‏הצגת רשומות עם תוויות אייזנשטאט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אייזנשטאט. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 7 בינואר 2021

הגאון רבי אברהם בנדיקט זצ"ל

הגאון רבי אברהם בנדיקט, נפטר הערב בבני ברק, לאחר שנים רבות של הרבצת תורה.
במאמרנו זה, נסקור את שושלת היוחסין שלו, כפי שכתב הוא עצמו. אך תחילה קורות חייו בקצרה.

רבי אברהם נולד בפרעשבורג המעטירה,עירו של מרן החתם סופר, בשנת תרצ"ו לערך, ובילדותו עלתה משפחתו לארץ ישראל. וגדל בתל אביב, בחרותו נסע ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, והיה חביב על ראשי הישיבה. נשא לאשה את בתו של רבי משה בנימין שוייצר, [מעט מדברי תורתו ולזכרו, נדפסו בקובץ זכרון עטרת משה, בני ברק תשנט].
זמן קצר לאחר נישואיו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת חוג חתם סופר בבני ברק, שיסד הגאון רבי יצחק שלמה אונגר. ובמשך שישים שנה כיהן כר"מ בישיבה, ואף שימש כבעל תפילה בתפילת שחרית בימים נוראים בישיבה. 
לפני מספר שנים, הביא לדפוס את חידושי תורתו על סדר המסכתות בספרי באר אברהם, ואת חידושיו באגדה בספר באר המועדים, ובסופו הדפיס גם מגילת יוחסין לתולדות משפחתו, עם בירורים מעמיקים על מקור משפחת בנדיקט/בנעט, משם נלקחו עיקרי הדברים דלהלן.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו רבי אליהו בנדיקט, נולד בשנת תרס"ט בפרשבורג, בשנת תרצ"ה נשא לאשה את מרת רות לבית סטפנסקי. לאחר נישואיהם עלו לארץ ישראל, אך לאחר זמן קצר חזרו לפרעשבורג, ואחר פטירתו של אביו, שוב עלו לארץ בשנת ת"ש, היה ממיסדי חוג חתם סופר בתל אביב נפטר י"ח אייר תשכ"ה, והובא למנוחות בבית החיים זכרון מאיר בבני ברק, מרת רות האריכה ימים אחריו, ונפטרה בראשית שנת תשמ"ג.

יום שלישי, 5 באפריל 2016

הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

את הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק, הכרתי אישית מילדותי בבית סבי שדר בשכנות אליו.
מני אז בזכרוני,
נהירת התלמידים לביתו, בכל עת, ובפרט לעת צללי ערב ביום השבת, לתפילת מנחה, ולאחריה לסעודה שלישית, ודברי תורתו על הפרשה, ומעניינא דיומא.
הסוכה הגדולה שהיו בונים עבורו בחצר, ודלתה כמעט שלא נפתחה בכל ימי החג.
ובעיקר, הנעימות, ומאור פניו בכל עת.
רבי מאיר, נולד בבריסק בשנת תרפ"ט, עם פרוץ המלחמה העולמית נמלט עם אביו לווארשא, ומשם, הצליחו להימלט התופת, והגיעו לארץ ישראל, עם כמה מאחיו, כשאמו ועוד מאחיו ואחות אחת, נותרו בווילנא, ונהרגו בידי הנאצים ימ"ש.
בבואו לירושלים קנה את תורתו ב"עץ חיים" אשר בירושלים.
בשנת תשי"ט נששא לאשה, את רעייתו לבית בנדיקט מבני ברק.
כל ימים גר בשיכון אגודת ישראל ברח' חזנוביץ. וכל ימיו הרביץ תורה לתלמידים מקשיבים.

לפני מספר שבועות, לקה באירוע מוחי, שממנו לא קם, היה מאושפז בבית חולים עד לפטירתו במוצאי שבת האחרון.
לפנינו מאמר ליחוסו, פרי עטו של אברהם ישעיהו מקרית ספר.


 במוצאי שבת האחרון נפטר לבית עולמו הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק ראש ישיבת בריסק בהותירו אחריו משפחה מרוממת ותלמידים רבים, הגר"מ היה בן 87 בהסתלקותו.


להלן ידיעות על משפחתו וייחוסו למעלה בקודש, בייחוס זה יש להאריך הרבה עד אין קץ, נשתדל לקצר ולכתוב את הידיעות החשובות ביותר.

רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק זצ"ל חתן הרה"ג ר' יחיאל בנדיקט זצ"ל מבני ברק, על חותנו וייחוסו, להלן.

בן מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב מבריסק, רבי מאיר היה אחד מתוך אחד עשר ילדיו של הגרי"ז, אשר שניים מהם עודם חיים עמנו לאוי"ט, הבן הגאון רבי יוסף דב זצ"ל נפטר בב' באדר תשמ"א, הבן הגאון רבי רפאל זצ"ל נפטר בשנת תשנ"ז, הבן רבי חיים זצ"ל נפטר בשנת תש"ס, הבת הרבנית ליפשא ע"ה אשת הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל נפטרה בתשרי תשס"ט, מלבדם הבת פריידל נפטרה בצעירותה. הבת גוטל, הבן נפתלי צבי יהודה, והבן שמואל יעקב הי"ד נרצחו בשואה יחד עם אמם מרת הענדל הי"ד, בת רבי חיים אויערבאך, בן רבי משולם אויערבאך, בן הגאון רבי מאיר אויערבאך מקאליש בעל "אמרי בינה" נפטר בירושלים ה' אייר תרל"ח, בן הגאון רבי יצחק איצק אויערבאך בעל דברי חיים,

יום חמישי, 7 במאי 2015

משפחת שיף מצעהלים - וינה, היחוס לפנים מאירות



עוסקים אנו ביחוסו של הרב וואזנר, וכעת נספר על יחוסו מצד אמו.
כאמור, אבי אמו של הרב וואזנר, היה רבי בן ציון שיף מוינה. תלמיד המהר"ם שיק, ותחילה נביא כאן סיפור מעניין אודותיו שנשתמר במכתב ששלח הגאון רבי יוסף פיש מרוזנברג בשנת תרל"ז אל המהר"ם שיק, ונשתמר המכתב המקורי בכתב ידו, אצל האספן הנודע רבי שאול הוטערר מאנטוורפן, ונדפס בשות מטה יוסף, במהדורה החדשה בני ברק תשסה, עמ' רכ, וכך הוא כותב בשלהי המכתב:
"אחרי אשר חתמתי שמי, ויקר אלי איש א' ירא וחרד לדבר ה' מאד ובר אוריין חשוב, ואמר: הנני שמח מאוד מאוד על כי מצאתיך כותב אגרת להגאב"ד דק"ק חוסט נ"י, זה שני ירחים [הייתי] בע"מ וויען ונקראתי מהקצין הרב ... מו"ה בנציון שיף נ"י לבוא אצלו בליל [שב"ק] לסעודת זכר, ונעניתי לו ראשי, והל[כתי ... ע]ם אחוזת מרעים, וכאשר ראינו סביב ל[החדר] ולא ראינו שום קינדבעט בריפף [שמירה ליולדת] ... [על מ]טתה של יולדת, כן תמהנו ושאלנו ... היתכן שמדקדק במצות כמוהו יניח ... כזה הנהוג בכל בתי ישראל ה ...נפלאות היא בענינו – והוא השיב ... [מ]יין רבי חוסטער רב האט גע[זאגט] ער האלט ניכטס דאפאן דארום ... ע"ז השבנו אם גם איש נ[אמן] ... מעם הוא, קשה להאמין על צ... שאל נא עתה את [הרב] נ"י בעצמו, אולי ייטיב עמנו לגלו[ת] ... [הטעם] בזה.
ועתה נמשיך ביחוסו, ותחילה נספר על יחוס אבותיו של רבי בנציון שיף, בתיקון טעות ממה שכתבנו בפעם הקודמת. וזה סדר היחוס, על פי כתבי רבי אברהם בנדיקט בספרו באר המועדים חלק ב', ועל פי ספר יחס משפחת שיף שנדפס בוינה תשי"א, ומקורות נוספים.
  • רבי בנציון שיף, [ברנדר שיף] נולד בשנת תר"ד בעיר צעהלים, לאביו רבי יעקב יצחק שיף, ולאמו מרת טשארנא. כאמור, בבחרותו למד בישיבתו של המהר"ם שיק בחוסט, ונחשב לאחד מחביבי תלמידיו, והיה מספר עובדות רבות שראה אצל רבו. נשא לאשה את בתו של ר' שמואל ווייס ממיאווע, כאמור, אחר נישואיו קבע ר' בנציון את מושבו בוינה, ואף שימש כנשיא ק"ק שיפשהול בעיר, נפטר ביום כ"ו טבת תרע"ח, והובא לקבורה בעיר צעהלים, מקום מגורי אבותיו.
  • אביו, רבי יצחק יעקב שיף, [איגנץ שיף] ממיסדי קהילת החרדים בוינה, ק"ק שיפשוהל, בה כיהן הגאון רבי זלמן שפיצר כאב"ד. נולד בשנת תקס"ב נשא לאה את מרת טשארנא בת חנה, היא נפטרה ביום י' אב תרכ"ד, אז נשא ר' י' יצחק אשה שניה בשם גיטל שלוס, היא האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת תרמ"ב. ר' יעקב יצחק חתום פרענומעראנטן מצעהלים על ספר עקידת יצחק, פרעשבורג תר"ט. נפטר ביום י"ד חשון תר"ל, והובא לקבורה בק"ק צעהלים. צאצאיו: היו לו 12 ילדים מאשתו הראשונה, ארבע בנות ושמונה בנים, ומהם ר' שמואל שיף זו' מרים קאהן, אבי ר' דוד שיף, אשר מצאצאיו יצאה משפחת שמידל ועוד. אחת מבנותיו של רבי יצחק יעקב, היתה דבורה אשת ר' יחיאל כץ קליין אשר מצאצאיו יצאה משפחת בנדיקט ועוד.
  • אביו רבי בנימין שיף, נולד בשנת תקמ"ב בעיר שליינינג, ועבר עם אביו לצעהלים. בהיותו כבן שמונה עשרה, נשא לאשה את מרת מרים. נפטר ט"ו טבת תר"ט בצעהלים. היו להם תשעה ילדים, ומהם: שלמה הירש שיף נפטר תרמא, גבריאל שיף נפטר תרנה, אברהם נפטר צעיר תקצט, ור' יצחק יעקב הנ"ל.

יום שבת, 4 באפריל 2015

אהה! רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל

בבני ברק נפטר בליל הסדר הגאון הגדול פוסק הדור רבינו שמואל הלוי וואזנר.

ואלו תולדותיו, נולד בוינה ביום ב' אלול תרע"ג, למד בישיבת נייטרא ובישיבת חכמי לובלין אצל הגאון רבי מאיר שפירא.
ביום ל' ניסן תרצ"ז נשא לאשה את זוגתו מרת רבקה בת רבי מרדכי גלבר בבית הכנסת הגדול בפרעסבורג, היא נפטרה לפני קרוב לעשרים שנה ביום י"ט טבת תשנ"ו.
הרב וואזנר [משמאל] בצעירותו, עם חבר בית דינו הגרי"ש אונגר

בראשית שנת תרצ"ט עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים שלא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל, ואחרי חודשיים של שיוט מול חופי ארץ ישראל, כשנגמר הדלק בספינה, קפצו שישה עשר מן המעפילים אל הים במרחק שני קילומטר מן החוף, ומתוכם רק שישה שרדו והגיעו אל החוף, בהם הרב וואזנר ורעייתו.
בתחילה קבע מושבו בירושלים, בשכונת בית ישראל, ואחר כך בגבעת שאול, באותם ימים היה מוסר שיעור בגרמנית בשכונת בית וגן. 
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הזמנתו של מרן החזון איש, לכהן ברבנות שכונת זכרון מאיר, ושם יסד את ישיבתו  - יח"ל - ישיבת חכמי לובלין, על שם רבו הגר"מ שפירא, ותלמידי הישיבה שנהרגו בשואה.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו רבי יוסף צבי וואזנר, נולד ביום י"ג ניסן תרמ"א, נשא לאשה את מרת רחל (רוזה) לבית שיף, שנתברכה לפני נישואיה מהחפץ חיים שתזכה לזיווג הגון ולבן שיאיר את העולם כולו, אחרי שויתרה על הצעה מפתה להצטרף לאופרה הוינאית.

יום שלישי, 23 בדצמבר 2014

רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב



היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].
רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".
רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

יום שני, 4 באוגוסט 2014

הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל

היום בערב תשעה באב, מלאו עשר שנים מיום פטירתו של הגאון הצדיק רבי יצחק זילבר, ששמר על יהדותו בשנים הקשות ברוסיה, ובשנותיו האחרונות, נחשב לסמכות הרוחנית של יוצאי ברית המועצות, אין לי היכולת ואין לי גם הצורך, להכביר מילים על אישיותו המיוחדת, ועל פועלו הרב, שכן עוסקים בכך תלמידיו הרבים, שממשיכים את דרכו, וגם כתבו את תולדותיו בספרים שנדפסו בשנים האחרונות. ספרו הביוגרפי של ר' יצחק, נדפס עוד בחייו, והביאו לדפוס על פי דברי הגאון רבי יצחק הוטנר שאמר לו כי מצוה עליו לספר את קורותיו ברוסיה, ושם הספר בגירסתו העברית, הוא "להשאר יהודי". מזכרונות תלמידיו נדפס ספר נוסף בשם "אחד מל"ו".
רבי יצחק זילבר, ויקימדיה

בלווייתו, שהתקיימה בליל תשעה באב, הזכירו כמעט כל המספידים את המימרא הידועה, "קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית המקדש".
אנו עוסקים ביחוסם של צדיקים, ובכך נכתוב כאן, את יחוס משפחתו של הצדיק רבי יצחק זילבר זצ"ל.
  • אביו, הגאון רבי בן ציון חיים זילבר אב"ד קאזאן, בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, ולאחר נישואיו בב' תמוז תרע"ד, לימד בסניף הרזיצאי של הישיבה, במלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתו מאיזורי הספר אל תוככי רוסיה, וכך מצאו את מושבם בעיר קאזאן בלי יכולת לשוב לביתם. כאן נתגלה רבי בן ציון במיטב כוחותיו, כאשר בימים הקשים ההם תחת אימת הקומוניסטים, במסירות נפש מופלאה מילא את התפקידים של הרב, ודאג לכל ענין שבקדושה. בספר אודות רבי אליעזר דון יחיא שנדפס בירושלים מוכתר רבי בן ציון בתארים: "למדן חשוב, צנוע וטהור הנפש". זוגתו מרת לאה גיטל לבית משפחת שפירא.
  • אביו, רבי יצחק ציוני בעהמ"ח עולת יצחק, נודע בסביבתו לגאון צדיק וקדוש עליו, וסיפורי נסים סופרו עליו, נודע בכינויו ר' יצל'ה רזיצר, על שם עיר מושבו רזיצה. נולד בשנת תקפ"ה לערך. בצעירותו, בהיותו פחות מבן שלושים שנה, נתמנה לכהן כרב בקריסלאווע - קרסלבה, ואחרי כן נקרא לרזיצה, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תר"ס. זוגתו השניה מרת חוה היא אמו של רבי בן ציון הנ"ל, היתה ממשפחת ראווינסון, והיא ממשפחת בעל הבאר הגולה, בקרבת משפחה אל משפחת ריבלין ומשפחת הגאון מוילנא. צאצאיו מזיווג ראשון: א. רבי דוד [צבי] ציוני רב בלוגא, ואחר כך על מקום אביו ברזיצא, חתן רבי משה פלאצ'ינסקי, נפטר בשנת תרס"ד. ומזיווג שני: ב. רבי בן ציון ציוני דלעיל. ג. אשת ש"ב רבי בן ציון דון יחיא אב"ד לוצין וקודם לכן רב בעיר מארינהויז. ד. מרת מרים אשת דודה – אחי אמה, רבי גרשון רבינסון רב בקרסלבה, ובעוד ערים בפולין, ומשם לרב הכולל בליברפול שבאנגליה, ולבסוף בקליבלנד אשר באמריקה שם נפטר בשנת תרס"ח. ה. אשת רבי יהושע ראובן ברוידא אב"ד שעביז, גיסו של הגאון רבי זליג ראובן בנגיס.

יום ראשון, 3 ביוני 2012

רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו

מאה ועשר שנים מלאו אמש לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי וידנבוים אב"ד יפו. אין לו אילן יוחסין גדול ומורחב, ומן הראוי שצאצאיו יעשו עבודת שורשים מקיפה, על מנת שנכיר את עץ המשפחה המלא שלו.
רבי נפתלי הירץ נולד בביאליסטוק, י"ג חשוון תרי"ג [ולא תר"ג], בשנת תרמ"ג הדפיס בוילנא את הספר קרני אור לבעל יסוד ושורש העבודה עם הגהותיו וביאוריו. בשנת תרמ"ד יצא לארץ ישראל, יחד עם בנו טוביה, והגיעו לארץ ישראל בערב סוכות תרמ"ה, אשתו ושאר ילדיו הגיעו כשנה אחת מאוחר יותר. בתחילה התיישב בשכונת מאה שערים, שם הרביץ תורה בישיבה של חברת 'דגל תורה'. משהכירו בגדולתו חפצו למנותו כסגן לרבה הישיש של העיר הגאון רבי שמואל סלנט, אך לבסוף עלה הצורך למנותו כרב לקהילה ביפו ובנותיה המושבות החדשות. למשרה זו נתקבל בשנת תרמ"ז, והניח את כל היסוד לחיי היהדות בעיר, שחיטה כשרה, הכנסת אורחים, תלמוד תורה, מצוות התלויות בארץ וכדומה.
תמונת רבי נפתלי הירץ אב"ד יפו, מתוך קטלוג קדם
אך לבו נשבר בקרבו בראותו כי המתישבים אינם חפצים כלל בקיום התורה והמצוות, ובמכתב להנצי"ב הוא כותב, "שאנכי כבר גמרתי אומר לשוב ירושלימה כי מרוב חולשתי ראיתי כי לא אוכל עוד לראות את כל התועבות הנעשות בתוכה, וירא אנכי כי לימים יבואו לא תהיה יפו "גרועה" מאלכסנדריה ואמריקה". עוד פרשה עגומה היתה כאשר חסידי חבד שביפו הביאו רב לכהן עליהם בברית אחת עם החילוניים, בהביאם שוחטים חדשים לעיר, צעד שנתפס כבזוי והתגרות בר' נפתלי הירץ, "המדיחים התחברו את המתחסדים והמטהרים ויבעטו ברבם... אשר הוא כחומה להדת וליהדות ויעטפו את מעשיהם במסוה של קנאת הדת חסידות ומתנגדות".

יום חמישי, 5 בינואר 2012

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.
כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".
בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.
פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.
בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.
זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו
אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.
רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.
צאצאיהם:

יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

המגיד מדובנא ומשפחת גרוזובסקי

הזכרנו במאמר הקודם, את עץ המשפחה של הגאון רבי ראובן גרוזובסקי, אומנם, עדיין לא השלמנו את מלאכת המחקר על משפחתו, ונותרו כמה נקודות שעדיין לא נגענו בהם. תחילה, נחזור ונפרט בקצרה את יחוסו של ר' ראובן בן אחר בן. ר' ראובן היה בנו של ר' שמשון גרוזובסקי דיין במינסק, בן ר' יצחק גדליה משגיח בת"ת במינסק, בן הגאון ר' נחום אב"ד לובאטש, בן ר' משה אב"ד זיטל.
לר' משה היה בן נוסף ושמו ר' חיים אב"ד סערהייא. ולר' נחום היה בן נוסף, ר' אליהו חיים רבינוביץ אב"ד טורעץ מחבר אדרת אליהו.

מקובל כי ר' נחום אב"ד לוביטש הנ"ל, היה שני בשני עם רבי יעקב קראנץ, המפורסם בכינויו המגיד מדובנא. עוד שתי מסורות יש במשפחה, לפיהן, אמו של ר' נחום היתה אחותו של הגאון הצדיק ר' דוד אב"ד טיקטין, והתיחס כנין ונכד לשר שאול וואהל. ור' נחום עצמו היה ממשפחת אייזנשטאט, והיו עשרים ושנים דורות רבנים ויחוסם עד רש"י. עוד היה ר' ראובן מספר כי יחוסו גדול משל רעייתו, כי הוא מצאצאי קדושי ראזינאי.
על פי עץ משפחה, שפרסם איזה חוקר גנאלוגיה באתר הFTJP  ר' משה הרב בזיטל, היה בנו של מרדכי ברוך גרוזובסקי, שנפטר 1809 במינסק, בן לייב שנולד בערך 1715. לליב היו אח ואחות, האח שמו יוסף, והאחות שמה לאה אמו של המגיד מדובנא.
ואולם, זה כנראה אינו נכון או לפחות לא מדוייק, כי אינו מסתדר עם המסורות שנכתבו בידי בני המשפחה.

נצטט כאן, את דבריו של ר' אליהו חיים אב"ד טורעץ הנ"ל, בסוף הקדמתו לספרו 'אדרת אליהו', 
בן אדוני אבי מורי ורבי הרב המאוה"ג המפורסם בתורתו ויראתו (וגם היה לו יד ושם בכתבי חכמי האמת ז"ל) מורינו הרב נחום זללה"ה אשר היה אב"ד ומ"ץ בק"ק לובטש ובק"ק קארעליטש ובק"ק טורעץ, ואבי אבי היה הרב הג' מ' משה ז"ל א"ב דק"ק זיטול וזקני ר' משה הנ"ל היה אחי הרב הגאון הג' בנגלה ובנסתר מ' חיים ז"ל אבד"ק שירייא ובזקנתו היה מ"ץ בק"ק  וילנא בימי הגאון הק' ר"א ווילנער ושמעתי מאבי ז"ל שדודו הגאון ר' חיים הנ"ל הלך גלות עם הגאון הק' החסיד מוהר"א ווילנער ז"ל וקבל דודו מוהר"ח הנ"ל הרבה סתרי תורה מהגר"א הנ"ל. והדרשן הג' ר"י דובנער היה שני בשני עם אבי שהיה בן אחות זקני הרב הג' מ' משה מזיטול ואם אבי הצנועה מרת דבורה היתה אחות הרב הגאון הצדיק מ' דוד אבד"ק טיקטין ור"ד הנ"ל היה נין ונכד של הגאון השר ר' שאול וואהל.

נלך אם כן, לברר אודות המגיד מדובנא, תולדותיו נכתבו בידי תלמידו, שהוציא לאור את ספריו, הוא ר' אברהם בערוש פלאם, וכך הוא כותב בהקדמה לספר 'אהל יעקב', 
הצדיק הזה נולד בעיר זעטיל בחבל וילנא, אביו הרב ר' זאב הי' חוזר ע"פ כל ש"ס משניות, אמו הצדיקת מרת הינדא היתה בת הגאון הקדוש מו"ה נחום אב"ד דק"ק קאברין ז"ל, אחיה הגאון מו"ה משה נ"ע נשא את בת אחותו מרת דבורה בת אשה הינדא הנ"ל, אחיו של הצדיק, הגאון מו"ה שמחה אב"ד דק"ק וואלקאמיר ז"ל דודו הרב הגדול מו"ה גדלי' הי' מגיד בק"ק איסוויז [אולי צריך להיות ניסוויז], אחותו של הצדיק חי' ע"ה היא אמו של הגאון הגדול המפורסים מו"ה יעקב צבי אב"ד דק"ק סיסלאוויטש, הגאון הגדול המפורסם מו"ה דוד אב"ד דק"ק נווארדוק ז"ל זוגתו היתה נכד אחותו של הצדיק הזה נ"ע.

ובכן, אם נשווה את תוכן דברי ההקדמות הללו, ברור לנו דבר אחד, אמו של המגיד מדובנא, ששמה היה הינדא, היתה אחות של ר' משה אב"ד זיטל, ואשתו של רבי משה שמה היה דבורה. אלו שתי הנקודות היחידות המוסכמות על שתי ההקדמות הנ"ל. אומנם, בכל אחת מהן יש פרטים נוספים, שאינם מופיעים באחרת, על פי ההקדמה לאדרת אליהו, דבורה היתה אחות של ר' דוד אב"ד טיקטין נין ונכד לשר שאול וואהל. ולפי הקדמת אהל יעקב, היתה דבורה בת של הינדא ור' זאב מזעטיל. והיתה אחותם של המגיד מדובנא ושל ר' שמחה אב"ד וילקומיר, ושל מרת חיה אמו של רבי יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. עוד מתברר מהקדמת אהל יעקב, כי ר' משה אב"ד זיטל (ואחותו  מרת הינדא) היה בנו של ר' נחום אב"ד קוברין, [מה שאכן סביר, על פי שם הבן ר' נחום אב"ד לובאטש].
*  *  *
דא עקא, שמעט קשה לחקור לברר את כל המסורות, ולהעמיד עץ משפחה ברור ומסודר, כי חיפשתי וחיפשתי, ולא מצאתי על אף אחד מהרבנים הנזכרים כאן, שום מידע אחר. לא על ר' דוד אב"ד טיקטין, ולא על ר' שמחה אב"ד וילקומיר, לא על ר' נחום אב"ד קוברין, ולא על ר' יעקב צבי אב"ד סיסלוביץ. גם על ר' חיים אב"ד סערהייא, לא מצאתי ידיעות על משפחתו.

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

ר' דן אונגרישר וחותנו ר' ראובן גרוזובסקי

שלושים יום מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי דן אונגרישר זצ"ל. כאשר ניסיתי לעשות עבודת מחקר על השורשים של הגאון ר' דן, כמעט ולא מצאתי מאומה. בראיון שנערך עמו לפני כשנתיים בעיתון המחנה החרדי, סיפר כי בצעירותו נסע מגליציה אל האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, אולם על עיירת הולדתו, ומקום מוצא משפחתו, מצאתי שתי גרסאות, האחת שנולד בוינה, והשניה שנולד בעיירה ברזשאסטיק שבגליציה, בשתיהן לא מצאתי במקורות הקיימים שום זכר למשפחתו [גם לא מצאתי עיירה בשם ברזשאסטיק]. גם לא במקורות גנאלוגיים אחרים.

רק זאת נודע לנו, ששם אביו היה ר' ירחמיאל אונגרישר, ושם אמו יוכבד. ר' דן היה מתלמידיו המובהקים של הגאון רבי שלמה היימאן, שכיהן כר"מ בישיבות ליטא, ובסוף ימיו באמריקה. בשנת תשי"ז מונה לעמוד בראשות ישיבת בית מדרש עליון, על מקום חותנו הגדול, ועד סוף ימיו במשך חמישים וחמש שנה, הרביץ תורה לאלפים. לפני כחמש עשרה שנים, הקים שלוחה של הישיבה בבני ברק, והיה מגיע לישיבה מעת לעת. כאמור, בג' חשון תשע"ב הלך לעולמו, ומסע לווייתו החל בארצות הברית ונסתיים בהר המנוחות בירושלים.

עץ משפחה מצד הוריו אכן לא מצאנו, אך ננצל הזדמנות זו, לכתוב על משפחת חמיו הגאון הגדול ר' ראובן גרוזובסקי ראש ישיבת בית מדרש עליון ומתיבתא תורה ודעת, זכר צדיק לברכה.

*   *   *

ותחילה נזכיר בקצרה את תולדותיו, ר' ראובן נולד בעיר מינסק בי"א כלסו תרמ"ז, לאביו ר' שמשון גרוזובסקי ולאמו רחל לאה. בצעירותו למד ב'קיבוץ' של צעירים בבית הכנסת 'זבחי צדק' במינסק. בין הבחורים היו גם ר' אהרן קוטלר ור' יעקב קמינצקי, לימים חבריו להרבצת התורה בארצות הברית. אחר מכן, נסע ללמוד תורה בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. שם היה לתלמיד מובהק לראשי הישיבה, הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, והסבא – רבי נתן צבי פינקל. זמן קצר למד גם בישיבה במיר מפי הגאון רבי אליהו ברוך קמאיי. אחר, חזר לסלבודקא שם למד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז פוזרה הישיבה ור' ראובן חזר למינסק. אחריו הגיע גם ר' משה מרדכי אפשטיין, ועמו חלק מן התלמידים וכך קיימו את הישיבה בעיר בשנים הראשונות של המלחמה.
בשנת תרע"ט נלקח ר' ראובן לחתן עבור בתו של הגאון הגדול רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלבודקה, ולימים בקמניץ. [מחרתיים ימלאו 72 שנה לפטירתו. אודות משפחתו של הגרב"ד וחותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק נרחיב עוד בעז"ה בהזדמנות אחרת, ונפרסם את אילן היוחסין המשפחתי]. מיד לאחר נישואיו נתמנה לר"מ בישיבה, והיה נקרא הר"מ השני אחרי חותנו הגדול. בשנת תרפ"ח ביקר לראשונה באמריקה, כאשר נסע עם חותנו לאסוף כספים לישיבה, [תיאור מימים אלו, ניתן לקרוא בספר הנפלא 'הכל לאדון הכל', אודות הצדיק רבי יעקב יוסף הרמן] כאשר נפטר חותנו בראשית שנת ת"ש, נתמנה ר' ראובן על מקומו לכהן כראש הישיבה דקמניץ, שבאותם ימים היתה בוילנא. עד סוף חורף תש"א הוסיפה הישיבה עוד להתקיים, או אז פיזרו השלטונות את תלמידי הישיבה לכל עבר, ור' ראובן נסע דרך יפן לאמריקה. בבואו נתמסר לעבודת ההצלה, להציל את בני הישיבות שנשארו ברוסיה, ובהם תלמידיו, תלמידי ישיבת קמניץ.


בחורף תש"ה, נתמנה ר' ראובן לשמש כראש ישיבה במתיבתא 'תורה ודעת', ולמנהיג הכולל 'בית מדרש עליון' שבניו יורק. אחר כן, נתמנה כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה, ולימים נתמנה אף כיושב ראש המועצה. היה בדעתו לעלות לארץ ישראל, ולהחזיר עטרת ישיבת קמניץ ליושנה, גיסיו הרבנים שהקימו את הישיבה בירושלים, נעזרו בו בגיוס הכספים הדרושים. אולם מסיבות אחדות, נמנע ממנו להגשים את רצונו, ולעלות בעצמו לירושלים.


יום שני, 14 בנובמבר 2011

הרב שך - עשר שנים לפטירתו

בימים אלו נמלא עשור להסתלקותו של רשכבה"ג, הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, בהזדמנות זו כדרכנו, נתמקד בעץ המשפחה שלו, שחלקים ממנו כבר הוזכרו כאן בעבר, נוסיף ונפרט כאן את הידוע על משפחתו.
 
רבי אלעזר מנחם מן שך, נולד בעיירה וואבוילניק הליטאית, להוריו ר' אפרים עזריאל שך, ובת שבע לבית לויטן.


על משפחת אביו, כמעט ולא נודע לנו, בספרים לא מצאנו איזכור למשפחה זו. רק מעט על פי רשימות פרענומעראנטן [שחלקם כבר נתפרסמו בספר על הרב שך, בשם ידידי חוקר יוחסין המפורסם, ר' יהודה אהרן הורוביץ], ועל פי רשימות הממשלה הליטאית.

ואלו הדברים העולים מתוך הרשימות,

אביו של הרב שך - ר' אפרים עזריאל נולד בעיר פומפיאן הסמוכה, בכ"ט סיוון תרכ"ה, [הרושמים רשמו שמשפחתו מוואבולניק, והברית נערכה על ידי ר' הירש זק]. לאחר שנשא את מרת בת שבע, נולדו להם כמה וכמה ילדים: א. שרגא פייביש נולד תרנ"ד, ב. ישראל מאיר נולד תרנ"ו, ג. אלעזר מן נולד תרנח, ד. הענא נולדה תרס, נפטרה ד' ניסן תרצ"ב. ר' עזריאל היה עגלון, נפטר תוך כדי ניתוח בבית חולים, ביום י"ט תשרי תרפ"ז, ולמחרתו נקבר בבית הקברות היהודי בפוניבז. זוגתו מרת בת שבע נפטרה ט' תשרי ת"ש.

אביו, ר' אשר שך, מופיע ברשימת משלמי המיסים מוובולניק בשנת 1892 ו1899. זוגתו מרת דבורה בת ר' זונדל. היו להן לפחות שני בנים ובת אחת, עזריאל הנ"ל ואלעזר מן שנולד תר"ל, ונפטר בהיותו בן 8. והבת נחמה מינדל נולדה תרל"ו.

אביו ר' אלעזר שך, נראה שהוא המופיע במפקד משנת תקצו, כתושב בביתו של אליהו בלוך. על פי האמור, שם אשתו ליבע.

אביו ר' וולף שך, נפטר כנראה בקיץ תקע"ו.

אביו ר' עזריאל.

הרב שך
בספר 'פרי אשל' שחיבר רבי שלום אלחנן לוי [יפה] מוואבאלניק, ונדפס בווילנא תרל"ז, מופיעים כמה פרענומעראנטן מהעיר. בהם גם של בני משפחת שך, ר' עזריאל בר' אליעזר מן. ברשימה המופיע בסוף ספר 'גן נעול', וילנא תרלד, מופיע ר' אליעזר ב"ר מאיר שאך. גם בספר אהבת חסד של החפץ חיים, מופיעים מוואבולניק, ר' אלי' ב"ר אליעזר מן, ר' עזריאל ב"ר יקותיאל, ור' יהושע דוד ב"ר עזריאל.


 משפחת לויטן


אמו של הרב שך, מרת בת שבע, היתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. לא ידוע הרבה על אבותיו, ואף לא על קורותיו של ר' ישראל מאיר. בנו בספר אהלי יעקב, קורא לו הרב הגאון הצדיק. אביו של ר' ישראל מאיר היה ר' שרגא פייביש בן ר' משה בן ר' ישראל, ואשתו של ר' ישראל מאיר היתה מרת שרה הענא. ר' ישראל מאיר נפטר בפומפיאן טו חשוון תרנד בהיותו בן 56 שנים.

צאצאיו של ר' ישראל מאיר, מפארים אילן יוחסין זה, הם כיהנו ברבנות בליטא ובאמריקה, ונתפרסמו בעולם התורה.

יום שני, 25 באפריל 2011

הקשר המשפחתי שבין הש"ך לפנים מאירות

עוסקים אנו במאמרים הקודמים, בבירור הקשר המשפחתי המדויייק, שבין רבינו הש"ך לבין הפנים מאירות. הבאנו את שתי הגירסאות, את הגירסא המקובלת עד כה, כפי שהובאה בספר דעת קדושים, ואת הגירסא שחשף ווקשטיין, מתוך ספר סיפורי צדיקים החדש, מאת רא"י סויבלמן.

ובכן, ישנן כמה תמיהות בסיפור כפי גירסתו של רא"י סויבלמן.
ראשית, הוא כותב, "ואבי הש"ך ז"ל הגאון הר' מאיר זצ"ל ומשפחת בית אביו היו דרים בארץ פולין". ובהמשך הוא מספר, שכאשר הש"ך שאל את אחותו מאין היא, השיבה לו, "אשר היא מפולין, מלובלין או מאוסטרהא".
הדברים מוזרים, ומוכיחים כי המספר כלל לא היה בקי בתולדות רבי מאיר אביו של הש"ך. והרי אנחנו יודעים, שמוצא בית אביו של רבי מאיר, היה בפפד"מ ולא בארץ פולין. ואם כי, בצעירותו הלך ללמוד בלובלין [וכפי המסורת המספרת שלמד שם בחברותא, עם בעל המגיני שלמה, והיה תלמידו של המהר"ם מלובלין], אבל ודאי אחר כך, עזב את פולין, והלך למדינת רוסיה, שם כיהן ברבנות באמסיטיב שבליטא, ובמאהליב על דנייפער, שברוסיה.
נקןדה נוספת, איני בקי עד כדי כך בארחות חיי היהודים בפולין, שרבים מבין האמידים שבהם, החזיקו משרתות בביתם, אבל נראה לי קצת משונה, שישאירו משרתת נערה בתולה, שתשרת באופן קבוע כל לילה, תלמיד חכם צעיר, שיושב ולומד לבדו. פאסט נישט.
עוד מאריך המספר, כי הש"ך לא גילה לאחותו המשרתת, כי הוא בעצם אחיה. ומדוע? למה לא לחסוך מעט מצערה הגדול של בת ישראל? והלא היא חשבה כי כל משפחת בית אביה נכחדה בפרעות.
ומדוע הש"ך לא סיפר זאת לחותנו? ומדוע לא סיפר זאת בעת הצעת השידוך, רק לאחר מכן?
לי זה נראה, כאילו כל ההוספה הזו, באה לתת נופך דרמטי לסיפור, והיא מערערת בעיני את האמינות של כל גירסא זו.
עוד ענין, המספר מקדים, כי הש"ך ישב אז בבית חמיו בווילנא, ולכן מספר כי נשא אשה רק באותה השנה - שנת ת"ח. ושוב, הדבר נראה מוזר, הלא הש"ך כבר בשנת ת"ו הדפיס [בקראקא] את חיבורו הראשון שפתי כהן על יורה דעה. וכבר אז בהקדמה קורא לו, מהרם איסרלש חו"ז. וגם, המהדורא בתרא, כתב הסכמה על ספרו, וכותב חתן אחי הקצין כהר"ר וואלף. וגם בהקדמת המדפיס ר' מנחם נחום מייזליש, כותב, בדבריו: "ש"ב הראש התורני הנדיב המורסם החכם השלם מוהר"ר שמעון וואלף נר"ו חד מראשי קציני ק"ק ווילנא יצ"ו הגדיל תושיה בתת בתו להמרומם נר ישראל מוה"ר שבתי כץ נר"ו והחזיק ידו בהדפסת ספרו".

הסיפור כפי גירסתו של הרב סויבלמאן, נעתק גם בספר מעשה הגדולים החדש, ורשא תרפה, ועוד הוא מוסיף ומשנה עוד קצת, לדבריו, אבי הש"ך נהרג בפרעות ת"ח. עוד הוא כותב שלחמיו של הש"ך היתה רק בת יחידה.
והנה, בשום מקום בש"ך כשמזכיר לאביו [וכן לא בספרים אחרים שמזכירים אותו], לא כותב עליו הקדוש או הי"ד, רק מזכירו זל או זצל, ופעם אחת, כותב עליו הכ"מ, ביו"ד סי' ב. והנה כאמור, הש"ך הדפיס את ספרו ליו"ד בשנת ת"ו, וההסכמות על ספרו, ניתנו בשנת ת"ה, [וגם בהסכמת המג"ש (שלמד עם ר' מאיר בלובלין) על הש"ך, גם כותב על ר' מאיר ז"ל] הוי אומר, שר' מאיר נפטר עוד לפני שכתב הש"ך את חיבורו, על כל פנים  היה זה עוד זמן רב לפני הפרעות.
ומתי באמת נפטר רבי מאיר, אין ידיעה ברורה, בספר 'גזע תרשישים', ואחרים, כתבו שרבי מאיר היה אב"ד דובנא, ונפטר בה בי"ג כסלו בשנת ת"ג, על פי מצבה שנמצאה שם, אמנם, בספר 'דובנא רבתי' דוחה את ההשערה הזו. ובדבריו של הרב סויבלמן בסיפורי צדיקים, רק כותב על ר' מאיר שכבר נסתלק מעוה"ז בשנת ת"ח. ולא בהכרח שנפטר באותה שנה, ויתכן שנפטר עוד קודם.

אם אכן, רבי וואלף טויבער, חמיו של הש"ך, נשא יותר מאשה אחת, ואולי אף שלש נשים, למה לא נזכר מזה מאומה במגילת ריש, למה מוזכר רק אודות זיווגו האחרון, ר' הירש דלהינר. הרי על הרמ"א כן מפרטים שם במגילה את שני נשותיו. ובפרט, שלדברי רבי שלמה אנגלארד, נכתבה על ידי בני משפחתו הקרובה של ר' וואלף, ואף נקראת מגילת יוחסין של ר' וואלף וילנר.

יום שני, 18 באפריל 2011

אחותו של הש"ך - שתי גירסאות לספור

כאמור, אנו עוסקים בבירור יחוס של הגאון רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, האם אמו היתה אחות הש"ך או אחות אשת הש"ך, הבאנו בתחילתו של המאמר את דבריו של הרב ווקשטיין, שגילה את הגירסא הנמצאת בספר סיפורי צדיקים החדש, (סיפור פז) מאת רבי אברהם יצחק סויבלמאן אב"ד זינקוביץ, שהיה תלמיד חכם גדול, ולפני כמה שנים נדפס ממנו גם שו"ת מהרא"י, מתוך כתב ידו. עוד אמר לי ווקשטיין, כי נראה שהמחבר מדייק בסיפוריו, ומביא רק את מה ששמע מפי רבותיו או מפי אביו.
על פי המסופר ב'סיפורי צדיקים', אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך [או ליתר דיוק, בת אחות הש"ך] כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, נכדו של הרמ"א, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך, כך שהש"ך היה גם דודו של בעל הפנים מאירות, וגם אחי זקנתו.
ראשית נביא את הסיפור בגירסתו המפורסמת יותר. הסיפור הידוע, מקורו בספר 'דעת קדושים', נדפס פטרבורג תרנז, ושם כתוב בעמ' 189, אודות אחות השך:

אשת הפרנס מו"ה יצחק. יש סיפור מפי המסורה כי ברחה גם היא במלחמת הריקים בשנת תט"ו ולא נודע אנה היא באה, ויהי היום בנסוע הש"ך על דרכו ויקר מקרהו לעיר ששם התארח בבית הפרנס מו"ה יצחק, וכאשר קדמו עיני הש"ך אשמורות לשקוד על תורתו גם בלכתו בדרך. שמעה הבתולה – אשר היתה משרת את בית הפרנס – את קול לימודו ותשא את קולה ותבך, הש"ך התעורר לקול בכיה. ויקרב אל הנערה וישאל למה תבכי? אף היא השיבה אמריה לו "אח היה לי ושבתי שמו, גם הוא היה שוקד על התורה בלילות בשבתנו יחד בבית אבינו וקולו היה כקול כבוד רבינו, אשר שמעתי הפעם דופק על דלתי תלמודו, ותפעם עלי רוחי בזכרי את אחי. מי יודע אשר קרהו? העודנו חי?!" "מי את בתי? שאלה הש"ך. "בת הרב מאיר הכהן אשכנזי הנני" – וכאשר נוכח לדעת מזה כי אחותו בת אביו היא התודע אליה בדמע גיל ואנחות גם יחד, עד אשר התעוררו בני הבית, ור' יצחק אמר שישמח אלי גיל בראותו עתה כי אנה אלקים לידו לפרנס בת גדולים ואחות אדם גדול כמוהו. ועתה אם יש את נפשכם כאשר אלמן אנכי מאשתי. תנו לי את הנערה הזאת לאשה. וישב נא כבוד גאונו אתנו עד אשר יעברו ימי חג כלולתנו, הש"ך התבונן על המקרה ויאמר: מה' מצעדי גבר כוננו. ומה' אשה לאיש, ממנו היתה זאת. ואנכי אברכם למז"ט גם ברך שיהיו צאצאי מעיכם כאחי האם. וכן נתקימה ברכת כהן בבניהם אשר ילדו להם.

ומשם העתיקו למקורות רבים, ראה בין היתר, שו"ת פנים מאירות, מהדורה הרביעית, ניו יורק תשכב, במבוא.


מעתה נעבור לסיפור כפי שמופיע אצל הרב סויבלמאן, בסיפורי צדיקים החדש:

רבינו הגאון הגדול בעל הש"ך זצוקללה"ה היה בק' ווילנא, שנשא משם אשה בשנת ת"ח לאלף, שהיה אז בזמן ההוא החורבן הגדול הנורא מהרוצח חמי"ל יש"ו, כנודע, ואבי הש"ך ז"ל הגאון הר' מאיר זצ"ל ומשפחת בית אביו היו דרים בארץ פולין בעיירות שהלך הרצחן הנ"ל להרוג כו' ואבי הש"ך ז"ל כבר נסתלק מעוה"ז בשנת ת"ח, והש"ך ז"ל היה בעיר ווילנא בשנת ת"ח.
ואז כל מי שהיה יכול לברוח ברח מחמת הפחד של הרצחנים הנ"ל חמי"ל וסייעתו יש"ו, וגם אחות הש"ך ז"ל ברחה לנפשה ונתחברה לילך עם האביונים שהלכו מעיר לעיר לבקש די פרנסתם, ואירע שבאו סיעת האביונים ובתוכם אחות הש"ך ז"ל אל העיר ווילנא ואכסניא שלהם היה בבית הקדש ... ... אשת הממונה על ההקדש .. הוטבה בעיניה הבתולה הזאת היא אחות הש"ך ז"ל ... ... והכרת פניה העיד עליה שהיא ממשפחת היחוס והמעלה ... והתחילה להציע לפניה לומר למה לך לכתת רגלך לילך עם האביונים מכאן והלאה, הלא עצתי טוב שתשאר פה בעיר הלזו ובודאי אראה לבקש לך מרגוע לנפשך מעמד פרנסה בעיר ...
השי"ת המסבב כל הסיבות ית"ש נתן בלבה לילך אל הגבירה חמות הש"ך ז"ל ולספר לה איך שיש עתה בהקדש בתולה אחת צנועה וחכמה ומושלמת בכל המעלות וניכר בה שהיא מן גדולי היחוס והמעלה שבעיירות פולין לא כשאר הקבצנים, לכן עתה טוב לפני הגבירה לאספה אל ביתה על איזה שירות ובודאי תקבל ממנה עונג ונחת ... כן עשתה, הביאה הבתולה לבית הגבירה ודיברה עמה והוטבה בעינה מאוד ואמרה לה הגבירה ... שימוש קל אני אתן לך, והוא חתני הגאון הש"ך לומד בחדרו בכל לילה ולילה כמה שעות עד קרוב לחצי הלילה, ובעת שגומר לימודו וכל בני ביתי ישנים ולזה צריך אני מי שיושיט לו לחדרו סעודתו סעודת הערב ולהציע מיטתו ולהכין לו מים וכו', צריך לזה איש מיוחד שיהיה ישן ביום כמה שעות בכדי שיוכל להיות ער ולישב אחורי דלת חדרו של חתני הגאון שיחיה אשר בעת שיגמור לימודו יביא לו האיש הזה את סעודתו ושאר דברים.

יום שישי, 15 באפריל 2011

האם היה הפנים מאירות מצאצאי הרמ"א?

 
הזכרנו בקצרה בעבר את תגליתו של ווקשטיין במדורו ויתילדו, הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, וכעת הגיעה השעה להרחיב בדברים.
הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, יריעה קצרה על יחוסו של בעל הפנים מאירות, ובה תגליות חדשות ממקורות שונים, המכילים תוספת פרטים רבים, על משפחתו של בעל הפנים מאירות, שלא היו ידועים עד לאחרונה לחוקרי וכותבי היוחסין.
תגלית זו משמעותית ביותר, כיוון, שרבים רבים מתהדרים, בהיותם צאצאים של בעל הפנים מאירות, ובעקבות התגליות החדשות, יש מקום לשידרוג משמעותי בעץ המשפחה.

נביא תחילה את סדר היוחסין כפי שנכתב שם במאמר, וננתח את המקורות ואת הפרטים העולים מהם.

עד כה, היו רגילים כותבי מגילות היוחסין לרשום, כי רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, היה בנו של רבי יצחק אשכנזי, ואשת רבי יצחק - אמו של הפנים מאירות, היתה אחותו של הש"ך, או בת אחותו [גם על כך יש עוד מקום להרחיב].
ווקשטיין, במאמרו, כותב כך:

 על פי בירורים בכמה מקורות, כך הוא סדר היחס המדוייק:
א] בעל ה"פנים מאירות". ב] בן רבי יצחק. ג] חתן רבי שמעון [בנימין] זאב [וואלף] טייבר, מפרנסי ומנהיגי ווילנא. ד] בן רבי יצחק מפינסק אב"ד דק"ק קראקא. ג] חתן רבי שמחה בונם מייזליש מקראקא. ד] חתן הגאון הקדוש המפורסם רבי משה איסרלש אבד"ק קראקא - הרמ"א זי"ע.
ככל הנראה, היו לו לרבי שמעון וואלף הנ"ל, כמה זיווגים. א] הראשונה, אין ידוע שמה ושם אביה. מזיווג זה נולדה בתו - אשת הש"ך. ב] השניה, מרת אסתר ע"ה, אחותו של הש"ך. מזיווג זה נולדה אמו של ה"פנים מאירות". ג] בזיווג שלישי נשא את מרת בילא ע"ה, בתו של רבי הירש דאהלינער.
שמא משום כך מכנה ה"פנים מאירות" את אחיה של זקנתו - הש"ך, בתואר: "דודי", ולא: "דודי זקיני". שהרי הש"ך היה גם "דודו" וגם "דודו זקינו". אשת הש"ך היתה אחות אמו, והש"ך עצמו היה אח זקנתו. [למרות שגם את אחי הש"ך - רבי נחום יונה, מכנה ה"פנים מאירות": "דודי"].
אשתו השניה של רבי שמעון וואלף, בתו של: א] רבי מאיר הכהן אב"ד דק"ק מאהליב, מח"ס "גבורת אנשים". ב] בן רבי משה [ביפזער] כ"ץ אשכנזי דיין ומו"צ בפפד"מ [פרנקפורט ד-נהר מיין]. ג] בן רבי אפרים גומפל כ"ץ צ. בארן. [נפטר בשנת שכ"א. חותנו, רבי יעקב כ"ץ]. ד] בן רבי חיים כ"ץ צ. בער. [נפטר בשנת ש"א]. ה] בן רבי הירץ כ"ץ צ. פרידבורג. ו] מבני משפחת "קאני" שבפרנקפורט.
רבי מאיר הכהן כ"ץ, היה חתנו של "הקצין רבי נחום לוקווער". [יתכן שעל שמו נקרא בן בתו: הגאון רבי נחום יונה כ"ץ, אחי הש"ך].
אין לנו מידע אודותיו, מלבד מה שהוא היה ממשפחה מיוחסת, ממשפחת הגה"ק רבי נתן שפירא מקראקא בעל ה"מגלה עמוקות" זי"ע. בזכות קירבה משפחתית זו, זכה הש"ך להתאכסן בביתו, בשנים בהם למד בקראקא. [ב"מגילת עיפה" - אמסטרדאם תט"ו, מזכיר הש"ך את "שארי הגאון הגדול ה' שלמה אב"ד דק"ק סטנאווה, יניק וחכים דבריו בוקעים רקיע ותהום נוקבות, בן הגאון הגדול מ' נתן שפירא איש האלוקים#, מפיו יהלכו ניצוצי אש שלהבת"].
אין לנו מידע אודות שם זוגתו של רבי מאיר. בנה - הש"ך, מזכירה לגבי הלכות חלה: "וכן ראיתי מהגבירה הרבנית אמי תחיה", [יו"ד סימן שכ"ו סק"ד].
אשת רבי משה כ"ץ, מרת געלא ע"ה, בתו של: א] רבי זיסקינד קאן-בינגן מפרנקפורט. ב] בן רבי מאיר בינגן צ. לייטר. ג] בן רבי משה בינגן.


ואלו הם המקורות שמזכיר ווקשטיין לסדר יוחסין חדש זה:

יום שישי, 7 בינואר 2011

אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו

עץ משפחה של בעל הפתחי תשובה מצד אביו, נפרש לפנינו במאמר הקודם, ככל שידינו מגעת. במאמר הבא ננסה לחקור על משפחת אמו, לצרף את הפרטים הידועים לנו מכמה מקורות, וביחד לבנות אילן יוחסין של אבות המשפחה מכל צדדיה.
הפתחי תשובה כותב בהקדמתו לספרו: והנה יש תחת ידי ש"ע יו"ד מאא"ז אבי אמי רבתי הרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, עם כמה הגהות ודברים מחודשים בכת"י הטהורה ממש, וכל אמרותיו אמרות טהורות עינים מאירות, וכבר נודע לי גודל קדוש תורת וצדקתו, אל מרכז האמת כל מגמתו, אמרתי אעשה נח"ר לנפשו, וכתבתי כמה דברים בשמו בתוך ספר זה, למען יהיו דובבות שפתותיו, ידעתי כי גם בעודנו חי זאת היתה מגמותיו.

נראה ברור מדבריו, שהרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, אינו זהה להגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הנזכר בחתימת ההקדמה של הפתחי תשובה שציטטנו במאמר הקוד. התארים על כל אחד שונים, וכן תקופת השנים, ר' הירץ מזאלקווא נפטר בשנת תקי"ז, ועל ר' נפתלי הירץ, משמע מדברי הפתחי תשובה, שהוא עוד הספיק להכיר אותו בימי חייו, דהיינו, שנפטר אחרי תקע"ג. וכן שמעתי מהרה"צ רבי שלמה אנגלארד האדמו"ר מראדזין. ובכן מיהו הרב החסיד מהר"ר נפתלי הירץ?
בספר היזכור הראשון קהילת ביאליסטוק, [פרי עטו של אברהם שמואל הערשבערג יליד ביאליסטוק] ניו יורק תשט, עמ' 191, יש מאמר שלם לתולדותיו של בעל הפתחי תשובה, בהערה 41 כותב כך:
פון דער מוטערס צד איז ער געווען אן אייניקל פון הרב החסיד ר' נפתלי הערץ, א ביאליסטאקער. ווי מ'זאגט, איז דער לעצטער געווען א גדול בתורה (דער "פתחי תשובה" ברענגט אים אין דער הקדמה פון יו"ד, אז ער האט זיך באנוצט מיט די חידושים אויף די גליונות פון יורה דעה פון זיין זיידן). מ'דערציילט, אז דער פאטער פון ר' נפתלי הערץ האט געהאט אכט טעכטער און האט גענומען אכט איידעמס, וואוילע יונגעלייט. ער פלעגט זאגן ווי א המצאה "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". זיי זיינען געווען באקאנט אין שטאט אונטערן נאמען "די שוועסטער". זיינען אלע געווען נשים חשובות. צווישן זיי איז געווען: הענדל די רביצין, די פרוי פון איישיאקער רב רבי זונדל; מאריאשע, די מוטער פון רבי לייב וויינשענקער, או שאשע די וויינשענקערין, די שוויגער פון הרב ר' מרדכי שאץ, שישלאוויצער רב.
ובתרגום חופשי לעברית:
מצד אמו, היה הפתחי תשובה נכדו של הרב החסיד ר' נפתלי הערץ מביאליסטוק, שהיה גדול בתורה (והפתחי תשובה מזכיר אותו בהקדמה לחיבורו ומביא ממנו חידושים והגהות שנמצאו על גליונות השו"ע שלו). אביו של ר' נפתלי הערץ, היו לו שמונה בנות, נשואות לשמונה חתנים, אברכים מופלאים. הוא היה אומר על בנותיו "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". בעיר הם היו נקראות "האחיות", כולם היו נשים חשובות, מהם היו, מרת הענדל אשת ר' זונדל אב"ד איישישוק, מרת מאריאשע אמו של ר' לייב ויינשענקער, ומרת שאשע ויינשענקרין חמותו של ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ.

ובכן, הבה ננסה לזהות את אביו של ר' נפתלי הערץ, על פי שמות חתניו הנזכרים.  
ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ, היה בנו של ר' מאיר יונה שהיה אב"ד שם, בראש ספרו תורת מרדכי, מזכיר את רעייתו לאה, את אביה ר' חיים שלמה זלמן ביאליסטוצקי, ואת אמה החשובה המפורסמת מרת שאשע ווינשענקרין מביאליסטאק, אבל עדיין לא נודע לנו משם, מי היה אבי חמותו, דהיינו, מי היה אביה של מרת שאשע ויינשענקרין, שהוא גם אביו של ר' נפתלי הערץ דידן.
ר' לייב ויינשענקער, על פי האמור בהמשך ספר היזכור הנ"ל, הוא היה אביו של ר' נפתלי הירץ הלוי וידנבוים, שנודע לגאון קדוש ומקובל, הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ה, הרביץ תורה בישיבה בירושלים, ונתמנה לכהן כרבה של יפו עד לפטירתו בשנת תרס"ב. על פי האמור, ר' נפתלי הירץ מיפו, היה נכד אחותו של ר' נפתלי הירץ דידן, אבל מכיוון שאין אנו יודעים הרבה על אבותיו של ר' נפתלי הירץ הלוי מיפו, אין הדבר מקדם אותנו רבות. 
ר' זונדל אב"ד איישישוק, הוא כמובן הגאון הגדול רבי יוסף זונדל הוטנר, שהיה רב באיישישוק בין השנים תר"נ – תרע"ט בערך. שני זיווגים היו לו לר' יוסף זונדל, הראשונה מרת דבורה בת ר' אריה לייב בן ר' יעקב בן ר' דוב יפה מטורץ, היא נפטרה צעירה בת עשרים ושתיים שנה בכ"ב תמוז תר"ל. זיווג זה, כפי הנראה, אינו רלוונטי לענייננו. בשנית, בשנת תרל"א לערך, נשא ר' יוסף זונדל את מרת הינדלה בת ר' לייב קרעצמער מביאליסטוק. (כך כתב נכדו, ר' יהושע הוטנר בתולדות חייו, שנדפסו בהקדמה לספר אולם המשפט, ירושלים תשלא).

נמשיך לשלב הבא, על פי האמור בספר היזכור, הרי שר' לייב קרעצמער מביאליסטוק, חותנו של ר' זונדל הוטנר, הוא אביו של ר' נפתלי הירץ אבי אמו של בעל הפתחי תשובה. ובכן, נשאל את עצמנו, האם זה הגיוני? האם יתכן שר' יוסף זונדל הוטנר היה דוד אמו של בעל הפתחי תשובה? הלא ר' יוסף זונדל נולד בשנת תר"ה לערך, ונפטר בשנת תרע"ט. בעל הפתחי תשובה נולד בשנת תקע"ה ונפטר בשנת תרכ"ח. כיצד בעל הפתחי תשובה, שהוא נכד אחי אשתו של ר' זונדל, נולד כשלושים שנה לפניו.
ובכן, מוכרחים אנו לומר, שיש טעות בדבריו של אברהם הערשבערג בספר היזכור. השאלה, מהי הטעות.

היה בארץ ישראל, יהודי נכבד שאף הוא נשא את שם המשפחה קרצ'מר, ואף הוא מביאליסטוק. הלא הוא ר' אברהם קרצ'מר, מיפו, חתנו של הגאון ר' אשר הכהן בעל הברכת ראש - מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוואלאזין. היו לו לר' אברהם לכה"פ חמשה ילדים. שני בנים, הגדול ר' משה שמואל נולד תקפ"ט, עלה לארץ ישראל תרמ"ד (זוגתו פרידה גיטל טמונה בבית החיים סגולה בפתח תקוה), הצעיר ר' נפתלי הערץ השוחט מפוניבז' בעל המחבר ספר נועם המצוות נולד תרכ"ג נפטר תרע"ג, ושלש בנות, מרת גולדה אשת הגאון רבי יונה ראם, מרת מלכה אשת רבי יוסף גרשון הורוביץ, ומרת אשת ר' אליהו ישעיה הומינר.

הרבנית הינדל הנ"ל, אשת ר' זונדל הוטנר, האריכה ימים אחריו, ולאחר פטירתו, עלתה לארץ ישראל, נפטרה בחשוון תרפ"ח ומנוחתה על הר הזיתים. נשתמר מכתב שהיא שלחה לבני משפחתה, ובו היא מספרת, כי השתתפה בחתונת בנו של ר' יוסף גרשון הורוביץ, שהוא חתנו של הפעטער ר' אברהם. דהיינו הינדל במכתבה לילדיה מתייחסת אל ר' אברהם כאל הדוד, נראה אם כן, שר' אברהם הוא אחיה או אחי אביה – ר' לייב.

ר' נפתלי הירץ מפוניבז', מזכיר בסוף ספר נועם המצוות חלק ה' כי אביו קבור בטבריה. ברישומי הקבורה של ר' אברהם בעיר טבריה, כתוב ששם אביו נפתלי הירץ. ברור איפה, שהוא אינו אחיה של הרבנית הענדל,  אלא אחי אביה. דהיינו, ר' לייב קרצ'מר מביאליסטוק חותנו של ר' זונדל הוטנר, ור' אברהם קרצ'מר מביאליסטוק, שעלה ליפו, שניהם היו אחים, בניו של נפתלי הירץ.
גם ברישומים מביאליסטוק, מוזכר ר' לייב כבנו של 'הערצקו'.

נראה סביר להניח שזו היתה טעותו של אברהם הרשברג בספר היזכור. ר' לייב קרצמר אבי הבנות, לא היה אביו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה, אלא בנו של ר' נפתלי הירץ. ואם כן, ידועים לנו שלשה מצאצאיו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה. שני בנים, ר' לייב קרצ'מר ור' אברהם קרצ'מר, ובת אחת מרת רחל אמו של בעל הפתחי תשובה.

[יש שכתבו על ר' אברהם קרצ'מר, שהיה נכדו של הגאון בעל הברכת ראש, ואם כן, ר' נפתלי הירץ היה חתנו של הברכת ראש, אך זוהי טעות, והנכון הוא כפי שכתבתי לעיל, שר' אברהם נשא לאשה את מרת לאה בתו של בעל הברכת ראש, והמקור הוא בהסכמתו של ר' איצלה פונעביז'ר לספר נועם המצוות, שהוא כותב "הרב הגדול הצדיק מו"ה נפתלי הירץ נכד הגאון בעל ברכת ראש". ואשאיר בסימן שאלה, את דברי משה צינוביץ בספרו על ישיבת מיר עמ' 57, כי ר' אברהם קרצ'מר (מתואר שם כאחד מנכבדי ומיוחסי ביאליסטוק) היה בקרבה משפחתית עם המהרי"ל דיסקין.]

ראיה אחת יש לי להשערה הנ"ל, אודות ר' נפתלי הירץ, ואזכיר אותה להלן.

ציטטתי לעיל את דבריו של א. הרשברג, שהיו לו לחותנו של ר' זונדל איישישוקער [כעת אנו יודעים שזה הוא ר' לייב קרצ'מר], שמונה בנות שנישאו לתלמידי חכמים, אך הוא הזכיר רק שלש מהן, הנדל אשת ר' זונדל, מאריושה אמו של ר' לייב ויינשענקער, ושושה חמותו של ר' מרדכי שאץ. ממקורות אחרים, נודע לנו בן אחד בשם ר' יצחק, שנסע לאמריקה, ובנות נוספות, מרת חנה אשת ר' נפתלי הירץ זעלמנס מו"ץ במיר, אביו של הגאון הצדיק רבי אברהם זלמנ'ס מגדולי גדולי נובהרדוק, ועמד בראשות ישיבות של נובהרדוק. ומרת גיטל, אשת הגאון רבי חיים לייב אב"ד סטאוויסק, בזיווגו השני, וילדה לו בן אחד, הוא הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק.

והנה, בספר היזכור לגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, [מאסף – בית מדרש, תל אביב תש"א, עמ' רפח], מספר הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי סיפור אודות הגרח"ע, ובתוך דבריו מזכיר את ש"ב ר' נפתלי אייזנשטאט מוילנא בנו של הפתחי תשובה. ועד כה, לא נודע כיצד ר' חזקיהו ור' נפתלי, הינם שארי בשר, ובעקבות הדברים דלעיל, מתברר הקשר המשפחתי. אבי אמו של רבי חזקיהו, ואם אביו של רבי נפתלי, היו אחים, בני אב אחד, בני ר' נפתלי הירץ (קרצ'מר) מביאליסטוק.

ומי היו אבותיו של ר' נפתלי הירץ קרצ'מר? על כך אין בידי מידע ברור, ועדיין לא הצלחתי לבנות עץ משפחה מסודר. אולם יתכן שהוא היה בן בתו של רבי נפתלי הירץ הורוביץ אב"ד זאלקווא שנזכר בחתימת ההקדמה של בעל הפתחי תשובה.

ניסינו לגלות על אבות המשפחה של אמו של הפתחי תשובה, ללא הצלחה יתירה, אך לכל הפחות נגלה לעינינו ענף שלם של המשפחה, המלמד אותנו כי המשפחה היתה משפחה תורנית מובהקת לאורך כל השנים, ותורה מחזרת אחר אכסניא שלה.

אגב, אשת ר' לייב קרצ'מר הנזכר, מרת בלומא אסתר, נשאה בזיווג שני לרבי יום טוב ליפמן הלפרין, בעל המלבושי יום טוב.

בשולי המאמר, ברצוני להודות לכמה שסייעוני בנפש חפצה, ידידי 'משה' שותפי בכתיבה בבלוג [ובשבוע הבא יבוא מאמר שלם מפרי עטו], ר' דוד קמינצקי, ור' בצלאל דבליצקי.

יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

יחוסו של בעל הפתחי תשובה

מגילת יוחסין נכבדה ומפורטת אין במאמר שלפנינו, אבל יש כאן מחקר משפחתי.

במאמר הקודם כתבנו על החסיד רבי שלמה זלמן מלידא. במאמרנו נתמקד על משפחת רעייתו.
בזיווגו הראשון היה נשוי ר' שלמה זלמן, למרת רעליא אודותיה לא ידוע הרבה. אבל בזיווגו השני, נשא ר' שלמה זלמן את מרת שרה למשפחת אייזנשטאט. על פי המקובל במשפחה, כפי שמוסר הנכד, מיכל איבנסקי, במאמרים שפירסם לתולדותיו [בקובץ "ישראל", קובץ ספרותי-מדעי מוקדש למדינת ישראל, (ספר השנה של הסתדרות בני ארץ-ישראל באמריקה), ניו-יורק תש"י, וגם בקובץ מסות וזיכרונות שלו, בצדי דרכים, מאת מ, איבנסקי, ניו-יורק תשי"ב], מרת שרה היתה אחותו של הגאון הגדול רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט אב"ד אוטיאן בעל הפתחי תשובה. ובכן, צריכים אנו לעקוב אחר אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה, שזהו גם אילן היוחסין של משפחת לידר. ותחילה נדון על יחוסו מצד אביו.
ובכן, בעל הפתחי תשובה כתב הקדמה לחיבורו על השו"ע, וכך הוא חותם בסיום ההקדמה, יום ב' י"ב תמוז שנת אמת קנה לפ"ק [תקצ"ו], אברהם צבי הירש באאמ"ו הרב המופלא בתורה וביראה מהר"ר יעקב אייזענשטאט זצ"ל, נכד להגאון החסיד מהר"ם א"ש זצ"ל בעל פנים מאירות, ולהגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא. ומהר"ם א"ש הנ"ל הוא נכד להגאון מהר"ם כ"ץ ז"ל אביו של הגאון המפורסם בפסקיו בעל ש"ך ז"ל. זכותם יעמוד לי עד עולם.
ר' הירץ שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הוא ר' נפתלי הירץ הורוביץ ב"ר מרדכי, שנפטר בשנת תקי"ז. לעת עתה, אין אנו יודעים, כיצד היה הפתחי תשובה נכדו, והאם זה מצד אב או מצד אם. ולפיכך נניח לזה עתה.
נשוב ונפרט מעט מהידוע לנו על אביו של הפתחי תשובה - ר' יעקב, הזכרנו קודם את לשונו של בעל הפתחי תשובה בהקדמה, בה הוא מזכיר את אביו כרב מופלא בתורה וביראה. כותבי תולדותיו של הפתחי תשובה, מספרים כי אביו היה סוחר גדול, ולמדן גדול, והוא היה מעביר שיעור כל יום [ללא תמורה], בשלחן ערוך, והיה מראה את מקורו של כל דין, בגמרא ובפוסקים, והלומדים הגדולים היו משתוממים מבקיאותו וחריפותו. רעייתו מרת רחל, נפטרה בביאליסטוק, י"ב חשון תקצ"ו. מלבד בנם הגדול בעל הפתחי תשובה, ובתם מרת שרה הנ"ל, היתה להם עוד בת אחת, מרת טויבא פייגא, שאצלה השאיר ר' שלמה זלמן לידער, את משה גרונם בנו הצעיר, בעלותו ארצה.
לגבי יחוס אביו, שמוזכר שהיה נכד לבעל הפנים מאירות, לא נמצא מפורש בלשונו של הפתחי תשובה מהי שלשלת היחס המדוייקת. אך מצאתי לר' משה מרקוביץ, בספרו, 'שם הגדולים השלישי', בערכו של הפתחי תשובה (אות א' סימן רנט), כותב את סדר יחוסו וכך הוא כותב שם: "הרב מו"ה אברהם צבי הירש אייזענשטאט, הגאון המובהק והמפורסם בחיבוריו שהיה אבד"ק ברעסטאוויץ ובק"ק אוטיאן, נפטר בעיר קעניגסבערג בשנת תרכ"ח ג' אלול בן נ"ג שנה לימי חייו ... בן הרב הגדול מו"ה יעקב מעיר ביאלעסטאק בהרב מו"ה משה בהגביר מו"ה מיכאל אייזענשטאט מבריסק דליטא בהגאון מו"ה שלמה מבריסק בן הגאון מו"ה מיכאל אבד"ק קלעצק ובק"ק מיר, אחי הגאונים .... שהיו בני הגאון רשכבה"ג מו"ה מאיר שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שידלאווצי ובק"ק פרוסטיץ ובק"ק אייזענשטאט באונגרין בעל מחבר ספר פנים מאירות ועוד ספרים".
ובכן, נודעה לנו שלשלת יחוסו של הפתחי תשובה עד לפנים מאירות. ניסיתי למצוא את מקורו של ר' משה מרקוביץ ליחוס הפתחי תשובה, בדרך כלל דברים שהוא כותב, מצאתי בספרים אחרים, ואת זה לא מצאתי בשום מקור אחר. ואולי הוא קיבל את זה, מר' בנימין בנו של הפתחי תשובה, שאף כתב לו הסכמה לספרו. [אומנם, ראוי לציין, שבחלקו האחר של ספר שם הגדולים השלישי, שעדיין לא נדפס, כתוב סדר היחס בצורה מעט שונה, בערכו של ר' בנימין אייזנשטאט בנו של הפתחי תשובה כתוב שר' יעקב אייזנשטאט היה בנו של ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש אב"ד קלעצק בן ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש בן הפנים מאירות. ככל הנראה אחד משני הנוסחאות בטעות יסודם, השאלה איזו נוסחא נכונה ואיזו מוטעית. אני מעדיף את הנוסחא הנדפסת שהבאתי לעיל, ולא את הנוסחא האחרונה, שכן, לר' מיכאל א"ש השני (נינו של הפמ"א) ידוע שהיה בן בשם ר' משה יעקב שהיה אף הוא אב"ד קלעצק, ולא הגיוני לומר שאבי הפתחי תשובה, ששמו היה יעקב, היה בנו של ר' משה יעקב].
אומנם, יש עדיין כאלו שמפקפקים ביחוס זה, ומחפשים ראיות לדבר. ראיות אין לי, אבל מצאתי לנכון להזכיר כאן, עוד כמה ידיעות, הנוגעות ליחוס בעל הפתחי תשובה אל הפנים מאירות, אולי מצירוף כל הידיעות יתברר הענין.
  • בספר 'שירת משה', לרבי משה וילענזצ'יק, ורשא תרנ"ז, מזכיר בהקדמה את חותנו ר' אל[י]עזר משה הייליגמאן מניעשוויז, וכותב עליו שהוא נין ונכד לבעל הפנים מאירות, ושני בשני עם בעל הפתחי תשובה, ומאריך מאד בשבחו. ומביא גם מעט תורות ממנו. שם אבי חותנו - ר' קים קדיש העליגמאן. אם נדע כיצד הוא שני בשני עם הפתחי תשובה, אולי נדע כיצד הם צאצאים לפנים מאירות.
  • מקור נוסף, הוא בספר זיכרונותיו של ר' יהודה חיטריק, בפרק טו שם, מספר מפי חותנו ר' אהרן תומארקין [בן ר' בנימין בן ר' מאיר בן ר' אהרן חתן ר' בנימין קלעצקער שכנראה היה חתן ר' מיכאל אייזנשטאט בנו של הפנים מאירות], והוא כותב שחותנו של ר' בנימין קלעצקער, הלא הוא הרב דעיר קלעצק בן הפנים מאירות, הוא אבי המחבר דפתחי תשובה על יו"ד. זה כמובן בלתי אפשרי, מבחינת הזמנים, כך גם מעיר שם המו"ל. אך עוד הוא מביא שם סיפור נוסף, שפעם פגש את בנו של הפתחי תשובה [כנראה ר' בנימין א"ש אב"ד אוטיאן], ואמר לו שהם ידידים מצד קרבת משפחה, והרב א"ש התייחס אליו כאל קרוב. (וכאן מצא לו הכותב, מקום ללגלג על רבי בנימין, ואצטט רק את דברי הרב החבדי ר' אליעזר דון יחיא אב"ד לוצין, גיסו של ר' בנימין, וכך הוא כותב עליו בהסכמתו לספרו: "הגאון האמיתי ציס"ע כש"ת ר' בנימין אייזענשטאדט זצ"ל". ודי בזה).
  • מקור נוסף, הקושר את בעל הפתחי תשובה לעיר קלעצק, הינו בספר דור ישרים להרכבי, ניו יורק תרסג, ושם בעמוד 88, מוזכר הנכבד ויקר ומשכיל מו"ה יוסף הארקאווי, שנפטר צעיר כבן ארבעים שנה בשנת תרס"ב. זוגתו היתה מרת פינקל בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. וכה נכתב על רבי חיים אריה הכהן בהערה: הוא היה גביר מופלג, יליד קלעצק פלך מינסק, בן להרב המנוח מוה' צבי הירש אייזענשטאט הכהן ממשפחה רמה בישראל, מגזע הגאון בעל פתחי תשובה. על פי סדר השנים, ברור שלא היה מצאצאיו של הפתחי תשובה, אלא ממשפחתו הקרובה, ומכאן, שמשפחתו של הפתחי תשובה באה מהעיר קלעצק.
ועדיין לא מצאנו ראיות ברורות לאחת משתי הגירסאות שהביא ר' משה מרקוביץ בשם הגדולים השלישי.
ובאשר ליחוס רבי מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלעצק, בנו של הפנים מאירות, שהיה זקן זקינו של בעל הפתחי תשובה, מצד הוריו בעל הפנים מאירות ורעייתו, עוד נשוב ונכתוב עליהם, ועל הקירבה לרבי שבתי כהן בעל הש"ך. ומצד חותנו רבי יהודה לייב מירקס, הרי שכבר הארכנו כאן בבלוג בכמה וכמה מאמרים וחקרנו את כל העץ משפחה שלו, כאשר כתבנו על רבי שלמה זלמן מירקש בעל השלחן שלמה.
במאמר הבא נחקור ונברר את מוצא משפחת אמו של בעל הפתחי תשובה - חמותו של ר' שלמה זלמן לידער.