רבי מאיר שווארץ אב"ד שקלוב

היום מלאו כנראה תשעים שנה לפטירתו של רבי מאיר שוורץ אב"ד ור"מ שקלוב. ולמה כתבתי כנראה? כי מצאתי שני מקורות שונים על תאריך פטירתו, אם נפטר בא' טבת תרפ"ה או בא' טבת תרפ"ח. ולא מצאתי שום מקור ראשוני, כמו עיתוני התקופה, או הספד אודותיו, שיבאר לי מתי באמת נפטר רבי מאיר. בכל אופן, אבוא בזה לכתוב על תולדותיו של רבי מאיר, ועל יחוסו הרם. [בספר מקור ברוך, לרבי ברוך אפשטיין, שנדפס בוילנא תרפח, חלק שני, עמ' תעז, מספר מעט על רבי מאיר, וכותב בהערה שאת דבריו כתב בעת שהי' הרה"ג הזה בחיים אתנו, ועתה מנוחתו כבוד בגן עדן. אם היינו יודעים בבירור שהספר נדפס בתחילת תרפ"ח היינו מסיקים שר' מאיר נפטר בשנת תרפ"ה].

רבי מאיר נולד בעיר מיר לאביו רבי מיכאל בשנת תרכ"ד לערך. בבחרותו נשא לאשה את רעייתו מרת צערטיל, בת הגאון רבי יהושע הורוביץ שכיהן כאב"ד שקלוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תר"ן, והוא אך בן עשרים ושש שנים, נתמנה למלא את מקומו כאב"ד ור"מ שקלוב. אולם למרות גילו הצעיר, נשתלב רבי מאיר היטב בהנהגת הקהילה, כך למשל בכתבה בעתון המליץ ביום 21 בפברואר 1895, חמש שנים לאחר שנתמנה, מסופר על עניותם ודלותם של יהודי העיר שקלוב, ומזכירים את השתדלותם של רבי מאיר ורעייתו לטובת העניים, וכך כתוב שם: "אמנם לולא הרה"ג האברך ר' מאיר שווארץ אב"ד דפה ורעייתו המלומדת בספרות הרבנית במדה גדושה, המשתדלים בכל עוז להלביש העניים ולהחזיק היתומים, המעוררים היחידים לבני עיר שקלאוו הגבירים היושבים במאסקוי [מוסקבה] ופטרבורג לעזור ולתמוך בידי עניי העיר, כי עתה- התגוללו תחת שואה ונפישי נפוחי כפן".

רבי מאיר גם דאג להקים בשקלוב ישיבה לבחורים, בין רבני הישיבה שימשו רבי פסח פרוסקין שלמעשה ייסד את הישיבה תחת חסות הרב, ואף עמד בראשותה עד שנת תרע"ב, רבי אברהם נח פאליי שנשלח על ידי הסבא מסלבודקא, רבי יוסף אליהו הענקין, ורבי אשר סנדומירסקי. רבים מבוגרי הישיבה שימשו ברבנות לאחר מכן, ביניהם, הגאון רבי אברהם גולדברג ששימש כרב וראש ישיבה במינסק.

הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק

אחרי אשר עסקנו במאמר הקודם, בתולדות משפחתו של רבי ברוך בער ליבוביץ, במאמר זה נמשיך ונעסוק, ביחוס המשפחה שלו, ונתמקד במשפחת חותנו הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן גאב"ד הלוסק וקרמנצ'וג.

רבי אברהם יצחק נולד בערך בשנת תר"כ, לאביו רבי מאיר הלוי צימרמן, את תורתו קנה בישיבות שהיו בליטא. נשא לאשה את מרת ביילה בתו של הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור - ירושלימסקי אב"ד מוש.  בהיותו בהלוסק, נתקבצו סביבו תלמידי חכמים צעירים, בהם רבי נח פאליי, ורבי אייזיק שר, שסיפר שלמד אצל רבי אברהם יצחק כל יום ארבעה דפים בגמ' עד שלמדו יחד רוב הש"ס. לימים נקרא לכהן בעיר קרמנצ'וג, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תרע"ז בקרמנצ'וג.

מתורתו נדפס ספר חידושי הראי"ה על הרמב"ם שני חלקים, ירושלים תשמח.

צאצאיו:

• רבי יעקב משה הלוי צימרמן בניו יורק, הוא נולד בשנת תרל"ז לערך. זוגתו מרת אסתר גיטל בת רבי אהרן חיים ווינמאן מקנוטופ, וזוג' מרת יהודית בת ר' לוי יצחק מאוסטראה, מצאצאי האוהב ישראל מאפטא. לאחר נישואיו נתמנה ר' יעקב משה כאב"ד קונוטופ, בשנת תר"צ לערך, עבר לארה"ב ונתקבל כרב בית המדרש הגדול בברודווי, נפטר ביום כ"ז תשרי תשכ"ב, וזו' ביום ד' טבת תש"כ. בנו של רבי יעקב משה, היה העילוי המפורסם רבי אהרן חיים צימרמן, ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקאגו, ומחבר ספר אגן הסהר וספר בנין הלכה ועוד ספרים.
• רבי מאיר הלוי צימרמן כיהן כרב בקהלת הענקי בלונדון במשך עשרים שנה.

  

  תמונת רבי מאיר צימרמן מתוך מלך ביפיו

• רבי חיים הלוי צימרמן.
• רבי שלמה הלוי צימרמן, העילוי מקרעמענטשוג, נולד בשנת תרנ"ב לערך, נפטר צעיר ביום כ"ז כסלו תרפ"ט בלוס אנג'לס אמריקה.
• מרת פייגא הי"ד אשת הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ אשר בתולדותיו עסקנו.