רבי אהרן ליכטנשטיין זצ"ל

ברוך דיין האמת, היום נפטר הגאון רבי אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות. לפני כחמש שנים, נפטר רעו לראשות הישיבה, רבי יהודה עמיטל.
הרב ליכטנשטיין, נולד בצרפת בשנת תרצ"ג, במלחמת העולם השניה ברחה משפחתו לארה"ב, וכאן הכיר את רבותיו, והגדול שבהם, שלימים היה חותנו רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מ'ישיבה יוניברסיטי'.
בשנת תש"ל עלה לארץ ישראל, לכהן כראש ישיבה באלון שבות, ומני אז, שם היה מושבו. תורתו נדפסה בספרים רבים.

על בית אבותיו, לא ידוע לי הרבה, ואכתוב את המעט הידוע לי:
אביו, ר' יחיאל ליכטנשטיין, וזוגתו מרת בלומה לבית שוורץ. גרו בצרפת, ובימי מלחמת העולם השניה ברחו לאמריקה.
אביו, ר' שמואל ליכטנשטיין, וזוגתו מרת אסתר.

בלומה הנ"ל,
אביה ר' אברהם שוורץ, וזוגתו מרת רייזל.

יחוס משפחת חותנו

בהזדמנות זו, נרחיב על משפחת חותנו הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מאמריקה, והאמת כי על משפחת סולובייצ'יק כבר כתבנו כמה פעמים בעבר, ובמיוחד כאשר נפטר נכדו הקדוש רבי משה טברסקי הי"ד. אך עדיין נשאר לנו עוד לכתוב מעט על משפחת חותנו של הגרי"ד.

כאמור, חותנו של הגרי"ד, היה

• רבי מאיר אליהו לאוויט, זוגתו מרת גרוניה לבית סילבר, נולדה בשנת תרל"ב, נפטרה בשנת תשכ"א. צאצאיהם: טוניה סולובייצ'יק הנ"ל. מרת רחל ליסמן נפטרה בשנת תשס"ה. ר' ברוך לויט נפטר בשנת תש"מ. ר' אריה לייב לויט נפטר בשנת תשכ"א.

מרת גרוניה הנ"ל, היתה בתו של,

• רבי צדוק אברהם סילבר, זוגתו מרת שרה בלומה לבית גרודננסקי.
• אביו רבי אריה לייב סילבר, זוגתו מרת בילא.

מרת שרה בלומה הנ"ל, היתה בתו של,

• רבי עזריאל גרודננסקי חיימוביץ, הוא נפטר צעיר שנה אחר חתונתו, והוא אך בן שמונה עשרה שנים. זוגתו מרת גרונא, נישאה בשנית לאחר פטירתו, לגאון רבי אלכסנדר משה לפידות בזיווגו השני, אך נפטרה אף היא צעירה בת שלושים ושש שנים.

רבי זאב וולף איינהורן מהוראדנא

מאה וחמישים שנה מלאו לפטירתו של החכם הגדול שהי בקי בכל מדרשי חז"ל, הלא הוא רבי זאב וואלף איינהורן מהוראדנא, שנפטר בי"ג אדר שני תרכ"ב.

כך כותב עליו ש. י. פיין,  בספרו כנסת ישראל:

חכם תורני ובקי במדרשים בדורנו מנכבדי הוראדנא, ובסוף ימיו נתישב בווילנא להדפסת ספריו. חיבר א. פירוש על פסיקתא רבתי הנקרא פסיקתא דרב כהנא [ברעסלוי תקצא] כולל באורים והגהות. ב. מדרש תנאים כולל שני ספרים, פירוש על פרקי רבי אליעזר. ג. פירוש על הברייתא דשלשים ושתים מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ווילנא תקצח, ספר נכבד בערכו וביחוד החלק השני שבו הראה המחבר בקיאותו הגדולה בתלמודים ומדרשים, אך הפריז על המדה לשום את המדות דרבי אליעזר כמדות מהלכות על פני כל דרשות חזל לישבם ולהולמם על פי המדות, ובגלל זה נכנס לפעמים בדחוקים ללא צורך. ד. פירוש על מדרש רבה, נקרא פירוש מהרזו נדפס מצורף אל המדרש בווילנא משנת תריג, וגם בפירושו זה היו לב מדות דרא לקו ולמשקולת. ונפטר בווילנא יג אדר שני תרכב.

בספרו על פרקי דרבי אליעזר, צירף פירושים על עניני תקופות ומולדות, מרב העיר, הגאון רבי בנימין דיסקין אב"ד הוראדנא.

גם ה. נ. שטיינשניידר, מחבר עיר ווילנא, אסף חומר לתולדותיו, ורצה להדפיסו בספר עיר וילנא חלק ב', אלא שכידוע תוכניתו לא עלתה בידו, והוא לא הדפיס את החלק השני של הספר, ובחלק שנדפס בימינו על ידי מ. זלקינד לא מופיע ערכו של ר' זאב.

בנו של ר' זאב וואלף הוא ר' אברהם ישראל איינהורן, זוגתו מרת פרומע חיה בת ר' מנחם ישראל כרוספדין, נפטרה י"ד ניסן תרמ"ו. ר' אברהם ישראל גם הוא מכר את כתב ידו של אביו לאלמנה והאחים ראם, והזכירו זאת בראש המדרש רבה שלהם. והוא גם הביא לדפוס את הספר מעייני יהושע, מהרב הגאון המאור הגדול הצדיק המפורסם מו"ה יהושע העשיל כץ הנקרא בפי כל ר' העשיל ריינעס [תלמיד חבר לר' אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה] , והוא פרוש ובאור על ספר שנות אליהו למשניות זרעים שחברו הגאון מוילנא. וילנא תרמח. בהסכמות לספר מאריכים רבני וילנא והוראדנא בשבחו. בספר יש גם רשימה ארוכה של פרענומעראנטן, בהם רבים מבני משפחתו.

יחוס משפחת איינהורן

אביו של ר' זאב וואלף, היה ר' ישראל איסר איינהורן, בן ר' עוזר איינהורן שהיה חתנו של ר' צבי הירש מיאנובה.

על פי המסורת המשפחתית, ר' צבי הירש מיאנובה היה גם חותנם של השר המפורסם ר' יהושע צייטליש משקלוב, ושל ר' אהרן ברודא.

שלשה בנים ובת אחת היו לר' ישראל איסר איינהורן, ר' צבי הירש איינהורן, ר' זאב וואלף דידן, ור' עוזר דער מוסקובער

הבכור, היה רבי צבי הירש איינהורן מסלונים. אשר היו לו בן ובת,

הבן הוא ר' חיים עוזר איינהורן מוולקוביסק, הוא נפטר צעיר, ואלמנתו מרת דבורה עסקה במסחר. להם היו ששה בנים ושלש בנות, א. מרת רבקה עלקא אשת רבי דוד שלמה גרודזינסקי אב"ד איוויע אביו של הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנא. ב. ר' יוסף איסר איינהורן, היה תלמידו של ר' ישראל סלנטר, והוא סמך עליו ושלחו ללמוד רפואה על מנת שישפיע על הצעירים היהודים שם, אך בעלותו במדריגות הרפואה הצבאית, יצא בעצמו לתרבות רעה והשתמד. בשנת תרי"ט היה בבית שד"ל, וכתב מאמר לתולדות רבינו גרשם, בהכרמל ב 193. ג. ר' שמואל איינהורן ד. ר' שאול זלמן איינהורן. ה. מרת בלומה. ו. ר' קדיש בנימין איינהורן, אף הוא למד רפואה ושימש כרופא צבאי, אך בראותו מה שעלה בגורל אחיו, ברח מן הצבא, והסתתר בבית מדרש בוילנא, שם ישב ולמד כפרוש שנים רבות, ואחר כך היה קאזיאנער ראבינער בוואלקאביסק. ומספר הסופר משה צינוביץ, כי כאשר פגש אותו פעם אחת בגרודנא, אמר לו, "ברח לך מהשכלה, גם אני מתחרט, שבזבזתי את זמני על לימודים חיצוניים". ז. יצחק זעליג איינהורן, היה מהנדס בפטרבורג ועשה המצאות שונות. ח. מרת צביה. ט. ר' צבי הירש איינהורן, נשא את מרת מיכלע בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. הוא נפטר שם ה' טבת תרעט, והיא נפטרה בשנת תרפו.

בתו של ר' צבי הירש איינהורן היא, מרת הינדא אשת ר' שלמה ינובסקי אבי ר' ידידיה ינובסקי, הוא אבי משפחת ינובסקי הענפה. אומנם היה לו גם אח בשם ר' צבי הירש ינובסקי, שתיהם חתומים מהוראדנא על הספר 'מעייני יהושע'.

הגאון רבי חיים קרייזווירט - עשור לפטירתו

עשר שנים מלאו לפטירתו של הגאון הגדול רבי חיים קרייזווירט גאב"ד אנטוורפן. כבר מצעירותו נודע כתלמיד חכם גדול, ונתפרסם בתואר ה'עילוי מקראקא'. הגאון ר' אברהם דובער שפירא, כותב במכתב מחודש אדר ת"ש,

בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא ... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה...

היה חתנו, של המשגיח דישיבת סלבודקה, הגאון הצדיק רבי אברהם גרודזנסקי. בשנת תשי"ד נתמנה לכהן כרבה של אנטוורפן, תפקיד בו כיהן עד לפטירתו. מלבד תפקידו זה, פעל רבות באסיפת כספים למען אלמנות ויתומים, וכאשר שאלו אותו פעם, מדוע אינו מקדיש זמן לכתוב את זכרונותיו מגדולי ישראל מהדורות הקודמים, היה עונה שעדיף לו בזמן זה לאסוף עוד קצת כסף לטובת יתומים.
כאמור, רבי חיים נפטר באנטוורפן, ביום ט"ז טבת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
בתו כתבה עליו את הספר 'חזון חיים'.

רבי חיים קרייזווירט בדרשת ההכתרה באנטוורפן

וזה סדר יחוסו

אביו הגאון רבי אברהם יוסף קרייזוירט, נולד במאגנישוב ח' אייר תרל"ו, אב"ד וואיניטש ומחבר 'בית אברהם'. ואלו דבריו של ר' חיים אודות אביו,

לרגל המלחמה הרוסית יפנית נמלט בשנת תרס"ה לגליציה והתישב שם בעיר וואויניטש. לא עברו הימים וכבר יצאו לו מוניטין באזור ... כיון שגילו בני עדת וואויניטש את המאור הגנוז הזה אשר לאורו היו צריכים עמדו ומינוהו לרב ולמורה דרך עליהם... כל ימיו יגע ועמל בתורה בשקידה עצומה, והשאיר אחריו ברכה בירושתו הרוחנית המקיפה. ספרו 'בית אברהם' המלא מוסר ויראת שמים יצא לאור בשנת תרסט. מלבד זה נשארו בכתבים חבוריו 'שות מהריא' וספרו 'שמלה רחבה' על טרפות הראה, חבור נפלא שיגע בכתיבתו כעשר שנים. שני הספרים האלה טרם יצאו לאור ולצערנו הרב נאבדו כתבי היד בימי השואה ... אמונתו הזכה ועבודתו התמימה היו לאחדות בידו והתגלו ביתר שאת בימי חודש אלול, כל ימי חודש זה השתדל במלא כחו להתעלות ולהתקשר בעולמות עליונים, למד תקוני זהר ענה בצום נפשו, וכולו אומר קדושה וטהרה... בשנות הזעם חזר לקוזניץ מחוז מולדתו ונשמתו עלתה למרומים ושבה לבית אביה ביום א' דסוכות תש"ב לשכון כבוד בצלא דהימנותא דמחיצת קדושי עליון שנספו במחנה טרבלניקה בידי הגרמנים.

כאמור, ר' אברהם יוסף נהרג בשואה ועמו נהרגו גם אשתו וילדיו, שלום מרדכי, נתן דוד, יהודה, וחוה גננדל. ובנם ר' חיים היה היחידי שניצל מהמשפחה.