רבי יחיאל שלזינגר מאה ועשרים שנים לפטירתו

היום א' אלול, מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של רבי יחיאל שלזינגר. ר' יחיאל לא היה מגדולי הדורות הנודעים, הוא אף לא שימש ברבנות, רק כמגיד מישרים, ובכל אופן ראיתי לנכון לכתוב בקצרה את תולדותיו, ולפרוט את עץ משפחתו, מכיוון שצאצאיו, רבים וחשובים הם.

רבי יחיאל שלזינגר, מגיד מישרים בק"ק פרשבורג, ומחבר דברי יחיאל.

הוא היה אביו של הגאון המפורסם רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בעל 'לב העברי', וחותנו של הגאון הצדיק רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קאלמאייא. חתן נוסף לר'  יחיאל, היה רבי אברהם אבא הערצעל רב דחברה ש"ס בק"ק פרעשבורג, ומחבר ספר 'שפתי חכמים'.

בהקדמת ספרו 'ברית עולם אחרון', ירושלים תרנח, כותב רע"י שלזינגר,

"והנה כבר רשמתי .. את הספרים אשר הם ברצוני להוציא אי"ה אם נמצא עוזרים בדפוס. אמנם כעת מוקדם לי להוציא ספר תורת יחיאל אשר מן כ"י של אאמ"ו, שהוא היה רבי המובהק דולה ומשקה תורת רבו מן החתם סופר זיע"א, כי אני הייתי רק כילד קטן בחיק החתם סופר זצ"ל ומה אשר לי ממנו הוא, והי' ברצוני להספיד ההספד אשר עשיתי עליו בבהכ"נ הגדולה "תפארת ישראל", וגם ההספד אשר עשיתי על א"מ מ' גיטל ע"ה בבהמ"ד הגדול במחוז מאה שערים, אשר הייתי אז דר שם, ולא עלה בידי ... וכן קבעתי בשם על שו"ת להיות נקרא שו"ת וחדושי סוגיות בן גיטל ע"ה, אשר הרבה סבלה עלי אין דין ספורות, הן גם במקשה לילד אשר היתה ד' ימים, וכמה הצטער עלי רבינו חת"ס זיע"א, וכאשר בא זקני הצדיק הנעלם הר"ז יוסף שמואל זצ"ל לבשרו באשמורות הבוקר כי נולדתי ביום הד' שאל אותו אימתי, אמר כחצות לילה, שאל ולמה לא בא לבשרני מיד, א"ל כי יראתי לעורר את רבינו, השיב ואמר כמה היה מחיה אותי בזה, כי לא הנחתי את עצמי על מיטתי עד עתה כל הלילה ...

ומרן חת"ס זיע"א, היה המוהל שלי והוא בעצמו וכבודו נתן לי אז השם הראשון על שם חותנו רבינו עקיבא איגר זצ"ל, אשר אותו שבוע בא אליו הבשורה ממנו [בשורת פטירתו]. ואנחנו מחוטר גזע רבינו עקיבא איגר זצ"ל, כי אנחנו הם מן יוצאי חלציו של משנת דר"ע, אשר היה רב בפ"ב, וזקנו של זקני הרב מו"ה צבי דוב זצ"ל מונח אצלו באוהל של הרבנית מצוין כי הוא היה פרנס בפ"ב, אח"כ טבעה ספינתו בנהר ונעשה ראש ב"ד במקומו, וע"כ שם משפחה שלנו שלעזינגער וגם שם משפחת הגאון ר' בונם איגר זצ"ל אב"ד דמט"ד וזרע כן שלעזינגער, ולמה נשתנה של של הגרע"א על שם מקומו לא אדע, וסדר היחוס תמצא בהקדמה של משנת דר"ע בדפוס, והמאה"ג הקצין מ"ה חיים ליב מאונגוואר זצ"ל מסר לי סדר היחוס מדוייק איש מפי איש כי היה ג"כ מן אותו משפחה, ומשפחת יפה אשר מונח אצל חת"ס ממשפחת הלבוש, היא ממשפחתנו וגם הם היו נקראים בשם משפחה שלעזינגער.

נחזור לענין, בשעת סעודת הברית דרש החת"ס ... ולזקני הצדיק הנ"ל אמר שיהיה מובטח לשמוע דרשה ממני, וכן היה כמו ותגזר אומר ויקם, אחרי שהייתי דורש דרשה ראשונה בעת בר מצוה שלי בקהל עם רב ח"ת משלי, סמוך לאחריו ביום ש"ק כאשר ישב בסעודה הג' שלח לקרא לזקנתי מ' חנה ע"ה ואמר לה אם עשיתי דבר שלא לכבודך תמחול לי וכל אשר יש לי שלך הוא, והתחילה לזעוק זעקה גדולה ומרה על דבריו מה אומר לה ובאו השכנים ותלמידים וספרה להם המאורע, והתחילו לדבר על לבו למה אומר כן והשיב בזאת השבוע יבחנו דברי, ובאותו שבוע אחרי כי בירך אותנו עלה למרום ונקבר בעש"ק כ"א טבת זיע"א".

ר' אבא'לי פאסוואלער – מאמר שלישי ואחרון

במאמר הראשון, כשפירטנו את תולדות חייו של הגאון ר' אבא'לי, הזכרנו בקצרה גם את נשותיו, וכך כתבנו:

בהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו ... לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא.

כעת נפרט יותר על נשותיו ויחוסם, ובכך נשלים את סקירת עץ המשפחה של ר' אבלי.

בזיווגו הראשון כאמור, נשא את בתו של ר' אליקים געץ, אחד מגבירי העיר פאסוואהל.

ר' אליקים געצל מפאסוואהל, והיה בן של ר' משה שמסר נפשו על קדושת ה'. ר' אליקים געץ ואביו, וגם בנו הנזכר להלן, כולם זכו לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. והיה ר' משה שלם בכל חכמה ומדע, ומחכמי ישראל הקרובים למלכות, ומסר נפשו על קדושת ה' מקנאת שרי העמים בכבודו הגדול אשר כל השרים קדמו לפתחו יועץ וחכם חרשים.

ידועים לנו בן ובת נוספים לר' אליקים, הבת היא אשת ר' צבי פאנעדעלער. והבן הוא ר' שלמה זלמן שהיה סוחר בברעסלויא [הסמוכה לקובנא] אבי ר' יצחק פאסווילער מפוניבז', שכתב ספר תורה לעצמו בכתיבת ידו, ובזקנותו כאשר היה סג"נ שתים עשרה שנים, היה חוזר תמיד משניות בעל פה, יום ולילה. הוא היה חותנו של המגיד ר' נתן פרידלנד. אשר האריך בתולדות משפחה זו, בסוף ספרו 'סולו סולו המסילה', תחת הכותרת 'ברכת השבח'.

כאמור, רבי אברהם אבאלי נתאלמן ממנה בצעירותו, ולא ידוע לנו אם השאיר ממנה צאצאים או לא.

בזיווגו השני, נשא בתו של רב העיר לאנצוט, ברם, לא נמסר לנו מי הוא אביה אשר היה רב שם, בספר 'עיר ווילנא' מעלה השערה שמא הוא רבי יחיאל מיכל ב"ר אברהם הלוי, [בא בהסכמה על ספר עטרת יוסף זולקווא תקלח, ועל ספר חובת הלבבות עם פירוש נאדר בקודש בשנת תקנ"א], אשר כיהן שם באותה העת, והוא חתן הגאון רבי משה יהושע הורוביץ אב"ד הוראדנא. (ואין לבלבלו עם ר' יחיאל מיכל ליטוואק אב"ד פרעמישלא, שאף הוא היה חתן ר' משה יהושע הנ"ל).

על כל פנים, מזיווג זה נולדו שלש בנותיו של ר' אבלי, אודותיהן נרחיב להלן.

בזיווג שלישי, נשא בוילנא את האלמנה הרבנית מרת פייגא בת רבי יצחק אייזיק לנדא, נינו של בעל הכנסת יחזקאל. בכך היה ר' אבלי גיסו של רבי יחזקאל לנדא, שלימים שימש אף הוא כראב"ד בעיר וילנא, על מקומו של ר' אבלי.

מרת פייגא נפטרה עש"ק ה' אייר תקס"ט, ור' אבלי נתאלמן בשלישית. ואולם ר' אבאלי לא נשאר באלמנותו, ושוב, נשא לו אשה רביעית [!].

הערות וגירסאות שונות ביחוסו של ר' אבלי

עץ המשפחה של ר' אבלי פוסבולר הוא הנושא של סדרת המאמרים שאנו אוחזים בהם כעת.

במאמר השני בסדרה, נעסוק עוד מעט ביחוס אבותיו של ר' אברהם אבלי, ותחילה נצטט כמה מקורות המזכירים גודל יחוסו.

נכדו של רבינו - ר' מיכל בערמאן מבירז, הדפיס בווארשא את תמונתו של ר' אבלי, ומתחת התמונה כותב, "והוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג זק מרגליות קצינעלבוגין ראפופורט ועוד", ר' מיכל גם כתב שהוא מתעתד להוציא ספר יחס בשם 'תפארת בנים', אך למיטב הידיעה לא נדפס ספר כזה עד היום.

גם יש ספר בשם 'זכרון יצחק', שחיברו ר' יצחק דוב זקש בן ר' אליעזר בן ר' יצחק שנשא את אחותו של ר' אבלי, וכותב בשער, וזכות אבותי הגאונים הגדולים זצ"ל אשר מעולם היו מאנשי השם, ל"ז דורות זא"ז גאונים וקדושים, שורש מגזע דוד המעה"ש, כמואר בספר היוחסין שלנו הנקרא 'תפארת בנים' אשר אני עתיד להדפיסו בס' בחלק שני אי"ה". אולם גם חלק שני לספר 'זכרון יצחק' לא נדפס למיטב ידיעתי.

הזכרנו במאמר הקודם, שר' אברהם אבלי נולד בפאסוואהל, בעת שכיהן שם אביו ברבנות העיר, ולפנים כיהן שם זקנו אבי אמו.

מי הוא זה זקנו אבי אמו של ר' אבלי?

כותבי תולדותיו של רבינו, ובראשם שטיינשניידער בספר 'עיר וילנא', הזכירו שאשת אביו ר' אברהם שלמה, היתה דינה בת ר' יצחק אב"ד פאסוואהל ובירז, שהוא היה אחיהם של ר' משולם זלמן אב"ד פאקראי ור' ישראל אב"ד בירז, בני ר' חיים אב"ד בירז, נין ונכד לר' יצחק הגדול אב"ד וילנא ופוזנא.

זה מתישב לנו עם הידיעה שר' אברהם שלמה עצמו כיהן כרב בפסוואהל ולפי זה, הוא כיהן ברבנות על מקום חותנו, אלא שעדיין לא נודע לנו לפי זה כיצד הוד יחוסו מופיע על משפחות ברודא ברלין גינצבורג מרגליות וכו'. רק על משפחת זק.

אכן, בספר 'דעת קדושים' כתב ישראל טוביה אייזנשטאט מעט אחרת, לדבריו, דינה אשת ר' אברהם שלמה אב"ד פאסוואהל, היתה בת ר' יהודה לייב ברודא, והוא זה שהיה חתנו של ר' יצחק אב"ד פאסוואהל. לפי דבריו, היה ר' אברהם שלמה הרב על מקום חותנו זקינו.

ומעתה גם נודע לנו כיצד מופיע הוד יחוסו של ר' אבלי על משפחת ברודא. אומנם אודות חותנו, ר' יהודה לייב ברודא לא נודע לנו מאומה, אם כיהן בקודש, ומי היו אבותיו, אך אכן מסתבר שדרכו ממשיך גם היחוס אל משפחות ברלין וגינצבורג, שכן משפחות אלו התחתנו זו בזו.

וכיוון שהזכרנו את בתו וחתנו של ר' אברהם שלמה, אשת ר' יצחק זק, נמשיך ונעסוק עוד במשפחתו של ר' אברהם שלמה ובצאצאיו.

לר' אברהם שלמה אביו של ר' אבלי, היו מלבדו עוד בן ובת, ואלו הם.

הגאון רבי אברהם אבלי פאסוואלער

יחוס אבות גדול היה לו לרבי אברהם אבלי, שבשבת פרשת ואתחנן מלאו מאה שבעים וחמש שים לפטירתו, ביום י"ג אב תקצ"ו.

רבי אברהם אבלי, היה ראב"ד בק"ק ווילנא, למעלה משלושים שנה. משנת תקס"ד עד שנת תקצ"ו, ובאותם שנים נתפרסם כאחד מגדולי הדור, גדול היה גם בכתיבת תשובות בהלכה, ופנו אליו בשאלות רבות ממקומות הרחוקים, והיה משיב להם אגרות תשובות לאין מספר, ורק חלק קטן מהם נשאר ונדפס [ולאחרונה נקבץ בספר באר אברהם בהוצאת מכון ירושלים].
וכך כותב הגאון רבי דוד אב"ד נובהרדוק בעל 'גליא מסכת', בהספדו שנדפס בסוף ספרו: "הספד, שאמרתי על שמועה שנעדר אדם גדול גאון מפורסם בדורו בק"ק ווילנא ... אוי נא לה ווילנא כי אבדה כלי חמדתה, כי נעדר איש כזה אשר הי' שר במדינות, ועל מדינות בו יאמר, מפורסם בכל המדינות אשר יצאו ואשר יבואו בשו"ת לפניו ... שכל מי שהי' חולי ותש כוחו לידע איזה סוגיא או שו"ת הלכה למעשה רב, הכל ראו וחקרו ממנו והיה משיב לשואלו כהוגן ... מספד רב ארעימה ואהימה מימים ימימה אשר נעדר מאתנו צדיק יסוד עולם אשר אמרנו בצילו נחיה ... כשנעדר מאתנו גדול הדור, כמו הגאון ר' אבלי אשר ראוי והגון להגן מכל עבירות המתרגשות על העולם". וכן המגיד מסלונים, רבי יהודה לייב עדל, כותב עליו, "הרב הגאון הגדול מי כמוהו דעה מורה ומשיב כהלכה בתשובותיו לקצו ארץ, הוא ניהו מו"ה אברהם אבלי זצוק"ל ראב"ד דק"ק וילנא".

ראשית נכתוב בקצרה את תולדותיו של ר' אבלי, ולאחר מכן נעסוק ביחוסו.

רבי אברהם אבלי, נולד ביום ה' סיוון ערב חג השבועות תקכ"ד בעיר פאסוואהל, עת כיהן שם אביו כרב העיר, ולפנים כיהן שם זקינו אבי אמו. רבינו נתפרסם כעילוי גדול כבר בצעירותו, ובהיותו כבן שמונה שנים, כבר "נחטף" ונבחר על
ידי אחד מגבירי העיר רבי אליקום געץ, להיות חתן לבתו. בשנת תק"מ, בהיותו בן שמונה עשרה שנים, קנה חותנו את הרבנות עבורו מאת אביו, ושילם לו בעבור זה סך של שלש מאות, [אביו נתקבל לימים לכהן כרב בפומפיאן]. שנים לא רבות אחר כך, בשנת תקמ"ו, נקרא רבי אברהם לוילנא, וכיהן שם כמו"ץ. אומנם נראה שגם ממקום מגוריו, וילנא, המשיך לשאת בתפקיד אב"ד פאסוואהל. לאחר שנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא רבי אברהם אבלי, את בתו של רב העיר לאנצוט, ממנה נולדו לו שלש בנות, לאחר שנפטרה גם אשתו השניה, נשא בזיווג שלישי בראשית שנת תקנ"ז (בהיותו כבן שלושים ושלש) את הרבנית פייגא בתו של הרב הגדול רבי יצחק אייזיק הלוי לנדא מנכבדי וילנא. בשנת תקס"ד לאחר פטירתו של הגאון רבי דוב בער טרייוויש בעל רביד הזהב, נתמנה רבי אברהם אבלי למלא את מקומו כריש בית דינא רבא דווילנא, בתפקיד הראב"ד נשא ר' אברהם אבלי עד
לפטירתו בשנת תקצ"ו. (תפקיד הראב"ד בוילנא נחשב במקום הרב, כי מאז פטירתו של רבי שמואל אב"ד "האחרון" בוילנא, הוחלט שלא לקבל יותר רב לעיר).

נתפרסם לרבים גם בגין פרשת סלאוויטא, בה היה מראשי המדברים.

בראשית חודש אב תקצ"ו נפטר אחד מגדולי העיר וילנא, ר' משולם זלמן ב"ר אורי, ור' אבלי נתאמץ מאד בהספדו, לאחר ההספד, נפל ר' אבלי למשכב אשר ממנו לא קם, וביום ד' י"ג אייר ה'תקצ"ו, נפטר ר' אבלי לבית עולמו. כיום,
מלאו מאה שבעים וחמש שנים לפטירתו.

ובכן, צריכים אנו לעסוק ביחוסו של ר' אבלי.

אביו של ר' אבלי, היה הגאון רבי אברהם שלמה [זק] אב"ד פאסוואהל ופומפיאן.
כאמור, בצעירותו עד שנת תקמ"ב כיהן ר' אברהם שלמה כאב"ד פאסוואהל, ואז 'מכר' את הרבנות למחותנו עבור בנו העילוי הצעיר. בשנת תקנ"ז כבר היה אב"ד בפומפיאן וחתם משם על ספר שירה לדוד. יש שכתבו שכיהן גם כאב"ד בירז', ולא מצאתי לזה סימוכין. הוא נפטר כפי הנראה בשנת תקס"ו, כי באותה שנה, כתב בנו מכתב
להגר"ח מוואלאזין ובחתימתו, הזכיר אחרי שם אביו - הריני כפרת משכבו.
אביו של ר' אברהם שלמה היה הגאון רבי גרשום שהיה אב"ד בכמה קהילות.
אין עליו הרבה מידע, רק נמסר כי בפנקס קהל אניקשט היו חתימות ממנו, וחותם "בהר"ר אברהם אבלי".
מיהו זה ר' אברהם אבלי אבי סבו של ר' אבלי פאסוואלער שעל שמו נקרא?

רבי חיים דוב רוט חמש שנים לפטירתו

לפני חמש שנים, ביום ז' אב תשס"ו, נפטר הגאון רבי חיים דוב רוט זצ"ל, על אף היותו צעיר לימים, ולא נמנה בין זקני הדור, שהרי היה סך הכל בן חמישים וחמש שנים בפטירתו, כבר הספיק להטביע את חותמו בהרבה מקצועות בתורה.
 

רבי חיים דוב נולד בשנת תשי"א, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', שם המשיך ללמוד גם אחרי נישואיו, עד שנסמך להוראה מרבו הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל ראש הישיבה.

הרביץ תורה לרבים בישיבות, בקרית ישמח משה, ובבני ברק. שמו נודע אף כפוסק הוראה, ועם הקמת בית החולים לניאדו בנתניה, נתמנה על ידי האדמו"ר מצאנז, לשמש כרבו של בית החולים ולהיות הפוסק ההלכתי בכל השאלות בו.

שמו נודע בעיקר, כאשר שימש כרב מחלקת רישום נישואין ובירור יוחסין, במועצה הדתית בפתח תקוה, עת עמד על המשמר לבל יכנסו בכרם ישראל זמורות זרות. בקיאותו בעניינים אלו, הביאה לכך שנצטרף לפעמים כדיין בהרכב בית הדין בנושאי יחוס.

רבי חיים דוב חיבר ספר 'משמרת השבת', בו נתגלה כוחו הגדול בבירור הלכות שבת. עוד מתורותיו נדפס בספרים שחיבר בנו יבדלחט"א.

בית אבותיו

רבי חיים דוב, היה בנו של הרב מיכאל יצחק רוט ראש משמרת השבת בבני ברק, שהעמיד גופו וממונו להזהיר על השבת, והיה מעורר ומהמחזקים תמיד במצוה זו. נפטר ב' אדר תשנ"א.

בן ר' מנחם מנס רוט.

ר' מיכאל יצחק, היה חתנו של ר' שמואל, הוא היה תלמיד חכם גדול, מגידולי הישיבה הקדושה דוולאזין, כפי שהעיד עליו הגאון ר' מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל.

משפחת חותנו

רבי חיים דוב, היה חתנו של הרה"ג ר' יהושע ברגהולץ מהרצליה. ר' יהושע ברגהולץ, יליד העיר לובלין, היה מחסידי אוסטרובצא, ועוד זכה ליצוק מים על ידי הרבי הזקן רבי מאיר יחיאל מאוסטראווצא, לאחר פטירתו של הרבי, היה תלמיד מובהק לבנו ממשיך דרכו רבי יחזקאל הלוי [הלשטוק] מאוסטרובצא הי"ד. אף זכה ונשלחו אליו בשנת תרצ"ה חידושי תורתו של ר' יחזקאל בפקודת הקודש, ולימים הובאו לדפוס על ידי צאצאיו.

רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק

מאה ושמונים שנה מלאו לפטירתו של הגאון רבי משה מזאלושין בעל המשפט צדק.

אומנם, יום פטירתו לא נודע בבירור גמור, יש שרשמו שנפטר בכ"ט תמוז, יש שרשמו שנפטר בא' אב, ויש גם גרסאות נוספות. אך על כולם מוסכם שנפטר בשנת תקצ"א.

רבי משה זה, אף כי לא נמנה כפי הנראה על עדת החסידים, בנו כבר כיהן כאדמו"ר, ואף הוא עצמו, בספרו 'סידור תיקון שבת', הביא ליקוטים מספרי מוסר וחסידות, ואף מספרי חסידות שנדפסו בזמנו.

רבי עקיבא איגר כותב בהסכמתו "ידידי ידי ה' הרב המופלג בתורה ובחסידות, ירא וחרד לדבר ה' מרבים ... ודכירנא שזה איזה שנים שבא הצדיק לבית מלוני ... ידי תיכון עמו". וכן כותב הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, "יודע כל שער עמי כי הוא קדוש מרחם". בהסכמה של השמן רוקח רבי אלעזר לעוו, של ר' משה מזאלושין וקוראו מחותני, מפני שבנו של רבי אלעזר - ר' אריה לייב, היה דוד אשתו של ר' משה, הוא היה חתנו של ר' שמואל כץ מלאסק הנזכר להלן.

רבי משה נולד לאביו הנגיד ר' גרשון (האריך ימים עד שנת תק"ץ) בשנת תקמ"ט.

רבי משה נשא לאשה את מרת אסתר, בתו של רבי יחיאל מיכל כץ מווישעגראד בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר שמואל כץ זצלללה"ה מלאסק, שכבר כתבנו אודות משפחתו בהרחבה כאן בבלוג, כשהזכרנו את מגילת היוחסין של משפחת יוסקוביץ ובמאמר אודות משפחות ר' דן לנדא מפלוצק, ור' שמואל כץ מלאסק.

בניו האחרים של ר' יחיאל מוישעגראד, הם רבי זאב וואלף כץ אב"ד לאסק, ורבי יוסף הכהן שהיה מחותנו של הגאון רבי עקיבא איגר.

ר' משה יסד בעירו חברת גמילות חסדים להחזיק ידי המך. כן תיקן הוא חברת תהלים לקרוא תהלים בצבור. בתפלותיו היה בעל בכי ומרבה התעוררות. דרכו היתה מנעוריו לקום תמיד בחצות בחול ובשבת וביום טוב, ופעם אחת בחתונת בתו בליל החופה כאשר היו המחותנים והשושבינים מרקדים ומכרכרים נעלם מעיניהם עד שמצאו אותו בבית הכנסת עוסק בתיקון חצות בקול מר.

בהיותו בעיר קראקא, ראה את בית הקברות הישן בעיר, ושם היתה המצבה של בעל המגלה עמוקות ונתישנה מאד עד שכמעט לא היה ניכר צורת האותיות, והוא נדב נדבה הגונה בעצמו עד שהקימו מצבה נאה על קבר של הקדוש זצ"ל.

רבי משה נפטר בשנת תקצ"א, בהיותו כבן חמישים ושתיים.

כאמור, חיבר 'סידור תיקון שבת', ווארשא תקפז, והוא תפלות לכל השנה ... גם ... דיני הלכות שבת.  ו'משפט צדק' שהחל לסדרו לדפוס עוד בחייו, ונשלם לאחר מותו, ואף בא בסופו מספד גדול עליו בשם 'אהל משה', ונדפס קראטשין תרג.

שער הספר סידור תיקון שבת

להלן רשימת צאצאיו של רבי משה,