‏הצגת רשומות עם תוויות גשטטנר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גשטטנר. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 19 במאי 2019

הגאון החסיד רבי עזריאל טאובר זכר צדיק לברכה


בשבת מלאו שלושים יום, לפטירתו של הגאון החסיד רבי עזריאל הלוי טאובר, אחד היהודים הגדולים בדורינו. פעולותיו רבו מלמנות, ונזכיר אך בראשי פרקים זעיר מספר ממפעלותיו, החל מהקמת וביסוס שיכון סקווירא, דרך הקמת כוללים לחושן משפט, תנועת שלהבת, פרקי מחשבה, ושיננתם, ועוד, ועוד. כל הפעולות הגדולות הללו פעל מכיסו, בלא שקיבל משכורת, באשר היה איש עסקים ממולח, ובצעירותו הקים מספר עסקים הפעילים ומניבים לו הון רב. על פי חישוב גס שנערך לאחר פטירתו, עולה, כי במהלך השנים השקיע מכיסו לטובת כל הפעולות הגדולות הנ"ל, סכום העולה על 120 מליון דולר. אך רבי עזריאל, לא היה גביר עשיר המחלק מכספו לצרכי הציבור. רבי עזריאל היה תלמיד חכם גדול במלוא מובן המילה, ובעל כושר הסברה גדול, אשר ריתק אליו את כל שומעיו, בכל נושא עליו דיבר, ביידיש, באנגלית, ובלשון הקודש.

מצורפת כאן הרצאה אשר נשא רבי עזריאל, לפני כשנה ומחצה, בעת שנראה היה כי החלים ממחלתו.


כאמור, ביום י"ג ניסן, הלך לעולמו, ושבק חיים לכל חי, בפעולותיו הכבירות אשר ימשיכו מכוחו.

וזה סדר יחוסו

  • אביו רבי אהרן הלוי טאובר ממאנסי, לפני המלחמה גר בפרעשבורג, אחר המלחמה כאשר נפגשה שוב המשפחה אחר שניצלו כל אחד בדרך פלאית, חיו תחילה במחנה ההצלה בפרענוואלד, שם שימש בישיבתו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. אחר מכן עברו לאנטוורפן, משם עלו לארץ ישראל, ואחר מספר שנים עברו למאנסי, שם חי ופעל עד לפטירתו, ביום כ"ז סיון תשנ"ט. זוגתו מרת רויזא לבית גשטטנר, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט"ו אייר תשס"ז. מצאצאיהם: א. רבי עזריאל הלוי טאובער דידן. ב. רבי יחיאל הלוי טאובר ראב"ד מכון להוראה, נפטר ח' אלול תשע"ז.

יום שישי, 22 במאי 2015

האם היה הרב וואזנר מצאצאי רבי יהונתן אייבשיץ?



הזכרנו את אמירתו של הרב וואזנר שהוא "ספק מיוחס" להחכם צבי. אבל הוא ודאי מיוחס להתרומת הדשן, לרי אייבשיץ, ולהפנים מאירות.
את היחוס לפנים מאירות, כבר הזכרנו, וכעת נותר לנו לבאר את יחוסו אל רבי יהונתן אייבשיץ.

הזכרנו במאמרים הקודמים, את אחד מזקניו של הרב וואזנר, שמן הסתם, הוא האיש שעל שמו נקרא הרב וואזנר, והוא רבי שמואל ווייס מהעיר מיאווע [Myjava] שבסלובקיה.
ר' שמואל ווייס זה, היה חותנו של רבי בנציון שיף, אבי אמו של הרב וואזנר.

לא ידועים לנו פרטים רבים אודות רבי שמואל ווייס זה, רק שהיה גר בעיר מיאווע, שם כיהן ברבנות גיסו, רבי מרדכי ברודא. עוד נודע לנו מעט אודות צאצאיו, נודעו לנו שתיים מבנותיו, האחת כאמור, היא אשת רבי בנציון שיף הנ"ל, והשניה מרת מלכה היתה אשת רבי יעקב עקיבא סופר בנו של הגאון בעל הכתב סופר, כפי שכבר הזכרנו בעבר, כשכתבנו את יחוס אחד מצאצאיו, הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל.

מצבת רבי יהונתן אייבשיץ בהמבורג

כאמור, רבי שמואל ווייס היה חתנו של

  • רבי נתן נטע ברודא אב"ד שוסבורג, הוא נולד בשנת תקל"ט, תחילה כיהן כרבה הראשון של העיר נאדאש, ולאחר מכן חזר על עיר הולדתו שוסבורג לכהן בה כאב"ד משנת תקע"ה, עד לפטירתו, ביום י"ב תמוז תר"ט, הוא קבור בעיר ווינה, ותשובות אליו נדפסו בשו"ת חתם סופר, ושו"ת מהר"י אסאד. בנו האחר היה מהר"ם ברודא אב"ד מיאווא.
  • בן הגאון המקובל רבי מרדכי ברודא, דיין אמת ושופט צדק בק"ק שוסבורג, ובשם הגדולים כתב שהיה אב"ד שוסבורג, הוא היה ידידו הקרוב של החת"ס שהחשיבו עד למאד. נפטר ביום ז' אייר תקע"ה, ונספד על ידי החתם סופר בדרשותיו. מצבתו המפליאה קיימת עד היום בבית הקברות בעיר שוסבורג, ולאחרונה שופצה כראוי, על ידי ארגון אבותינו. וזה נוסח המצבה: יום ד' ז' אייר תקע"ה, איש יהודי ושמו, מרדכי ברודא, דרש טוב ודבר שלום: נפטר, באהבה רבה, בקדושה ובטהר', בקדרותא דצפרא, יום הנ"ל, ת נ צ ב ה
  • בן רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ.
  • ומעלה בקודש, מגזע רבי אברהם ברודא בעל האשל אברהם, וכן הובא במאמרו של ר' חיים גשטטנר בחוברת מיוחדת שהפיק המודיע להסתלקותו של הרב וואזנר, ביום כ"ח ניסן תשע"ה, עמ' מח. שכתב כך: "בחודש כסליו תשע"א זכינו לשמוע מרבינו זי"ע את הדברים הללו: ... אנו נכדים של רבי אברהם ברודא, רבי יהונתן אייבשיץ, ה'מגלה עמוקות', ה'חכם צבי', ה'תרומת הדשן', ה'פנים מאירות'." את היחוס אל הפנים מאירות כבר ביארנו במאמרים הקודמים, אודות החכם צבי כבר הבאנו במאמר הקודם, שנשתנה אצלו הגדר ל'ספק מיוחס'.

ועוד נשאר לנו לבאר את היחוס אל רבי יהונתן אייבשיץ,
בהקדמת ספר מאור החיים שהוציא לאור רבי נתן גשטטנר, בשנת תש"כ, כתב, כי רבי נתן נטע ברודא היה בן רבי מרדכי ברודא נכד הגאון רשכבה"ג רבי יהונתן אייבשיץ. אומנם, בחלוף השנים, הרחיב רבי נתן יותר, וכתב במפורש את סדר היחוס [בלהורות נתן על המועדים חלק ב, תשסד, ובלהורות נתן חלק יד, תשסו. ועוד קודם לכן, בשנת תשנ"ג בהערותיו שנדפסו בראש ספר 'אישים בתשובות החתם סופר', לרבי אלכסנדר זושא קינטליכר]. לדבריו, רבי מאיר ברודא אב"ד סעניץ, היה חתנו של רבי נתן נטע אייבשיץ בנו של רבי יהונתן אייבשיץ.

יום חמישי, 7 במאי 2015

משפחת שיף מצעהלים - וינה, היחוס לפנים מאירות



עוסקים אנו ביחוסו של הרב וואזנר, וכעת נספר על יחוסו מצד אמו.
כאמור, אבי אמו של הרב וואזנר, היה רבי בן ציון שיף מוינה. תלמיד המהר"ם שיק, ותחילה נביא כאן סיפור מעניין אודותיו שנשתמר במכתב ששלח הגאון רבי יוסף פיש מרוזנברג בשנת תרל"ז אל המהר"ם שיק, ונשתמר המכתב המקורי בכתב ידו, אצל האספן הנודע רבי שאול הוטערר מאנטוורפן, ונדפס בשות מטה יוסף, במהדורה החדשה בני ברק תשסה, עמ' רכ, וכך הוא כותב בשלהי המכתב:
"אחרי אשר חתמתי שמי, ויקר אלי איש א' ירא וחרד לדבר ה' מאד ובר אוריין חשוב, ואמר: הנני שמח מאוד מאוד על כי מצאתיך כותב אגרת להגאב"ד דק"ק חוסט נ"י, זה שני ירחים [הייתי] בע"מ וויען ונקראתי מהקצין הרב ... מו"ה בנציון שיף נ"י לבוא אצלו בליל [שב"ק] לסעודת זכר, ונעניתי לו ראשי, והל[כתי ... ע]ם אחוזת מרעים, וכאשר ראינו סביב ל[החדר] ולא ראינו שום קינדבעט בריפף [שמירה ליולדת] ... [על מ]טתה של יולדת, כן תמהנו ושאלנו ... היתכן שמדקדק במצות כמוהו יניח ... כזה הנהוג בכל בתי ישראל ה ...נפלאות היא בענינו – והוא השיב ... [מ]יין רבי חוסטער רב האט גע[זאגט] ער האלט ניכטס דאפאן דארום ... ע"ז השבנו אם גם איש נ[אמן] ... מעם הוא, קשה להאמין על צ... שאל נא עתה את [הרב] נ"י בעצמו, אולי ייטיב עמנו לגלו[ת] ... [הטעם] בזה.
ועתה נמשיך ביחוסו, ותחילה נספר על יחוס אבותיו של רבי בנציון שיף, בתיקון טעות ממה שכתבנו בפעם הקודמת. וזה סדר היחוס, על פי כתבי רבי אברהם בנדיקט בספרו באר המועדים חלק ב', ועל פי ספר יחס משפחת שיף שנדפס בוינה תשי"א, ומקורות נוספים.
  • רבי בנציון שיף, [ברנדר שיף] נולד בשנת תר"ד בעיר צעהלים, לאביו רבי יעקב יצחק שיף, ולאמו מרת טשארנא. כאמור, בבחרותו למד בישיבתו של המהר"ם שיק בחוסט, ונחשב לאחד מחביבי תלמידיו, והיה מספר עובדות רבות שראה אצל רבו. נשא לאשה את בתו של ר' שמואל ווייס ממיאווע, כאמור, אחר נישואיו קבע ר' בנציון את מושבו בוינה, ואף שימש כנשיא ק"ק שיפשהול בעיר, נפטר ביום כ"ו טבת תרע"ח, והובא לקבורה בעיר צעהלים, מקום מגורי אבותיו.
  • אביו, רבי יצחק יעקב שיף, [איגנץ שיף] ממיסדי קהילת החרדים בוינה, ק"ק שיפשוהל, בה כיהן הגאון רבי זלמן שפיצר כאב"ד. נולד בשנת תקס"ב נשא לאה את מרת טשארנא בת חנה, היא נפטרה ביום י' אב תרכ"ד, אז נשא ר' י' יצחק אשה שניה בשם גיטל שלוס, היא האריכה ימים אחריו ונפטרה בשנת תרמ"ב. ר' יעקב יצחק חתום פרענומעראנטן מצעהלים על ספר עקידת יצחק, פרעשבורג תר"ט. נפטר ביום י"ד חשון תר"ל, והובא לקבורה בק"ק צעהלים. צאצאיו: היו לו 12 ילדים מאשתו הראשונה, ארבע בנות ושמונה בנים, ומהם ר' שמואל שיף זו' מרים קאהן, אבי ר' דוד שיף, אשר מצאצאיו יצאה משפחת שמידל ועוד. אחת מבנותיו של רבי יצחק יעקב, היתה דבורה אשת ר' יחיאל כץ קליין אשר מצאצאיו יצאה משפחת בנדיקט ועוד.
  • אביו רבי בנימין שיף, נולד בשנת תקמ"ב בעיר שליינינג, ועבר עם אביו לצעהלים. בהיותו כבן שמונה עשרה, נשא לאשה את מרת מרים. נפטר ט"ו טבת תר"ט בצעהלים. היו להם תשעה ילדים, ומהם: שלמה הירש שיף נפטר תרמא, גבריאל שיף נפטר תרנה, אברהם נפטר צעיר תקצט, ור' יצחק יעקב הנ"ל.

יום חמישי, 5 בינואר 2012

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.
כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".
בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.
פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.
בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.
זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו
אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.
רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.
צאצאיהם:

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 
ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.
בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.
כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.
בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.
כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.
רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.
רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.
רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.
רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.
רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.
רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.
הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.
החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,
רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:
הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.
 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל

מבני ברק מגיעה הידיעה המרה, על פטירתו של הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זכר צדיק לברכה.

רבי נתן גשטטנר, נולד בשנת תרצ"ב לפני שבעים ותשע שנים, לאביו רבי עמרם גשטטנר מגזע רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, ולאמו מרת מלכה, מגזע החתם סופר ורבי עקיבא איגר.

היה חתנו של הגאון רבי מאיר חיים אונגר גאב"ד לאקנבך.

חיבר ספרים רבים בהלכה ובשאר מקצועות התורה, 'להורות נתן', 'נתן פריו', 'ונתן לכהן', ועוד ספרים.

הקים את ישיבת פנים מאירות, לזכר ראש שושלת משפחתו, הגאון רבי מאיר אייזנשטאט, בעהמ"ח 'פנים מאירות', ועמד בראשה שנים רבות.

כיהן כרב קרית אגודת ישראל בבני ברק, אמש, הוא נפטר בבית החולים לאחר מחלה קשה.

הלוויתו תערך היום בצהריים, ברחוב רב אשי בבני ברק.