הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ

היום מלאו שבעים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, מייסד ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. נכתוב את תולדותיו בקצרה, ונאריך ביחוסו ככל שניתן.

רבי ברוך בער נולד בשנת תרכ"ד בפודליבצ'ה פרבר העיר סלוצק, [אומרים שנולד בליל כ' כסלו], לאביו רבי שמואל דוד ולאמו מרת אסתר לאה. בילדותו למד אצל המלמד הישיש בעיר ר' ישראל יונה'ס, שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק בילדותו. בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין, והחשיב עצמו כל הימים לתלמידו של רבי חיים סולובייציק. נשא תחילה לאשה את בתו של הגאון רבי נח רבינוביץ אב"ד טימקוביץ ושאדאווא בעהמ"ח שו"ת מי נח, אולם הזיווג לא עלה יפה. ונישא בשנית בשנת תרמ"ד למרת פייגה בת הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק.

רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו

כאשר חמיו עבר לרבנות העיר קרמנצ'וג מילא את מקומו כרב העיר הלוסק, והוא עוד צעיר לימים. בשנת תרס"ד נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק שנוסדה בסלבודקא, על שמו של רבי יצחק אלחנן ספקטור. כשנפטר חמיו נקרא למלא את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ופתח שם ישיבה. ובשנת תרפ"א נמלטו מחמת הפוגרומים מהעיר, כמה שנים ישבו בווילנא, אך בתרפ"ו קבעו הרב והישיבה את מושבם בקמניץ. זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה העולמית, נמלט עם הישיבה לוילנא על פי הוראתו של רבי חיים עוזר.

ביום ה' כסליו חלה והלך לעולמו בוילנא. הוא נקבר שם, בבית הקברות הישן - זארצא, ואף שלא היה עוד מקום לקברו שם, מצאו איזו פינה סמוכה לשביל, ומפאת צוק העתים לא הקימו מצבה על קברו עד היום. לאחרונה הצליחו לגלות את מקום קברו, על פי מיקום הקבר סמוך לשביל, והקימו מצבה על קברו.

  

על יחוסו של רבי ברוך בער, לא ידוע כמעט מאומה, אך בכל אופן פטור בלא כלום אי אפשר, וצריך לכתוב את הידוע על יחוסו, בתוספת פרטים מתוך פנקס הח"ק דסלוצק.

הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל

בחיפה נפטר בשבת הגאון רבי יצחק ברנשטיין ראש הישיבה הגדולה ברכסים.
ראש הישיבה נולד בשנת תרצ"ו, למד בישיבת כנסת חזקיהו, ונלקח כחתן לנכדתו של הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שעל שמו נקראה הישיבה.
בחודשים האחרונים חלה מאד, ובשבת זו כ"ט חשוון תשע"ה, הלך לעולמו.
מגדולי היחס היה רבי יצחק ברנשטיין, מצאצאי בית הרב דוואלאז'ין, ועל כן ראוי להקדיש כמה שורות לסקור את אילן היוחסין שלו.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי חיים ברנשטיין נפטר ביום ג' טבת תשל"ב, זו' מרת חיה שרה מלכה לבית מייזל, היא נקראה על שם סבתה כדלהלן, נפטרה ביום ב' תמוז תש"ן.
• אביו רבי אברהם אליהו ברנשטיין תלמיד חכם ומגיד שיעורים בעיר לושה, מקום בו כיהן אביו ברבנות, אמרו עליו כי ראוי היה למלא מקום אביו ברבנות, אלא שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ונתפרנס מחנות מכולת, מחותנו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ. זו' מרת באשע בת ר' דוב.
• אביו רבי משה ברנשטיין רב העיר לושה (במחוז מינסק).

רבי חיים ברנשטיין הנ"ל היה חתנו של,

• רבי שלום שכנא מייזל, מנהל בית המדרש הגבוה "תחכמוני" בביאליסטוק, זו' מרת רבקה מרים לבית דננברג עלו לארץ ישראל בשנות התר"ץ.
• אביו רבי יצחק מייזל, וזו' מרת חיה שרה מלכה לבית יעלין, נפטרה בצעירותה בדר"ח אייר תרמ"ד.
• אביו רבי דוד מייזל.

רבי שלום שכנא מייזל הנ"ל, היה חתנו של

•  רבי חיים לייב דננברג, וזו' מרת פריידל לבית יפה.
• אביו רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, וזו' מרת גולדה לבית יפה, הזכרנו אותם לפני כמה חודשים בבלוג כאשר כתבנו על משפחת דננברג מסטאוויסק.

 רבי יצחק מייזל הנ"ל, היה חתנו של,

רבי משה טברסקי הי"ד

בפיגוע הנורא שהתרחש היום נהרג גם רבי משה טברסקי ראש כולל תורת משה בירושלים.


וזה סדר יחוסו,

• אביו, האדמו"ר רבי יצחק אשר טברסקי מטאלנא בוסטון, שהיה גם פרופסור לספרות עברית ופילוסופיה, נפטר י"א תשרי תשנ"ח, ומנוחתו על הר הזיתים.
• אביו, האדמו"ר רבי משולם זושא טברסקי מטאלנא בוסטון, הגיע לאמריקה בשנת תרפ"ט, נפטר בקיץ תשל"ב, הובא לקבורות בהר הזיתים. זו' מרת רבקה בת ר' יהושע ברונשטיין.
• אביו, האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טאלטשין, הוא נפטר בקייב ביום י"ט כסליו תרע"ו, מתורתו נדפס ספר מטמוני מנחם נחום. זו' מרת סימא האריכה ימים ונסעה עם צאצאיה לארה"ב ושם נפטרה ביום ט' ניסן תרצ"ז.
• אביו, רבי מרדכי טברסקי נפטר צעיר.
• אביו, הרה"ק רבי דוד טברסקי מטאלנא.
• אביו, הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א.

ומעלה בקודש.

האדמו"ר רבי יצחק טברסקי הנ"ל, היה חתנו של,

• הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק אב"ד בוסטון וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן, נפטר בחוה"מ פסח תשנ"ג, זו' מרת טוניה נפטרה בשנת תשכ"ז.
• אביו הגאון רבי משה סולובייציק אב"ד חסלוביץ וראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, נפטר בשנת תש"א, זו' מרת פעשא לבית פיינשטיין.
• אביו הגאון רבי חיים הלוי סולבייצ'יק מבריסק.
• אביו הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייציק בעל בית הלוי מבריסק.

ומעלה בקודש. 


האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מטאלנא טולטשין, היה חתנו של

• הרה"ק רבי משה צבי מטשיטשלניק זיע"א. 

רבי יוסף דוב סולובייצ'יק הנ"ל היה חתנו של,

רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.