יום שני, 15 באפריל 2013

רבי שלמה לייב מלענשטנא

אחרי המאמר הקודם על רבי יהושע מאוסטרובה, בו הזכרנו גם את אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, שבחג הפסח מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, מן הראוי ליחד מאמר מיוחד גם עליו.
רבי שלמה יהודה לייב, נולד בעיר רישא שבגליציה, בשנת תקל"ח. בהגיעו לגיל מצוות, והוא יתום, הלך בעצמו לפשווארסק, לקנות שם תפילין מהסופר המפורסם הרה"ק רבי משה סופר מפשווארסק.
זוגתו מרת שרה פייגא.
עד היותו בן שלושים ושש נסתופף בצל רבותיו, היה אצל מאות צדיקים, אך במיוחד החשיב לרבותיו את היהודי הקדוש מפשיסחא, החוזה מלובלין, ועל כולם הרה"ק ר' מנדל מרימנוב.
תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל, שם הובאו אוצר דברי תורתו על התורה נ"ך, ש"ס, מועדים וענינים שונים, ובמהדורות החדשות נלוו אליו גם תולדותיו הנהגותיו ועובדות אשר נלקטו מתוך ספרי צדיקי דורו ותלמידיו.
תולדותיו נדפסו על ידי חסידי ביאלה, המנציחים את זכרו ומחשיבים אותו, ואת בנו כאבות השושלת של חסידות ביאלה, האף שאדמורי החסידות מתיחסים בן אחר בן עד ליהודי הקדוש מפשיסחא, על כל פנים, כפי שכתבנו כבר במאמר הקודם רבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלה, היה חתנו של רבי יהושע מאוסטרובה, ואת עיקר דרכו קיבל ממנו. הספר נדפס לראשונה תחת השם 'מאמר מרדכי' על ידי ר' מרדכי וינוגרה בילגורייא תרצב, ובשנית בהוצאה נרחבת יותר תחת השם 'תפארת אבות', על ידי ר' דוד מתתיהו רבינוביץ (לימים אדמו"ר מביאלה בבני ברק), ירושלים תשכא, ובשלישית בשלש כרכים, תחת השם 'ברכה משולשת' על ידי יעקב ראובן וינר, ירושלים תשס.
על יחוס משפחות נשותיו לא ידוע, רק בראש ספר 'ברכה שלמה' דלהלן, כתוב שהיו לו ג' נשים, ואחת נקברה בטיטשין, ואחת ברוזבדוב.
גם על יחוסו אין ידוע בפירוט, אילן היוחסין שלו לוטה בערפל, רק נודע מה שאמר רש"ל בעצמו: "ואני יודע שאנכי מזרע דוד".
כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אביו ר' ברוך בנדיט, היה צדיק נסתר ומושבו היה בעיר רישא. 
כפי המסופר, היה לו לר' ברוך בנדיט עוד בן ששמו לא נודע, והוא גר בעיר טוטשין, ובנו רבי זאב וואלף ווינשילבוים, נפטר ב' ניסן תרס"ה ומנוחתו בק"ק רישא, על מצבתו נכתב "פה נטמן איש יהודי שהי' ערליכער יוד", צאצאיו: א. האדמו"ר רבי שלמה לייב מטוטשין בעהמ"ח 'הכנת לב לתפילה' , בילגורייא תרפז, שנקרא על שם דודו רבי שלמה לייב מלענטשנא, לאחר שנתגלה לאביו בחלום בליל הוואך-נאכט [למרות שזה נקרא שלמה יהודה לייב, וזה שלמה אריה לייב]. ב. מרת שרה אשת ר' שאול ווקס, אבי רבי אבא וואקס הי"ד, רבה של פרושוביץ בעהמ"ח 'בית אבא' על הלכות שבת ומועדים, עם דברי כבושין והתעוררות לכל השנה קראקא תרצב, ו'ברכה שלמה' לתולדות דודו רש"ל מטיטשין, ר' אבא היה חתנו של ר' שמואל אהרן מילר אב"ד לאבובה.

הפעם נרחיב יותר על צאצאיו של רבי שלמה לייב.
  • הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

  • רבי אברהם, אבי מרת גיטל מחברתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל מסלונים, נכד האדמו"ר בעל היסוד העבודה מסלונים, ואביהם של האחים האדמורים רבי יששכר אריה לייב וינברג מסלונים, שיום ההילולא דילי' הוא בכ"ח ניסן [באותו יום של דודו זקינו רבי יהושע], ורבי אברהם וינברג מסלונים - בברנוביץ, שהשבוע בא' אייר מלאו שמונים שנה לפטירתו. מלבדם היו לו לדברי שמואל עוד חמש בנות, 1. מרת לאה נולדה תר"ל אשת רבי פנחס בצלאל מלוביצקי מרובנא, נפטר באמריקה כ"ה אב תש"ח. 2. מרת שרה אשת רבי אברהם אבלי רפופורט אב"ד קיעלץ, מעט מחידושיו נדפסו בסוף שו"ת ברכת כהן, שחיבר אביו. 3. מרת פראדל אשת רבי יוסף דוד לנדא מגזע אדמורי אליק. 4. מרת חנה אסתר הי"ד אשת רבי שמעון קופילוביץ. 5. מרת טשרנא מרים הי"ד נולדה תר"מ, נהרגה בשואה במיידאנק, אשת רבי משה מנחם זילבר מביאליסטוק, אחר שניצל מהשואה גר בקליפורניה, ובנו כיהן כאדמו"ר מסלונים דטרויט.
  • רבי ברוך בנדיט נפטר צעיר בחיי אביו, לפני מאה ושמונים שנה, ביום ב' שבט תקצ"ג.
  • מרת אסתר אשת רבי משה יהודה לייב קליגסברג בן ר' נח קליגסברג אב"ד סלאוויטיטש ולענשטשנא. שניהם עלו לירושלים בערוב ימיהם, שם נחשב ר' משה לייב לאחד מחשובי התלמידי חכמים, [ראה בקובץ אור תורה שנה שלישית, על ידי ר' שלמה אהרן וורטהיימר ירושלים תרס, מזכירו שאמר בפניו דבר תורה], ושם הוא נפטר [ראה בספר זכותא דאברהם, עמוד מו] ומנוחתו בהר הזיתים. גם אסתר נפטרה בירושלים, ונזכרת בספר 'חלקת מחוקק' חוברת ז חלקה ח' חלקת הרבנים, שורה ג, כז. כתוב "פ"נ הא' אסתר בת הרב הצדיק ר' שלמה לייב מלענצנע נ' ה' אדר תרנט תנצבה". ובהערה מפנקס החברה קדישא נרשם א' הרב ר' משה ליב.
בתם של ר' משה לייב ואסתר, מרת יהודית שיינדיל היתה אשת רבי שמואל לייב ז"ק דומ"צ בביאלה, בעהמ"ח 'רמזי דחכמתא'.

12 תגובות:

  1. כפי הידוע היה ר' שלמה ליב מלנטשנא נשוי לאסתר פייגל, בתו של ר' יחיאל אשר שמואל כהנא שפירא אב"ד ז'לין שעלה לירושלים. היה ביניהם פער גילאים גדול, היא נולדה בתקע"ד לערך, וכפי שכתבת רשי"ל מלנטשנא ב-תקל"ח - היה גדול ממנה בכ-35 שנה. כנראה נישאה לו בזקנתו, ואחרי פטירתו נישאה אסתר פייגל לר' ישראל איסר פרלמן אב"ד רוזוודוב. אחרי שהתאלמנה גם ממנו עלתה לירושלים עם בנה ר' אלימלך פרלמן, שהיה לעסקן ידוע בישוב בירושלים וממנו שכונת בתי פרלמן. אני מניח שאליה התכוון המחבר בספר 'ברכה שלמה' כשכתב שלר' שלמה ליב מלנטשנא היתה אשה שלישית שנפטרה ברוזוודוב, ולא ידע כי לא נפטרה שם, רק בעלה השני היה משם, ונפטרה בירושלים. לא ידוע אם אסתר פייגל היתה נשואה עוד לפני נישואיה לצדיק מלנטשנא. לא ידוע גם על ילדים ממנה לר' שלמה ליב מלנטשנא.

    השבמחק
  2. וכמובן במשפט הפותח להערה הקודמת יש לכתוב שהיה נשוי "גם" לאסתר פייגל, ואין כל ידיעה שהיו לו ילדים כלשהם ממנה.

    השבמחק
  3. רציתי להוסיף כי כמדומני לאחר השואה לא נותרו כל צאצאים לאדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים.

    השבמחק
  4. שלום
    האם יש מידע על מקום קבורתם של נשותיו?

    השבמחק
    תשובות
    1. לי אין מידע, מעבר למה שציטטתי למעלה.

      מחק
  5. בנימין, לשאלתך, הדבר נזכר בכתבתו של מ. ירושלמי על משפחת כהנא שפירא ב-מבשר. שמעתי גם מחוקר המשפחה ישעיה פולאק מירושלים, שהוא בוודאי גם המקור של ירושלמי. במקורות בארץ כמו מפקדי מונטיפיורי נזכרת או בהקשר לאביה (מז'לין), או בהקשר לבעלה השני (רוזוודוב). למעשה, מה שהבאת ב-ברכה שלמה ממש משלים את המסורת המשפחתית. מן הסתם, בני משפחתו של שלמה ליב מלנטשנא לא התעמקו בקורותיה לאחר פטירתו, ביחוד משלא היו להם צאצאים משותפים (כנראה), ורק הגיעה אליהם השמועה שגרה ברוזוודוב.

    לשאלת Miki16, אסתר פייגל נפטרה בירושלים ביום ה' אד"א תר"ס (1900), נטמנה בהר הזיתים סמוך לציון 'אור החיים'.

    השבמחק
  6. ואם כבר הוזכר ר' ישראל איסר פרלמן אב"ד רוזוודוב, מה ידוע לנו עליו?

    השבמחק