הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל

הגאון הגדול רבי שמואל יעקב בורנשטיין ראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, נפטר לפנות בוקר בבית החולים מעייני הישועה.
בפטירתו נעקרה מנופי היהדות החרדית אחת מדמויות ההוד. רבי שמואל יעקב כיהן שנים רבות כראש ישיבה, תחילה בישיבת חברון בגאולה, ולבסוף בישיבת קרית מלך בבני ברק. נודע בתפילתו מעומקא דליבא ברגשי קודש. בתקופה האחרונה חלה, ובמשך כמה שבועות היה מאושפז בבית החולים, ועתה לפנות בוקר, הלך לעולמו. מסע הלווייה יצא הבוקר מישיבתו בבני ברק, אל הר המנוחות בירושלים.
ואלו תולדותיו, רבי שמואל יעקב נולד בירושלים, בה גדל, ובישיבותיה נתגדל. רבי שמואל יעקב נולד בשנת תש"ו, למד בישיבה קטנה תפארת צבי, ומשם עלה לישיבת חברון. בימיו בישיבה, נמנה על קבוצת הבחורים, אשר היו הולכים לשמוע את שיעורי ראשי ישיבת מיר הסמוכה.
זמן קצר לאחר נישויו, כבר שימש כר"מ בישיבות. תחילה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, אחר כך בישיבת נחלת דוד בפתח תקווה, ובישיבת טורדא.
כאשר הקים רבי חיים סרנא את ישיבת חברון מחדש בישיבת גאולה, קרא לרבי שמואל יעקב בורנשטיין שיבוא לכהן לצידו כראש הישיבה, ובמשך עשרים שנה נודע שמו כראש ישיבת חברון גאולה. לפני כחמש עשרה שנה, נקרא לכהן כראש ישיבת קרית מלך בבני ברק, תפקיד אותו נשא עד ליומו האחרון.
את דברי תורתו הדפיס בספרים, זאת ליעקב, אורה ושמחה, שי למורה, ברכת שמחה.
זוגתו של רבי שמואל יעקב, מרת שרה רסיא בת רבי יוסף לייב קליינר, נפטרה ביום ב' אייר תשע"ג. לא היו להם ילדים.

וזה סדר יחוסו
אביו, רבי יששכר דוב בורנשטיין מירושלים, נפטר כ"ז תמוז תשמ"ט. זוגתו מרת יהודית צביה לבית לובין, נפטרה כ"ג אב תשס"ז. מבניהם, גם רבי אלימלך בורנשטיין, מחסידי חב"ד, וכיהן כר"מ בישיבות חב"ד, נפטר לפני כחודשיים.
אביו, רבי משה אהרן בורנשטיין, זוגתו מרת שרה בת ר' פנחס, נפטרה י"א כסלו תרצ"ה.
אביו, רבי יעקב בורנשטיין.

הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ. לא אדמו"ר היה, ואף לא כיהן ברבנות, ובכל אופן, ראוי שנקדיש מאמר אחד לכבודו.
רבי אליעזר ליפמן, נולד בשנת תקצ"א בעיר וויערשוב, לאביו רבי ברוך יהודה ליפמן, שנפטר לפני שנת תרט"ו.
בצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא רבי משה יהודה לייב זילברברג.

בשנת תר"ט נשא לאשה, את מרת רחל, בתו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק. בעבר, כתבנו בבלוג על נינו רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק.
על אף שחותנו, היה מראשי המתנגדים לדרכה של קוצק, היה רבי ליפמן נוסע אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ולומד מדרכיו.
כאשר גדלה בתו, והגיעה לפרקה, דיברו בעדו שיתקבל לכהן כרב בעיר אלקוש, בה נתפנה אז כיסא הרבנות, וחותנו הקדוש, היה מאד מעוניין שיקבל על עצמו את הרבנות, על מנת שיוכל להביא פרנסה לביתו, אך רבי ליפמן סירב, כי לא רצה ליהנות מן הציבור,. חותנו שלח מכתב אל רבו מקוצק, בבקשה שישכנעו ליקח את עול הרבנות, אך רבו הסכים עמו בסירווב, ואך זאת גזר עליו שיפתח בית מזיגה לצורכי פרנסתו, ואכן, פרנסתו של רבי ליפמן היתה מאותו בית מזיגה אותו ניהלה בפועל אשתו הצדקת. ומסופר כי לצורך פתיחת העסק, הוצרך רבי ליפמן לשנות את שם משפחתו מליפמן לליטמנוביץ, כי לא היה כשר בעיני הרשויות, ששמו ושם משפחתו זהים. אך זה כנראה לא מדוייק כי כבר ברישום הנישואין שלו הוא מופיע בשם ליטמנוביץ.

לאחר פטירת הרה"ק מקוצק, היה רבי לפימן נוסע עם חבורת החסידים אל הרה"ק רבי חנוך מאלכסנדר, ולאחר פטירתו של האחרון, היו מן החסידים שחפצו שבהנהגתו של רבי ליפמן, אך הוא סירב אף לזאת, וקם ונסע אל הרה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור, ואף שהה שם בשבת בה נפטר. ולא רק זאת, אלא אף לאחר פטירתו, נסע רבי ליפמן אל נכדו בעל השפת אמת, שהיה צעיר ממנו בשנים רבות, ונחשב לאחד מזקני ומחשובי החסידים באותה העת.

מסופר כי לפני שנפטר בעל חידושי הרי"ם, אמר לאשתו הרבנית, כי נכדם היתום שלמה עדיין לא נשא אשה, וברצונו שתדאג להשיאו לבת תלמיד חכם, שאלתו הרבנית מי נחשב תלמיד חכם, וענה לה: רבי חיים אלעזר וואקס הרב מקאליש, רבי ליפמאן מראדומסק, הוא נשוא מאמרנו, ורבי נח שחור מביאלה. ואכן, לימים נשא רבי שלמה את בתו של רבי ליפמן כדלהלן.