יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט



היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט. בעהמח בית היוצר.
רבי יואל צבי נולד בערך בשנת תקפ, בעיר קאמעדע שבהונגריה. מסופר עליו כי בילדותו כאשר שרו בליל הסדר הפיורט 'אדיר הוא', והגיעו לפיסקא 'חסיד הוא', שאל את אביו, אם הקב"ה חסיד, מדוע אינו אומר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה". בבחרותו למד בישיבתו של הגאון המהר"ם א"ש באונגוואר שבע שנים עד לנישואיו. נשא לאשה את מרת הענטשא לבית גאטליב, מסופר רבות על צדקתה, וספר מנורת המאור היה רגיל על לשונה. אחר נישואיו ישב סמוך אצל חותנו בעיר באיאם, עד שנתקבל לרבנות, בתחילה בעיר פאלדעש, ובשנת תר"ט בהמלצת הדברי חיים נתקבל לעיר אופאלוי, שם כיהן למעלה משלושים שנה, בר"ח תמוז תרמ"ב נתקבל לאב"ד ברזנא, וביום ח' תמוז תרמ"ד, עלה ונתעלה לכהן בעיר הגדולה חוסט.  
היה נוסע להסתופף אצל מאורי החסידות, בין השאר נסע אל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלזא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה מאיהעל, הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא, אך החשיב עצמו במיוחד כחסיד אצל הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים מצאנז, ולאחר פטירתו, היה נוסע אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
רבי יואל צבי נפטר לאחר מחלה, ביום י"א כסלו תרנ"ג, ומנוחתו בעיר חוסט. אלמנתו מרת הענטשא עלתה לירושלים לאחר פטירת בעלה, שם נפטרה ביום כ"א טבת תרס"ב ומנוחתה במרומי הר הזיתים.
היו לו תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל ה'יגל יעקב'. מתורתו נדפסו כמה ספרים, מונקאטש תרנו, ובשנית מונקאטש תרסב, לתולדותיו וצאצאיו נדפס קונטרס ליקוטי בית היוצר, רמת בית שמש תשסה. ספר יוצר אור, חידושי חנוכה בסוגיא דכבתה, מישקולץ, תשד.
הסכים מחוסט ביום לז למב"י תרמ"ו על ספר תפארת שלמה, טשערנאוויטץ תרנא, וביום ו ואתחנן תרמ"ח, על ספר נפש טובה, סיגט תרמט. ובב' פינחס תרמ"ט על ספר אבני אליהו למחותנו, מונקאטש תרמט, ובפרשת ראה תרמ"ט על ספר שערי פרנסה טובה, סיגט תרמט, וביום ה' דברים תרנ"ב בחוסט על ספר ברכת הבית, סיגט תרנג.

יחוס בית אבותיו

לא ידוע יחוסו בפרטות, ואודות יחוס אביו, כלל לא נודע, ידוע רק כי שם אביו שמעון, והיה מהעיר קאמעדע שבהונגריה, אך יותר מזה לא נודע. אודות אמו - אשת רבי שמעון, מרת ציפערל, היתה מצאצאי הכוהנים הגדולים, נכדי הגאון רבי חיים כהן רפופורט אב"ד לבוב, ומעלה בקודש.
חותנו של רבי יואל צבי, היה הגאון המקובל, רבי יעקב מטאקאי שהיה האב"ד [הראשון?] בחוסט החל משנת תקפ"ט, ובשנת תר"ה לערך, עזב שם ונסע לכהן כאב"ד בויאים - באיאם [ביהאר - נאג'באיום], שם נפטר בשנת תר"ח.

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

רבי מאיר כץ אב"ד אמסיטיב



היום מלאו שלש מאות ושבעים שנה, לפטירתו של הגאון רבי מאיר כץ אביו של הש"ך ששימש כאב"ד אמסיטיב שבליטא. בעבר כבר הזכרנו אותו בבלוג, הזכרנו בקצרה את יחוסו, כאשר כתבנו על רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות שהיה מצאצאיו.
מתולדותיו ידענו, כי נולד בעיר פרנקפורט על נהר מיין, שם גרה משפחתו מדורי דורות, ובה כיהן אביו כדיין. בבחרותו, גלה למקום תורה, לעיר קראקא, שם היה אז מרכז התורה הגדול באירופה, ובישיבותיה למד ר' מאיר, מפי המהר"ם מלובלין, ובישיבתו של הסמ"ע. מסופר, כי למד בחברותא, יחד עם הגאון רבי יהושע חריף [שלימים היה בעצמו לאב"ד קראקא, הוא בעהמ"ח מגיני שלמה], והיו לומדים רק גמרא, בלא לעיין במפרשים, ותמיד היה רבי יהושע מכוון לסברת רש"י, ורבי מאיר היה מכוון לסברת בעלי התוספות. (מבוא לספר חבורי לקוטים, ויניציאה תעה).


כפי הנראה, בהיותו בקראקא, נשא לאשה את בתו של הקצין רבי נחום לוקווער, [אודותיה כותב בנה - הש"ך, ביו"ד סי' שכ"ו גבי הלכות חלה, "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה"]. הרב ווקשטיין שיער במאמרו ויתילדו 74, שהיה קרוב למשפחתו של הגאון רבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות.

נתפרסם בקרב גדולי הדור, ובספר 'חלקת מחוקק' אה"ע סי' י"ז, הביא תשובה שנשלחה אליו, וכותב עליו, "מאיר עיני חכמים בהלכה ... עמוד התווך אשר בית ישראל נשען עליו". וכן ידידו המגיני שלמה, כותב אליו, "פלפלתא חריפתא, גלי מסתרתא ועמיקתא, הוא ניהו הגאון נר ישראל עמוד הימיני, יושב בשבת תחכמוני, ר"מ ר"ג מוהר"ר מאיר כ"ץ נר"ו". ובתשובה אחרת הוא כותב: "הנמצא כזה חכם עדיף מנביא וחוזה, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, ה"ה החכם התורני מוכתר בנימוסים כתר תורה וכתר כהונה, היושב ראשונה, בחכמה ובתבונה, נודע ביהודה ובכל עדת מי מנה, ר"מ ר"ג פטיש החזק נר ישראל מוהר"ר מאיר כ"ץ נרו יאיר כאור שבעת הימים". גם בנו הש"ך, סיפר, שאת רוב תורתו קיבל מאביו. כיהן כרב באמסיטיב, ומשם עבר לכהן במאהליב, בה נפטר במהלך שנת ת"ה, ויש אומרים שכיהן גם בדובנא, ונפטר שם ביום ג' כסלו ת"ג, ושם מנוחתו כבוד. אך פיקפקו בדברים אלו.

יחוסו של רבי מאיר,
שער הספר גבורת אנשים דפוס ראשון

המקור הראשון ליחוסו של רבי מאיר מעלה בקודש, נמצא בספר גבורת אנשים אשר נדפס בדעסוי בשנת תנ"ז, והוא מדברי תורתו של רבי מאיר ובנו רבי שבתי כהן - הש"ך. וכך כתוב בשער הספר, "לכו חזו מפעלות בני אדם, מזהב ומפז נחמדים, ממלכת כהנים, יקרים מפנינים, השגות ותמיהות על ראשונים ואחרונים, שחיבר המאור הגאון

יום שני, 12 בנובמבר 2012

רבי אהרן לבוב אב"ד וועסטהויבן



בשבוע שעבר פירטנו כאן את שלשלת היחוס של גאב"ד מאקאווא רבי משה נתן נטע למברגר, בן אחר בן, שמונה דורות, עד אשר הגענו אל רבי אהרן לבוב, שכיהן כאב"ד וועסטהויבן. בהשגחה פרטית, בדיוק היום, מלאו שלש מאות שנים לפטירתו של רבי אהרן לבוב, וברור, כי במאמר זה נעסוק במשפחתו של רבי אהרן לבוב, יחוסו מעלה בקודש, חותנו, וצאצאיו.
ואזכיר תחילה, כי משפחת לבוב, הנכבדה, זכתה שיוקדש לה ספר שלם, כמו משפחות הורוביץ, שפירא שור, קצנלבוגן, גינצבורג, ומשפחות ותיקות נוספות, אומנם הספר לא נדפס בלשון הקודש, הספר הוא Die Familie Lwów /  von Hirsch. Horowits ונדפס בשנת 1928, ללא ציון מקום הדפוס. אך אני לא ראיתי את הספר, וכל מה שכתבתי כאן, ובמאמר הקודם, הוא פרי מחקרי העצמי, וכדאי להשוות בין המחקרים.
רבי אהרן לבוב, כיהן בתחילה כאב"ד טריר, ולאחר כמה שנים עבר לכהן כאב"ד וועסטהובן הנמצאת בעלזאס, בשנת תס"ז, נתן הסכמה להדפסת הספר משנת דרבי אליעזר שנדפס באותה שנה בפרנקפורט דאודר. רבי אהרן נפטר בליל שבת קודש כ"ז חשון תע"ג.
ואלו הם צאצאיו של רבי אהרן: א. בנו ר' יוסף, הנזכר במאמרינו הקודם, שהיה דיין באיזנשטאט, ואחר כך אב"ד ור"מ דק"ק טרעביטש במדינת מעהררין, הוא היה חתנו של הנגיד רבי איצק אופנהיים מווינה. ב. רבי יהושע העשל לבוב אב"ד שוואבך וכל מדינת הגליל אנשבך. ג. ר' משה לבוב, נולד בשנת תס"ד בלבוב,  היה בימי חורפו אב"ד לייפניק במדינת מעהרין, ומשם נתקבל לברלין, ופרנקפורט דאודר. ובסוף ימיו אב"ד מדינת מעהרין, נפטר בניקלשבורג י"ז טבת תקי"ח.

ותחילה כאמור, נתעכב על יחוסו מעלה בקודש.
דבר אחד מוסכם על הכל, אביו היה נקרא רבי משה, ומקום מגוריו היה בלבוב.

מכאן ואילך, נחלקו הדיעות.

יש שכתבו כי רבי משה היה בנו של רבי יחזקאל, ועליו כתבו שנפטר כ' אדר א תע"ח. [שזה לכשעצמו תמוה כיצד האריך ימים אחרי נכדו ר' אהרן].
ומשענתם בידם, כי הסתמכו על לשון פנקס הקהל בעיר שוואבאך, שם נכתב על רבי יהושע העשל בנו של רבי אהרן, "יזכור אלקים את נשמת מורנו ורבנו הגאון אב"ד מוהר"ר יהושע העשיל בן הגאון מוהר"ר אהרן משה יחזקאל זצ"ל".

יום שני, 5 בנובמבר 2012

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקאווא


היום מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה נתן למברגר אב"ד מאקווא. אנו נכתוב כאן מעט מתולדותיו ונסקור את אילן היוחסין שלו.
רבי משה נתן נטע נולד בשנת תרס"ט, ונקרא על שם זקינו אבי אמו רבי משה נתן נטע יונגרייז. בבחרותו למד אצל הפוסק הנודע הגאון רבי שמעון גרינפלד, ואף חתום פרענומעראנטן כתלמיד המחבר, על ספרו זהב שבא שנדפס תרצג. בחסידות קיבל מהאדמור רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הדברי חיים מצאנז. אחר נישואיו גר במאקווא סמוך אצל חותנו, ונבחר לסייע על ידי חותנו זקינו רבי משה פארהנד בהנהלת הישיבה, והגיד שם שיעורים. ועם פטירתו של חו"ז בראשית שנת תש"ד, נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. את תלאותיו ונדודיו בימי השואה, העלה עלי כתב, ונדפסו בספר 'כלי גולה', ניו יורק תשנו.

רבי משה נתן נטע למברגר אב"ד מאקווא
אחרי השואה, חזר לעירו, וגר שם עוד כמה שנים, עד שעלה לארץ בשנת תשי"ב, בבואו לארץ ישראל, קבע את מושבו בכפר-עטה היא קרית אתא, שם חי ופעל, עד לפטירתו בשבת קודש פרש וירא, כ' חשוון תשמ"ג. דברי תורתו על התורה, ושו"ת, נדפסו תחת השם עטרת משה, שו"ת יורה דעה, נדפס בני ברק תשן-תשנא. וספרו על התורה נדפס ירושלים תשנא. זוגתו מרת שרה לאה לבית רוזנפלד, נפטרה ביום תשעה באב תשל"ב.
וזה סדר יחוסו מצד אבותיו בן אחר בן:
אביו רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר. נולד בשנת תרל"ד, תלמיד בעל שבט סופר בפרשבורג, ולמד גם אצל רבי שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט. בשנת תר"ע נתמנה לרב בעיר פולגאר, שם כיהן עד לפטירתו ביום י"ט תשרי תש"ד, ושם מנוחתו כבוד. זוגתו מרת מרים יוטא לבית יונגרייז, נרצחה בידי הנאצים ביום ו' סיון תש"ד. צאצאיו: א. רבי משה נתן נטע הנזכר. ב. רבי יהודה לייב למברגר אב"ד סערענטש, חתן הרב פולק אב"ד שם, ולאחר המלחמה נשא את מרת ברכה בתו של האדמור רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב. נפטר בשנת תשמ"ח באמריקה. ג. רבי אהרן למברגר בתל אביב, נפטר י"א טבת תשכ"ח. זוגתו מרת מלכה בת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ, נפטרה י"ג אדר תשל"א. ד. מרת זלאטא זיסל אשת רבי אשר שמואל פאנט מהילדמאש.
אביו, רבי יהודה לייב למברגר, אב"ד ראזינוי [רוזנבה] שבסלובקיה. נפטר י"א אב תרס"א. עצמותיו הועלו לירושלים, וביום כ"ב אב תש"ל נטמן על הר הזיתים. זוגתו מרת ריזל. צאצאיו: א. רבי מנחם מנדל למברגר אב"ד טיסא פולגאר הנזכר. ב. רבי משה חיים יצחק אב"ד ראזינוי על מקום אביו. נפטר כ"ז ניסן תרצ"ה, והעלו את עצמותיו עם עצמות אביו לירושלים. זוגתו מרת שרה יוכבד בת רבי שלמה יהודה זינגר, נהרגה בשואה. ג. רבי אהרן דוד למברגר נפטר י' אב ת"ש, ואף הוא הובא למנוחות על הר הזיתים.