העיר ביאלה, שבאותם שנים, יהודי בשם ר' עוזיאל וינברג ששימש כחזן בימים נוראים בחצירו של הרבי מביאלא. כמו כן, היה עוזיאל וויינבערג, [שיתכן שהוא הוא שלימים היה החזן], שכיהן כמשמש בקודש אצל האדמו"ר הראשון מביאלה רבי יצחק יעקב רבינוביץ בעל הדברי בינה, [שכיהן כאדמו"ר משנת תרל"ג עד שנת תרס"ה], ואף חתם בשמו על הסכמה לספר דברי נגידים חלק ב, בשנת תרנ"ח.

האם עוזיאל וינברג המשב"ק הוא הוא אביו של ר' דוב וינברג דידן?

אני אינני בטוח בזה, למרות השם [הנדיר יחסית] הזהה, וסביבת המגורים הדומה, עדיין לא הייתי ממהר לקבוע אף בזה מסמרות, שהרי יתכן שהם היו בני דודים, או קרובי משפחה אחרים.

*   *   *

ברשותכם, נחזור לרגע, אל הראשון שבסדרת מאמרים זו, המאמר על רבי יהושע מאוסטרובה, הזכרנו בו את חותנו רבי צבי מנחם מייזליש, אך לא הרחבנו אודותיו, הזכרנו את יחוסו מעלה בקודש, אך לא כתבנו כלל על משפחתו.  

גם במאמר זה לא נעסוק בכל משפחתו של ר' צבי מנחם, ומשפחת חותנו, אך על פרט אחד כן נתעכב. ספרו של ר' צבי מנחם - 'זכרון צבי מנחם', נדפס לאחר פטירתו על ידי בנו ר' יששכר מייזליש, וברשימת הקרובים שתרמו להדפסת הספר, מזכיר המוציא לאור, את בן אחותו הרבני המופלג הנגיד מוה' עוזיאל וויינבארג מאסטראווי. 

הוי אומר, ששוב מצאנו עוזיאל וינברג, באותה סביבה, והפעם עם הקשר משפחתי, עם יחוס מכובד, הרי הוא בן בתו של ר' צבי מנחם מייזליש, ובן אחות אשתו של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה, דהיינו בן דודה של אשת האדמו"ר הראשון מביאלה.

מיהו אותו רבי עוזיאל וינברג? יתכן מאד שזהו ר' עוזיאל וינברג דידן, הגביר משעדליץ, הן על פי הזמנים, וכן היותו נדיב, שתרם להדפסת הספר של זקינו. אך עדיין איני יודע אם התואר רבי עוזיאל וינברג המשב"ק, אף הוא שייך לאותה דמות, או לאחר ממשפחתם.

רבי יהושע מאוסטרובה

מאה וארבעים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם. בן רבי שלמה לייב מלענטשנא.
אמנם לא ידוע שהיה לו יחוס גדול מצד אבותיו, אך אשתו היא ממשפחה שאילן היוחסין שלהם ידוע, מגזע גדולים כדלהלן.

רבי יהושע נולד בשנת תקע"ט, קיבל את תורתו וחסידותו מאביו. לאחר מכן נסע אל הרה"ק רבי מנחם מנדל  מקוצק, ולהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, ואל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלז, אמר שמצא את לבו אצל הרה"ק רבי משה מקוברין, לאחר פטירתו המשיך לנסוע לנסכיז, והיה גם אצל הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן.

כאשר נפטר אביו בשנת תר"ג, ורצו להכתירו למלא את מקומו, נמלט רבי יהושע אל ידיו רבי יצחק מוורקא, אך הוא עודדו לקבל על עצמו את הנהלת העדה.

רבים הסתופפו בצילו, והוא הרביץ בהם תורה ועבודה, כיהן כרב בסוסנוביץ, ובאוסטרובה.

בהקדמת הספר 'קהלת יעקב' כללים בחכמת הנסתר מר' יעקב צבי יולס, מודה לר' יהושע שקבל על עצמו תשלום עבור הדפסת מאה עותקים מן הספר.

רבי יהושע נפטר בווארשא, ביום ו' כ"ח ניסן תרל"ג, ומנוחתו בבית הקברות שם.

וזה נוסח מצבתו מתוך הספר 'נחלת עולמים':

פה נגנז

הרב מוהר"ר יהושע זללה"ה מאסטראווע בהרב הצדיק מוהר"ר שלמה יהודא זצללה"ה מלענטשנא, נפטר יום ו' עש"ק כ"ח ימים לחודש ניסן שנת תרל"ג.

לזכר עולם

אשר ארבע אמות מכל צידי הקבר מסביב אין להניח לשום אדם, כי כן היתה הצוואה שלו, והקרקע הנ"ל עם הארבע אמות מכל צד מסביב נקנה עבורו לצמיתות. תנצב"ה.

דברי תורתו על סדר התורה ועל המועדים נדפסו בספר תולדות אדם.

צאצאיו:

למיטב ידיעתי, רק בת אחת היתה לו לאדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה, ושמה רחל לביאה.

כתבנו כאן בעבר, על האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן, שנפטר לפני כשלש וחצי שנים.

הזכרנו את יחוסו בקצרה, ולא הארכנו.

ובכן, זקינו, מיסד שושלת ביאלה, האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ בעל הדברי בינה, וא זה שנשא לאשה את מרת רחל לביאה הנ"ל, והיה חתנו וממשיך דרכו של רבי יהושע דידן.

וזה סדר יחוסו:

אביו, האדמו"ר רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא אב"ד ביקאווסק ולענטשנא, תלמיד החוזה מלובלין, והיהודי הקדוש מפשיסחא  ורמ"מ מרימנוב. גדולי וצדיקי דורו הגינו עליו, למרות שהרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ יצא נגדו. היה אוהב ישראל גדול וקרא כל אדם בשם בני או אחי.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל. לפני כשבוע מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, ביום י"ט ניסן תר"ג.

צאצאי רבי יעקב מליסא

להשלמת עץ משפחה של הגאון רבי יעקב מליסא נשאר לנו רק לספר על צאצאיו, אחרי שסיפרנו על יחוס אבותיו ועל משפחות נשותיו.

ספר מגילת סתרים שחיבר רבי יעקב מליסא, ונדפס בחייו

בצוואתו, בסעיף ז', כותב רבי יעקב לבניו, מאוד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות. ואכן, מבניו ובני בניו של רבי יעקב כמעט כולם לא כיהנו ברבנות, אמנם חתניו וצאצאיהם כיהנו בקהילות ישראל. ואלו הם צאצאי רבי יעקב.

• רבי מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים, חתן רבי אהרן פרנקל מטרנופול מצאצאי רבינו יונה תאומים בעל הקיקיון דיונה. ר' מרדכי לייב היה גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר לערך, עלה לארץ ישראל ונתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד. צאצאיו: א. רבי משולם זלמן לארבערבוים מו"צ דק"ק זאלקווא, נולד בשנת תק"ץ לערך, זוגתו מרת פייגא בת ר' נחמן וונדר. בעהמ"ח ספר 'דעת ומזימה' על ש"ס ושו"ע מחידושי ר' משולם זלמן דמצ זאלקווא ובנו אברהם. (הבן ר' אברהם נתקבל בתרנ"ח למו"צ על מקום אביו). ב. ר' ראובן לוברבוים בזאלקווא נשא לאשה את מרת איידלה רבקה בת אחיו ר' משולם זלמן. ג. ר' ישראל יעקב שאול לורברבוים, נולד בשנת תקצ"ד לערך, עלה עם אביו כילד, וכל ימיו גר בעיר צפת, נשא לאשה את מרת שרה נכדת הרה"ק ר' שמעון מיערוסלב, עסק רבות ביחוס משפחתו, ואף התכתב על כך עם בני המשפחה שנשארו באירופה, ומכתבו נדפס בראש ספר חידושי הרד"ד. נפטר כ"ח אלול תרמ"ח [או תרנ"ה], נדפסו ממנו מעט חידושי תורה על המנחת חינוך. ד. ר' אליקים געצל לורברבוים.

רבי ברוך ממזיבוז נכד הבעל שם טוב

מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות.

אילן היוחסין של הבעל שם טוב, מסתעף ועולה עד לבית המלוכה של דוד המלך עליון השלום, כך על פי מסורת שנשתמרה בקרב חסידי ברסלב, אך לא נשתמר סדר הדורות המדוייק. על פי מסורת נוספת, אביו של הבעל שם טוב, ר' אליעזר, היה מצאצאי ר' אליעזר אחיו של רבינו משה איסרליש וחתנו של המהרש"ל. בענף זה, יש שמסרו כי ר' אליעזר אבי הבעש"ט היה ממש בן בנו של ר' אליעזר אחי הרמ"א, אך מסורת זו אינה ברורה, וגם לא מסתברת מפאת הפער הגדול של השנים.

ובכן, מה שאנו יודעים בודאות על יחוסו של הבעל שם טוב, מתחיל ומסתיים בהוריו. אביו ר' אליעזר, ואמו מרת שרה. חותנו הראשון של הבעל שם טוב, היה מהעיר אוקופ, אך אשתו זו נפטרה בלא להותיר אחריה צאצאים. ורבי ישראל בעל שם טוב, נשא בשנית אשה את מרת חנה, בתו של ר' אפרים פישל דיין ומורה צדק בעיר קיטוב ואחד מחכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם בחכמיו שהיו ביניהם רבני ערים וקהילות. אשתו של ר' אפרים היתה מרת אטל. וצאצאיהם הידועים הם, מרת חנה הנ"ל, ור' אברהם גרשון מקיטוב שעלה לירושלים בערוב ימיו.

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ו' סיון תק"כ. וזוגתו נפטרה אף היא בערך באותה שנה. 

שני ילדים היו לו לבעל שם טוב. הרה"ק ר' צבי מפינסק. ומרת אדל אשת ר' יחיאל מטולטשטין. ר' יחיאל זה, היה בן ר' ברוך אשכנזי [דייטש], שאף אודותיו נמסר שהיה מצאצאי ר' אליעזר אחי הרמ"א. צאצאיו של ר' יחיאל הם, ר' ברוך ממזיבוז' שאודותיו נרחיב להלן, ר' משה חיים אפרים מסדליקוב בעל הדגל מחנה אפרים, ומרת פייגא אשת ר' שמחה מהורודענקא אביו של רבי נחמן מברסלב.

רבי ברוך ממזיבוז

ר' ברוך נולד בערך בשנת תק"י, והיה בילדותו מגיע פעמים רבות אל סבו הבעש"ט, ואף היה רבות אצל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. היה גר בטולטשין, ומשנת תקמ"ב כיהן כאדמו"ר, בשנת תק"ס חזר למעזיבוז', ונתפרסם כממשיכו של הבעש"ט, והיו באים אליו אלפי חסידים מכל הסביבה. מסופר כי רבי יעקב שמשון משפיטובקה אמר עליו, כי הוא יודע את כל התורה כנתינתה מסיני.

שתי נשים היו לו לרבי ברוך, הראשונה בת ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, והשניה מרת סימא חישא בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטיוב. בנים לא היו לו לר' ברוך, כי אם בנות - כפי שנרחיב ונפרט להלן - והן נולדו מאשתו הראשונה.

רבי ברוך נפטר ביום י"ח כסלו תקע"ב, והוא נקבר בבית החיים של העיר מעזיבוז' סמוך ונראה לקבר זקינו הבעש"ט. מדברי תורתו נדפסו בספרים 'בוצינא דנהורא' ו'אמרות טהורות'. ותולדותיו נדפסו בקונטרס 'מקור ברוך'.

צאצאיו של רבי ברוך ממזיבוז'.

• בתו הגדולה, מרת חנה חיה, אשת הרה"ק רבי יצחק מקאליס. רבי יצחק היה בנו של רבי יוסף מיאמפולי, בנו של המגיד מזלוטשוב, רבי יחיאל מיכל. ר' יצחק היה גם נכדו של ר' מנחם מן מייזליש מויטקוב. צאצאיו, א. ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתן ר' מרדכי מטשערנאביל. ב. ר' ברוך מיאסי מחבר שיח אליעזר אבי שושלת סקאליא, חתן ר' שמואל מווערחיווקא. ג. אשת ר' משה יוסף אב"ד ווילקאוויסק.

• בתו השניה, מרת רייזל, אשת רבי דב בער הלוי [גוטליב] מטולטשין, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין. רייזל היתה אשתו הראשונה של ר' דב בער, ובזיווג שני היה חתנו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא מתלמידי הבעל שם טוב. בתו של ר' דוב בער מטולטשין היא, מרת פייגא אשת ר' אליעזר אינגרלייב מראדוויל, נינו של המגיד מזלוטשוב. 

• בתו השלישית, מרת אדל, אשת רבי יעקב פנחס אויערבך מלעטשוב, בנו של רבי אברהם דוב אויערבך מחמעלניק, חתנו של ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, בעל התולדות יעקב יוסף, ומגדולי תלמידיו של הבעש"ט. הוא החזיק בית דפוס במזיבוז,

אילן יוחסין של הגר"א

ביקשו ממני כמה מהקוראים, להביא שוב את כל המאמר מאת חיים פרידמן בצורה מרוכזת. כדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי השתלשלות המחקר לשלביו. נעניתי לבקשתם, ובזאת מובאים כל ארבעת חלקי המאמר ברצף אחד, להקל על הקריאה. אם ירצה ה', אחרי שבת, אוסיף כאן מאמר נוסף, המיישב את הסתירות לגבי אבותיו של רבי משה רבקש – באר הגולה, ומעלה השערה חדשה ומעניינת, שתסביר את כל הפרטים הידועים בצורה מסודרת.

לפנינו מאמר מרתק במיוחד, הסוקר את אילן היוחסין של הגאון מוילנא. פרי עטו של ידידי הנכבד, החוקר את משפחת הגאון מוילנא כבר שנים רבות, מר חיים פרידמן מפתח תקווה.

המאמר פורסם במקור בשפה האנגלית, כאן הוא מובא בתרגום לא מקצועי.
פרידמן חיים, פתח תקוה, ישראל, ספטמבר 2005
פורסם לראשונה בכתב העת "אבותינו", סתיו 2005, תחת הכותרת "שושלת הגר"א - נצר לדוד המלך".

*  *  *

אחת מהתמונות המיוחסות לגאון מוילנא

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720-1797) [1] הוא צאצא של כמה חכמים בולטים בעיר וילנה: הרב משה רבקה'ש (1596-1671) והרב משה קרמר (נפטר 1688). שושלת של רבנים אלה היה ידוע על ידי הביוגרפים של הגאון רק כמה דורות, לא לפני אמצע המאה השש עשרה. עד היום לא היה ידוע על קשרים של משפחת הגאון מוילנא, עם משפחות רבניות בולטות אחרות. זה היה מצב נדיר בהתחשב בכך שרוב המשפחות הרבניות היו קשורים זה בזה, ואפשר לעקוב אחר שושלת שלהם במשך מאות שנים.

פרטים של משפחות אלה ניתן ללמוד באתר שושלת בית דוד.

מחקר חדש של שושלת הגר"א, כפי שנערך על ידי המחבר, ממקורות שלא היו ידועים קודם לכן, אשר מראים אפשרות, כי הגר"א הוא למעשה צאצאי רבות של משפחות רבניות ותיקות, וממילא הוא גם צאצא של דוד המלך.

מחקר מקיף של שושלת של הגאון מוילנה נכתבה על ידי המנוח בנימין ריבלין, וראה אור בספר הגר"א [בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ד].

הוריו של הגאון היו הרב שלמה זלמן- (נפטר 1758) וטריינה. אמו באה מהעיר סעלץ (היום, Selets) שליד גרודנה. אביו בא ממשפחה מכובדת בוילנה. השושלת שלו מתחילה בגאון הרב דוד אשכנזי (נפטר 1645), שהיה ראש ישיבה בלמברג, פולין. לדברי פרופ' לואיס גינזברג [4], דוד אשכנזי יכול להיות זהה עם הרב דוד, בנו של מרדכי אשכנזי, המוזכר בספר כלילת יופי [5]. בנו של דוד, הרב משה קרמר (נפטר 1688), החזיק בתפקיד אב בית דין (הרב הראשי) של וילנה. בנו של משה קרמר, הרב אליהו (נפטר 1710), היה ידוע בתור "החסיד" בשל האדיקות שלו.

לרבי אליהו חסיד היו שלושה בנים: הרב יששכר בער (או יששכר דב), הרב צבי הירש (נפטר 1765) והרב משה (נפטר 1765). צבי הרש היה האב הקדמון של משפחות בולטות ריבלין עליאש, שהחזיקו עמדות המשפיעות בקהילת וילנה [6]. יששכר בער היה אביו של הרב שלמה זלמן, שהיה אביהם של חמישה בנים ובת. הבן הבכור היה הרב אליהו, הגאון מווילנה (1720-1797).

הקשר המשפחתי שבין הש"ך לפנים מאירות

עוסקים אנו במאמרים הקודמים, בבירור הקשר המשפחתי המדויייק, שבין רבינו הש"ך לבין הפנים מאירות. הבאנו את שתי הגירסאות, את הגירסא המקובלת עד כה, כפי שהובאה בספר דעת קדושים, ואת הגירסא שחשף ווקשטיין, מתוך ספר סיפורי צדיקים החדש, מאת רא"י סויבלמן.

ובכן, ישנן כמה תמיהות בסיפור כפי גירסתו של רא"י סויבלמן.

ראשית, הוא כותב, "ואבי הש"ך ז"ל הגאון הר' מאיר זצ"ל ומשפחת בית אביו היו דרים בארץ פולין". ובהמשך הוא מספר, שכאשר הש"ך שאל את אחותו מאין היא, השיבה לו, "אשר היא מפולין, מלובלין או מאוסטרהא".

הדברים מוזרים, ומוכיחים כי המספר כלל לא היה בקי בתולדות רבי מאיר אביו של הש"ך. והרי אנחנו יודעים, שמוצא בית אביו של רבי מאיר, היה בפפד"מ ולא בארץ פולין. ואם כי, בצעירותו הלך ללמוד בלובלין [וכפי המסורת המספרת שלמד שם בחברותא, עם בעל המגיני שלמה, והיה תלמידו של המהר"ם מלובלין], אבל ודאי אחר כך, עזב את פולין, והלך למדינת רוסיה, שם כיהן ברבנות באמסיטיב שבליטא, ובמאהליב על דנייפער, שברוסיה.

נקןדה נוספת, איני בקי עד כדי כך בארחות חיי היהודים בפולין, שרבים מבין האמידים שבהם, החזיקו משרתות בביתם, אבל נראה לי קצת משונה, שישאירו משרתת נערה בתולה, שתשרת באופן קבוע כל לילה, תלמיד חכם צעיר, שיושב ולומד לבדו. פאסט נישט.

עוד מאריך המספר, כי הש"ך לא גילה לאחותו המשרתת, כי הוא בעצם אחיה. ומדוע? למה לא לחסוך מעט מצערה הגדול של בת ישראל? והלא היא חשבה כי כל משפחת בית אביה נכחדה בפרעות.

ומדוע הש"ך לא סיפר זאת לחותנו? ומדוע לא סיפר זאת בעת הצעת השידוך, רק לאחר מכן?

לי זה נראה, כאילו כל ההוספה הזו, באה לתת נופך דרמטי לסיפור, והיא מערערת בעיני את האמינות של כל גירסא זו.

עוד ענין, המספר מקדים, כי הש"ך ישב אז בבית חמיו בווילנא, ולכן מספר כי נשא אשה רק באותה השנה - שנת ת"ח. ושוב, הדבר נראה מוזר, הלא הש"ך כבר בשנת ת"ו הדפיס [בקראקא] את חיבורו הראשון שפתי כהן על יורה דעה. וכבר אז בהקדמה קורא לו, מהרם איסרלש חו"ז. וגם, המהדורא בתרא, כתב הסכמה על ספרו, וכותב חתן אחי הקצין כהר"ר וואלף. וגם בהקדמת המדפיס ר' מנחם נחום מייזליש, כותב, בדבריו: "ש"ב הראש התורני הנדיב המורסם החכם השלם מוהר"ר שמעון וואלף נר"ו חד מראשי קציני ק"ק ווילנא יצ"ו הגדיל תושיה בתת בתו להמרומם נר ישראל מוה"ר שבתי כץ נר"ו והחזיק ידו בהדפסת ספרו".

הסיפור כפי גירסתו של הרב סויבלמאן, נעתק גם בספר מעשה הגדולים החדש, ורשא תרפה, ועוד הוא מוסיף ומשנה עוד קצת, לדבריו, אבי הש"ך נהרג בפרעות ת"ח. עוד הוא כותב שלחמיו של הש"ך היתה רק בת יחידה.

והנה, בשום מקום בש"ך כשמזכיר לאביו [וכן לא בספרים אחרים שמזכירים אותו], לא כותב עליו הקדוש או הי"ד, רק מזכירו זל או זצל, ופעם אחת, כותב עליו הכ"מ, ביו"ד סי' ב. והנה כאמור, הש"ך הדפיס את ספרו ליו"ד בשנת ת"ו, וההסכמות על ספרו, ניתנו בשנת ת"ה, [וגם בהסכמת המג"ש (שלמד עם ר' מאיר בלובלין) על הש"ך, גם כותב על ר' מאיר ז"ל] הוי אומר, שר' מאיר נפטר עוד לפני שכתב הש"ך את חיבורו, על כל פנים  היה זה עוד זמן רב לפני הפרעות.

ומתי באמת נפטר רבי מאיר, אין ידיעה ברורה, בספר 'גזע תרשישים', ואחרים, כתבו שרבי מאיר היה אב"ד דובנא, ונפטר בה בי"ג כסלו בשנת ת"ג, על פי מצבה שנמצאה שם, אמנם, בספר 'דובנא רבתי' דוחה את ההשערה הזו. ובדבריו של הרב סויבלמן בסיפורי צדיקים, רק כותב על ר' מאיר שכבר נסתלק מעוה"ז בשנת ת"ח. ולא בהכרח שנפטר באותה שנה, ויתכן שנפטר עוד קודם.

אם אכן, רבי וואלף טויבער, חמיו של הש"ך, נשא יותר מאשה אחת, ואולי אף שלש נשים, למה לא נזכר מזה מאומה במגילת ריש, למה מוזכר רק אודות זיווגו האחרון, ר' הירש דלהינר. הרי על הרמ"א כן מפרטים שם במגילה את שני נשותיו. ובפרט, שלדברי רבי שלמה אנגלארד, נכתבה על ידי בני משפחתו הקרובה של ר' וואלף, ואף נקראת מגילת יוחסין של ר' וואלף וילנר.

אחותו של הש"ך - שתי גירסאות לספור

כאמור, אנו עוסקים בבירור יחוס של הגאון רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, האם אמו היתה אחות הש"ך או אחות אשת הש"ך, הבאנו בתחילתו של המאמר את דבריו של הרב ווקשטיין, שגילה את הגירסא הנמצאת בספר סיפורי צדיקים החדש, (סיפור פז) מאת רבי אברהם יצחק סויבלמאן אב"ד זינקוביץ, שהיה תלמיד חכם גדול, ולפני כמה שנים נדפס ממנו גם שו"ת מהרא"י, מתוך כתב ידו. עוד אמר לי ווקשטיין, כי נראה שהמחבר מדייק בסיפוריו, ומביא רק את מה ששמע מפי רבותיו או מפי אביו.

על פי המסופר ב'סיפורי צדיקים', אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך [או ליתר דיוק, בת אחות הש"ך] כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, נכדו של הרמ"א, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך, כך שהש"ך היה גם דודו של בעל הפנים מאירות, וגם אחי זקנתו.

ראשית נביא את הסיפור בגירסתו המפורסמת יותר. הסיפור הידוע, מקורו בספר 'דעת קדושים', נדפס פטרבורג תרנז, ושם כתוב בעמ' 189, אודות אחות השך:

אשת הפרנס מו"ה יצחק. יש סיפור מפי המסורה כי ברחה גם היא במלחמת הריקים בשנת תט"ו ולא נודע אנה היא באה, ויהי היום בנסוע הש"ך על דרכו ויקר מקרהו לעיר ששם התארח בבית הפרנס מו"ה יצחק, וכאשר קדמו עיני הש"ך אשמורות לשקוד על תורתו גם בלכתו בדרך. שמעה הבתולה – אשר היתה משרת את בית הפרנס – את קול לימודו ותשא את קולה ותבך, הש"ך התעורר לקול בכיה. ויקרב אל הנערה וישאל למה תבכי? אף היא השיבה אמריה לו "אח היה לי ושבתי שמו, גם הוא היה שוקד על התורה בלילות בשבתנו יחד בבית אבינו וקולו היה כקול כבוד רבינו, אשר שמעתי הפעם דופק על דלתי תלמודו, ותפעם עלי רוחי בזכרי את אחי. מי יודע אשר קרהו? העודנו חי?!" "מי את בתי? שאלה הש"ך. "בת הרב מאיר הכהן אשכנזי הנני" – וכאשר נוכח לדעת מזה כי אחותו בת אביו היא התודע אליה בדמע גיל ואנחות גם יחד, עד אשר התעוררו בני הבית, ור' יצחק אמר שישמח אלי גיל בראותו עתה כי אנה אלקים לידו לפרנס בת גדולים ואחות אדם גדול כמוהו. ועתה אם יש את נפשכם כאשר אלמן אנכי מאשתי. תנו לי את הנערה הזאת לאשה. וישב נא כבוד גאונו אתנו עד אשר יעברו ימי חג כלולתנו, הש"ך התבונן על המקרה ויאמר: מה' מצעדי גבר כוננו. ומה' אשה לאיש, ממנו היתה זאת. ואנכי אברכם למז"ט גם ברך שיהיו צאצאי מעיכם כאחי האם. וכן נתקימה ברכת כהן בבניהם אשר ילדו להם.

ומשם העתיקו למקורות רבים, ראה בין היתר, שו"ת פנים מאירות, מהדורה הרביעית, ניו יורק תשכב, במבוא.

מעתה נעבור לסיפור כפי שמופיע אצל הרב סויבלמאן, בסיפורי צדיקים החדש:

רבינו הגאון הגדול בעל הש"ך זצוקללה"ה היה בק' ווילנא, שנשא משם אשה בשנת ת"ח לאלף, שהיה אז בזמן ההוא החורבן הגדול הנורא מהרוצח חמי"ל יש"ו, כנודע, ואבי הש"ך ז"ל הגאון הר' מאיר זצ"ל ומשפחת בית אביו היו דרים בארץ פולין בעיירות שהלך הרצחן הנ"ל להרוג כו' ואבי הש"ך ז"ל כבר נסתלק מעוה"ז בשנת ת"ח, והש"ך ז"ל היה בעיר ווילנא בשנת ת"ח.

ואז כל מי שהיה יכול לברוח ברח מחמת הפחד של הרצחנים הנ"ל חמי"ל וסייעתו יש"ו, וגם אחות הש"ך ז"ל ברחה לנפשה ונתחברה לילך עם האביונים שהלכו מעיר לעיר לבקש די פרנסתם, ואירע שבאו סיעת האביונים ובתוכם אחות הש"ך ז"ל אל העיר ווילנא ואכסניא שלהם היה בבית הקדש ... ... אשת הממונה על ההקדש .. הוטבה בעיניה הבתולה הזאת היא אחות הש"ך ז"ל ... ... והכרת פניה העיד עליה שהיא ממשפחת היחוס והמעלה ... והתחילה להציע לפניה לומר למה לך לכתת רגלך לילך עם האביונים מכאן והלאה, הלא עצתי טוב שתשאר פה בעיר הלזו ובודאי אראה לבקש לך מרגוע לנפשך מעמד פרנסה בעיר ...

השי"ת המסבב כל הסיבות ית"ש נתן בלבה לילך אל הגבירה חמות הש"ך ז"ל ולספר לה איך שיש עתה בהקדש בתולה אחת צנועה וחכמה ומושלמת בכל המעלות וניכר בה שהיא מן גדולי היחוס והמעלה שבעיירות פולין לא כשאר הקבצנים, לכן עתה טוב לפני הגבירה לאספה אל ביתה על איזה שירות ובודאי תקבל ממנה עונג ונחת ... כן עשתה, הביאה הבתולה לבית הגבירה ודיברה עמה והוטבה בעינה מאוד ואמרה לה הגבירה ... שימוש קל אני אתן לך, והוא חתני הגאון הש"ך לומד בחדרו בכל לילה ולילה כמה שעות עד קרוב לחצי הלילה, ובעת שגומר לימודו וכל בני ביתי ישנים ולזה צריך אני מי שיושיט לו לחדרו סעודתו סעודת הערב ולהציע מיטתו ולהכין לו מים וכו', צריך לזה איש מיוחד שיהיה ישן ביום כמה שעות בכדי שיוכל להיות ער ולישב אחורי דלת חדרו של חתני הגאון שיחיה אשר בעת שיגמור לימודו יביא לו האיש הזה את סעודתו ושאר דברים.

האם היה הפנים מאירות מצאצאי הרמ"א?

 

הזכרנו בקצרה בעבר את תגליתו של ווקשטיין במדורו ויתילדו, הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, וכעת הגיעה השעה להרחיב בדברים.

הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, יריעה קצרה על יחוסו של בעל הפנים מאירות, ובה תגליות חדשות ממקורות שונים, המכילים תוספת פרטים רבים, על משפחתו של בעל הפנים מאירות, שלא היו ידועים עד לאחרונה לחוקרי וכותבי היוחסין.

תגלית זו משמעותית ביותר, כיוון, שרבים רבים מתהדרים, בהיותם צאצאים של בעל הפנים מאירות, ובעקבות התגליות החדשות, יש מקום לשידרוג משמעותי בעץ המשפחה.

נביא תחילה את סדר היוחסין כפי שנכתב שם במאמר, וננתח את המקורות ואת הפרטים העולים מהם.

עד כה, היו רגילים כותבי מגילות היוחסין לרשום, כי רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, היה בנו של רבי יצחק אשכנזי, ואשת רבי יצחק - אמו של הפנים מאירות, היתה אחותו של הש"ך, או בת אחותו [גם על כך יש עוד מקום להרחיב].

ווקשטיין, במאמרו, כותב כך:

 על פי בירורים בכמה מקורות, כך הוא סדר היחס המדוייק:

א] בעל ה"פנים מאירות". ב] בן רבי יצחק. ג] חתן רבי שמעון [בנימין] זאב [וואלף] טייבר, מפרנסי ומנהיגי ווילנא. ד] בן רבי יצחק מפינסק אב"ד דק"ק קראקא. ג] חתן רבי שמחה בונם מייזליש מקראקא. ד] חתן הגאון הקדוש המפורסם רבי משה איסרלש אבד"ק קראקא - הרמ"א זי"ע.

ככל הנראה, היו לו לרבי שמעון וואלף הנ"ל, כמה זיווגים. א] הראשונה, אין ידוע שמה ושם אביה. מזיווג זה נולדה בתו - אשת הש"ך. ב] השניה, מרת אסתר ע"ה, אחותו של הש"ך. מזיווג זה נולדה אמו של ה"פנים מאירות". ג] בזיווג שלישי נשא את מרת בילא ע"ה, בתו של רבי הירש דאהלינער.

שמא משום כך מכנה ה"פנים מאירות" את אחיה של זקנתו - הש"ך, בתואר: "דודי", ולא: "דודי זקיני". שהרי הש"ך היה גם "דודו" וגם "דודו זקינו". אשת הש"ך היתה אחות אמו, והש"ך עצמו היה אח זקנתו. [למרות שגם את אחי הש"ך - רבי נחום יונה, מכנה ה"פנים מאירות": "דודי"].

אשתו השניה של רבי שמעון וואלף, בתו של: א] רבי מאיר הכהן אב"ד דק"ק מאהליב, מח"ס "גבורת אנשים". ב] בן רבי משה [ביפזער] כ"ץ אשכנזי דיין ומו"צ בפפד"מ [פרנקפורט ד-נהר מיין]. ג] בן רבי אפרים גומפל כ"ץ צ. בארן. [נפטר בשנת שכ"א. חותנו, רבי יעקב כ"ץ]. ד] בן רבי חיים כ"ץ צ. בער. [נפטר בשנת ש"א]. ה] בן רבי הירץ כ"ץ צ. פרידבורג. ו] מבני משפחת "קאני" שבפרנקפורט.

רבי מאיר הכהן כ"ץ, היה חתנו של "הקצין רבי נחום לוקווער". [יתכן שעל שמו נקרא בן בתו: הגאון רבי נחום יונה כ"ץ, אחי הש"ך].

אין לנו מידע אודותיו, מלבד מה שהוא היה ממשפחה מיוחסת, ממשפחת הגה"ק רבי נתן שפירא מקראקא בעל ה"מגלה עמוקות" זי"ע. בזכות קירבה משפחתית זו, זכה הש"ך להתאכסן בביתו, בשנים בהם למד בקראקא. [ב"מגילת עיפה" - אמסטרדאם תט"ו, מזכיר הש"ך את "שארי הגאון הגדול ה' שלמה אב"ד דק"ק סטנאווה, יניק וחכים דבריו בוקעים רקיע ותהום נוקבות, בן הגאון הגדול מ' נתן שפירא איש האלוקים#, מפיו יהלכו ניצוצי אש שלהבת"].

אין לנו מידע אודות שם זוגתו של רבי מאיר. בנה - הש"ך, מזכירה לגבי הלכות חלה: "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה", [יו"ד סימן שכ"ו סק"ד].

אשת רבי משה כ"ץ, מרת געלא ע"ה, בתו של: א] רבי זיסקינד קאן-בינגן מפרנקפורט. ב] בן רבי מאיר בינגן צ. לייטר. ג] בן רבי משה בינגן.

ואלו הם המקורות שמזכיר ווקשטיין לסדר יוחסין חדש זה:

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ד

לפנינו פרק נוסף, ואחרון [לעת עתה], לבירור אילן היוחסין של הגאון מוילנא. במאמר זה, שהובא כאן בארבעה פרקים, ניתח הגנאלוג חיים פרידמן את כל הידוע על אבותיו של הגאון מוילנא, והעלה השערה המבססת את הקשר, שבין הגאון מוילנא, למשפחת וואהל - קצנלבוגן, ולדוד המלך.
אני רוצה לנצל במה זו, על מנת להודות לחיים פרידמן, על אדיבותו הרבה, במסירת המאמר לפרסום כאן בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל  - לתולדות רבנים ומשפחותיהם. ועל עזרתו הרבה והתמידית, במאור פנים ובלב רחב.

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק א

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ב 

עץ משפחה של הגאון מוילנא - פרק ג

השלמות והוספות

מקור נוסף לשושלת של משה רבק'ש דרך משפחות קצנלנבוגן והורוביץ מופיע בספר שנות אליהו [24] פירושו של הגאון מוילנה על סדר זרעים של המשנה, שנערך על ידי חתנו, הרב משה מפינסק. בליקוטים בסוף הספר, הוא מזכיר את רבי שמואל אב"ד אנטופול וקרלין, ומזכיר שהוא שאר בשרו של חמיו הגאון מוילנא:

שנות אליהו, הרב משה מפינסק, ורשה 1861

אמר הכותב כבר אמרתי דברי הגאון ז"ל לפני הרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם מהו' שמואל ני' אב"ד דק"ק אנטיפאליא והוא ש"ב של הרב הגאון ז"ל.

 מחברו של הספר הנדיר 'ספר יוחסין' [25], מזכיר דברים אלו, ולמרות שהוא מפרט הרבה על משפחתו של רבי שמואל מאנטיפאליא, בכל אופן הוא מציין, כי טיב היחסים בינו לבין הגאון מוילנא לא ידוע לו:

 ספר יוחסין, רוזנקרנץ, ורשה 1885

 

הגאון ר' אליהו מוילנא זצ"ל, היה מתיחס ממשפחה אחת עם א"ז הגאון ר' שמואל אבדק"ק דקארלין ואחיו, כאשר נמצא גם בשנות אליהו על זרעים אשר נזכר שם על א"ז הגאון ר"ש אשר היה שארו, אך לא נתברר לי כעת במסורת ברורה ראש בית אב בשלשלת יחוסו אל משפחתנו.


אולם, אחרי שהסברנו לעיל, כיצד הקשר בין הגאון מוילנא לבין משפחת הורוביץ ממילא נפתרת גם הבעיה של רוזנקרנץ. וראשית, נביא ציטוט נוסף מספר היוחסין.

רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן

בערב ראש השנה, נפטר בבני ברק, הרב הצדיק רבי יצחק יעקב רבינוביץ - האדמו"ר מביאלה רמת אהרן (בתמונה, יושב, עם האדמור מסטריקוב. צילום: העולם החרדי).
נסקור כאן בקצרה את שושלת יחוסו.

רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.

אביו, רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמור מביאלא בשעדליץ, אלא שלא ארכו הימים, ואף הוא נפטר לבית עולמו, בז' חשוון תרס"ו. הוא היה חתנו של הרה"ק רבי לייבוש השני מאוז'רוב - רבי אריה לייב אפשטיין, בעהמ"ח 'ברכת טוב'.

אביו, רבי יעקב יצחק האדמור הראשון לבית ביאלה, בעל ה'דברי בינה', נולד בי"ד טבת תר"ז, נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת רחל לביאה בת הרב הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, בשנת תרל"ג לאחר פטירת חותנו בכ"ח ניסן, הוכתר רבי יעקב יצחק לאדמור, מכיוון שרעייתו היתה בת יחידה להוריה, נחשב הוא לממשיך דרך חותנו בחסידות. רבי יעקב יצחק נפטר כ"ג אדר ב תרס"ה.

אביו, הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצה, רעייתו הרבנית מרת דבורה פעריל.

אביו, הרב הקדוש רבי ירחמיאל מפשיסחא, חתן רבי דב אב"ד שדה לבן וקראשניק.

אביו, רבי יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, זיע"א.

אביו, רבי אשר, מגיד מישרים בפשעדבורז.



משפחת חותנו

רבי יצחק יעקב רבינוביץ, היה חתנו של הרה"צ רבי אברהם אביש קנר מטשחויב - חיפה, בן רבי יעקב שמשון קנר בן רבי משה קנר, חתן הרה"ק בעל התורת חיים מקוסוב.
רבי אברהם אביש, היה מצד אמו נכד רבי משה הלברשטאם מברדיוב בנו של בעל הדברי חיים מצאנז.
חותנו של רבי אברהם אביש, היה הרה"צ רבי מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצא, ומעב"ק, מגזע המגיד מזלוטשוב, רבי מאיר מפרימישלאן, השר שלום מבעלז, ראפשיץ, ועוד.

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש - היחוס מצד אמו

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש – היחוס מצד אמו

במאמר זה – האחרון בסדרת המאמרים ליחוס הגאון ר' שלמה זלמן מייזליש בעל שלחן שלמה - נתמקד ביחוסו מצד אמו.

גם כאן, המקור הראשון העומד לרשותנו, הוא בכתביו של ר' משה אליעזר בילינסון, ונצטט כאן מה שכתב, בהקדמה לספר זכרון למשה.

"הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מיילזיש, חתן הגאון מו"ה צבי הירש, בן הגאון מו"ה גרשון מק' פראג, בן הגאון מו"ה נפתלי הירץ, בן הגאון מו"ה צבי הירש מק' פראג, חתן הגאון בעל תוספות יום טוב, ומגזע הגאון רבנו גרשון מאור הגולה ז"ל".

ממנו העתיקו רבים, כך למשל בספר 'נאד של דמעות',

"הגאון מו"ה לייב מירקעס ממשפחת מייזלעס חתן הרב המאוה"ג מו"ה צבי הירש אב"ד בכמה קהילות במדינת זאמיט, בן הגאון מו"ה גרשון מפראג בהרב הגאון מו"ה נפתלי הערץ בהגאון מו"ה הירש פראגער, חתן הגאון בעל תוי"ט".

כאן כבר ידע לפרט, כי ר' צבי הירש, חותנו של ר' לייב מירקעס היה אב"ד בכהמ קהילות במדינת זאמיט.

וכן הוא בספר 'מאמר מרדכי'.

ר' יוסף זוסמנוביץ כותב בספר 'משפט ירושת משרה',

"הגאון מהרי"ל מירקעס חתן הגאון מהור"ר צבי הירש אב"ד במדינת זאמוט, בן הגאון מהור"ר גרשון מפראג, בהגאון מהור"ר נפתלי הערץ, בהגאון ר' הירש פרעגער, חתן הגאון בעל תוס' יו"ט".

עלה לנו כאן, סדר יחוס, מפורט ומושלם, המונה ומפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן מייזליש, עד לרבנו יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. דא עקא, שבעל השלחן שלמה עצמו, בפרטו את יחוסו, בהקדמת הספר שלחן שלמה, לא מזכיר כלל שהוא נכד לבעל התוספות יו"ט, וכותב רק: "נין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל".

על פי מגילות היחוסין המובאות לעיל, ר' הירש פראגער, הנזכר בדבריו של בעל השלחן שלמה, הוא זה חתנו של בעל התוס' יום טוב, ומן התימה הוא, כי ייחס עצמו לחתן - הפחות מפורסם, ולא הזכיר כלל לחותנו.

זאת ועוד, בין כל צאצאיו של בעל התוס' יום טוב, ידוע על חתן אחד בשם ר' צבי הירש, והוא ר' צבי הירש מעליש, ב"ר שלום מעליש מקראקא. הוא נפטר צעיר לימים ומעט מדברי תורתו, הובאו בספר 'זרע ברך', שחיבר גיסו – בעל אחותו – ר' ברך ברכיה ב"ר יצחק אייזיק שפירא. בדברי ההקדמה לספר, כותב ר' ברך: "בעוונותינו נפטר לעולמו גיסי בן חמי הישיש הקצין כהר"ר שלום יצ"ו, אב בחכמה ורך בשנים ממולא בתורה ומצוות היה הלא הוא המנוח מהר"ר צבי זלה"ה "הצבי ישראל על במותו חלל". והיה חתן המלך, אדוננו גאוננו מאור הגולה, אב"ד דקהילתנו יצ"ו כבוד הר"ר יום טוב ליפמן סג"ל. ובעו"ה הלך ערירי ואלה תולדותיו מצוות ומעשים טובים. כי יודעים כל באי שער עירנו, כי איש חייל בתורה היה, כתב ביאורים על פוסקים ועל חמשה חומשי תורה, וקרא לו שם בחייו עטרת צבי. ובודאי לבו ראה שאותן דברים, דברי אלוקים חיים, יהיה לו עטרה לראשו, ובמקום בנים שהם עטרה לאבותם. כי העיר ה' את רוח אביו חמי הזקן יצ"ו להעמיד שם המת על נחלתו גם כי היתה השעה דחוקה לו עם כל זה נדבה רוחו ליתן מעזבון המנוח להביא לאור מפשטיו המתוקים שיעלו צמחיו ויזלו בשמיו יאירו פרחיו. זכרה לו אלוקי לטובה והפוך לו האבל מיגון לשמחה". וכן בעל תוס' יו"ט, בהסכמתו כותב, "ויהי היום יום חשכה ואפלה, שהאלוף המרומם חתני יניק וחכים מהר"ר צבי הירש בן הישיש כהר"ר שלום מעליש, הלך לעולמו וחיים לרבנן ולכל ישראל שבק, והניח אחריו קבוצת פשטים בפסוקים ומדרשים ולהקים לו שם בישראל שיהיה לו במקום זרע קודש...".

הרי לנו ברור, כי ר' צבי הירש מעליש חתנו של רבינו יום טוב ליפמאן הלר בעל התויו"ט, נפטר בלא להותיר אחריו צאצאים. וכיצד זה יתכן למנות אחריו בנים ובני בנים? ובשום מקום, לא נזכר שהיה לרבינו התוס' יום טוב, חתן נוסף בשם צבי.

וכבר עמד על ענין זה גם החכם ר"י כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת'.

אמנם, מעניין לציין שישנם משפחות נוספות, המתיחסות כביכול, לר' צבי הירש חתן התוס' יום טוב, כך אדמורי בית זידיטשויב, מיחסים עצמם לר' אלכסנדר מסטבניק בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב.

עוד מצינו, מבני משפחת ברודא, שיחסו עצמם אף הם לשושלת זו, על פי גירסא זו [המופיעה בספר אבות עטרה לבנים] ר' חיים ברודא, בנו של ר' אברהם אב"ד פירליץ ודרשן בפראג, היה חתן ר' גרשון מפראג הנזכר למעלה, בר נפתלי הערץ בר צבי הירש מפראג חתן התוס' יום טוב. מר' חיים ברודא, הנ"ל, נשתלשלה כל משפחת ברודא, המפורסמת, בגלילות ליטא.

והעיר בעל עטרת פז, שודאי שזה אינו אותו ר' גרשון מפראג, שיתכן שהיה מצאצאי בעל תוס' יום טוב, כי היה בשנים יותר מוקדמות, וכן לא שמענו מבני משפחת ברודא שייחסו עצמם כצאצאי בעל תויו"ט.

בספר בן ביתי על תהילים, מר' אליעזר צבי ספרין, [אונגוואר תרפ"ז] בהקדמה, פורט ר' חיים יעקב ספרין, את סדר יחוסם, ומגיע עד לר' צבי חתן התוס' יו"ט, ומעיר לעובדא שזה לא יתכן שזה ר' צבי הירש מעליש, ועל כן הוא משער, כי היו לתוס' יו"ט שני חתנים בשם צבי, האחד הוא ר' צבי מעליש שאכן נפטר בלא בנים. והשני הוא ר' צבי אבי ר' אלכסנדר מסטבניק.

אם אכן, אזי כנראה שהוא גם אבי ר' נפתלי הערץ, וראש השושלת דידן.

אלא, שזה תמוה להוסיף לתוס' יו"ט עוד חתן שלא שמענו עליו משום מקום, שהרי משפחתו של בעל התוס' יו"ט די מתועדת, הן על ידי עצמו בספר מגילת איבה, הן על ידי אחרים. יש פרטים די רבים על צאצאיו, ובאף מקום לא נזכר שהיה לו חתן נוסף בשם ר' צבי, לבד מר' צבי הירש מעליש.

הנראה, שאכן ר' שלמה זלמן מירקש לא התייחס אל התוס' יו"ט, וכל הכותבים כך התבססו על בילינסון. והנה, ישנה מגילת יוחסין נוספת, המתקשרת אל משפחת אמו של ר' שלמה זלמן, אמנם לא מצאצאיו, המגילה נכתבה על ידי ר' גרשון הלוי עפשטיין, ונדפסה על ידי חתן בנו ר' שלמה זלמן שיק, בספרו 'אבן שלמה' ירושלים תרמ"ז, וזה הלשון שם:

"ולהוי ידוע לכם משפחת אבותי, אבי המנוח ר' דוד בן אבי זקיני, המנוח המופלג י"א [ירא אלוקים] מרבים, וזקן יושב בבמ"ד עשרים שנה קודם מותו מו"ה אוש"פ [אורי שרגא פייבל], והוא היה גיסו של הגאון מו"ה יהודה ליב מירקש אבי הגאונים מו"ה שלמה זלמן בעל המחבר שלחן שלמה על א"ח, והשני מו"ה ישראל הרב דק"ק מינסק, והשלישי הגאון מו"ה יהושע, וחתנים הגאונים מו"ה יוסף מירקין שהיה נכד של הגאון המקובל מו"ה נפתלי כהן, והשני הרב המפורסם מו"ה מיכאל בן המחבר פנים מאירות והיה אב"ד דק"ק אייזין שטאט, ואבי זקיני מו"ה אש"פ [אורי שרגא פייבל] היה בן .. אהרן הלוי עפשטיין מק"ק סלוצק ... ואביו של ר' אהרן הנ"ל היה ... מו"ה דוד פראגער ... בן הגאון הגדול המפורסם נפתלי צבי הירש פראגער שנסע לארץ הקדושה, ובעל המחבר שלחן שלמה היה מיחס אותו כמבואר בהקדמת של בעל המחבר שהוא היה ג"כ נכדו, וזקיני מו"ה נפתלי צבי הירש הנ"ל, היה בן הגאון הגדול המפורסם מו"ה שלמה הלוי עפשטיין והי' אב"ד דק"ק טעמססעוו".

א"כ ברור לנו מי הוא ר' הירש פרעגער הנזכר בהקדמת בעל שלחן שלמה, הלא הוא ר' נפתלי צבי הירש הלוי עפשטיין, וברור שלא הוא ר' צבי הירש מפראג, עליו כתבו שהיה חתן התוס' יו"ט, שכן, צאצאיו לא ידועים כלויים, ולא נושאי שם המשפחה עפשטיין. אלא שעדיין לא ידוע לנו כיצד הוא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש.

ממשיך בעל המגילה וכותב:

"ואבי המנוח מו"ה דוד היתה אמו [אשת ר' אורי שרגא פייבל הנ"ל] מרת פערלא שהיתה אחותה של מרת מירקע אשת הגאון מו"ה ליב מירקש הנ"ל וגם היתה אחותה של הרבנית המפורסמת מרת רוזיל שהיתה אמו של הגאון בעל המחבר מו"ה צבי אב"ד דק"ק בראד וכמדומה לי שהיתה ג"כ אמו של אב"ד דק"ק קראקא, והיתה ג"כ אחותה של מרת ביילא אמו של הגאון הנקרא ר' גרשון חסיד, גם היתה לה אחותה מרת פראדקה משקלאב אמו של .. ר' צבי הירש .. והן היו בנות של הרב הגדול מו"ה צבי הירש אב"ד דק"ק ראקאב שהיה בן הרב הגדול מפורסם מו"ה גרשון מק"ק מיר. ור' גרשון הנ"ל היה חתנו של מו"ה איסרלש אב"ד דק"ק מינסק ... ור' גרשון הנ"ל היה מפורסם גדול ובעל מופת גדול והיה נקרא ע"ש ר"ג מאור הגולה שהיה נכדו של בעל מאור הגולה ... ואשת ר' צבי הנ"ל הי' שמה מרת לאה היא היתה בת הרבנית מרת דינה והיא היתה בת הגאון מו"ה צבי הירש פרעגר הנ"ל..."

עלה לנו ברור יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש מצד אמו, בת אחר בת, עד לר' צבי הירש פרעגער.

כותב המגילה, היה ממשפחה הקרובה, וחי בתקופה קרובה יותר לר' לייב מירקש, והיה בקיא היטב בתולדות המשפחה (הדבר ניכר מכתיבתו את שמות הנשים). ובשום מקום לאורך המגילה הזו, לא נזכר כלל, שר' צבי הירש חותנו של ר' לייב מירקש, היה מגזע התויו"ט, ואף בהמשך המגילה, כשמזכיר לתויו"ט בשל ענין אחר, לא מזכיר שהוא מצאצאיו.

על כן נראה כדבריו של החכם יוסף כץ בהגורן, אשר קודם צטט את בילינסון שכתב, "הג"מ ליב מירקש ממשפחת מייזלש חתן הג"מ צבי הירש בהג"מ גרשון בפראג בהג"מ נפתלי הירץ, בהג"מ צבי הירש חתן הגאון בעל תוי"ט". ועל זה כותב כץ, "הנה הח' מאב"ן [משה אליעזר בן נחמן] מונה ששה דורות כסדרם גאונים בני גאונים, תא ואחוי לך, כי בתוכם נמנו שלשה שלא היו ולא נבראו, רק הוא צוה ונבראו וקורא להם "גאונים"!!..."


ואומר לעת סיום, כי יחוסו של בעל השלחן שלמה, הוא די מפואר לכשעצמו, ולא צריך להוסיף לו עוד זקנים, אשר הוא לא התייחס עצמו אליהם.

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

נחזור לעיסוקנו, ביחוס הגאון בעל שלחן שלמה.

אביו ר' לייב מירקעס, כפי שהזכרנו במאמרים הקודמים, היה בנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהילוב [אוקריינא]. בפרקנו זה, נעסוק בחותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש.

בכתב היוחסין בהקדמת 'זכרון למשה', כתב ר' משה אליעזר בילינסון, כי חותנו של ר' שלמה זלמן היה "הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד ק' מאהילוב – אוקריינא – וק' פוזנא, בן הגאון מו"ה שמחה אב"ד ק' פוזנא, וחתן הגאון מו"ה נפתלי הירץ אב"ד ק' פינסק וסלוצק, חתן הגאון מו"ה משה אב"ד ק' בריסק, בן הגאון השר מו"ה שאול וואהל".

בכתב היוחסין המובא בספר 'נאד של דמעות', ובספר 'מאמר מרדכי'. מופיעה טעות המוכחת. כתוב שם, כי הגאון מוה' שמחה בונים אב"ד דק"ק לבוב (הוא אביו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב, וכבר כתבנו אודותיו במאמר קודם, שלא היה אב"ד בלבוב) היה חתן הגאון נשיא בא"י מוה' שלמה זלמן, (זהו ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, בן בנו של השר שאול, וכאן נוסף עליו תואר שלא מופיע במקומות קודמים – נשיא בא"י), בהגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף וכו', והרי ר' שלמה זלמן אב"ד מאהליב היה נכדו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן. אלא ודאי, שבמקום בהגאון צ"ל והגאון, וכאן מתחילה פיסקה חדשה, ליחוס חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש אב"ד מאהליב.

וזו הלשון בספר 'נאד של דמעות'.

הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב, חתן הגאון הקדוש מו"ה יוסף אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקריינא ולבסוף נתקבל בק"ק פוזנא, בן הגאון מוה' שמחה אב"ד דק"ק פוזנא. והגאון מו"ה יוסף הנ"ל חתן הגאון מו"ה נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה נפתלי הערץ חתן הגאון מוהר"מ אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול מוה שאול וואלש.

בספר 'מאמר מרדכי' כתב:

הגאון מוה' שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב במדינת אוקרינא, ולסוף ימיו נתקבל בק"ק פוזנא, בהגאון מוה' יוסף חתן הגאון מוה' נפתלי הערץ גינצבורג אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק, והגאון מוה 'נפתלי הערץ חתן הגאון מוה' מאיר וואהל אב"ד דק"ק בריסק, בהתייר הגדול שר וטפסר בישראל מוה' שאול וואלש.

ב'חידושי מהר"א', כתב,

הג"מ שלמה זלמן ז"ל אבד"ק מאהליב הנ"ל הוא חתן הג"מ יוסף ז"ל אבד"ק פוזנא, בהג"מ יוסף חתן הג"מ נפתלי הירץ גינזבורג אבד"ק סלוצק ופינסק, חתן הג"מ מאיר וואהל אבד"ק בריסק דליטא, בהג"מ יהודא פדוואה.

בספר 'משפט ירושת משרה', לא הזכיר יחוס זה כלל.

והנה, כשנחקור ונברר בתולדות העיר פוזנא, לא נמצא שם אף רב בשם יוסף ב"ר שמחה. ולא רב בשם שמחה.

בספר 'דעת קדושים', (עמ' 201), מונה את צאצאיו של ר' נפתלי הירץ גינצבורג, ומזכיר את בתו מרת שפרינצא, נפטרה כ"א כסלו תנ"ב. והיא היתה אשת הגאון מוה' יוסף בהג"מ שמחה, אבד"ק מאהליב ואח"כ דרשן ודיין בפוזנא. יש לו תשובה בס' אבן השוהם שאלה ח' וחתם עליו "דרשן ודיינא דק"ק פויזנא". ובדורות הבאים, מזכיר את חתנו ר' שלמה זלמן מייזליש וכו'.

אמור מעתה, לא אב"ד בפוזנא, אלא דרשן ודיין בפוזנא.

וכן כתב, גם יוסף כץ, במאמרו 'דברי שלום ואמת', הנ"ל.

אמנם, גם דרשן ודיין בפוזנא, לא מצאנו אחד המתקרא בשם יוסף בן שמחה. באף אחד מפנקסי העיר.

ר' מרדכי ווייץ מקאליש, היה חוקר יוחסין נודע, בספרו 'עטרת פז', (פרק ו' הערה יד) שם לבו לטעות זו וכך הוא כותב ברשימתו על דרשני פוזנא: "הגה"ק מו"ה יוסף דרשן ודיינא, וכמה שנים ממלא מקום הרב שם, בע"ס 'יסוד יוסף' ... ויחוסו של ר' יוסף למעלה בקודש כתוב בספר 'תואר פני שלמה' ובספר 'מכתבי בקרת', ור' יוסף היה חתן הג"מ נפתלי הירץ גינצבורג מפוזנא אבד"ק פינסק וסלוצק". ובסוגריים מוסיף ר"מ וכותב: "במגילת יוחסין לבעלינזוהן יש עירוב פרשיות בזה, וב'דעת קדושים' תיקן קצתן אבל לא הכל".

מעתה נודע לנו מי הוא זה ר' יוסף דנן, חותנו של ר' שלמה זלמן מייזליש. הלא הוא הגאון המקובל ר' יוסף קאליפארי, בן למשפחה הנודעת קאליפארי, אשר אודותיה נכתב בפרוטרוט בספרים הנ"ל שהזכיר ר"מ ווייץ. והנה, הטעות שטעו בה כולם עד כה, שכתבו שר' יוסף היה בן ר' שמחה, אך למעשה, שם אביו היה הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה אב"ד לונטשיץ. והוא לא היה אב"ד מאהליב כלל וכלל.

ופשוט שטעותם נבעה, מכך, שר' שלמה זלמן מייזליש (חתנו של ר' יוסף) הוא זה שהיה אב"ד מאהליב, והוא זה שהיה בן ר' שמחה. וכל התארים שנכתבו עליו, בטעות נכתבו גם על חותנו – ר' יוסף.

שושלת משפחת קאליפארי.

ר' יוסף קאליפארי, בצעירותו היה נודד למקום תורה, ולמד בק"ק שדה לבן, אצל רבו הגאון הצדיק שהיה גם כן רבו מובהק של הש"ך, עד שנהרג רבו בפרעות בשנת ת"ח, והוא ניצל בניסים. לאחר מכן היה בא לקראקא, שם למד תורה מפי בעל התוס' יום טוב, ומפי ש"ב האלוף התו' המקובל אל'י, כמו"ה מאיר פאפרש. לאחר נישואיו, עם בת ר' נפתלי הירץ גינצבורג, שהיה אז פרנס בפוזנא, קבע מושבו שם, סמוך אצל חותנו. בשנת תי"ט נתקבל כדרשן ודיין בפוזנא, תפקיד אותו מילא במשך שלושים ושש שנה עד לפטירתו.

ספרו המפורסם הוא 'יסוד יוסף', שנדפס לראשונה בשנת תל"ט, ומאז במהדורות רבות. ספר נוסף נדפס ממנו, 'שדה בוכים', פפד"א תל"ט, על פרק שירה, בהדפסת אחיו ר' יצחק מלעלוב. תשובה אחת אליו נדפסה בשו"ת אבן השהם לר' אליקים געץ אב"ד הילדסהיים, סי' ח', וקוראו מחותני. ובספר עיר דוד (ק"ג ע"א) מופיעה קושיא מפי הדרשון מו"ה יוסף ז"ל מפוזנא. נשארו ממנו עוד ספרים בכתב יד, 'ויכלכל יוסף', ו'וילקט יוסף', ועוד. בקבצי 'כרם שלמה' - באבוב, ו'צפונות', פורסמו ממנו דברי תורה מתוך כרך מחידושיו על פרשיות התורה. נתן גם הסכמות לכמה וכמה ספרים, וביניהם על ספר 'בית אהרן', ועל ספר 'נחלת בנימין', וכותב עליו שאר בשרי.

לעת זקנתו של ר' יוסף, התבודד ופרש עצמו מן עניני עולם, והיתה ישיבתו יומם ולילה בביהכ"נ הישנה, ובביהמ"ד הסמוך לה, האריך ימים יותר מן צ"ה שנים, ונפטר בשנת תנ"ו. רעייתו מרת שפרינצא נפטרה כ"א כסלו בשנת תנ"ב.

אביו, הרב הגדול בדורו מוה"ר שלמה קאליפארי, היה אב"ד לונטשיץ, ונדפס ממנו באמסטרדם (לא ידועה לי שנת ההדפסה, אמנם חיבור הקינה היה בשנת שפ"ד כדלהלן) מספד מר וסליחה על הקדושים מק"ק לונטשיץ. בראש הסליחה כותב: "חיברתי בשנת שפ"ד בהיותי נודד ללחם, לחמו של תורה ועבודה, בבית מקדשו ומדרשו של אדוני אבי מורי יצ"ו, האלוף הוותיק מוה"ר שמואל, עמו מקור חיים ... בקום עלינו אדום בעלילות רשע ... ובאו במאסר השלמים והיקרים ... ברוב עוונותינו נהרגו ונשרפו על קדושת שמו הגדול, ונפלו הגבורים בירח אדר, זיין בו ... הקטן שלמה בלאאמ"ו מו"ה שמואל קליפארו ...".

אביו, הגאון ר' ישראל שמואל קאליפארי, מקראקא, בעהמ"ח ישמח ישראל (הספר כולל את כל הלכות השו"ע בחרוזים, ע"פ א"ב בקיצור נמרץ. נדפס במהדורא ראשונה קראקא שפ"ו) ועוד ספרים. בפנקס הח"ק דקראקא נכתב עליו: "היה גביר לאחיו כי היה תורתו אומנותו, וגם הון ועושר בביתו והרביץ תורה ברבים בבית מדרשו, והיו לו תורה וגדולה במקום אחד, ומלבד ספרו היקר "ישמח ישראל" הנ"ל שהדפיס בחייו, חיבר עוד ספרים רבים ונכבדים בנגלה ובנסתר כפי אשר חשבם כולם בהקדמתו לספר ישמח ישראל שם לכולם בשמות יקרא, ונתבקש בישיבה של מעלה זקן ושבע ימים, ביום ב' י"ג שבט ת' לפ"ק".

אביו, ר' שלמה קאליפארי רופא בקראקא. בצעירותו גדל באיטליה, ומשנת ש"כ מושבו בקראקא, והיה רופא נכבד וגדול בעיני בני עמו, ובעיני שאר בני עירו עד שנתמנה להיות רופאו האישי של המלך זיגמונד אגוסטס. נפטר ט"ז כסלו שנ"ז.

כנזכר לעיל, חותנו של ר' יוסף קאליפארי, הוא ר' נפתלי הירץ גינצבורג, אב"ד פינסק וסלוצק. אודותיו ואודות חותנו, נרחיב בפעם אחרת, אי"ה.

במאמר הבא נמשיך ונעסוק ביחוסו של ר' שלמה זלמן מירקש.

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עוסקים אנו ביחוסו של הגאון ר' שלמה זלמן מירקס – מירקש, במאמר הקודם, ציטטנו ממה שכתבו בני דורו, עליו ועל אחיו ר' ישראל, שהכתירוהו בתואר 'שלשלת היוחסין', וכן ציטטנו מדברי ר' שלמה זלמן עצמו, בהקדמתו לספר שלחן שלמה, שהזכיר שהוא מתייחס אל הרמ"א, ואל שני המאורות הגדולים, ר' נפתלי הירץ גינצבורג אב"ד סלוצק, ור' הירש פרעגער, וכן שהוא נכדו של התייר הגדול שאול וואלש.

ראשית, נתמקד ביחוסו מצד אב.

המקור הראשון הידוע לנו בדפוס, המפרט את יחוסו של ר' שלמה זלמן, נמצא במכ"ע 'עלי הדס' אודסה תרכ"ה, (חלק ג', עמ' 88. כתב העת יצא, על ידי החוקר משה אליעזר בילינסון), וחוזר על עצמו ביתר פירוט בהקדמת ספר 'זכרון למשה', אודסה תרל"ג, לר' משה ראסקעס, בהקדמת הספר, נדפסה מגילת יוחסין, מאת מ"א בילינסון הנ"ל, וכך הוא כותב בתוך דבריו:

"השר האדיר בישראל ... יוסף יוזל גינצבורג יצ"ו בעה"מ פאריז, אשתו ... מרת ראסיע תחי' בת הרב ... דוד דינין ז"ל מק' ארשי ... אמה של .. מ' ראסיע .. מרת מאטיל בת הישיש ... מוהר"ר אברהם הארבאוויצער מעה"נ דק' שקלאוו ... אמה של מ' מאטיל .. מרת איטקע בת הרב הג' המפו' מוהר"ר שלמה אייזענשטאדט מק' בריסק, בן הרב הגאון מוהר"ר מיכאל אייזענשטאדט בק' מיר, בן הגאון הדול רשכבה"ג מוהר"ר מאיר זצ"ל בעל המחבר פנים מאירות ... אמו של ר' שלמה אייזענשטאדט הנ"ל, הרבנית מרת לאה [אחות הגאון מו"ה שלמה בעהמ"ח ס' שלחן שלמה, והגאון מו"ה ישראל אב"ד ק' מינסק, והרב החסיד מו"ה יהושע] בת הגאון המפורסם מוהר"ר ליב מירקעס ממשפחת מייזליש, בן הגאון מו"ה שלמה זלמן אב"ד ק' מאהילוב (אוקריינא), בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' לבוב, בן הגאון מו"ה ליב אב"ד דמדינת רוסיא, בן הגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד ק' קראקא, חתן הגאון רשכבה"ג הרמ"א.

מגילת יוחסין זו, חזרה ונדפסה בשלישית על ידי בילינסון, ב'שלמי אמוני ישראל', (אודיסה תרנ"ח – תרס"ב).

מאז, חזר נוסח זה ונדפס פעמים רבות,

בספר נאד של דמעות [ח"א, וילנא תרנ"א, ובשנית בשנת תרס"ה], להרי"י ריינס, בסופו, מובא כתב יחוס וז"ל: "אחרי שנמשכה מסירת ספרי זה לדפוס עד היום ועש"ק כ"ג תמוז שנת תר"ן. שהוא אצלי יאהרצייט הראשון לפטירת אבי הרב וכו' שלמה נפתלי זצ"ל, אמרתי לעשות לו פה מזכרת עולם וכו'. והנני להציג פה בקצרה סדר היחס שלנו כפי שנמצא אצלי כתוב בקלף מאחד מן נכדי זקני הגאון הגדול מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר בעהמ"ח ס' שולחן שלמה [כי הנני ג"כ מנכדי הגאון הנ"ל] וז"ל כתב היחס אות באות: זקני הרב הגדול הגאון המפורסם מו"ה שלמה זלמן זצ"ל אב"ד דק"ק מיר, בהגאון החסיד מו"ה ליב מירקס, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דק"ק מאהליב רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק לעמבערג בהגאון מו"ה ליב אב"ד במדינת רוסיא לבן, בהגאון מו"ה שמחה בונים אב"ד דק"ק קראקע חתן הגאון רמ"א ז"ל ונין ונכד להגאון בעל תרומת הדשן. ולמעלה בקודש דור ודור גאוני חסידי עולם מגזע ריש גלותא בבל..."

בספר 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב, חזר ונשנה כתב יחס זה: "סדר היחס שלנו כפי שנמצא ת"י של הרב הגאון הצדיק כ"ש מוה' בנימן הוטנער זצ"ל אב"ד דעיר האראדאק סמוך לק"ק מינסק", ובפירוט היחוס בין ר' לייב מירקעס להרמ"א, הוא מלה במלה כדלעיל.

בספר 'חדושי מהר"א", פיוטרקוב תרפ"ה, כותב את יחוסו של ר' שמואל פרידענזון: " ... הג"מ יהודא ליב מירקיס אבד"ק מיר, בהג"מ שלמה זלמן אבד"ק מאהליב, בהג"מ שמחה בונם מייזלש אבד"ק לבוב, (קראקא) בהג"מ יהודא ליב ז"ל מח"ס טעמי המסורה, בהג"מ שמחה בינם מייזלש מקראקא, (חתן רמ"א בעל המפה) בהג"מ אברהם מייזלש.

גם בספר 'משפט ירושת משרה', להגאון ר' יוסף זוסמנוביץ [חתן ר' משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], קובנה תרפ"ח, כותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה, והוא בן הגאון החסיד ר' לייב מירקעש, בהגאון מוהר"ר שלמה זלמן אב"ד דמאליוו, בהגאון ר' שמחה בונים אב"ד דלעמבערג, בהגאון מה"ו לייב אב"ד דרוסיא לבן בהגאון ר' שמחה אב"ד דקראקא חתן הרשכה"ג הרמ"א ונין ונכד לבעל תרומת הדשן ולמעלה בקודש". וכפי הנראה מהמשך המגילה, העתיק מ'מאמר מרדכי'.

בבואנו לדון על שושלת זו, אם נקבל רק את הרשימה השמית דור אחר דור, אזי אפשר לומר שזה מתאים פחות או יותר מבחינת השנים. [ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, נפטר בשנת שפ"ד, ור' לייב מירקעס, נפטר בשנת תקכ"ג, ביניהם ישנם שלשה דורות, אם נקציב לכל דור מעט יותר משלושים שנה, זה מתאים].

אך בבואנו לבדוק מיהם האישים הללו, מה הם התארים שנכתבו אודותיהם, ומה שנכתב אודות מקומות רבנותם, האם זה תואם לידוע לנו ממקורות אחרים, ניתקל במעט בעיות.

הנה, כבר העירו כמה וכמה אודות סדר יחוס זה, והראשון שבהם, החכם ר' יוסף כץ מלונדון, חוקר היוחסין הנודע, במאמרו 'דברי שלום ואמת' ('הגורן' תרנ"ח עמ' 111-114).

תמצית הערותיו הן: א. ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א לא היה אב"ד קראקא. ב. בנו ר' לייב בעהמ"ח טעמי מסורת לא היה אב"ד דמדינת רוסיא. ג. לא ידוע על אף אב"ד בק' לבוב שהיה שמו שמחה בונים.

ר' שמואל זנוויל כהנא, בספרו 'ענף עץ אבות', קראקא תרס"ג, חלק הענפים סי' ר"ס, קבל את הגירסא הזו כסדרה, ויתרה מזו, אף קבע שר' יהודה לייב ב"ר שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, הוא זה מחבר 'טעמי מסורת', וממנו לקח כותב כתב היוחסין בחדושי מהר"א.

רי"ט אייזנשטאט, בעל 'דעת קדושים', פטרבורג תרנ"ח, [עמ' 96, 202], קבל אף הוא את כגרסתו של בילינסון, אך ללא התוספת המאוחרת של כהנא, אודות בעהמ"ח טעמי מסורת.

ר' מאיר וונדר, בספרו אלף מרגליות (עמ' 225), כתב כי היה אב"ד בלבוב בשם ר' שמחה בונים מייזליש. אך היה בנו של ר' אברהם מקראקא, ב"ר שמחה בונים מייזליש חתנו של הרמ"א, ולא ב"ר לייב ב"ר שמחה בונים. והוא היה אביו של בעהמ"ח טעמי מסורת.

וכבר דשו בזה רבים, (ראה 'עיר הצדק', 'מענה', 'מפלת עיר הצדק', 'קדמוניות מפנקסאות ישנים', ועוד) ויש שכתבו שבעהמ"ח טעמי מסורת לא היה זה בן בתו של הרמ"א [וממילא לא זקינו של ר' שלמה זלמן מירקש], אלא היה נינו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. הן מפני השנים שאינם תואמות, שר' שמחה בונים מייזליש נפטר בשנת שפ"ד, וטעמי מסורת נדפס בשנת תפ"ח, למעלה ממאה שנה אחר כך, וקשה להניח שבן בנו של ר' שמחה בונים עוד היה חי.

אך, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו בישורון יג, 'כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הרמ"א והש"ך', הערה 60, כבר ענה לרוב הטענות. והכריח שאכן בעהמ"ח טעמי מסורת, היה בן בתו של הרמ"א. והוא זה שעל פי כתבי היחוס היה זקינו של בעל שלחן שלמה.

ואף אם היה אב"ד בלבוב, בשם ר' שמחה בונים מייזליש, נין לרמ"א, הרי שזה אינו בנו של ר' יהודה לייב, אלא של ר' אברהם, אך לא כפי שכתב וונדר שהאב"ד לבוב היה חתן ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, כי חתנו של רשזקצנ"ב, היה ממאהליב

כפי הנראה, אכן, ר' שלמה זלמן מירקש היה משושלת של רבנים, אך לא הרבה דורות. ר' שמחה בונים חתן הרמ"א, לא היה אב"ד בקראקא. בנו ר' יהודה לייב בעהמ"ח טעמי מסורת, לא היה אב"ד רוסיא. בנו ר' שמחה בונים לא היה אב"ד בלבוב, כי אם, היה גביר בעירו מאהליב, כפי שנזכר בספר גדולת שאול [לונדון תרי"ד, דף כ"ה ע"א], שם הוא רשום כחתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, נכד השר שאול כדלהלן. אכן, בנו, ר' שלמה זלמן מייזליש כבר היה אב"ד במאהליב, ובנו של ר' שלמה זלמן, ר' יהודה לייב, היה אכן אב"ד בעיר הגדולה מיר.

ר' שמחה בונים מייזליש ממאהליב, היה חתנו של ר' שלמה זלמן קצנלבוגן, אב"ד לוקאב, החל משנת תי"ג, בנו של ר' אברהם אברשקא קצנלבוגן, ראש ישיבה בבריסק בקלויז של אביו השר, ואח"כ היה אב"ד בווראניק, בנו של השר שאול וואהל. ר' שלמה זלמן קצנלבוגן הנ"ל, היה חתן דודו ר' יעקב אב"ד ליקאווע בן השר. [יש שכתבו על ר' יעקב שהיה חתן ר' יחיאל בן המהרש"ל, אבל כל הצאצאים שמפרטים יחוסם, לא מזכירים שמתיחסים למהרש"ל].

ר' שלמה זלמן מייזליש, אב"ד מאהלוב, אבי ר' לייב מירקש, נולד לאחר שנת ת"כ כפי הנראה, שכן, בשנה זו נפטר זקנו שבשמו נקרא. ומה שכתב בדור ודור ודורשיו, שר' שלמה זלמן מייזליש נפטר בשנת ה"א תי"ב, אין צריך ראיה לדחותו.

ומה שבמגילות היוחסין הנ"ל, יחסו את משפחת מייזליש לר' ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן, כבר העיר בזה, ר' שלמה אנגלארד, במאמרו הנ"ל בישורון, וקבע על פי כמה מקורות, כי המיוחס לבעל תרומת הדשן, הוא ר' יצחק ר' בונימ'ש, חתנו של ר' שמחה בונים מייזליש, ואבי המהדורא בתרא, אך לא כל משפחת מייזליש מתיחסת לבעל תרוה"ד.

בעזרת ה', במאמרים הבאים, נמשיך לפרט כאן את יחוסו של בעל שלחן שלמה.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

עץ המשפחה של הגאון ר' שלמה זלמן מירקש, ידוע מכמה כיוונים, והתיחסותו מעלה בקודש, אל מצוקי ארץ, נתפרסמה בכמה מקומות, ואף כאן הזכרנוהו בקצרה בעבר. במאמרים הבאים נעסוק בפירוט רב בשושלת יחוסו.

ר' שלמה זלמן מירקש, היה בנו של ר' יהודה לייב מירקש ממיר. בשנת תק"ח, כבר השתתף בוועד רבני ופרנסי ליטא בזעלווא, והסכים משם עם כלל הרבנים על הדפסת הסידור עם כוונת האר"י לר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, אב"ד קניגסברג. בשנת תקכ"א, בי"ג לחודש שבט, הסכים, כאב"ד מיר, על הדפסת הספר צמח מנחם.

בשנים הבאות, עזב ר' שלמה זלמן את מיר עירו, וליטא מכורתו, עקב מצוקות הזמן וטרדות הקיום, כפי שמזכיר בהקדמתו לספרו שלחן שלמה, "אך בדורנו בעוה"ר שרבו הצרות וצרה אל צרה נגשת בדאגת הפרנסה הכבידה מאד, ממש בנפשנו נביא לחמנו". את מקומו קבע בקניגסברג, שם נתקבל למגיד ודרשן בבית הכנסת. כעבור שנה, נסע לפרנקפורט דאדר, להדפיס את ספרו הגדול 'שלחן שלמה', קיצור לשו"ע, עם הגהות הרמ"א והוספות האחרונים. כפי שכתב בהסכמתו על הספר 'ליקוטי מן' (פפד"א תק"ל) "שלמה זלמן בהחסיד מו' ליב, ולפנים הייתי חונה ומרביץ ורה בק"ק מיר דליטא, וכעת מתגורר פה"ק פפד"א, ביום ד' טוב מנחם תק"ל".

עיקר פרסומו הוא, על שם ספרו 'שלחן שלמה', אך נדפסו ממנו עוד כמה ספרים.

בקניגסברג בשנת תקכ"ט, נדפס עם הסכמתו של האב"ד דשם, הגאון ר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, 'דרוש ההספד', שדרשתי אני ... שלמה זלמן בא"א מ"ו הרב ... יהודא ליב זצ"ל ... הנקרא בפי כל ר' לייב מירקש מק"ק מיר. בבהכ"נ הגדולה דפה ... קיניגשבערג ... הספדתי את הרב ... אברהם ... אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין, וה"ה הרב ... מרדכי אב"ד ור"מ דק"ק דיסל דארף ... וה"ה הרב ... נתנאל ווייל אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק קארלסרוא ... בעל המחבר קרבן נתנאל, וה"ה גיסי הרב ... דוד בן חותני הרב ... חיים הכהן שהיה אב"ד דגליל סמרגאן ... ביום א' ח"י תמוז ... תקכ"ט ... [גם על ההרג רב אשר נעשה בזו השנה שנשחטו כמה אלפים יונקי שדים וגמולי מחלב ותינוקות של ב"ר ומי יוכל לשער כמה אלפים איש ואשה זקן וזקנה בחור ובתולה אשר נמסרו כצאן לטבח ונשפך דמם כמים ... וגם עתה בעו"ה נתהווה גודל השערורי' ואחינו ב"י נסקלין ונתלין ומי יודע מתי יהיה חמת המלך מלכו של עולם שככה]. ... ומצורף אליו בסופו: דרוש התוכחה אשר דרשתי בק"ק קיניגסבערג ... בשבת פ' כי תצא. (תיאור הספר מתוך 'קהלת משה' לר' שמואל וינר, מ' 2546. על הגזירות שהיו בשנת תקכ"ח, יעויין שם אצל וינר, שמפנה למס' מראי מקומות).

ספר נוסף לר' שלמה זלמן, 'שרשרות העבותות', נדפס בפפד"א תקל"א [מצויין ב'אוצר הספרים' לבן יעקב, וב'ליקוטי שושנים' לרמ"ש, מס' 5349. לא נמצא בספריות הגדולות], ר' שלמה זלמן בהקדמתו לספר שלחן שלמה, מזכיר עוד ספרים שנשארו בכתובים, 'מנורת שלמה' על התורה על פי פרד"ס, 'כסא שלמה' על נביאים וכתובים על פי פרד"ס, 'מטתו שלשלמה' פשטים ודרשות על התורה וחילוקים. בסוף ספרו שלחן שלמה, נדפס ממנו גם כוונת התקיעות.

אחר היותו כאב"ד במיר, נתקבל למ"מ ומ"ץ ק"ק קעניגסבערג, ושם נפטר ביום ו' עש"ק כ"ח תשרי תקל"ד.

צוואתו נדפסה בספר 'אשר יצווה' - גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.

אשתו היתה בת הגאון ר' חיים הכהן אב"ד בק"ק סמארגאן והגליל. כך כותב בספר ד"ק עמ' 207, בשם ספר היחס לבני משפחתו. וכן מבואר לעיל, בקונטרס דרוש ההספד לר' שלמה זלמן.

ובכתב היחוס בספר 'חדושי וכללות הרז"ה', [ירושלים תרמ"ה], מבואר, שר' חיים הכהן זה, היה בנו של ר' אריה לייב הכהן ב"ר קלונימוס קלמן הכהן אב"ד נעמירוב. ונשתלשלו ממנו עוד משפחות.

מר' שלמה זלמן מירקש, נסתעפה משפחה גדולה, של רבנים רבים, ודמויות מפורסמות אחרות ביהדות.

מהקדמת ספרו שלחן שלמה [כנראה במהדורה הראשונה], נראה שהיה לו בן ר' צבי שגר בברעסלוי, "הרבני המופלג, רב תנא ופליג, מכה ארי ביום השלג, חכם וסופר הקצין והנגיד המפורסם".

בדעת קדושים, מזכיר את צאצאיו של ר' שלמה זלמן, בנו הוא, הרב הקצין מו"ה צבי הירש במינסק, ובת אחת, מרת שפרינצא אשת ר' בנימין וואלף גינצבורג. בדור הבא ממשיך בעל דעת קדושים, לר' צבי הירש הוא מזכיר בן אחד הקצין המופלג ומפורסם מו"ה שלמה זלמן נקרא בשם ר' זלמן טויבאס בסלוצק. לר' בנימין וואלף גינצבורג, מזכיר בן ובת, הבן הלא הוא, הנגיד המופלג מו"ה שלמה זלמן גינצבורג, אשר אשתו מ' ליבא גיטל היתה בת הרה"ג מו"ה אברהם ר' בערוש'ס מבראד. והבת היא מרת מירקא אשת הגביר המופלג ר' שאול לעווין, חותנו של הגאון ר' יעקב מאיר פאדווא, עליו כתבנו כאן בעבר.

מעבר לנזכר בספר דעת קדושים, בת נוספת נודעה לנו לר' שלמה זלמן, והיא אשת ר' יעקב הוטנר, אבי ר' חיים הוטנר, אביו של ר' מרדכי הוטנר, מ"מ דק"ק קאוונא, בעהמ"ח 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב.

בת נוספת, מרת ריינא, אשת ר' משה'לה ריינעס, [חתום על קול קורא לטובת הישיבה דוולוזין, עוד לפני הגר"ח], אבי זקינו של הגאון ר' יצחק יעקב ריינס.

שלשלת היוחסין

בסוף הקדמתו לספר שלחן שלמה, הזכיר ר' שלמה זלמן את פירוט יחוסו, וכך הוא כותב. "כ"ד הצעיר באלפי יהודה, אסקופה הנדרסת ומתאבק בעפר רגלי ת"ח, נאם שלמה זלמן באאמ"ו הרב ה"ה החסיד המפורסם מוהר"י ליב זלה"ה הנקרא בפי כל ר' ליב מירקס מק"ק מיר ממשפחת מייזיל ונין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל. ולפנים חונה ומרביץ תורה בק"ק הנ"ל".

גם הגאון ר' שאול אב"ד פרנקפורט דאודר, בהסכמתו לספר שלחן שלמה כותב: "גברא רבא איקלע לאתרין ... מוכתר בנימוסו ויחוסו מצדי צדדים, דין רפיש מדבית אבי התעודה הגאון רמ"א ז"ל, קא אתי גברא וקאי אעיקרא. וכל משפחת בית אבותיו כולם אנשים דשמא וידועים למקומותם במושבותם, בארע תותבותהון עבדי גברא, הוא ניהוא הרב המאוה"ג המופלג הגאון הישיש כבוד מהור"ר שלמה בהרב ה"ה החסיד מהור"ר יהודא ליב מירק"ש ז"ל וכל ימיו היה יושב בשבת תחכמוני ומקומו מושכר לו עיר ואם בישראל, ק"ק מירא במדינת ליטא".

גם, בספר 'עמוד הימיני', מינסק תקע"א, מופיעה הסכמת אחיו של ר' שלמה זלמן, הוא הגאון ר' ישראל מירקש אב"ד מינסק, וכתוב עליו "הסכמת אדמו"ר הרב הגאון המפורסם הישיש לו עשר ידות בנגלה ונסתר שלשלת היוחסין נ"י ע"ה פ"ה כבוד שמו הגדול מבורך מהו ישראל ה"ה אב"ד פה קהילתנו יצ"ו".

[עוד שם יש הסכמות נוספות, מר' אבלי פאסאוולער, ומר' שאול קצנלבוגן מוילנא, ושניהם כותבים על ר' ישראל שארי].

במאמרים הבאים אי"ה, ננתח בפרוטרוט את שושלת יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקס על פי מקורות נוספים.

חותנו של הרב יצחק דוד בידרמן

ר' יצחק דוד בידרמן.

בנו השני של הרבי הקדוש ר' משה מלעלוב, נולד בשנת תקע"ה, נקרא על שמות שתי זקיניו שנפטרו באותה שנה, הרה"ק ר' דוד מלעלוב, והיהודי הקדוש מפשיסחא. בשנת תרי"א עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. כל השנים דבק באחיו הרה"ק ר' אלעזר מנחם מנדל מלעלוב. ר' יצחק דוד נפטר בשבת קודש ג' תשרי ה'תרמ"ז, בירושלים, ומנו"כ בהר הזיתים.

אשתו של ר' יצחק דוד, היתה הרבנית פריידא גיטל בת רבי ישעיהו הכהן, היא נפטרה בירושלים, י"ד תמוז תרנ"ז, ומנו"כ על הר הזיתים.

שתי בנות היו לו לר' יצחק דוד:

הבת הראשונה היא, מרת דבורה חנה, אשת ר' אברהם אליעזר מינצברג, עלו לארץ ישראל, לאחר נישואיהם. צאצאיו: הגאון, ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג מליקאוו, ר' משה צבי מינצברג, מרת רבקה רחל אשת ר' יהושע אליעזר גוטרמן, ומרת יוכבד איידל אשת ר' עזריאל זעליג לידר.

בתו השניה של ר' יצחק דוד, היא מרת ברכה עלקא, אשת ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין [בזיווגו הראשון], מגאוני וצדיקי ירושלים. בנו של ר' ירוחם פישל ברנשטיין. שני בנים ובת נולדו לו לר' בנימין מזיווגו הראשון, ר' משה ישראל ברנשטיין, ר' בצלאל ישעיה ברנשטיין דומ"צ בירושלים, ומרת רבקה רחל אשת ש"ב ר' אלתר בצלאל נתן נטע בידרמן בנו של הרה"ק ר' אלעזר מנדל מלעלוב.

ומהם נפוצו משפחות רבות בירושלים עיר הקודש בפרט, וארץ הקודש בכלל.

השאלה שנשאלת, היא, מיהו ר' ישעיה הכהן, שזכה להיות חותנו של ר' יצחק דוד, להיות מחותן עם הרה"ק ר' משה מלעלוב?

ר' בצלאל ברנשטיין ז"ל המחבר ספר אילני יחס, מביא מסורת שעברה במשפחה, לפיה, בתו אשת ר' יצחק דוד היתה מצאצאי הרב הקדוש ר' מאיר מרגליות בעל המאיר נתיבים, והגאון ר' נפתלי כץ בעל הסמיכת חכמים.

על פי זה הוא רוצה לשער [אילני יחס, חלק ב', ירושלים תשס"ט, עמ' 61], שר' ישעיהו הכהן זה, היה חתנו של ר' בצלאל מרגליות אב"ד אוסטראה, בנו של בעל המאיר נתיבים, עוד הוא כותב שם, שר' ישעיה היה בנו של ר' שמחה הכהן כץ, חתנו של המאיר נתיבים, ובן ר' נחמן הכהן כץ אב"ד ור"מ בקהילת אוסטראה ב"ר בצלאל כץ אב"ד ור"מ שם, בנו של הסמיכת חכמים.

לא טרחתי לבדוק את כל שלשלת היחוס, לידע אלו חלקים ממנה אמיתיים, ואלו חלקים בנויים על השערותיו של ר' בצלאל.

אמנם לאחרונה, נתגלה על פי תעודות אורגנליות, מהארכיונים בפולין, מי הוא ר' ישעיה הכהן, ואינו כלל הנזכר בהשערתו של ר' בצלאל, אמנם אף הוא לא ממשפחת בוזי, כי אם בר אבהן, ממשפחה מיוחסת, שאף התחתן עם כמה אדמורים מגדולי דורו, בנוסף לר' משה מלעלוב.

על פי מה שנתגלה, חותנו של ר' יצחק דוד בידרמן הוא, 'הרב החסיד המפו' ה"ר ישעי' ז"ל מקינצק' הלא הוא, ר' ישעיה הכהן זינגר מקינצק. בנו של ר' משה הכהן חריף משם.

ר' משה חריף נתפרסם באיגרת הקודש שכתב לאחיו ר' חנוך, ונדפסה כמה פעמים, כמו כן, הביא לדפוס את הספר 'שבט מוסר', בסדילקאב, בשנים תק"ץ – תקצ"ג.

ר' משה חריף היה בנו של ר' טוביה הכהן אב"ד שטעקאטשין, בנו של ר' משה הכהן אב"ד שדה חדש [מגדולי תלמידי רבנו הבעש"ט, ומנו"כ במעזיבוז אצל רבו הק'], ב"ר אברהם צבי הירש אב"ד זאריק [בא חתום בהסכמה על 'מצנפת בד' זאלקווא תקי"ז].

בין צאצאיו האחרים של ר' ישעיה מקינצק בולטים השמות הבאים:

א. ר' שמואל הכהן זינגר דומ"צ בטומאשוב לובלסקי, חתן חתנו של הרב החריף ר' דובעריש מייזליש מראווא, נינו של ר' דוד צבי אויערבאך אב"ד קרעמניץ ומאהלוב, צאצאיו של ר' שמואל, הם, ר' פנחס מנחם הכהן זינגר, אב"ד לענטשין בעהמ"ח מגדים חדשים. ומרת שרה יוטע, אשת ר' יעקב הולנדר דומ"צ בק"ק סאמארין, נכד המגיני שלמה, וזקינו של ר' אברהם יצחק הולנדר בעהמ"ח פני אברהם ופני יצחק, ועוד ספרים.

ב. מרת דבורה, היתה אשתו השניה של הרה"ק ר' ישראל יצחק בארון מראדושיץ, בנו של הסבא קדישא מראדושיץ.

ג. ר' משה הכהן זינגר, חתן ר' יששכר הופשטיין, בנו של ר' משה אליקים בריעה מקוזניץ, בן המגיד מקוזניץ.

וכל זה בא ללמדינו, על החשיבות להיזהר מלקבוע השערות בענייני יוחסין, כדוגמת מה שראינו כאן שאף אנשים הבקיאים ביוחסין, מגיעים לידי טעויות, על ידי שמשערים השערות לא מבוססות, ובונים על זה תילי תילים של יוחסין שאינם נכונים.

תודתי נתונה לר' ח.י.ח. מצאצאי משפחת מינצברג, על עזרתו הרבה בהכנת מאמר זה.