האדרת ורבי יהושע לייב תוספאה - מחותנים?

בעבר כתבנו כאן רבות על משפחתו של רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, אב"ד פוניבז' ומיר, ובסוף ימיו רבה של ירושלים.

כתבנו גם על רבי שמואל אביגדור תוספאה, אב"ד קרלין, מגדולי הדור, שהיה גיסו של רבי בנימין דיסקין מהוראדנא.

הקשר המשפחתי הקרוב בין השנים לכאורה, הוא על ידי שאחותו של האדרת, היתה אמו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, שהיה נשוי לנכדת רבי בנימין דיסקין. [אני כותב כאן בקצרה כי כבר כתבתי על כל זה בארוכה].

אלא, ששלח אלי אחד מן הקוראים, שלכאורה היתה קירבה יותר גדולה, האדרת בהגהותיו על הרמבם פרק ז מהלכות ברכות הלכה יב כותב כך:

"… אחר זמן מצאתי בפירוש התוספתא על זה להגאון ר' שמואל אביגדור ז"ל העיר בהשמטותיו מדברי רבינו פה, ומהספרי דברים [אך מה שכתב שם מדברי הירושלמי בכורים (פרק ג) לפי כבוד הנכנסים, לא ידעתי ענינו לנדון דידן, וגם לא זכר גירסת רש"י בספרי שזכרנו למעלה בס"ד, ושוב הקשה בשם בנו מחותני הרב הגאון מהרי"ל שליט"א אבד"ק יאנווא [ז"ל] מירושלמי …"

קשה להגיד שמחותני, הכוונה לקירבה הרחוקה הידועה, שאחיין של האדרת, היה נשוי לבת דודתו של רבי יהושע לייב תוספאה.
אומנם, האדרת היה גם מחותן ממש עם רבי אליהו עקיבא, בנו של האדרת, ר' בנימין אברהם משה רבינוביץ היה חתנו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ, שהוא לכאורה היה חתן בן דודו של רבי יהושע לייב תוספאה.
אך זו עדיין קירבה רחוקה.

ובפרט, שעל ר' שמואל אביגדור עצמו, לא כתב האדרת "מחותני", רק על בנו ר' יהושע לייב.

מהי אם כן קירבת החיתון בין האדרת לרבי יהושע לייב תוספאה?

מסע שורשים - יומיים אחרונים להרשמה

צאצאי הרמב"ן

כהמשך למאמר הקודם, בו הזכרנו את כתב היוחסין של הרשב"ש, רבי שלמה בר שמעון דוראן, המתיחס עד לרמב"ן, נשוב ונפרט כאן מעט את צאצאי הרמב"ן כפי הידוע.

ידוע שהיו לרמב"ן לכל הפחות שני בנים ובת. הבן הגדול נקרא נחמן, על שם אבי אביו.

בנו השני של הרמב"ן, שהזכרנו כבר במאמר הקודם, היה רבי שלמה, הוא נשא לאשה את בת שאר בשרו רבי יונה ב"ר אברהם. [לא ברור אם זהו רבינו יונה החסיד מגירונדי או לאו].

בנו של רבי שלמה, נקרא יונה על שם אבי אמו. והוא היה אבי שלמה, שהיה אביו של רבי יונה דיסמישתרי. רבי יונה דיסמישתרי, היה תלמיד חכם גדול והעלה מתשובותיו בהלכה על גבי הכתב, וכך מזכירו נכדו הרשב"ש בשו"ת: "וכן כתב אבי אמי מנוחתה כבוד הרב ר' יונה דיסמאישתרי ז"ל בתשובה", וכן במספר מקומות נוספים, מזכיר את תשובותיו. גם בספר יכין ובועז, של רבי צמח בר שלמה דוראן, מצאצאי הרשב"ש, הזכירו לתשובות של רבי יונה.

לרבי יונה דיסמישתרי, ידועים בן ובת, הבן הוא רבי שלמה דיסמישתרי, והבת אשת רבי שמעון בן צמח דוראן, אביו של הרשב"ש שהרחבנו אודותיו במאמר הקודם.

רבי שלמה דיסמישתרי, היה חמיו של רבי יוסף בן אברהם ששפורטש רבה של העיר הוניין שבאלג'יר. באחת מתשובותיו של הרשב"ץ אל רבי יוסף הוא כותב, "ואתה אשר עברה עליך רוח טהרה, זכות חמיך ואבותיך הטהורים, היא שעמדה לך". נשאר מרבי יוסף ששפורטש כרך עבה של תשובות בהלכה שעודם בכתב יד ומצפים לדפוס. חלקם נדפסו על ידי נח עמינח בתל אביב תשנ"ה, בספר "ר' יוסף ששפורטש וספר תשובותיו, חכם ודיין במלכות תלמסאן".

רבי יעקב ששפורטש אב"ד אמסטרדם, היה כפי הנראה מצאצאיו של רבי יוסף זה, שכן אף הוא יחס עצמו כצאצא של הרמב"ן. וכך כתב בספרו שו"ת אוהל יעקב סי' ע', "זכות אבותי ורבותי עד זקני הרמב"ן הם יעזרוני".

לגבי בתו של הרמב"ן, בספר יוחסין נכתב כי היתה לו לרמב"ן, בת, והיא היתה אשת רבי גרשון בן שלמה הקטלוני, וגרשון זה הוא היה אביו של רבי לוי, הידוע בכינויו הרלב"ג, שידוע בפירושו על התורה. אולם, לזה אין שחר, הרלב"ג היה בן בתו של רבי לוי הכהן, ולא של הרמב"ן.

עוד ראוי להוסיף, כי גם רבני משפחת צרור, נמנים אף הם בין צאצאי הרשב"ץ, וממילא אף הם צאצאי הרמב"ן.

מגילות יוחסין עתיקות בספרות הרבנית

במאתיים השנים האחרונות, רגילים אנו למצוא מגילות יוחסין רבות שנספחות לספרות תורנית. הן כאלו שנכתבו על ידי המחברים עצמם, הן מגילות יוחסין שהגיעו להם בירושה מאבותיהם, ולפעמים גם מגילות יוחסין שנכתבו על ידי חוקרים בהזמנה מיוחדת.

שמירת עץ המשפחה ותיעודו, היו קיימים אצל היהודים לאורך כל הדורות, אך בדרך כלל הם היו כענין בפני עצמו, ומשום כך לא תמיד שרדו. ואין בידינו כמעט מגילות יוחסין מוסמכות מלפני למעלה מכמה מאות שנים, בודאי שלא בפירוט רב. הטקסים ששרדו ביהדות, הם טקסטים תורניים, ומשום כך, מגילות יוחסין ששרדו, הם מגילות יוחסין שהוצמדו לספרים תורניים.

מתי לראשונה מופיע ענין שמירת עץ המשפחה ושושלת היוחסין בספרות הרבנית הנדפסת? רבים רגילים לציין, לדבריו של רבי שבתי שעפטיל הלוי הורוביץ, בנו של השל"ה, בצוואתו שנדפסה בהקדמת "ווי העמודים" אות מ"א, "ובהיות כי ידוע החורבן השלישי שנעשה בימים בשנת ת"ח לאלף הששי שהיה הרג רב בעו"ה, ממש היה דומה לחורבן הראשון והשני, אוי לנו כי חטאנו ... וכן הראוי שכל איש אשר הוא בימים ההם, יעשה סדר יוחסין לזרעו ולזרע זרעו שיהיה לאות ולמשמרת, ובכן להודיע אהו' בני היניק והחכם הר"ר ישעיה סג"ל שאתה בני, ואני בן הגאון הגדול החסיד מוהר"ר ישעיה הנ"ל בעל שני לוחות הברית בן בנו של איש האלקים מהר"ר אברהם ר' שעפטלש בעל עמק הברכה וזקיני היה בן גברא רבא ויקירא, יחיד בדורו, שנכתב ונחתם שמו שבתי בר ישעיה סג"ל, וזה היה חתן נשיא עקיבא מאובין ז"ל וקברו בק"ק פראג סמוך לקבר אמי מורתי החסידה וכתוב על מצבתו שלא הניח מה שלא למד, ממש כל התורה כולה הי' על פיו, ועל אמי מורתי החסידה מרת חיה, בדורם היו אומרים שלא הניחה ממעשה האמהות שרה רבקה רחל ולאה ... והיתה בת תלמיד חכם מופלג פרנס הדור. ומצד אמך היא בת האשל הגדול הרב המופלג מהר"ר משה חריף בן מהר"ר ישראל מלובלין. והם כולם מיחוסי משפחה. ולא כתבתי זה כדי להתגאות וכו', רק מטעם הנ"ל, שתדעו מי אתם ומי אביכם, וכן תצוו אתם לבניכם ובניכם לבניהם עד עולם, כי אין הקב"ה משרה שכינתו אלא ע"י מיוחסים שבישראל". רבי שעפטיל חי בבוהמיה ומורביה, בין השנים ש"נ - ת"כ (1590-1660).

כמאה שנים קודם לכן, חי המהרש"ל, והוא כתב תשובה מיוחדת, בנושא שלשלת הדורות. והיא נדפסה אף בשו"ת שלו, סי' ל"ג, בין שאר פסקיו, בתשובה זו, הוא מזכיר את יחוסם של הרבנים שקדמו לו, והשתלשלות מסורת התורה מרב לתלמיד, ופרטים במשפחות הרבנים. [בשולי העמוד, הוסיפו המדפיסים בתקופה יותר מאוחרת, את יחוסו המשפחתי מעלה בקודש של המהרש"ל עצמו, עץ משפחה של משפחת לוריא, שעולה עד למשפחת רש"י, ומשם עד לר' יוחנן הסנדלר]. המהרש"ל חי בפולין בין השנים רע"א – של"ד (1510-1573).

אלו שני ההזכרות המוקדמות שרגילים לציין.

אומנם, עוד למעלה ממאה שנים קודם לכן, בשו"ת הרשב"ש, לרבינו שלמה דוראן. בנו של הרשב"ץ, רבי שמעון בן צמח דוראן. מצינו שמפרט את יחוסו המשפחתי.

הרשב"ש, נולד בשנת ק"נ לערך, במיורקה שבספרד. עם לידתו, נמלט אביו בפרעות שהיו בשנת קנ"א, וקבע מושבו באלג'יר. שם נתמנה לכהן ברבנות לאחר פטירתו של הריב"ש, עד לפטירתו בשנת ר"ד. אחריו, נתמנה בנו רבי שלמה נשוא מאמרנו, ואחריו, הנכד רבי צמח בן שלמה.

רבי שלמה כיהן ברבנות אלג'יר ביד רמה, והשיב מאות תשובות בהלכה לכל רבני האזור, והעמיד תלמידים רבים. הוא נפטר בשנת רכ"ז (1390-1467 למניינם).

בספרו שו"ת הרשב"ש שנדפס ליוורנו תקב, אחרי שהיה ספון כשלש מאות שנה בכתב יד. מופיעה תשובה אחת, בין מכלול תשובות לרבי יוסף זמרון וכך הוא כותב:

וששאלת, איך הוא זקיני הרמב"ן ז"ל, וגם רבינו יונה בר אברהם ז"ל.

דע, כי רבי אברהם אביו של רבינו יונה ז"ל ואמו של הרמב"ן ז"ל היו אחים, וגם היה להם אח אחר ושמו רבי יוסף וגם בנו היה שמו ה"ר יונה, ובתו של רבינו יונה בר אברהם ז"ל היתה נשואה לשלמה בנו של הרמב"ן ז"ל. וכשנפטר רבינו יונה בטוליטלה היתה בתו מעוברת, וכשילדה ילדה בן זכר, והיה לו לקרותו משה כשם אביו, אמר הרמב"ן ז"ל אע"פ שצריך לקרותו על שמי, אני רוצה שיקרא יונה על שם זקינו אבי אמו משום וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של זה זרחה שמשו של זה, וכן היה דנפק מיניה גברא רבה והיה רב וגדול בישראל, ובנו של זה היה שמו שלמה והיה אביו של אבי אמי ה"ר יונה דיסמאשטרי זצ"ל. זהו שלשלת ייחוסן: יונה בר שלמה בר יונה ב"ר שלמה בן הרמב"ן ז"ל. ולפי זה אני ששי מזרע הרמב"ן ז"ל ורבינו יונה בר אברהם ז"ל מצד הורתם מנוחתם כבוד.

מצאצאיו של הרשב"ש נמנו רבנים רבים שהמשיכו את היחוס המשפחתי לתפארת.

רבי יעקב ששפורטש אב"ד אמסטרדם, שהיה קרוב משפחה למשפחת דוראן, כותב בספרו ציצת נובל צבי, "כי ידעתי כי לא חסרה ארגיל חכמים רבנים ודיינים מובהקים משלשלת הרשב"ץ, תורה מחזרת על אכסניה שלה".

ובספר "מלכי ישורון", [תולדותיהם של חכמי תוניס, אליהו מרציאנו, תש"ס] עמ' 91, כותב: לא היתה משפחה בארץ המערב עם תורה ויחוס כמו דוראן, משפחה שהעמידה מתוכה למעלה מארבע מאות שנה דיינים חכמים וגאונים שכיהנו באלג'יריה בכלל ובאלג'יר בפרט"

ועוד, יש להאריך ביחוס משפחה זו, ותולדות חכמיה, וקשריה עם משפחות רבנים נוספות. ועוד חזון למועד.

רבי יעקב ניסן רוזנטל זכר צדיק לברכה

עץ משפחה מכובד, זו שאיפתו של כל חוקר יוחסין, כל מי שעושה עבודת שורשים במסגרת בית הספר או סתם מתוך סקרנות אישית, מנסה להגיע לעץ משפחה מרשים. ישנם עצי משפחה שמרשימים מבחינת הגודל שלהם, וישנם עצי משפחחה מרשימים מבחינת האיכות, עץ משפחה המונה רבנים מכמה כיוונים, הוא שאיפה של חוקר משפחות רבניות כמוני. אחד מגדולי הרבנים בדורנו, היה הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל, ומהמיוחדים שבהם, שכן היה נחבא אל הכלים ועסק בתורה לשמה כל ימיו בהתמדה נוראה. כיהן כאב"ד בחיפה, וראש ישיבת הגר"א, והעמיד תלמידים הרבה. ספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם, מהוה המחשה לגדלותו ועמקותו בתורה.

בשבת האחרונה, שבת פרשת אמור התש"ע הוא הלך לעולמו.

רבי יעקב ניסן, היה יליד ירושלים, משפחת בית אביו, היתה מהמשפחות המפוארות שבישוב הישן בירושלים. עץ משפחה שלו מתחבר אל רבים מגדולי ירושלים.

אביו, הגאון הגדול רבי אברהם דוד רוזנטל, ראש אבות בתי הדין למקהלות האשכנזים בירושלים, ובעל המחבר ספר "באר המלך". הוא האריך ימים ונפטר לעת זקנה כ"א תמוז תשנ"ט. אשת רבי אברהם דוד היתה מרת רוחמה קיילא יהודית למשפחת שוב, היא נפטרה יב חשון תשמ"ד.

אביו, רבי חיים שלמה רוזנטל, ספרא דדיינא בבית הדין שבבית כנסת "החורבה" בירושלים, נפטר י"ט סיוון תרצ"ט. זוגתו מרת דבורה בריינא למשפחת הכהן, נפטרה יח אלול תשמ"א. מבניהם הנוספים: רבי יצחק רוזנטל עורך הקובץ התורני כרם ציון, נפטר י"ח אב תשל"ט, אביו של הגאון רבי משה אהרן רוזנטל זצ"ל, רב ומו"ץ בשיכון הרבנים. ר' משה אריה רוזנטל.

אביו, רבי משה אריה רוזנטל.

רבי יעקב ניסן היה חתנו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול, רב הישוב כפר חסידים ומיסד הישיבה דשם. לפנים היה רב בערים ברוסיה, בהם, זוראוויץ, ובעיר נובוגרוד סברסק, ועוד. עלה לארץ בשנת תרצ"ב, ובשנה שלאחר מכן, נתמנה לרבו של הישוב הצעיר "כפר חסידים". בעל מחבר ספר "משא דמשק", נפטר כ"ט אייר תש"ה. זוגתו הרבנית מרת רבקה למשפחת מובשוביץ, נפטרה כ"ט שבט תשכ"ה.

אביו, רבי ישראל דוב קרול.

רבי אברהם דוד רוזנטל הנזכר, היה חתנו של רבי אלטר יוסף זונדל שוב, מגדולי ירושלים, נפטר ו' טבת תשכ"א. זוגתו הרבנית, היתה מרת מרים מערא למשפחת חרל"פ, נפטרה ל' תשרי תשכ"ח. בנם הוא, רבי יצחק אליעזר שוב.

אביו, רבי יעקב שו"ב.

רבי חיים שלמה רוזנטל, היה חתנו של רבי אליהו יהודה הכהן, שהיה תלמיד חכם חשוב בירושלים, ולא התפרנס מתורתו, נפטר ט"ז טבת תש"ו. זוגתו מרת פייגא למשפחת לוין.

רבי מרדכי שמואל קרול, היה חתנו של רבי מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ אב"ד מלסטובקה, כיהן ברבנות קרוב ליובל שנים. בשנת תרמ"ט נתקבל לרב בעיר קניזיץ, ובשנת תרנ"ב בזוראוויץ, ובשנת תרס"ב נתקבל למאלאסטאווקא, שם כיהן עד סוף ימיו, הוא נפטר בט"ו אייר תרפ"ח. זוגתו מרת גיטל טובה למשפחת שנפיר, נפטרה י"ד סיוון תרצ"ב ומנו"כ ב"נחלת יצחק". צאצאיו הם, רבי דניאל מובשוביץ שנשא את נכדת בעל ה"בית הלוי", הוא היה אב"ד זורביץ ברוסיא, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ושימש כאחד מרבני השכונות בתל אביב, נפטר י"ח אייר תשל"ד. רבי ישראל מובשוביץ אב"ד קשטוקוביץ (על מקום דודו), וכשעלה לארץ היה חבר הרבנות בתל אביב ודיין בבית הדין דשם, בספרו "עטרת ישראל", הביא מדברי תורתם של כל רבני המשפחה, אחיו, ודודיו, הוא נפטר בליל יום הכיפורים תשי"ד. רבי יוסף אליהו מובשוביץ, נפטר י"ט שבט תש"ך ומנוחתו ב"נחלת יצחק". רבי בנימין מובשוביץ אב"ד קניזיץ על מקום אביו, ובסוף ימיו בארץ ישראל שימש כרבה של הרצליה, נפטר כ"א כסלו תשי"ג. רבי ירוחם לייב מובשוביץ. בנותיו הנוספות של רבי מרדכי שלמה הם: הרבנית מרת מרים, אשת רבי צבי יהודה אידלשטיין אב"ד רמת השרון בעל מחבר ספר "הוד צבי", נפטר כ' חשוון תשי"א. הרבנית אשת רבי יצחק יהודה ברמן, אביו של ר' שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז', וחותן ר' רפאל וכסלבוים מראשי ישיבת איתרי נפטר בשנת תשנ"ז. מרת יוכבד אשת ר' גרשון אלינסון נפטר כט טבת תרפ"ב.

בן רבי נח הלוי מובשוביץ. בעל מחבר ספר "עולת נח", בתוך ספר "נועם אחים", שכולל בתוכו גם את הספר של אחיו, ונדפס וילנא תרמ"ג. מגזע הרב הקדוש רבי מרדכי מלעכאוויטש. נפטר בשנת תר"ס לערך, ומנו"כ במלסטובקה. בניו הנוספים הם, רבי יוסף אליהו רייז אב"ד נובוזינקוב. רבי בנימין הלוי מובשוביץ אב"ד סטרוסליא. רבי אליעזר הלוי מובשוביץ רב בתל אביב. רבי משה אב"ד קטשטוקוביץ, נולד בשנת תרל"ו, והחל משנת תרנ"ו כבר בהיותו בן עשרים נתמנה לרב בקשטוקוביץ.

אביו, רבי בנימין הלוי. בניו הנוספים הם, רבי מרדכי הוכמן אב"ד קאלוואריא, מחבר ספר "לולאות החכמה", שנדפס בתוך ספר "נועם אחים" וילנא תרמ"ג. רבי אביגדור גבריאלוב אב"ד דשקובקא.

אביו, רבי אליהו הלוי.

רבי אלטר יוסף זונדל שוב הנ"ל, היה חתנו של רבי ניסן יהודה לייב חרל"פ, אחיו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ. דברי תורה מרבי ניסן, נדפסו בכמה קבצים תורניים מאותה התקופה.

אביו, רבי זבולון חרל"פ. עלה לארץ כילד בן תשע בשנת תר"י עם אביו הוריו. היה תלמידו של הגאון רבי נחום משאדיק. שימש כספרא דדיינא, ולימים נתמנה כחבר בבית דינו של מהרי"ל דיסקין. רבי זבולון נחשב לאחד מגדולי ירושלים, והרבה למדו ממנו לקח, ביניהם ר' ישעיהו חעשין, ראה בהקדמת דברי ישעיהו. חיבר ספר "מאורי חיים" על משלי (ירושלים תרנ"א), לזכר בנו מאיר חיים שנפטר צעיר בלא צאצאים. ר' זבולון נפטר ט' שבט תרנ"ח. היה זה פטירתו של דיין שני בבית דין, לאחר פטירתו של המהריל"ד שנפטר בער"ח שבט באותה שנה. בספר חלקת מחוקק (חוברת ז' שורה ז' קבר ג') נדפס נוסח מצבתו: בני ציון במר יבכו / על האי שופרא דבלע / בארעא מיקירי ירושלם / הרה"ג בתורה וביראה כו' / מ' זבולון חרל"פ / בהר"ר יצחק זצ"ל / נצחו אראלים / את המצוקים / ויעלוהו בסערה השמימה / ביום ט' לחודש / שבט ש' תרנח / ת.נ.צ.ב.ה. אשת ר' זבולון, מרת מרים למשפחת לייט. צאצאיהם הנוספים: רבי יצחק אליעזר חרל"פ, מבוני בית הכנסת החורבה, והיה ראש כולל סובאלק הוראדנא בירושלים. רבי מאיר חיים חרל"פ, כאמור, נפטר בשנת תרמ"ו ללא צאצאים. רבי יוסף דוד זאב חרל"פ. הגאון רבי יעקב משה חרל"פ.

אביו, רבי יצחק חרל"פ נפטר ג' כסלו. רעייתו מרת חיה, עליה כתב בנה, שהיתה "בת גדולים ממשפחת רם". היתה להם בת נוספת מרת שרה אשת רבי שרגא פייטל שאפפנער.

אודות יחוס משפחת חרל"פ מעלה בקודש, נאריך בפעם אחרת, אם ירצה ה'.

רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל, היה חתנו של רבי משה אהרן לוין, "דער אמריקאנער". בצעירותו היה שוחט בעיר לומזא בפולין, משם נסע לאמריקה לכהן שם כשוחט ורב. משראה עד כמה קשה לגדול שם כיהודים, ושלא יוכל למצוא חתנים ראויים לבנותיו, עלה לארץ ישראל. בנותיו נישאו לגדולי ירושלים, ובביתו התאחדו תורה וגדולה. בנוותיו: מרת פרומה אשת הגאון רבי שלום רקובסקי שכיהן כראש ישיבה באמריקה. מרת אסתר רבקה אשת הגאון רבי אליהו ראם. מרת שיינא גיטל אשת הגאון רבי יונה מן. מרת פייגא אשת רבי אליהו יהודה הכהן הנ"ל. ומרת רחל אשת רבי דוד יצחק אלטשולר, נכד הגאון רבי דוד טעביל ממינסק [ולא מצד חתנו ר' שלמה זלמן אלטשולר שהזכרנו כאן באחרונה, אלא מצד חתנו ר' משה יוסף אלטשולר].

אביו, רבי יצחק צבי לוין, הדיין מסטאוויסק, בסוף ימיו עלה לירושלים עיר הקודש, שם הדפיס את ספרי חותנו. זוגתו הרבנית מרת בריינא, נפטרה בירושלים ב' דר"ח תמוז תר"מ, ומנוחתה על הר הזיתים.

רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, היה חתנו של רבי יעקב שנפיר מהעיר שקלוב.

רבי זבולון חרלפ הנל, היה חתן רבי יוסף לייט, מירושלים, שעלה מהעיר אמדור. רעייתו היתה מרת קיילא יהודית. [ונכדות רבות נקראו אחריה בשם זה].

חותנו של רבי יצחק צבי הלוי לוין הנ"ל, היה הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובאלק. נולד בק"ק הוראדנא בשנת תקמ"ט, הה תלמיד הגאון רמ"מ משקלוב תלמיד הגאון, (כך כתב בעצמו בהקדמת ספרו 'מגן וצנה', ועוד מקומות), ולכן נתכנה פה שני להגאון. בימי נעוריו נתקבל לאב"ד בק"ק פאראזאווע, ומשם הלך לו לק"ק ראזאנאי, שם שימש כאב"ד במשך ארבע עשרה שנים, אחרי זה, היה בק"ק ווילקאווויסק, ובטיקטין, ובסוף ימיו כיהן בק"ק סובאלק, שם נפטר ער"ח כסלו תרי"ג. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. נספד על ידי בנו ר' יוסף בספר 'ציון לנפש' יוהנסבורג תרט"ז.

על צאצאיו של רבי אייזיק חבר נרחיב בהזדמנות אחרת, אם ירצה ה'.

אביו, רבי יעקב חבר מיעדוואבנא.

"עץ לדעת" - סדנא להכנת עץ משפחה בבית התפוצות

איך מכינים עץ משפחה? מדוע חשוב להכין עץ משפחה? איך מוצאים חומרים ומידע במאגרים? שאלות אלה ועוד יקבלו מענה בסדנא מיוחדת בבית התפוצות שתיפתח ביום חמישי, 6.5.10. המוזיאון פותח את שעריו ואת מאגרי המידע העשירים שלו, בפני הקהל הרחב ומזמין אותו ללמוד להכין את העץ המשפחתי שלו, להכיר את ההיסטוריה והמורשת שלו תוך שיוט בתוך מאגרי המידע העשירים של המוזיאון, הכוללים תמונות, מוסיקה, סרטים, מידע על קהילות יהודיות ברחבי העולם, פירושי שמות משפחה ועצי משפחה אחרים.

את הסדנא ינחה חיים גוזלי, מנהל מאגרי המידע של בית התפוצות. הציבור מוזמן להביא את עצי המשפחה שלו ולצרפם לעץ המשפחה היהודי הגדול של בית התפוצות ובכך להיות אף הוא חלק מהסיפור.

הסדנא תיערך ביום חמישי, כ"ב באייר תש"ע, 6.5.10, בשעה 17:00, בבית התפוצות

ההשתתפות בסדנא – ללא תשלום. פרטים והרשמה: 03-7457870 bhchaya@post.tau.ac.il

בית התפוצות, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, שער 2, רח' קלאוזנר, רמת אביב

אתר בית התפוצות: http://www.bh.org.il/he/homedefault.aspx

בית התפוצות עובר בשנים האחרונות תהליך התחדשות מקיף בסיועה של קרן נדב לקידום מורשת העם היהודי אותה ייסד לאוניד נבזלין. קרן נדב, הפועלת לחיזוק העמיות היהודית, נענתה לפנייתה של ממשלת ישראל לסייע לבית התפוצות להפוך למוזיאון מודרני ומושך קהל המספר את סיפורו הייחודי והנמשך של העם היהודי.