הגאון רבי משה מרדכי חדש

בירושלים נפטר אתמול הגאון הגדול רבי משה מרדכי חדש ראש ישיבת אור אלחנן.

רבי משה מרדכי, נולד בירושלים בשנת תש"א לאביו המשגיח דישיבת חברון רבי מאיר חדש, ונקרא על שם דודו זקינו הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת חברון. בבחרותו למד כמובן בישיבת חברון אשר בירושלים. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של רבי יהושע דב לפין,  קרוב משפחה רחוק, מצד אשתו.

שנים מספר הרביץ תורה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, ומזה קרוב לארבעים שנה, כיהן רבי משה מרדכי כראש ישיבת אור אלחנן, שהוקמה על ידי הרב שמחה וסרמן, לעילוי נשמת אביו הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד.

לפני מספר חודשים חלה במחלה קשה, ואמש, כאמור, הלך לבית עולמו, והובא למנוחות במסע לוויה, שיצא מישיבתו ישיבת אור אלחנן אל עבר הר המנוחות.

הגאון רבי משה מרדכי התעניין רבות ביחוס משפחתו, ובקשרי המשפחה אל גדולי התורה מן הדור הקודם. שמעתי ממנו, כי הגאון רבי איסר זלמן מלצר, חישב בפניו את מספר הפעמים בו הם קשורים בקשרי משפחה, אך לא את כל הקשרים זכר רבי משה מרדכי. בפרט שמח לשמוע את הפרטים על התגלית אודות רבי לייב קרצ'מר ומשפחתו, שפרסמו כאן בעבר, במאמר שפרסמנו על אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו. רבי משה מרדכי היה צאצא של רבי לייב קרצ'מר מצד אמו, ואף חותנתו של רבי משה מרדכי, אף היא מצאצאיו של רבי לייב.

וזה סדר יחוסו של רבי משה מרדכי,

אביו הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, משגיח דישיבת חברון, תלמיד בישיבת סלבודקה מגיל בר מצווה, בשנת תרע"א. היה תלמידו המובהק של הסבא, רבי נתן צבי פינקל, בשנת תרפ"ו נמנה על קבוצת הבחורים שעלו לארץ ישראל, ויסדו את הישיבה בחברון. בהיותו פחות מבן ארבעים שנה, בשנת תרצ"ו, נתמנה לכהן כמשגיח בישיבה, אחרי פטירת המשגיח רבי לייב חסמן.

רבי שרגא פייבל פרנק מקובנא

מחר י כסלו תשע"ד ימלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין רב ואב"ד סלבודקא וראש הישיבה הגדולה כנסת ישראל. וביום זה גם מלאו שישים שנה לפטירת גיסו הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

הרבה יש מה לכתוב על יחוס משפחתם של שני הגיסים. למרות שאת יחוסם הזכרנו בעבר בקצרה בבלוג, על רבי משה מרדכי כתבנו בקצרה כאשר נפטר נכדו רבי שמשון אפשתיין, ועל רבי איסר זלמן כתבנו ממש בקצה המזלג כאשר נפטר רבי יהודה עמיטל, אך עדיין חזון למועד.

במאמר זה, ברצוני להתמקד בחותנם הגביר הצדיק רבי חיים שרגא פייבל פראנק, וביחוס משפחתו.

ר' שרגא פייבל נולד בשנת תר"ג, לאביו רבי צבי פסח פראנק [הראשון].

רבות מסופר עליו ועל הנהגתו, למרות שנפטר צעיר. ביתו היה בית ועד לחכמים, והיו מתכנסים בו כל חודש אלול, רבי ישראל סלנטר עם תלמידיו הגדולים. ובעליית ביתו, היה יושב באורח קבע רבי איצעלע בלאזער.

לפרנסתו עסק ר' שרגא פייבל במסחר בעורות, ומסופר כי היה נוהג במסחרו ביושר רב. והיה נותן מכספו כסף רב להחזקת תורה. והיו מכנים אותו בקובנא בשם "מונטיפיורי".

נפטר צעיר ממחלה בשנת תרמ"ו.

בעת פטירתו ציוה שלא להספידו, ואמר רבי יצחק אלחנן ספקטור, כי הוא היה צדיק גמור, על כן הוא חרד מלעבור על צוואתו זו, ונמנע מלהרבות בשבחיו.

בספר בדרך עץ החיים, אודות רבי איסר זלמן מלצר, האריך הרבה בסיפורים אודותיו.

ידוע ומפורסם הסיפור, שלפני פטירתו ציווה לאשתו שתשיא את בנותיהם אך ורק לחתנים מצויינים בתורה, וציווה אף את בנו הגדול רפאל, על ענין זה. ואכן כך נהגה. ארבע בנות היו להם, וארבעתם נישאו לגדולי תורה ויראה, ואלו הן.

א. מרת חיה מנוחה נישאה בשנת תרמ"ט לגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל ואב"ד סלבודקה. נפטרה אור ליום ג' ט"ו טבת תש"א,

רבי שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בשבת' ג' תמוז, ימלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד שבאמריקה. במאמר שלפנינו, נסקור חלקים מתוך עץ משפחה שלו, על פי מגילת יוחסין שכתב זקינו אבי אביו רבי שניאור זלמן קוטלר. אך תחילה נכתוב בקצרה מי היה האיש.

ר' יוסף חיים שניאור נולד ביום ט' תמוז תרע"ח, לאביו הגאון רבי אהרן קוטלר, שגר אז סמוך על שלחן חותנו בסלוצק. בעקבות המהפכה הקומוניסטית, ברח אביו עם חלק מתלמידיו לעיר קלצק, ויסד בה את הישיבה מחדש. בבחרותו למד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, בראשותו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט לעיר וילנא, שם נכנס בברית האירוסין עם בת ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא, סבו רבי איסר זלמן מלצר שלח לו סרטיפיקט מארץ ישראל, וכך ניצל מאימי המלחמה.

רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד

בירושלים למד בישיבת חברון, ונתקרב גם אל הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייציק, וכמובן שגם נהנה מקירבת סבו ר' איסר זלמן שכיהן כראש ישיבת עץ חיים. בשנת תש"ו נסע לארצות הברית, והצטרף אל אביו בפיתוח הישיבה הגדולה בלייקווד. לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג, עמד רבי שניאור בראשות הישיבה, לאחר שכבר בחייו הגיד שיעורים בפני הבחורים. ביום ג' תמוז תשמ"ב נפטר לאחר מחלה קשה. 

בלווייתו שהתקיימה בבורו פארק, השתתפו למעלה מחמשים אלף איש. וארונו הוטס לארץ ישראל והובא לקבורה על הר המנוחות, סמוך לאביו וזקינו. מחשבי החשבונות אמרו, כי אביו רבי אהרן כיהן בראשות הישיבה בלייקווד, תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד, ואף ר' שניאור, כיהן תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד.

וזה סדר יחוסו של רבי שניאור

         א.         אביו הגאון רבי אהרן קוטלר מייסד וראש הישיבות, בקלצק, ובלייקווד. נולד תרנ"ב בסוויסלאץ, נתייתם מהוריו בילדותו, בנערותו למד בישיבה בקרינקי אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אחר כך למד בישיבות סלבודקה וסלוצק. נשא את זוגתו הרבנית מרת חנה פרל בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

יחוסו של רבי בערל שוורצמן זצ"ל

שלושים יום עברו מאז פטירתו של הגאון הנודע רבי דב בערל שוורצמן ראש ישיבת בית התלמוד זצ"ל.

ר' דוב בער נולד בנעוועל שברוסיה, בשנת תרפ"ב לערך, אחר כך עלו הוריו לארץ ישראל והוא עמהם, בבחרותו למד בישיבת כנסת ישראל - חברון ונחשב לאחד מטובי הבחורים, ככזה, נבחר בשנת תש"ו על ידי הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד להיות חתן לבתו היחידה. בהיותו בארצות הברית הרביץ תורה בכמה ישיבות. בנישואיו השניים נשא לשאה את בתו של עו"ד מאיר [מתיו] מולר מראשי הקהילה היהודית בפריז. לימים עלה לארץ ישראל, והקים בה ישיבה גדולה, היא ישיבת בית התלמוד, אשר העמידה תלמידים רבים, באותם הימים, כיהן בישיבה גם הגאונים רבי יצחק הוטנר זצ"ל והמשגיח היה הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון. 

רבי בערל שוורצמן במערת המכפלה

גם כאשר ישיבתו הצטמקה, המשיך להחזיק ולרבות תורה, בהחזיקו בבנין הישיבה, מספר כוללים וישיבות. רבות סופר על גאונותו הנפלאה, אך סיפור אחד ששמעתי מדרכיו, מורה גם על ענוותנותו וגם על שקיעותו העצומה בלימוד. באחת השנים בתחילת הזמן, ניגש בחור ושאל אותו שאלה על המסכת החדשה, ור' בערל לא הצליח לתרץ לו את השאלה כדבעי, נטל ר' בערל גמרא, ושלשת כרכים של מפרשי המסכת, רמב"ן, רשב"א וריטב"א, והסתגר למשך מספר ימים בקבר שמואל הנביא, שם ישב ולמד את כל המסכת מתחילה ועד סוף, ורק לאחר מכן חזר לישיבה. ר' בערל האריך ימים קרוב לתשעים שנה.

כמנהגנו, נעסוק במשפחתו, ונבאר את שלשלת יחוסו.

עץ משפחה מסודר, מתחיל כמובן בהורים, והורי ההורים, ואכן גם אנו נעסוק אך ורק באבותיו של ר' בערל, ולא נתייחס כעת אל משפחת חותנו הגאון רבי אהרן קוטלר, אשר עוד חזון למועד להרחיב גם אודותיה. [ואת משפחת חותנו זקינו הגאון רבי איסר זלמן מלצר כבר הזכרנו כאן בבלוג כאשר כתבנו על רבי יהודה עמיטל].

וזה סדר יחוסו, אביו של ר' בערל, היה רבי יהושע זאב שוורצמן,

הרב שך - עשר שנים לפטירתו

בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.
 

רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן.

על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [שחלקם כבר נתפרסמו בספר על הרב שך, בשם ידידי חוקר יוחסין המפורסם, ר' יהודה אהרן הורוביץ], ועל פי רשימות הממשלה הליטאית.

ואלו הדברים העולים מתוך הרשימות,

אביו של הרב שך - ר' אפרים עזריאל נולד בעיר פומפיאן הסמוכה, בכ"ט סיוון תרכ"ה, [הרושמים רשמו שמשפחתו מוואבולניק, והברית נערכה על ידי ר' הירש זק]. לאחר שנשא את מרת בת שבע, נולדו להם כמה וכמה ילדים: א. שרגא פייביש נולד תרנ"ד, ב. ישראל מאיר נולד תרנ"ו, ג. אלעזר מן נולד תרנח, ד. הענא נולדה תרס, נפטרה ד' ניסן תרצ"ב. ר' עזריאל היה עגלון, נפטר תוך כדי ניתוח בבית חולים, ביום י"ט תשרי תרפ"ז, ולמחרתו נקבר בבית הקברות היהודי בפוניבז. זוגתו מרת בת שבע נפטרה ט' תשרי ת"ש.

אביו, ר' אשר שך, מופיע ברשימת משלמי המיסים מוובולניק בשנת 1892 ו1899. זוגתו מרת דבורה בת ר' זונדל. היו להן לפחות שני בנים ובת אחת, עזריאל הנ"ל ואלעזר מן שנולד תר"ל, ונפטר בהיותו בן 8. והבת נחמה מינדל נולדה תרל"ו.

אביו ר' אלעזר שך, נראה שהוא המופיע במפקד משנת תקצו, כתושב בביתו של אליהו בלוך. על פי האמור, שם אשתו ליבע.

אביו ר' וולף שך, נפטר כנראה בקיץ תקע"ו.

אביו ר' עזריאל.

הרב שך

בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.

 משפחת לויטן

אמו של הרב שך, מרת בת שבע, היתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. לא ידוע הרבה על אבותיו, ואף לא על קורותיו של ר' ישראל מאיר. בנו בספר אהלי יעקב, קורא לו הרב הגאון הצדיק. אביו של ר' ישראל מאיר היה ר' שרגא פייביש בן ר' משה בן ר' ישראל, ואשתו של ר' ישראל מאיר היתה מרת שרה הענא. ר' ישראל מאיר נפטר בפומפיאן טו חשוון תרנד בהיותו בן 56 שנים.

צאצאיו של ר' ישראל מאיר, מפארים אילן יוחסין זה, הם כיהנו ברבנות בליטא ובאמריקה, ונתפרסמו בעולם התורה.

הגאון רבי חיים סרנא זכר צדיק לברכה

מירושלים מגיעה הבשורה המרה, על הסתלקותו לגנזי מרומים, של הגאון הגדול רבי חיים סרנא ראש ישיבת כנסת ישראל חברון בגאולה.

רבי חיים סרנא, נולד לפני כשמונים ושתים שנה, בשנת תרפ"ט, בחברון עיר האבות, (כחצי שנה לפני הטבח הנורא), לאביו הגאון הגאון רבי יחזקאל סרנא מראשי הישיבה, ולאמו מרת פעשא מרים.
בבחרותו למד בישיבת לומזא בפתח תקוה, והמשיך את לימודיו בישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים.
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חיה רחל ע"ה, בתו של רבי אריה מלכיאל פרידמן הי"ד.

שנים רבות מסר שיעורים בישיבה, ולימים הקים מחדש ישיבה בבנינים הישנים שבשכונת גאולה, ועמד בראשותה.
לאחר שנים רבות של מחלה, נפטר היום, ה' תמוז תשע"א, ומסע לווייתו, יוצא בשעות אלו, מישיבת חברון כנסת ישראל להר המנוחות בירושלים בסמיכות למקום מנוחת רעייתו ע"ה.
רבי חיים ערךאת כתבי אביו והוציאם לאור עולם, וכמו כן חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, וקראם בשם 'באר לחי רואי'.

יחוסו לבית אבותיו

רבי יעקב חיים סרנא, היה בנו של הגאון הגדול רבי יחזקאל סרנא, בן רבי יעקב חיים סרנא, בן רבי שרגא פייבל סרנא גאב"ד האראדאק, בן ר' יוסף.
רבי יחזקאל סרנא, למד בישיבות סלבודקא וטלז, נישא לבתו של ראש ישיבת סלבודקה רבי משה מרדכי אפשטיין, לימים עם עליית הישיבה לארץ ישראל, נטל חלק מרכזי בהנהגת הישיבה, במסירת שיעורים ושיחות מוסר. הרבה מעול הישיבה היה מונח על כתפיו, ונחשב לבונה דמותה של הישיבה בירושלים. משנת תרצ"ד נתמנה באופן רשמי לכהן כראש הישיבה, אחר פטירת חמיו, תפקיד אותו מילא עד לפטירתו, ביום ו' אלול תשכ"ט. חתנו היה הגאון רבי אברהם פרבשטיין שכיהן כראש הישיבה שנים רבות. ובנו יחידו היה רבי חיים סרנא זצ"ל.

הרב יהודה עמיטל הלך לעולמו

בירושלים נפטר אמש, הרב יהודה עמיטל, שכיהן כראש הישיבה בגוש עציון שנים רבות.

הרב יהודה עמיטל נולד בגרוסוורדיין שברומניה בשנת תרפ"ה, לאביו הרבי יקותיאל קליין, ולאמו דבורה.
בנערותו למד בישיבה בעיר, שהוקמה על ידי תלמיד ישיבת מיר.

הוא שרד את השואה ועלה לירושלים, שם למד בישיבת חברון, ובישיבת קלצק בפרדס חנה.

נסמך לרבנות על ידי הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שבהמשך היה לחותנו זקינו כדלהלן.

ראש הישיבה בישיבת קלצק-הדרום, הרב צבי יהודה מלצר, ברבות הימים בחר בו להיות לו לחתנו.

חותנו הרב צבי יהודה מלצר, היה חתן הרב צבי שטיינמן שהיה אב"ד ברחובות.
חתן אחר של רבי צבי שטיינמן, היה רבי צבי הריס, ששימש כרב בליברפול, אנגליה.

להלן נפרט את סדר יחוס משפחת חותנו הרב צבי יהודה מלצר מצד הוריו.


הרב צבי יהודה היה בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר רבה של סלוצק, וראש הישיבה שם.

בן רבי ברוך פרץ בן ר' יעקב אייזנשטאט, בן ר' ברוך אייזנשטאט, בן ר' משה יעקב אייזנשטאט אב"ד קלעצק, בן ר' יונה מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלעצק בן ר' משה אייזנשטאט אב"ד קלעצק בן ר' מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלצק ומיר, בנו של הפנים מאירות, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.

רבי איסר זלמן מלצר, היה חתן רבי חיים שרגא פייבל פרנק [חתן רבי מתתיהו קוטלר], בן רבי צבי פסח פרנק, בן רבי משה פרנק, בן רבי יחיאל ויזאנער, ששימש כדיין בבית דינו של הגאון רבי יהודה בכרך.

רבי ברוך פרץ הנזכר לעיל, נשא לאשה את מרת מרים רייזל בת ר' דוד הוטנר. מלבד בנו רבי איסר זלמן היתה לו עוד בת אחת מרת פרומה רבקה אשת ר' בן ציון גלמובסקי, חותנו של הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז'.

מחקר שורשים במשפחת פרסקי

הפעם אחרוג ממנהגי, ולא אפרסם עץ משפחה מסודר, אלא אכתוב פרטים שעלו בידי תוך כדי חיפוש שורשים במשפחת פערסקי. מתוך כל הפרטים, ניתן ללמוד קצת על הכלל, אך עדיין אין כאן עץ משפחה מושלם.

בערב ראש חודש חשוון תשס"ט פורסם מכתב ביתד נאמן מבני משפחת וייס בירושלים, בו הם מבקשים את עזרת הציבור, לדעת את יחוסם. הם צאצאי ר' דוב אריה פרסקי בעהמ"ח כתר תורה, ומסורת במשפחתם, כי הוא מצאצאי ר' זלמן מוולוז'ין, ומבקשים לדעת כיצד הוא מצאצאיו.

ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר עמם דרך הטלפון שפורסם במודעה, לספר להם על המידע שברשותי, אך לא עלתה בידי. אי לכך, אני מפרסם כאן את החומר שהצטבר אצלי אודות משפחת פרסקי, ומי שיודיעם על הכתוב כאן, יבורך מן השמים.

• הספר כתר תורה, 'סדר המצות כדעת הרמב"ם נ"ע נחלקות ומבוארות דרך שיר', מאת הרב המפורסם וכו' מו"ה דוב ארי' פערסקי נ"י, נדפס מספר פעמים, לראשונה, נדפס בוילנא בשנת תרל"ו, כעבור ארבע שנים בשנת תר"מ נדפס שוב בוילנא, ובשנת תרמ"ה נדפס פעמיים, בוילנא ובירושלים. המחבר ומשפחתו, היו באותה עת כבר בירושלים.
  
• על שער הספר בדפוס ירושלים תרמ"ה, שנדפס בחייו על ידי חתנו ר' חיים מענדיל [בנו של ר' דוד קוסובר], נכתב כי המחבר הוא ממשפחת הגר"ח מוואלאזין. כמו כן, בהסכמת הגרי"ד סולובייצ'יק במהדורת וילנא תרמ"ה, הוא כותב 'ראיתי מעשה ידי ידידינו ש"ב הרב המופלג מ' דוב אריה וכו''. הריד"ס כידוע היה נינו של ר' חיים מוולוז'ין, ואף למד שם בישיבה, וכדלהלן. גם הנצי"ב [שאף הוא ממשפחת הגר"ח] כתב בהסכמתו לאחת המהדורות, שר' פנחס זעליג הוא מצאצאי הגר"ח.
• לפנינו אם כן שתי גירסאות, האחת המופיעה בספרי המחבר ולפיה, הוא ממשפחת הגר"ח מוולוז'ין או אף מצאצאיו, והגירסא השניה בידי צאצאיו כי הוא צאצא לר' זלמן מוולוז'ין.

• משפחת פרסקי היתה משפחה מאד ענפה בוולוזין, להלן נמנה אחדים מהם על פי המקורות שבידינו. אמנם, יתכן, שלא כל המשפחה הם מצאצאי ר' חיים או ר' זלמן, והקשר המשפחתי נוצר בשנים מאוחרות על ידי קשרי חיתון.
• במפקד האוכלוסין שנערך על ידי הממשלה בראשון באפריל 1858 - שנת תרי"ח, היו בעיירה וולוזין ששה עשר בתי אב, למשפחת פרסקי. א. אליה בן איצקו [יצחק]. ב. אווסי [יהושע] שמואל בן מורדוך [מרדכי]. ג. וולף בן לייזר. ד. טעוועל בן אברם. ה. יענקל בן שמויל. ו. מובשה [משה] בן טעוועל. ז. אברם בן גירשה [צבי]. ח. לייב בן לייזר. ט. מורדוך בן יוסל. י. זורוך [זרח] בן מאייר. יא. ברקו [דב] בן מורדוך. יב. איצקו בן יוסל. יג. וולף בן יוסל. יד. ברקו בן יענקל זעליק. טו. אליה חיים בן מאייר. טז. חיים בן גירשה.
• לא נזכר במפקד בבירור דוב אריה בן פנחס זעליג, אך יתכן שהוא מזוהה בשם 'ברקו בן יענקל זעליק', אם אכן הזיהוי נכון, הרי שהוא נולד בשנת תקצ"ד, אשתו היא לאה בת גירשה [הירש], ולהם שתי בנות, שורה ומינקה.
  
• אחד מרבותיו של ר' יוסף דוב סולובייציק בבואו לוולאזין, היה ר' שמשון פרסקי, ר' שמשון היה דיין בבית דינו של ר' איצלה כבר מהיותו בן שמונה עשרה. ר' שמשון זה, נולד בוולוזין בשנת תקע"א או תקע"ב, ולמד באולפנא רבתא הישיבה דוולוזין. בין השנים תקצ-תר, שימש דיין ומו"צ בוולוז'ין. בשנת תר"א נתקבל לרבה של העיירה טראב במחוז אושמינא, ובשנת תרי לאחר פטירת ר' יצחק, חזר לוולוז'ין להיות ראש בית דין שם, הוא שימש בתפקיד זה עד לפטירתו ביום ח' שבט תרכו, לאחר פטירתו נתמנה בנו ר' יהודה לייב פרסקי לדיין ומוצ דשם, הוא הוציא לאור חלק מחידושים ופסקי דינים של אביו, בשם 'זכרון שמשון' וילנא תרל"ט, והוא אסיפת חידושי הלכות ופסקי דינים ואיזה חידושי הגדות, הנמצאות בגנזי אבא מארי הרב הג' המפורסם חריף ובקי, צמ"ס, ירא וחרד לדבר ד', מו"ה שמשון זלה"ה שהיה ריש בי דינא דק"ק וולאזין יע"א. (הראשון לשושלת בריסק עמ' 74-5). לא זיהיתי את שמם במפקד האוכלוסין, וברשימות הספרים, נזכר הספר זכרון שמשון הנ"ל ורשום שמחברו הוא ר' שמשון רודנסקי ולא פרסקי.
  
• ר' אליהו יונה פרסקי בעהמ"ח כנפי יונה ועוד ספרים, ראב"ד בק"ק אסמינא, גם הוא במקורו היה מוולוז'ין כנזכר בספריו. בסוף ההקדמה לספרו כנפי יונה, הוא מזכיר את אביו 'המופלג איש כשר' מהו' יהושע סגל שהיה שו"ב בוולוז'ין. מרשימות המפקד הממשלתי, עולה כי הוא נולד בשנת תקצ"ו לערך, ובשנת תרי"ח כבר היה נשוי לפרומה בת יוסל' והיתה לו בת בשם זלדה בת שלש שנים. הוא גר בבית אביו, יהושע שמואל פרסקי ב"ר מרדכי.
  
• בספר 'לקורות עיר נאווהרדאק', מאת ר' משה מרקוביץ 'הסנדלר מרייסין', בסופו, יש רשימת פרענומראנטן, ונזכרים כמה וכמה מבני משפחת פרסקי מוולוזין. גם כאן צף הענין המשפחתי.. בנו של המחבר, ר' זלמן טוביה מרקוביץ, היה חתנו של זקן העדה וראש הקהל בוולוז'ין, ר' יוסף יוזל פרסקי. ר' יוסף יוזל זה, נזכר גם בספר הזכרון לוולוזין, ובנו, ר' ישראל היה הרב מטעם.
• גם נשיא מדינת ישראל, מר שמעון פרס, משתייך למשפחה זו, שמעון נולד כשמעון פרסקי, בשנת תר"פ בעיר וישניבה בפולין, אך הוריו במקור הם מוולוז'ין. אביו יצחק גציל [נולד תרנ"ט, נפטר י"ז אלול תשמ"ב] היה בנו של מאיר זלמן בן אברהם בן הירש. על מאיר זלמן נמסר כי היה צאצא של ר' חיים מוולאזין. [אף כי בויקיפדיה נכתב כי סבו האחר של פרס - צבי מלצר - הוא שהיה מצאצאי הגר"ח, בביוגרפיה הרשמית של פרס מאת מיכאל בר זהר, נכתב בפרק הראשון כי היחוס לגר"ח מוואלאזין עובר מצד האב].
• מי שלא משתייך כנראה למשפחה זו, הוא ר' יואל דוב פרסקי שחיבר פירוש בתי כהונה על המדרש, ונוה תהילה על הגדה של פסח, ועוד, שכן הוא היה כהן, כנכתב בשער ספריו. ועל שאר משפחת פרסקי לא מצינו כתוב שהיו כוהנים, זאת ועוד, לא מצינו שמקורו בוולוזין.
  
• ר' אליהו יונה הנ"ל, שבמקורו אכן היה מוולוזין היה לוי, על האחרים לא נכתב אם היו לוויים, או כוהנים, או ישראלים.
  
• מצורף כאן קישור לאתר באנגלית, ובו פרטים רבים על משפחת פרסקי, כולל תמונות [שברובם נלקחו מספר היזכור לעיירה וולוזין].
  

פסח כשר ושמח

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

ראש וראשון למשפחה זו הינו ר' מאיר שלום הכהן גוריון, בן ר' שמריהו.

מקור שם המשפחה 'גוריון' הינו על שם נקדימון בן גוריון, היתה לראשי המשפחה מגילת יוחסין שהגיעה עד לנקדימון בן גוריון והיא אבדה בעת שפרצה אצלם שריפה.

הידיעות שיש בידינו אודות ר' מאיר שלום גוריון הם לא רבות, ומתחילות בימי עלומיו, היה מבחירי תלמידיו של ר' חיים מוואלוז'ין, ושימש אותו ארבע עשרה שנה, ידוע שזמן מה אחר נישואיו ישב בקארעליץ מקום מגורי חותנו, לאחר מכן נתמנה על פיו של ר' חיים להיות ר"מ בקלויז של היסו"ד בוילנא, והיה שם הראש ישיבה השני תחת הנהגת ר' חיים עפשטיין הנקרא ר' חיים גיטקע טויבעס. בתולדות חכמי ירושלים מסופר שהתלמידים לא העריכוהו מספיק, ור' חיים מוולוז'ין שהה עימו בישיבתו במשך כחודשיים תמימים על מנת לעודדו. בהמשך כיהן פאר כאב"ד בערים איויה ומאלאט וכן גם בקארעליץ. בסוף ימיו נסע לירושלים, עם ידידו ר' יוסף זונדל מסלנט, [עליו כתבנו כמה מאמרים לתולדותיו, יחוסו, וצאצאיו] ושם נפטר ט"ז סיוון תקצ"ט, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. ונספד על ידי רבינו משה סופר מפרשבורג בעל החתם סופר. זו' של ר' מאיר שלום מרת יאכנה בתו של ר' שאול בר' יוסף מקארעליץ, התפרנסה בימי שבתה בירושלים מעשיית יין. נפטרה בשנת תר"י לערך. וכתבו עליה גאוני ירושלים 'וי לארעא קדישא דאבדה קברניטא שלה'. בהקדמה לספר תשובות-לשואל הנ"ל מספר רמ"מ זלמנוביץ, שר' מאיר שלום היה נקרא גוריון ואחר כך במשך הזמן נתחלק השם הנוסף (פאמילע=נאמען) לשלשה שמות מיוחדים, שנתחלקו בין בניו: קארעליץ על שם ישיבת הגאון ר' מאיר שלום בעיר קארעליץ שהיה חתן שמה. מאירוב – מיאיירוב על שם האבא ר' מאיר, ובשם גוריון החזיק בנו הגאון ר' משה יואל.

צאצאי ר' מאיר שלום:

• בנו בכורו של ר' מאיר שלום, ר' אהרן שאול זעליג הכהן, מלפנים נקרא גם הוא גוריון כאביו אך שינה את שם משפחתו למאירוב, על שם אביו. ר' אהרן שאול זעליג נולד בשנת תקע"ג, עוד מילדותו ניכר בכשרונותיו הגדולים, וראו מראש כי הוא יהיה לאור גדול, כבר מהיותו בן ארבע שנים, החל ללמוד גמרא, ובהיותו אך כבן י"ח שנים כבר נתמנה לראש ישיבה רבתי במינסק על מקום חותנו ר' אברהם דווארצער, בכהונה זו שימש שנים רבות כי סרב לקבל עליו רבנות, עד אשר תכף עליו הכורח ובהיותו בן ארבעים שנה, בשנת תרי"ג נלקח לרבנות העיר בריינסק, ובשנת תרכ"א נתבקש לרבנות פרוזשאני פרוזינא [על שמה נתפרסם כר' שאול פרוזינער - פרוזאנער]. בשנת תרכ"ח תקע מושבו בעיר הגדולה דינאבורג, היא דווינסק, עם פטירתו של הרב הקודם, הרב הגאון ר' יהודה לייב זלקינד [הידוע בשמו ר' לייב בטלן בעהמ"ח שו"ת זכר יהודה], ונתמנה על מקומו להיות לאב"ד. במשך שבתו על כס הרבנות הגדיל לעשות תקנות נחוצות ומועילות, ונודע בסגולותיו היקרות ובמידותיו התרומות ובפזרנותו לצדקה. בהקדמה לספרו תשובות לשואל, מסופר כי היה כמעיין המתגבר וכנחל נובע בחידושי תורה וסברא ישרה כאחד מגאוני הראשונים, ומה שנדפס בספר תשובות-לשואל, זה רק שארית הפליטה מרוב חידושיו. ואכן כעבור כעשרים וחמש שנה, נדפס בירושלים בהוצאת מוסד הרב קוק ספרו מגן שאול חידושים וביאורים בש"ס, מתוך כתבים שנשארו ממנו בידי נכדו ד"ר יהודה כהן מאירוב מאיר-רב. ר' שאול זעליג נפטר בחודש שבט בשנת תרל"ט, לאחר פטירתו נדפס בוילנא הספר מגן שאול והוא 'הספד ואבל כבד על הרב הגאון המפורסם מוהר"א שאול זעליג הכהן זצוק"ל האבד"ק דענאבארג' מאת ר' אברהם צדוק בוגין ר"מ ומ"מ דק"ק דרויא. צאצאיו: א. ר' משה יהודה הכהן, נשא לאשה את בת דודו מרת הדס, ונפטר צעיר. ב. ר' שמריהו מאירוב, זו' מרת בלומה בת ר' יהודה לייב אייזנשטיין ממזריץ, עלו לארץ ישראל בשנת תרע"ד, ובכ"ו אב, נפטרה מרת בלומה הנ"ל והובאה לקבורה בבית הקברות הישן בתל אביב, בנם הוא ד"ר יהודה מאירוב שהוציא את הספר של סבו, נולד תרל"ה, עלה עם הוריו לארץ והיה עסקן ציבורי בקופת הגמ"ח בחולון, נפטר ז' טבת תשכ"ג, ובתם היא שרה אוזורקובסקי - עזריהו. ג. מרת בילה אשת ר' ישראל מלצר. ד. מרת פאיע רבקה אשת ר' משה הכהן קארעליץ בן דודה, ראה להלן.

• בנו השני של ר' מאיר שלום, ר' יהודה לייב הכהן קארעליץ אב"ד מיכאלישאק, ר' יהודה לייב קרליץ וזו' מיכלא אסתר בת ר' ברוך הורוביץ אב"ד שווינציאן, נפטרה י"ג תשרי תרמ"ג. ר' יהודה לייב היה עילוי מצויין במינו, נולד בשנת תקס"א בעיר קארעליץ לאחר נישואיו שקד על התורה בניישטאדט במשך שלש שנים, האף שלא קיבל תמיכה מחותנו. עוד בעודנו רך בשנים כבן י"ט היה מלא וגדוש במקצועות של ש"ס ופוסקים, וקבל סמיכה מאת הגאון המופלא ר' אבלי פאסוואלער הראב"ד דוילנא, ועל פיו נתמנה אז להיות אלוף לראש עדת מיכאלישאק ושמה ישב על כס הרבנות שישים וארבע שנים רצופות, ובכל משך הזמן הכביר הזה מאן לקבל שכירות, והיה מתפרנס מעסקו הקטן שניהלה אשתו מרת מיכלא אסתר. הוא נפטר בשיבה טובה בן פ"ד שנים, ח' כסלו תרמ"ה.

צאצאיו של ר' יהודה לייב: א. ר' משה הכהן קרליץ, חתן דודו ר' שאול זעליג, בתחילה נתמנה לרב במגרש חדש [נייע פלעצער] על יד דווינסק, והשקיע כל כוחותיו ליסד שמה ת"ת וגם ישיבה רבתי שיצאו ממנה כמה גדולי תורה, וכשחותנו ר' שאול זעליג היה חלוש וחולה גדול, נטל עליו לנהל את משרת הרבנות בדווינסק ונתנה שם לרב וראש דיינא עד סוף ימי חייו, נפטר בשנת תרנ"ח בעיר דווינסק, בסוף ספר תשובות לשואל מחותנו נדפסו ממנו גרגירים אחדים ח"ת. בנו האחד של ר' משה הלא הוא ר' ברוך הכהן קרליץ היה חתנו של הגאון ר' חיים ברלין שהיה גאב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים. [בסוף ספר תשובות לשואל נדפס קונטרס זעיר דברי חיים ובו מדברי תורתו של ר' חיים ברלין שכידוע רוב כתביו נאבדו בספינה על הים בנסעו לארץ הקודש, והמעט שמתפרסם שם, הוא ממכתבים ששלח לחתנו ר' ברוך]. ובנו האחר הוא ר' אברהם הכהן קרליץ שנדב מהונו להדפיס את הספר תשובות לשואל לזקינו. ב. ר' שאול בנימין הכהן אב"ד ראדישקעוויץ, למד בישיבת וולוזין בתקופתו של ר' איצעלע, ואחר כך ישב באהלה של תורה בעיר אסטרין פלך וילנא, במשך שבע שנים. משם נלקח לרבנות בעיר זאלודאק ומשם לראדושקאוויץ. בשנת תרי"ז או תרי"ח, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו ירושלים ופעל בה רבות, בנה מחדש את בית הכנסת החורבה, היה ממייסדי ישיבת עץ חיים וממפתחי החינוך בירושלים. אשתו של ר' שאול בנימין שמה היה תמרא צפורה בת ר' מרדכי, שהיה נגיד נכבד בעיר שווינצאן, ונפטרה בירושלים ב' סיון תרמ"ה. ר' שאול בנימין נפטר י"ח כסלו תר"ם, בסיביר בעיר טיומען פלך אומסק, בעת שהותו במסעיו לטובת צרכי ירושלים. צאצאיו של ר' שאול בנימין: 1. ר' מאיר שלום הכהן, נולד ט' כסלו תר"א בשווינצאן, בשנת תרט"ז נשא לאשה את מרת צביה בת ר' משולם זלמן רבינוביץ ב"ר דובער אב"ד ראסיין, ומעב"ק. לאחר נישואיו סמך על שולחן חותנו הגביר בראסיין, עברו עליו כמה עקתי, ובשנת תר"ל נתמנה לאב"ד בריינסק, לא האריך שם ימים כי נפטר ז' שבט תרמ"ד. ספרו, מלחמת שלום נדפס בווילנא תרמ"ו על ידי בנו ר' ברוך קאהן מבריינסק, ונשארו ממנו עוד חידושים בכתב ידו. ר' ברוך קאהן, שלמד בוולוזין ונסמך להוראה על ידי דודו ר' משה יואל גוריון, ועל ידי ר' אליהו פיינשטיין מפרוזינא, הלך לו לאמריקה ונתפרנס ממעשה ידיו, וחיבר ספרים רבים ביניהם ספר שביל הזהב וספר משמיע שלום, וגם נדפס ממנו ספר הזכרון לתולדות משפחתו נ.י. תר"פ. 2. מרת רבקה אשת ר' אריה לייב רלב"ג גבריאלוביץ, בנו של הרב אליעזר דן רלב"ג. 3. מרת חוה שרה אשת ר' חיים הירשנזון מירושלים, בעל מחבר ספרים רבים, שנדפסו ברובם בירושלים בדפוס של המשפחה. היה קשור לתנועת המזרחי, עזב את ירושלים וכיהן ברבנות בקושטא, ובסוף ימיו היה רב בניו ג'רסי, ושם נפטר בשנת תרצ"ה. ג. ר' מאיר שלום הכהן בווילנא, חתן ר' יצחק טיקטין משם. ד. מרת האדל הדס , בראשונה היתה אשת בן דודה ר' משה יהודה הנ"ל, ובשנית נישאה לר' מרדכי עליאסברג אב"ד בויסק, ר' מרדכי עליאשברג חיבר שו"ת תרומת יד ושביל הזהב. גם הוא בזיווגו השני. כן כתב בנו ר' יהונתן בהקדמתו לספר שביל הזהב. מזיווג זה נולדה אשת ר' אלחנן הכהן גאב"ד סוואטין פלך קובנא. ה. מרת דברה אשת ר' מרדכי זייגער מאכער, בן הגאון ר' יעקב קראזער.

• בנו השלישי, הגאון ר' משה יואל הכהן גוריון אב"ד אניקשט, ר' משה יואל גוריון מפורסם בחיבורו שו"ת ראשי בשמים וילנא תרמ"ד. נולד בשנת תקע"ט. מנתוני המפקדים בליטא של שנת תרנ"ז עולה, כי קודם לכן היה גר בוילקומיר, כמו כן, נראה כי כבר התאלמן בשנה זו. צאצאיו: א. ר' שמריהו גוריון נשא לאשה את מרת רחל בת ר' יצחק שירווינטר מ"ץ דוילנא. ב. בן נוסף של ר' משה יואל, הוא מאיר המופיע ברשימות הפראנומעראנטן מפוניבז' על ספר אורח לחיים משנת תרל"ח, ומשנת תרמ"ב חתום על ספר וניגש הכהן בשם מאיר רפאל, נמצא רשום ברשימות המס משנת תרנ"ב כסוחר. ברישומי הלידה מפוניבז' מופיע בשנים 1873-86 שנולדו ילדים למאיר רפאל ואשתו סלאווה רחל בת משה קישין [נולדו בנימין זאב, חיים, שאול זעליג, פרידה, גרונה ופעשא]. ג. מרת פראדל אשת ר' יהודה טרויב, בנו של ר' אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן. ד. מרת חנה דבורה.