עץ המשפחה של הגאון ר' שלמה זלמן מירקש, ידוע מכמה כיוונים, והתיחסותו מעלה בקודש, אל מצוקי ארץ, נתפרסמה בכמה מקומות, ואף כאן הזכרנוהו בקצרה בעבר. במאמרים הבאים נעסוק בפירוט רב בשושלת יחוסו.
ר' שלמה זלמן מירקש, היה בנו של ר' יהודה לייב מירקש ממיר. בשנת תק"ח, כבר השתתף בוועד רבני ופרנסי ליטא בזעלווא, והסכים משם עם כלל הרבנים על הדפסת הסידור עם כוונת האר"י לר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, אב"ד קניגסברג. בשנת תקכ"א, בי"ג לחודש שבט, הסכים, כאב"ד מיר, על הדפסת הספר צמח מנחם.
בשנים הבאות, עזב ר' שלמה זלמן את מיר עירו, וליטא מכורתו, עקב מצוקות הזמן וטרדות הקיום, כפי שמזכיר בהקדמתו לספרו שלחן שלמה, "אך בדורנו בעוה"ר שרבו הצרות וצרה אל צרה נגשת בדאגת הפרנסה הכבידה מאד, ממש בנפשנו נביא לחמנו". את מקומו קבע בקניגסברג, שם נתקבל למגיד ודרשן בבית הכנסת. כעבור שנה, נסע לפרנקפורט דאדר, להדפיס את ספרו הגדול 'שלחן שלמה', קיצור לשו"ע, עם הגהות הרמ"א והוספות האחרונים. כפי שכתב בהסכמתו על הספר 'ליקוטי מן' (פפד"א תק"ל) "שלמה זלמן בהחסיד מו' ליב, ולפנים הייתי חונה ומרביץ ורה בק"ק מיר דליטא, וכעת מתגורר פה"ק פפד"א, ביום ד' טוב מנחם תק"ל".
עיקר פרסומו הוא, על שם ספרו 'שלחן שלמה', אך נדפסו ממנו עוד כמה ספרים.
בקניגסברג בשנת תקכ"ט, נדפס עם הסכמתו של האב"ד דשם, הגאון ר' אריה לייב עפשטיין בעל הפרדס, 'דרוש ההספד', שדרשתי אני ... שלמה זלמן בא"א מ"ו הרב ... יהודא ליב זצ"ל ... הנקרא בפי כל ר' לייב מירקש מק"ק מיר. בבהכ"נ הגדולה דפה ... קיניגשבערג ... הספדתי את הרב ... אברהם ... אב"ד ור"מ דק"ק פ"פ דמיין, וה"ה הרב ... מרדכי אב"ד ור"מ דק"ק דיסל דארף ... וה"ה הרב ... נתנאל ווייל אשכנזי אב"ד ור"מ דק"ק קארלסרוא ... בעל המחבר קרבן נתנאל, וה"ה גיסי הרב ... דוד בן חותני הרב ... חיים הכהן שהיה אב"ד דגליל סמרגאן ... ביום א' ח"י תמוז ... תקכ"ט ... [גם על ההרג רב אשר נעשה בזו השנה שנשחטו כמה אלפים יונקי שדים וגמולי מחלב ותינוקות של ב"ר ומי יוכל לשער כמה אלפים איש ואשה זקן וזקנה בחור ובתולה אשר נמסרו כצאן לטבח ונשפך דמם כמים ... וגם עתה בעו"ה נתהווה גודל השערורי' ואחינו ב"י נסקלין ונתלין ומי יודע מתי יהיה חמת המלך מלכו של עולם שככה]. ... ומצורף אליו בסופו: דרוש התוכחה אשר דרשתי בק"ק קיניגסבערג ... בשבת פ' כי תצא. (תיאור הספר מתוך 'קהלת משה' לר' שמואל וינר, מ' 2546. על הגזירות שהיו בשנת תקכ"ח, יעויין שם אצל וינר, שמפנה למס' מראי מקומות).
ספר נוסף לר' שלמה זלמן, 'שרשרות העבותות', נדפס בפפד"א תקל"א [מצויין ב'אוצר הספרים' לבן יעקב, וב'ליקוטי שושנים' לרמ"ש, מס' 5349. לא נמצא בספריות הגדולות], ר' שלמה זלמן בהקדמתו לספר שלחן שלמה, מזכיר עוד ספרים שנשארו בכתובים, 'מנורת שלמה' על התורה על פי פרד"ס, 'כסא שלמה' על נביאים וכתובים על פי פרד"ס, 'מטתו שלשלמה' פשטים ודרשות על התורה וחילוקים. בסוף ספרו שלחן שלמה, נדפס ממנו גם כוונת התקיעות.
אחר היותו כאב"ד במיר, נתקבל למ"מ ומ"ץ ק"ק קעניגסבערג, ושם נפטר ביום ו' עש"ק כ"ח תשרי תקל"ד.
צוואתו נדפסה בספר 'אשר יצווה' - גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.
אשתו היתה בת הגאון ר' חיים הכהן אב"ד בק"ק סמארגאן והגליל. כך כותב בספר ד"ק עמ' 207, בשם ספר היחס לבני משפחתו. וכן מבואר לעיל, בקונטרס דרוש ההספד לר' שלמה זלמן.
ובכתב היחוס בספר 'חדושי וכללות הרז"ה', [ירושלים תרמ"ה], מבואר, שר' חיים הכהן זה, היה בנו של ר' אריה לייב הכהן ב"ר קלונימוס קלמן הכהן אב"ד נעמירוב. ונשתלשלו ממנו עוד משפחות.
מר' שלמה זלמן מירקש, נסתעפה משפחה גדולה, של רבנים רבים, ודמויות מפורסמות אחרות ביהדות.
מהקדמת ספרו שלחן שלמה [כנראה במהדורה הראשונה], נראה שהיה לו בן ר' צבי שגר בברעסלוי, "הרבני המופלג, רב תנא ופליג, מכה ארי ביום השלג, חכם וסופר הקצין והנגיד המפורסם".
בדעת קדושים, מזכיר את צאצאיו של ר' שלמה זלמן, בנו הוא, הרב הקצין מו"ה צבי הירש במינסק, ובת אחת, מרת שפרינצא אשת ר' בנימין וואלף גינצבורג. בדור הבא ממשיך בעל דעת קדושים, לר' צבי הירש הוא מזכיר בן אחד הקצין המופלג ומפורסם מו"ה שלמה זלמן נקרא בשם ר' זלמן טויבאס בסלוצק. לר' בנימין וואלף גינצבורג, מזכיר בן ובת, הבן הלא הוא, הנגיד המופלג מו"ה שלמה זלמן גינצבורג, אשר אשתו מ' ליבא גיטל היתה בת הרה"ג מו"ה אברהם ר' בערוש'ס מבראד. והבת היא מרת מירקא אשת הגביר המופלג ר' שאול לעווין, חותנו של הגאון ר' יעקב מאיר פאדווא, עליו כתבנו כאן בעבר.
מעבר לנזכר בספר דעת קדושים, בת נוספת נודעה לנו לר' שלמה זלמן, והיא אשת ר' יעקב הוטנר, אבי ר' חיים הוטנר, אביו של ר' מרדכי הוטנר, מ"מ דק"ק קאוונא, בעהמ"ח 'מאמר מרדכי', ורשא תרס"ב.
בת נוספת, מרת ריינא, אשת ר' משה'לה ריינעס, [חתום על קול קורא לטובת הישיבה דוולוזין, עוד לפני הגר"ח], אבי זקינו של הגאון ר' יצחק יעקב ריינס.
בסוף הקדמתו לספר שלחן שלמה, הזכיר ר' שלמה זלמן את פירוט יחוסו, וכך הוא כותב. "כ"ד הצעיר באלפי יהודה, אסקופה הנדרסת ומתאבק בעפר רגלי ת"ח, נאם שלמה זלמן באאמ"ו הרב ה"ה החסיד המפורסם מוהר"י ליב זלה"ה הנקרא בפי כל ר' ליב מירקס מק"ק מיר ממשפחת מייזיל ונין ונכד להגאון רבן של כל בני הגולה רמ"א ז"ל, ונין ונכד להני תרי צנתרי דדהבא הגאון מ' הערץ גינצבורג ז"ל אב"ד דק"ק פינסק וסלוצק דליטא. וה"ה המפורסם ר' הירש פראגר ז"ל ונין ונכד להתייר הגדול שאול וואלש ז"ל. ולפנים חונה ומרביץ תורה בק"ק הנ"ל".
גם הגאון ר' שאול אב"ד פרנקפורט דאודר, בהסכמתו לספר שלחן שלמה כותב: "גברא רבא איקלע לאתרין ... מוכתר בנימוסו ויחוסו מצדי צדדים, דין רפיש מדבית אבי התעודה הגאון רמ"א ז"ל, קא אתי גברא וקאי אעיקרא. וכל משפחת בית אבותיו כולם אנשים דשמא וידועים למקומותם במושבותם, בארע תותבותהון עבדי גברא, הוא ניהוא הרב המאוה"ג המופלג הגאון הישיש כבוד מהור"ר שלמה בהרב ה"ה החסיד מהור"ר יהודא ליב מירק"ש ז"ל וכל ימיו היה יושב בשבת תחכמוני ומקומו מושכר לו עיר ואם בישראל, ק"ק מירא במדינת ליטא".
גם, בספר 'עמוד הימיני', מינסק תקע"א, מופיעה הסכמת אחיו של ר' שלמה זלמן, הוא הגאון ר' ישראל מירקש אב"ד מינסק, וכתוב עליו "הסכמת אדמו"ר הרב הגאון המפורסם הישיש לו עשר ידות בנגלה ונסתר שלשלת היוחסין נ"י ע"ה פ"ה כבוד שמו הגדול מבורך מהו ישראל ה"ה אב"ד פה קהילתנו יצ"ו".
[עוד שם יש הסכמות נוספות, מר' אבלי פאסאוולער, ומר' שאול קצנלבוגן מוילנא, ושניהם כותבים על ר' ישראל שארי].
במאמרים הבאים אי"ה, ננתח בפרוטרוט את שושלת יחוסו של ר' שלמה זלמן מירקס על פי מקורות נוספים.
