מצאצאיו של השתדלן הנודע רבי שמשון וורטהיימר, לא נודעו הרבה משפחות שיחוסן מגיע בבירור עד אליו. יש מסורות בכמה משפחות, שהם מצאצאיו של רבי שמשון, אבל אין להם עץ משפחה מסודר.
אחד מן הרבנים, שיש אודותיו מסורת כי הוא מצאצאי רבי שמשון וורטהיימר, הוא הגאון רבי מנחם פרוסטיץ כץ אב"ד צעהלים. תלמידו הקרוב של רבינו בעל החת"ם סופר.
על פי המסורת המשפחתית, אביו של רבי מנחם - רבי אליעזר כ"ץ וואנפריד, היה בנו של רבי שמואל כץ, על רבי שמואל כץ מסופר כי הגיע בבחרותו מהעיר וואנפריד, ללמוד תורה, בישיבה שבעיר פרוסטיץ. לאחר נישואיו שם, קבע משכנו בפרוסטיץ, ואחריו צאצאיו.
אשתו של רבי שמואל, כך מסופר, היתה מצאצאיו של השתדלן רבי שמשון וורטהיימר, היו שרצו לשער, כי היא היתה מצאצאיו של הגאון רבי בעריש עשקלש, חתנו של רבי שמשון ורטהיימר, שכיהן כאב"ד פרוסטיץ. אולם, כבר כתב ידידי הרב יחיאל גולדהבר [בחיבורו לתולדות רבי שמשון וורטהיימר שעמו בכתובים], כי לרבי בעריש לא היה זש"ק מזיווגו הראשון, ואשתו השניה, לא היתה בת רבי שמשון וורטהיימר.
* * *
ובכן, רבי מנחם כץ שאנו עוסקים בו כעת, נולד בשנת תקנ"ה לערך, בפרוסטיץ, ונפטר לפני מאה ועשרים שנה בדיוק, אור לט"ז אדר ראשון תקנ"א. תולדותיו נכתבו במספר ספרים. האמור כאן, לקוח בעיקר מספרו היסודי של רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער - 'קהלת צעהלים וחכמיה'.
בבחרותו, נסע רבי מנחם לפרשבורג, ללמוד תורה בישיבתו של רבינו בעל החת"ם סופר, תקופה מסויימת אף זכה להתקרב לרבו, ולשמש אותו. ונזכר בספריו של החתם סופר על הש"ס פעמים רבות. לאחר עשר שנים שלמד בפרשבורג, נשא את בתו של רבי יששכר בער הלוי פרענק, מרת הינדל. רבי יששכר בער, היה בנו של ר' גרשון הלוי שהגיע מטורקיה, והיה ר' יששכר נאמן וסופר הקהל בפרשבורג.
עד שנת תקצ"ד נשאר עדיין בפרשבורג, בצל רבו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ד נתקבל לכהן כרב בק"ק ראגנדורף הסמוכה לפרשבורג, עוד לפני שהיתה לו סמיכה לרבנות. רק בכסלו תקצ"ה, קיבל סמיכה מרבו החתם סופר, ובגוף הסמיכה כבר כתוב, שהוא ניהו רב אב"ד בק"ק ראגינדארף. ואף בהיותו בראגנדארף, לא עזב את רבו, והריץ אליו שאלות בהלכה. התשובות להן, נדפסו בשו"ת חת"ס. ואף לפני פטירת רבו החת"ס, הגיע רבי מנחם להיות עמו ברגעיו האחרונים, ונשתמרו סיפורים מיום פטירתו של החת"ס, כ"ה תשרי ת"ר.
באותה השנה, שנת ת"ר, עלה ונתעלה רבי מנחם לישב על כסא הרבנות בצעהלים. שם פעל רבות לחיזוק ענייני היהדות. במעמדו כרב העיר צעהלים, פעל רבות לטובת ענייני הדת בכלל המדינה, והשתתף באסיפות רבנים רבות. ואף השתתף מספר פעמים במשלחות רבנים שבאו לבקר בארמון הקיסר בוינה (יש תמונה אחת מרבי מנחם, על רקע רהיטים מפוארים, ומשערים כי היא צולמה אצל הקיסר). רבי מנחם אף נתמנה ליושב ראש אסיפת הרבנים החרדים הראשונה, שהתקיימה בבודפסט בחודש אב תר"ל.
בצעהלים, החזיק רבי מנחם גם ישיבה חשובה, בה למדו רבים מרבני הדור שלאחריו. בהם, הגאון רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל 'ערוגת הבושם'. ונשתמר מכתב מהמהר"ם שיק אב"ד חוסט, ששלח לבנו ר' אהרן חיים בעת לימודיו בישיבה וכך הוא כותב, "ושמע עצתי וקבל מוסר ותוכחה מרבך הרב המאהו"ג נ"י, כל אשר תשמע הן חריפות ואגדה, יהיה חשוב אצלך לחזור אותו ולחקוק אותו על לוח לבך, ולהבחין אם הוא מובן לך או לא, עצתו ינחך ובדרכיו תלך...".
רבי מנחם האריך ימים מאד, ולמעלה מחמישים שנה כיהן בצעהלים, עד לפטירתו באור לט"ז אדר ראשון תרנ"א. הותיר אחריו כתבים מרובים, שנאבדו ברבות הימים. רק חלק קטן הודפס לפני כעשרים שנה, בשם, 'תולדות וחידושי רבי מנחם כץ פרוסטיץ'.
צאצאיו של רבי מנחם מפורטים להלן:
- רבי שמואל מאיר כץ, נולד בשנת תק"ץ בפרשבורג ונימול על ידי החתם סופר. תלמיד הכתב סופר. חיבר ספר 'שם משמואל' על הש"ס, ולא נדפס. נפטר בחיי אביו כ"ט אב תרל"ה.
- יוסף כץ, נולד בשנת תקצ"א בפרשבורג, ונימול על ידי החתם סופר.
- רבי גרשון כץנולד בצעהלים בשנת תר"א, חתנו של ר' יצחק ב"ר שלום אונגר מצעהלים. ובזיווג שני, חתן הגאון רבי ישראל פרידמן אב"ד קערט. נפטר בצעהלים ו' אלול תר"ס.
- רבי משה כץ, נולד בשנת תר"ב בצעהלים, ונקרא על שם החת"ם סופר. למד בפרשבורג אצל החתם סופר. כבר בבחרותו שימש כדיין הקהילה בצעהלים. בשנת תרכ"ה, נשא את בת הגאון רבי אברהם אהרן פשערהויפער אב"ד פרויענקירכען. אחרי מספר שנים בהם דר בצעהלים, נתמנה לשמש כמגיד מישרים בוינה, לאחר מכן שימש כרב בכמה קהילות, מאגענדארף, טאקיי, ובסוף ימיו כיהן כאב"ד נייטרא, משרה אותה נשא גם בנו רבי אברהם אהרן כץ. בנו של ר' אברהם אהרן, רבי אליהו כץ, עלה לארץ ישראל והיה מרבני העיר באר שבע.
- רבי מרדכי כץ מגאלאנטא. נפטר כו חשון תרס"ג.
- מרת הינדל אשת רבי שמעון סג"ל שפיצר דיין בצעהלים, ולאחר פטירתו, נישאה לגאון רבי דוד פרידמן ששימש כאב"ד צעהלים אחר חותנו. [הוא היה בנו של רבי ישראל פרידמן מקערט, הנ"ל]. מצאצאיו, א. רבי שלמה פרידמן רב בעיר ווין באדען. ב. מרת שרה הענדיל אשת רבי מרדכי רוטנברג אב"ד אנטוורפן. ג. מרת רבקה אשת רבי בן ציון סניידערס הי"ד אב"ד דק"ק ראאב. ד. ביילא אסתר אשת רבי משה קליין אב"ד רעטע. ה. מרת נחמה אשתו השניה של הגאון רבי יששכר שלמה טייכטאהל הי"ד, אב"ד פישטיאן, ובעהמ"ח שו"ת 'משנה שכיר', וספר 'אם הבנים שמחה'. זקינו של הגאון רבי מאיר ברנסדורפר בעל הקנה בושם, אודותיו כתבנו בעבר בהרחבה.
 |
| רבי בן ציון סניידרס אב"ד ראב |
- מרת רבקה אשת רבי שמעון חיים סג"ל פעלנער, בצעירותו שימש כדיין בצעהלים, ואחר כך כיהן כאב"ד בעלעד.
ומהם נמשכים בנים ובני בנים, צאצאים שומרי דרך אבותיהם עד לימינו אנו.
זכיתי להיות צאצא למשפחה הזו.
השבמחקאולם לא הצלחתי להבין כיצד בעמח"ס "אם הבנים שמחה" הינו צאצא של הרב מנחם כ"ץ.
זה מה שכתוב בויקפדיה: נולד בהונגריה לגיטל וליצחק. נקרא על שם סבו, אב אביו, ישכר שלמה טייכטל. למד בפרשבורג.
אודה לתשובה.
בעל אם הבנים שמחה, לא היה צאצא ישיר של הרב מנחם כץ.
מחקרק אשתו השניה של רבי יששכר שלמה, היתה בת בתו של הרב מנחם כץ.
תודה רבה!
השבמחקאמי צאצאית המשפחה ואנו מחפשים את ספר החידושים של רבי מנחם כץ (עותק יחיד שהיה ברשותנו אבד למרבה הצער). האם מישהו יכול לעזור?
השבמחקמשפ' בנט רח' רשב"ם 21 ב"ב
השבמחק03-6195718
תודה רבה!
השבמחקאני מחפש בנרות את הספר "שלמי דוד"- חידושי רבי דוד פרידמן איש שלום,(החתן של רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ) שהיה אב בית דין קהילת צעהלים. ספר שיצא בשנת תשס"ג על ידי מכון שם עולם בבני ברק. אני דור שישי לרבי דוד פרידמן, דרך בנו הרב מרדכי דוב פרידמן שעלה לירושלים בצעירותו. כמו כן אני מחפש את הספר תולדות וחידושי רבי מנחם כץ פרוסטיץ, וכן את הספר על קהילת צעהלים וחכמיה. מי שיכול לעזור לי, אודה לו מאד!!! שזכות הצדיקים תגן עלינו ועל כלל ישראל ונזכה ללכת בדרכם!
השבמחקמכון שם עולם - 053-3118822
מחקתולדות וחידושי ר' מנחם כץ - כתבתי לעיל
הרב קינסטלכר - 03-5703446
"אולם, כבר כתב ידידי הרב יחיאל גולדהבר [בחיבורו לתולדות רבי שמשון וורטהיימר שעמו בכתובים], כי לרבי בעריש לא היה זש"ק מזיווגו הראשון, ואשתו השניה, לא היתה בת רבי שמשון וורטהיימר"
השבמחקלפי עניות דעתי טעה בזה בגדול הרב גולדהבר. אף שלא הביא את נימוקיו, ובכן אין ביכלתי לדון בהם, הרי דבר ידוע שמרן בעל "אור לו בציון" רבי יצחק זעקיל עטהויזן הי' חתנו של רבי יששכר בער עשקלש.
והנה, רבי יצחק זעקיל נולד תמ"ה. ונתחתן עם בת רבי יששכר בער לערך תפ"ג, כי אז בא לעיר מעץ לכהן כרב.
אולם רבי יששכר בער בעצמו הי' בן גילו של חתנו, שהרי לפי המשוער נולד תנ"ב ונתחתן בשנת תס"ט עם בת רבי שמשון וורטהיימר. ובודאי היא היתה זיווג ראשון שלו.
ונמצא שאשת בעל 'אור לו לציון' נולדה לפחות כ"ה שנים אחריו.
בכל אופן, בודאי היתה אשתו של בעל אור לו בציון נכדת רבי שמשון ווערהיימר.
אלא מה שיש לעיין הוא אם בעל אור לו בציון הי' לו אשה מזיוו"ר, ואם כן האם היו לו בנים ממנה.
והנה, ידוע שרבי יוסף דייטש אב"ד רוידניץ הי' נכדו של בעל אור לו בציון. ונולד בשנת תק"ג לערך. וידוע שאביו הי' רבי מנחם מענדל דייטש מניקלשבורג, ומוכרח שרבי מנחם מענדל הי' חתנו של בעל אור לו בציון. ואשתו (אם היתה בת מרת חוה רבקה ולא אשה מזיוו"ר) היתה נינה של רבי שמשון וורטהיימר.