המשגיח רבי אהרן חדש זצ"ל

בבית חולים בירושלים, נפטר הלילה הגאון הצדיק המשגיח רבי אהרן דוד חדש משגיח ישיבת מיר.

רבי אהרן נולד בירושלים, בשנת תרצ"א, ומינקותו גדל בישיבת חברון, שם כיהן אביו כמשגיח שנים רבות. בהגיעו לפרקו, נשא לאשה את הרבנית חסידה, בתו של הגאון הצדיק רבי חיים זאב פינקל משגיח דישיבת מיר. 

אחרי פטירת חותנו נתמנה על מקומו לכהן כמשגיח דישיבת מיר, תפקיד אותו נשא במסירות במשך יובל שנים, עד לפטירתו ביום י"ז כסלו תשפ"א.

וזה סדר יחוסו:

• אביו, הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, משגיח ישיבת חברון. זוגתו מרת צביה לאה לבית הוטנר.
• אביו, רבי בן ציון חדש, זוגתו מרת מחלא.

מרת צביה לאה הנזכרת לעיל, 

• אביה, רבי נפתלי מנחם הוטנר רב דאיישישוק, זוגתו מרת קריינה גולדה לבית אפשטיין, אחותו של מייסד ישיבת סלבודקא.
• אביו, הגאון רבי יוסף זונדל הוטנר, אב"ד איישישוק, ובעהמ"ח כמה ספרים. זוגתו השניה מרת הענדל לבית קרצ'מר, אודות משפחתה הרחבנו בעבר, במאמר משפחת הפתחי תשובה מצד אמו.
• אביו, רבי חיים הוטנר.

מרת קריינה גולדה הנזכרת לעיל,

• אביה, רבי צבי חיים אפשטיין אב"ד באקשט. על משפחתו כתבנו בעבר כאשר נפטר רבי שמשון אפשתיין.

חותנו של רבי אהרן חדש, 

הגאון רבי משה מרדכי חדש

בירושלים נפטר אתמול הגאון הגדול רבי משה מרדכי חדש ראש ישיבת אור אלחנן.

רבי משה מרדכי, נולד בירושלים בשנת תש"א לאביו המשגיח דישיבת חברון רבי מאיר חדש, ונקרא על שם דודו זקינו הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת חברון. בבחרותו למד כמובן בישיבת חברון אשר בירושלים. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של רבי יהושע דב לפין,  קרוב משפחה רחוק, מצד אשתו.

שנים מספר הרביץ תורה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, ומזה קרוב לארבעים שנה, כיהן רבי משה מרדכי כראש ישיבת אור אלחנן, שהוקמה על ידי הרב שמחה וסרמן, לעילוי נשמת אביו הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד.

לפני מספר חודשים חלה במחלה קשה, ואמש, כאמור, הלך לבית עולמו, והובא למנוחות במסע לוויה, שיצא מישיבתו ישיבת אור אלחנן אל עבר הר המנוחות.

הגאון רבי משה מרדכי התעניין רבות ביחוס משפחתו, ובקשרי המשפחה אל גדולי התורה מן הדור הקודם. שמעתי ממנו, כי הגאון רבי איסר זלמן מלצר, חישב בפניו את מספר הפעמים בו הם קשורים בקשרי משפחה, אך לא את כל הקשרים זכר רבי משה מרדכי. בפרט שמח לשמוע את הפרטים על התגלית אודות רבי לייב קרצ'מר ומשפחתו, שפרסמו כאן בעבר, במאמר שפרסמנו על אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו. רבי משה מרדכי היה צאצא של רבי לייב קרצ'מר מצד אמו, ואף חותנתו של רבי משה מרדכי, אף היא מצאצאיו של רבי לייב.

וזה סדר יחוסו של רבי משה מרדכי,

אביו הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, משגיח דישיבת חברון, תלמיד בישיבת סלבודקה מגיל בר מצווה, בשנת תרע"א. היה תלמידו המובהק של הסבא, רבי נתן צבי פינקל, בשנת תרפ"ו נמנה על קבוצת הבחורים שעלו לארץ ישראל, ויסדו את הישיבה בחברון. בהיותו פחות מבן ארבעים שנה, בשנת תרצ"ו, נתמנה לכהן כמשגיח בישיבה, אחרי פטירת המשגיח רבי לייב חסמן.

רבי זאב גולד ממנהיגי יהדות ארצות הברית

היום מלאו שישים שנה לפטירתו של רבי זאב גולד. שכיהן ברבנות בכמה וכמה מקומות, והיה ממנהיגי תנועת המזרחי. בשורות דלהלן נספר מעט על קורותיו, על יחוס משפחתו, ועל יחוס אשתו.

רבי זאב נולד ביום כ"ט שבט תרמ"ט, בעיר שצ'וצ'ין פלך לאמזא, שם גרו הוריו באותם הימים, מקום מגורי אבי אמו. את חינוכו הראשון, קבל בבית זקנו רבי יהושע מנחם גולדווסר, ואחר מכן למד אצל אביו שבאותם ימים ישב בפרישות באיישישוק. ובבחרותו למד בישיבות לידא ומיר. בהיותו בן שבע עשרה נסמך להוראה, על ידי הגאון רבי אליעזר רבינוביץ רבה של מינסק.

בגיל צעיר היגר לאמריקה, אז אימץ לו שם משפחה חדש, כתחילת שם משפחת אמו מנעוריה, שם נשא לאשה את מרת יוכבד בתו של רבי משה רייכלר, שכיהן כרב בעיר יוטיקא. גם רבי זאב, נתמנה לשמש ברבנות בכמה קהילות באמריקה, תחילה בשיקאגו, לאחר מכן בסן פרנסיסקו ובפנסילבניה, ולבסוף בניו יורק. פעל רבות להעמדת היהדות באמריקה, נמנה על מיסדי בית הספר תלמוד תורה בויליאמסבורג, וישיבת תורה ודעת בברוקלין, ואף כיהן כנשיא הישיבה. כמו כן, יסד את בית החולים היהודי הראשון באמריקה שהקפיד על כשרות, בית החולים בית משה, וכתוצאה מכך, גם בתי החולים האחרים בסביבה הוכשרו, כמו גם בית היתומים בברוקלין.

היה פעיל רבות גם במפלגת המזרחי, והיה ממיסדיה ומעמידיה באמריקה, ובמשך שתי עשרה שנה שימש כיו"ר המרכז העולמי של המזרחי. שימש גם כחבר הנהלה של הקונגרס היהודי העולמי, ויו"ר של כבוד לקק"ל באמריקה.

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל, ונתמנה מטעם הרבנות הראשית, כרב נודד במושבות הארץ, ועסק בהעמדת הדת על תילה. למרות רצונו להישאר בארץ ישראל, הוצרך לחזור לאמריקה, להמשיך במפעלותיו בתנועת המזרחי. אולם היה נוסע מכאן לשם, ומשם לכאן, במשך כמה שנים.

השתתף ואף נאם בצעדת הרבנים הגדולה בעשרת ימי תשובה תש"ד, לבקש מן הממשל האמריקאי לסייע בעצירת מכונת ההשמדה הנאצית. [ובכך, מתאים הפרסום גם ליום זה, בו מציינים את יום השואה].

להלן קטע מנאומו, באותה צעדה. 

בשנת תש"ו, היה גם חבר במשלחת היהודית לעצרת האו"ם.

גם בקום המדינה פעל, והיה נציג המזרחי במועצת המדינה הזמנית, ונמנה עם חותמי מגילת העצמאות. לאחר מכן, המשיך לשמש כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, וראש המחלקה לפיתוח ירושלים מטעמה.

הגאון רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה

היום תענית אסתר, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין, בעל האגרות משה.

רבי משה נולד ביום ז' אדר תרנ"ה באוזדא שבבלרוס, שם כיהן אביו כרב, ומכיוון שנולד ביום פטירתו של משה רבינו, נקרא על שמו. למד בישיבה בסלוצק בראשותו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ובשקלוב אצל רבי פסח פרוסקין, ממנו גם קיבל סמיכה להוראה. בשנת תרפ"ב נשא לאשה את מרת סימה בת ר' יעקב משה קסטנוביץ. לאחר שנפטר אביו, כיהן כרב על מקומו באוזדא, ובליובאן, בשנת תרצ"ז נסע לארצות הברית, ונתמנה לכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים באמריקה, ועמד בנשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, וארגון עזרת תורה. היה אחד מגדולי פוסקי הדור, וספרו אגרות משה, בו כונסו תשובותיו בהלכה, נחשב לאחד מן הספרים היסודיים בספרות השו"ת בת זמננו.

רבי משה האריך ימים, ואף נכנס לשנתו התשעים, וימים ספורים אחר כך נפטר, ביום תענית אסתר תשמ"ו. ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל, ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות ביום הפורים ט"ו אדר תשמ"ו. על מצבתו נחקק שהיה ממשפחת הגר"א, רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק בעל סדר הדורות, רבי יום טוב הלר בעל תוספות יום טוב, רבי ישעיהו הורוביץ בעל השל"ה, ומעלה בקודש. עיקר היחוס הוא מצד אמו כדלהלן.

וזה סדר יחוסו:

אביו הגאון רבי דוד פיינשטיין, נולד בשנת תרט"ז, בהיותו כבן שלש עשרה נבחר לחתנו של רבי יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, ואז נסע ללמוד בישיבת וולוזין, לאחר ארבע שנים שלמד בישיבה נשא לאשה את הרבנית פייא גיטל בשנת תרל"ג. זמן קצר לאחר נישואיו נפטר חמיו, ובני העיר ביקשוהו למלא את מקומו כאב"ד קרליץ, בשנת תר"מ נתמנה לכהן בעיר אוזדא, בה כיהן כעשרים וחמש שנה, ולאחר מכן, עשרים ושתים שנה נוספות בעיר סטארובין, עד לפטירתו ביום כ"ז תשרי תרפ"ה. זוגתו הרבנית מרת פייגא גיטל לבית דוידוביץ. צאצאיהם: שנים עשר ילדים נולדו לו, וחלקם לא האריכו ימים, ואלו שמות ילדיהם: א. הרבנית שיינדיל הי"ד אשת רבי שאול יאפין הי"ד. ב. רבי אברהם יצחק פיינשטיין זוגתו מרת אסתר בת ר' יוסף אהרונסון מסלוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל אפשטיין אב"ד הלוסק שנודע כר' מנדלי סלוצקר, ר' אברהם יצחק נפטר בשנת תרע"ה, בנו הוא הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין אשר היה חתנו של הגרי"ז מבריסק. ג. רבי יעקב פיינשטיין הי"ד. ד. רבי יששכר בער פיינשטיין הי"ד. ה. רבי משה פיינשטיין דידן.

רבי איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל

היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, שכיהן קודם כרב הראשי לתל אביב, ועוד קודם כרבה של ליברפול, ועוד קודם כרבה של גרודנא. וכדבריו, של רבי איסר יהודה עצמו, בסוף הקדמת ספרו שבט מיהודה, "הסך הכל של התאור, משנות דור ודור הוא, כי ב"ה לא הסחתי דעתי מהחובה הקדושה הרובצת עלי".

רבי איסר יהודה נולד בערב פסח, י"ד ניסן תרמ"ו. למד תורה מפי רבני העיר, ובהם הדיין רבי שמחה זליג ריגר, בבחרותו למד בישיבת מאלטש אצל הגאון רבי זלמן סנדר שפירא, ולאחריו אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. נשא לאשה את מרת רחל לאה לבית ילין, ונכנס ללמוד בישיבת וולוזין, ונסמך להוראה על ידי ראש הישיבה רבי רפאל שפירא. כיהן כרב בעיירה הסמוכה וישנובה, שם פתח ישיבה, ומספר קהילות נוספות, מוהילנא, אמסיבא, לונה-ווליה, ולבסוף כיהן בגרודנא. היה חבר בועידת המזרחי, וגרס כי הציונות צריכה שתהא עמה נשמה, יסוד רוחני איתן המבוסס על מורשת הדורות. בשנת תרפ"ג נקרא לאנגליה לכהן כרבה של ליברפול, ואף בה הקים ישיבה ובה למדו גם תלמידים שבאו במיוחד מליטא ללמוד בישיבה. בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל, ונתמנה לרבה האשכנזי של תל אביב, ואף בה הקים כולל שבט מיהודה, והקים בית דין מיוחד לעניני עגונות. על ספרו שבט מיהודה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשי"ד, בשנת תשט"ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ"ד נבחר לרבה הראשי של מדינת ישראל. אחר שסירב להיענות לתכתיבי השלטון, החליטו לקצוב את תקופת רבנותו, ובשנת תשל"ב הסתיימה כהונתו. ביום כ"ד שבט תשל"ו הלך לעולמו בירושלים, והובא לקבורה על הר הזיתים. אשתו הרבנית, נפטרה י"א חשוון תשי"א, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

ואלו צאצאי ר' איסר יהודה,

א. ר' אברהם יצחק אונטרמן, נפטר תשנז. זוגתו מרת רחל בתו של רבי מיכאל אשר מאטאלין רבה של דבלין אירלנד, נכד רבי עקיבא אלטשולר. ב. ר' מרדכי אונטרמן נפטר ב' חשון תשס"א. זוגתו רות. ג. ברוך אונטרמן מנהל אוניברסיטת בר אילן נפטר י"א שבט תשנ"ב, זוגתו בלה. ד. יוסף אונטרמן. ה. אלחנן אונטרמן. ו. אסתר אשת מאיר פריינד. ז. צבי הירש אונטרמן. ח. ר' יעקב אונטרמן נפטר כ"ו אדר תשס"ב אשתו זוהרה.

וזה סדר יחוסו:

• אביו רבי אליהו אונטרמן מבריסק, זוגתו מרת שיינה לבית פישר, נולד בשנת תרי"ח, היה תלמיד חכם ורוב ימיו לימד תנ"ך וגמרא, עסק גם בעסקי הציבור ותמך בחובבי ציון, ובערוב ימיו אף עלה לארץ ישראל.

הגאון רבי משה זאב מרגליות זצ"ל בעל "מראות הצובאות" ו"אגודת אזוב"

לפנינו מאמר אורח, פרי עטו של א.י. מקרית ספר

אחד מגדולי הדור בתקופתם של מרנן רבי חיים מוואלאזין ורבי עקיבא איגר זצ"ל היה הגאון רבי משה זאב וואלף מרגליות שהיה רב בטיקטין ובביאלסטוק, אך בעיקר נודע בשערים בספרו "מראות הצובאות" בו הוא דן בדיני עגונות, ועל ידי ספר זה התפרסם ונודע שמו בעולם.

רבי משה זאב נולד בערך בשנת תקכ"ח, לאביו הגאון רבי אליעזר שהיה אב"ד ומו"צ בהלוסק, רבי אליעזר היה בנו של רבי יוסף אב"ד הלוסק וסלוצק, בן רבי מנחם מנדל אב"ד ור"מ בגלילי העליון דמינסק, בן הגאון רבי משה זאב אב"ד בגליל העליון דמינסק, האחרון היה בנו של רבי יהודה יידל אב"ד קאוולי וחתנו של רבי אליעזר מרגליות אב"ד לומבלא בן רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרמיסלא.

אמו של רבי משה זאב הייתה מרת שרה בת הגביר רבי יצחק יחיאל איכל פלייא שהיה חתן רבי דוד אב"ד דובראוויץ.

רבי משה זאב נשא לאשה את מרת בת שבע בת רבי נפתלי ב"ר שמואל ר' ברך'ס למשפחת גינצבורג.

לאחר נישואיו התגורר בהורודנא, עיקר פרסומו היה בשנת תק"ע בה הדפיס את ספרו "מראות הצובאות" בענייני עגונות בשנת תק"ע, בשנת תקע"ג נקרא לכהן פאר כרבה של טיקטין, ובשנת תקפ"ד עבר לכהן בביאלסטוק.

התפרסם מאוד בקרב גדולי התורה, והריץ תשובות רבות אשר בה בהם במשא ומתן עם גדולי דורו ביניהם רבי עקיבא איגר, החמדת שלמה, רא"ז מרגליות ועוד. בנוסף נודע כאחד מגדולי הדיינים דנחית לעומקא דדינא, וגדולי ההוראה היו למדים ממנו משפט, במיוחד נודע בבקיאותו הרבה בעייני עגונות.

רמ"ז נפטר בד' בטבת תק"ץ כבן ששים ושתים שנה.

מקרב בניו ובנותיו ידועים לנו ארבעה:

א.      רבי מנחם דוד יעבץ שהו"ל את ספר חידושי מהרמ"ז לאביו בווארשה בשנת תרי"ח.

ב.       רבי שמואל יצחק יעבץ נודע כאחד מגדולי עסקני העיר וילנא, נפטר כבן שבעים בשביעי של פסח תרמ"ג או תרמ"ד.

ר' שמואל יצחק נשא בראשונה את בת רבי הלל פינקלשטיין אלקסטר והיא ילדה לו את בנו הגדול רבי יוסף מאיר.

בשנייה נשא את מרת לאה ב"ר יוסף ברודא והיא ילדה לו את בנו הצעיר רבי דוד יעבץ ברוידא שנפטר כבן מ"ה בער"ח סיוון תרנ"ז.

רבי יוסף מאיר נשא לאשה את מרת שרה הדסה בת רבי משולם זלמן הלוי אפשטיין והיא ילדה לו את בנו רבי ישראל איסר שכיהן כאב"ד הרובישוב.

רבי ישראל איסר יעבץ נשא לאשה את מרת פריידה סימה ב"ר אהרן אנטין, רי"א נפטר בכ"ב שבט תרפ"ד בן 65.

בנו של רבי ישראל איסר היה מר שלמה זלמן יעבץ מראשי המזרחי נולד בי"ט אב תרמ"ד ונפטר בכ"ו ניסן תש"ך אשתו צביה בת רבי משה הורביץ מלבוב.

לשלמה זלמן שני בנים: יצחק ששימש כאדריכל, ושמחה שמעון.

רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב

היום מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי יהושע הורוביץ אב"ד שקלוב. לפני כחודשיים, עת כתבנו על חתנו רבי מאיר שוורץ אב"ד שקלוב, הבטחנו לכתוב גם על משפחתו של רבי יהושע, והנה באה עת הפירעון.

רבי יהושע נולד בשנת תקפ"ג בעיר צעריקוב פלך מאהליב לאביו רבי צבי הירש הלוי הורוביץ ולאמו מרת צערטיל. כפי הנראה רוב ימיו גר בעיר שקלוב. וכבר בשנת תרל"ג חתום פרענומעראנטן משקלוב על ספר ביכורי אביב, ראשון החותמים שם משקלוב הוא האב"ד רבי יהושע לייב דיסקין. לאחר שרבי יהושע לייב עבר לכהן כרב העיר בריסק, נתמנה על מקומו לכהן כרב העיר הגאון הצדיק רבי הלל מיליקובסקי, מתלמידיו של רבי ישראל סלנטר, שלימים כיהן גם בסלנט ובמקומות נוספים, בשמעו שרבי יהושע הורוביץ ירד מנכסיו, עמד רבי הלל ופינה את מקומו ברבנות, לטובת רבי יהושע. ורבי הלל עבר לחסלוביץ. [תנועת המוסר חלק ב בשם רבי יהושע זליג דיסקין].

כחמשה עשר שנים כיהן רבי יהושע כאב"ד שקלוב, עד לפטירתו ביום ח' אדר תר"ן. בתקופה זו גם העמיד תלמידים בישראל, וביניהם נמנה רבי צבי הירש ליפשיץ אב"ד קלימוביץ. לאחר פטירתו נשא עליו הספד רבי יצחק וינוגרד בישיבתו - ישיבת תורת חיים בירושלים, חלק מדבריו הובאו בעיתון החבצלת שנת העשרים גליון 27 מיום יב אייר תר"ן. כאמור, לאחר פטירתו, מילא את מקומו כאב"ד בעיר שקלוב, חתנו הגאון רבי מאיר שוורץ שחור.

ואלו הם צאצאיו של רבי יהושע: א. רבי מרדכי הלוי הורוביץ. ב. רבי שאול ישראל הלוי הורוביץ גר בעיירה פאלאצק [פלך ויטבסק], והובא ממנו דבר תורה ב'מאת אדנים', בתוך ספר מקדש אהרן פטרבורג תרנד. ובנו הה הרב המפורסם בחכמתו ותורתו הגביר מו"ה יצחק משה הלוי הורוביץ ממסטיסלאוו. ג. ר' בנימין פייביש הורוביץ מהעיירה אובארוביטשי במחוז הומל, הוא אבי הסופר שאול ישראל הורוביץ המכונה ש"י איש הורוויץ. ד. מרת צערטיל אשת רבי מאיר שוורץ הנ"ל.

עד כאן המידע המפורסם על צאצאיו. ועתה, לאחר כמעט עשר שנים מעת הפירסום הראשון, קבלתי מידע על בן נוסף. ספרן בספריה הלאומית, שלח לי צילום שער ספר עם חותמת של חיים יוסף הורביטש בן רבי יהושע האב"ד שקלוב.

וזה סדר יחוסו של רבי יהושע:

• אביו רבי צבי הירש הורוביץ המכונה ר' הירש מילכיגער, כי במשך ארבעים שנה לא אכל מאכלי בשר, מחמת זהירותו במאכלות. הוא הביא לדפוס את ביאורו של חותנו זקינו השר ר' יהושע צייטלין, על הסמ"ק. זוגתו מרת צערטיל, היתה בת בתו של רבי יהושע צייטלין, [לפי שמות הצאצאים נראה ששם אביה היה שאול ישראל]. צאצאיו: א. הגאון רבי אליעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק בעהמ"ח אהל משה, נולד בשנת תקע"ח נפטר ביום ו' אב תר"ן, הוא חותנו של רבי ברוך אפשטיין מנובהרדוק בעל התורה תמימה. ב. רבי יהושע הורוביץ דידן. ג. ר' שאול ישראל הורוביץ.
• אביו רבי אריה לייב הורוביץ אב"ד סטניסלב, בשנת תקל"ז נשא לאשה את מרת מרים בת דודו רבי יששכר שטרן מיאריטשוב, ובזיווג שני נשא את גיטל בת רבי צבי הירש מאה"ו בעל תפארת ציב. כיהן כרב בסטניסלב במשך שישים ושלש שנים.

מגילת יוחסין של רבי אליעזר שלמה שיק

הזכרנו במאמר הקודם את יחוסו בן אחר בן של המוהרא"ש רבי אליעזר שלמה שיק.
וכעת נמשיך ונפרט את יחוסו מכמה צדדים, לרבנים יושבי על מדין בקהילותיהם.
ותחילה נפרט שוב את יחוסו מצד אבותיו. 

• רבי אליעזר שלמה שיק רב דק"ק היכל הקודש ברסלב נפטר י"ז שבט תשע"ה.
• אביו, רבי מנחם זאב שיק אב"ד טוקאיי נפטר ה' תשרי תשס"גג. זוגתו מרת מלכה לבית מושקוביץ, נפטרה ח' חשון תש"ן.
• אביו, רבי אלכסנדר זישא שיק דומ"ץ סילאדי פיער הי"ד נהרג ט"ו סיון תש"ד. זוגתו מרת חנה טויבא לבית שיפמן.
• אביו רבי מנחם זאב שיק ראב"ד גירעש נפטר י"ח אדר תרנ"ו. זוגתו מרת חיה דבורה נפטרה כ"א אייר תרע"ד.
• ומעלה בקודש.

כעת נמשיך ביחוסו של המוהרא"ש מצד אמו, מרת מלכה הנ"ל,

• אביה רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טאקאיי, המכונה ר' חיים זלמן, בעהמ"ח גיא חזיון. נולד בתמוז תרכ"ה בעיר איהעל, בילדותו נתברך מבעל הייטב לב, וזכר זאת כל ימיו. למד תורה מפי רבני עירו, ונסע לישיבות רבני הונגריה, לפוטנאק, ומשם לוויצען אצל הגאון רבי דוד זילברשטיין, ממנו נסמך להוראה בשנת תרמ"א, ומשם נסע לערלוי ללמוד אצל רבי שמעון סופר. בשנת תר"ן, נשא לאשה את זוגתו מרת חנה לבית גרינפלד.  

מצבת מלכה אמו של רבי אליעזר שלמה שיק

בשנת תרנ"ב קיבל היתר הוראה מגדולי הרבנים בהונגריה, רבי אברהם יצחק גליק בעל יד יצחק מטולטשווא, ובעל נטע שורק, ובעל נהרי אפרסמון, ובעל פקודת אלעזר. בשנת תרנ"ד נתקבל לכהן כדומ"ץ בק"ק טאקאיי. נפטר ביום א' תמוז תרצ"ו.

הגאון רבי הלל זקס זצ"ל

בבית החולים מעייני הישועה, נפטר הבוקר הגאון הגדול רבי הלל זקס, ראש ישיבת כנסת הגדולה בקרית ספר.

הגאון רבי הלל נולד בראדין בשנת תרצ"א, לאביו רבי מנחם מנדל זקס ולאמו מרת פייגל חיה בתו של החפץ חיים, הוא נקרא על שם אבי זקנתו ר' הלל שניידר אב"ד לאפיס בעהמ"ח בית הלל. שנתיים וחצי נתגדל במחיצת זקנו בעל החפץ חיים, עד לפטירתו ביום כ"ד אלול תרצ"ג. עם פרוץ המלחמה נמלטה משפחתו מראדין לאיישישוק ומשם לוילנא, ומשם המשיכו דרך יפן עד לארצות הברית.
בהגיעו לאמריקה, למד ר' הלל אצל גדולי הדור ההוא, תחילה במתיבתא תפארת ירושלים תחת הנהגתו של רבי משה פיינשטיין, ולאחר מכן אצל רבי ראובן גרוזובסקי, ואת עיקר לימודו קנה בישיבת לייקווד, שם נחשב לאחד התלמידים הקרובים לרבי אהרן קוטלר.

רבי הלל במסירת שיעור בבית הכנסת הגדול במוסקבה לפני שנה:

בהגיעו לפרקו, נשא ר' הלל את בתו ראש ישיבת חברון הגאון רבי משה חברוני. כאשר קבע מושבו בירושלים, נתמנה לאחד מראשי הישיבה הגדולה כנסת ישראל חברון. ועמד בראשות הישיבה לצד רעיו הגאונים רבי שמחה זיסל ברוידא, רבי אברהם פרבשטיין, והמשגיח רבי הירש פאליי.
בשנת תשנ"ו יסד את הישיבה בקרית ספר, היא ישיבת כנסת הגדולה, בה גידל תלמידים רבים, אשר הוא היה מורם ורבם, ממנו קנו תורה, ממנו קנו דעת, והוא היה המכה על ראשם ואומר להם גדולו.

וזה יחוסו של רבי הלל

אביו הגאון רבי מנחם מנדל יוסף זקס ר"מ בישיבתו של החפץ חיים בראדין,

רבי שרגא פייבל פרנק מקובנא

מחר י כסלו תשע"ד ימלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין רב ואב"ד סלבודקא וראש הישיבה הגדולה כנסת ישראל. וביום זה גם מלאו שישים שנה לפטירת גיסו הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

הרבה יש מה לכתוב על יחוס משפחתם של שני הגיסים. למרות שאת יחוסם הזכרנו בעבר בקצרה בבלוג, על רבי משה מרדכי כתבנו בקצרה כאשר נפטר נכדו רבי שמשון אפשתיין, ועל רבי איסר זלמן כתבנו ממש בקצה המזלג כאשר נפטר רבי יהודה עמיטל, אך עדיין חזון למועד.

במאמר זה, ברצוני להתמקד בחותנם הגביר הצדיק רבי חיים שרגא פייבל פראנק, וביחוס משפחתו.

ר' שרגא פייבל נולד בשנת תר"ג, לאביו רבי צבי פסח פראנק [הראשון].

רבות מסופר עליו ועל הנהגתו, למרות שנפטר צעיר. ביתו היה בית ועד לחכמים, והיו מתכנסים בו כל חודש אלול, רבי ישראל סלנטר עם תלמידיו הגדולים. ובעליית ביתו, היה יושב באורח קבע רבי איצעלע בלאזער.

לפרנסתו עסק ר' שרגא פייבל במסחר בעורות, ומסופר כי היה נוהג במסחרו ביושר רב. והיה נותן מכספו כסף רב להחזקת תורה. והיו מכנים אותו בקובנא בשם "מונטיפיורי".

נפטר צעיר ממחלה בשנת תרמ"ו.

בעת פטירתו ציוה שלא להספידו, ואמר רבי יצחק אלחנן ספקטור, כי הוא היה צדיק גמור, על כן הוא חרד מלעבור על צוואתו זו, ונמנע מלהרבות בשבחיו.

בספר בדרך עץ החיים, אודות רבי איסר זלמן מלצר, האריך הרבה בסיפורים אודותיו.

ידוע ומפורסם הסיפור, שלפני פטירתו ציווה לאשתו שתשיא את בנותיהם אך ורק לחתנים מצויינים בתורה, וציווה אף את בנו הגדול רפאל, על ענין זה. ואכן כך נהגה. ארבע בנות היו להם, וארבעתם נישאו לגדולי תורה ויראה, ואלו הן.

א. מרת חיה מנוחה נישאה בשנת תרמ"ט לגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל ואב"ד סלבודקה. נפטרה אור ליום ג' ט"ו טבת תש"א,

צאצאי בעל השלחן שלמה

היום מלאו מאתיים וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן מירקעס בעל השלחן שלמה. אמנם, על יחוסו כבר כתבנו כאן בעבר בפרוטרוט בסידרה של מאמרים ארוכים.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש - היחוס מצד אמו

אך בכל אופן לא נשלמה המלאכה, ישנם צאצאים רבים שלו, שלא ידוע יחוסם המדוייק עד אליו, ובמאמר זה אביא רשימה של כמה רבנים כאלו, אשר מקובל שהם מצאצאיו של בעל השלחן שלמה.

• רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז, מחבר כמה ספרים על התורה ועל הש"ס שנשארו בכתבי יד. אבי רבי מרדכי, שהוא היה אביו או חותנו של רבי יוסף, שהוא היה אבי מרת מינה אשתו של הגאון רבי חיים דב רבינוביץ אב"ד טורעץ. שני בנים היו לו לרבי חיים דב, האחד רבי יוסף יצחק רבינוביץ אב"ד טורעץ, בעהמ"ח ברכת יצחק, ובראש הספר הוא כתב על זקינו רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז כי היה בנו של רבי שלמה זלמן מירקעש. אך כאמור, בן נוסף היה לו לרבי חיים דב, בשם רבי מרדכי אליהו רבינוביץ אב"ד איזבאלין, בעהמ"ח שו"ת נר למאור, ושם למרבה הפלא, הוא כותב על זקינו רבי נפתלי הירץ, שהיה רק מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס, ולא ממש בנו.

• רבי אשר דוב זוסמן דיליאון, הזכרנו בתוך דברינו במאמרים הנ"ל, את דבריו של בנו הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ [חתן הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], בספרו 'משפט ירושת משרה', קובנה תרפ"ח, בהקדמתו שם שכותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה. על תולדותיו וצאצאיו הארכנו לאחרונה, במאמר על משפחת יונגרייז בירושלים.

• ר' משה לייב בערינשטיין, רב בעיר עליזאבעטה שבארצות הברית, נולד בשנת תר"ל בעיר פיסעציע פלך מינסק, לאביו המופלג ר' יעקב מצאצאי שלחן שלמה. למד בישיבת וולוזין, ובשת תרמ"ב נסע לאמריקה. [המקור הוא בספר דור רבניו וסופריו, חלק חמישי, ונראה שיש שם קצת טעויות עם התאריכים]. ר' משה לייב ברנשטיין, עלה לאחר מכן לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים, ואף כיהן כיושב ראש העדה החרדית.

• רבי מיכל שמעון איסקאלסקי שנשא לאשה את אחותו של הגאון רבי מאיר מארים מקוברין, אף הוא היה מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס. הוא היה אבי ר' דובער איסקאלסקי שנפטר בשנת תר"פ ובניו היו רבנים באמריקה.

• ר' מרדכי הלפרין, מצאצאי סדר הדורות, אשתו מרת פייגה לבית שפירא, מצאצאי בעל השלחן שלמה, הורי ר' דב בער הלפרין מניעזין, שזו' שרה בת ר' שמואל גוטקין, ר' דב בער, נולד בשנת תרי"ט לערך, ונפטר בהיותו כבן שישים שנה בשנת תרע"ט.

רבי אהרן כהן ראש ישיבת חברון

לרגל יום הזכרון לפטירתו של הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל ראש ישיבת חברון ראיתי לנכון לכתוב עליו כאן בבלוג תולדות ושורשים. רבי אהרן לא הותיר אחריו צאצאים, ונפטר ערירי, ומשכך, נוכל להתמקד רק באילן היוחסין שלו, מצד אבותיו.

רבי אהרן נולד סמוך לעיר קובנא בשבת הגדול תרס"ד. למד בישיבת לומזה בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר נדדה הישיבה לסמיאטיטש, לפרילוקי ולקרמנצ'וג. בהיותו כבן חמש עשרה, נתעלה ללמוד בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, הסמוכה למקום מגורי הוריו. והיה ר' אהרן אומר, כי מעט הזמן שזכה לשמש את הסבא מסלבודקה, היה היסוד להתפתחותו בחכמה וביראה.

רבי אהרן כהן, מתוך הספר הכהן הגדול מאחיו

בשנת תרפ"ד, עלה לארץ עם הראשונים מבני הישיבה, שעלו לארץ ישראל, והיו היסוד לישיבה בחברון. בי"ד סיון תרפ"ט [כחודשיים לפני הפרעות] נלקח לחתן למרת צילה בתו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין.  את אילן היוחסין של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ומשפחתו כבר הצגנו בעבר כאן בבלוג,, בעת שכתבנו על פטירת נכדו רבי שמשון אפשתיין.

רבי אהרן כהן עם גיסיו, רבי משה חברוני ורבי יחזקאל סרנא, ור' פייבל אפשטיין

לאחר פטירת חותנו, בשנת תרצ"ד, החל רבי אהרן למסור שיעורים בישיבה, נודע בגאונותו וחריפותו המיוחדות. התפרסם גם בעבודת ה' מופלאה, ונמשך לבו להתקרב אל קהילות החסידים שבירושלים, ובפרט אל ר' אהרל'ע ראש חבורת שומרי אמונים.

בשנה האחרונה לחייו חלה, ונתייסר קשות, עד לפטירתו, ביום י"ח סיון תשכ"א. ת.נ.צ.ב.ה.

וזו מגילת יוחסין של רבי אהרן כהן

שלשלת היוחסין של המשפחה - משפחת הכהונה - היתה משתלשלת ועולה דור אחר דור עד משמשי המזבח, כמקובל אצל זקני המשפחה שהי' להם מגילת יוחסין עתיקה שהיתה רשומה על קלף, ומגילה זו נשרפה בשריפה הגדולה שפרצה בבית זקנם זצוק"ל. ומשאבדה המגילה, אין לנו אלא לכתוב את אשר אנו יודעים היום, על מנת שגם זה לא ישתכח ברבות הימים.

בית הלוי מבריסק

עסוקים אנו בכתיבת עץ המשפחה של רבינו יוסף דוב הלוי סולובייציק מבריסק, וכעת עומדים אנו בפרק ביתו זו אשתו, וזקוקים אנו לכתוב על נשותיו של רבינו בעל הבית הלוי.

בראשונה, נשא רבינו הבית הלוי בצעירותו, אשה מהעיר בוברויסק, בת גביר גדול מעשירי העיר, אשר אשתו היתה בת של אחד מעדת חסידי חב"ד. לפי דבריו של ר' חיים קרלינסקי בספרו הראשון לשלשלת בריסק, היה חותנו הגביר ממשפחת ק-ן, ורגליים לדבר שכיוון אל משפחת קצנלסון, שהיו עשירים גדולים ושתדלנים מפורסמים, מקום מושבם בבוברויסק. אך נראה שטעה בזה, ובנו של ר' יוסף דוב, הוא שהיה חתן אצל משפחת קצנלסון כדלהלן. הרב אהרן היימן [רב ומו"צ בלונדון שנים רבות], שעסק אף הוא בתולדות הבית הלוי ומשפחתו, כותב כי חותנו הראשון של הבית הלוי, היה ר' מאיר עפשטיין. כך או כך, זיווג זה לא החזיק מעמד, ולאחר שנולדה לו בת אחת נתפרדה החבילה, ורבי יוסף דוב גירש את אשתו. וישנם כמה גירסאות על סיבת הגירושין.

*

כאמור, אשתו השניה היתה בתו של אחד מתושבי העיר וולוזין, רבי יצחק עפרון שהיה גדול בתורה ומנכבדי העדה. בספר הראשון לשלשלת בריסק, כתוב שר' יצחק היה חתנו של רבי ישראל אב"ד איוועניץ, אך כבר בהערה שם מציין לספר פאר הדור, שם נכתב שחותנו של הריד"ס היה בנו של ר' ישראל אב"ד איוועניץ.

חשבתי שאוכל לפתור את הספק, על ידי עיון במפקדי העיר וולוזין, והנה במפקד שנערך בשנת תריח, מופיעים שני אנשים בשם יצחק עפרון. האחד הוא יצחק שמואל בן אברהם עפרון, בן 34 שנים, ושם אשתו, גיטל בת יצחק. והשני הוא, יצחק בן ברוך עפרון, בן 56 שנים, ושם אשתו פייגה בת פייבל. שניהם לכאורה, אינם מתאימים, שכן אנו מחפשים יצחק עפרון, שהיה בנו או חתנו של ר' ישראל אב"ד איוועניץ.

אך הנה, מצאתי פתרון לתעלומה,

רבי זאב וולף איינהורן מהוראדנא

מאה וחמישים שנה מלאו לפטירתו של החכם הגדול שהי בקי בכל מדרשי חז"ל, הלא הוא רבי זאב וואלף איינהורן מהוראדנא, שנפטר בי"ג אדר שני תרכ"ב.

כך כותב עליו ש. י. פיין,  בספרו כנסת ישראל:

חכם תורני ובקי במדרשים בדורנו מנכבדי הוראדנא, ובסוף ימיו נתישב בווילנא להדפסת ספריו. חיבר א. פירוש על פסיקתא רבתי הנקרא פסיקתא דרב כהנא [ברעסלוי תקצא] כולל באורים והגהות. ב. מדרש תנאים כולל שני ספרים, פירוש על פרקי רבי אליעזר. ג. פירוש על הברייתא דשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ווילנא תקצח, ספר נכבד בערכו וביחוד החלק השני שבו הראה המחבר בקיאותו הגדולה בתלמודים ומדרשים, אך הפריז על המדה לשום את המדות דרבי אליעזר כמדות מהלכות על פני כל דרשות חזל לישבם ולהולמם על פי המדות, ובגלל זה נכנס לפעמים בדחוקים ללא צורך. ד. פירוש על מדרש רבה, נקרא פירוש מהרזו נדפס מצורף אל המדרש בווילנא משנת תריג, וגם בפירושו זה היו לב מדות דרא לקו ולמשקולת. ונפטר בווילנא יג אדר שני תרכב.

בספרו על פרקי דרבי אליעזר, צירף פירושים על עניני תקופות ומולדות, מרב העיר, הגאון רבי בנימין דיסקין אב"ד הוראדנא.

גם ה. נ. שטיינשניידר, מחבר עיר ווילנא, אסף חומר לתולדותיו, ורצה להדפיסו בספר עיר וילנא חלק ב', אלא שכידוע תוכניתו לא עלתה בידו, והוא לא הדפיס את החלק השני של הספר, ובחלק שנדפס בימינו על ידי מ. זלקינד לא מופיע ערכו של ר' זאב.

בנו של ר' זאב וואלף הוא ר' אברהם ישראל איינהורן, זוגתו מרת פרומע חיה בת ר' מנחם ישראל כרוספדין, נפטרה י"ד ניסן תרמ"ו. ר' אברהם ישראל גם הוא מכר את כתב ידו של אביו לאלמנה והאחים ראם, והזכירו זאת בראש המדרש רבה שלהם. והוא גם הביא לדפוס את הספר מעייני יהושע, מהרב הגאון המאור הגדול הצדיק המפורסם מו"ה יהושע העשיל כץ הנקרא בפי כל ר' העשיל ריינעס [תלמיד חבר לר' אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה] , והוא פרוש ובאור על ספר שנות אליהו למשניות זרעים שחברו הגאון מוילנא. וילנא תרמח. בהסכמות לספר מאריכים רבני וילנא והוראדנא בשבחו. בספר יש גם רשימה ארוכה של פרענומעראנטן, בהם רבים מבני משפחתו.

יחוס משפחת איינהורן

אביו של ר' זאב וואלף, היה ר' ישראל איסר איינהורן, בן ר' עוזר איינהורן שהיה חתנו של ר' צבי הירש מיאנובה.

על פי המסורת המשפחתית, ר' צבי הירש מיאנובה היה גם חותנם של השר המפורסם ר' יהושע צייטליש משקלוב, ושל ר' אהרן ברודא.

שלשה בנים ובת אחת היו לר' ישראל איסר איינהורן, ר' צבי הירש איינהורן, ר' זאב וואלף דידן, ור' עוזר דער מוסקובער

הבכור, היה רבי צבי הירש איינהורן מסלונים. אשר היו לו בן ובת,

הבן הוא ר' חיים עוזר איינהורן מוולקוביסק, הוא נפטר צעיר, ואלמנתו מרת דבורה עסקה במסחר. להם היו ששה בנים ושלש בנות, א. מרת רבקה עלקא אשת רבי דוד שלמה גרודזינסקי אב"ד איוויע אביו של הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנא. ב. ר' יוסף איסר איינהורן, היה תלמידו של ר' ישראל סלנטר, והוא סמך עליו ושלחו ללמוד רפואה על מנת שישפיע על הצעירים היהודים שם, אך בעלותו במדריגות הרפואה הצבאית, יצא בעצמו לתרבות רעה והשתמד. בשנת תרי"ט היה בבית שד"ל, וכתב מאמר לתולדות רבינו גרשם, בהכרמל ב 193. ג. ר' שמואל איינהורן ד. ר' שאול זלמן איינהורן. ה. מרת בלומה. ו. ר' קדיש בנימין איינהורן, אף הוא למד רפואה ושימש כרופא צבאי, אך בראותו מה שעלה בגורל אחיו, ברח מן הצבא, והסתתר בבית מדרש בוילנא, שם ישב ולמד כפרוש שנים רבות, ואחר כך היה קאזיאנער ראבינער בוואלקאביסק. ומספר הסופר משה צינוביץ, כי כאשר פגש אותו פעם אחת בגרודנא, אמר לו, "ברח לך מהשכלה, גם אני מתחרט, שבזבזתי את זמני על לימודים חיצוניים". ז. יצחק זעליג איינהורן, היה מהנדס בפטרבורג ועשה המצאות שונות. ח. מרת צביה. ט. ר' צבי הירש איינהורן, נשא את מרת מיכלע בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. הוא נפטר שם ה' טבת תרעט, והיא נפטרה בשנת תרפו.

בתו של ר' צבי הירש איינהורן היא, מרת הינדא אשת ר' שלמה ינובסקי אבי ר' ידידיה ינובסקי, הוא אבי משפחת ינובסקי הענפה. אומנם היה לו גם אח בשם ר' צבי הירש ינובסקי, שתיהם חתומים מהוראדנא על הספר 'מעייני יהושע'.

עץ משפחת יונגרייז בירושלים - רבי דוד יונגרייז

היום ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שנפטר במוצאי שמחת תורה של שנת תשל"ב. במאמר זה נסקור את יחוסו ויחוס משפחתו.

הגאון רבי דוד יונגרייז, נולד בירושלים בשבת שירה י"ג שבט תרנ"ח, לאביו רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייז, ונקרא על שם זקינו אבי אמו הנ"ל. מצעירותו ניכר בין חכמי ירושלים, ובתחילה שימש כר"מ בישיבת אהל משה ע"פ בקשתו של רבי יצחק ירוחם דיסקין, אח"כ בישיבת חתם סופר, ולבסוף עמד בראש "ישיבת אנשי מעמד", במהלך השנים אף מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.
בשנת תרצ"א התחיל לשמש כדיין בביד"צ, על פי בקשתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, [שרבי דוד היה בין המספידים במהלך לווייתו של הריח"ז] ובשנתו האחרונה נתמנה אף לראב"ד.
מחידושיו על התורה נדפס ספר בשם 'אור דוד', נדפס על ידי משפחתו לאחר פטירתו.  כאמור, במוצאי שמחת תורה, שנת תשל"ב הלך רבי דוד לעולמו, אחרי שבזמן קצר לפניו נפטרו הגאונים רבי פנחס אפשטיין ורבי ישראל יצחק רייזמן. רבי דוד הובא למנוחות על מרומי הר הזיתים ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות: "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו / פה נגנז ארון הקודש / רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע / לוחם מלחמת ה' / מנורה הטהורה / כבוד קדושת אדמו"ר / רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א / ראב"ד העדה החרדית / דקרתא קדישא ת"ו / בן הרב הגאון / רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל / מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר / אסרו חג של סוכות / כ"ג תשרי שנת תשל"ב / שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו / נצחו אראלים את המצוקים / ונשבה ארון הקודש / זי"ע ועכ"י / עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א / ת'נ'צ'ב'ה'".

אשתו הרבנית מרת פועה מרים נפטרה י"ד אב תשכ"א.

עץ משפחתו

כאמור, היה רבי דוד בנו של ר' ברוך ראובן שלמה יונגרייז, נחשב לאחד מקברניטי היהדות החרדית בארץ הקודש, היה מגיד שיעור בכמה ישיבות בירושלים, והניח את היסודות לעדה החרדית. נפטר ו' ניסן תרצ"ד. זו' מרת אלטא פעריל, נפטרה י"ח טבת תש"ב. צאצאיו: א. ר' דוד יונגרייז דנן. ב. ר' אברהם יונגרייז, נפטר מוצאי יום כיפור תשי"ט, חתן רבי שמואל זאנוויל שפיצר. ג. בתו מרת אסתר הענדיל אשת ר' שמעון הלל שלזינגר. ד. מרת רחל רבקה ע"ה נפטרה צעירה י"ז תמוז תרע"ח, אשת רבי פרץ טוביה שטיין מדיאש-דיאר, נפטר כ"ו אלול תש"ז. ה. מרת מירל ברכה אשת רבי ברוך בנדיט הלוי איזאק.

בן ר' משה יונגרייז אב"ד קאשוי, נולד לערך בשנת תר"ב או תר"ד, היה תלמידו של ר' אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד', ושל הכתב סופר. חתן ר' נח יעקב לעוי. בשנת תרל"ג נתמנה לכהן כרבה של קאשוי, ואז התבטא עליו רבו הגרן דוד: 'פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה של עיר ב' יארמאט, אבל זרח שמשו בעיר קאשוי'. ר' משה יסד בקאשוי את הקהלה הנפרדת, וביצר את מוסדות התורה בעיר. נפטר בד' סיון תרס"ו. יש ממנו ואליו תשובות בהלכה בכמה שותי"ם, ראה נטע שורק או"ח סי' ט"ז, ועוד. נשארו ממנו גם חידו"ת בכת"י על סוגי' הש"ס ודרשות. הובאו ממנו קצת בספר 'מליצי אש', סיוון, סי' י"ב. הסכים על ספר 'תוצאות חיים', פודגרוזה תרנ"ט, ועל ה'ירושלמי' ה'מזוייף' לקדשים. זו' מרת פייגה. כתב הרבנות שלו נדפס בהקדמה ל'שו"ת מהרשד"ה'.

הגאון רבי חיים סרנא זכר צדיק לברכה

מירושלים מגיעה הבשורה המרה, על הסתלקותו לגנזי מרומים, של הגאון הגדול רבי חיים סרנא ראש ישיבת כנסת ישראל חברון בגאולה.

רבי חיים סרנא, נולד לפני כשמונים ושתים שנה, בשנת תרפ"ט, בחברון עיר האבות, (כחצי שנה לפני הטבח הנורא), לאביו הגאון הגאון רבי יחזקאל סרנא מראשי הישיבה, ולאמו מרת פעשא מרים.
בבחרותו למד בישיבת לומזא בפתח תקוה, והמשיך את לימודיו בישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חיה רחל ע"ה, בתו של רבי אריה מלכיאל פרידמן הי"ד.

שנים רבות מסר שיעורים בישיבה, ולימים הקים מחדש ישיבה בבנינים הישנים שבשכונת גאולה, ועמד בראשותה.
לאחר שנים רבות של מחלה, נפטר היום, ה' תמוז תשע"א, ומסע לווייתו, יוצא בשעות אלו, מישיבת חברון כנסת ישראל להר המנוחות בירושלים בסמיכות למקום מנוחת רעייתו ע"ה.
רבי חיים ערךאת כתבי אביו והוציאם לאור עולם, וכמו כן חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, וקראם בשם 'באר לחי רואי'.

יחוסו לבית אבותיו

רבי יעקב חיים סרנא, היה בנו של הגאון הגדול רבי יחזקאל סרנא, בן רבי יעקב חיים סרנא, בן רבי שרגא פייבל סרנא גאב"ד האראדאק, בן ר' יוסף.
רבי יחזקאל סרנא, למד בישיבות סלבודקא וטלז, נישא לבתו של ראש ישיבת סלבודקה רבי משה מרדכי אפשטיין, לימים עם עליית הישיבה לארץ ישראל, נטל חלק מרכזי בהנהגת הישיבה, במסירת שיעורים ושיחות מוסר. הרבה מעול הישיבה היה מונח על כתפיו, ונחשב לבונה דמותה של הישיבה בירושלים. משנת תרצ"ד נתמנה באופן רשמי לכהן כראש הישיבה, אחר פטירת חמיו, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו, ביום ו' אלול תשכ"ט. חתנו היה הגאון רבי אברהם פרבשטיין שכיהן כראש הישיבה שנים רבות. ובנו יחידו היה רבי חיים סרנא זצ"ל.

יארצייט האדמור מסלונים בעל הברכת אברהם

אמש מלאו שלושים שנה לפטירתו של אחד מגדולי אדמורי הדור האחרון, הלא הוא בעל הברכת אברהם מסלונים, האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השלישי - בן ר' נח), נולד בטבריה בשנת תרמ"ט, לאביו ר' נח נכדו של בעל יסוד העבודה מסלונים, האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת סלונים. 

בשנת תשי"ד לאחר פטירתו של האדמו"ר ר' מרדכי חיים קסטלניץ, (ר' מאטיל דיין), נבחר [בבחירות דמוקרטיות!] רבי אברהם לכהן כממשיך שושלת סלונים. כיהן גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל, והיה זה המשך לתפקיד אותו מילא בשנים תרעג-ד, בימי ההתחלה של יסוד אגודת ישראל אז היה שותף פעיל למאמצי הגישור והתיווך בין גדולי ישראל מכל החוגים והפלגים לפני הכנסיה הגדולה הראשונה שיועדה לשנת תרע"ד. עשרים ושבע שנים נשא בנזר האדמורות, עד לפטירתו בשיבה טובה ביום י"ב סיון תשמ"א. 

האדמו"ר מסלונים, בתמונה מימין, בהנחת תפילין לבר מצוה

צאצאיו: א. ר' מרדכי שלמה וינברג, נולד בשנת תרע"ב, חתן ר' משה יצחק שיף. ב. ר' מתתיהו יעקב וינברג הי"ד, נהרג בפרעות תרצ"ח בטבריה, חתן ר' אהרן יפה אחיו של ר' משה קליערס. ג. הרבנית מרת חוה מרים נולדה בשנת תרע"ז אשת ש"ב האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, בעל הנתיבות שלום. ד. ר' זלמן מנחם זעליג וינברג, נולד בשנת תרע"ט, חתן ר' משה לייב חיימסון. ה. ר' שמואל משה וינברג נולד בשנת תר"פ, חתן ר' יצחק אייזיק אייזן מחסידי קרלין. ו. ר' ישראל דוד וינברג נולד בשנת תרפ"ד, חתן ש"ב ר' אהרן דוד קופילוביץ. ז. מרת שרה אשת ש"ב ר' פנחס שמעון קופילוביץ. ח. מרת רחל אשת משה דוד אייכנבוים ענבר. מלבדם, היו עוד שני בנים שנפטרו צעירים, יהושע ומיכל אהרן.

מגילת יוחסין לאדמו"ר בעל הברכת אברהם מסלונים

כאמור למעלה, רבי אברהם היה בנו של הרב הצדיק רבי נח וינברג מטבריה. ר' נח נולד בסלונים, ונשלח עוד בילדותו על ידי זקינו בעל יסוד העבודה, לעלות לארץ ישראל, ולגור בטבריה, שם היתה כבר חבורה של חסידי סלונים. ר' נח נשא לאשה את מרת חוה מרים בת ר' מנחם מנדל אפשטיין, ונולדו לו ממנה, כמה וכמה צאצאים, חלקם נפטרו בילדותם בשנים תרל"ט תר"ם, והאריכו ימים שני בנים ובת. א. הגה"צ רבי יצחק מתתיהו וינברג שבסוף ימיו גר באמריקה וגידל שם בניו לתפארה. ב. רבי אברהם וינברג, דנן. ג. מרת טשערנא בובע אשת הגה"ח רבי יואל אשכנזי. בזיווג שני נשא ר' נח, את בתו של רבי יוסף אריה פרגר השוחט מבריסק, מגדולי חסידי סלונים, המפורסם בכינויו ר"י שו"ב.

רבי נח וינברג היה בנו של הרה"צ רבי יחיאל מיכל אהרן וינברג מסלונים. ר' מיכל אהרן נשא לאשה את מרת חיה דוואשע, בנו האחר של ר' מיכל אהרן, היה האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג בעל הדברי שמואל, חתן האדמו"ר רבי אברהם בהרה"ק ר'שלמה לייב מלענטשנא.

ר' מיכל אהרן וינברג היה בנו יחידו של האדמור הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג (הראשון) בעל יסוד העבודה. נולד בשנת תקס"ד בפינסק. תלמידם המובהק של הרה"ק רבי נח ורבי מיכל מלכוביץ והרה"ק רבי משה מקוברין. היה מראשי הישיבה הגדולה בסלונים, ומסר בה שיעורים שנים רבות. משנת תרי"ח, לאחר פטירתו של רבו מקוברין החל להנהיג את עדתו בסלונים. נכדו ה"דברי שמואל" כותב עליו: "אחד היה אברהם שכל רז לא אניס ליה". נפטר י"א חשון תרמ"ד. מחבר: "יסוד העבודה", "חסד לאברהם", "באר אברהם". מעט מתולדותיו נדפס בספרים 'אור ישרים' ו'תורת אבות'. היה מגזע המהרש"א, ה'חכם צבי' וה'פנים מאירות'. זוגתו מרת אסתר דבושה, בת ר' דוד זלצר. ובזיווג שני, נשא את בת אחיו ר' הלל.

רבי שמשון אפשתיין זכרונו לברכה

בירושלים נפטר אמש רבי שמשון אפשתיין, מרבני שכונת בית וגן, לאחר כמה שנים של חולי.

נמנה כאן את יחוסו המפואר בקצרה.

רבי שמשון היה בנו של ר' חיים שרגא פייבל אפשטיין, בנו יחידו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין מיסד ישיבת חברון [כנסת ישראל - סלבודקא] בארץ ישראל, ובעהמ"ח 'לבוש מרדכי'. בן הגאון רבי צבי חיים אפשטיין אב"ד באקשט.

רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל

ר' חיים שרגא אפשטיין, היה נשוי למרת פועה בת ר' קלמן. נישואיהם נערכו בעיר חברון, עוד לפני מאורעות תרפ"ט.

רבי משה מרדכי אפשטיין, היה חתנו של הגביר ר' חיים שרגא פייבל פרנק, עץ משפחה של משפחת פרנק, כבר פירטנו במאמר על פטירתו של הרב עמיטל.

רבי צבי חיים אפשטיין, היה חתנו של הגביר ר' שמעון יצחק אייזיק בלוך, ממשפחתו של הגאון הצדיק רבי חיים באקשטר.


ועתה נבוא לפרט את סדר יחוסו של חותנו רבי דב כץ.

משפחת החפץ חיים, צאצאי חותנו.

בשבוע שעבר, כתבנו כאן מאמר שלם, על משפחתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים.

הבאנו שאשתו הראשונה של החפץ חיים היתה הצדקת מרת פריידא, בתו של ר' שמעון הלוי וגיטל אפשטיין מראדין. הזכרנו גם, שחותנו זה של החפץ חיים, היה גם אביו חורגו, ונפרט להלן.

ר' שמעון היה ת"ח ואיש נכבד. היה לומד משניות ועין יעקב לפני הבעה"ב בעירו. בצעירותו למד בוואלאזין בימיו של הגאון ר' איצל'ה.

אביו של ר' שמעון, היה ר' זלמן הלוי עפשטיין.

היו לו לר' זלמן עוד שלשה בנים: ר' יהודה אפשטיין, ר' אהרן אפשטיין ור' משה אפשטיין, "כולם נכבדים גדולים ואלופים בישראל, ושורש משפחתם הוא משפחת עפשטיין הלוים המיוחסים" (לשון ר' לייב במכתב).

לאח ר' משה הנ"ל, היה בן בשם ר' יעקב זלמן הלוי אפשטיין – בלעכער.

בזיווג ראשון, נשא ר' שמעון לאשה, את מרת גיטל, אך היא נפטרה על פניו בצעירותה, בשנת תרי"ד.

לאחר פטירתה, לקח ר' שמעון לאשה את האלמנה מרת דוברושה, הלא היא אמו של החפץ חיים, שנתאלמנה מבעלה ר' אריה זאב. ובכך, היה ר' שמעון לאביו חורגו של החפץ חיים.

צאצאיו של ר' שמעון אפשטיין

מאשתו הראשונה, נולדו לו לר' שמעון בן ושתי בנות. בנו היה הגה"צ רבי אברהם יהודה הלוי אפשטיין שכיהן כרב בקאמינקא, ואח"כ במאסט כארבעים שנה. הוא היה חתנו של הפרנס ר' יצחק אייזיק הכהן קפלן מוואסילישאק. ר' יצחק אייזיק פתח ישיבה בוואסילישאק, וקרא את גיס חתנו – החפץ חיים, שיבוא להרביץ בה תורה. זה היה בערך בשנת תרכ"ט. לימים חזר החפץ חיים עם ישיבתו לראדין, ומכאן הגרעין הראשון של ישיבתו – "ישיבת ראדין".

בתו האחת של ר' שמעון, מרת פריידה, נישאה לאחיה החורג, הוא ר' ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים.

צאצאיהם:

א. הגאון ר' אריה ליב הכהן פופקא.

ב. גיטל, אשת הג"ר אהרן כהן.

ג. שרה, אשת הגה"צ ר' צבי הירש לוינסון מוואלאזין.

ד. ר' אברהם הכהן.

עליהם ועל צאצאיהם הרחבנו באריכות במאמר הקודם.

בתו האחרת של ר' שמעון, מרת רייזא, היתה אשת הגה"צ רבי נחום מגיד המגיד מווארשא, וקודם לכן היה הר"מ דלידא. בערוב ימיו עלה לירושלים ושימש כמגיד בחורבת רבי יהודה חסיד. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. הוא היה בנו של ר' משה אהרן גרוסברד משאוויל, ורעייתו מרת בלומה חנה. בן אחר של ר' משה אהרן היה ר' דוד גרוסברד, והוא היה מחותנו של הג"ר משה שמואל שפירא אב"ד בברויסק (אחד מבניו של הג"ר אריה ליב אב"ד קובנה), ע"י שבנו ר' אברהם שפירא, היה חתן ר' דוד גרוסברד.