צאצאי רבי יעקב מליסא

להשלמת עץ משפחה של הגאון רבי יעקב מליסא נשאר לנו רק לספר על צאצאיו, אחרי שסיפרנו על יחוס אבותיו ועל משפחות נשותיו.

ספר מגילת סתרים שחיבר רבי יעקב מליסא, ונדפס בחייו

בצוואתו, בסעיף ז', כותב רבי יעקב לבניו, מאוד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות. ואכן, מבניו ובני בניו של רבי יעקב כמעט כולם לא כיהנו ברבנות, אמנם חתניו וצאצאיהם כיהנו בקהילות ישראל. ואלו הם צאצאי רבי יעקב.

• רבי מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים, חתן רבי אהרן פרנקל מטרנופול מצאצאי רבינו יונה תאומים בעל הקיקיון דיונה. ר' מרדכי לייב היה גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר לערך, עלה לארץ ישראל ונתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד. צאצאיו: א. רבי משולם זלמן לארבערבוים מו"צ דק"ק זאלקווא, נולד בשנת תק"ץ לערך, זוגתו מרת פייגא בת ר' נחמן וונדר. בעהמ"ח ספר 'דעת ומזימה' על ש"ס ושו"ע מחידושי ר' משולם זלמן דמצ זאלקווא ובנו אברהם. (הבן ר' אברהם נתקבל בתרנ"ח למו"צ על מקום אביו). ב. ר' ראובן לוברבוים בזאלקווא נשא לאשה את מרת איידלה רבקה בת אחיו ר' משולם זלמן. ג. ר' ישראל יעקב שאול לורברבוים, נולד בשנת תקצ"ד לערך, עלה עם אביו כילד, וכל ימיו גר בעיר צפת, נשא לאשה את מרת שרה נכדת הרה"ק ר' שמעון מיערוסלב, עסק רבות ביחוס משפחתו, ואף התכתב על כך עם בני המשפחה שנשארו באירופה, ומכתבו נדפס בראש ספר חידושי הרד"ד. נפטר כ"ח אלול תרמ"ח [או תרנ"ה], נדפסו ממנו מעט חידושי תורה על המנחת חינוך. ד. ר' אליקים געצל לורברבוים.

נשותיו של החוות דעת

אחרי אשר עמדנו על יחוסו הרם של רבי יעקב מליסא, אשר הוא בן אחר בן עד לרבינו החכם צבי, נעבור כדרכנו אל יחוס נשותיו של רבי יעקב. על פי המסופר, היו לו לרבי יעקב שלש נשים, ואת שלושתן נאלץ רבי יעקב לגרש, אולם יש ברשותינו מידע רק על שתים מנשותיו. ואלו הן.

אשת נעוריו של רבי יעקב, היתה כאמור בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב, אשר מלבד היותו מנכבדי העיר סטניסלב, היה לו גם יחוס אבות גדול, הוא היה בן ר' אריה לייב מבוטשאטש שהיה מנהיג המדינה בגליל לבוב, ונודע בשם ר' ליבש ראש המדינה, בן ר' יצחק מיאברוב פרנס ומנהיג דד' ארצות.

ר' יצחק מיאברוב היה מצאצאי ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא, רק לא ידוע בוודאות כיצד. כפי הנראה שם אביו היה ר' אלעזר, בן ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא - דער הויכער ר' לייב, ומעלה בקודש.

ר' נפתלי הירץ מסטניסלב הנזכר, היה חתן רבי אברהם אב"ד סטניסלב, מגזע רבי יצחק הגדול מפוזנא, ומעלה בקודש.

ר' אריה לייב מבוטשאטש הנ"ל, אשתו מרת יוכבד בת ר' דוד מזאמושטש, בן רבי אריה לייב אב"ד בריסק וקראקא מחבר ספר שאגת אריה הראשון, ומעלה בקודש בן אחר בן עד לרבינו הב"ח.

ר' דוד מזאמושטש הנ"ל, אשתו מרת אסתר בת הרב הגאון ר' יצחק, בן הרב הגדול מ' אליעזר שהיה נקרא ר' ליזר לאדמריר [על שם עירו לודמיר], אחיו של הגאון הגדול מ' יעקב מלובלין אביו של הרבי ר' העשל, ומעלה בקודש.

*  *  *

אשתו השניה [או השלישית] של רבי יעקב מליסא, היתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.

רבי יעקיל מרימנוב, הוא רבי ישראל יעקב אשכנזי, נפטר בבראד כ"ז ניסן תקע"א, ושם אביו ר' יהודה לייב מהרימלוב. יחוסו מעלה לא נודע. ר' יעקיל, היה גיסו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונזכר בשו"ת שלו, חושן משפט סי' עז: "שאלה מכבוד גיסי החכם השלם מופלג בתורה וביראה המנוח מוהר"ר יאקיל זללה"ה".

רבי יעקב מליסא מאה ושמונים שנה לפטירתו

אחד מגדולי הדורות, היה הגאון הגדול רבי יעקב לארבערבוים מליסא, רבי יעקב לוברבוים, נחשב לאחד מגדולי הדור לפני כמאתיים שנה, ועד היום הוגים רבים בתורותיו ובספריו, הנחשבים לנכס צאן ברזל בעולם הלימוד הישיבתי. כך ספרו נתיבות המשפט על חושן משפט, וספר חוות דעת על יורה דעה, וספר תורת גיטין, ועוד. רבי יעקב עצמו התבטא, כי זכה שספריו יתקבלו ברבים, מכיוון שמנעוריו למד תורה מעוני, וירא ה' בצר לו ויהי לו למלך עוזר.

רבי יעקב נולד לאביו הגאון ר' משה בשנת תק"ל לערך [או קודם לכן], בצעירותו נתייתם מאביו, ואחותו הגדולה נטלה על עצמה את עול הפרנסה על מנת שיוכל להמשיך ולהגות בתורה. אחר מכן נלקח לבית הגאון רבי יוסף תאומים אב"ד בורשטיין שהיה חתן דודו רבי צבי הירש אב"ד בורשטין. בבחרותו נשא אשה בת ר' הירץ מסטניסלב, ושם גר אחר נישואיו. שם בסטניסלב גילה את רבו המובהק רבי משולם איגרא שהיה אב"ד טיסמניץ הסמוכה, והיה נוסע אליו מפעם בפעם להשתעשע עמו בדברי תורה. כאשר הפסיד את כל רכושו בענין ביש, נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ותחילה בעיר הקטנה מאניסטרישטש, ומשם עבר לעיר קאליש. שם הדפיס את ספרו הראשון חוות דעת על יורה דעה. משם עבר ונלקח בשנת תקס"ט לק"ק ליסא, בעקבות מעשה שהיה. בליסא היתה לו ישיבה גדולה, ולמדו אצלו רבים מגדולי הדור שלאחריו. בערוב ימיו עזב את ליסא, וחזר לגליציה, כמה שנים חי בעיר נעוריו קאליש, ובשנים האחרונות נתיישב בעיר סטרי שבגליציה, וחכמי המקום לא הניחוהו לעזוב את עירם, וביקשו ממנו שישאר בעיר ויכהן כרב, ורבי יעקב נענה לבקשתם, ונשאר בסטרי עד ליום פטירתו, ובה אף נקבר.

לגבי תאריך פטירתו של רבי יעקב הדעות חלוקות, בספר מליצי אש כתוב שנפטר ביום כ"ד אייר תקצ"ב, אך ברוב הספרים כתבו שנפטר ביום כ"ה אייר תקצ"ב. ובמקום אחר ראיתי שנפטר בכ"ה אדר באותה שנה, אין אני בא לקבוע כאן את תאריך פטירתו המדוייק של רבי יעקב ובקעה הנחתי לחוקרים אחרים להתגדר בה, כך או כך, מאה ושמונים שנה חלפו מיום פטירתו של רבי יעקב מליסא, או היום, או מחר, או שמא כבר לפני חודשיים.

אחר שמילאנו את חובתנו לסקור בקצרה את תולדות חייו של רבי יעקב, יכולים אנו להתפנות ולעסוק בענין שלשמו אנו מכונסים כאן, הוא עץ המשפחה שלו, תחילה נספר על יחוס אבותיו, אחר נספר על חותנו, ובסוף נעבור לפרט את צאצאיו הרבים. [ואגב, זו הדרך שאני ממליץ לכל השואלים איך להכין עץ משפחה, להתמקד בדמות מסויימת, ולעקוב אחר שלושת הענפים הללו].

ובזאת נתחיל לפרט את יחוס אבותיו של רבי יעקב מליסא,

צאצאי רבינו בעל בית הלוי

אחרי שפירטנו בשני המאמרים הקודמים, את יחוס אבותיו של רבינו בעל הבית הלוי, וסיפרנו על שלשת נשותיו ואבותיהן, עדיין אין עץ משפחה שלם, בלא לפרט את הצאצאים. במאמר שלפנינו, אכן נכתוב על צאצאיו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק, ובזאת נשלים את עץ המשפחה שלו. אודה בזה לידיד יקר אשר טרח רבות באיתור צאצאי הבית הלוי, ושלח לי את ממצאי מחקרו.

ואלו הם צאצאיו של רבי יוסף דב, מאשתו הראשונה:

• נולדה לו בת אחת, אך לא נודע שמה, ולא נודע עליה אף פרט נוסף. בשנים האחרונות ישנם שמועות כי יש המספרים שהם מצאצאיה, ונכדי בעל הבית הלוי.

מאשתו השניה:

• הגאון רבי אברהם ברוך הלוי סולובייציק, נולד בוולוזין בשנת תר"י, חתן הגביר ר' שאול קצנלסון מסלוצק. בשנת תרמג נתמנה לאב"ד סמולנסק, נפטר בשנת תרע"ג. (על מקומו נתמנה רבי זליג ראובן בנגיס, ששהה בעיר בעת המלחמה העולמית). בנו רבי ישראל סולובייציק, בתחילה מילא מקום אביו בסמאלנסק, ואחר כך נסע ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם שימש כדיין. נפטר בעת ביקורו בניו יורק ט"ו סיון תשי"א, ושם נקבר. מתוך כתביו נדפס הספר "מגנזי הגר"ח".
• הגאון הגדול רבינו חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק, נולד ביום ט"ו אדר תרי"ג, נשא לאשה את קרובתו [הרחוקה] מרת ליפשא בת רבי רפאל שפירא ראש הישיבה בוואלאזין, ונתמנה לכהן כר"מ בישיבה. לאחר מכן נתמנה לכהן כאב"ד בריסק על מקום אביו, נפטר באטוואצק ביום כ"א מנחם אב תרע"ח. השאיר אחריו חיבור גדול על הרמב"ם, ונדפס בשם "חידושי רבנו חיים הלוי". צאצאיו הם: א. רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, נולד בבריסק תרל"ה, זוגתו מרת מרים, היתה נינת האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מגור, במלחמת העולם הראשונה היה עם הגולה במינסק. נהרג בשואה בשנת תש"א עם בני משפחתו. ב.רבי משה הלוי סולובייצ'יק, נולד בשנת תר"מ, נשא לאשה את מרת פעשא בת רבי אליהו פיינשטיין אב"ד פרוזנא, כיהן כאב"ד חסלוביץ, ולאחר מכן נסע לאמריקה, שם שימש כר"מ בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק. ג. הגאון הגדול רבינו יצחק זאב הלוי סולובייציק. אב"ד בריסק, נולד בחול המועד סוכות תרמ"ז, נשא לאשה, את מרת אלטע הינדל בת ר' חיים אויערבך נכד האמרי בינה, כיהן כממלא מקום אביו ברבנות בריסק, בימי המלחמה העולמית, הצליח להינצל ולעלות לארץ ישראל עם רוב ילדיו, אך אשתו ושנים מילדיו נשארו בוילנא ונספו בשואה. נפטר בירושלים ביום ט' תשרי תש"כ, והובא לקבורה למחרת יום הכיפורים בהר המנוחות. חידושיו על הרמב"ם נדפסו בספרו חידושי מרן רי"ז הלוי. ד. מרת שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה, אף היא נהרגה בשואה עם משפחתה.

רבי חיים הלוי מבריסק. קרדיט: ויקיפדיה

• מרת שיינדל, נולדה בשנת תרי"א, אשת ר' אריה קריינס מסלוצק. בן ר' אריה בן ר' דוד. [בנו האחר של ר' דוד היה ר' נחמן אבי ר' משה קריינס רב בוילנא ובעהמ"ח אהל משה]. שיינדל נפטרה בשנת תרמ"ב. בנם מרדכי (מרק) קראנע, נולד בקובנא בשנת תרל"ט, היגר לאנגליה ונשא במנצ'סטר בשנת תרס"ב את מרת אסתר בת ר' דוד קליימן. הוא נפטר כ"ג אדר תש"ה, והיא נפטרה בשנת תשי"ד לערך.

בית הלוי מבריסק

עסוקים אנו בכתיבת עץ המשפחה של רבינו יוסף דוב הלוי סולובייציק מבריסק, וכעת עומדים אנו בפרק ביתו זו אשתו, וזקוקים אנו לכתוב על נשותיו של רבינו בעל הבית הלוי.

בראשונה, נשא רבינו הבית הלוי בצעירותו, אשה מהעיר בוברויסק, בת גביר גדול מעשירי העיר, אשר אשתו היתה בת של אחד מעדת חסידי חב"ד. לפי דבריו של ר' חיים קרלינסקי בספרו הראשון לשלשלת בריסק, היה חותנו הגביר ממשפחת ק-ן, ורגליים לדבר שכיוון אל משפחת קצנלסון, שהיו עשירים גדולים ושתדלנים מפורסמים, מקום מושבם בבוברויסק. אך נראה שטעה בזה, ובנו של ר' יוסף דוב, הוא שהיה חתן אצל משפחת קצנלסון כדלהלן. הרב אהרן היימן [רב ומו"צ בלונדון שנים רבות], שעסק אף הוא בתולדות הבית הלוי ומשפחתו, כותב כי חותנו הראשון של הבית הלוי, היה ר' מאיר עפשטיין. כך או כך, זיווג זה לא החזיק מעמד, ולאחר שנולדה לו בת אחת נתפרדה החבילה, ורבי יוסף דוב גירש את אשתו. וישנם כמה גירסאות על סיבת הגירושין.

*

כאמור, אשתו השניה היתה בתו של אחד מתושבי העיר וולוזין, רבי יצחק עפרון שהיה גדול בתורה ומנכבדי העדה. בספר הראשון לשלשלת בריסק, כתוב שר' יצחק היה חתנו של רבי ישראל אב"ד איוועניץ, אך כבר בהערה שם מציין לספר פאר הדור, שם נכתב שחותנו של הריד"ס היה בנו של ר' ישראל אב"ד איוועניץ.

חשבתי שאוכל לפתור את הספק, על ידי עיון במפקדי העיר וולוזין, והנה במפקד שנערך בשנת תריח, מופיעים שני אנשים בשם יצחק עפרון. האחד הוא יצחק שמואל בן אברהם עפרון, בן 34 שנים, ושם אשתו, גיטל בת יצחק. והשני הוא, יצחק בן ברוך עפרון, בן 56 שנים, ושם אשתו פייגה בת פייבל. שניהם לכאורה, אינם מתאימים, שכן אנו מחפשים יצחק עפרון, שהיה בנו או חתנו של ר' ישראל אב"ד איוועניץ.

אך הנה, מצאתי פתרון לתעלומה,