רבי שמואל לייב זק מו"צ דביאלה

עסקנו במאמר הקודם בר' דב וינברג, ובקורותיו, משעדליץ שבפולין, דרך ישיבת חיי עולם בירושלים, ועד לישוב החדש בכפר סבא.
 

הזכרנו את הכתוב בספר כפר סבא, כי אבי אשתו היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה, לכאורה הכוונה היא לר' שמואל לייב זק, אלא שמכותבי קורות הימים בכלל, וכותבי קורותיו של ר' שמואל לייב זק בפרט, נעלמו בתו וחתנו אלו. בכמה מקומות נזכרו רשימת צאאציו של ר' שמואל לייב זק, ואלו הם צאצאיו של ר' שמואל לייב זק הידועים, [מתוך הספר אהלי שם, פינסק תרעב וממקורות נוספים]:

א. רבי יצחק שלמה יהושע זק חתן הגביר ר' נחמיה זילברשטיין מטורבין. ב. רבי אפרים דוב זק שהביא לדפוס את ספרו של אביו, זוגתו מרת חיה בת רבי יוסף גרינברג מטשיזעווא, נישאו בשנת תרנ"ה. ג. רבי ירוחם דוד זק. ד. מרת העניא אשת רבי משה [אוטשען] דומ"צ ביאלא מחסידי סטריקוב. ה. מרת רחל הי"ד אשת רבי חיים יחיאל ציטרינבוים.

בסוף ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא איזה גרגיר דברי תורה, מחתן המחבר ז"ל אשר נקטף באבי ימיו הרב הגדול והחסיד מו"ה יעקב צבי ירחמיאל בהחסיד מו"ה חנא ז"ל מביאלא.

הסופר המופלא ר' יצחק אלפסי בספרו 'דורשי ציון בפועל', כותב כי היה לו חתן נוסף בשם ר' יהודה נח בראוור, שהיה רב ביאנוביצה ובבארנוב, וחיבר כמה ספרים בהלכות ובחיבת הארץ, נפטר בירושלים ראש חודש כסלו ת"ש. אציין, כי לא מצאתי אודותיו בשום מקור נוסף, שהוא אכן היה חתנו של ר' שמואל לייב.

מצאצאיו של ר' שמואל לייב נמנה גם רבי אברהם מרדכי הרשברג מרבני שיקגו ולימים במקסיקו, בעהמ"ח 'מחשבת קודש', שלימים היה חתנו של האדמו"ר רבי יהושע העשל אייכנשטיין מזידיטשויב שיקאגו. ר' אברהם מרדכי היה נינו של ר' שואל לייב, ובהיותו יתום מאביו ואף נקרא על שמו, וגדל בבית אבי זקינו ר' שמואל לייב, שלימים דאג עבורו שיתקבל לישיבת חכמי לובלין.

*    *    *

ובכן, נחזור לשאלה, האם רוחמה אשתו של דוב וינברג, היתה אף היא בתו של רבי שמואל לייב זק? ניסיתי למצוא אישוש לידיעה זו במקורות רבים, ולעת עתה לא הצלחתי. מצבתה של רוחמה בהר הזיתים, עדיין לא הועלתה לאתר הממפה את מצבת בית העלמין בהר הזיתים, גם ניסיון למצוא את רוחמה וינברג לבית זק, ברשומות הJRI לא הצליח, [למרות שצאצאים אחרים של ר' שמואל לייב, כן מצאתי שם].

על פי הראיות הנסיבתיות, הקשר ביניהם נראה מאד סביר,

א. איזור המגורים זהה, על ר' עוזיאל אביו של ר' דוב נכתב שהוא מן העיר שעדליץ, ושדליץ היא עיר סמוכה לביאלה.

ב. גם ענין העליה לירושלים מצוי בשתי המשפחות, כאמור, הסבא והסבתא - ר' משה לייב ואסתר קליגסברג, עלו אף הם לירושלים בערוב ימיהם, [ואולי אף עלו יחד עמם]. לפי דברי אלפסי, היה גיס נוסף שעלה מאוחר יותר לירושלים, הוא ר' יהודה נח בראוור, אם כן, מתאים שחתן נוסף של ר' שמואל לייב זק, יעלה לירושלים.

האם זה מתאים עם השנים? בספר כפר סבא, כתוב על ר' דב שנולד בשנת תרכ"א,

ר' דב וינברג מכפר סבא

בין המשפחות הראשונות של מיסדי העיר כפר סבא, נמנתה גם משפחתם של רבי דוב ורוחמה וינברג. עד היום חיים חלק מנכדיהם בכפר סבא, וגם עיריית כפר סבא הנציחה לאחרונה את זכרם בקריאת רחוב בעיר על שמם רחוב ויינברג רוחמה ודוב.

מה לכל זה ולבלוג שלנו העוסק בתולדות רבנים ומשפחותיהם?

התשובה תתברר בהמשך המאמר,

תחילה נצטט את עיקרי תולדותיו מתך 'ספר כפר סבא',

דב ויינברג, נולד בשנת תרכ"א בעיר שדליץ שבפולין, לאביו הגביר ר' עוזיאל וינברג. למד בחיידר ובישיבה, והגיעה לידיעה מרובה בתלמוד. נשא לאשה את רוחמה. כפי המסופר, בהיותם מחוסרי ילדים, יעץ להם הרבי להחליף את האויר ואת מקום מגוריהם, ומשכך עלו לארץ ישראל בשנת תרנ"ב [לפי התאריכים נראה, כי לפחות בתם חוה נולדה עוד בשדליץ], והתיישבו בירושלים, בה המשיך את חוק לימודיו בישיבת עץ חיים. לימים, נתמנה למנהל ישיבת 'חיי עולם', ועסק בגיוס כספים עבור הישיבה, [נכדיו מספרים כי באותה תקופה, רעייתו רוחמה עסקה בניהול מטבח הישיבה, והכנת האוכל עבור התלמידים].

לימים חפץ ליטול חלק בישוב ארץ ישראל, ועזב את עבודתו בירושלים, וקנה חלקת אדמה גדולה בכפר סבא. היה בין הראשונים שבנו את ביתם בעיר, ונשארו בעיר כל ימי הקמתה, עד הגירוש לחדרה בשנת תרפ"א. בערוב ימיהם, שבו ועלו לירושלים לגור במחיצת בנותיהם שגרו בה, ובה חיו עד לפטירתם, רוחמה נפטרה בשנת תרצ"ה, ור' דב נפטר באדר תש"ה, ומנוחתו על הר הזיתים בירושלים, [אני לא מצאתי את מצבתו, ולא את מצבת אשתו, באתר של הר הזיתים].

צאצאיו: א. מרת חוה דבורה אשת ר' ברוך מרדכי גולדמן, אף הוא יליד שדליץ מחסידי באיאן בירושלים, הורי מרת יוכבד לאה נולדה בירושלים כ"ז אדר א' תרס"ב ונפטרה באריכות ימים ז' סיון תשנ"ו, אשת ר' פנחס זליג הומינר הי"ד, שנהרג על ידי חיילים בריטים בירושלים ביום כ"ז כסלו תש"ז, אחת מבנותיהם היתה אשתו של ר' אברהם אהרן פראג, מנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים. ב. מרת בתיה אשת ר' יצחק פריד. ג. חיים שלום [ויטוריו] וינברג. ד. זהבה [זלאטע] אשת משה דרויאן. ה. יהודית אשת יוסף דיסקין.

ר' דב וינברג, מתוך ספר כפר סבא

ועדיין, מה השייכות לבלוג תולדות ושורשים העוסק בעצי משפחה של משפחות רבנים ובחקר מגילות יוחסין?

נכתב שם בספר, כי אשתו של ר' דוב - רוחמה, נולדה בווילנא (ליטא), ואביה היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה.

במאמר הקודם, על רבי שלמה לייב מלענטשנא, הזכרנו את רבי שמואל לייב ז'ק דומ"צ בביאלה, בעהמ"ח 'רמזי דחכמתא'. חתנו של רבי משה לייב קליגסברג, חתנו של הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא.

האם רבי שמואל לייב זק זה, הוא הוא חותנו של רבי דב וינברג?

לשם כך, נחזור ונעסוק בתולדותיו של רבי שמואל לייב, כפי שפורטו על ידי בנו בסוף הספר 'רמזי דחכמתא', עם הוספות קלות.

ר' שמואל לייב נולד בליטא בעיר הוראדנא בחודש אב בשנת תר"ט, או תר"ז, לאביו רבי חיים ישראל (בתחילת ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא דבר תורה קצר, "מאביו של הרב המחבר זצ"ל").
בהיותו נער כתב חידושי תורה אל הגאון רבן של ישראל רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, ונזכר כמה פעמים בתוך תשובות בספרו, וכותב עליו קבלתי מכתב מהרב ר' שמואל ליב זק והקשה וכו', והגאון לא הי' יודע שהוא עלם קטן. ואחר זה כתת רגליו ונסע חוץ למדינה - לגליציה, ובא ללמוד תורה מהגאון הנ"ל בלבוב, והיה אצלו כמה חדשים,
וכאשר היה כבן י"ד או כמה חודשים יותר, חזר למדינתו, ובדרך בעברו בראדום, השתדלו החסידים של חידושי הרי"ם שיסע לגור ללמוד תורה אצל רבם, ונכנסו הדברים בלבו. וכאשר חזר לביתו ביקש מאביו שיוליך אותו לגור, ואף שאביו הי' מן אנשי ליטא, בכל אופן נענה לבקשתו, ובעל חידושי הרי"ם הסכים לקבלו ללמוד אצלו, והחזיק אותו בכל הצטרכותו. ולא זז מן רבו עד הנישואין.

אחר נישואיו למרת יהודית שיינדיל בת ר' משה לייב קליגסברג, היה סמוך על שלחן דודו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם, וגם לאחר הנישואין נסע לגור הרבה פעמים ושהה שם הרבה שבועות, עד לפטירתו של רבו בשנת תרכ"ו, אך נסע גם אל המגיד מטריסק, ואל הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרל"ט נתקבל ר' שמואל לייב לרב בעיר קטנה וולאדאווקא, בשנת תרמ"ב נתקבל לרבי בעיר שברשין על פי המלצת רבו המגיד מטריסק, ובשנת תרנ"א נתקבל לרב בעיר ביאלא גדול, אחרי פטירת רב העיר רבי נחום זאב אביו של בעל ה"אבני נזר". מסופר כי נבחר על ידי גורל שהיה בינו לבין ר"א מפוריסוב, ששניהם היו שארי בשר לאדמו"ר בעל הדברי בינה מביאלה, ישנם סיפורים על שבחים הדדיים בינו לבין האדמור מביאלה, ועוד אצל חותנו מאוטסרובה כאמור לעיל, ואף בספרו רמזי דחכמתא, כותב כמה פעמים בשם מורי ורבי הרב הקדוש יחיה, וכוונתו אל רבי יהושע מאוסטרובה, ומזכיר גם דברי תורה בשם אדמו"ר מגור, ובשם חו"ז מלענטשנא.

היה מפורסם למיקל גדול בהלכות תעניות, ותחילת הענין היתה בימי מלחמת העולם הראשונה, שהיה אז צמצום גדול במזון, וחשש שיסתכנו ישראל אם יצומו יום אחד, ועל כן הורה לפרסם בשמו הוראת קולא גדולה בתעניות. והמשיך עם הוראתו זו פעמים רבות. זכה לכח תורה והוראה, ואף לכח הברכה זכה, ורבים באו אליו להתברך. ומסופר שהאדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, החשיב מאד את דעתו, בעניני כלל ישראל. רבי שמואל לייב נפטר בעיר אוטוואצק לשם הובא לרגל מחלתו, במוצאי שבת של חנוכה, ג' בחודש טבת דשנת תרצ"ב, והובא לקבורה בעיר ביאלא, במסע לווייה גדול ומרשים, ואף הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגיע להספיד בלווייתו (ועיין על זה בספר אמרי דעת, ח"ב עמו' שז).

במאמר הבא, נסקור את רשימת צאצאיו של ר' שמואל לייב זק, ונברר האם גם רוחמה אשת ר' דוב וינברג נמנית ביניהם או לא.

רבי שלמה לייב מלענשטנא

אחרי המאמר הקודם על רבי יהושע מאוסטרובה, בו הזכרנו גם את אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא, שבחג הפסח מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, מן הראוי ליחד מאמר מיוחד גם עליו.

רבי שלמה יהודה לייב, נולד בעיר רישא שבגליציה, בשנת תקל"ח. בהגיעו לגיל מצוות, והוא יתום, הלך בעצמו לפשווארסק, לקנות שם תפילין מהסופר המפורסם הרה"ק רבי משה סופר מפשווארסק.

זוגתו מרת שרה פייגא.

עד היותו בן שלושים ושש נסתופף בצל רבותיו, היה אצל מאות צדיקים, אך במיוחד החשיב לרבותיו את היהודי הקדוש מפשיסחא, החוזה מלובלין, ועל כולם הרה"ק ר' מנדל מרימנוב.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל, שם הובאו אוצר דברי תורתו על התורה נ"ך, ש"ס, מועדים וענינים שונים, ובמהדורות החדשות נלוו אליו גם תולדותיו הנהגותיו ועובדות אשר נלקטו מתוך ספרי צדיקי דורו ותלמידיו.

תולדותיו נדפסו על ידי חסידי ביאלה, המנציחים את זכרו ומחשיבים אותו, ואת בנו כאבות השושלת של חסידות ביאלה, האף שאדמורי החסידות מתיחסים בן אחר בן עד ליהודי הקדוש מפשיסחא, על כל פנים, כפי שכתבנו כבר במאמר הקודם רבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלה, היה חתנו של רבי יהושע מאוסטרובה, ואת עיקר דרכו קיבל ממנו. הספר נדפס לראשונה תחת השם 'מאמר מרדכי' על ידי ר' מרדכי וינוגרה בילגורייא תרצב, ובשנית בהוצאה נרחבת יותר תחת השם 'תפארת אבות', על ידי ר' דוד מתתיהו רבינוביץ (לימים אדמו"ר מביאלה בבני ברק), ירושלים תשכא, ובשלישית בשלש כרכים, תחת השם 'ברכה משולשת' על ידי יעקב ראובן וינר, ירושלים תשס.

על יחוס משפחות נשותיו לא ידוע, רק בראש ספר 'ברכה שלמה' דלהלן, כתוב שהיו לו ג' נשים, ואחת נקברה בטיטשין, ואחת ברוזבדוב.

גם על יחוסו אין ידוע בפירוט, אילן היוחסין שלו לוטה בערפל, רק נודע מה שאמר רש"ל בעצמו: "ואני יודע שאנכי מזרע דוד".

כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אביו ר' ברוך בנדיט, היה צדיק נסתר ומושבו היה בעיר רישא. 

כפי המסופר, היה לו לר' ברוך בנדיט עוד בן ששמו לא נודע, והוא גר בעיר טוטשין, ובנו רבי זאב וואלף ווינשילבוים, נפטר ב' ניסן תרס"ה ומנוחתו בק"ק רישא, על מצבתו נכתב "פה נטמן איש יהודי שהי' ערליכער יוד", צאצאיו: א. האדמו"ר רבי שלמה לייב מטוטשין בעהמ"ח 'הכנת לב לתפילה' , בילגורייא תרפז, שנקרא על שם דודו רבי שלמה לייב מלענטשנא, לאחר שנתגלה לאביו בחלום בליל הוואך-נאכט [למרות שזה נקרא שלמה יהודה לייב, וזה שלמה אריה לייב]. ב. מרת שרה אשת ר' שאול ווקס, אבי רבי אבא וואקס הי"ד, רבה של פרושוביץ בעהמ"ח 'בית אבא' על הלכות שבת ומועדים, עם דברי כבושין והתעוררות לכל השנה קראקא תרצב, ו'ברכה שלמה' לתולדות דודו רש"ל מטיטשין, ר' אבא היה חתנו של ר' שמואל אהרן מילר אב"ד לאבובה.

הפעם נרחיב יותר על צאצאיו של רבי שלמה לייב.

• הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובה אודותיו הרחבנו במאמר הקודם.

• רבי אברהם, אבי מרת גיטל מחברתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל מסלונים, נכד האדמו"ר בעל היסוד העבודה מסלונים, ואביהם של האחים האדמורים רבי יששכר אריה לייב וינברג מסלונים, שיום ההילולא דילי' הוא בכ"ח ניסן [באותו יום של דודו זקינו רבי יהושע], ורבי אברהם וינברג מסלונים - בברנוביץ, שהשבוע בא' אייר מלאו שמונים שנה לפטירתו. מלבדם היו לו לדברי שמואל עוד חמש בנות, 1. מרת לאה נולדה תר"ל אשת רבי פנחס בצלאל מלוביצקי מרובנא, נפטר באמריקה כ"ה אב תש"ח. 2. מרת שרה אשת רבי אברהם אבלי רפופורט אב"ד קיעלץ, מעט מחידושיו נדפסו בסוף שו"ת ברכת כהן, שחיבר אביו.

רבי יהושע מאוסטרובה

מאה וארבעים שנה מלאו היום לפטירתו של האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם. בן רבי שלמה לייב מלענטשנא.
אמנם לא ידוע שהיה לו יחוס גדול מצד אבותיו, אך אשתו היא ממשפחה שאילן היוחסין שלהם ידוע, מגזע גדולים כדלהלן.

רבי יהושע נולד בשנת תקע"ט, קיבל את תורתו וחסידותו מאביו. לאחר מכן נסע אל הרה"ק רבי מנחם מנדל  מקוצק, ולהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, ואל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלז, אמר שמצא את לבו אצל הרה"ק רבי משה מקוברין, לאחר פטירתו המשיך לנסוע לנסכיז, והיה גם אצל הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן.

כאשר נפטר אביו בשנת תר"ג, ורצו להכתירו למלא את מקומו, נמלט רבי יהושע אל ידיו רבי יצחק מוורקא, אך הוא עודדו לקבל על עצמו את הנהלת העדה.

רבים הסתופפו בצילו, והוא הרביץ בהם תורה ועבודה, כיהן כרב בסוסנוביץ, ובאוסטרובה.

בהקדמת הספר 'קהלת יעקב' כללים בחכמת הנסתר מר' יעקב צבי יולס, מודה לר' יהושע שקבל על עצמו תשלום עבור הדפסת מאה עותקים מן הספר.

רבי יהושע נפטר בווארשא, ביום ו' כ"ח ניסן תרל"ג, ומנוחתו בבית הקברות שם.

וזה נוסח מצבתו מתוך הספר 'נחלת עולמים':

פה נגנז

הרב מוהר"ר יהושע זללה"ה מאסטראווע בהרב הצדיק מוהר"ר שלמה יהודא זצללה"ה מלענטשנא, נפטר יום ו' עש"ק כ"ח ימים לחודש ניסן שנת תרל"ג.

לזכר עולם

אשר ארבע אמות מכל צידי הקבר מסביב אין להניח לשום אדם, כי כן היתה הצוואה שלו, והקרקע הנ"ל עם הארבע אמות מכל צד מסביב נקנה עבורו לצמיתות. תנצב"ה.

דברי תורתו על סדר התורה ועל המועדים נדפסו בספר תולדות אדם.

צאצאיו:

למיטב ידיעתי, רק בת אחת היתה לו לאדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה, ושמה רחל לביאה.

כתבנו כאן בעבר, על האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן, שנפטר לפני כשלש וחצי שנים.

הזכרנו את יחוסו בקצרה, ולא הארכנו.

ובכן, זקינו, מיסד שושלת ביאלה, האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ בעל הדברי בינה, וא זה שנשא לאשה את מרת רחל לביאה הנ"ל, והיה חתנו וממשיך דרכו של רבי יהושע דידן.

וזה סדר יחוסו:

אביו, האדמו"ר רבי שלמה יהודה לייב מלענטשנא אב"ד ביקאווסק ולענטשנא, תלמיד החוזה מלובלין, והיהודי הקדוש מפשיסחא  ורמ"מ מרימנוב. גדולי וצדיקי דורו הגינו עליו, למרות שהרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ יצא נגדו. היה אוהב ישראל גדול וקרא כל אדם בשם בני או אחי.

תורתו נדפסה בספר תורת מהרש"ל. לפני כשבוע מלאו מאה ושבעים שנה לפטירתו, ביום י"ט ניסן תר"ג.

הקשר בין ר' מאיר לייב פישמן והחוזה מלובלין

הזכרנו במאמרים הקודמים, שיוכבד - אשת ר' זרח מושלי - בתו של ר' מאיר לייב פישמן היתה מצאצאי החוזה מלובלין. 


נשותיו של רבי מאיר לייב פישמן משדליץ
רבי מאיר לייב פישמן, חתן החוזה מלובלין?
ר' אברהם אליעזר מושלי
 

אחרי שכבר חקרנו וביררנו את שם אמה של יוכבד -  מאטיל, הרי שנותר לנו לחפש את השם מאטיל בין נכדותיו של החוזה. בבואי לסקור את רשימת צאצאיו של החוזה, היתה לנגד עיני רשימתו של יצחק אלפסי, בספרו החוזה מלובלין, ורשימת הלידות בפרוייקט הJRI. ואלו הן נכדותיו של החוזה שנשאו בשם מאטיל:

א. מאטל פייגה בת רבי צבי הירש בן החוזה, נולדה בלובלין תקפ"ז, היא אומנם הית בארץ ישראל, אבל היא היא אשתו של האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב כפי שכבר הזכרנו במאמרים קודמים, ר' אלעזר מנחם נפטר בשנת תרמ"ג, והיא האריכה ימים אחריו עד לשנת תרס"ז.

ב. מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הגביר ר' פנחס.

ג. מאטל בת ר' יוסף מטורטשין בן החוזה, עליה כתב אלפסי כי היתה אשת הרה"ק ר' נחום טברסקי ממקרוב בנו של רבי מרדכי מטשערנוביל.

אלו הן שלש הנכדות בשם מאטל הידועות לנו, סביר להניח שהיו עוד נכדות בשם זה, אך אני מתייחס רק לאלו הידועות לנו ממקורות ודאיים.

הראשונה ודאי נפלה לנו, כיוון שידוע לנו מי היה בעלה היחיד, עד לפטירתו בשנת תרמ"ג הלא הוא ר' אלעזר מנדל מלעלוב.

ועל שתי הנכדות הנותרות, רשום אמנם מי היו בעליהן, אך יתכן שנתאלמנו או נתגרשו, ונישאו בזיווג שני לר' מאיר לייב, שאף הוא היה אלמן מבוגר.

אלא שמתוכן, אני יכול בוודאות לפסול גם את מועמדת ב', היא מאטל בת ר' אברהם בן החוזה, שכן ר' אברהם נפטר צעיר לימים עוד בחיי אביו, בשנת תק"ע. ומאטל שאנו מחפשים, רשום עליה במפקדי מונטיפיורי תר"ט, שהיא בת 30 או 34. ואם כן, הרי שנולדה לכל המוקדם בשנת תקע"ה, ואינה יכולה להיות בתו של ר' אברהם שנפטר חמש שנים קודם לכן.

גם מועמדת ג' יכולה לרדת, מכיוון שבעלה ר' מנחם נחום טברסקי ממקארוב, נפטר רק בשנת תרי"ב, ומאטל שלנו, כבר בשנת תר"ו היתה נשואה לר' מאיר לייב שיפמן בצפת, וילדה לו את בתו יוכבד. אמנם יתכן שמאטל נתגרשה מר' נחום ממקארוב עוד לפני פטירתו אך לא שמענו על זה עד כה.

סביר להניח שגם רבות מנינותיו של החוזה נקראו בשם מאטיל, ויתכן שאחת מהם היא זו שהיתה אשתו של ר' מאיר לייב. גם ברשימות הJRI נמצאו שתי נינות בשם מאטיל, אך הן נולדו בשנים מאוחרות יותר.

ד. מאטל בת ר' משולם זושא שטרנפלד, בן ר' ישראל בן החוזה, מזיווגו השני מכלה בת ר' יהודה לייב מזקילקוב, היא נולדה בשנת תק"צ בלובלין.

ה. מאטל בת ר' קופל שטרנפלד, נולדה אף היא בשנת תק"ץ, ושם אמה ינטה בת יעקב.  כפי הנראה אביה הוא ר' יעקב יצחק קופיל בן ר' אברהם בן החוזה.