ר' דב וינברג מכפר סבא

בין המשפחות הראשונות של מיסדי העיר כפר סבא, נמנתה גם משפחתם של רבי דוב ורוחמה וינברג. עד היום חיים חלק מנכדיהם בכפר סבא, וגם עיריית כפר סבא הנציחה לאחרונה את זכרם בקריאת רחוב בעיר על שמם רחוב ויינברג רוחמה ודוב.

מה לכל זה ולבלוג שלנו העוסק בתולדות רבנים ומשפחותיהם?

התשובה תתברר בהמשך המאמר,

תחילה נצטט את עיקרי תולדותיו מתך 'ספר כפר סבא',

דב ויינברג, נולד בשנת תרכ"א בעיר שדליץ שבפולין, לאביו הגביר ר' עוזיאל וינברג. למד בחיידר ובישיבה, והגיעה לידיעה מרובה בתלמוד. נשא לאשה את רוחמה. כפי המסופר, בהיותם מחוסרי ילדים, יעץ להם הרבי להחליף את האויר ואת מקום מגוריהם, ומשכך עלו לארץ ישראל בשנת תרנ"ב [לפי התאריכים נראה, כי לפחות בתם חוה נולדה עוד בשדליץ], והתיישבו בירושלים, בה המשיך את חוק לימודיו בישיבת עץ חיים. לימים, נתמנה למנהל ישיבת 'חיי עולם', ועסק בגיוס כספים עבור הישיבה, [נכדיו מספרים כי באותה תקופה, רעייתו רוחמה עסקה בניהול מטבח הישיבה, והכנת האוכל עבור התלמידים].

לימים חפץ ליטול חלק בישוב ארץ ישראל, ועזב את עבודתו בירושלים, וקנה חלקת אדמה גדולה בכפר סבא. היה בין הראשונים שבנו את ביתם בעיר, ונשארו בעיר כל ימי הקמתה, עד הגירוש לחדרה בשנת תרפ"א. בערוב ימיהם, שבו ועלו לירושלים לגור במחיצת בנותיהם שגרו בה, ובה חיו עד לפטירתם, רוחמה נפטרה בשנת תרצ"ה, ור' דב נפטר באדר תש"ה, ומנוחתו על הר הזיתים בירושלים, [אני לא מצאתי את מצבתו, ולא את מצבת אשתו, באתר של הר הזיתים].

צאצאיו: א. מרת חוה דבורה אשת ר' ברוך מרדכי גולדמן, אף הוא יליד שדליץ מחסידי באיאן בירושלים, הורי מרת יוכבד לאה נולדה בירושלים כ"ז אדר א' תרס"ב ונפטרה באריכות ימים ז' סיון תשנ"ו, אשת ר' פנחס זליג הומינר הי"ד, שנהרג על ידי חיילים בריטים בירושלים ביום כ"ז כסלו תש"ז, אחת מבנותיהם היתה אשתו של ר' אברהם אהרן פראג, מנהל תלמוד תורה 'שילה' בירושלים. ב. מרת בתיה אשת ר' יצחק פריד. ג. חיים שלום [ויטוריו] וינברג. ד. זהבה [זלאטע] אשת משה דרויאן. ה. יהודית אשת יוסף דיסקין.

ר' דב וינברג, מתוך ספר כפר סבא

ועדיין, מה השייכות לבלוג תולדות ושורשים העוסק בעצי משפחה של משפחות רבנים ובחקר מגילות יוחסין?

נכתב שם בספר, כי אשתו של ר' דוב - רוחמה, נולדה בווילנא (ליטא), ואביה היה הרב לייב ז"ק, מורה הוראה בביאלה.

במאמר הקודם, על רבי שלמה לייב מלענטשנא, הזכרנו את רבי שמואל לייב ז'ק דומ"צ בביאלה, בעהמ"ח 'רמזי דחכמתא'. חתנו של רבי משה לייב קליגסברג, חתנו של הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא.

האם רבי שמואל לייב זק זה, הוא הוא חותנו של רבי דב וינברג?

לשם כך, נחזור ונעסוק בתולדותיו של רבי שמואל לייב, כפי שפורטו על ידי בנו בסוף הספר 'רמזי דחכמתא', עם הוספות קלות.

ר' שמואל לייב נולד בליטא בעיר הוראדנא בחודש אב בשנת תר"ט, או תר"ז, לאביו רבי חיים ישראל (בתחילת ספרו 'רמזי דחכמתא', הובא דבר תורה קצר, "מאביו של הרב המחבר זצ"ל").
בהיותו נער כתב חידושי תורה אל הגאון רבן של ישראל רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, ונזכר כמה פעמים בתוך תשובות בספרו, וכותב עליו קבלתי מכתב מהרב ר' שמואל ליב זק והקשה וכו', והגאון לא הי' יודע שהוא עלם קטן. ואחר זה כתת רגליו ונסע חוץ למדינה - לגליציה, ובא ללמוד תורה מהגאון הנ"ל בלבוב, והיה אצלו כמה חדשים,
וכאשר היה כבן י"ד או כמה חודשים יותר, חזר למדינתו, ובדרך בעברו בראדום, השתדלו החסידים של חידושי הרי"ם שיסע לגור ללמוד תורה אצל רבם, ונכנסו הדברים בלבו. וכאשר חזר לביתו ביקש מאביו שיוליך אותו לגור, ואף שאביו הי' מן אנשי ליטא, בכל אופן נענה לבקשתו, ובעל חידושי הרי"ם הסכים לקבלו ללמוד אצלו, והחזיק אותו בכל הצטרכותו. ולא זז מן רבו עד הנישואין.

אחר נישואיו למרת יהודית שיינדיל בת ר' משה לייב קליגסברג, היה סמוך על שלחן דודו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה בעל תולדות אדם, וגם לאחר הנישואין נסע לגור הרבה פעמים ושהה שם הרבה שבועות, עד לפטירתו של רבו בשנת תרכ"ו, אך נסע גם אל המגיד מטריסק, ואל הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרל"ט נתקבל ר' שמואל לייב לרב בעיר קטנה וולאדאווקא, בשנת תרמ"ב נתקבל לרבי בעיר שברשין על פי המלצת רבו המגיד מטריסק, ובשנת תרנ"א נתקבל לרב בעיר ביאלא גדול, אחרי פטירת רב העיר רבי נחום זאב אביו של בעל ה"אבני נזר". מסופר כי נבחר על ידי גורל שהיה בינו לבין ר"א מפוריסוב, ששניהם היו שארי בשר לאדמו"ר בעל הדברי בינה מביאלה, ישנם סיפורים על שבחים הדדיים בינו לבין האדמור מביאלה, ועוד אצל חותנו מאוטסרובה כאמור לעיל, ואף בספרו רמזי דחכמתא, כותב כמה פעמים בשם מורי ורבי הרב הקדוש יחיה, וכוונתו אל רבי יהושע מאוסטרובה, ומזכיר גם דברי תורה בשם אדמו"ר מגור, ובשם חו"ז מלענטשנא.

היה מפורסם למיקל גדול בהלכות תעניות, ותחילת הענין היתה בימי מלחמת העולם הראשונה, שהיה אז צמצום גדול במזון, וחשש שיסתכנו ישראל אם יצומו יום אחד, ועל כן הורה לפרסם בשמו הוראת קולא גדולה בתעניות. והמשיך עם הוראתו זו פעמים רבות. זכה לכח תורה והוראה, ואף לכח הברכה זכה, ורבים באו אליו להתברך. ומסופר שהאדמו"ר בעל האמרי אמת מגור, החשיב מאד את דעתו, בעניני כלל ישראל. רבי שמואל לייב נפטר בעיר אוטוואצק לשם הובא לרגל מחלתו, במוצאי שבת של חנוכה, ג' בחודש טבת דשנת תרצ"ב, והובא לקבורה בעיר ביאלא, במסע לווייה גדול ומרשים, ואף הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין הגיע להספיד בלווייתו (ועיין על זה בספר אמרי דעת, ח"ב עמו' שז).

במאמר הבא, נסקור את רשימת צאצאיו של ר' שמואל לייב זק, ונברר האם גם רוחמה אשת ר' דוב וינברג נמנית ביניהם או לא.