‏הצגת רשומות עם תוויות פינס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פינס. הצג את כל הרשומות

יום שני, 5 באוקטובר 2020

הגאון רבי מרדכי כהן זצ"ל

בבני ברק, נפטר היום הגאון הגדול רבי מרדכי כהן מראשי ישיבת סלבודקה, אשר נפטר הערב בבני ברק לאחר שלש שנים של מחלה קשה.
רבי מרדכי נולד בשנת תרצ"ד לערך בפטרסון, ניו ג'רזי, שם כיהן אביו כרב. בבחרותו למד אצל הגאון רבי יצחק הוטנר במתיבתא רבי חיים ברלין, לאחר מכן עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבת סלבודקא, וזמן קצר למד אף בישיבת מיר. בהגיעו לפרקו, בשנת תשט"ז, נשא לאשה את בתו של הגאון רבי חיים דב זוכובסקי.
במשך כיובל שנים כיהן בישיבת סלבודקא, מסר שיעורים תמידים כסדרם, והעמיד תלמידים לאלפים.
מלבד למדנותו, נתפרסם גם בצדקותו, בתפילתו המתרפקת, ובמדותיו הנאצלות.
בשנים האחרונות חלה ונחלש, ואך לפעמים נדירות הגיע לישיבה.
הערב, תצא הלווייתו מן הישיבה בגבעת רוקח בבני ברק, אל בית החיים פוניבז' בבני ברק.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו, הגאון רבי בצלאל כהן [שקוביצקי], רב לאגודת הקהילות בעיר פטרסון, ניו ג'רזי, ובעהמ"ח משכן בצלאל על הרמב"ם. בצעירותו למד בישיבת כנסת ישראל בסלבודקא, ועלה עם הישיבה לעיר חברון. לאחר מספר שנים בהם כיהן באמריקה, עלה שוב לארץ ישראל, וקבע דירתו בירושלים, עד לפטירתו ביום ב' כסלו תשכ"ח. היה יו"ר בפועל של המרכז העולמי של המזרחי והפועל המזרחי בירושלים השלימה. זוגתו מרת חוה לבית פינס.
  • אביו הגאון רבי בנימין כהן שקוביצקי, המגיד המפורסם ממינסק, נולד בעיר איישישוק בשנת תרל"ד לערך, כיהן כמגיד בעיר מינסק במשך כארבעים שנה, ונודע בדרשותיו המופלאות, לעתים הזמינוהו לדרוש אף בערים אחרות. תחת השלטון הקומוניסטי סבל רבות, ואף נכלא והוגלה, בקיץ שנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, את מקום מגוריו קבע בעיר תל אביב,

יום שישי, 22 ביוני 2012

רבי שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד


בשבת' ג' תמוז, ימלאו שלושים שנה לפטירתו של הגאון רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד שבאמריקה. במאמר שלפנינו, נסקור חלקים מתוך עץ משפחה שלו, על פי מגילת יוחסין שכתב זקינו אבי אביו רבי שניאור זלמן קוטלר. אך תחילה נכתוב בקצרה מי היה האיש.
ר' יוסף חיים שניאור נולד ביום ט' תמוז תרע"ח, לאביו הגאון רבי אהרן קוטלר, שגר אז סמוך על שלחן חותנו בסלוצק. בעקבות המהפכה הקומוניסטית, ברח אביו עם חלק מתלמידיו לעיר קלצק, ויסד בה את הישיבה מחדש. בבחרותו למד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, בראשותו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ. בפרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט לעיר וילנא, שם נכנס בברית האירוסין עם בת ר' אריה מלכיאל פרידמן מקובנא, סבו רבי איסר זלמן מלצר שלח לו סרטיפיקט מארץ ישראל, וכך ניצל מאימי המלחמה.
רבי יוסף חיים שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד
בירושלים למד בישיבת חברון, ונתקרב גם אל הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייציק, וכמובן שגם נהנה מקירבת סבו ר' איסר זלמן שכיהן כראש ישיבת עץ חיים. בשנת תש"ו נסע לארצות הברית, והצטרף אל אביו בפיתוח הישיבה הגדולה בלייקווד. לאחר פטירת אביו בשנת תשכ"ג, עמד רבי שניאור בראשות הישיבה, לאחר שכבר בחייו הגיד שיעורים בפני הבחורים. ביום ג' תמוז תשמ"ב נפטר לאחר מחלה קשה. 
בלווייתו שהתקיימה בבורו פארק, השתתפו למעלה מחמשים אלף איש. וארונו הוטס לארץ ישראל והובא לקבורה על הר המנוחות, סמוך לאביו וזקינו. מחשבי החשבונות אמרו, כי אביו רבי אהרן כיהן בראשות הישיבה בלייקווד, תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד, ואף ר' שניאור, כיהן תשע עשרה שנה, שבעה חדשים ויום אחד.

וזה סדר יחוסו של רבי שניאור
         א.         אביו הגאון רבי אהרן קוטלר מייסד וראש הישיבות, בקלצק, ובלייקווד. נולד תרנ"ב בסוויסלאץ, נתייתם מהוריו בילדותו, בנערותו למד בישיבה בקרינקי אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אחר כך למד בישיבות סלבודקה וסלוצק. נשא את זוגתו הרבנית מרת חנה פרל בתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

יום שבת, 16 ביוני 2012

תעלומה ופתרונה, ותעלומה נוספת

כידוע, בעבר, התמותה בגיל צעיר, ממחלות, היתה נפוצה הרבה יותר מאשר בזמנינו, ובפרט אצל נשים שהיו נפטרות פעמים רבות בשעת הלידה, ובשל כך, היה מצוי הרבה יותר נישואין שניים, ולפעמים גם יותר. תופעה זו יצרה בלבול בתחום מחקר יוחסין, בשל העובדה, כי לפעמים שתי אחים, אחד מהם מיוחס לרב אחד, מצד אמו, ואחיו אינו שייך כלל לאותה משפחה, שכן הוא נולד מאם אחרת לחלוטין. ובכך, עץ המשפחה עלול להסתבך.

אצטט כאן קטע מהקדמת הספר 'מדת משנה', הממחיש את הבעיות שיכולות להיווצר מענין זה. רבי אליעזר צבי פינעס, שימש כרב בעיר טאראגין הסמוכה לקובנא, נפטר לפני שבעים וחמש שנה, ביום כ"א טבת תרצ"ז, בהיותו בן כתשעים ושלש שנים. ר' אליעזר צבי חיבר ספר 'מדת משנה', והוא כולל חידושים וביאורים על שתא סדרי משנה... ווילנא תרעד. ואלו דבריו בסוף הקדמתו:
אלה דברי הצעיר והדל אליעזר צבי בה"ר אליעזר צבי פינחס (שם המשפחה פינס מתחלף לעיתים בשם פינחס), חונה פק"ק טאראגין פלך קאוונא, בן הרב הגאון המקובל רב דק"ק טורעוו, בן הגאון החסיד ר' אליעזר הרב דשערעשאוו, בן הרב הגאון הגדול ר' דוד רב דק"ק פרוזין, ממשפחת חותנו של מהר"ם לובלין ר' יצחק כהן, וממשפחת הלבוש וממשפחת המקובל בעל (המספר) [המחבר] ס' קנה חכמה. וממשפחת אמי הנני נכד של הגאון ר' שמואל ממאלאט וממשפחת הורוויץ משפחת השל"ה הקדוש זי"ע כמבואר בספר דעת קדושים, וחותני הי' הרב הג' הצדיק ר' אלי' שמואל יפה זצ"ל אב"ד דשובאט במדינת קורלאנד, ועשרה דורות רבנים וגאונים עד הלבוש זי"ע. ואחי אבי ז"ל הי' הגאון המפורסם מ' ר' מאיר בן הגאון הגדול מופת הדור וכו' מ' ר' יוסף שהי' אב"ד דק"ק סלוצק. אלה דברי המתאבק בעפר רגלי ת"ח אליעזר צבי חונה פה עיר טאראגין פלך קאוונא.

אילו לא היינו רואים את תחילת חתימתו, אלא רק את סופה, שכותב, "ואחי אבי הי' הגאון המפורסם ר' מאיר בן הגאון הגדול מופת הדור ר' יוסף שהי' אב"ד דק"ק סלוצק", היה אפשר להבין שמחבר הספר הוא עצמו בן בנו של רבי יוסף פיימער אב"ד סלוצק. אלא שבראש דבריו, כתב שאביו היה בנו של  "הרב הגאון המקובל רב דק"ק טורעוו", ולא ידענו עד היום שר' יוסף פיימער כיהן גם כרב בק"ק טורעוו, זאת ועוד, ידוע ששם אביו של רבי יוסף פיימער היה ר' מאיר, והוא לא שימש ברבנות, וכאן כתוב שהרב דק"ק טורעוו היה בן ר' אליעזר רבה של שערשוב.

אם כן, ברור שמחבר הספר לא היה בן בנו של רבי יוסף פיימער, למרות שר' מאיר בן ר' יוסף פיימער, היה אחי אביו. על כרחך, שר' אליעזר צבי פינחס/פינס, ור' מאיר פיימער, היו אחים מאותה האם, אך לא מאותו האב.
מיהו אם כן, הרב דק"ק טורעוו אשר לא נזכר כאן בשמו, והוא היה נשוי לאותה אשה שהיתה נשואה גם לרבי יוסף פיימער?

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

השלמות נוספות ממגילת היוחסין

עוסקים אנו עדיין בקורותיו של הגאון רבי עקיבא אלטשולר, עם פרטים נוספים שנתגלו, ממגילת היוחסין, ומתגובות ציבור הקוראים.

ר' עקיבא אלטשולר, נתייתם בימי נעוריו, מאביו ר' יהושע, ואמו נשאת בעיר סלוצק בזיווג שני, לגאון הצדיק ר' שלמה בהרב אלכסנדר זצ"ל. ר' עקיבא למד תורה אצל אביו חורגו. ופעם אחת נסע לוילנא לקבל פני הגאון, ואמר אז הגאון לתלמידיו, "כי אברך אחד מסלוצק הי' אצלי, והוא איש מצויין מופלג בתורה וירא שמים גדול מאד ומאד".

בימי נעוריו, למד בשקלאוו, בביהמ"ד של ר' מנחם מנדל תלמיד הגאון מווילנא. והיתה נפשו קשורה גם עם הגאון הצדיק ר' ישראל משקלוב, וגם אחרי שעלה ר' ישראל לארץ ישראל, המשיכו את הקשר ביניהם במכתבים.

כל ימי חיותו של ר' חיים מוואלזין, נסע אליו ר' עקיבא כל שנה ושנה בחודש אלול לימים אחדים, לקבל ממנו ברכת שנה טובה, ולהתייעץ עמו בכל הדברים, במילי דשמיא, ובמילי דעלמא. ופעם צוה ר' חיים, לבנו ר' יצחק, לכתוב בשמו מכתב שלום לר' עקיבא, וצוה עליו לכתוב בתוארו בשם "עבד ה'", ושאל אותו בתמהון, בנו, מהו התואר שציוית, אשר אין כותבים זאת, כי אם ליחידים שבדור, והשיב לו ר' חיים בזה"ל, "מה תתמה על זה בני, מי הוא זה עבד ה' בחנם בדורנו, כמו הרב ר' עקיבא, רוב הלומדי תורה הגדולים בדורנו, המה נהנים מד"ת, זה הוא רב עיר, זה שוחט ובודק, זה מלמד, זה בכה וזה בכה, אבל הרב ר' עקיבא הוא אינו נהנה מכתרה של תורה כלום, והוא עבד ה' באמת, ועושה מצותיו כל הימים לרבות הלילות, בחינם בלי שום קבלת פרס".

זו' של ר' עקיבא מרת לאה, נפטרה צעירה בכ"ח כסלו תקפ"ב, בסלוצק. ור' עקיבא נשא בשנית את מרת צביה בת הגביר הנדיב ר' שמואל מבוברויסק.

צאצאיו של רבי עקיבא הם:

א. ר' יהושע אלטשולר, אודותיו נרחיב להלן.

ב. ר' אברהם אורי שרגא אלטשולר, היה מגדולי תלמידיו הראשונים של ר' חיים מוולוזין, ונפטר בימי עלומיו בלא זרע של קיימא.

ג. החריף ר' גרשון אלטשולר, נולד בשנת תקנ"ד. היה עם אביו ביסדו את הישיבה בסלוצק, והמשיך להנהיג את הישיבה, כשאביו היה בבוברויסק, וגם לאחר פטירת אביו. היה חתנו של ר' שלמה אב"ד טאלטשין, שעלה לירושלים. ר' גרשון נפטר בשנת תר"י.

ד. ר' אליהו אלטשולר נפטר בן ל"ו שנים בחיי אביו בבוברויסק, כה טבת תרד.

ה. ר' שלמה אלטשולר נפטר כ' חשון תקצד בסלוצק, בלא זרע קיימא.

ה. מרת חיה שרה, אשת הנגיד ר' אליהו הכהן מאטלין מבאברויסק, בן הגביר ר' עזריאל זעליג הכהן. נפטרה כ"ח כסלו תרכ"ח בבאברויסק, בניה של מרת שרה הם, 1. הצדיק ר' יהושע הכהן נפטר ביום ב' ג' ניסן תר"ס בסלוצק. 2. ר' עקיבא הכהן מאטלין אב"ד היינע, אודותיו הרחבנו במאמר הראשון על משפחת אלטשולר. 3. מרת לאה אשת ר' נפתלי צבי ב"ר אליעזר ליפמן – הפרוש מוילקומירר, הוא אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.

ו. הבת האחרונה, נולדה לר' עקיבא מאשתו השניה, והיא מרת זיסל, אשת ר' אריה לייב ממשפחת געצאוו במינסק, נפטרה ב' אדר ב' תרנ"ד במאהילב על דניפר.

ר' יהושע אלטשולר אב"ד טשאווס

ר' יהושע נולד בשנת תקס"ג. שני זקניו, גם אבי אביו, וגם אבי אמו, היה שמם יהושע, ואף שאבי אמו עדיין היה חי, נקרא יהושע על שם אבי אביו, על דעת אבי אמו - ר' יהושע אב"ד קאפוליא, ובברכתו.

ר' חיים מוולוזין, אמר עליו בקטנותו, "הנער הזה בכשרונותיו, יהיה מגדולי מורי הוראות בישראל". בהיותו כבן עשרים, לאחר שהתייתם מאמו, ואביו נשא את אשתו השניה, נסע לוילנא, וקבע תלמודו בבית מדרשו של רבינו הגר"א ז"ל, שם קבל דרכה של תורה והוראה, מרבו המובהק ר' צבי הירש ב"ר צמח המו"ץ בעיר וילנא.

בשנת תקפ"ה נסמך להוראה מרבו הנ"ל, בצוותא עם הגאון האמתי ר' אברהם אבלי פאסאוולער, ור' ישכר בער ב"ר תנחום מגדולי וילנא. ואחר כך נסמך עוד, על ידי ר' ישראל הלפרין הרב דק' מינסק, ועל ידי ר' אברהם דוב מאברוטש בעל ה'בת עין'.

בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה בת ר' מרדכי פינס, שהיה עשיר גדול, ופרנס ומנהיג בסלוצק, ונקרא בפי כל מרדכי זוטא [על שם אביו הגאון ר' אליהו פינס ראב"ד סלוצק, שנקרא בפי כל אליהו זוטא, על שם מעשה שהיה]. היא נפטרה יא כסלו תרכ בטשאוס.

בקיץ תקפ"ח נתקבל לאב"ד הארוואל, ובשנת תקצ"ז, נתקבל לטשאוס, שם היה ארבעים וששה שנים, עד לפטירתו. נפטר ערח כסלו תרמ"ד. השאיר אחריו ארגז מלא כתבים בחידושי תורה, ונשרפו רובם בשריפה גדולה בשנת תרנ"ג.

בנו, ר' שלמה זלמן אלטשול, כותב המגילה, נולד בשנת תקצ"ט. ונישא בשנת תרי"ד. וסמך על שלחן חוז, ר' דוד טעביל ממינסק, כפי שנזכר במאמר הראשון. ונתלמד ממנו. בשילהי קייטא תרכא, נתמנה לראש ישיבה בישיבת זקינו, שבע שנים, עד שבא לטשאווס, לעזור לאביו ברבנות, וכשנפטר אביו מילא את מקומו.


יום ראשון, 24 בינואר 2010

רבי עקיבא אלטשולר מסלוצק ובאברויסק

משפחת אלטשולר היא משפחה עניפה מאד, ומיוחסת עד למאד, אך לא נסקור בפעם הזו את כל ענפי המשפחה, אלא נעסוק בר' עקיבא הכהן אלטשולר, דמות לא ידועה כל כך, אבל קורות חייו, ושורשי המשפחה שלו, מעניינים ומסקרנים.


רבי עקיבא נולד בשנת תק"כ – תק"ל לערך, לאביו ר' יהושע אלטשולר, ולאמו מרת גולדא.


אביו ר' יהושע, היה בן ר' משה אלטשולר מק"ק הוראדווא [מסתמא צ"ל הוראדנא], ויחוסם היה ידוע עד כ"ב דורות מגדולי ישראל.


אמו של ר' עקיבא, מרת גולדה היתה בת ר' שלמה, בן ר' עקיבא אב"ד בוריסוב, בעהמ"ח 'ביזת מצרים' על הגדה של פסח, ירושלים תרכ"ה. בן ר' אליעזר אב"ד מאהליב בן ר' משה זאב אב"ד בגליל עליון דמינסק, בן ר' יהודה יידל אב"ד קאוולי, ומעב"ק.

ר' עקיבא אב"ד בוריסוב הנ"ל, היה חתן ר' משה אב"ד דובראוונא חתן הגאון רבי יחיאל הלפרין אב"ד מינסק, מחבר הספר 'סדר הדורות', ומעב"ק מגזע המהרש"ל.


רבי עקיבא אלטשולר בצעירותו למד בישיבה בשקלוב, אצל ר' ישראל תלמידו של הגאון מוילנא.


חותנו היה הגאון רבי יהושע ראב"ד קאפוליא, [נתן הסכמה על ספר 'דרך המלך', שקלוב תקנ"ח] בן ר' אורי שרגא פייבוש. בזיווגו השני, לאחר שנתאלמן, נשא ר' עקיבא את בת הגביר ר' שמואל מבוברויסק.


כאשר יצא הגאון רבי חיים מוולוזין במכתבו הידוע, בעת יסוד ישיבת וואלוזין, בו כתב "וכמוני יעשו נא שאר אנשים אשר בגילי לקפוץ בראש ולהתנדב להיות בין המלמדים", היה רבי עקיבא אחד מן השומעים, ופתח ישיבה בעירו בוברויסק בשנת תקפ"ז, ישיבה שהיתה לשם ולתפארת. רבי חיים היה מעריך ומכבד מאד את רבי עקיבא, והיה קורא אותו "עובד ה' בחינם". מראשי הישיבה בעתיד, נמנו הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל 'ערוך השלחן'. והגאון רבי רפאל שפירא. ועוד מגדולי התורה.


לאחר מכן העתיק רבי עקיבא את מקום מושבו לסלוצק, ופתח גם שם ישיבה.


רבי עקיבא נפטר בסלוצק ט"ז אייר תר"ה, והגאון הגדול ר' יוסף פיימר אב"ד סלוצק, הספידו בפניו בחצר בית הכנסת. [לתולדות ר' יוסף פיימער, מוריה נט, הערה 34, בשם 'מגילת יוחסין' שכתב נכדו ר' שלמה זלמן אלטשול]. נספד גם על ידי המגיד מנובהרדוק, בספרו 'שמע יעקב', ליק תר"ך, דף נ"ב.


מצאצאיו:

א. החריף ר' גרשון, שהיה עמו ביסדו את הישיבה בבוברויסק.

ב. ר' יהושע אלטשולר, ר"מ בישיבה בסלוצק, ואב"ד טשאוס פלך מוהילוב.

ג. מרת חיה שרה אשת ר' אליהו כץ מבאברויסק, חותן ר' נפתלי צבי הפרוש מוילקומיר, אבי בני משפחת פרוש בארץ ישראל.


ר' יהושע אלטשולער הנ"ל, היה חתנו של ר' מרדכי פינס מסלוצק, בהגאון ר' אליהו פינס זצ"ל מסלוצק מ"מ בשקלוב וראב"ד בסלוצק, נפטר ט"ו ניסן תקנ"ו, הנקרא 'אליהו זוטא'. בן בתו של הגאון ר' אליהו מפינסק בן הגאון המקובל ר' יהודה לייב פוחאוויצער מפינסק בעהמ"ח ספרים קנה חכמה ודרך חכמה ועוד.


מצאצאיו של ר' יהושע:

א. ר' עקיבא הכהן אלטשולר [מאטלין] אב"ד היינע פלך מינסק [נזכר בספר 'שמע אליהו' (עובר אורח) לבעל האדרת אות ד' - ו'. וגם נתן הסכמה לספר מדרש יעבץ, לר' יעקב בן ציון מנדלסון, בהיותו בגייטסהעד]. אבי 1. ר' מיכאל אשר מטלין רב בדבלין - אירלנד, נולד בשנת תר"ם לערך, למד בישיבת סלוצק ובישיבת מיר, חתנו של ר' יצחק מאיר יוסלזון אב"ד דאבלין. חתנו של ר' מיכאל אשר, הוא ר' אברהם יצחק אונטרמן, בנו של הגאון ר' איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לארץ ישראל. 2. אשת הרב ניסן עסקין, ממלא מקומו ברבנות היינע, משנת תרס"ה, והיה גם רב בהאראדאק שנה אחת.

ב. ר' דוד טעביל ממינסק בעל הנחלת דוד, בזיווגו השני נשא את בת ר' יהושע, וילדה לו בן בשם יצחק, כאשר נפטר ר' דוד טביל, היה יצחק בן שנתיים ומחצה, לימים גדל והיה למו"צ הראשון דמינסק.

ג. ר' שלמה זלמן אלטשולר, נולד בשנת ת"ר לערך. היה תלמיד גיסו ר' דוד טעביל, ואף נשא לאשה את בת בתו של ר' דוד טעביל. בשנת תרכב, נתקבל לרמ בישיבת זקנו בסלוצק, בשנת תרכח אחרי שנשרפה הישיבה, חזר לעיר מולדתו לסייע לאביו ברבנות, ובשנת תרמד ערב ראש חודש כסלו אחרי פטירת אביו, נתמנה למלא מקומו כאב"ד טשאוס. בנו הבכור ר' משה צבי סוחר בעיר באקו, חתן ר' שלמה מאנעוויץ בן ר' דובער בן ר' אשר מעיר מסטיסלאו. בנו השני ר' עקיבא חתן שלום בער חאשין חתן ר' יואל הר"מ בעיר חאסלאויטש. בת נוספת היא אשת ר' משה טשארני רב בבאקו בן ר' אברהם בן ר' שלום ממשפחת השחורים במיר.




הוספה:
כבר נתברר אצלי שטעיתי, ומשפחת אלטשולר זו, כלל לא היו כוהנים, וראה בהרחבה ברשומה הבאה.