הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק זצ"ל

 אתמול נפטר בבני ברק, הגאון רבי מאיר בנימין יוז'וק, 

כבר הזכרנו בעבר את משפחת יוז'וק, אך כעת הגיע הזמן לכתוב עליה בצורה מסודרת.

רבי מאיר בנימין יוז'וק נולד בירושלים, לפני כשמונים שנה, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי שמואל מילר מבת ים [הרב מילר, לימים כיהן כרב בית כנסת תפארת נחמן בבני ברק], שנים רבות הרביץ תורה בישיבת גבעת רוקח בבני ברק, את חידושי תורתו, וביאוריו על המסכתות הדפיס בסדרת הספרים הנפלאה, אמרי בנימין. כמו כן, שימש שנים רבות כבעל קורא בישיבת בית מתתיהו בעיר, והיה גם בעל תפילה מפורסם אשר כיבד את ה' מגרונו. רעייתו הרבנית לאה נפטרה ביום ח' תשרי תשס"א.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, הגאון רבי שמעון אריה יוז'וק, דיין בפתח תקווה, ואב"ד בנתניה. נולד בשנת תרע"ו לערך, בעיירה מוטל'ה הסמוכה לפינסק, למד בישיבת נובהרדוק וברנוביץ, והיה לאחד מתלמידיו החשובים של רבי אלחנן וסרמן. בעלותו לארץ, למד בישיבת נובהרדוק בבני ברק, ובישיבת חברון בירושלים. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את מרת צירה ביילה לבית שפירא, לאחר נישואיו למד בכולל המפורסם בראשותו של רבי שמואל יצחק הילמן, בו למדו רבים מגדולי הדור, כולל אוהל תורה. שנים רבות כיהן כדיין בפתח תקווה ועבר לגור בעיר, לאחר מכן נתמנה לכהן כאב בית הדין הרבני בנתניה. בפתח תקווה גם הרביץ תורה ומסר שיעורים במספר בתי כנסת בעיר. היה חבר מערכת אוצר הפוסקים, וכתב מאמרים רבים. נפטר ביום כ' סיון תשנ"ג. רעייתו מרת צירה בילה נפטרה ט"ז כסלו תשנ"ז. הזכרנוהו בעבר בבלוג, כאשר נפטר חתנו הגאון רבי דוד צבי הופמן.
• אביו, רבי חיים חלאוונא יוז'וק, [או כפי שכתוב על מצבת בנו, חלאוונא דמיתקרי חיים], נולד בעיר מוטלה בשנת תר"מ לערך, ופטרון ישיבת בית יוסף נובהרדוק בפינסק. תלמיד חכם ומשכיל, וחינך בניו לתורה ותעודה. נפטר תשי"ד. זוגתו הרבנית מרת לאה לבית בייער. מצאצאיו: א. רבי שמעון דנן. ב. הסופר והבלשן דב ירדן. ג. שמואל ירדן. ד. מרת תמה אשת רבי יוסף רוזנטל [ינובר] הי""ד. ד. מרת חנה אשת רבי משה טשינגל. ה. מרת אסתר אשת רבי אפרים פוטולסקי.
• אביו, רבי ישראל יעקב יוז'וק, זוגתו מרת שרה, נפטרו תרצ"ב לערך.

הגאון רבי אברהם אטיק זצ"ל

ברוך דיין האמת. בירושלים נפטר הערב הגאון הגדול רבי אברהם דוד אטיק, ראש ישיבת באר שלמה.
רבי אברהם נולד בשנת תש"ד בעיר העתיקה בירושלים לאביו הגאון רבי שלמה צבי אטיק, ולאמו מרת חיה לבית וינגרטן.
נשא לאשה את בתו של הרה"ג רבי אפרים פישל גרובר ראש ישיבת חיי עולם.
נמנה על בכירי התלמידים של הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק וקיבל ממנו את תורת אביו הגרי"ז מבריסק.

רבי אברהם אטיק צילום שוקי לרר

בצעירותו כבר מסר שיעורים בישיבת לפלגות ראובן, ומשם נסע לאמריקה שם כיהן כראש ישיבה של אחת מישיבות סאטמר.
לפני כשלושים שנה חזר לאה"ק והקים את ישיבת "באר שלמה" על שם אביו, ולמדו בה בחורים רבים מירושלים, ומן התפוצות.
עתה נפטר בבית החולים בירושלים לאחר מחלה.
לווייתו תצא הלילה מביתו בירושלים לעבר הר הזיתים.

רבי אברהם אטיק היה מיוחס לגדולים וקדושים,
וזה סדר יחוסו:

• אביו הגאון הירושלמי רבי שלמה צבי אטיק, מחסידי קרלין בירושלים. לגודל התמדתו בתורה, היה נקרא בירושלים דער מתמיד. זוגתו מרת חיה לבית וינגרטן.
• אביו רבי שניאור זלמן אטיק, זוגתו מרת אלטע ריבה. 
• ומעלה בקודש יחוסם עולה דור אחר דור, בן אחר בן, עד לבת הט"ז.

אשת רבי שלמה צבי אטיק מרת חיה

• אביה רבי יהושע שמעון וינגרטן הידוע בכינויו בירושלים ר' שיעל'ה קרלינר, נפטר ג' טבת תש"ה בירושלים, זוגתו מרת דבורה רייזל לבית אזולאי נפטרה י"ט כסלו תש"ח בירושלים.
• אביו רבי אהרן יוסף וינגרטן, זוגתו מרת מרים.

עץ משפחת נבון מירושלים

בשבת מלאו מאה ושישים שנה לפטירתו, של הגאון רבי בנימין מרדכי נבון, מחבר 'בני בנימין', שכיהן כראב"ד ירושלים, ועמד בראשות מספר ישיבות בעיר הקודש. למרות שרבי בנימין מרדכי נפטר ערירי בלא שהשאיר אחריו צאצאים, נערוך כאן אילן יוחסין למשפחת נבון המעטירה, ששוכנת בירושלים כבר מאות שנים והוציאה מקרבה תלמידי חכמים גדולים, וביניהם אף כאלו שכיהנו בתפקיד הראשון לציון.


רבי בנימין מרדכי נולד בשנת תקמ"ח בירושלים לאביו רבי אפרים נבון, ולאמו מרת אלישבע, מלבד האמור עליו לעיל, היה מקובל גדול ומראשי ק"ק בית אל, וגם נתמנה להיות עובר לפני התבה כי היה מטובי המכוונים. בנו חורגו העיד עליו,

לא עבר עליו חצות עת דודים, תורת אמת היתה בפיהו, מחצות ואילך עד אחר אור הבקר שקע בתלמודו, ותמיד כל היום עסוק בצרכי צבור ותלמודו בידו, אם אמרתי אספרה גודל רחמנותו ורוב צדקותיו תרומותיו וכו', לא יסופר ולא ישוער אחת ממאה, מעיד אני עלי שמים ארץ, כי מיום אשר נכנסתי בהיכלו צעיר רך בשנים הייתי, מצאתי שני יתומים בחורי חמד למדנים סמוכים על שלחנו, ושלש אלמנות במרום קנו, אוכלות משלו וכמה יתומים ויתומות יושבים בצלו והוא מכניסם לחופה.

בשנת תר"ג הביא לדפוס את חלק ב' מספר 'נחפה בכסף' לזקנו רבי יונה חנון נבון.

בצעירותו נשא אשה, ונולדו לו ממנה שני בנים, אך התאלמן מרעייתו זו, ואף שני בניו נפטרו. ביום ט"ו תמוז תקפ"ח, נשא לאשה את אלמנתו של רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, וגידל את בנה הצעיר, שברבות הימים היה אף הוא הראשון לציון בירושלים, הוא רבי יעקב שאול אלישר, אודותיו כבר הרחבנו בעבר, בשלושה מאמרים מפורטים על יחוס משפחת אלישר, התעלומה - האם הראשון לציון ממשפחה אשכנזית, והפתרון - מגילת היוחסין אינה מדוייקת.

בשל היותו ערירי, קרא רבי בנימין מרדכי את ספרו 'בני בנימין'. ספרו זה נדפס בשנת תרל"ו על ידי בנו החורג רבי יעקב שאול אלישר, שהוסיף עליו מחידושיו תחת השם 'קרב איש'.

אף שסירב להפצרות חבריו להתמנות כראשון לציון, בשנת תר"ט נתמנה כעוזרו של הראשון הראשון לציון רבי יצחק קובו, ולמעשה סמכויות רבות היו בידיו.

רבי בנימין מרדכי נפטר בירושלים בהיותו כבן ששים וארבע שנים, ביום ה' טבת תרי"ב, והובא למנוחת עולמים על הר הזיתים מול מקום המקדש.

אילן יוחסין למשפחת נבון

אביו של רבי בנימין מרדכי, היה רבי אפרים נבון, מחכמי ירושלים. רעייתו היתה מרת אלישבע לבית מונדבי. רבי אפרים חתם עם חכמי ירושלים על מספר תקנות בשנים תקמ"א – תקס"ו. ובשנת תקס"א הסכים על ספר 'דין אמת', שחיבר שאר בשרו רבי יצחק נבון מקושטא. מעט מחידושיו של רבי אפרים נדפסו בספרו של אביו 'נחפה בכסף'. בשנת תקנ"ב, יצא בשליחות דרבנן לאסוף כסף לטובת חכמי ירושלים. ובדרך שליחותו בחו"ל הדפיס את ספר גט מקושר לאביו. מכיוון שמקום קברו לא מצוי בהר הזיתים, משערים שיצא לשליחות פעם נוספת ונפטר בחו"ל.

רבי דוד צבי הופמן זכר צדיק לברכה

בערב יום הכיפורים שעה ומחצה בטרם התקדש החג, נסתלק בחטף לבית עולמו הגאון הצדיק רבי דוד צבי הופמן מרבני העיר פתח תקוה.

שנים רבות כיהן רבי דוד צבי כאחד מרבני העיר מטעם המועצה הדתית, תחת שרביטו של הגאון רבי ברוך שמעון סלומון, ותפקידיו היו כרב הפוסק בענייני המקוואות וכרב האחראי על החברא קדישא בעיר, ותיקן תקנות רבות למען תושבי העיר. גאונות המפליאה, יחד עם ענוותנותו המיוחדת גרמו לו שהיה אהוב על כלל הציבור התורני בפתח תקווה. 

רבי דוד צבי נפטר בפתאומות קרוב לגיל שבעים, אחרי שאך לפני כמה שנים החלים ממחלה קשה שתקפה אותו. המונים מבני העיר האבלים, ומבני משפחתו הכואבים השתתפו בלוויתו קורעת הלב שנערכה במוצאי יום הכיפורים.

 * * *

 

אפרט כאן, את עץ המשפחה שלו.

רבי דוד צבי הופמן, היה בנו של רבי משה יונה הופמן מבני ברק שנסע מברסלוי ללמוד בישיבות ליטא, בן ר' מנחם הופמן, בנו של הגאון רבי דוד צבי הופמן מברלין בעל שו"ת מלמד להועיל.

אביו, רבי משה יונה הופמן, היה חתנו של רבי שניאור זלמן זעליגזון, בנו של רבי אברהם אבא (אבלי) זעליגזאן, בן רבי חיים זליגזון. ומעלה בקודש מצאצאי בעל השאגת אריה. [כך מקובל במשפחה, יתכן שהמכוון אל בעל השאגת אריה הראשון, רבי יהודה אריה לייב נכדו של הב"ח. ועדיין צריך בירור].

רבי אברהם אבא זעליגזון, נשא לאשה את מרת שטערנא סלאווה בת רבי שניאור זלמן פייגלזון (פניקלוסון) מויטבסק.

ר' שניאור זלמן פייגלזון נשא לאשה את מרת מוסיה הינדא בתו של רבי חיים אברהם שניאורסון, בנו של בעל התניא רבי שניאור זלמן מלאדי ומעלה בקודש.

הרב ברוך שמעון סלומון - משפחת חותנו

בפרק זה, נעסוק במשפחת חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, שנפטר באופן פתאומי בי"ז אדר תשס"ט. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, על משפחת אביו מנכבדי ישיבות ליטא, כתבנו כבר. ועתה אנו באים לכתוב על משפחת חותנו, משפחה המשתייכת לענף חסידי.

ענף א. ר' ברוך שמעון סלומון היה חתנו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, בן ר' שמחה מנדלבוים, בנו של הגאון ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, בן ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וואלדאווקא, ב"ר ברוך מאמדור חתן הרה"ק ר' לייב מאמדור תלמיד ר' חיים חייקל משם. נצר לשושלת רבנים אשר עץ המשפחה שלה עולה עד למהרש"ל ולר' שמשון מאוסטרופולי, מצד אמו, היה ר' ברוך נכד לב"ח והמהר"ל מפראג והרמ"א.

ענף ב. ר' ברוך מנדלבוים היה חתן ר' אלתר יצחק ורנר, [ב"ר ישראל דוד ו] חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר ב"ר אהרן ורנר ב"ר זלמן מקרושנוביץ.

ענף ג. ר' שמחה מנדלבוים היה חתן האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק, בן ר' יהודה לייב עפשטיין מוויסוקא.

ענף ד. ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וולאדאווקי אשתו מרת דבורה היתה בת ר' משה לייזר בן ר' מרדכי בר פישל.

ענף ה. ר' משה מנדל ורנר היה חתן הרה"צ ר' אשר מקוטנא ב"ר אברהם הערש.

ענף ו. ר' מרדכי הנזכר בענף ד' זו' מרת חיה רייזל בת ר' אייכל מסקאהל, אשר על מצבתו נחקק שהיה ראש סנהדרי קטנה בפולין. ר' אייכל זה, זוגתו מרת פייגא היתה בת ר' יצחק מסקאהל בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ומעב"ק מגזע הב"ח ומשפחות מיוחסות בישראל. המקור לכל ענף זה, הוא ממכתב יוחסין שכתב ר' ברוך מנדלבוים מטורוב בעצמו, ולחלק מהאישים כאן אין תימוכין ממקורות אחרים.

ענף ז. ר' אשר מקוטנא היה חתן הרה"ח ר' דן לנדא (מפלוצק) מסטריקוב, [ב"ר חיים ויוטא] חתן ר' יצחק כץ מפלוצק ב"ר שמואל כץ מלאסק ב"ר יחיאל מיכל, הנזכר כבר בבלוג שלי במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט.

על פי כתב יוחסין שהגיע לידי, ואינו מספיק מוסמך בעיני, ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק היה ב"ר יהודה לייב אב"ד ויסוקא ב"ר יוסף אפשטיין מויסוקי ב"ר שמואל אהרן מסמורגון באח"ב לבעל הכנסת יחזקאל, וחתנו של ר' אהרן מוילנא. ר' יהודה לייב אפשטיין אב"ד ויסוקא היה חתן ר' ישראל מבאהאפלי ב"ר אברהם מקאריסטשוב בנו של הרה"ק ר' צבי מקאריסטשוב. ר' יוסף אפשטיין מויסוקי, חתן ר' יהודה לייב מרגליות בנו של ר' שאול מרגליות אב"ד לובלין בנו של הרה"ק ר' מאיר מרגליות מאוסטרהא בעל המאיר נתיבים ומעב"ק.

ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב הנזכר בענף א', למד בצעירותו בישיבות בירושלים שבין החומות, היה חסיד קרלין נלהב כמסורת אבותיו, ואיש תורה מובהק, האף שעסק במסחר. היה רב בית הכנסת יבנה בתל אביב. נפטר י"ט חשוון תשנ"א. רעייתו מרת צפורה לבית ורנר. חתנו האחר היה ר' נחום דוב קרייסמן, שאף הוא היה דיין בפתח תקווה.

ר' שמחה מנדלבוים, עלה עם אביו לארץ עוד כשהיה ילד צעיר, בערך בשנת תרמ"ה \ תרמ"ז נישא לבתו של האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק. הנישואין התקיימו בקוברין. היה עסקן גדול לטובת חידוש היישוב היהודי בירושלים, רכש בית בקצה הישוב היהודי במאה שערים, על מנת להרחיב את גבול הישוב, ועל שמו נקרא האיזור עד היום, מעבר מנדלבוים. ר' שמחה נפטר ביום ה' באייר תר"ץ.

צאצאיו: 1. ר' יחיאל מנדלבוים, נפטר כ"ח טבת תשכ"ז, רעייתו דבורה נכדת ר' יואל משה סלומון. 2. ר' ברוך מנדלבוים הנ"ל. שני האחרונים בארץ ישראל, והיתר באמריקה. 3. ר' אלתר נפתלי מנדלבוים. 4. ר' מתתיהו מנדלבוים. 5. ר' מרדכי מנדלבוים. 6. מרת חיה אשת ש"ב ר' אהרן הלוי טייטלבוים, עליו בארוכה [יוצאת מגדר הרגיל] בספר תולדות אנשי שם, מאת ר' אשר זלקא ראנד, בערכו. 7. מרת חנה נפטרה י' טבת תשכ"ב, אשת ר' חיים (בר יקותיאל זלמן) רקובר, נפטר כ"ז אייר תשל"ג. מצאצאיהם: הגאון ר' ברוך מרדכי רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה, ומחבר ספרי ברכת אליהו על ביאור הגאון נפטר אסרו חג סוכות תשס"ג, מרת זהבה אשת הגאון ר' דב כהן תלמיד ישיבת חברון, היה הרב של חיל האויר, ונשיא אגודת אחוה. מצאצאיהם גדולי תורה רבים, ואישים נודעים אחרים. 8. מרת דבורה נפטרה י' אלול תשמ"ט ללא צאצאים, אשת ר' יעקב בן ציון לאבל. 9. מרת בילא רחל נפטרה כ"ג ניסן תשנ"ד אשת ר' רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה נפטר כ"ב תמוז תשל"א, מצאצאיו רבני ערים ויושבי על מדין בארה"ק. 10. ר' חיים מנדלבוים.

ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, [נראה כאן בתמונה] נולד בשנת כ"ב טבת תקצ"ד, למד תורה עם חברים מקשיבים מפי אביו, אחד מחביריו באותו הזמן לספסל הלימודים, היה מי שנתפרסם לימים כר' צדוק הכהן מלובלין. אשתו של ר' ברוך היתה לאה בת ר' יעקב טייטלבוים מירושלים. ר' ברוך היה מהחסידים הקרובים אצל ר' אהרן מקארלין ור' אשר מסטולין. כיהן כרב בערים מאצוב, קארלין, וטורוב, על שמה נתפרסם. בשנת תרל"ד, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו בירושלים. בשנים הבאות, יצא מספר פעמים לחו"ל, ידוע כי נכח בנישואי בנו ר' שמחה בקוברין, בשנת תרמ"ה, או תרמ"ז. בשנת תרנ"א, יצא כשד"ר בשליחות הכוללים בירושלים. ספרו נודע בשערים, נדפס עוד בחייו בירושלים בשנת תרס"ד, ובשנים האחרונות נדפס מחדש על ידי מכון בית אהרן וישראל שעל ידי חסידות קארלין בהוספת קטעים חדשים, שלא נדפסו עד כה, ועם מבוא לתולדות חייו. ספרו האחר, קץ הימין, הוא נדיר ונחשב ליקר המציאות. נפטר י"ז אייר תרס"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

צאצאי ר' ברוך מטורוב: בספר מאה שערים, כתוב כי ר' ברוך עלה לארץ עם ששה בנים ושתי בנות. הבנים קבורים בסמוך לאביהם במרומי הר הזיתים. לא כולם ידועים לי, רק חלקם. 1. בנו ר' יעקב מנדלבוים שו"ב נולד בשנת תרכ"ד, היה ראש השוחטים בירושלים, וחתן רבי בכור חיים יוסף דוד אזולאי, מצאצאיו של החיד"א, ועל כן חלק מצאצאיו לקחו את שם משפחת אזולאי בגאווה להראות כי הם צאצאי החיד"א. נכדו של ר' יעקב היה הגאון הצדיק ר' יהודה זרחיה סגל אב"ד קרית שלום בתל אביב. 2. ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל. 3. ר' מנחם מנדלבוים, נפטר במצרים [כנראה כשגורש לשם בימי מלחמת העולם הראשונה, כמו רבים אחרים שהיו נתיני ארצות אוייב], אך נקבר בארץ ישראל. 4. ר' יצחק דוד מנדלבוים היה סופר סתם בירושלים ונפטר צעיר.

ר' אלתר יצחק ורנר נפטר בשנת תשכ"א, ואשתו מרת באשע מרים נפטרה בשנת תשי"ד.

בנותיהם: 1. מרת נחמה רחל אשת ר' חיים יהושע ברוך צבי רבינוביץ רב ביוהנסבורג, נפטר תשכ"ט. 2. מרת חסיה שיינא פעסיל אשת ר' אליהו מרדכי זוננפלד בנו של הגרי"ח, נפטר תש"ו. 3. מרת צפורה הנ"ל. אשת ר' ברוך מנדלבוים.

ר' משה מנחם מנדל ורנר, היה מעסקני הישוב בארץ ישראל. עוד בהיותו בפולין היה פעיל רבות לרווחת הישוב. היתה לו יוזמה בעידוד רבים מגדולי הדור לישוב יהודי בשכם. בהמשך יסד את שכונת בתי ורנר בירושלים, המיועדת למגורי תלמידי חכמים העוסקים בתורה.

מצאצאיו: 1. הגאון ר' שמחה בונים ורנר חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים, חתן הרה"צ ר' יהודה לייב קסטילניץ בן אחותו של בעל יסוד העבודה מסלונים, מצאצאיו רבנים רבים בארץ הקודש, ובאמריקה. בניו הם, א. ר' אברהם ורנר רב העיר נתניה. ב. ר' אשר זאב ורנר בסוף ימיו גאב"ד טבריה. ג. ר' יהושע ורנר רב באמריקה. ד. ר' דוד ורנר. 2. ר' חנוך העניך ורנר חתן ר' שמואל יהודה הלוי טייטלבוים, מצאצאציו: א. הגאון ר' שמואל ברוך ורנר דיין בתל אביב חתן הגרי"מ חרל"פ. ב. מרת שיינא פעסיל אשת ר' שניאור זלמן וובר ר"מ בישיבת פרשבורג, נפטר כ"ג אייר תשכ"ט. ג. מרת באשע רבקה אשת ר' יהושע לודמיר. 3. מרת באשע מרים הנ"ל אשת ר' אלתר יצחק ורנר. 4. ר' שמואל לייב ורנר מירושלים.

ר' מנחם נחום אפשטיין אדמו"ר מקאברין ביאליסטוק, נולד בשנת תר"ו בעיר ויסאקי, הוא ואביו היו חסידי קאצק. לאחר נישואיו קבע משכנו בעיר קוברין, ושם נתקרב לבעל יסוד העבודה מסלונים, והיה מגדולי חסידיו. לאחר פטירת רבו בשנת תרמ"ד, נתלכדו סביבו חסידים, והכתירוהו כממשיך, הוא כיהן כאדמור בקוברין עד שנת תרנ"ו שאז קבע משכנו בביאליסטוק. נפטר ר"ח אב תרע"ח.

מצאצאיו: 1. בנו ר' מרדכי יהודה אפשטיין חתן ר' יעקב ליינער מאיזביצא, שהוא אבי יוסף צבי בלובלין וצפורה אשת יום טוב קירשנבוים בירושלים. 2. בתו מלכה דבורה אשת ר' מאיר שלום שצדרוביצקי מבריסק, היה סגן הרב בביאליסטוק, וממלא מקומו באדמורות בביאליסטוק, צאצאיו ממשיכי דרכו ומזרעו כיום, אדמורים רבים. 3. מרת מרים אשת ר' יצחק אהרן וינגרטן מלובעשעוו. 4. מרת אסתר ליבא אשת ר' שמחה מנדלבוים הנ"ל.

ר' דן לנדא מפלוצק, היה מהדמויות הבולטות בפולין, הן בעושרו, והן בגאונותו.

עליו ועל משפחתו נרחיב באחד המאמרים הבאים בעזרת ה'.

תודות

תודתי נתונה למאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, בראשות ידידי הרב נפתלי אהרן וקשטיין.

תודתי גם נתונה למספר אנשים שעזרו לי באיתור צאצאי ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, ואת חלקם איני מכיר אלא מפורומים בנט.