ה"צמח ה' לצבי" מנדבורנה, משפחת ווינרעב ומשפחת סגל-פרידפרטיג

רבי צבי הירש פיליפ, המגיד מנדבורנה ובעל "צמח ה' לצבי" ו"אלפא ביתא", נולד בשנת ת"ק או לפניה, לרבי שלום שהיה אף הוא תלמיד חכם וחידושי תורתו מודפסים במספר מקומות. הוא עוד זכה להיראות לפני הבעל-שם-טוב שבירכו. שנותיו המוקדמות עברו עליו בעניות משוועת, כמלמד דרדקי בערים שונות, חלקן מעבר לגבול ההונגרי. במונקאטש נשא ואיבד את אשת נעוריו. לרבו, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, התאפשר לו לנסוע רק כאשר למזלו התמנה למלמד של אחד מילדי חסידי זלוטשוב. רק בשלב מאוחר יותר החלה ההצלחה להאיר לו פנים, והוא התמנה למגיד מישרים בדולינא. בכ' סיוון תקס"ב נלב"ע ומנו"כ בנאדבורנא, אליה עבר. בי"ד סיון תשע"ד פרסמו היומונים החרדיים על מציאת מצבתו שנאבדה אחר השואה.

[שער צמח ה' לצבי דפו"ר]

תולדות חייו כבר נלקטו לא מזמן במהדורות השונות של "צמח ה' לצבי", חיבורו העיקרי, שחוזר ונדפס מחדש מעת לעת, בכל פעם בהוצאה לאור משובחת יותר, ועם "תולדות המחבר" מורחבים יותר. אין טעם להעתיקם, והמבקש לדעתם ימצאם שם. כאן נתמקד במשפחתו.

אשתו של רבי צבי הירש היתה מרת צפורה, בת רבי אלימלך מדרהוביטש, ב"ר דוב בער מסטרעליסק מגזע השר ר' שאול וואהל. כאמור, היתה לו אשה נוספת במונקאטש, ואין ידוע אם היו לו ילדים ממנה.

צאצאיו הידועים לנו הם: רבי דוד אריה לייב, חתן רבי מאיר דרבמדיקר מפיקוב, ממנו מסתעפת משפחת "מגיד" צאצאי רבי צבי חיים מגיד ועוד משפחות מיוחסות; רבי משה יחיאל מיכל; בת שנישאה לרבי יצחק מראדוויל, בנו של המגיד מזלאטשוב; ובת נוספת, שהיתה נשואה לר' זאנוויל.

ר' זאנוויל זה היה חותנו של רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, כפי שמופיע ברשימותיהם של כמה וכמה מצאצאיו: פנקס רבי משה אהרן סגל שנכתב סביב שנת תר"צ, פנקס ר' דוד קרוטהמר שנכתב עוד קודם, ועוד. ר' זאנוויל התגורר בדולינא, בה התגורר חותנו רבי צבי הירש רוב שנותיו, מאז עבר אליה בצעירותו ממונקאטש ועד שעבר בשנת תקמ"ו ממנה לנדבורנה, על שמה נקרא ונזכר לדורות. כשרבי צבי הירש עזב את דולינא לטובת נדבורנה, נשאר בה חתנו רבי זאנוויל. מי היה? במה עסק? לא נמסר לנו דבר.

לפני כארבעים שנה נודע לכאורה על חתן נוסף של ה"צמח ה' לצבי". בתקופה התעוררו חסידי בורשטיין (הסמוכה לדולינא ולנדבורנה) להוציא לאור את ה"צמח ה' לצבי" יחד עם ה"אלפא ביתא" של המגיד מנדבורנה, ויחד עם עוד מספר חיבורים שנכתבו על ידי תלמידיו. המימון להוצאת הספר הגיע מידו של אחד מעשירי חסידי בורשטיין, ר' זאב אהרן (נפטר כ"ד תמוז תש"נ ונקבר בהר הזיתים בירושלים) ב"ר שמואל זאנוויל ווינרעב. במבוא לספר מסופרים תולדות המחבר, והמחצית האחרונה של הסיפורים מתמקדת בחתן נוסף של רבי צבי הירש, שהיה נשוי לבת שלו שנשארה בדולינא בשעה שהוא עבר לנדבורנה, וממנה הסתעפה משפחת וינרעב. חתן זה עסק בהצלחה רבה במסחר היין – אנו זוכרים את קירבתה של דולינא לגבול ההונגרי, מעבר לו היו מביאים את היינות המשובחים ביותר – ועל שמה נקרא בשם וינרעב.

מתוך דברים שכתב אחד מחשובי חוקרי גליציה, הרב מאיר וונדר שיחי', בספריו השונים, ברור למדי שהוינרעבים ידעו את עובדת היותם צאצאי חתנו של רבי צבי הירש מנדבורנה, ובצקלונם גם היו מספר סיפורים, ביניהם אודות הבטחתו שצאצאיו לא יגויסו לצבא בעל כרחם. אך לא ידעו בדיוק כיצד עולה שלשלת היחוס מאבותיהם ועד לרבי צבי הירש. הם ידעו שאביו של ר' שמואל זיינוויל היה ר' אריה לייבוש, שנפטר בשנת תרע"ו; על שמו של אביו ידעו שהיה שמואל בנימין, שנולד עוד בדולינא; ואת שמו של אביהם לא ידעו. ר' מאיר וונדר חיפש ומצא בספרות השו"ת של גדולי הזמן, ששני מורי-צדק למשפחת וינרעב כיהנו בדולינא,

פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא

במאמר הקודם, הצגנו כאן מגילת יוחסין על גבי מצבתו של היהודי הנכבד שקבור באוטוואצק, ואת הצדיקים אשר הוא מיוחס אליהם. מתוך כתבה על פטירתו של ר' חיים דוד בעתון הצפירה [שלמדתי עליה מן התגובות למאמר הקודם], אנו למדים כי בנעוריו היה עילוי, ובהיותו בן ט"ו נסמך להוראה, אכן, לאחר שנישא פנה לעולם הסחר, ועסק במסחר בסוכר ובעצים.

כעת, ננסה להתחקות אחר זהותו המדוייקת, ולדעת כיצד הוא מיוחס לכל צדיק מהצדיקים הנזכרים על מצבתו.

מודעת אבל על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא מתוך עתון הצפירה

על מנת לזהות בבירור את חיים דוד, ולמקם אותו בתוך עץ משפחה מסודר, עלינו לצעוד בעקבות הרמזים שנתנו לנו כותבי המצבה. הצדיק הראשון הנזכר במצבה, הוא ר' מנדל מבאר, והאחרון הוא ר' יוסף מיאסי. הזכרנו, שישנן שתי דמויות העונות לשם, ר' יוסף מיאסי, האחד הוא ר' יוסף יוסקא הלוי הורוביץ מיאס, והשני הוא רבי יוסף לנדא מיאס, והסתפקנו למי הכוונה. ובכן, השם הראשון הנזכר במציבה, פותר לנו את הספק לגבי השם האחרון. מכיוון, שרבי יוסף לנדא שהיה אב"ד יאס, היה נינו של רבי מנחם מנדל מבאר.

רבי יוסף לנדא היה אב"ד יאסי והמדינה, וחיבר שו"ת 'ברכת יוסף' ועוד ספרים. תולדותיו נכתבו בספר 'תולדות יוסף', שנדפס בברדיטשוב תרסח, ובראש הספר הזכירו את יחוסו,

הגאון צדיק ונשגב מוה"ר יוסף לנדא זצ"ל אבד"ק ליטין יאס, הוא בן הרב הגאון הצדיק מוה"ר מנחם מענדל זצ"ל אבד"ק באהסלוב (רוסיא) בן הרב הקדוש מוה"ר צבי הירש זצ"ל בן הרב הקדוש איש אלוקים נורא מוהר"ר מנחם מענדל זצ"ל מ"מ דק' באר (הנקרא עד היום בפ"כ ר' מענדלי באראר. רוסיא. פאדאליען).

אם נמשיך ונקרא עוד שורה אחד בספר תולדות יוסף, כתוב שם כך: גם הי' נכד הרב הגאון הקדוש מופת דורו מוהר"ר יוסף הוליס אבד"ק טיסמניץ. ממילא אפשר להניח, כי השם הנזכר במציבה אחד לפני אחרון, אינו ר' יוסף עילויש, אלא ר' יוסף הוליס הנ"ל.

ובכן, יודעים אנו ברור כי רבי חיים דוד הלוי לנדא, היה מצאצאי רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מכיוון ששניהם נושאים את שם המשפחה לנדא, היה מסתבר להגיד שהוא צאצא שלו בן אחר בן, אלא שרבי חיים דוד היה לוי, ועל רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, לא נכתב בשום מקום שהיה לוי. אם כן, ברור שר' חיים דוד לא היה צאצא שלו בן אחר בן, אלא היתה גם בת באמצע.

בהמשך הספר 'תולדות יוסף', מונה את צאצאיו של ר' יוסף, ואלו הם: א. רבי ברוך צבי לנדא חתן ר' ישראל איסר אבד ויניצא, ב. ר' יום טוב ליפא לנדא אבד דוהקעטץ, ג. ר' דובעריש הגביר אשתו רבקה נכדת ר' אריה לייב מוולוטשיסק, ד. רבי מתתיהו לנדא חתן ר' אהרן משה טויבש אבד יאס, ה. ר' יהושע העשל לנדא שהיה רב ואב"ד בעיר ביצעשט, ו. אשת ר' ישראל גוטמן שהיה אב"ד סקאלען, ז. בראנא אשת ר' ראובן סגל לנדא אב"ד פאדיטארק.

מגילת יוחסין על גבי מצבה

בעיר אוטוואצק שבפולין ניצבת על עמדה מצבתו של יהודי, אשר נפטר לפני כשמונים וחמש שנה, ושמו ר' חיים דוד הלוי לנדא, המצבה מעט שבורה, והכתב מעט מטושטש, אבל עדיין ניתן לקרוא יחסית היטב את מה שחקקו בני המשפחה על מצבתו. על המצבה מופיע יחוסו של הנפטר, אך לא בצורה מסודרת כמו עץ משפחה, או מגילת יוחסין, אלא, רק כתבו את שמות הצדיקים, אשר המנוח היה מצאצאיהם.

חוקר שורשים כמוני, רואה במצבה כזו אתגר של ממש, לנסות ולאתר את השושלת המדוייקת של אבות משפחת המנוח, על מנת להציג עץ משפחה מושלם. ואחרי הנסיון המוצלח בהבאת נוסח המצבה של ר' נתן נחום הלוי מווארשא במאמרים הקודמים, והשלמת עץ המשפחה שלו, אמשיך גם במאמר זה ואביא כאן את המצבה הזו, וננסה לפענח את אילן היוחסין המדוייק של ר' חיים דוד.

מצבתו של ר' חיים דוד לנדא, מתוך אתר החיים היהודיים

תחילה לכל, נעתיק כאן את נוסח המצבה:

פ"נ

ר' חיים דוד הלוי

בהר"ר אליעזר מנחם מענדיל ז"ל
לנדא

איש חכם וירא אלקים

מנכבדי היהדות האוקראינית ..

בנם של קדושים וטהורים

צדיקים יסודי עולם הלא המה

ר' מענדיל מבאר, ר' מיכל מזלוטשוב

ר' צבי מנאדבורנא, ר' אליעזר ר"מ בפינסק

ר' לוי יצחק מברדיטשוב הסבא ר' לייב משפאלא

ר' דוד מסטאפין, ר' יוסף עילויש?

ר' יוסף מיאסי ועוד ועוד זצוקל"ה

נולד ו' שבט התרכ"ב

נפ' ש"ק י"ד טבת? התרפ"ז

הובא לקברות למחרתו

תנצבה

הדרך של המחקר במקרה כזה, היא לעבור על רשימות צאצאי האישים הנזכרים, ו

רבי מאיר בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב

סניגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הותיר אחריו בפטירתו, שני בנים, ושתים או שלש בנות. מלבדם היה לו עוד בן אחד, שנפטר בחייו. הוא הרב הקדוש רבי מאיר מברדיטשוב מחבר ספר 'כתר תורה'. תאריך פטירתו חל היום, כ"ט תשרי, והוא נפטר לפני מאתיים וחמש שנים בשנת תקס"ו.

רבי מאיר נולד לאביו, הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, ונודע בחריפותו ובגאונותו, הוא נשא לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקרלין. בהקדמתו לספרו מספר הוא מעט עליו ועל אביו, וזה לשונו שם: "אמר הזעיר כל ימי גדלתי אצל כבוד אדוני אבי מורי ורבי הגאון תפארת ישראל בוצינא קדישא מו"ה לוי יצחק נ"י, וזאת ידוע לכל העולם שכמה אלפים תלמידים אשר העמיד כבוד אאמ"ו שיחיה, אשר למד אותם חידושי גפ"ת ופוסקים וג"כ נתלהבו לבם לעבודתו ב"ה בשמעם תורתו הקדושה בהדרכה ישרה ולגודל גדולת אאמו"ר צדקתו וקדושתו ותורתו אפילו שפל ערך  כמוני אפר כירה נהנה מחכמתו לפי גודל עניות דעתי, גלל כן לא לקחתי הסכמה מחכמי וגאוני וצדיקי זמנינו". מספר כי לאחר פטירתו, התבטא אביו הקדוש "החזרתי נשמתו טהורה כפי שקיבלתיה". 

להלן נפרט סדר יחוסו:

אביו הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שכיהן ברבנות במספר ערים, תחילה היה אב"ד ריטשעאוואל ומשם לזעליחוב, ולעיר הגדולה פינסק, לימים נאלץ לעזוב את רבנות העיר פינסק מפאת נטייתו החסידית, ורק אז בסוף ימיו קבע משכנו בבארדיטשוב, בשמה נודע ונתפרסם, ועל שמו נתפרסמה העיירה. רבי לוי יצחק היה בנו של רבי מאיר אב"ד הוסאקוב שבגליציה. בן רבי משה מזאמושטש, ששימש כדיין בק"ק לבוב שנים רבות, [ראה, 'אנשי שם', אות תי"א]. בן רבי יהודה זונדל. [כך כתב הגאון מסעראצק, וראה עוד, ויתילדו, 72,73,90, אמנם כותב תולדותיו של רבי לוי יצחק, ר' שלום גוטמן מפקפק בזה בספרו תפארת בית לוי, ויש טעם בדבריו].

אודות רבי משה מזאמושטש, כתב רבי יוסף לעוינשטיין אב"ד סרוצק, שהוא היה חתן רבי משה בעל המהדורא בתרא, חתנו של המהרש"א, ומקורו אינו ברור.

אשת רבי מאיר אב"ד הוסאקוב, אמו של הקדושת לוי, היתה הרבנית מ' שרה סאסיא שרה סאשה, היא היתה חכמנית וצדקת מפורסמת בכשרון מעשיה, והיתה מצאצאי הגאון רבי משה מרגליות אב"ד טרניגראד,

רבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה חתן גביר מהמשפחה המפורסמת משפחת פרץ מלברטוב, בנשאו את בתו פרל.

על פי דבריו של רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, היה שם חותנו רבי שמואל פרץ, ואילו בספר תפארת לוי כתוב שחותנו היה אח של רבי שמואל, הוא רבי ישראל פרץ. שני אחים אלו, היו שנים מתוך ארבעת האחים הנגידים שנזכרו לשבח על ידי רבינו הפרי מגדים, שהחזיקו תלמידים הגונים. ואחים הנ"ל, היה מצאצאי בעל הקיקיון דיונה ועוד.

סדר יחוסם לא ברור, יש שכתבו שאביהם היה רבי פרץ בן רבי אריה לייבוש מאפטא, בן רבי יונה אב"ד טארלא מחבר ספר עלה דיונה, בן רבי משה בנימין זאב [מראדזין] בן רבי יונה מקראקא  בן רבי חיים. ורבי אריה לייב מאפטא הנ"ל היה חתן רבי יצחק מאיר פרנקל תאומים בנו של הקיקיון דיונה. ויש שכתבו שהיחוס לקיקיון דיונה הוא בן אחר בן. ויש שהוסיפו ענפים נוספים ליחוסם, ועוד יש להאריך ולכתוב על יחוס משפחת פרץ [האשכנזית, ואולי, יש קשר בינם למשפחת פרץ ממרוקו, שמוצאה מגירוש ספרד, המיחסים עצמם לשושלת המלוכה לבית דוד].

חותנו של רבי מאיר

כאמור לעיל, נשא רבי מאיר מבארדיטשוב לאשה את מרת פייגא בת רבי אליעזר הלוי מקארלין.

מקורו הראשון נכתב בספר 'זכרון טוב', מהרב הקדוש ... ר' יצחק מנעסכיז, פיעטרקוב תרנב. בחלק המכתבים, בדף מח עמוד ב, כותב המחבר "ודבר חשוב קובע מקום לעצמו מה שראיתי כתב יד ישיש המופ' ר' מאיר ז"ל מנימאוויטש סמוך לסטעפין מן עש"ק תר"ן בזה"ל: שם הקדוש של הראש ישיבה מפינסק היה ר' אליעזר הלוי זצקללה"ה. והוא היה חתן הגאון הגדול ר' ישראל איסר אבד"ק פינסק. הוא היה רב אחד מן ועד ד' ארצות. ור' ישראל הנ"ל היה חתן הרב מהדורא בתרא חתנו של המהרש"א זלה"ה. ומצד השני היה הראש ישיבה מנכדי המהרש"ל זלה"ה. הראש ישיבה היה לו אהבה עזה עם הבארדיטשובר זצוקלה"ה בעל קדושת לוי בהיותו תחלה רב בפינסק". בהמשך כתב היד מספר ר' מאיר עוד אודות ר' אליעזר הראש ישיבה, ובהמשך הוא פורט את צאצאיו, ואז הוא מזכיר, "הרב הצה"ק ר' מאיר מפיקוב זצוקלה"ה בן הבארדיטשובער בעל ק"ל היה חתן הראש ישיבה".

וכן נדפס העתק מזה, גם בספר 'שמע שלמה', (תולדותיו של רבי שלמה מקארלין, פיעטרקוב תרפ"ח) ח"ב עמ' 21.

וכן הוא, גם במגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם ר' חיים יששכר דב גרוס מפטריווא, ונדפסה בראש ספר כתר תורה, סאטו מארע, תרצ"ג. וכותב שהיה ר' מאיר חתנו ר' אליעזר ראש ישיבה בפינסק ואשתו בת ר' ישראל איסר ב"ר אברהם מארי.

לא ניכנס כעת לסוגיא הסבוכה, מיהו ר' אליעזר הלוי זה, מיהם אבותיו, מיהו חותנו, ומיהם צאצאיו. נציין רק בקצרה, כי כפי הנראה, שני ר' אליעזר הלוי היו בקרלין באותה עת, ועל כן חל בלבול ביניהם ברבות הימים. ואם ירצה ה' עוד נעלה את כל הדיון בזה אודות ספר.

ואציין רק למקור נוסף, שהעירני ידידי הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, רבי יוסף לנדא רב ואב"ד ליטין [וקודם היה אב"ד קאמניץ ואחר כך אב"ד יאס], חיבר שו"ת ברכת יוסף. בתולדותיו שנכתבו על ידי צאצאיו נכתב כך: "אם אא"ז הגאון ברכת יוסף זצ"ל הרבנית הצדקת מרת יהודית בת הרב הה"ג ר' וואלף אבד"ק באלחוב בן הגאון מופת דורו ר' יוסף הוליס אב"ד טיסמניץ ... ואחות זקנתי הצדקת יהודית הנ"ל היא הצדקת מ' מרים מלבוב בת הה"ג דבאלחוב היתה מחותנת הה"ק קדושת לוי זצ"ל, כי בנו הגאון הקדוש ר' מאיר זצ"לבעל כתר תורה הי' חתנה והקדוש מברדיטשוב זצ"ל נהנה מאד שהתחתן עם גזע קודש כמי"ב".

צאצאי רבי מאיר

ידועים לנו בן ובת מצאצאיו של רבי מאיר מברדיצוב, והם, בנו, רבי יוסף הביא לדפוס את הספר קדושת לוי, בברדיטשוב, בשנת תקע"ו. ובתו, הצדקנית מרת אסתר רחל, אשת הרה"ק רבי דוד אריה לייב מנדבורנא בן המגיד רבי צבי הירש מנדבורנא, הדפיס את ספרו של אביו 'צמח ה' לצבי', ונפטר י"ז שבט תר"ט. לרבי דוד לייב היה בן אחד ושלש בנות, בנו היה רבי מאיר מנדבורנא, בתו האחת היתה אשת רבי ישראל מבאקויא חותנו של רבי אלתר שפירא מחבר מגילת היוחסין שנדפסה בספר 'שם משמעון', והשניה אשת ר' צבי הירש יונה מארץ הקודש נכד לר' אברהם דוד מבוטשאטש, והשלישית היא מרת צפורה דבורה (נפטרה י"ד אב תרמ"ט), אשת רבי משולם זושא ויסבלום, צאצא לשני האחים הקדושים רבי אלימלך מליזענסק ורבי משולם זושא מאניפולי. נפטר כ"ה כסלו תר"ן, ומצאצאיו נשתלשלו משפחות רבות בארץ הקודש.