קורס מבוא בחקר המשפחה (גנאולוגיה)

​הארכיון הציוני המרכזי וההסתדרות הציונית העולמית שמחים לבשר על פתיחת קורס מבוא למעוניינים לעסוק בחקר המשפחה באופן יסודי.

הקורס מיועד למבקשים לרכוש ידע ומיומנות בתחום זה.

מטרות הקורס:
• להקנות למשתתפים יידע ראשוני במגוון נושאים בתחום
• להציג בפניהם את עושר המקורות לחקר המשפחה
במוסדות השונים ובמרחבי האינטרנט
• להקנות למשתתפים את המיומנות להתחיל לחקור את
שרשי משפחתם ולהתחיל בבניית עץ המשפחה שלהם

מה בתכנית:
הקורס ייפתח ביום ה' ה-8 בנובמבר 2012, כג' במרחשון תשע"ג, ויכלול 4 מפגשים:
ארבעה מפגשי מבוא שייתקיימו בארכיון הציוני המרכזי ובהמשך יתקיימו המפגשים בארכיונים השותפים למיזם, בהם נכיר את אוצרות הידע הגנאלוגיים המיוחדים שלהם ונלמד להשתמש בהם:
• יד ושם
• ארכיון המדינה
• הספרייה הלאומית
• ​הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
• ארכיון העיר ירושלים
• בית התפוצות

המפגשים יתקיימו בימי חמישי אחת לשבועיים בין השעות 19:00-16:00 וייכללו:
• מפגש ראשון: רקע מבוא כללי לגנאלוגיה, כיצד בונים עץ משפחה
• מפגש שני: מקומות ישוב היהודים, שינויי גבולות, מפות הגירה וכו'
• מפגש שלישי: שמות משפחה, מקורות השם וחשיבותם
• מפגש רביעי: כיצד מחפשים, מאגרי מידע ריאליים ווירטואליים – התנסות

 

להלן התוכנית המפורטת

1.      מפגש ראשון – 8.11.12, כג' חשוון התשע"ג 

א.       רקע ומבוא כללי לגנאלוגיה – פרופסור דניאל וגנר - The Livio Norzi Chair in Materials Science, Weizmann Institute of Science

ב.       כיצד בונים עץ משפחה – דניאל הורוביץ - גנאולוג ראשי של My Heritage

2.      מפגש שני – 22.11.12, ח' כסלו התשע"ג 

א.       "ברוך המקום": מקומות יישוב היהודים, שינויי גבולות, מפות הגירה וכו' –ז'אן פייר סטרוויס - יו"ר  האגודה הישראלית לגנאלוגיה לשעבר

ב.       התנסות – ז'אן פייר סטרוויס

3.      מפגש שלישי – 6.12.12, כב' כסלו התשע"ג 

א.       "בעזרת השם": שמות משפחה, מקורות השם וחשיבותם – פרופסור אהרן דמסקי - פרופ' לתקופת המקרא, מנהל הפרויקט לחקר השם היהודי, אונ' בר אילן 

ב.       התנסות – אלכס אברהם - מנהל היכל השמות, יד ושם

שהחיינו

חקר משפחה חפוש קרובים, תחביב נחמד,
וזאת בתנאי שיש שותפים ואתה לא לבד.
אחרת אתה נכנס למבוי סתום ללא מוצא
מסתבך לשוא, ואין מי שישיא לך עצה.

דומה לעבודת נמלים מיגעת,
לבניית קן על ידי צפור טורחת,
לבנית בית גדול לבנה אחרי לבנה.
משלב בכושר בילוש ובנדודי שנה.

להגיע לקרוב לשלשת אלפים נפשות
המפזרות על פני ארצות ויבשות -
זה כמו לנסוק אל כוכבים בשמים
ללא מורה דרך, ללא אטלס בידים.

לא פעם אתה מעלה הרהורי נטישה,
כשאין תשובה לשאלה והד לדרישה:
האחר טרוד, השני חשדן, או חושש,
ואחרי פניות סרק קשה להתאושש.

ואז אתה מנסה להרים שוב את המקל,
מעיר הנרדמים - זה לא הולך בנקל -
משפיע על רחוק, משכנע את הקרוב,
לעתים מתאכזב, מצליח על פי רוב.

ופתאם אתה מכלה, כי נסגר כל המעל,
נשלם הבית הגדול, והורם לעל - המגדל.
אתה מקוה שהמשפחה תתפאר בספר שכזה
ומברך "ברוך שהחינו והגיענו לזמן הזה!"

מ.ש. דוידוביץ
ט"ו אדר תשנ"ו
רמת השרון


השיר נדפס בסוף הספר 'תולדות אפסי ארץ', שחיבר מנשה שמחה דוידוביץ, ובו קורות חיים של הרב ישראל אפרים פישל סופר שרייבר זצ"ל אב"ד ק"ק נאנאש, מחבר ספר "אפסי ארץ". ושל צאצאיו הרבים שחלק כיהנו אף הם ברבנות. כמו כן, כלולים בספר שושלת היוחסין של המשפחה דרך שלשה ראשים, ארבעים ושמונה מעגלים משפחתיים משורטטים רשימה שמית של בני המשפחה במשך מאה ושבעים וחמש שנים, החל משנת תקפ"ב ועד שנת תשנ"ו לפ"ק.

וכדי שלא נצא פטורים בלא כלום, נזכיר כאן את שמות בניו וחתניו של רבי ישראל אפרים פישל סופר שרייבר, ואלו הם:

הצדיק רבי אברהם אהרונוביץ

היום ח' חשון, מלאו שלושים שנה לפטירתו של הצדיק רבי אברהם אהרונוביץ, שנודע כבעל מפת, ובעל רוח הקודש, מחשובי חסידי באיאן בירושלים, ומבני חבורתו של הרב הקדוש רבי יהודה לייב אשלג. תולדותיו, קורות חייו, ופרשת גדולתו, נכתבו בהרחבה בספר 'אברהם עבד השם', (עובדות הנהגות ומעשים מחייו המופלאים של רבי אברהם אהרונוביץ, ליקט וערך אברהם לוי, ירושלים : [חמו"ל] תשנ"א).

אנו כאן, נתמקד ביחוסו, ונעלה את הפרטים הידועים, ואת שאינם ידועים. ואולי מתוך הפרסום, יתווסף מידע ותושלם היריעה ותתפרס לכדי מגילת יוחסין.

• רבי אברהם נולד בשנת תרנ"ה, בעיר שדה לבן [ביאלי-צרקיב] שבאוקראינה. משפחתו היו מחסידי באיאן, בבחרותו ציווה עליו האדמו"ר בעל הפחד יצחק, שיעלה לארץ ישראל. ואכן עלה בשנת תרע"א. בירושלים נכנס ללמוד בישיבת חיי עולם, ושם קבע את מקום תלמודו כל ימיו. לימים, כאמור, נתקרב אל האדמו"ר רבי יהודה לייב אשלג בעל פירוש הסולם על הזוהר, ונמנה על חבורת תלמידיו הקרובים.
• אביו, היה רבי דוד אהרונוביץ, משדה לבן. נשא לאשה את מרת תמר, עליה מסופר שהיתה דור שישי לבעל התניא. אך עדיין לא נודע כיצד. ואף בספר הצאצאים לבעל התניא, מופיע שמו של רבי אברהם אהרונוביץ בן רבי דוד, ב"מדור בו מופיעות משפחות המוחזקות או ידועות כצאצאי רבנו הזקן נ"ע, אלא שלא יכולנו לעמוד על קשר הדורות".
• אביו, רבי אברהם אהרונוביץ.
• אביו רבי מנחם מנדל, מחסידי הרב הקדוש רבי ישראל מרוזין.

ישנם מקורות נוספים, המשייכים את משפחתו של רבי אברהם, כצאצאים לרבי יצחק קמינצקי, שאף הוא היה מחסידיו של הרה"ק מרוז'ין, ולא רק זו, אלא אף כאשר ישב הרה"ק מרוז'ין במאסר, היה זה רבי יצחק, שישב אף הוא עמו בכלא.

אך עדיין, לא נודע בדיוק יחוסו של רבי אברהם אל משפחתו של רבי יצחק קמינצקי.

אמו של רבי אברהם, מרת תמר הנזכרת לעיל, היתה כפי הנמסר, בת או נכדה, של מרת גיטל. גיטל זו, היתה בתו של ר' ישראל לעו, נכדו של המגיד ממעזריטש - רבי דובער, תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש.

אך שוב, גם כאן לא נודע בדיוק יחוסו של רבי ישראל לעו אל המגיד, וכן, לא נמסר מי היה בעלה של מרת גיטל.

אשתו של רבי אברהם, מרת חיה, היתה בתו של הרב הצדיק, רבי יוסף קוזניצר מירושלים,  המכונה בירושלים, רבי יוסף מלאך, על שם פרישותו וצדקותו. רבי אברהם לא הכיר את חותנו רבי יוסף, שכן רבי יוסף נפטר עוד קודם לכן, והכלה - חיה, היתה יתומה בנישואיה.

אילן יוחסין מלא של ר' חיים דוד לנדא

כהמשך לשני המאמרים שכבר פרסמנו כאן בבלוג, על ר' חיים דוד הלוי לנדא ויחוסו, נמשיך במאמר זה לעסוק ביחוסו של ר' חיים דוד, המיוחס לגדולי ישראל רבים, כפי שמוזכר על מצבתו בבית החיים באוטבוצק. 

אזהרה: המאמר מעט ארוך, ומחושבן, ולפני קריאתו, אני ממליץ להיזכר שוב בשני המאמרים הקודמים, המאמר הראשון מגילת יוחסין על גבי מצבה, והמאמר השני פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא.

וכעת אפשר להתחיל. במאמר השני, העליתי השערה, אודות אמו של ר' חיים דוד, ושיערתי כי היתה ממשפחתו של הרה"צ רבי ישראל הלוי מבאקוי, ובכך, יוסבר כיצד היה המנוח רבי חיים דוד לנדא, צאצא לשאר גדולי החסידות הנזכרים על מצבתו, ואלו הם: רבי דוד מסטעפין, המגיד מזלאטשוב, רבי צבי הירש מנדבורנא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אליעזר הלוי מקרלין. הפירוט המלא של אילן היוחסין של רבי ישראל הלוי מבאקוי מופיע במאמר על פענוח יחוסו של רבי חיים דוד לנדא.

עד כה, נודעו שלש מצאצאיו של רבי ישראל הלוי מבאקוי, שתי בנות ובן אחד. הבן הוא רבי לוי יצחק אב"ד הוש. והבנות הן, מרת אסתר רחל אשת רבי אלטר שפירא אב"ד ויקנא, ומרת מרים שפרה אשת ר' נפתלי ארנשטין ברוסיה.

בתגובות שקבלתי על המאמר, הן תגובות בבלוג עצמו, והן תגובות שנשלחו למייל הפרטי [btoladot שטרודל gmail.com], הזכירו המגיבים את אשתו של ר' חיים דוד, ויחוסה, כפי שנחרת על מצבתה בבית החיים בווארשא. שם כתוב, שהיתה בת רבי זלמן הורנשטיין ונכדת צדיקים, וזה לשון המצבה: פ"נ האשה החשובה והצנועה מבנות אוקראינה המצויינות מרת הינדא נעכא לאנדא אשת ר' חיים דוד הלוי ז"ל (נכד בעל קדושת-לוי) בת ר' זלמן הכהן ואסתר ז"ל הארנשטיין נכדת הצדיקים ר' יעקב יוסף מאוסטראה ר' ייבי הרב מפולנאה ר' זאב מזשיטאמיר והרב מכמיעלניק זצוקללה"ה נפטרה בשם טוב בשנת הס"ו לחייה ביום הכ"ז לסיון שנת תר"ץ תנצב"ה.

מצבת אשתו של ר' חיים דוד לנדא בוורשא

אכן, גם בנוסח הידיעה על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא בעיתון הצפירה, נזכר חותנו רבי זלמן הורנשטיין, זה נוסח הידיעה בהצפירה:

ר' חיים דוד לנדא ז"ל

אתמול בשעות הצהריים שבק חיים לכל חי באוטבוצק אחד היהודים המצויינים מן הדור הישן ר' חיים דוד לאנדא ז"ל.

המנוח היה אחד מנכבדי היהדות האוקראינית, שבתוכה פעל כל ימי חייו. נצר ממשפחת גאונים וצדיקים מפורסמים, יצא שמו של המנוח עוד בימי חורפו בתור "עילוי" ובהיותו כבן ט"ו שנה הוסמך להוראה. אחרי נישואיו (הוא היה חתנו של העשיר המפורסם ר' זלמן הורנשטיין, בעל בתי החרושת לצוקר שביאנישפול) הקדיש עצמו למסחר ותעשיה, ובמשך זמן קצר קנה לו שם גם בעולם המעשה בתור בעל מוח חריף והגיון חד. במשך ימים רבים היה המנוחה בעל בית חרושת לצוקר ברושישצב הסמוכה לקיוב. למרות עסקיו הגדולים וטרדותיו המרובות היה קובע עתים לתורה ולבו היה ער לכל דבר טוב. ביתו היה בית ועד לעניים במלוא מובן המלה.

בשנת תרפ"ב בא לפולניה עם הגולה שהגלתה מאוקראינה בפרוץ המהפכה הבולשיסטית, כאן התארח זמן קצר בבית חתנו הנדבן הידוע ה' נפתלי פריווס, אח"כ התישב בקביעות לרגל מחלתו, באוטבוצק.

רבי אברהם גניחובסקי - ברוך דיין האמת

בבית החולים שערי צדק, נפטר הלילה הגאון הגדול רבי אברהם גניחובסקי ראש ישיבת טשעבין, לאחר תקופה קצרה של מחלה קשה.
בן שבעים וחמש שנים היה בפטירתו.

רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל

      וזה סדר יחוסו

• אביו, ר' אליהו משה גניחובסקי, נולד ו' תמוז תרס"ג בגראייבה שבפולין, למד בישיבת לומזה, ובסמינר לרבנים בברלין, בבחרותו היגר עם אביו לאנטוורפן, שם נישא בשנת תרצ"ב, למרת גיטה לבית נוחימובסקי. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש, עם קום המדינה כיהן כחבר כנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת והפועל המזרחי [אך היה היחיד מבין חבריה שהתנגד לגיוס בנות], המשיך את פעלו של אביו בההדרת והדפסת ספרים ישנים ומתוך כתבי יד. הרביץ תורה ברבים. נפטר כ"ז תמוז תשל"א.
• אביו, ר' שלמה יוסף גניחובסקי מגראייבה פולין, נולד בליטא בעיירה יירנובה פלך וילנא, בשנת תר"ל, נתחנך אצל סבו אב"ד זאלודאק ובישיבות איישישוק וראדין, מסופר עליו גם כי למד בחברותא עם אביו של החזון רבי שמריה יוסף קרליץ אב"ד קוסובה. השתתף בועידה הציונית במינסק, ומראשוני וראשי המזרחי בפולין. לאחר מכן עבר לגור באנטוורפן, ובתחילת המלחמה העולמית, בשנת הת"ש, עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בבני ברק. שם יסד עם בניו את הוצאת 'אל המקורות', ושם אף נפטר י"ז סיון תשי"ב. רעייתו מרת טעמה לבית טטנבוים נולדה ערב פסח תרל"ד, נפטרה ח' ניסן תש"ט. 
• אביו ר' אברהם גניחובסקי
• אביו ר' אליהו משה [לוין], יליד וילנא, תלמיד רבי מרדכי מלצר מווילנא, ורבי אליהו שיק בלידא. כיהן כאב"ד טראב וזאלודאק פלך וילנא, מחבר ספר יד אליהו שני חלקים, וילנא תר"ס - תרס"א. נפטר י"ז סיון תרס"ג, ונטמן ברוז'אנקה, ולאחר זמן מה, הועבר למנוחה במקום רבנותו - זאלודאק.
• אביו ר' יהודה לייב מוילנא, למד ש"ס כסדר, רוב שניו תורתו היתה אומנתו בקלויז הגר"א. זוגתו מרת שרה.
• אביו ר' אליהו.

פענוח אילן היוחסין של ר' חיים דוד לנדא

במאמר הקודם, הצגנו כאן מגילת יוחסין על גבי מצבתו של היהודי הנכבד שקבור באוטוואצק, ואת הצדיקים אשר הוא מיוחס אליהם. מתוך כתבה על פטירתו של ר' חיים דוד בעתון הצפירה [שלמדתי עליה מן התגובות למאמר הקודם], אנו למדים כי בנעוריו היה עילוי, ובהיותו בן ט"ו נסמך להוראה, אכן, לאחר שנישא פנה לעולם הסחר, ועסק במסחר בסוכר ובעצים.

כעת, ננסה להתחקות אחר זהותו המדוייקת, ולדעת כיצד הוא מיוחס לכל צדיק מהצדיקים הנזכרים על מצבתו.

מודעת אבל על פטירתו של ר' חיים דוד לנדא מתוך עתון הצפירה

על מנת לזהות בבירור את חיים דוד, ולמקם אותו בתוך עץ משפחה מסודר, עלינו לצעוד בעקבות הרמזים שנתנו לנו כותבי המצבה. הצדיק הראשון הנזכר במצבה, הוא ר' מנדל מבאר, והאחרון הוא ר' יוסף מיאסי. הזכרנו, שישנן שתי דמויות העונות לשם, ר' יוסף מיאסי, האחד הוא ר' יוסף יוסקא הלוי הורוביץ מיאס, והשני הוא רבי יוסף לנדא מיאס, והסתפקנו למי הכוונה. ובכן, השם הראשון הנזכר במציבה, פותר לנו את הספק לגבי השם האחרון. מכיוון, שרבי יוסף לנדא שהיה אב"ד יאס, היה נינו של רבי מנחם מנדל מבאר.

רבי יוסף לנדא היה אב"ד יאסי והמדינה, וחיבר שו"ת 'ברכת יוסף' ועוד ספרים. תולדותיו נכתבו בספר 'תולדות יוסף', שנדפס בברדיטשוב תרסח, ובראש הספר הזכירו את יחוסו,

הגאון צדיק ונשגב מוה"ר יוסף לנדא זצ"ל אבד"ק ליטין יאס, הוא בן הרב הגאון הצדיק מוה"ר מנחם מענדל זצ"ל אבד"ק באהסלוב (רוסיא) בן הרב הקדוש מוה"ר צבי הירש זצ"ל בן הרב הקדוש איש אלוקים נורא מוהר"ר מנחם מענדל זצ"ל מ"מ דק' באר (הנקרא עד היום בפ"כ ר' מענדלי באראר. רוסיא. פאדאליען).

אם נמשיך ונקרא עוד שורה אחד בספר תולדות יוסף, כתוב שם כך: גם הי' נכד הרב הגאון הקדוש מופת דורו מוהר"ר יוסף הוליס אבד"ק טיסמניץ. ממילא אפשר להניח, כי השם הנזכר במציבה אחד לפני אחרון, אינו ר' יוסף עילויש, אלא ר' יוסף הוליס הנ"ל.

ובכן, יודעים אנו ברור כי רבי חיים דוד הלוי לנדא, היה מצאצאי רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מכיוון ששניהם נושאים את שם המשפחה לנדא, היה מסתבר להגיד שהוא צאצא שלו בן אחר בן, אלא שרבי חיים דוד היה לוי, ועל רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, לא נכתב בשום מקום שהיה לוי. אם כן, ברור שר' חיים דוד לא היה צאצא שלו בן אחר בן, אלא היתה גם בת באמצע.

בהמשך הספר 'תולדות יוסף', מונה את צאצאיו של ר' יוסף, ואלו הם: א. רבי ברוך צבי לנדא חתן ר' ישראל איסר אבד ויניצא, ב. ר' יום טוב ליפא לנדא אבד דוהקעטץ, ג. ר' דובעריש הגביר אשתו רבקה נכדת ר' אריה לייב מוולוטשיסק, ד. רבי מתתיהו לנדא חתן ר' אהרן משה טויבש אבד יאס, ה. ר' יהושע העשל לנדא שהיה רב ואב"ד בעיר ביצעשט, ו. אשת ר' ישראל גוטמן שהיה אב"ד סקאלען, ז. בראנא אשת ר' ראובן סגל לנדא אב"ד פאדיטארק.