יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 
ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.
בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.
כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.
בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.
כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.
רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.
רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.
רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.
רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.
רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.
רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.
הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.
החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,
רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:
הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.
 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].

20 comments:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  3. הרב וועקשטיין כותב שמה ש"אחות" הש"ך, נשאת ל"חותן" הש"ך ר' שמעון וואלף! ומזווג זו נולד להם להם נכדם ה"פנים מאירות".
    ועל מה אתה מבסס "פקפקוך"?

    השבמחק
  4. איני מבין, הלא גם אחיו של הש"ך בהסכמתו לפנים מאירות על ב"ק מכנהו "נכד אחותי"?
    ומכאן גם ראיה שלא הי בן אחות הש"ך אלא נכד אחותו, כמש"כ החיד"א בשה"ג.

    השבמחק
  5. עיין שוב.
    אחות השך, היתה אשתו השניה של חותן השך, והיא היתה אמה של אמו של הפנים מאירות, והכל מתיישב.

    על פקפוקי, אאריך בימים הקרובים, ואעלה הכל על הכתב בעזרת השם.

    השבמחק
  6. מחכים בכליון עינים.

    השבמחק
  7. ממתין גם כן.

    ובהקשר זה עוד שאלה - לדעתו של וקשטיין, היה חותנו של הש"ך, שמעון וואלף מוילנא, נשוי 3 פעמים, כאשר אשתו הראשונה (חמותו של הש"ך) לא ידוע מי היתה, השניה היתה אחות הש"ך, והשלישית בתו של הירש דולינר.

    לא התעמקתי עדיין בתאריכים, אבל אני סקרן לדעת הם יש תימוכין לכך, ואולי בכלל היתה ביילא בת הירש דולינר אשתו הראשונה של שמעון וואלף וחמותו של הש"ך, ויוצא שהיה (שמעון וואלף) נשוי פעמיים בלבד, ואיננו נצרכים לזיווג נוסף.

    השבמחק
  8. מרת בילא דאהלינער, נפטרה בהילדסהיים שבאשכנז, ואילו הסיפור קרה בווילנא, לכן ע"כ שהי' לו לפי"ז שלשה נשים.

    השבמחק
  9. צודק. אין לי את הסיפור מולי, האם נכתב כתוצאה מאיזה רדיפות נדדה אחות הש"ך לווילנא ?

    השבמחק
  10. גזירות ת"ח ות"ט שבמדינות פולין, גזירות אלו הגיעו לווילנא שבמדינת ליטא רק בשנת תט"ו.

    השבמחק
  11. מבית געשטעטנער11 באפריל 2011 בשעה 22:25

    הפנים מאירות בשו"ת ח"א סי' כ"ב כותב אחר זה בא לידי ספר גבורות אנשים וכתובים בסופו שו״ח מאבי אמי
    רבתי ע״ה הגאון מוה"ר מאיר ז״ל אביו של הש״ך הרי מפורש שאבי הש"ך הי' אבי זקנתו

    השבמחק
  12. יש שפירשו, 'אמי רבתי' - אמי מגדלתי.

    השבמחק
  13. מבית געשטעטנער13 באפריל 2011 בשעה 0:52

    לבנימין אמר המבית געשטעטנער: אם למדת מס' יבמות עליך לידע כי אמי רבתי פירושו זקנתי, ואם אתה מפרשו אמי מגדלתי אתה מוליד טעאריע חדש כאילו הפנים מאירות לא נתגדל בבית הוריו, ובפרט שכבר העיר ירמי' שאחי הש"ך כות בהכסכמתו לפנים מאירות על מס' בבא קמא מכד אחותי

    השבמחק
  14. אני לא טוען אחרת. הבאתי את הדעות האחרות.
    גם הפקפוקים שלי, הם לא בנושא זה, אלא בנושא אחר.

    השבמחק
  15. מבית געשטעטנער13 באפריל 2011 בשעה 20:04

    רבי שלמה גשטטנר חתן רבי בנימין אייזנשטאט
    זהו טעות, כי אבי ר' שלמה געשטעטנער ר' יעקב יודא הי' חתן ר' שלמה א"ש משלייניג בן ר' בנימין מלאקענבאך

    השבמחק
  16. דברי נלקחו מכתביו של ר'נתן געשטעטנער עצמו.
    האם הוא חזר בו?

    השבמחק
  17. מבית געשטעטנער13 באפריל 2011 בשעה 23:38

    ולבנימין אומר איני יודע היכן מצתא את "הכתבים" ואולי היא מגילת סתרים, והא לך מה שנמצא בכתבי הג"ר נתן זצ"ל

    בן איש חי הרבני הנגיד הקצין המפורסם מופלג בתורה ויראת ה׳ טהורה מוה״ר יעקב יהודה המכונה ליב געשטעטנער זצ״ל בק״ק טשארנא חתן הרב הגדול בתורה המפורסם מוה״ר שלמה א״ש זצ״ל בק״ק שליינינג בן הגאון הגדול המפורסם מוח״ר בנימין א״ש זצ״ל אבד״ק לאקענבאן בן הגאון רשכבה״ג רבינו מאיר א״ש זצ״ל אב״ד אייזנשטאט בעל שו״ת פנים מאירות.
    העתק משו"ת להורות נתן חלק א

    זקיני הר״ר ליב געשטטטנער ז״ל מטשארנא וכו' ור׳ ליב היה חתן הג״ר שלמה א״ש ז״ל משליינינג, בן הג״ר בנימין א״ש ז״ל אב״ד לאקענבאך וכו' בן הגאון בעל פנים מאירות ז״ל.
    העתק משו"ת להורות נתן חלק ח

    בן הרבני הצדיק הנגיד המפורסם מוה״ר יעקב יהודה המכונה ליב געשטעטנער זצ״ל בק״ק טשארנא, וכו' חתן הג״ר שלמה א״ש זצ״ל מק״ק שלייניג, בן הגאון רבי ב נ י מ י ן א ״ ש זצ״ל אבד״ק לאקענבאך וכו' בן הגאון רבי מאיר א״ש זצ׳׳ל אב״ד אייזנשטאט בעל פנים מאירות
    העתק משו"ת להורות נתן חלק יג

    השבמחק
  18. צודק.
    עמך הסליחה.
    תיקנתי בגוף המאמר.

    השבמחק
  19. הגר"ן גשטטנר זצ"ל הוכתר כרבה של קרית אגודת ישראל בשנת תשכ"ה ולא כמו שכתבת. הגר"ן גשטטנר הוא זה שיזם את בית דין צדק 'זכרון מאיר' הבי"ד הראשון שבבני ברק, וישב בדין שנים רבות יחד עם הרב וואזנר שליט"א והרב אונגר והרב ברנפלד זצ"ל, ואז בית הדין לא היה של הרב וואזנר שליט"א כפי שכתבת.
    בכבוד רב
    אחד מתלמידיו הקרובים

    השבמחק