עץ המשפחה של רבי שלמה קרליבך, שהתחלנו לעסוק בו בשבוע שעבר, עולה ומסתעף מעלה מעלה, עד לגדולי האחרונים, כהט"ז והב"ח, כפי שנחקק על מצבתו של רבי שלמה בהר המנוחות, אומנם, במסגרת מאמרים אלו בבלוג, לא נפרוש את כל אילן היוחסין שלו, אלא, נעסוק יותר במשפחתו הקרובה.
הזכרנו במאמר הקודם, את אביו של רבי שלמה, הוא רבי נפתלי קרליבך, ואביו של האחרון, היה רבי שלמה קרליבך אב"ד ליבעק, משנת תר"ל כיהן כאב"ד על מקום חותנו רבי אלכסנדר זוסמן אדלר, חתנו של רבי אפרים פישל יואל, מגזע משפחות מיוחסות בישראל, רבני ליסא וברודי לאורך הדורות.
[תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הלוי הורוביץ, שהפנה אותי למקורות רבים אודות משפחה זו, אין הרבה בקיאים כמוהו בתולדות משפחות בכלל, ומשפחות רבני גרמניה בפרט].
[תודתי נתונה לידידי ר' יהודה אהרן הלוי הורוביץ, שהפנה אותי למקורות רבים אודות משפחה זו, אין הרבה בקיאים כמוהו בתולדות משפחות בכלל, ומשפחות רבני גרמניה בפרט].
צאצאיהם של רבי שלמה קרליבך וזו' מרת אסתר:
א. ר' אלכסנדר קרליבך, נולד בשנת תרל"ג בליבעק, חתנו של הגביר המובהק יהושע זעליג פרסיץ ממוסקבה. עסק במסחר, וניהל בנק בליבעק, אך תמך באחיו ר' יוסף צבי ועזר לו בהחזקת התלמידים, נפטר שם בשנת תרפ"ה. בנו ר' יוסף צבי היה באמריקה.
ב. רבי עמנואל שלום מנחם קרליבך, נולד בליבעק בשנת תרל"ד, נשא את מרת מינדל למשפחת יואל, היה ממניחי היסוד להקמת אגודת ישראל, ופעל רבות לחיזוק היהדות בכלל. בשנת תרנ"ט בהיותו אך כבן עשרים וחמש שנים, נתנה לכהן כרבה של מעמל, שם כיהן עד לשנת תרס"ו, או אז, נקרא לכהן כרב בעיר הגדולה קעלן, עיר בה כיהן עד לפטירתו, ביום ט' כסלו תרפ"ח, והיא האריכה ימים אחריו, עלתה לירושלים עם כמה מבניה ונפטרה שם בשנת תש"ח.
ג. ר' שמשון קרליבך נולד בליבעק בשנת תרל"ו, נשא לאשה את מרת רזי למשפחת גראופה, ר' שמשון עסק במסחר, ונהרג הוא ואשתו שניהם בריגה, הוא נהרג מיד בתחנת הרכבת, ביורדו מן רכבת הגירוש שהביאתם מגרמניה בידי הנאצים ימ"ש.
ד. מרת בלה נולדה בשנת תרל"ז, אשת רבי מרדכי יהודה ראזענאק רב בעיר בערמען, היה תלמידו של בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג. בלה נפטרה באמריקה בשנת תשכ"ב.
ה. הגאון רבי אפרים קרליבך נולד בשנת תרל"ט בליבעק, נשא לאשה את מרת גרטרוד למשפחת יעקובי, בשנת תר"ס בהיותו כבן עשרים, נתמנה לכהן כרבה של העיר לייפציג, וכיהן בה שלושים ושש שנים. פרסם ספרי דרוש והלכה, ומחקרים היסטוריים, פעל רבות לטובת היהדות בעירו בפרט ובגרמניה בכלל. בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל, וזמן קצר לאחר מכן נפטר בט"ז תשרי תרצ"ז, ומנוחתו בבית הקברות הישן בתל אביב, סמוך לקברו של הגאון רבי שלמה אהרונסון רבה הראשון של תל-אביב, על מצבתו נכתב שהיה מראשי גלות אשכנז. רעייתו האריכה ימים עוד אחריו, ונפטרה בשנת תשט"ז. בנם הוא ד"ר עזריאל קרליבך, (נקרא על שם הגאון רבי עזראיל הילדסהיימר) שהיה ממיסדי העיתונות העברית בארץ ישראל, בבחרותו בהיותו כבן חמש עשרה שנים, נסע לליטא ללמוד בישיבות סלבודקה וטעלז, בשנת תרפ"ז עלה לארץ ישראל, ולמד שנתיים בישיבת מרכז הרב בירושלים.
ו. מרת שרה נולדה בליבעק בשנת תר"מ, אשת רבי משה (מוריס) שטרן, שהיה ראש וראשון לספרנים היהודים בגרמניה, היא נפטרה בשנת תרפ"ח והוא בשנת תרצ"ט, שניהם בברלין.
ז. רבי משה קרליבך נולד בליבעק בשנת תרמ"ב, עסק במסחר, נפטר בשנת תרצ"ט בלייפציג שבגרמניה, זוגתו מרת רעכא, האריכה ימים ונפטרה בזקנה מופלגת בירושלים, בשנת תשנ"ד. בנם רבי נפתלי קרליבך נפטר ד' שבט תשס"ה, ונדפס לזכרו ספר זכרון 'מרומי נפתלי', ירושלים תשס"ו, ובו חידושי תורה מצאצאיו, גדולי תורה בארץ הקודש, ועוסקים בהרבצתה. בתם של רבי משה ורעכא, היא מרת לאה (הלנה) אשת הג"ר שמשון רפאל וייס, בשנת תרפ"ט נסע ללמוד בישיבת מיר, והיה מעודד בחורים רבים לנהוג כמותו ולנסוע מגרמניה ללמוד בישיבות ליטא, נישאו בשנת תרצ"ו, בשנת תרצ"ט עברו לאמריקה, שם כיהן כר"מ בישיבת בית יהודה, דטרויט, ועמד בראש אגודת בתי הכנסת החרדים בארה"ב. כמו כן, נשא גם בתואר נשיא ישיבת מיר באמריקה. בשנת תשל"ב עלו לארץ הקודש, הוא נפטר בשנת תש"ן בניו יורק שם שהה בחודשים האחרונים לחייו עקב מחלה. גם צאצאיו מכהנים כיום כראשי ישיבות בארץ הקודש.
ח. המפורסם שבין בניו של רבי שלמה קרליבך, היה הגאון רבי יוסף צבי קרליבך, נולד בשנת כ"ב שבט תרמ"ג בליבעק, בצעירותו למד בסמינר לרבנים אצל הגאון רבי דוד צבי הופמן, לאחר מכן, שהה תקופת מה בירושלים בסוף שנות התר"ס, כמורה בבית הספר של למל, זכרונותיו מהתקופה ההיא מרתקים, ומלמדים במידת מה על מורכבותה של העיר. במלחמת העולם הראשונה היה בקובנה כקצין לעניני דת בצבא הגרמני, ובהיותו שם, פעל רבות לחיזוק הדת בקרב החיילים ובני העיר, ולהעמדת הישיבות על תילם, והעיד עליו רבי ראובן גרוזובסקי, שאלמלא הוא, היו השלטונות הצבאיים את שערי הישיבות בליטא. בשנת תרע"ט, נישא בברלין למרת שארלוט [אלישבע חנה] בת הד"ר פרויס. לימים בשנת תרפ"ו נבחר לשבת על כסא הרבנות הנכבד דק"ק אלטונא, ומשם נבחר לעיר הגדולה המבורג, כסאות עליהם ישבו גדולי הדורות לאורך השנים, ברבות הימים נתמנה כרב הכולל של חרדי גרמניה. בימות המלחמה הנוראה, אף שהיתה בידו האפשרות לא עזב את קהל עדתו, וגורש עמם לריגא, חמשה מילדיו נסעו לאנגליה בעת המלחמה וכך ניצלו ועלו לארץ הקודש, אך הוא עם רעייתו וכמה מילדיו נעקד"ה בריגא על ידי הגרמנים הנאצים ימ"ש. לזכרו נדפסו כמה ספרים, מהם, 'יוסף קרליבך ודורו' (אנגלית), ניו יורק תשי"ט. 'איש יהודי', ניו יורק תשס"ח. מאמר מסכם לתולדותיו, נדפס ב'אלה אזכרה', על קדושי השואה.
ט. מרת צילי נולדה בשנת תרמ"ד בליבעק, אשת ר' יהודה אריה נויהאוז מהעיר רוטנבורג, נין ונכד לבעל האשכול. הוא נולד בשנת תר"מ ברודענבורג, היה שומר הקודש בכמה קהילות בגרמניה, ובימי המלחמה היה במחנה טרזינשטאט ושם נתגלה כמנהיג, לאחר המלחמה היה רב באמריקה, נפטר בשנת תשי"ד בדיטרויט, והיא נפטרה בשנת תשכ"ח בניו יורק.
י. ר' דוד קרליבך, נולד בשנת תרמ"ו בליבעק, נפטר בבחרותו בשנת תרע"ג, בעיר הלברשטאט.
יא. מרת מרים נולדה בליבעק בשנת תרמ"ח, אשת ר' זאב כהן. בנו האחד היה יהודה ליאו כהן הי"ד, שמסר את נפשו למען ילדי ישראל בשואת אירופה, ו ניספה באושוויץ. יתר בניהם עלו לארץ ישראל ונשתרשו בה. שלמה כהן אברבנאל, היה המשנה לראש המוסד, חיים (הרמן) כהן היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון, בצעירותו למד שנתיים בישיבת מרכז הרב אצל הרב קוק. אודות אח שלישי אלכסנדר כהן שהיה מהנדס עיריית בני ברק, נדפס ספר הזכרון 'שבת בראשית'.
יב. רבי נפתלי (לודוויג) קרליבך הנזכר לעיל בארוכה, אביו של רבי שלמה.
משפחת קרליבך המורחבת
אביו של רבי שלמה קרליבך מליבעק, היה רבי יוסף צבי קרליבך, הוא נולד בכ"א תמוז תקס"ב, בשנת תקצ"ד נשא לאשה את מרת צילי למשפחת שטרן מהעיר מישלבך. הוא נפטר בכ"ז כסלו תרמ"ב, והיא נפטרה בי"ג סיון תרמ"ג.
צאצאיהם: א. מרת שרה אשת ר' אהרן פרוינד. ב. ר' עמנואל מנדל קרליבך משטוטגרט, רעייתו מרת הינדלה בת למשפחת וולף. ג. ר' משה קרליבך, זוגתו מרת קרולינה למשפחת רוטשילד מקונשטאט. ד. ר' הירש קרליבך, זוגתו למשפחת וייס. ה. ר' נתן קרליבך, זוגתו מרת גיטל (לינה) למשפחת שוואב. ו. ר' שלמה קרליבך אב"ד ליבעק הנ"ל. ז. מרת בילה אשת ר' דוד גריסהימר. ח. מרת רייצדה אשת ר' צבי סנדר. ט. ר' מרדכי קרליבך, וזוגתו למשפחת שוורצשילד.
אביו של רבי יוסף צבי קרליבך, היה רבי עמנואל מנחם (מנדל) קרליבך, נולד בשנת תקמ"ג, נשא לאשה את מרת בילה, [בת ר' הערץ (ופראדל) מארקס, בן ר' מרדכי ובלה מהילדסהיים]. מקום מושבו היה בעיר הילדסהיים שבגרמניה. רבי עמנואל נפטר בז' אייר תקצ"ה בהילדסהיים, ובילה נפטרה בי"א אב תקצ"ט.
צאצאיהם: ר' יוסף צבי קרליבך הנ"ל. מרת רחל אשת ר' משה חיים דרייפוס. מרת שושנה אשת ר' מאיר שמעון בנציגר ממנהיים. מרת שרה אשת ש"ב ר' רפאל מארקס. ר' אלעזר גרשון קרליבך. מרת פראדל אשת ר' אהרן רוטשילד.
אביו של ר' עמנואל קרליבך, היה ר' יוסף קרליבך, יליד העיר היידלברג, בשנת תק"ך לערך נשאת את זוגתו מרת שושנה ילידת פרנקפורט. הוא נפטר בשנת תקנ"א לערך, והיא נפטרה בח' סיוון תק"ע בהיידלברג שבגרמניה.
צאצאיהם: שלמה קרליבך. יהודה קרליבך. אשת מאיר מארקס. ר' עמנואל מנדל קרליבך הנ"ל. אברהם צבי קרליבך.