רבי דוד הכהן רפופורט בעל המקדש דוד

אמש, ביום ב' דראש השנה, מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו של הגאון המופלא רבי דוד הכהן רפופורט ר"מ דישיבת ברנוביץ, ובעהמ"ח ספר מקדש דוד וספר צמח דוד. בשער ספריו, נכתב כי רבי דוד הוא צאצא לגאון מוילנא ולרבי עקיבא איגר, ולמעשה, חיבורו הראשון צמח דוד, הוא על חידושיו של זקינו, רעק"א. אולם, בספריו לא נכתב היחוס המלא. במאמר זה, נפרט אי"ה את יחוסו, רק נקדים תחילה, מעט מתולדותיו.

רבי דוד הכהן רפופורט, נולד בשנת תר"ן בעיר הגדולה מינסק, בצעירותו למד בבתי מדרשות בעירו מינסק, ואחר מכן נסע ללמוד בסלבודקא, כאשר נאלץ אביו לעזוב את מינסק, ועבר לדאנציג, תחילה שהה עמו מעט, אך לאחר מכן, החליט לחזור ולגלות למקום תורה, אל מדינת ליטא, תחילה ישב ללמוד בעיר ווילנא, אך שם לא מצא את אשר חפץ כי לא היתה שם די ריתחא דאורייתא כאשר הורגל בסלבודקא, ועל כן בא לישיבת פוניבז', וכעבור שנתיים, הצטרף אל הלומדים בכולל בית ישראל בסלאבודקא, שנקרא לימים כולל קובנא. ועסק שם במשך שלש שנים בסדר קדשים, ולפי תקנת המוסד, היתה חובה מוטלת על כל חבר וחבר להעלות את חידושיו על הכתב. והמובחר שבהם, הדפיסו מכספי הכולל, הלא הוא ספרו צמח דוד. ולפי גירסא נוספת שקראתי, היה זה תנאי שלו, לפני שהסכים לבוא לכולל, שידפיסו עבורו את חיבורו שהיה בכתב יד.

בשנת תרפ"ח, עוד בהיותו בחור, נקרא רבי דוד לכהן כר"מ בישיבת אהל תורה בברנוביץ, בראשותו של הגאון רבי אלחנן וסרמן, ונחשב לאחד מטובי מגידי השיעורים בליטא. בשנת תרצ"א נשא לאשה את מרת פרומה לבית גריגנראס. כאשר פרצה המלחמה והישיבה גלתה ממקום למקום, גלה עמהם הרב, תחילה לוילנא, משם לטרוקי, ולסמילישוק, כאשר הוא ממשיך בהגדת השיעורים. ביום השבת, י"ט סיון תש"א, באו אל הישיבה סוכני הנ.ק.וו.ד. ועצרו את רבי דוד, הוא נשפט ונשלח לעבודת כפיה במחנה ריכוז נידח בשם מיז'וויז'-גורסק, סמוך לגבולות פינלנד. מחמת שסירב להתגעל במאכלות אסורות, ואף סירב לבשל עבורו גריסים בקדירה בלתי כשירה, לקה במחלת מעיים קשה, והוצרכו לאשפזו בבית החולים של המחנה, זמן קצר לאחר בואו לשם. ביום שני של ראש השנה תש"ב, אחרי ששמע תקיעות שופר, קרבה שעתו, והוא קרא לשני יהודים שחלפו על פני מיטתו, ויאמר, "במטותא היו עדים למותי, לבל תישאר זוגתי עגונה... כך הוא הדין...".

בנים לא היו לו, וזרעו המה התלמידים, וחידושי תורתו בספריו.

ספרו צמח דוד, חובר על ידו בצעירותו, ובו עסק בעיקר בתשובות וחידושי הרעק"א. וספר מקדש דוד על ענינים מסדר קדשים, פיעטרקוב תרפח.