אילן יוחסין לבעל קצות החושן

מחר, י"ט טבת תשע"ג, ימלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון רבי אריה לייב הכהן הלר, רב העיר סטרי, ומחבר ספרים רבים, המפורסם שבהם הוא 'קצות החושן' על שלחן ערוך חושן משפט.

רבי אריה לייב נולד בעיירה קאליש הגאליציאנית, לאביו רבי יוסף הכהן ולאמו מרת ניסל. כבר בבחרותו חיבר את הספר 'שב שמעתתא'. בצעירותו נתמנה לכהן ברבנות העיר רוזניאטוב, שם היה דחוק בפרנסתו, וכפי המסופר לא היה בביתו אף שלחן, אלא קרש רחב מונח על חביות היה משמש לו לשולחן, ובחורף היה שורר בביתו קור עז, עד שהיה מוכרח לישב כל היום במיטתו תחת השמיכה, וכך היה יושב וכותב את ספרו 'קצות החושן', ואת קסת הדיו היה מוכרח לשים תחת הכר, על מנת שהדיו לא יקפא. לאחר שנתפרסם שמו בספרו, באה לו מעט רווחה, כאשר בשנת תקמ"ח נקרא לכהן בעיר סטרי, בהמלצת רבי צבי הירש אב"ד לבוב. שם, בסטרי, חיבר רבי אריה לייב את ספרו אבני מילואים, ושם כיהן ברבנות עד ליום פטירתו י"ט טבת תקע"ג.

תלמידים רבים היו לו, המובהק שבהם, הוא רבי אשר ענזיל אבד"ק סטרי, ועוד אחרים שכיהנו ברבנות בערי גליציה.

וזה סדר יחוסו,

• אביו רבי יוסף הכהן היה נכבד בעמו וגדול בעירו - קאליש, בנו בעל קצות החושן, העיד בהקדמה לספרו, "מדבר מלטתני ומחלאים רעים ונאמנים דיליתני ולמות לא נתנני לא בצדקתנו ויושר לבבנו כי אם בזכות אבא מארי דעובדין וחד מבני עליה אאמ"ו מו"ה יוסף הכהן זצ"ל". רבי יוסף נפטר י"ג חשוון תקל"א. זוגתו מרת ניסל.
• [אביו, רבי חיים הכהן]
• אביו רבי יחיאל מיכל הכהן
• אביו רבי יהודה הכהן
• אביו רבי יחיאל מיכל הכהן מטוריסק, ראש ישיבה בק"ק טריסק שבגליל לודמיר.
• אביו רבי יעקב יוסף הכהן מפראג זוגתו מרת רייזל בתו של הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. 
• אביו, כפי הנראה היה רבי ישראל יחיאל כ"ץ למשפחת רפופורט

אחד מאחיו של רבי אריה לייב התפרסם אף הוא בזכת ספרו, ובזכות צאצאיו הרבים בחבל מארמרוש, הוא רבי יהודה כהנא מחבר הספר קונטרס הספיקות, אשר מצאצאיו נסתעפה משפחת כהנא המורחבת עד ימינו.

הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י

היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של רבי משה ברגמן, רב בירושלים, וראש ישיבת הרשב"י בכפר מירון, ובערוב ימיו בבני ברק.

רבי משה נולד בירושלים, ביום כ"ט שבט תרס"ט למשפחה ירושלמית שורשית. בצעירותו, למד בישיבת "עץ-חיים" שם קיבל מתורתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ומרבי שמואל גדליה ניימן בעל הגידולי שמואל זצ"ל.

בראשונה נשא לאשה את מרת מרת אלטא ליבא רייזיל בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים. היא ילדה לו שני בנים, ולמרבה הצער נדרסה למוות יחד עם אחד מבניה, ביום כ"ח חשון תרצ"ח על ידי אוטובוס, סמוך לקבר רחל, ואז נשא ר' משה בשנית את מרת שרה בת ר' אברהם קלמן וויץ, עליה נמסר שהיתה מצאצאי האדמו"ר בעל האוהב ישראל מאפטא, היא נפטרה כ"ט טבת תש"ן.

פעולות רבות פעל רבי משה, לזכות את הרבים, בירושלים, יסד ר' משה חברת זכות משנה, היה מקהיל קהילות בשוק מחנה יהודה, מסוחרי השוק ואחרים, והיו יושבים ברחובות תחת כפת השמים על הארגזים, ככל יום חצי שעה בשעות הצהריים, והיה מלמדם שעורים בתוי"ש שלא על מנת לקבל פרס. לאחר מכן הרחיב פעילותו זו גם לשוק מאה שערים. היה גם חבר באגודת משמחי חתן וכלה לשם שמים.

בשנת תרח"ץ נתמנה לשומר תקנות של חברא קדישא הראשית והכללית גחש"א דכוללות אשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו, בתפקיד זה, נשא קודם לכן הגאון רבי דוד בהר"ן, ומשהזקין, נתמנה על מקומו רבי משה, כחבר החברא קדישא, וכירושלמי מדורי דורות. בנוסף, נתבקש על ידי אנשי החברא קדישא לברר היטב את כל המנהגים משעת הגסיסה ועד זיבולא בתרייתא (סיום הקבורה). הוא אכן קיבל על עצמו עבודה זו, וחיבר חוברת ליום ז' אדר תש"א, ולאחר כה חודשים, הדפיסה לתועלת הציבור ולזכות את הרבים. 

הגאון רבי אייזל חריף

היום מלאו מאה וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא אב"ד סלונים, המפורסם בכינויו ר' אייזל חריף.

בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה, שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות, ולא שמר אמונים להנהגות החסידיות של בית אביו שנהג בהם בימי נעוריו.

זוגתו מרת חיה בת הנגיד רבי יצחק פיין ממינסק. כפי המסופר, ר' אייזל בצעירותו למד בקלויז המפורסם במינסק, ונודע שמו לתהילה בקרב אנשי העיר. העשירה מרת רבקה בלומקס, אשר קיוותה להשיא את ר' אייזל לאחת מבנותיה, הזמינה את אביו רבי יחיאל למינסק על פי הזמנתה של אולם במכתב הזמנתה אליו, לא גילתה את סיבת הזמנתו לבקר אצלה, ומיד עם בואו לעיר לא נתן לו בעל האכסניה שלו - ר' יצחק פיין - לצאת את ביתו עד שתקע לו כף והסכימו שאייזל ישא לאשה את בתו.

כבר מצעירותו נודע בשכלו החריף ובזכרונו המופלא, בתחילה שימש כמגיד מישרים בבית הכנסת של החברא קדישא במינסק, מאותה עת נשתמרה חליפת מכתבים עם רבי זכריה יאליש מלבוב, הפונה אליו בתוארים: "חריף ושנון בפלפול וסברא, הלא בשמו הקדוש יקרא, מוהר"ר יהושע אייזיק מ"מ דח"ק בק"ק מינסק". קיבל סמיכה לרבנות מר' אבלי פוסבולר, בשנת תקצ"ג לערך, וזמן קצר לאחר מכן, נתמנה לכהן כרב בקלווריה, בשנים הראשונות שימש שם כדיין, עד לפטירתו של רבי אריה לייב ברוידא רבה של העיר, בשנת תקצ"ט, שאז נתמנה למלא את מקומו. משם בשנת תר"ב נסע לכהן בקוטנה. בשנת תר"ט עבר לכהן כרבה של העיר טיקטין. ומשם עבר לכהן כרבה של העיר הגדולה סלונים, בה כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום ד' טבת תרל"ג.

על מצבתו נכתב, פה מנוחת כבוד אדמו"ר הגאון הגדול האמיתי מאור הגולה, גאון ישראל וקודשו, רשכבה"ג נר ישראל, עמוד הימיני פטיש החזק כקש"ת מרן כ"מ אייזק זצק"ל בהרב ר' יחיאל ז"ל אב"ד דפה בעהמ"ח ספרי ... נגנז ארון הקודש ביום ערב שבת ד' לחודש טבת שנת תרל"ג לפ"ק תנצב"ה. ר' אייזל נקבר בבית הקברות החדש בסלונים.

בהלווייתו הספיד המגיד מקלם ר' משה יצחק. בבית הקברות הספידו רבי צבי ארקין מתלמידי החכמים שבעיר.

בירושים תרלה, נדפסה חוברת 'אבל כבד', הספד שנשא ר' בנימין בר שמואל [אב"ד סטויפץ מחבר שארית בנימין] על פטירתם של כמה מגדולי הדור, ובהם גם ר' יהושע אייזיק.  

לא נודע לנו הרבה על יחוסו המדוייק, אבל אפרט את המעט שכן נודע, ומזה אפשר לנסות להרכיב אילן יוחסין.

אביו, היה רבי יחיאל שפירא, שהיה מפורסם לצדיק עובד ה' בעבודה תמה, במקצועו היה שען. היה מקושר אל הרב הקדוש בעל התניא, ולאחר פטירתו נסע אל הרב הקדוש רבי אהרן הלוי מסטראשלה, בעקבותיו המשיך בנו, שהיה כאמור, 'חוזר' על דברי תורתו של האדמו"ר. ר' יחיאל נולד תקל"ב נפטר בשנת תר"ז, כפי הנראה בעיירה ראש.

אביו רבי מרדכי שפירא, בהקדמת הספר ברכת משה, נאמר עליו כי היה אב"ד גלוסק וגלובקי. עוד נמסר עליו כי היה מקורב אל הגאון מוילנא. זוגתו היתה נכדת הגאון רבי יחיאל הלפרין בעל סדר הדורות.

רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ממונקאטש

לרגל יום פטירתו של האדמו"ר ממונקאטש, נביא כאן את אילן היוחסין שלו.

היום מלאו חמש עשרה שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי ברוכ'ל רבינוביץ ממונקאטש.

רבי ברוך נולד בשדליץ ביום ו' תשרי תרע"ה לערך, לאביו רבי נתן דוד מפארצוב. ביום י"ז אדר תרצ"ג נשא לאשה את מרת אלטה חיה פרימה, בתו היחידה של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש. חתונה זו נחשבה לחתונה גדולה והיסטורית באותם ימים, ימי החתונה אף תועדו בסרט וידאו, שצילם צלם מאמריקה. דבר נדיר מאד באותם ימים. בימי האירוסין שלו, הצטרף עם חותנו הרבי ממונקאטש, למסע ההיסטורי לארץ ישראל.

האדמור ממונקאטש בימי שבתו בתל אביב

לאחר פטירת חותנו הגדול, בב' סיון תרצ"ז, נתמנה על מקומו לכהן כאב"ד מונקאטש. בתחילת מלחמת העולם השניה, גורש לאוקראינה, בשל אזרחותו הפולנית. אך הוא הצליח להימלט, ונסע לבודפשט, והקים שם רשת הצלה לפליטים שניצלו מידי הגרמנים, ודאג לכל הנצרך להם. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל, וגר בתל אביב כמה שנים. כאן, חלתה אשתו, במחלה קשה, ולאחר כשנה נפטרה ביום כ"ו ניסן תש"ה, ומנוחתה כבוד על הר הזיתים. שנים אלו, היו קשות עליו מאד, ואחר כשנה נוספת נישא בשנית, ושינה את הנהגתו הרבנית. לאחר מכן נסע לאמריקה, אל חסידי מונקאטש שהיו שם עוד לפני המלחמה, לאחר תקופה קצרה, נסע לברזיל, ונתעכב שם חמש עשרה שנים, בהם כיהן כרב העיר סאו פאולו, ואף לימד באוניברסיטה שם, פילוסופיה ופסיכולוגיה וגם סוציולוגיה. אחר כחמש עשרה שנים, עלה לארץ ישראל, וכיהן כאב"ד העיר חולון. לאחר פרישתו, בשנת תשל"ו עבר לגור בעיר פתח תקווה, ויסד בה בית כנסת גדול לתורה ותפילה הפעיל עד היום.

בשנותיו האחרונות, לקה באירוע מוחי, ונאלץ להישאר מרותק לביתו. את ימים אלו ניצל, להעלאת דברי תורתו על הכתב, בספר בינת נבונים, פרש את השקפתו על ימי השואה, ומסקנותיו ממנה. ובספר דברי נבונים, כתב דברי תורה ודרשות על פי סדר פרשיות השבוע. ביום כ"ז כסלו, נר שלישי של חנוכה תשנ"ח, נסתלק האדמו"ר ממונקאטש רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ לבית עולמו.

וזה סדר יחוסו:

אביו האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפרצובה נולד תרכ"ו התפרסם לאיש מופת ופועל ישועות, בעהמ" ואלה הדברים שנאמרו לדוד, נפטר ז' שבט תר"ץ. בשנים האחרונות הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ונטמנו בפתח תקווה. נשא בזיוו"ר את בתו של הרה"ק רבי יחיאל יעקב מקאזניץ, אך בנו נולד לו מזוגתו השניה היא מרת יוטא לבית שפירא, נפטרה ו' אב תש"א בגטו וורשא.

הגאון רבי עמרם זקס

בבני ברק נפטר הלילה הגאון הגדול רבי עמרם יצחק זקס ראש ישיבת סלבודקה.

ראש הישיבה נולד בירושלים בשנת תרפ"ז. בילדותו ובבחרותו, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, תחת הנהגתו של ראש הישיבה הגאון רבי איסר זלמן מלצר. משנפתחה ישיבת סלבודקא בבני ברק, גלה למקום תורה, עד שנבחר כחתן לנכדתו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר, בת לחתנו הגאון רבי מרדכי שולמן [שבאותם ימים היה באמריקה לטובת הישיבה], זמן קצר לאחר נישואיו, כבר נתמנה למסור שיעורים בישיבה, תפקיד בו נשא שנים רבות, לאחר פטירת חמיו בשנת תשמ"ב נתמנה למלא את מקומו כראש הישיבה. הלילה, כאמור נפטר לאחר מחלה קשה.

אילן יוחסין של רבי עמרם מתפרס על פני משפחות הישוב הישן בירושלים, ומשם עולה מעלה לנפוצות ישראל, בהונגריה, גרמניה, פולין, ליטא, וכל מקומות בני ישראל למושבותיהם.
 וזה סדר יחוסו.

רבי עמרם זקס מארח את האדמור מצאנז בישיבת סלבודקא

אביו, רבי (חיים אליהו) זלמן זקס, היה מוכר ספרים ותשמישי קדושה בירושלים, ואחר כך בבני ברק. נפטר ח' אדר א' תשל"ח. על מצבתו נכתב, "גברא רבא ויקירא גריס באורייתא תדירא ירא וחרד משאו ומתנו באמונה מנקיי הדעת שבירושלים". זוגתו מרת אסתר לאה לבית פרידמן נפטרה כ"ה אייר תשל"ו, מנוחת שניהם על הר הזיתים בירושלים.
אביו, רבי דוב בער זקס מירושלים, נפטר ה' תמוז תרצ"ז, זוגתו מרת יוכבד דבורה לבית כהנא שפירא.
אביו רבי אברהם אלקנא זקס, נולד בשנת תר"ו בירושלים, נשא לאשה את מרת דאבע לבית גרבוס. ר' אברהם אלקנה, היה מעסקני הציבור הבולטים בירושלים, בתור ממונה כולל הו"ד [הולנד דויטשלנד], היה גם גבאי בחברא קדישא, ובבית מושב זקנים, כיהן גם כחבר בועד העיר, וממנהלי ועד הכללי, והשתתף בקניית שכונות רבות בירושלים. כיהן גם כחזן בבית הכנסת אהבת ציון של כולל הו"ד, בחצר שקנה זקינו ר' צדוק הלוי. ר' אברהם אלקנה, נפטר ה' ניסן תרס"ג וזוגת מרת דאבה נפטרה ג אדר ב תרע"ט.
אביו, רבי משה זקס, מתמידי חתם סופר הראשונים שעלו לארץ ישראל, נולד במיינינגען שבגרמניה [במחוז זאכסן, ועל כן נקראה המשפחה זאקס], בשנת תקע"א לערך, עלה לארץ בבחרותו, בשנת תקצ"א לערך, נפטר ו' תמוז תר"ל. בירושלים נשא לאשה את זוגתו מרת רחל בת ר' צדוק הלוי היא נולדה בשקלוב בשנת תקע"ה לערך, עלתה לארץ עם הוריה כשהיתה ילדה קטנה, נפטרה כ"ח אלול תרנ"ג.
אביו, רבי מרדכי.

המגיד ממזריטש - מאתיים וארבעים שנה לפטירתו

מחר יחול יומא דהילולא של המגיד ממעזריטש רבי דוב בער. מאתיים וארבעים שנה ימלאו לפטירתו.

נעסוק כאן מעט במשפחתו.

רבי דוב בער, נולד בעיירה לוקאטש הסמוכה לעיר רובנו. ובפי אנשי דורו כונה על שם העיר רובנו בה כיהן כמגיד שנים רבות. על אביו רבי אברהם מסופר שהיה מלמד עני. וחותנו, כך נמסר, היה רבי שלום שכנא אב"ד טורטשין. רבי דב בער נפטר ביום י"ט כסלו תקל"ג ומקום קבורתו באניפולי שבאוקראינה.

מצבתו של המגיד ממזריטש באניפולי

כפי המסופר, [עליו ועל עוד רבים], בקטנותו, נשרפה מגילת היוחסין שהיתה בביתו, ובה היה כתוב יחוס המשפחה לגדולי ישראל. אמו בכתה ומיאנה להינחם, עד כי הבטיח לה בנה הקטן, כי ממנו תתחיל מגילת יוחסין חדשה. גירסא נוספת מספרת את המעשה, כאשר היה רבי דב כבר אדם גדול ונחשב, והובא אליו כתב היחוס של משפחתו, בידי אחד מקרובי משפחתו, על מנת שיחתום עליו ויאשר את נכונותו. אך הוא סירב, באמרו כי אין לו ענין בידיעת יחוס המשפחה, אלא ממנו יתחיל יחוס חדש. 

גיסו של המגיד ממזריטש, [וכפי הנמסר בעל אחותו] היה רבי נח אלטשולר, צאצאיו הם: א. רבי שלום שכנא אלטשולר חתנו של בעל התניא ואבי אדמו"ר בעל הצמח צדק. ב. רבי יהושע אלטשולר עלה לארץ ישראל וחי בטבריה. ג. אשת רבי יוסף קאביליקער מגיד בעיר ליובאוויטש.

בנו המפורסם היה רבי אברהם המלאך, ולו היו שני בנים, א. רבי שלום שכנא מפרוהוביטש חתן רבי אברהם מקוריסטשוב חתן בעל המאור עיניים מטשערנוביל, הוא אביו של רבי ישראל מרוז'ין. ב. רבי ישראל חיים מלודמיר, חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקרלין.
צאצאיו אלו של המגיד ידועים ומפורסמים, בפי כל החסידים וכותבי היוחסין, וכעת נעבור אל צאצאיו של המגיד ממזריטש, אשר אילן היוחסין שלהם אינו נהיר דיו, ולא ידוע סדר יחוסם המדוייק עד אליו. וכפי הנראה יש רבים כאלו, מפני שאין לנו מידע על צאצאיו האחרים של המגיד ממזריטש, לבד מבנו רבי אברהם הנ"ל, וסביר להניח שהיה לו יותר מבן אחד. אלא שהמידע אודות צאצאיו נשתמר רק אודות אלו שנהגו כאדמורים.

ארכז כאן שמות כמה מצאצאיו.

•      רבי דוב משה משמשו של רבי נחמיה רבינוביץ בן היהודי הקדוש מפשיסחא. נמסר עליו כי היה מצאצאי המגיד ממעזריטש, אך לא נודע כיצד.
•       רבי מנחם מנדל קירשנבוים הי"ד רבה האחרון של פרנקפורט שנספה בשואה, אמר לצאצאיו בפרוץ מלחמת העולם השניה, שאין להם מה לדאוג אודות הרעב, היות והוא מצאצאיו של המגיד הגדול ר' דוב בער ממזריטש זצ"ל, ויש להם הבטחה מפיו שפעל אצל הקב"ה, שצאצאיו לעולם לא ירעבו ללחם, והבטחה זו נתקיימה בין צאצאיו בכל ימות המלחמה. רבי מנחם מנדל נולד בקראקא י' אדר תרנ"ה, אביו היה ר' שמואל קירשבוים מהכפר מאזרנייא, בן ר' נתן ומרת גיטל למשפחת רוטבאוט. אשת ר' שמואל היתה מרת מיכלא בת ר' שמעון יוסף פייל ומרת מרים לבית זלינגר. אשת ר' מנחם מנדל היתה לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מויליצ'קה, שמצד אמו היה צאצא לרבי אלעזר לעוו בעל השמן רוקח.