עץ משפחת נבון מירושלים

בשבת מלאו מאה ושישים שנה לפטירתו, של הגאון רבי בנימין מרדכי נבון, מחבר 'בני בנימין', שכיהן כראב"ד ירושלים, ועמד בראשות מספר ישיבות בעיר הקודש. למרות שרבי בנימין מרדכי נפטר ערירי בלא שהשאיר אחריו צאצאים, נערוך כאן אילן יוחסין למשפחת נבון המעטירה, ששוכנת בירושלים כבר מאות שנים והוציאה מקרבה תלמידי חכמים גדולים, וביניהם אף כאלו שכיהנו בתפקיד הראשון לציון.


רבי בנימין מרדכי נולד בשנת תקמ"ח בירושלים לאביו רבי אפרים נבון, ולאמו מרת אלישבע, מלבד האמור עליו לעיל, היה מקובל גדול ומראשי ק"ק בית אל, וגם נתמנה להיות עובר לפני התבה כי היה מטובי המכוונים. בנו חורגו העיד עליו,

לא עבר עליו חצות עת דודים, תורת אמת היתה בפיהו, מחצות ואילך עד אחר אור הבקר שקע בתלמודו, ותמיד כל היום עסוק בצרכי צבור ותלמודו בידו, אם אמרתי אספרה גודל רחמנותו ורוב צדקותיו תרומותיו וכו', לא יסופר ולא ישוער אחת ממאה, מעיד אני עלי שמים ארץ, כי מיום אשר נכנסתי בהיכלו צעיר רך בשנים הייתי, מצאתי שני יתומים בחורי חמד למדנים סמוכים על שלחנו, ושלש אלמנות במרום קנו, אוכלות משלו וכמה יתומים ויתומות יושבים בצלו והוא מכניסם לחופה.

בשנת תר"ג הביא לדפוס את חלק ב' מספר 'נחפה בכסף' לזקנו רבי יונה חנון נבון.

בצעירותו נשא אשה, ונולדו לו ממנה שני בנים, אך התאלמן מרעייתו זו, ואף שני בניו נפטרו. ביום ט"ו תמוז תקפ"ח, נשא לאשה את אלמנתו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, וגידל את בנה הצעיר, שברבות הימים היה אף הוא הראשון לציון בירושלים, הוא רבי יעקב שאול אלישר, אודותיו כבר הרחבנו בעבר, בשלושה מאמרים מפורטים על יחוס משפחת אלישר, התעלומה - האם הראשון לציון ממשפחה אשכנזית, והפתרון - מגילת היוחסין אינה מדוייקת.

בשל היותו ערירי, קרא רבי בנימין מרדכי את ספרו 'בני בנימין'. ספרו זה נדפס בשנת תרל"ו על ידי בנו החורג רבי יעקב שאול אלישר, שהוסיף עליו מחידושיו תחת השם 'קרב איש'.

אף שסירב להפצרות חבריו להתמנות כראשון לציון, בשנת תר"ט נתמנה כעוזרו של הראשון הראשון לציון רבי יצחק קובו, ולמעשה סמכויות רבות היו בידיו.

רבי בנימין מרדכי נפטר בירושלים בהיותו כבן ששים וארבע שנים, ביום ה' טבת תרי"ב, והובא למנוחת עולמים על הר הזיתים מול מקום המקדש.

אילן יוחסין למשפחת נבון

אביו של רבי בנימין מרדכי, היה רבי אפרים נבון, מחכמי ירושלים. רעייתו היתה מרת אלישבע לבית מונדבי. רבי אפרים חתם עם חכמי ירושלים על מספר תקנות בשנים תקמ"א – תקס"ו. ובשנת תקס"א הסכים על ספר 'דין אמת', שחיבר שאר בשרו רבי יצחק נבון מקושטא. מעט מחידושיו של רבי אפרים נדפסו בספרו של אביו 'נחפה בכסף'. בשנת תקנ"ב, יצא בשליחות דרבנן לאסוף כסף לטובת חכמי ירושלים. ובדרך שליחותו בחו"ל הדפיס את ספר גט מקושר לאביו. מכיוון שמקום קברו לא מצוי בהר הזיתים, משערים שיצא לשליחות פעם נוספת ונפטר בחו"ל.

האדמור מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן

בשבת מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצ"ל. כדרכנו, לא נעסוק בתיאור דמותו, ואף לא בתיאור החסידות הסגורה שביסס במאה שערים. אלא נתאר את אילן היוחסין שלו,

רבי אברהם יצחק, היה בנו של הרה"צ רבי אהרן דוד הכהן קאהן מהוניאד, [חתם פרענומעראנטן על ספר זהב שבא מרבי שמעון גרינפלד, ורנוב תרצג, וכן על ספר חנוך בית יהודה, מר' אברהם דוב ליכטנשטיין, בעקלאן תרצז], בן רבי חיים יצחק קאהן מיחוסי כהונה, הוא נפטר בשנת תרנ"ז, ואלמנתו מרת דבורה סעריל עלתה לארץ ישראל עם בניה ברוך ואהרן דוד.

ר' אהרן דוד קאהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה דייטש מקרעטשניף הי"ד. הוא הכין לדפוס את ספרו של אביו 'נפש דוד' בשנת תרפ"ט. הוא גר בסיגעט, וכיהן בה כעין אדמו"ר, ונקרא על מקום מגוריו הקודם – קרעטשניף.  עוד אודותיו ואודות אביו הרחבנו בעבר במאמר על ר' יצחק אייזיק מסטרי.

אביו רבי דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניף והגליל, בעהמ"ח נפש דוד על התורה, מחסידי רוזין וטשארטקוב. נודע כמתמיד גדול ודרשן מפואר, מסופר כי ברכותיו נתקיימו. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו, ותשובות אליו, מופיעות בשו"ת שואל ומשיב, שו"ת בית שלמה, שו"ת מנוחת אשר ועוד. נפטר בקרעטשניף תרל"ט, ושם מנוחתו כבוד, זוגתו מרת שיינדל לאה עלתה לארץ ישראל אחר שנתאלמנה ממנו, ונפטרה שם, ל' כסלו תרמ"ו.

האדמור מתולדות אהרן

אביו רבי יוסף יואל דייטש אב"ד דק"ק מאניסטריץ וחאדרוב, בעהמ"ח 'יד יוסף', תלמידו של רבי יהושע באב"ד אב"ד טארניפאל. ובצעירותו כיהן כדיין שם עד שנת ת"ר לערך, אחר כך כיהן כאב"ד מאנסטרישץ, ובאחרונה היה אב"ד חאדרוב, שם אף נפטר ביום ח' אלול תרי"ג. זוגתו [השניה, ראה להלן] מרת רחל האריכה ימים אחריו, ונפטרה כ' תשרי תרמ"ט. יש אליו תשובות רבות בשו"ת חתם סופר ועוד. בניו, ר' דוד נתן דייטש הנ"ל. ר' שמעון דייטש. ר' משה ממונסטרישץ, אשר התכתב בהלכה עם הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי.

על פי כתב יוחסין שהוזכר בויתילדו 80, היה ר' יוסף יואל, ממשפחתו של האהל דוד רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. וכפי הנראה, היה ר' יוסף יואל בן אחיו של ר' דוד. ומשכך, עולה יחוסו מעלה בקודש אל גאוני משפחת דייטש, ויש עוד להרחיב ולבסס את עץ המשפחה.

המגיד הירושלמי רבי שבתי יודלביץ

חמש עשרה שנה מלאו היום [שני] לפטירתו של המגיד הירושלמי הנודע, רבי שבתאי בנימין יודלביץ. לא כאן המקום להרחיב בתולדותיו, ובשבחיו. לכן נזכיר רק פרטים קצרים. ר' שבתי נולד בירושלים בשנת תרפ"ה. בהיותו כבן עשרים, נשא לאשה, את מרת נחמה [בת הר"ר אברהם יונגרייז מבתי אונגרין, אחיו של הגאון רבי דוד יונגרייז], מאשתו זו לא זכה ר' שבתי להבנות, והיא נפטרה ערירית בלא ילדים, בשנת תשל"ה לערך. לאחר פטירתה נישא ר' שבתי בשנית וזכה לפרי בטן. לאחר פטירת אביו, הביא לאור עולם את ספרו 'מעיל שמואל'. נודע ברבים כדרשן מופלא, ורבים התענגו מדרשותיו המעוררות. ר' שבתי נפטר בירושלים ביום כ"ג כסלו תשנ"ז, והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות שבירושלים. שנה אחת לאחר מכן, באותו יום בדיוק, נפטר רעו הישיש ממנו, המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל. מעט מדברי תורתו ודרשותיו של ר' שבתי, כונסו בספרים, 'להגיד', 'דרשות המגיד', ועוד.

וזהו אילן יוחסין של ר' שבתי, כפי שהצלחתי למצוא עד כה. אביו היה הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ, נולד בירושלים תרס"ז, גדל בביתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין ולימים נשא את ביתו לאשה. מסופר כי כאשר הציע לו רבי אריה את ההצעה לשאת את ביתו רשא לאשה, לאחר ארבע שנים שדר בביתו, ענה ר' שמואל, כי דעתו נוטה להסכים, אך צריך הוא לראות את האשה לפני שיענה תשובתו, כפי שנפסק שאסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה. המעשה הוא מפעים, ארבע שנים גר ר' שמואל בביתו של ר' אריה לוין, ולא הסתכל לעבר בנות הבית, עד כדי שלפני הסכמתו להצעת השידוך, היה צריך לבקש לראותה. מרביץ תורה בישיבות ירושלים – ישיבת עץ חיים המפורסמת, וישיבת בית יוסף נובהרדוק. מחבר ספר 'החשמל לאור ההלכה' ירושלים תשיד, וספר 'מעיל שמואל' כנ"ל. נפטר י"ד טבת תשל"ט ומנוחתו כבוד על הר הזיתים סמוך לקבר רבו הגאון מטאווריג. תולדותיו ותולדות המשפחה, נכתבו בספר 'מעילו של שמואל'. זוגתו מרת רשא נפטרה בשבת הגדול י' ניסן תשנ"ו.

מצאצאיו, א. ר' שבתי יודלביץ דידן. ב. ר' אברהם יצחק יודלביץ, נפטר תשנ"ב. ג. אשת הגאון ר' יצחק שרגא פייבל וורהפטיג, הוא נולד בירושלים תרצ"ה למד בישיבת חברון, היה ר"מ בישיבת בית התלמוד ולאחר מכן בשנת תשל"ז, נתמנה לכהן כר"מ בישיבת בעלז בירושלים, ונחשב שם לראש הרמי"ם עד לפטירתו ביום כ"ט סיון תשס"א. היה גם שותף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית. ד. ר' מרדכי דב יודלביץ חתן ר' צבי הירש הכהן קופשיץ נפטר תשמ"ג. ה. הרבנית אסתר גיטל פינקל.

אביו, ר' שבתי יודלביץ, צדיק יקר וירא שמים שנתייסר רבות ביסורי גוף ונפש, היה בעל קורא בבית הכנסת שונה הלכות שבעיר העתיקה, ונחשב לאחד ויחיד בתחום זה בירושלים. בצעירותו נשא אשה [יתומה שגדלה בבית הוריו], ועד הגיעו לגיל עשרים, נתאלמן ממנה, ושכל את שני בניו שנולדו ממנה. בשנית נשא את מרת שיינא מרים לבית קש, ורבי שמואל סלנט היה המסדר קידושין בנישואיהם. שני בנים שילדה לו, נפטרו אף הם בינקותם, משחשבו להתגרש, נתברכו מפי צדיק פלאי שיוולד להם בן צדיק שיאיר את העולם, ואף רבי שמואל סלנט הסכים לברכה זו. בנם יחידם הוא ר' שמואל אהרן יודלביץ הנ"ל. ועוד בת אחת היתה להם, ושמה בתיה אשת יצחק קראוז ממיסדי מכרות המלח בעתלית, שנפטר צעיר, ובשנית נישאה ליוסף שרוני. ר' שבתי נפטר ו' טבת תרעח, בדמשק, כאשר הגלוהו הטורקים לשם בימי המלחמה. ומרת שיינא מרים נישאה בשנית לר' יוסף בוכבינדר, יליד צפת שגר בכפר תבור.

אביו, ר' יעקב יצחק יודלביץ, נולד בפוניבז', נתייתם בהיותו בן חמש שנים. וכשאמו נישאה לאיש אחר, ועלתה עמו לירושלים, גדל אצל דודיו. בהיותו בן עשר, יצא עם שני אחיו הקטנים למסע רגלי בדרכם לארץ ישראל, כמעט שלש שנים לקחה להם הדרך, ובנסי נסים הגיעו בסופו לירושלים עיה"ק. בירושלים נשא לאשה את מרת גליקא שהיתה בתו של אביו החורג דלהלן. עשרה ילדים קברו שבתי וגליקא, ורק בנם האחרון שבתי גדל והיה לאיש.

רבי ברוך ממזיבוז נכד הבעל שם טוב

מחר ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הרב הקדוש רבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב הקדוש. אנו כהרגלנו נציג עץ משפחה שלו, ובו כל הפרטים הידועים על משפחתו מתוך אילן היוחסין של הבעל שם טוב, אילן יוחסין נרחב ביותר המכיל עשרות אלפי אישים, כפי שנערך על ידי חוקרים וסופרים רבים. אך כאמור, אנו נתמקד במשפחתו הגרעינית של רבי ברוכ'ל ממעזיבוז שהיה אחד מחשובי האדמורים בדור השלישי לחסידות.

אילן היוחסין של הבעל שם טוב, מסתעף ועולה עד לבית המלוכה של דוד המלך עליון השלום, כך על פי מסורת שנשתמרה בקרב חסידי ברסלב, אך לא נשתמר סדר הדורות המדוייק. על פי מסורת נוספת, אביו של הבעל שם טוב, ר' אליעזר, היה מצאצאי ר' אליעזר אחיו של רבינו משה איסרליש וחתנו של המהרש"ל. בענף זה, יש שמסרו כי ר' אליעזר אבי הבעש"ט היה ממש בן בנו של ר' אליעזר אחי הרמ"א, אך מסורת זו אינה ברורה, וגם לא מסתברת מפאת הפער הגדול של השנים.

ובכן, מה שאנו יודעים בודאות על יחוסו של הבעל שם טוב, מתחיל ומסתיים בהוריו. אביו ר' אליעזר, ואמו מרת שרה. חותנו הראשון של הבעל שם טוב, היה מהעיר אוקופ, אך אשתו זו נפטרה בלא להותיר אחריה צאצאים. ורבי ישראל בעל שם טוב, נשא בשנית אשה את מרת חנה, בתו של ר' אפרים פישל דיין ומורה צדק בעיר קיטוב ואחד מחכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם בחכמיו שהיו ביניהם רבני ערים וקהילות. אשתו של ר' אפרים היתה מרת אטל. וצאצאיהם הידועים הם, מרת חנה הנ"ל, ור' אברהם גרשון מקיטוב שעלה לירושלים בערוב ימיו.

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ו' סיון תק"כ. וזוגתו נפטרה אף היא בערך באותה שנה. 

שני ילדים היו לו לבעל שם טוב. הרה"ק ר' צבי מפינסק. ומרת אדל אשת ר' יחיאל מטולטשטין. ר' יחיאל זה, היה בן ר' ברוך אשכנזי [דייטש], שאף אודותיו נמסר שהיה מצאצאי ר' אליעזר אחי הרמ"א. צאצאיו של ר' יחיאל הם, ר' ברוך ממזיבוז' שאודותיו נרחיב להלן, ר' משה חיים אפרים מסדליקוב בעל הדגל מחנה אפרים, ומרת פייגא אשת ר' שמחה מהורודענקא אביו של רבי נחמן מברסלב.

רבי ברוך ממזיבוז

ר' ברוך נולד בערך בשנת תק"י, והיה בילדותו מגיע פעמים רבות אל סבו הבעש"ט, ואף היה רבות אצל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. היה גר בטולטשין, ומשנת תקמ"ב כיהן כאדמו"ר, בשנת תק"ס חזר למעזיבוז', ונתפרסם כממשיכו של הבעש"ט, והיו באים אליו אלפי חסידים מכל הסביבה. מסופר כי רבי יעקב שמשון משפיטובקה אמר עליו, כי הוא יודע את כל התורה כנתינתה מסיני.

שתי נשים היו לו לרבי ברוך, הראשונה בת ר' טוביה קצקש מאוסטרהא, והשניה מרת סימא חישא בתו של בן דודו ר' אהרן מטיטיוב. בנים לא היו לו לר' ברוך, כי אם בנות - כפי שנרחיב ונפרט להלן - והן נולדו מאשתו הראשונה.

רבי ברוך נפטר ביום י"ח כסלו תקע"ב, והוא נקבר בבית החיים של העיר מעזיבוז' סמוך ונראה לקבר זקינו הבעש"ט. מדברי תורתו נדפסו בספרים 'בוצינא דנהורא' ו'אמרות טהורות'. ותולדותיו נדפסו בקונטרס 'מקור ברוך'.

צאצאיו של רבי ברוך ממזיבוז'.

• בתו הגדולה, מרת חנה חיה, אשת הרה"ק רבי יצחק מקאליס. רבי יצחק היה בנו של רבי יוסף מיאמפולי, בנו של המגיד מזלוטשוב, רבי יחיאל מיכל. ר' יצחק היה גם נכדו של ר' מנחם מן מייזליש מויטקוב. צאצאיו, א. ר' יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתן ר' מרדכי מטשערנאביל. ב. ר' ברוך מיאסי מחבר שיח אליעזר אבי שושלת סקאליא, חתן ר' שמואל מווערחיווקא. ג. אשת ר' משה יוסף אב"ד ווילקאוויסק.

• בתו השניה, מרת רייזל, אשת רבי דב בער הלוי [גוטליב] מטולטשין, בן הרה"ק רבי שלמה מקארלין. רייזל היתה אשתו הראשונה של ר' דב בער, ובזיווג שני היה חתנו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא מתלמידי הבעל שם טוב. בתו של ר' דוב בער מטולטשין היא, מרת פייגא אשת ר' אליעזר אינגרלייב מראדוויל, נינו של המגיד מזלוטשוב. 

• בתו השלישית, מרת אדל, אשת רבי יעקב פנחס אויערבך מלעטשוב, בנו של רבי אברהם דוב אויערבך מחמעלניק, חתנו של ר' יעקב יוסף מאוסטרהא, בעל התולדות יעקב יוסף, ומגדולי תלמידיו של הבעש"ט. הוא החזיק בית דפוס במזיבוז,

יחוסו של רבי בערל שוורצמן זצ"ל

שלושים יום עברו מאז פטירתו של הגאון הנודע רבי דב בערל שוורצמן ראש ישיבת בית התלמוד זצ"ל.

ר' דוב בער נולד בנעוועל שברוסיה, בשנת תרפ"ב לערך, אחר כך עלו הוריו לארץ ישראל והוא עמהם, בבחרותו למד בישיבת כנסת ישראל - חברון ונחשב לאחד מטובי הבחורים, ככזה, נבחר בשנת תש"ו על ידי הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד להיות חתן לבתו היחידה. בהיותו בארצות הברית הרביץ תורה בכמה ישיבות. בנישואיו השניים נשא לשאה את בתו של עו"ד מאיר [מתיו] מולר מראשי הקהילה היהודית בפריז. לימים עלה לארץ ישראל, והקים בה ישיבה גדולה, היא ישיבת בית התלמוד, אשר העמידה תלמידים רבים, באותם הימים, כיהן בישיבה גם הגאונים רבי יצחק הוטנר זצ"ל והמשגיח היה הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון. 

רבי בערל שוורצמן במערת המכפלה

גם כאשר ישיבתו הצטמקה, המשיך להחזיק ולרבות תורה, בהחזיקו בבנין הישיבה, מספר כוללים וישיבות. רבות סופר על גאונותו הנפלאה, אך סיפור אחד ששמעתי מדרכיו, מורה גם על ענוותנותו וגם על שקיעותו העצומה בלימוד. באחת השנים בתחילת הזמן, ניגש בחור ושאל אותו שאלה על המסכת החדשה, ור' בערל לא הצליח לתרץ לו את השאלה כדבעי, נטל ר' בערל גמרא, ושלשת כרכים של מפרשי המסכת, רמב"ן, רשב"א וריטב"א, והסתגר למשך מספר ימים בקבר שמואל הנביא, שם ישב ולמד את כל המסכת מתחילה ועד סוף, ורק לאחר מכן חזר לישיבה. ר' בערל האריך ימים קרוב לתשעים שנה.

כמנהגנו, נעסוק במשפחתו, ונבאר את שלשלת יחוסו.

עץ משפחה מסודר, מתחיל כמובן בהורים, והורי ההורים, ואכן גם אנו נעסוק אך ורק באבותיו של ר' בערל, ולא נתייחס כעת אל משפחת חותנו הגאון רבי אהרן קוטלר, אשר עוד חזון למועד להרחיב גם אודותיה. [ואת משפחת חותנו זקינו הגאון רבי איסר זלמן מלצר כבר הזכרנו כאן בבלוג כאשר כתבנו על רבי יהודה עמיטל].

וזה סדר יחוסו, אביו של ר' בערל, היה רבי יהושע זאב שוורצמן,

המגיד מדובנא ומשפחת גרוזובסקי

הזכרנו במאמר הקודם, את עץ המשפחה של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, אומנם, עדיין לא השלמנו את מלאכת המחקר על משפחתו, ונותרו כמה נקודות שעדיין לא נגענו בהם. תחילה, נחזור ונפרט בקצרה את יחוסו של ר' ראובן בן אחר בן. ר' ראובן היה בנו של ר' שמשון גרוזובסקי דיין במינסק, בן ר' יצחק גדליה משגיח בת"ת במינסק, בן הגאון ר' נחום אב"ד לובאטש, בן ר' משה אב"ד זיטל.

לר' משה היה בן נוסף ושמו ר' חיים אב"ד סערהייא. ולר' נחום היה בן נוסף, ר' אליהו חיים רבינוביץ אב"ד טורעץ מחבר אדרת אליהו.

מקובל כי ר' נחום אב"ד לוביטש הנ"ל, היה שני בשני עם רבי יעקב קראנץ, המפורסם בכינויו המגיד מדובנא. עוד שתי מסורות יש במשפחה, לפיהן, אמו של ר' נחום היתה אחותו של הגאון הצדיק ר' דוד אב"ד טיקטין, והתיחס כנין ונכד לשר שאול וואהל. ור' נחום עצמו היה ממשפחת אייזנשטאט, והיו עשרים ושנים דורות רבנים ויחוסם עד רש"י. עוד היה ר' ראובן מספר כי יחוסו גדול משל רעייתו, כי הוא מצאצאי קדושי ראזינאי.

על פי עץ משפחה, שפרסם איזה חוקר גנאלוגיה באתר הFTJP  ר' משה הרב בזיטל, היה בנו של מרדכי ברוך גרוזובסקי, שנפטר 1809 במינסק, בן לייב שנולד בערך 1715. לליב היו אח ואחות, האח שמו יוסף, והאחות שמה לאה אמו של המגיד מדובנא.

ואולם, זה כנראה אינו נכון או לפחות לא מדוייק, כי אינו מסתדר עם המסורות שנכתבו בידי בני המשפחה.

נצטט כאן, את דבריו של ר' אליהו חיים אב"ד טורעץ הנ"ל, בסוף הקדמתו לספרו 'אדרת אליהו', 

בן אדוני אבי מורי ורבי הרב המאוה"ג המפורסם בתורתו ויראתו (וגם היה לו יד ושם בכתבי חכמי האמת ז"ל) מורינו הרב נחום זללה"ה אשר היה אב"ד ומ"ץ בק"ק לובטש ובק"ק קארעליטש ובק"ק טורעץ, ואבי אבי היה הרב הג' מ' משה ז"ל א"ב דק"ק זיטול וזקני ר' משה הנ"ל היה אחי הרב הגאון הג' בנגלה ובנסתר מ' חיים ז"ל אבד"ק שירייא ובזקנתו היה מ"ץ בק"ק  וילנא בימי הגאון הק' ר"א ווילנער ושמעתי מאבי ז"ל שדודו הגאון ר' חיים הנ"ל הלך גלות עם הגאון הק' החסיד מוהר"א ווילנער ז"ל וקבל דודו מוהר"ח הנ"ל הרבה סתרי תורה מהגר"א הנ"ל. והדרשן הג' ר"י דובנער היה שני בשני עם אבי שהיה בן אחות זקני הרב הג' מ' משה מזיטול ואם אבי הצנועה מרת דבורה היתה אחות הרב הגאון הצדיק מ' דוד אבד"ק טיקטין ור"ד הנ"ל היה נין ונכד של הגאון השר ר' שאול וואהל.

נלך אם כן, לברר אודות המגיד מדובנא, תולדותיו נכתבו בידי תלמידו, שהוציא לאור את ספריו, הוא ר' אברהם בערוש פלאם, וכך הוא כותב בהקדמה לספר 'אהל יעקב', 

הצדיק הזה נולד בעיר זעטיל בחבל וילנא, אביו הרב ר' זאב הי' חוזר ע"פ כל ש"ס משניות, אמו הצדיקת מרת הינדא היתה בת הגאון הקדוש מו"ה נחום אב"ד דק"ק קאברין ז"ל, אחיה הגאון מו"ה משה נ"ע נשא את בת אחותו מרת דבורה בת אשה הינדא הנ"ל, אחיו של הצדיק, הגאון מו"ה שמחה אב"ד דק"ק וואלקאמיר ז"ל דודו הרב הגדול מו"ה גדלי' הי' מגיד בק"ק איסוויז [אולי צריך להיות ניסוויז], אחותו של הצדיק חי' ע"ה היא אמו של הגאון הגדול המפורסים מו"ה יעקב צבי אב"ד דק"ק סיסלאוויטש, הגאון הגדול המפורסם מו"ה דוד אב"ד דק"ק נווארדוק ז"ל זוגתו היתה נכד אחותו של הצדיק הזה נ"ע.

ובכן, אם נשווה את תוכן דברי ההקדמות הללו, ברור לנו דבר אחד, אמו של המגיד מדובנא, ששמה היה הינדא, היתה אחות של ר' משה אב"ד זיטל, ואשתו של רבי משה שמה היה דבורה. אלו שתי הנקודות היחידות המוסכמות על שתי ההקדמות הנ"ל. אומנם, בכל אחת מהן יש פרטים נוספים, שאינם מופיעים באחרת, על פי ההקדמה לאדרת אליהו, דבורה היתה אחות של ר' דוד אב"ד טיקטין נין ונכד לשר שאול וואהל. ולפי הקדמת אהל יעקב, היתה דבורה בת של הינדא ור' זאב מזעטיל. והיתה אחותם של המגיד מדובנא ושל ר' שמחה אב"ד וילקומיר, ושל מרת חיה אמו של רבי יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. עוד מתברר מהקדמת אהל יעקב, כי ר' משה אב"ד זיטל (ואחותו  מרת הינדא) היה בנו של ר' נחום אב"ד קוברין, [מה שאכן סביר, על פי שם הבן ר' נחום אב"ד לובאטש].

*  *  *

דא עקא, שמעט קשה לחקור לברר את כל המסורות, ולהעמיד עץ משפחה ברור ומסודר, כי חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי על אף אחד מהרבנים הנזכרים כאן, שום מידע אחר. לא על ר' דוד אב"ד טיקטין, ולא על ר' שמחה אב"ד וילקומיר, לא על ר' נחום אב"ד קוברין, ולא על ר' יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. גם על ר' חיים אב"ד סערהייא, לא מצאתי ידיעות על משפחתו.

ר' דן אונגרישר וחותנו ר' ראובן גרוזובסקי

שלושים יום מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי דן אונגרישר זצ"ל. כאשר ניסיתי לעשות עבודת מחקר על השורשים של הגאון ר' דן, כמעט ולא מצאתי מאומה. בראיון שנערך עמו לפני כשנתיים בעיתון המחנה החרדי, סיפר כי בצעירותו נסע מגליציה אל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, אולם על עיירת הולדתו, ומקום מוצא משפחתו, מצאתי שתי גרסאות, האחת שנולד בוינה, והשניה שנולד בעיירה ברזשאסטיק שבגליציה, בשתיהן לא מצאתי במקורות הקיימים שום זכר למשפחתו [גם לא מצאתי עיירה בשם ברזשאסטיק]. גם לא במקורות גנאלוגיים אחרים.

רק זאת נודע לנו, ששם אביו היה ר' ירחמיאל אונגרישר, ושם אמו יוכבד. ר' דן היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי שלמה היימאן, שכיהן כר"מ בישיבות ליטא, ובסוף ימיו באמריקה. בשנת תשי"ז מונה לעמוד בראשות ישיבת בית מדרש עליון, על מקום חותנו הגדול, ועד סוף ימיו במשך חמישים וחמש שנה, הרביץ תורה לאלפים. לפני כחמש עשרה שנים, הקים שלוחה של הישיבה בבני ברק, והיה מגיע לישיבה מעת לעת. כאמור, בג' חשון תשע"ב הלך לעולמו, ומסע לווייתו החל בארצות הברית ונסתיים בהר המנוחות בירושלים.

עץ משפחה מצד הוריו אכן לא מצאנו, אך ננצל הזדמנות זו, לכתוב על משפחת חמיו הגאון הגדול ר' ראובן גרוזובסקי ראש ישיבת בית מדרש עליון ומתיבתא תורה ודעת, זכר צדיק לברכה.

*   *   *

ותחילה נזכיר בקצרה את תולדותיו, ר' ראובן נולד בעיר מינסק בי"א כלסו תרמ"ז, לאביו ר' שמשון גרוזובסקי ולאמו רחל לאה. בצעירותו למד ב'קיבוץ' של צעירים בבית הכנסת 'זבחי צדק' במינסק. בין הבחורים היו גם ר' אהרן קוטלר ור' יעקב קמינצקי, לימים חבריו להרבצת התורה בארצות הברית. אחר מכן, נסע ללמוד תורה בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. שם היה לתלמיד מובהק לראשי הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, והסבא – רבי נתן צבי פינקל. זמן קצר למד גם בישיבה במיר מפי הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי. אחר, חזר לסלבודקא שם למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז פוזרה הישיבה ור' ראובן חזר למינסק. אחריו הגיע גם ר' משה מרדכי אפשטיין, ועמו חלק מן התלמידים וכך קיימו את הישיבה בעיר בשנים הראשונות של המלחמה.

בשנת תרע"ט נלקח ר' ראובן לחתן עבור בתו של הגאון הגדול רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, ולימים בקמניץ. [מחרתיים ימלאו 72 שנה לפטירתו. אודות משפחתו של הגרב"ד וחותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק נרחיב עוד בעז"ה בהזדמנות אחרת, ונפרסם את אילן היוחסין המשפחתי]. מיד לאחר נישואיו נתמנה לר"מ בישיבה, והיה נקרא הר"מ השני אחרי חותנו הגדול. בשנת תרפ"ח ביקר לראשונה באמריקה, כאשר נסע עם חותנו לאסוף כספים לישיבה, [תיאור מימים אלו, ניתן לקרוא בספר הנפלא 'הכל לאדון הכל', אודות הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן] כאשר נפטר חותנו בראשית שנת ת"ש, נתמנה ר' ראובן על מקומו לכהן כראש הישיבה דקמניץ, שבאותם ימים היתה בוילנא. עד סוף חורף תש"א הוסיפה הישיבה עוד להתקיים, או אז פיזרו השלטונות את תלמידי הישיבה לכל עבר, ור' ראובן נסע דרך יפן לאמריקה. בבואו נתמסר לעבודת ההצלה, להציל את בני הישיבות שנשארו ברוסיה, ובהם תלמידיו, תלמידי ישיבת קמניץ.

בחורף תש"ה, נתמנה ר' ראובן לשמש כראש ישיבה במתיבתא 'תורה ודעת', ולמנהיג הכולל 'בית מדרש עליון' שבניו יורק. אחר כן, נתמנה כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, ולימים נתמנה אף כיושב ראש המועצה. היה בדעתו לעלות לארץ ישראל, ולהחזיר עטרת ישיבת קמניץ ליושנה, גיסיו הרבנים שהקימו את הישיבה בירושלים, נעזרו בו בגיוס הכספים הדרושים. אולם מסיבות אחדות, נמנע ממנו להגשים את רצונו, ולעלות בעצמו לירושלים.

הגאון הצדיק ר' מנחם מנדל מנדלסון מקוממיות

המושב קוממיות התעטף הבוקר באבל עם היוודע דבר פטירתו של הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל מנדלזון רבו של הישוב.

מאז פטירת אביו הגאון רבי בנימין מנדלזון, מילא ר' מנחם מנדל את מקומו כגאב"ד קוממיות במשך למעלה משלושים שנה. ואף המשיך את דרכו בחיזוק קיום מצוות השמיטה כהלכתה.

לפני ימים אחדים לקה באירוע מוחי, ואושפז בבית חולים להתאוששות, הלילה הלך לעולמו. והוא בן כשבעים וארבע שנים.

עשיתי עבודה על השורשים של ר' מנחם מנדל, והנה עץ משפחה שלו

אביו כאמור, היה הגאון רבי בנימין מנדלזון, נולד בשנת תרס"ד בעיר פלאצק, בבית של חסידי אלכסנדר. למד בישיבה בעיר שעמדה בראשות אביו. נשא לאשה את מרת מרים, [היא נפטרה צעירה, ונשא אחר כך אשה שניה מרת רחל] בת ר' אהרן משה חיימוביץ מבודז'אנוב, ועבר לגור שם בעיר ואף יסד בה ישיבה לבחורים. התקרב אל האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, והיה מעורה רבות בחיי היהדות וחינוך הכשר של בני ובנות ישראל. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה לכהן כרב הישוב 'כפר אתא', [לימים קרית אתא], בשנת תשי"ב, נתמנה על פי עצת החזון איש לכהן כרב המושב קוממיות, עד לפטירתו כ"ד אייר תשל"ט. צאצאיו מזיווגו הראשון, מרת חנה דבורה אשת ר' יעקב קליין, ור' מנחם מנדל מנדלזון דנן.

אביו, ר' מנחם מנדל מנדלזון מחסידי אלכסנדר, נולד בשנת תרי"ט, בשנת תרל"ו נשא לאשה את מרת חנה דבורה למשפחת קריינקר, היתה מצאצאי רבי משה מזאלושין, אשר הוא אינו הגאון רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק. כיהן כראש ישיבה בפלוצק. נפטר לפני שנת תרצ"ז, שאז נולד נכדו שנקרא על שמו.

אביו, כפי הנראה ר' יעקב חיים מנדלסון, זוגתו מרת איטה למשפחת פיטמאן.

ר' אהרן משה חיימוביץ הנ"ל, היה בנו של,

ר' מרדכי חיימוביץ מבודזאנוב, נפטר בשנת תר"ם, וזוגתו [השניה] מרת חנה תרצה לבית כהן.

משפחת חותנו

רבי מנחם מנדל מנדלזון גאב"ד קוממיות זצ"ל, נשא לאשה את מרת בילא חיה [נפטרה כ"א אב תשנ"א] בתו של הרה"צ רבי יוסף מאיר פולק ראש ישיבת שומרי אמונים בבערגסאז, אודות יחוס משפחתו כבר הרחבנו בארוכה, לפני כחודשיים בעת שמלאו חמש שנים לפטירת גיסו האדמו"ר רבי אברהם פולאק מבערגסאז. את עיקר יחוסו מעלה בקודש, לשושלות אדמורי ספינקא, זידיטשויב, בעלז, ראפשיץ ומעלה בקודש עד אל הבעל שם טוב. אך ישנם כמה חלקים ביחוס משפחה זו, שלא הזכרנו בפעם הקודמת, להלן על חלק אחד מהם.

*  *  *

האברך - רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב
הזכרנו במאמר על האדמור מברגסאז, את זקן זקינו הרה"ק רבי צבי הירש לאבין שכיהן כאדמו"ר מזידיטשויב בסטרי. אך לא פירטנו אודותיו, ולא הזכרנו את חותנו. ובכן, הוא נשא לאשה את מרת ליבא צביה בת הרה"ק רבי אהרן מאיר פרידלנדר מבאלחוב בעל ספר 'האברך' על תהילים.

בני שלשים, רבי יוסף רוטנברג מקאסאן

היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הרה"ק רבי יוסף רוטנברג מקוסון, בעהמ"ח 'בני שלשים'. במאמר זה, נזכיר בקצרה את תולדותיו ונפרט את עץ משפחה של אדמורי קוסון שנסתעף ממנו.

רבי יוסף נולד בעיר העליטש בבית זקינו, ביום ג' אב תרי"ג. להוריו צבי וחיה דרעזיא. היה תלמידם של דודו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, ושל בעל הדברי חיים מצאנז, ונסע לאדמורים רבים אחרים, ביניהם גם ש"ב רבי אליעזר צבי מקאמרנא. בהיותו בן שתים עשרה אירס את מרת שרה יטל בת הרה"ק רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ולאחר שלש שנים נישאו, ובתחילה גרו בטאהש סמוך לחותנו. לאחר פטירת חמיו נתקבל כרב על מקומו, משם עבר לכהן ברבנות בניר-מאדע, ובשנת תרנ"ד הגיע לדעברצין, ובסוף קבע מושבו בקוסון. זוגתו מרת שרה יטל נפטרה ח' חשון תרע"א. והוא נפטר כאמור, ביום כ"ג חשוון תרע"ב לפני מאה שנים בדיוק.

 בברית אביו קרא לו יוסף, וכשסבל מרדיפות, הוסיף לשמו אות ה' לשמירה, ומאז נקרא יהוסף. בספרו בני שלשים, יש כמה חלקים של דרות שדרש, 'יד יוסף' דרשות לשבת הגדול, 'דברי יוסף' דרשות לשבת שובה, 'עדות ביהוסף' מוסר והתעוררות לימים נוראים.

שער הספר בני שלשים

להלן נפרט כיצד היה נכדו של הרבי בעל עטרת צבי מזידיטשויב, הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז אמר על רבי יוסף, "יש לו - לנכדו של הרבי, מוח כהרבי, והיה עתיד להגיע למדרגתו של הרבי, רק שלא היו לו רביים כהרבי וגם כי בארץ מגוריו [הונגריה] אינם מבינים בטיב רבי".

וכעת נציג עץ משפחה של שושלת אדמורי קוסון

צאצאיו של רבי יוסף הם:

• הרה"ק רבי חיים שלמה רוטנברג מקוסון. בעל ה'שמועה טובה'. זוגתו הרבנית מרת רייצא בת הרב הקדוש רבי אשר ישעיה רובין מקולבסוב נכד ראפשיץ. בצעירותו היה אב"ד ניר-אדאני חמש עשרה שנים, משנת תרע"א בא לכהן כאב"ד בעיר קאסאני, ואחר שנפטר אביו שימש גם כאדמו"ר שם, נפטר ו' טבת תר"פ בקוסון. צאצאיו. א. ר' משה שמואל רוטנברג אדמו"ר מקוסון. ב. הינדא נפטרה צעירה. ג. מינדל אשת דודה ר' ישראל צבי רוטנברג דלהלן. ד. ר' יחיאל רוטנברג נפטר צעיר בשנת תרפ"ח. ה. מר'ת רחל מלכה אשתו השניה של דודה ר' ישראל צבי הנ"ל. ו. מרת חיה דרעזיא אשת רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא, היא נהרגה בשואה והוא נפטר י"ז ניסן תשי"ח. ז. מרת שרה ינטל אשת ש"ב ר' יהודה דב רוטנברג.

• רבי משה שמואל רוטנברג, חתן ר' בן ציון פיש מבארשא, מצאצאי בעל קונטרס הספיקות כיהן כאדמו"ר מקוסון בקליינוורדיין, נפטר באמריקה ט"ז אייר תש"ו. וזוגתו מרת שרה דבורה זיסל נפטרה י"ד אדר א' תשי"ז. צאצאיו. א. ר' פנחס שלום רוטנברג, בקליינוורדיין ובסוף ימיו באמריקה, נפטר כ"ד תמוז תשכ"ו. ב. ר' שלמה אליעזר רוטנברג, זוגתו מרת חיה בת הגאון רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. נהרגו כ"ג אייר תש"ד, הי"ד. ג. ר' אפרים אשר רוטנברג רב בלוס אנג'לס. ד. ר' יהודה דב רוטנברג הנ"ל. ה. מרת חיה דרזיא אשת ש"ב ר' יחיאל בר חיים שלמה רוטנברג.

הרב שך - עדכון

אילן היוחסין שפרסמתי במאמרי על הרב שך היה קטן ומצומצם מאד.


על פי הוספות רבות שקבלתי, בין בתגובות כאן בבלוג, ובין בתגובות במייל, ערכתי מחדש את המאמר על משפחתו של הרב שך, ואני ממליץ גם למי שקרא אותו כבר, לשוב ולקרוא מחדש, יש בו פרטים רבים שלא ידעתי קודם לכן.


ובזאת אני מודה לכל אלו שהוסיפו מידיעותיהם, הן על משפחת שך, והן על משפחת לויטן.


שבת שלום ומבורך לכל קוראי הבלוג ומחפשי שורשים באשר הם.

הרב שך - עשר שנים לפטירתו

בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.
 

רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן.

על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [שחלקם כבר נתפרסמו בספר על הרב שך, בשם ידידי חוקר יוחסין המפורסם, ר' יהודה אהרן הורוביץ], ועל פי רשימות הממשלה הליטאית.

ואלו הדברים העולים מתוך הרשימות,

אביו של הרב שך - ר' אפרים עזריאל נולד בעיר פומפיאן הסמוכה, בכ"ט סיוון תרכ"ה, [הרושמים רשמו שמשפחתו מוואבולניק, והברית נערכה על ידי ר' הירש זק]. לאחר שנשא את מרת בת שבע, נולדו להם כמה וכמה ילדים: א. שרגא פייביש נולד תרנ"ד, ב. ישראל מאיר נולד תרנ"ו, ג. אלעזר מן נולד תרנח, ד. הענא נולדה תרס, נפטרה ד' ניסן תרצ"ב. ר' עזריאל היה עגלון, נפטר תוך כדי ניתוח בבית חולים, ביום י"ט תשרי תרפ"ז, ולמחרתו נקבר בבית הקברות היהודי בפוניבז. זוגתו מרת בת שבע נפטרה ט' תשרי ת"ש.

אביו, ר' אשר שך, מופיע ברשימת משלמי המיסים מוובולניק בשנת 1892 ו1899. זוגתו מרת דבורה בת ר' זונדל. היו להן לפחות שני בנים ובת אחת, עזריאל הנ"ל ואלעזר מן שנולד תר"ל, ונפטר בהיותו בן 8. והבת נחמה מינדל נולדה תרל"ו.

אביו ר' אלעזר שך, נראה שהוא המופיע במפקד משנת תקצו, כתושב בביתו של אליהו בלוך. על פי האמור, שם אשתו ליבע.

אביו ר' וולף שך, נפטר כנראה בקיץ תקע"ו.

אביו ר' עזריאל.

הרב שך

בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.

 משפחת לויטן

אמו של הרב שך, מרת בת שבע, היתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. לא ידוע הרבה על אבותיו, ואף לא על קורותיו של ר' ישראל מאיר. בנו בספר אהלי יעקב, קורא לו הרב הגאון הצדיק. אביו של ר' ישראל מאיר היה ר' שרגא פייביש בן ר' משה בן ר' ישראל, ואשתו של ר' ישראל מאיר היתה מרת שרה הענא. ר' ישראל מאיר נפטר בפומפיאן טו חשוון תרנד בהיותו בן 56 שנים.

צאצאיו של ר' ישראל מאיר, מפארים אילן יוחסין זה, הם כיהנו ברבנות בליטא ובאמריקה, ונתפרסמו בעולם התורה.

רבי נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר זכר צדיק לברכה

האצבעות ממאנות לכתוב, את הבשורה המרה והנוראה, איך הושברנו ברגע אחד, כאשר הגיעה הידיעה המרה, על הסתלקותו של הגאון הגדול הצדיק, רבינו נתן צבי פינקל ראש ישיבות מיר.

הלב בוכה ומסרב להאמין, כיצד נסתלק גדול מחזיקי התורה בדורנו.

הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל

מוקדם עדיין לכתוב, כאשר המיטה עדיין מונחת, והמת טרם נספד ולווה בכבוד הראוי לו ולתורתו.
מי יורנו דרך בלימוד בהבנת הסוגייא בחילוקי שיטות הראשונים.
מי יורנו הנהגת חיים, כאשר לא יהיו יותר וועדים ביום שישי בצהריים.

גם לשבעים שנה בחיי העולם הזה, לא זכה רבינו, כאשר נסתלק בגיל 69, אך עשרים השנים האחרונות בהם עמד בראשות הישיבה שקולים הם כנגד מאות ואלפי שנים.

מחלתו הנוראה שתקפתו בכל השנים הללו בהם היה עטרה לראשנו, היתה מרפה כל אחד מעשייה, אך רבינו, לא די שלא נשאר לשכב במיטת חוליו, אלא הוסיף והגביר חילים לתורה, ופיתח את הישיבה כפי שלא היתה מעולם, מסר שיעורים עד כלות הכוחות ממש.

עם כל טרדותיו הרבות, בהנהלת הישיבה בפועל, ובמסירת השיעורים הרבים, לא נמנע מלהתייחס לכל אחד מהתלמידים הרבים, כאילו הם יחידים, וכאשר היה בחור יתום בישיבה היה ראש הישיבה מקרבו כאילו הוא בנו ממש.

ואת כל היחידים הללו, איחד ראש הישיבה באחדות נפלאה, וזה היה אחד מן הדברים שהיה חוזר עליהם השכם והערב, בכל פעם שדיבר באזני בני הישיבה, שהעיקר הוא להיות באחדות, כאיש אחד בלב אחד, כל לומדי הישיבה, ישראלים וחוצניקים, ליטאים וחסידים, כולם כאחד.

יחיד היה הראש ישיבה, ואין מי שידמה לו, בכח הרצון העל אנושי כמעט. וממנו יכולים כולם ללמוד, כיצד אפשר להכניע את הגוף, ולהתגבר על כל המכשולים.

יחוס משפחתו בקצרה

ראש הישיבה ר' נתן צבי, היה בן ר' אליהו מאיר פינקל, בן הגאון הצדיק רבי אברהם שמואל פינקל משפיע רוחני דישיבת חברון, בנו של הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל, בן ר' משה פינקל, בן אייזיק.

רבי אברהם שמואל פינקל היה חתן רבי יהודה החנוכי גאב"ד טשעכנאווצי.

ר' נתן צבי, היה חתן שאר בשרו הגאון רבי בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר, בן הגאון הגדול ר' אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, בנו של הסבא מסלבודקא רבי נתן צבי פינקל, ומעלה בקודש.

חתניו ממשיכי דרכו של ר' אליעזר שולביץ

רבי אליעזר שולביץ שריד תלמידי היראה של רבינו ישראל סלנטר, הקים את הישיבה בלומזא, ואת הישיבה בפתח תקווה. במאמר הקודם הצגנו עץ משפחה של רבי אליעזר שולביץ, הזכרנו את מה שנודע על אבותיו ואת בניו. במאמר זה נספר על צאצאיו הנוספים.

חתני רבי אליעזר נתפרסמו יותר מבניו, הם שימשו בהנהגת הישיבה עוד בחייו, וכל שכן לאחר מותו. ואלו הם.

א. חתנו הבכור הוא הרב הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ"ל. ראש ישיבות לומזא ובעל מחבר ספר 'נתיב ים'. על בית הוריו, אביא כאן ציטוט קצר מתוך יומנו של הרב גורדון עצמו, על פי צילומו שהובא במאסף ישורון כרך יט.

ביום ה' תשרי תרמג נולדתי לאבי הרב ר' משה אהרן גארדאן [נפטר יח אב תרפט בבאסטאן] בן הרב שניאור אברהם שנקרא שובאוץ בן ר' יחיאל בעיר קטנה הסמוכה לשטאקלישאק שמה זובאשץ. אבי הי' לו שלשה אחים, הם ר' דוד שובאוויץ שדר במערנץ ור' יצחק מיכל שדר בברייזוביץ בוואלין, ור' לייב שובאווץ שדר בווילנא, ושני אחיות, לאה שהיתה אשת ר' פסח רופא .. שדרה בוואשילישאק הסמוכה לטראק, ואחותה שרה אשת ר' צמח פאטאשעק[?] שדרו בטראק ושם נפטרה.
והנה אבי הי' חתן ר' צבי הירש ליפסקי וזקנתי שמה וויטא, דרו בכפר מארקושצישאק סמוך לטראק. זקנתי נפטרה בווילנא כמדומה לי בשנת תרנב או תרנא. אחי זקנתי הי' ר' אברהם דוד כץ נכבד בווילנא נפטר בארץ ישראל. ואחי' ר' חיים כץ ור' אליעזר כץ כולם דרו בווילנא.
ושקמתי אמי היקרה הטובה בנשים שמה דבורה בת ר' צבי(ליפסקי), היא היתה טובת לב מאד וכל מגמתה הי' שאתגדל לת"ח ועם כל הגעגועים שלחה אותי עוד בהיותי צעיר ללמוד, נפטרה בחצי ימי' בשנת תרעא בחודש חשון בעשרים לחודש לדאבון לבבינו אחר מחלה ממושכה ואבי היה אז באמעריקא. אמי היה שנות בערך ארבעים ושש, היתה צנועה וטוב לב, ויר"א ילדה לאבי חמשה בנים. ... אחי אליעזר יצחק אחי שניאור אברהם, אחי יעקב זה מת צעיר בערך יח שנים[?] וחי הצעיר ר' אליו[?] יוחנן[?] ושלש בנות, אחותי שרה לאה ואחותי מלכה ואחותי פעסיא איטא.

ר' יחיאל מרדכי, נשא את מרת צירל לאה בת רבי אליעזר בכסלו תרס"ה, אך לאחר שנה היא נפטרה בראש חודש טבת תרס"ו, ור' יחיאל מרדכי נשא בשנית את אחותה מרת איידל דבורה, היא ילדה לו את ילדיו דלהלן, ונפטרה ו' שבט תרפ"ט.

הרב גורדון היה מתלמידיו של הסבא מסלבודקה, בצעירותו נתפרסם בשם "ר' מוטל טרוקער" - "העילוי מטרוק". הוא נשא בעול הישיבה בלומזה, ובפתח תקווה, וומלבד מסירותו הרבה לתלמידים, אף היה נוסע לאמריקה לגייס כספים עבור הישיבה. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, כשהישיבה שקעה בחובות עצומים והייתה נתונה במצוקה שוב נחלץ הרי"מ לעזרתה ונסע פעם נוספת לארצות הברית. נסיעה זו הצילה את חייו, כאשר בפרוץ המלחמה הוא נשאר בארצות הברית, וניצל מהגורל המר של הישיבה ומשפחתו שנהרגו בשואת יהודי אירופה.

בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, והצטרף שוב לישיבת לומזא בפתח תקווה. בזיווג שלישי נשא את מרת חוה בת ר' שמואל יעקב פוגלמן, מגזע הלבוש, היא נישאה לאחר פטירתו לגאון רבי יחזקאל אברמסקי. הרב גורדון נפטר י"ג טבת תשכ"ה. את תורתו הדפיס בספר נתיב ים, ולאחר פטירתו הודפס חלק שני מספר זה.

שריד תלמידי היראה - רבי אליעזר שולביץ

היום, ג' חשוון, מלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון הגדול, רבי אליעזר שולביץ, מייסד ישיבות לומזא בפולין ובארץ ישראל. במאמרנו זה, נזכיר ראשית בקצרה את תולדותיו ופעולותיו, ונרחיב מעט בסקירת עץ משפחה שלו, מהמעט שידוע אודות אבותיו, ונזכיר את צאצאיו בשמות.

רבי אליעזר נולד בשנת תר"ח בעיר קולנה, שבפלך לומזא. מוצאו ממשפחת רבנים ותלמידי חכמים. אביו ר' מאיר דב שולביץ מקולנא, האריך ימים ועלה לירושלים, בה נפטר ביום ט"ז אב תרס"ב, ומנוחתו כבוד על הר הזיתים, בחלקה ד. אבי אביו - ר' צבי קאלנער, היה מנכבדי העיר קולנה, למדן מופלג ושקדן גדול בתורה. אבי אמו של ר' אליעזר היה רבי עמנואל [וירנצקי] רבה של העיר קולנה, הידוע בשמו - ר' מני'לה. 

אמו של ר' אליעזר מרת צירל נפטרה בעיר קולנא בשנת תרי"ז, ואליעזר היה אז בן תשע שנים בלבד, בעקבות כך, נשלח להתחנך בבית דודו העשיר בלומז'ה, הוא אחי אמו ר' (אליעזר) [הרץ] וירנצקי, ורעייתו חנה פייגא. עפ"י עצת רבי אליעזר שמחה רבינוביץ הרב דלומז'ה, נשלח לישיבת ביאליסטוק, ומשם המשיך לישיבת וולוז'ין. בהיותו בוולוז'ין נשתדך עם ר' אייזיק טל (טאהל), תלמיד חכם ובעל נכסים בביאליסטוק (ורעייתו מרת לאה בת ר' חיים ליבעס – נישאו בשנת תר"ו), שאיפשר לו להמשיך בלימוד התורה שנים רבות לאחר נישואיו, בהסכמתה המלאה של אשתו מרת פרידה חיה עליה השלום (נפטרה כ"ב טבת תרס"ו). בהמשך, יצא מביתו והלך ללמוד תורה מפי קדשו של רבי ישראל סלנטר בממל.

הגאון רבי אליעזר שולביץ זצ"ל

בהשראתו של ר' ישראל סלנטר, התמסר כולו לרעיון הרבצת תורה בישראל כל הימים. בתחילה בשנת תרמ"ג יסד את הישיבה הגדולה בעיר לומז'ה, ולימים יסד רשת של ישיבות קטנות בערים הסמוכות לה. גם ישיבות קטנות אלה היו בפיקוחו והן שמשו "מכינות" לישיבה של לומז'ה. מספרים כי כל מי שהיה מתקרב לעיר לומז'ה וראה מרחוק את הבניין הגדול של הישיבה הבנוי לתלפיות בראש גבעה נשאה הנשקפת על פני כל הסביבה - ידע לשבח את יוצרה ומחוללה, הצדיק רבי אליעזר שולביץ [או כפי שהוא עצמו היה חותם, אליעזר שילאוויץ].  

בימי המלחמה העולמית הראשונה, כאשר גלה לרוסיה והיה עמו שם חתנו הרב הגאון ר' יהושע זליג רוך ז"ל ובחורים רבים אחרים, קם ויסד ישיבה בעיר פרילוקי. עמהם היו מספר בחורים, בהם הגאון רבי אהרן כהן לימים מראשי ישיבת חברון, והגאון רבי מרדכי שמואל קרול הרב דכפר חסידים, ועוד מתלמידי נובהרדוק. בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ואעפ"י שהיה זקן וחלש בבריאות המשיך גם שם בהרבצת תורה. שנים אחדות לאחר מכן, יסד את ישיבת לומז'ה בפתח-תקוה, והעלה לארץ ארבעים בחורים מהישיבה בפולין, רבים מהם צמחו והיו רבנים גדולי תורה, ראשי ישיבות ולמדנים. אחריהם הוסיפו לעלות בחורים נוספים לישיבה זו, וכך גם ניצלו מן השמד והשואה שבאה על יהדות אירופה במלחמת העולם השניה. וטובי בחורי ארץ ישראל ועולם הישיבות למדו בה, עד כדי שהגיעו הימים, שסביב שלחן מועצת גדולי התורה, היה רוב מכריע מחניכי ישיבת לומזא.

בעלייתו לארץ ישראל, קבע תחילה משכנו בירושלים עיר הקודש, מקום מושבם של אבירי המוסר בארץ ישראל, אך על פי עצת ידידו משכבר, הצדיק רבי זרח ברוורמן, נקבע מקומה של הישיבה בפתח תקווה. זכה ר' אליעזר וראה גם בכינונה של הישיבה בארץ ישראל, והיו בני הישיבה נהנים מחכמתו בתורה וביראה, עד לפטירתו ביום ג' חשוון תרצ"ב.
מסע לווייתו יצא מפתח תקווה לירושלים, שם נערך הספד גדול בישיבת עץ חיים, והוא הובל לקבורה על הר הזיתים, ועל מצבתו נחקק בין היתר, "שריד תלמידי היראה, לרבינו ישראל סלנטר".

כתביו ורשימותיו בענייני יראה ומוסר, ובהם דברים שרשם מפיו של רבי ישראל סלנטר ואודותיו, נשמרו במשך למעלה משמונים שנה, ובימים אלו הם עומדים לצאת לאור עולם בשלשה כרכים תחת השם 'אור אליעזר'.

רבי אלעזר מבראד ואמסטרדם - המעשה רוקח

 לרגל מלאות מאתיים ושבעים שנה לפטירתו של רבי אלעזר מבראד אב"ד אמסטרדם, בעל המעשה רוקח, הנני מביא כאן מאמר מעניין מחוקר היוחסין הנודע, רבי יונ"ה הק', שאומנם לא דן על פרטי יחוסו, אלא על שנת לידתו, אבל על פי המתברר במאמרו, יתכן שיש שינוי בפרטי יחוס משפחתו, ועוד יבא הזמן והמקום המתאים להרחיב בזה.

באיזה שנה נולד המעשה רוקח ?

תמונתו של רבי אלעזר רוקח, כפי שנחקקה על גבי מטבע שהונפק לכבודו

הרב אליעזר הכהן כ"צמאן, במאמרו על המעשה רוקח (ראה כאן), כותב:

"הג"ר אלעזר רוקח נולד בשנת תכ"ה בקראקא".

ובהערה 3 על המילה תכ"ה מביא מקור:

"אוצר ישראל ח"ב ע' 61 (אגב טעה שם שכתב ששם משפחת אביו הי' לנדא) Jewish Encyclopedia ע' 103-104 ועוד. ואחריהם הלך ג"כ דר. גלבר תולדות יהודי ברודי (ערים ואמהות בישראל כרך ו) ירושלים תשט"ו ע' 50. נמצא שהי' בן שבעים שנה כשנתקבל באמשטרדם בז"ך אלול שנת תצ"ה. וכן משמע בס' זכרון משולם (הובא בדובר שלום אות שמ"ה בהערה) שהג"ר משולם איגרא כששמע שהגה"ח ר' אלעזר נוסע בגאליציא לברך בני משפחתו טרם נסעו לאה"ק נסע דרך ראדימנא כדי להתראות עם הגאון הישיש ולא עלתה בידו. ומדקראו "הישיש" משמע שהי' בא בימים.

אולם החכם דר. ש. מולדר בלוח הקהלה שנת תר"ך (Nedr. Israel. Jaarboekje, 1859-60 p. 39-51) במאמרו "Een Zeldzame Medaille", מביא שיר שכתבו אינו יהודי מתושבי אמשטרדם לכבוד קבלת הג"ר אלעזר שכותב שהי' בן חמשים שנה, לפי"ז נולד בשנת תמ"ה, וכבר העיר ע"ז הח' Dr. D. M. Sluys במאמרו החשוב Een Opperrabbijns benoeming bij de Hoogduitse-Joodse Gemeente te Amsterdam in 1735, p. 14 (שנדפסה בסוף לוח הקהלה אמ"ד תרצ"ה).

לא היה לפני המראה מקומות הלועזיות הנזכרים למעלה, ברם טרם נמשיך הלאה נסכם הערה זו:

המקור שהמעשה רוקח נולד בשנת תכ"ה, הוא זשואיש אנצייקלאפעדיא ומשם לס' אוצר ישראל. בזשואיש אנצייקלאפעדיא מציין את המראה מקומות דלהלן:

"פרידברדג, לוחות זכרון 52; אור החיים סי' 497; דעת קדושים 181; J. E. v. 103; פרידבערג, תולדות משפחת שור עמוד 16".

ובכן נעבור על מקורות אלו אחת אחת, ונראה אם אכן יש בהם ממש.

* * *

המקור הראשון: ס' לוחות זכרון להחכם חיים דובעריש פרידבערג, ראשית,  הציון לעמוד 52 הוא למהדורא קמא, במהדורא תנינא נמצא דבר זה בעמוד 71, וכה כתוב שם בהערה: