אילן יוחסין להרב אלישיב מצד אביו

אחרי אשר עמדנו בארוכה על תולדות בעל הלשם, ועל משפחת אלישוב מזאגר, נותר לנו רק להתמקד עוד על משפחת אביו של הרב יוסף שלום אלישיב, ולברר כמה עובדות הנוגעות להבנת עץ המשפחה.

• מקובל לספר, כי הרב אלישיב נולד בראש חודש ניסן תר"ע, לאביו רבי אברהם אלישוב, שכיהן כרב בהומל, לאחר שבע עשרה שנה מאז נישואיהם. הוי אומר, שהוריו נישאו בשנת תרנ"ג לערך.
• מאידך מקובל לספר, כי אביו, ר' אברהם, נולד בשנת תר"מ לערך, ובשנת תרנ"ז, בהיותו כבן שמונה עשרה, הדפיס את ספרו בכורי אברהם.
• עוד מקובל לספר, כי רבי אברהם אימץ לעצמו את השם אלישוב, רק בעקבות עלייתו לארץ ישראל.

אלא, שעל שלושת הנקודות הללו, יש לי הוכחה לכאורה, שהן לא מדוייקות,

כבר בשנת תרמ"ט מוזכר רבי אברהם אלישוב כרב בעיר האמעל. והנה, דוגמא אחת מעתון המליץ ז' חשוון תרמ"ט.

אם רבי אברהם אלישוב, היה רב בעיר האמעל כבר בשנת תרמ"ט, הרי שהוא נולד קודם לשנת תר"מ, ואת ספרו הדפיס אחרי שכבר כיהן כרב כבר קרוב לעשר שנים. ועוד, שהוא לקח את השם של חמיו, כבר שנים רבות קודם שעלה לארץ ישראל. [או שמא השם הזה היה גם של אבותיו].

צאצאי האר"י ז"ל, בני משפחת אלישוב

אמש מלאו 440 שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של קדוש אלוקים האר"י ז"ל, ומצאנו לנכון להמשיך ולספר על חלק אחד מצאצאיו, בני משפחת אלישוב, שהיתה משפחה גדולה ונכבדה בעיר זאגר שבליטא, שם גם חי ופעל בעל הלשם במרבית שנות חייו. ומאמר זה יהיה השלמה למאמרים הקודמים שפרסמנו, על פטירתו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב, ועל תולדות זקינו בעל הלשם.

כפי אשר ציטטנו במאמר הקודם על רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, הרי שהוא נתיחס על גזע האר"י ז"ל, משני צדדים, ואומנם, מצינו שגם בקרב אחרים מבני משפחת אלישוב בזאגר נשתמרה המסורת על יחוס זה. וכך כותב רבי אליהו משה לונץ, בראש ספרו 'אבן משה', "ושם אמי מורתי המשכלת מרת אסתר תי' בת הרב הגאון האמיתי ציס"ע אדמו"ר אליהו עלייאשעוו זצוק"ל, הר"מ מק"ק זאגער יצ"ו, מגזע האר"י הקדוש זצוק"ל".

תחילה נפרט עוד, אודות משפחת הצדיק רבי חיים חייקל עליאשאוו אביו של בעל הלשם.

ר' חיים חייקל נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' אריה, וברשימות הבוחרים ל"דומה" בשנת תר"מ, נזכר שמו, חייקל בן אריה אלישוב, וגילו 61 שנים.

ידועים לנו ארבע צאצאיו לרבי חייקל ואלו הם:

א. המקובל רבי שלמה אלישוב בעל הלשם, אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

ב. רבי אליהו אלישוב, חתן רבי אריה דוד מדובלין. [מתוך רשימותיו של רבי אריה לוין].

מכתב בעל הלשם לתלמידו, בו הוא מזכיר את אחותו פעשא

ג. מרת פעשא, נזכרת לברכה בסוף אחד מספריו של בעל הלשם, שמזכיר "איזה יראי ה' וחושבי שמו שחיזקו את ידי בזה [בהדפסת הספר] והנני להחזיק להם ג"כ רוב טובה וברכה, ובפרט לאחותי הצדיקת מרת פעשא תחי'". כנראה היא אשת ר' משה ב"ר דוד דיין, עליו נכתב שהיה גיסו של הלשם, ותמיד היה נאמן ביתו ומשרתו. [מתוך מכתב רבי צבי הירש פרבר, ישורון ה].

ד. מרת רחל תמר, בזיווג שני היתה אשת הנגיד רבי צבי יוסף גולדברג הנזכר במאמרינו הקודם [שאשתו הראשונה היתה בת אחי רבי ישראל סלנטר], ולכן לעת זקנה, עבר רבי חייקל להתגורר בביתו של ר' צבי יוסף. וכאמור בתו של ר' צבי יוסף, [מזיווגו הראשון] סיפרה לבעלה ר' צבי הירש פרבר על התמדתו של ר' חייקל, שהיו כל לילותיו בלימוד התורה.

*     *     *

ועתה נעבור ונספר על אחרים מבני משפחת אלישוב מזאגר, אשר כפי הנראה כולם ממקור אחד יצאו, אך אין בידי לבנות עץ משפחה שלם, שיכונסו בו כל הענפים השונים מבני משפחת אלישיב.

אחד מן המפורסמים שבבני משפחת אלישיב, היה רבי זאלקינד עלייאשאוו מקובנא, עליו נכתב בספר 'קולטור גזעלשאפט פון ליטווישע יידן', שמקור משפחתו הוא מן "חכמי זאגר". וכן בספר היחס של משפחת ריבלין, כתוב כי משפחתו מזאגר.

רבי זאלקינד היה מחותן עם גדולי הדור. ואלו הם צאצאיו:

רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

אחר פטירתו של רבינו יוסף שלום אלישיב זצללה"ה, מן הראוי לעסוק גם בתולדות זקינו רבי שלמה אלישוב בעל הלשם. וזה החילי,

נולד בליל שבת קודש י"ב טבת תר"ב, לאביו ר' חיים חייקל שהיה אחד מל"ו צדיקים, וכל הלילות היה עוסק בתורה, ונחשב מאד בעיני בני עירו. זוגתו מרת סתירה גיטא היתה בת ר' יצחק.

בהקדמתו לספרו הראשון, 'הקדמות ושערים', הוא כותב, "אשר לפי מה שקבלתי מזקני משפחתי, הנני הן מצד אבי והן מצד אמי מגזע האר"י ז"ל, ומצד אחד הנני גם כן מגזע הרב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפאליא".

רבי חיים חייקל, גר בזקנותו, בבית הנגיד ר' צבי יוסף גולדברג מזאגר חדש, אשר זוגתו היתה בת רבי ידידיה ליפמאן ליפקין אחיו של רבי ישראל סלנטר. אגב, ר' צבי יוסף היה חותנו של ר' צבי פרבר מלונדון, [אחיו של ר' מרדכי חתן הלשם], והוא העיד במכתבו לרבי אברהם אלישוב, שכל לילותיו של רבי חיים חייקל עברו עליו בלימוד תורה.

נסע בגיל שלש עשרה ללמוד במינסק אצל הגאון רבי גרשון תנחום בעל אילנא דחיי, ואחר נישואיו נסע עם בנו יצחק לטעלז, שם היה קיבוץ של אברכים פרושים, שגדלו והיו לגדולי הדור, ולמד שם גם אצל רבי יוסף רייזין אב"ד טעלז בעהמ"ח עדות ביהוסף.  על תקופת היותו שם, סיפר המהרי"ל בלוך מטעלז, "כי מה שזכה רשב"ח הי' ע"י רוב יגיעתו במס"נ ובכיות עצומות בשפיכת הנפש לה' שיאיר עיניו".

תמונת רבי שלמה אלישוב בעל הלשם

התחתן בהיותו כבן עשרים, עם מרת בת שבע אסתר בת ר' דוד פיין משאוויל, ונקרא בשם ר' שלמה פיין. [כך הוא נקרא בפי אנשי דורו, רבי ירוחם ממיר, בספר 'דעת חכמה ומוסר' חלק ב' עמ' קעד, כותב, "סיפר לי ר' שלמה'לע פיין, הוא בימי חורפו כבר הי' מקובל, ופעם אחת בנסעו עם הגאון רבי ישראל סלנטר, הרהיב עוז בנפשו לשאול אותו מפני מה אינו לומד קבלה...".

הרב אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה

ניצחו אראלים את המצוקים

מירושלים מגיעה הידיעה המרה על הסתלקותו של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, כחצי שנה של מחלה קשה בהם היה מאושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים.

גדולה היא האבידה.

הרב אלישיב בעת אמירת שיעור בתפארת בחורים

אך נתמקד במה ששייך אלינו, ונתאר כאן את עץ משפחה של רבינו ר' יוסף שלום אלישיב, אך תחילה נתאר בקצרה את קורות חייו.

רבי יוסף שלום, נולד בא' ניסן תר"ע בעיר הומל, שם שימש אביו כרב, עלה לארץ ישראל בנערותו. בהיותו כבן עשרים נשא לאשה את רעייתו מרת שיינא חיה בת הגאון הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל.

וזה סדר יחוסו,

• אביו, הגאון רבי אברהם אלישיב, עלה לארץ ישראל, נפטר, ג' חשוון תש"ג. בעהמ"ח דברי חיים - ספר מוסר. זוגתו מרת חיה מושה. 
• אביו, הגאון רבי משה, המכונה הפרוש מאראן, בעהמ"ח כמה ספרי מוסר, בהם 'ידי משה' ו'אוהב מוסר', וספר 'מענה רך'. זוגתו מרת חנה. 
• אביו, הגאון רבי שלמה אלעזר לוינזון/

מרת חיה מושה הנ"ל, אשת רבי אברהם אלישיב,

• אביה הגאון הקדוש המקובל רבי שלמה עלישוב מזאגר, בעהמ"ח לשם שבו ואחלמה, נולד י"ב טבת תר"ב, עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד, נפטר כ"ז אדר תרפ"ו. 
• אביו, רבי חיים חייקל מזאגר, אמרו עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים, זוגתו מרת סתירה גיטה [בת ר' יצחק]. 

רבי אהרן וולדן - שם הגדולים החדש

הפעם במאמרי, אני מבקש לשים שם ושארית, ליהודי שלא כיהן כרב בישראל, אך העלה שם ושארית להרבה מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, בספרו, שם הגדולים החדש ומשכך רואה אני לנכון להביא את זכרו כאן, בין שאר הרבנים, כאשר מלאו היום מאה שנה לפטירתו. כדרכי, אתאר בהמשך את עץ המשפחה שלו, אך תחילה נספר עליו מעט.

רבי אהרן נולד בוורשא, ביום ח' שבט תקצ"ח, לאביו רבי ישעיה נתן וולדן. מגיל צעיר, נמנה על חבורת חסידי רבי מנחם מנדל מקוצק. עסק בלימוד התורה בספרים רבים, והקדיש זמן רב גם לעבודה מחקרית אודות ספרי הקודש ומחבריהם, משכך העמיק גם בביליוגרפיה, ההדיר ספרים רבים והביאם לדפוס. וחיבר גם ספר 'מקדש מעט', ליקוט נרחב על תהילים, [עם 14 הסכמות מגדולי הדור] ועוד ספרים. היה לו גם בית מסחר לספרי ברחוב נאלבקי 32 בוורשא.

ספר שם הגדולים החדש

בשנת תרכ"ה הדפיס את יצירת חייו, הוא ספרו 'שם הגדולים החדש', והוא כעין השלמה לספר שם הגדולים להחיד"א, כאשר מופיעים בו חכמים רבים אשר נפקד מקומם בספרו של החיד"א, והוא מילא אחריו, וכתב את תולדותיהם, אך כמובן שהוסיף גם תולדות של רבנים מתקופת חייו, שחיו אחרי החיד"א, ובפרט גדולי תנועת החסידות בדורותיה הראשונים. ובסך הכל, יש בו ערכים של למעלה מאלף וחמש מאות רבנים, ויש אשר זכרונם נשתמר רק בעקבות הספר. ואצטט את דברי הגאון בעל שואל ומשיב בהסכמתו לספר, "לדעתי זה נקרא חסד של אמת, שעושין עם החיים ועם המתים, כי כמה גדולים אשר לא זכו להפיץ מעיינותם חוצה ולהקים ששם בישראל, וגם אותם אשר שמו אותותם אותות ולפי רוב השנים תמעט ידיעתם שמותם וספרותם... וע"כ האיש אשר מגלה עפר עיניהם ויזכירם בזכרון טוב הוא הוא המחיה אותם מערימת עפרם, ואם לא זכינו לראותם ולהשתעשע אתם דבריהם הם זכרונם שמותם וספרותם."

הספר אזל במהירות, ובשנת תר"ל נדפסה מהדורה שניה, ובשנת תרל"ט מהדורה שלישית, ושוב בשנת תרמ"ב.

שער הספר שם הגדולים החדש מהדורה ראשונה

הערות רבות לספר נדפסו במהלך השנים, ואצטט בקצרה את דבריו של גדול חוקרי היוחסין בדורינו האדמו"ר רבי שלמה אנגלארד מראדזין, "אף כי רוב דבריו נעתקו ממקורות שונים, לא תמיד הקפיד על מקור מוסמך.

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניץ

היום מלאו ארבעים וחמש שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשל מקופישניטץ, שנפטר בניו יורק בט"ז תמוז תשכ"ז. ואלו תולדותיו,

האדמור מקופיטשניץ עם בנו

נולד ד' אייר תרמ"ח בהוסיאטין, נקרא על שם זקינו האדמו"ר בעל האור יהושע. בשנת תרנ"ד עבר אביו לקופישניץ, באלול תרס"ו [או תרס"ט] נישא לבת דודו כדלהלן, וגר שנים מספר סמוך אצל חותנו בוורשא, בתקופת המלחמה העולמית הראשונה עבר עם אביו לוינה, כמרבית אדמורי בית רוזין. לאחר שנפטר אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר לכהן כממלא מקומו כאדמו"ר מקופישניץ. זמן קצר לאחר מכן עבר לניו יורק, שם הקים את בית מדרשו, והיה לאחר מראשי המדברים ביהדות החרדית בארצות הברית. פעל רבות למען הכלל בנושאים שונים, ואף לטובת למען החינוך העצמאי בארץ הקודש.

נפטר ביום ט"ז תמוז תשכ"ז, בניו יורק והובא לקבורה בארץ ישראל, בעיר הקודש טבריה. רעייתו מרת שרה ברכה נפטרה כ' תמוז תשי"ד.

וזה סדר יחוסו,

אביו האדמור רבי יצחק מאיר העשל מקופישניץ, נולד כ"א כסלו תרכ"ב, לאחר פטירת אביו נשא לאשה את מרת גיטל בת דודו זקינו הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין, בן רבי ישראל מרוזין. על פי הוראת אביו חורגו הרה"ק רד"מ מצ'ורטקוב, כיהן כאדמו"ר בקופישניץ, לאחר שנפטר חותנו בשנת תרנ"ד, עד לפטירתו בראש השנה תרצ"ו, ומקום מנוחתו בוינה הבירה.

אביו, האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממעזיבוז, נולד בשנת תקצ"ב בסאווראן, נשא לאשה את מרת לאה רחל בת האדמו"ר רבי שלום יוסף מסאדיגורא, בן רבי ישראל מרוזין, כיהן כאדמו"ר במעזיבוז החל משנת תרכ"ה, נפטר י"ט תשרי תרמ"א ומנוחתו כבוד בקאמינקא,