עץ משפחה של רבי ישעיהו הורוביץ מלבוב

במאמר הקודם הזכרנו את יחוסו של של רבי ישעיהו הורוביץ ראב"ד ומ"מ בלבוב, המגיע עד השל"ה, אולם סדר הזמנים לא כל כך הגיוני. הוכחנו כי לפי סדר היחוס המובא בספרים, לא יתכן כי רבי ישעיה נולד לפני תמ"ט, ומשכך הוא ובנו שנפטרו בשנים תצ"ב ותצ"ט בהתאמה, היו צעירים לימים, דבר שאינו מופיע על מצבתם. ובעיה נוספת, מי שאמור להיות בנו של רבי ישעיה - ר' שמעריל, מופיע חתום במסמכים שונים כבר משנת תע"ז בין נכבדי העיר, והלא אף אם נניח שר' ישעיה התחתן מיד בהיותו בן שלש עשרה ומיד נולד לו בנו שמעריל, בכל אופן בשנת תע"ז הוא לא היה בן יותר משלש עשרה שנים, וכיצד באה חתימתו לצד חתימת גדולי העיר.
 

מעתה עלינו לשוב ולהתבונן אחר מקור הדברים, כדי לדעת מהיכן נלקח יחוסו של רבי ישעיהו הורוביץ מלבוב, האם יש לזה מקור אמיתי ומהימן, או שמא זו השערה שאין לה בסיס.

נצא לדרך,

במגילת יוחסין שנדפסה בסוף ספר 'דעת לנבונים', מונקאטש תרנ"ט, כותב ר' משה יעקב שווערדשערף בסי' עא "אשתי הצנועה ... מרת שרה תחיה נשאתיה ביום י"ד אב שנת תרל"ח, היא אחותה של הרבנית מרת יענטא תחיה, אשת גיסי הרב הגאון ... מ"ה יעקב שור ... אב"ד קיטוב, המה בנות חותני המנוח התורני הנגיד הנדיב מו"ה שאלתיאל אייזק הלוי הירש [שטרנהל] ז"ל מקאלאמעא נפטר ביום כ"ח חשון שנת תרל"ו..." ובהמשך בסי' עז, כותב עוד, "וחמותי אשת חותני המנוח הצדקת מרת רבקה ע"ה, נפטרה יום אחרון של פסח שנת תרמ"ה. בת הנגיד החריף מו"ה מרדכי הלוי איש הורוביץ מסטאניסלאוו, בן הנגיד המופלג בתורה ויראה מו"ה אלכסנדר זיסקינד הלוי איש הורוויץ, בן הג"מ אליעזר הלוי איש הורוויץ אב"ד סקאליט, שהיה מגזע הקודש דור ששי להג"מ ישעיה הלוי איש הורוויץ בעל השל"ה".

ארבע שנים לאחר מכן, בקראקא, הדפיס ר' שמואל זנוויל כהנא את ספרו 'ענף עץ אבות', ובו הוא מפרט את כל אילן היוחסין שלו בצורה מסודרת דור אחר דור עם פרטים רבים על כל אחד מן האישים, ובשני חלקים, חלק השרשים - הם אבותיו ואבות אבותיו, וחלק הענפים - הם צאצאי אבותיו בהרחבה. 
בחלק השרשים הוא מתחיל את יחוסו מצד אבי אמו - שיינדל - ר' אליעזר ליפא הורוביץ מסטניסלב. וזה לשונו: הרה"ג המפורסם מוהר"ר אליעזר ליפא הלוי הורוויץ נ"י, בן הרה"ג המפורסים מוהר"ר ישראל אברהם הלוי הורוויץ ז"ל, בן הרה"ג הר' אליעזר הלוי הורוויץ ז"ל, בן הרב החסיד המפורסם מוה"ר יקותיאל זיסקינד הלוי הורויץ, בן הג"מ משה אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד סקאליט, בן הג"מ שמריה שמעריל הלוי הורוויץ ר"מ וראב"ד ומ"מ בלבוב, בן הג"מ ישעיה הלוי הורוויץ ז"ל ראב"ד ומ"מ בלבוב, בן הג"מ אברהם הלוי הורוויץ דיין ומנהיג בעיר פוזנא בן הג"מ ישעי' הלוי הורוויץ ז"ל אב"ד פפד"מ פוזנא בן וכו' עד השל"ה.

הנה זה פלא, את מה שלא ידע ר' משה יעקב שווערדשערף, ידע ר' שמואל זנוויל כהנא, ומנין היתה לו הידיעה הזו? נרד אל ההערות בתחתית הספר, ונגלה מה מקורו. וזה מה שהוא כותב בהערות: בהערה מספר 5, אודות ר' משה אליעזר אב"ד סקאליט הוא כותב, "בעהמח"ס דמשק אליעזר כתב יד, כן כתב במגילת יוחסין כתב יד לאבי זקני ה"ר ישראל אברהם הורוויץ ז"ל הנ"ל, ובסדר היחוס הנדפס בסוף ספר דעת לנבונים ... לא הביא בן מי היה". ובהערה הבאה אודות ר' שמעריל הוא כותב כך, "מגזע מישרים דק"ק לבוב, דור חמשי לרבינו השל"ה ז"ל" כן כתב במגילת יוחסין כתב יד הנ"ל, ולא נזכר שם שם אביו, ואחרי רוב עמל ויגיעה רבה עלתה בידי, למצוא החמשה דורות מאתו ועד רבינו השל"ה ז"ל, אשר לא נזכרים לא במגילת יוחסין כתב יד, ולא בספר דעת לנבונים.
והנה לפי החשבון אשר נחשוב כ"ה שנים לכל דור, חי הגאון הזה בסוף המאה החמישית לאלף הזה, וכאשר מבואר במגילת יוחסין כתב יד הנ"ל, היה מקום משכנו בעיר לבוב, ועיין בספר אנשי שם להרה"ח ש' באבר נ"י סי' תקנ"ד והביא שם תולדות גאון אחד בשם הזה, וככאשר הביא שם, נמצאה הרבה פעמים חתימת ידו בפנקס הקהל דעיר לבוב משנת תע"ג עד שנת תצ"א, והנה אין כל ספק, כי זה הוא המובא במגילת יוחסין כתב יד הנ"ל, כי הוא היה באמת דור חמישי לרבינו השל"ה ז"ל, כאשר יבואר בסימנים הבאים". ובהערה הבאה אודות רבי ישעיהו הורוביץ דידן הוא כותב, "מובא ג"כ בס' אנשי שם הנ"ל, ואין ספק כי הוא היה אבי אא"ז הג"מ שמעריל, כי גם על מצבת בנו חרות עליו התואר 'מגיד מישרים' ומהתימא על הרה"ח הנ"ל כי לא הרגיש בזה".

רבי ישעיהו הלוי הורוביץ ראב"ד לבוב

ביום כ"ט טבת שנת תצ"ב לפני מאתיים ושמונים שנה, נפטר בלבוב הגאון רבי ישעיה הלוי הורוביץ ראב"ד לבוב.

בספר מצבת קודש (ח"ב גאוני ק"ק לבוב, סי' נג), כתוב כך: נוסחת מצבת הרב הגאון הגדול מוהר"ר ישעי' הלוי הורוויץ ראב"ד ומגיד משרים פה לבוב: יום א' ער"ח שבט תצ"ב לפ"ק נתבקש הרב הגאון מוהר"ר ישעי' במוהר"ר אברהם הלוי הורוויץ לישיבה של מעלה, וישעי' לא משה מתוך האוהל, הורה בהוראות מופלאים בישראל, היה מגיד משרים פה ק' לבוב וראב"ד פה תנצב"ה.

וכן העתיק גם החכם שלמה באבער בספרו אנשי שם, סי' של. ולא הרחיב לנו אודותיו, לספר את קורות חייו, ומי היו אבותיו וכדומה.

כותבי קורות הימים, רגילים לכתוב, כי ר' אברהם אביו של ר' ישעיה זה, הוא רבי אברהם הלוי הורוביץ שהיה דיין בק"ק פוזנא בנו של רבי ישעיה הורוביץ אב"ד פוזנא בנו של רבי שבתי שעפטיל הורוביץ מחבר ווי העמודים בנו של רבי ישעיהו הלוי הורוביץ בעל השל"ה.

בשורות הבאות, ננסה לעמוד על אמיתות נקודה זו, ולברר האם יש לה מקור מהימן או לאו. וראשית נפרט מעט אודות אבות השושלת.

*   *   *

רבי ישעיהו הלוי הורוביץ בעל השל"ה נולד בשנת ש"כ, למד בישיבות פראג לובלין וקראקא, שימש ברבנות בכמה קהילות בפולין ובאשכנז. בשנת שפ"א עלה לארץ הקודש וגר בטבריה, עד לפטירתו בשנת ש"צ.

בנו רבי שבתי שעפטיל הלוי הורוביץ מחבר ספר 'ווי העמודים', בצעירותו כיהן כדיין בפראג כאביו, ולאחר מכן נתמנה כרב בפירודא. בשנת שצ"ב עבר לכהן ברבנות העיר פרנקפורט, ומשנת ת"א עבר לפוזנא בה כיהן עד שנת תט"ז, בשנותיו האחרונות היה בוינה, שם נפטר בשנת ת"כ.

בנו רבי ישעיהו הלוי הורוביץ, נולד בשנת שצ"ב. נשא לאשה את מרת מרים, בתו של ר' שלמה ר' מנדלש מפוזנא. כבר בשנת ת"ט כיהן כשליח ציבור בפוזנא, ובשנת ת"י נתמנה שם להיות ממונה על הנדבות לטובת ארץ ישראל. בשנת תי"ח נבחר לכהן כאב"ד שטייניץ. בשנת תכ"ח נקרא לכהן כאב"ד פירט היא פיורדא, מקום בו כיהן גם אביו. אחר כך עבר לגינצבורג ובשנת תל"ג כבר ישב ברבנות העיר לייפניק והסכים משם על ספר 'לב אריה'. החל משנת תל"ח כיהן כאב בית דין בפרנקפורט דמיין, גם זה על מקום אביו. בתחילת קיץ תמ"ה לקה רבי ישעיה בכפליים, בכ"ד אייר נפטר בנו ר' קאפיל, וחודש אחר כך בכ"ו סיון נפטרה רעייתו מרת מרים. יתכן שבעקבות כך, חזר רבי ישעיה לעירו פוזנא, ועל כל פנים כיהן שם החל מתמ"ה כאב"ד [שוב, על מקום אביו], עד ליום פטירתו בכ"ג אדר תמ"ט.

בנו רבי אברהם הלוי הורוביץ, דיין דק"ק פוזנא. נולד בשנת תכ"ט.

בפנקס קהל פוזנא נזכר ר' אברהם כממונה מטעם הקהל בכל מיני מינויים ושררות החל משנת תנ"ד, ועד לשנת תע"ב. בשנים תע"ג ותע"ד כבר כיהן כדיין.  בשנים שלאחר מכן, יצא לאמסטרדם להדפיס שם את ספרי אבותיו. כבר בשנת תע"ז הדפיס שם את ספרו של השל"ה על התפילה - 'שערי שמים'. ואף כתב לסידור הקדמה. ובשנת תפ"ט הדפיס את הספר 'עמק ברכה' שחיבר אביו של השל"ה וכך כתוב בראש הספר, 

רבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדני

בבלוג תולדות שורשים אפשר לפעמים גם לכתוב על רבנים פחות מפורסמים, נראה כי הקריטריון היחיד שקובע על אלו רבנים לכתוב, הוא אך ורק האם יש להם עץ שורשים משפחתי מסועף, ורבי יצחק אייזיק כהנא אב"ד זשאדאני שהיום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו, עומד בקריטריון זה, מאחוריו עומד אילן יוחסין מכובד המסתעף ועולה למעלה מארבע מאות שנה אחורה, עד למאה השלישית של האלף השישי.

ותחילה נכתוב אודותיו בכמה שורות, ר' יצחק אייזיק כהנא נולד בשנת תקע"ד לערך, לאביו ר' מאיר. לאחר נישואיו קבע מקום מגוריו בעיר אוהעל, והיה שם מבאי ביתו של הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה. בזיווג שני נשא לאשה את בתו של הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק ביליצר אב"ד נאדיאידא, כבר בצעירותו נתפרסם ר' יצחק אייזיק לגאון חריף ועצום. ובגיל צעיר נתקבל לכהן כאב"ד ראסנאוויץ ובשנת תרמ"ו עלה על כסא הרבנות בזשאדני. התכתב בהלכה עם הגאון רבי יהודה אסאד, ונדפס בשו"ת יהודה יעלה. סך הכל שימש ברבנות למעלה מחמשים שנה, עד לפטירתו ביום כ"ב טבת תרנ"ב. [יש אומרים שנפטר כ"א טבת].

ועתה נפרוש את עץ המשפחה שלו.

אביו, רבי מאיר כהנא אב"ד טשעטשעוויץ. שימש ברבנות כארבעים שנה, ונפטר בהיותו כבן שישים בשנת תרט"ז. מלבד בנו רבי יצחק אייזיק היה לו בן נוסף בשם רבי יעקב כהנא שנשא לאשה את מרת איידל רויזה בת ר' שאול רפופורט מהעיר בארטפעלד, והוא אבי ר' משה כץ עלאוויטש מהעיר דוקלא שנפטר מוצאי יום כפור תרפ"ב.

אביו, רבי לוי כהנא בצעירותו היה אב"ד קאזין [קארזין], ואחר כך כיהן כראב"ד בעיר הולדתו ברודי במשך שנים רבות. בתו היתה מרת בלומה אשת ר' דוב בעריש פופרש מבראד בעהמ"ח 'זבד טוב'.

אביו, רבי משה כהנא. [באהלי שם עמ' 234 מדלג על דור זה] אביו מכנה אותו בהקדמה לספרו, הרבני הנכבד והחכם מוהר"ר משה הכהן. זוגתו היתה נכדת הב"ח. מלבד בנו ר' לוי היה לו עוד בן בשם רבי יעקב צבי הכהן.

אביו, רבי דוד כהנא בוכנר אב"ד מולטין, בעל המחבר 'נפש דוד'. בספרו של אביו קרן אור, כתוב שהיה מחובשי דקלאז רבתא קדישא דק"ק בראד, ונתקבל לאב"ד ומ"ץ בכמה קהילות. ובהסכמת אב"ד בראד, כתוב עליו, שתקע אהלו פה במותבא דבי דינא רבא מומחה לרבים ודיין קבוע פ"ק. ובכן היה ר' דוד כהנא מחכמי הקלויז המפורסם בברודי, ובהקדמתו לספרו נפש דוד מספר שלמד שם אצל הגאון החסיד רבי מנחם מאניש [הורוביץ] בהגאון אב"ד דק"ק בראד. מלבד בנו ר' משה הנ"ל היו לו עוד שני בנים והם, רבי אליעזר ליפמן הכהן אבי ר' מרדכי הכהן מגיד מישרים בברודי, והמשורר ר' זאב וואלף הכהן בוכנער שהדפיס ספרי שירה רבים.

אביו רבי משה כהנא אב"ד דראהאביטש ובעלז, ולבסוף בסלוצק שבליטא, בעהמ"ח שו"ת 'קרן אור' [זולקווא תקל"ו]. בנו מכנה אותו "דרשני ופייטני". נפטר בשנת תפ"ז, זוגתו מרת בלומה.
מלבד בנו ר' דוד היו לו שני בנים נוספים, האחד בשם ר' זאב וואלף הכהן מריישא שנפטר צעיר, ואחיו ר' דוד מזכיר בהקדמה לספרו שנכדיו של ר' זאב עזרו לו בהדפסת ספרו. והבן השני הוא רבי דוב בער הכהן מבראד שגידל את אחיו ר' דוד.

אביו, רבי יהודה אריה לייב הכהן אב"ד לויצק. מלבד בנו ר' משה, היה חותנו של ר' משה מרדכי הנקרא על שמו ר' מרדכי ר' לייבוש'ס, והוא היה חותנו של רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל התבואות שור.

הגאון רבי חיים קרייזווירט - עשור לפטירתו

עשר שנים מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן. כבר מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול, ונתפרסם בתואר ה'עילוי מקראקא'. הגאון ר' אברהם דובער שפירא, כותב במכתב מחודש אדר ת"ש,

בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא ... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה...

היה חתנו, של המשגיח דישיבת סלבודקה, הגאון הצדיק רבי אברהם גרודזנסקי. בשנת תשי"ד נתמנה לכהן כרבה של אנטוורפן, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. מלבד תפקידו זה, פעל רבות באסיפת כספים למען אלמנות ויתומים, וכאשר שאלו אותו פעם, מדוע אינו מקדיש זמן לכתוב את זכרונותיו מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, היה עונה שעדיף לו בזמן זה לאסוף עוד קצת כסף לטובת יתומים.
כאמור, רבי חיים נפטר באנטוורפן, ביום ט"ז טבת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
בתו כתבה עליו את הספר 'חזון חיים'.

רבי חיים קרייזווירט בדרשת ההכתרה באנטוורפן

וזה סדר יחוסו

אביו הגאון רבי אברהם יוסף קרייזוירט, נולד במאגנישוב ח' אייר תרל"ו, אב"ד וואיניטש ומחבר 'בית אברהם'. ואלו דבריו של ר' חיים אודות אביו,

לרגל המלחמה הרוסית יפנית נמלט בשנת תרס"ה לגליציה והתישב שם בעיר וואויניטש. לא עברו הימים וכבר יצאו לו מוניטין באזור ... כיון שגילו בני עדת וואויניטש את המאור הגנוז הזה אשר לאורו היו צריכים עמדו ומינוהו לרב ולמורה דרך עליהם... כל ימיו יגע ועמל בתורה בשקידה עצומה, והשאיר אחריו ברכה בירושתו הרוחנית המקיפה. ספרו 'בית אברהם' המלא מוסר ויראת שמים יצא לאור בשנת תרסט. מלבד זה נשארו בכתבים חבוריו 'שות מהריא' וספרו 'שמלה רחבה' על טרפות הראה, חבור נפלא שיגע בכתיבתו כעשר שנים. שני הספרים האלה טרם יצאו לאור ולצערנו הרב נאבדו כתבי היד בימי השואה ... אמונתו הזכה ועבודתו התמימה היו לאחדות בידו והתגלו ביתר שאת בימי חודש אלול, כל ימי חודש זה השתדל במלא כחו להתעלות ולהתקשר בעולמות עליונים, למד תקוני זהר ענה בצום נפשו, וכולו אומר קדושה וטהרה... בשנות הזעם חזר לקוזניץ מחוז מולדתו ונשמתו עלתה למרומים ושבה לבית אביה ביום א' דסוכות תש"ב לשכון כבוד בצלא דהימנותא דמחיצת קדושי עליון שנספו במחנה טרבלניקה בידי הגרמנים.

כאמור, ר' אברהם יוסף נהרג בשואה ועמו נהרגו גם אשתו וילדיו, שלום מרדכי, נתן דוד, יהודה, וחוה גננדל. ובנם ר' חיים היה היחידי שניצל מהמשפחה.

רבי עקיבא קורניצר אב"ד קראקא

אילן יוחסין של החתם סופר, כבר נחקר עד דק, ונכתב ונדפס פעמים רבות. הן אילן היוחסין שלו מצד אבותיו שנדפס בספר למטה משה שחיבר רבי יום טוב ליפמאן רקוב. והן עץ משפחה של צאצאיו, אשר נדפס לראשונה בספר 'כתב זאת זכרון', ניו יורק תשי"ח, ועד לימינו בספר 'פרדס משה – אילן היחס'. במאמר זה לא נפרט כמובן את כל צאצאי החת"ם סופר, אלא נתעכב על משפחתו של הגאון רבי עקיבא קורניצער אב"ד קראקא, שמחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו.

רבי עקיבא נולד במטרסדורף בשנת תקצ"ט, לאביו, רבי אליהו קורניצר, ולאמו מרת גיטל בתו של החתם סופר. בבחרותו למד אצל בעל תפארת אהרן ממסטרדורף ואצל בעל האבני נזר מסוכטשוב, כמו כן למד בישיבת דודו בעל הכתב סופר בפרשבורג.

כשגדל והיה לאיש, בחודש אלול תרכ"ג, נשא לאשה את מרת רייזל בת דודו הגאון רבי שמעון סופר ראב"ד קראקא, בשנים יותר מאוחרות, מזכיר רבי שמעון את שבחו במכתב, "שנתתי את בתי לאיש בן אחותי ... גדול בתורה צדיק נשגב מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י ... והוא יושב ועוסק בתורה יומם ולילה כמעט לא שח שיחה בטלה ... כל יודעיו ומכיריו אומרים עליו כי נשמת רבינו עקיבא איגר בקרבו".

בשנת תרל"ז הוצע לו לקבל משרת הרבנות במטרסדורף וסירב. והציעו לו במקומות נוספים ביניהם קאליש וגם שם סירב. לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ג, ניטש מאבק סביב כיסא הרבנות. והחסידים שסירבו לקבל את רבנותו של רבי חיים אריה הורוביץ, בחרו ברבי עקיבא קורניצר לרב עליהם. ולמעשה כיהן כראב"ד קראקא עד לפטירתו ביום י"א טבת תרנ"ב, והוא בן חמשים ושלש שנים בלבד.

פטירתו בגיל צעיר יחסית עשתה רושם, הספד על פטירתו רבי עקיבא נדפס בספר ויקונן דוד, מר' דוד טבל יפה, קראקא תרנב. המחבר מספר שעמד לידו בשעת יציאת נשמתו, וקרע את בגדו. הספד נוסף נדפס בספר מספד גדול לר' גדליהו צבי רובינשטיין קראקא תרנ"ב, כמו כן בספר ליקוטי חבר בן חיים חלק יא. ובספר שבט מיהודה לר' יהודה גרינוואלד מסטמר. ובספר ערוגות הבושם על התורה., ובספרים נוספים.

בז' אלול תרנ"א חתם על הסכמה על ספר אור עולם מהגאון רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים.  דברי תורתו נדפסו בשו"ת וחדושי רבי עקיבא קורניצר, בני ברק תשמו. נדפס ממנו גם מספד מר על חותנו רבי שמעון סופר.

זוגתו מרת רייזל נפטרה י"ז טבת תרמ"א, לאחר לידת בנה ר' יוסף נחמיה.

וזה סדר יחוסו

אביו רבי אליהו קורניצר, נולד בעיר סאבאטישט. בתמוז תקצ"א אירס את מרת גיטל בתו של מרן החתם סופר, ונשתמר מכתב מהחתם סופר לרבי עקיבא איגר, בו הוא מספר על השידוך. ובל"ג בעומר תקצ"ב נחגגה שמחת כלולותם.

רעייתו מרת גיטל,
נולדה ערב שבת כ"ה ניסן תקע"ד [או תקע"ה], ונקראה על שם זקנתה - אמו של רבי עקיבא איגר. מסופר שאביה היה קורא לה מיין הייליגער קינד, בשל מדותיה הנעלות והקפדתה בקיום המצוות. והעולם היו רגילים לאמר עליה כי היתה בערכה גדולה כמו אחיה הכתב סופר.

צאצאיהם: