יום שבת, 27 בפברואר 2016

הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל

הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ נפטר במהלך השבת בבית החולים.
רבי חיים שלמה נולד בעיר ברנוביץ' הליטאית, לפני כשמונים וחמש שנה. להוריו רבי יעקב משה ומרת צייטא לאה. בשנת ת"ש עם פרוץ המלחמה, נמלטה משפחתו לווילנא, ומשם עלו לארץ ישראל, באונייה שנסעו בה רבים מגדולי ראשי הישיבות, אשר הקימו את עולם התורה בארץ ישראל. כאן בארץ, הקימו אביו ודודו רבי משה ברנשטיין מחדש את ישיבת קמניץ, כזכרון לישיבת כנסת בית יצחק בעיר קמניץ.
בבחרותו למד רבי חיים שלמה בישיבת חברון, ושמע גם שיעורים מרבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, ממנו שמע גם אביו שיעורים בבחרותו.
כשהגיע לפרקו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם יצחק רוטשטיין, מן הדמויות החשובות בירושלים, מיסד ומנהל בית היתומים דיסקין. עם נישואיו נתמנה לר"מ בישיבת קמניץ, ונחשב לאחד מראשי הישיבה.
לאחר פטירת אביו, נתמנה לראש הישיבה, לצד בן דודו רבי אשר ליכטשטיין.
לפני כעשר שנים, נקרא לשמש כראש ישיבת פוניבז' בבני ברק.
לפני כמה חודשים נפל בביתו, ונחבל בראשו, מני אז, אושפז בבית החולים, ועתה הלך לעולמו, ביום שבת פ' כי תשא, י"ז אדר א' התשע"ו.
מסע הלוויה יתקיים מחר.

וזה סדר יחוסו של הגאון המנוח.
  • אביו, הגאון רבי יעקב משה ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ. נולד בשנת תרנ"ג בעיר הלוסק, שם כיהן אביו כרב העיר. בהיותו כבן עשר, נקרא אביו לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק בעיר סלבודקא, שלימים עברה לעיר קמניץ. בבחרותו למד אצל אביו, ובישיבת ראדין, ובקיבוץ הבחורים בבריסק אצל הגרי"ז זצ"ל. זמן קצר למד גם בישיבת כנסת ישראל בחברון, וניצל בנס במהלך פרעות תרפ"ט. בשובו לליטא, נשא לאשה את מרת צייטא לאה לבית מובשוביץ. בשנת תרח"צ מינהו אביו לר"מ בישיבה בקמניץ. ועם פרוץ המלחמה, כאמור, ברחו דרך ווילנא לארץ ישראל.

יום שני, 22 בפברואר 2016

הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי


אמש נפטר בירושלים הגאון הצדיק רבי יוחנן סופר מערלוי, ראש ישיבת ערלוי, וממלא מקום אבותיו כגאב"ד ערלוי, או כפי שכונה בשנים האחרונות, האדמו"ר מערלוי.

רבי יוחנן נולד בשנת תרפ"ד בעיר ערלוי, בבחרותו למד אצל אביו בעל היד סופר, ואצל זקנו בעל ההתעוררות תשובה, ובישיבה שיסד זקנו השני רבי משה יוחנן שיינפלד בעיר ער-מיהאלפאלווא.

לאחר מאורעות המלחמה, נשא לאשה את זוגתו הרבנית מרים, בת רבי יעקב פאלל מק"ק צעהלים - פאפא, הוא היה נכד אחותו של החתם סופר. הרבנית עברה את כל מאורעות השואה באושוויץ, נפטרה ביום י"ז שבט תשנ"ט.

בשנת תש"ז הקים מחדש ישיבה לבחורים בעירו ערלוי, ובמסירות נפש ישבו ועסקו בתורה במשך כמה שנים. ובאלול תש"י, עלה עמם לארץ ישראל. לפני עלותו לארץ ישראל, דאג לברר אם יוכל להעלות עמו את תלמידי ישיבתו, ולהמשיך להחזיק את הישיבה גם בארץ ישראל.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל, השתלב בישיבתו של ש"ב הרב מפרעשבורג, ולאחר כמה שנים, חזר ופתח ישיבה, וקראה אהל שמעון על שם זקנו רבי שמעון סופר מערלוי.

שנים רבות ניהל את ישיבתו, ותלמידי הישיבה דבקו בו באהבה, וכך נוצרה סביבו קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים. את עדתו ניהל בסגנון דומה לחסידי, והיה מושפע מהרה"ק רבי אהרן מבעלז, בו דבק כאשר עלה לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים סמוך לישיבת בעלז.

מלבד פעילותו בישיבה, נשא גם בעול הנהגת הציבור, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שנים רבות.

בליל י"ג אדר א' תשע"ו נפטר, ובשעה זו מתנהל מסע הלווייתו, מהיכל הישיבה בירושלים, אל הר המנוחות.

וזה סדר יחוסו,

  • אביו הגאון רבי משה סופר הי"ד ראב"ד ערלוי, בעהמ"ח יד סופר שאלות ותשובות על ארבעה חלקי שלחן ערוך, נדפס לראשונה על ידי רבינו זצ"ל בבודאפעשט בשנת תש"ט. נהרג על קידוש ה' בשנת הגזירה, ביום כ"א סיון תש"ד, יחד עם אביו הקדוש. זוגתו מרת טושענע הי"ד בת רבי משה יוחנן שאנפעלד - שיינפלד נהרגה אף היא באותו יום כ"א סיון תש"ד, עם ארבע בנותיה, חוה רבקה, לאה, גיטל טויבע, ריזל. בנם הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעהמ"ח שו"ת דברי סופר, וספר מחזה אברהם, ניצל בשואה, אך נפטר בהיותו בן עשרים ושש  שנים, ביום כ"ד טבת תש"ח.

  • אביו, הגאון רבי שמעון סופר הי"ד מערלוי בעל ההתעוררות תשובה, בשנת תרמ"א יסד את הישיבה בערלוי, ובה הרביץ תורה במשך למעלה משישים שנה, עד יומו האחרון. נהרג לעת זקנתו על קידוש ה', ביום כ"א סיון תש"ד והוא בן תשעים וחמש שנה. תולדותיו בספר רבי שמעון חסידא, בתחילה נשא לאשה את בתו של ר' יצחק פריעד, וממנה נולדה לו בת אחת מרת גיטל אשת ר' זאב פרנקל מבודאפעסט, בשנית נשא לאשה את בתו של ש"ב רבי חיים שמואל בירנבוים, והיא ילדה לו שני בנים, רבי עקיבא סופר מלבוב, ורבי שמואל חיים סופר אב"ד זאגראב. בשלישית נשא את מרת מלכה אסתר בת דודו הגאון רבי שלמה זלמן שפיצר אב"ד קהל שיפשוהל בוינה, וזוגתו מרת גיטל בתו של החתם סופר, היא נפטרה ביום ה' אדר תרצ"א, מנוחתה בעיר ערלוי.

  • אביו, רבנו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, נפטר ביום י"ט טבת תרל"ב. זוגתו מרת חוה לאה בת הנגיד רבי יצחק וייס, נפטרה כ"ד טבת תרנ"ב.

  • אביו, רבנו החתם סופר, מזיווגו השני מרת שרל בתו של הגאון רבי עקיבא איגר.




יום רביעי, 17 בפברואר 2016

חותנו של רבי אליעזר ליזר מסומפולנא - ממשפחת קאליפארי

בראשן של שתי משפחות שעלו לירושלים מפוזנן שבפרוסיה לירושלים בשנת תר"ד, עומד רבי אליעזר ליזר אב"ד סומפולנא, שלאחרונה חשף ר' בנימין את ייחוס משפחת אבותיו – משפחת קרא המפורסמת בפולין.

נחזור בקצרה על שמות צאצאיו, כיון שהדבר נחוץ להמשך היריעה.

בתו האחת של ר' אליעזר ליזר היתה מרת רחל, אשת הגאון רבי יעקב יהודה לייב לעוי אב"ד שלעשין וראב"ד בירושלים, שנפטרה בירושלים ביום ח' תשרי תרנ"ד. ילדיהם הם: א. רבי שלמה זלמן לעווי חתנו של רבי משה מגיד משקלוב. ב. רבי אברהם צבי לעווי. ג. רבי מרדכי לעווי חתן רבי ישראל איסר אב"ד רוזבדוב נפטר כ"ח כסלו תרנ"ב. ד. רבי יצחק דוד לעווי חתן בנו של רבי מנדל משקלוב. ה. רבי אהרן לעווי חתן רבי ישעיה אורנשטיין. ו. רבי ישראל לעווי. ז. רבי אשר אליעזר לעווי. ח. מרת חנה אשת ש"ב רבי אברהם אליעזר לעווי.

הבת השניה היתה מרת חיה, בזיוו"ר אשת ר' יחזקאל מפרעשבורג שנפטר בגיל צעיר, ובתם היא יענטא רייכל, אשת רבי שמעון דייטש תלמיד החתם סופר. לאחר פטירתו נישאה מרת חיה לגאון ר' נחום לעווי משאדיק, וילדיהם הם: א. רבי שלמה זלמן בהר"ן בונה ירושלים. ב. רבי אברהם אליעזר בהר"ן. ג. מרת רחל אשת רבי יהודה ברגמן.
ממשפחות אלו מסתעפות משפחות רבות בירושלים וחוצה לה.

א. תעלומת חותנו של ר' אליעזר ליזר ושמות הנכדים
מי היה חותנו של ר' אליעזר ליזר? הדבר נתון זמן רב בחזקת תעלומה, ובמאמר זה נבקש לקדם את המחקר באמצעות הצעת פתרון שקיבלנו מאת הרב חיים חנה'ס הי"ו.

כצעד ראשון, נתבונן בשמות ילדיהם של מרת רחל ומרת חיה ונבדוק אם אנו יודעים על שם מי הם קרויים. כידוע, נוהגים האשכנזים בדרך כלל לתת שמות על שם סבי הנולד, ורק אחרי פטירתם של אלו ששם ניתן. הדבר מעניק לחוקרי היוחסין כלי שימושי למחקר יוחסין. במפקד מונטפיורי משנת תרט"ו מופיעים גם הגילאים, ואף על פי שלא ניתן לסמוך על מפקדים אלו בענייני הגילאים באופן גורף, מכל מקום הם בהחלט מסייעים.
מתוך מפקד מונטיפיורי
אנו רואים ששתי הבנות נתנו את השם הראשון "שלמה זלמן", על שם אביו של רבי אברהם פראסט, שהיה אביהם של רבי יעקב לייב ושל רבי נחום. שמו היה רבי שלמה זלמן לעווי, והוא היה עמיתו של בן דודו ה"חמדת שלמה". כיהן כאב"ד הראשון של וורשה (חבל הכסף: ספר היחס והתולדה של ר' צבי אשר וחיה מיכלא כהנא-שפירא, ירושלים תש"מ). נראה שבזמן לידתם עוד היו בחיים כל הסבים הקרובים יותר – ר' אברהם ור' אליעזר ליזר. ר' שלמה זלמן בהר"ן נולד בתקצ"ג ור' שלמה זלמן בהרי"ל נולד בתקצ"ה.

יום רביעי, 3 בפברואר 2016

רבי איסר יהודה אונטרמן הרב הראשי לישראל


היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, שכיהן קודם כרב הראשי לתל אביב, ועוד קודם כרבה של ליברפול, ועוד קודם כרבה של גרודנא. וכדבריו, של רבי איסר יהודה עצמו, בסוף הקדמת ספרו שבט מיהודה, "הסך הכל של התאור, משנות דור ודור הוא, כי ב"ה לא הסחתי דעתי מהחובה הקדושה הרובצת עלי".

רבי איסר יהודה נולד בערב פסח, י"ד ניסן תרמ"ו. למד תורה מפי רבני העיר, ובהם הדיין רבי שמחה זליג ריגר, בבחרותו למד בישיבת מאלטש אצל הגאון רבי זלמן סנדר שפירא, ולאחריו אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. נשא לאשה את מרת רחל לאה לבית ילין, ונכנס ללמוד בישיבת וולוזין, ונסמך להוראה על ידי ראש הישיבה רבי רפאל שפירא. כיהן כרב בעיירה הסמוכה וישנובה, שם פתח ישיבה, ומספר קהילות נוספות, מוהילנא, אמסיבא, לונה-ווליה, ולבסוף כיהן בגרודנא. היה חבר בועידת המזרחי, וגרס כי הציונות צריכה שתהא עמה נשמה, יסוד רוחני איתן המבוסס על מורשת הדורות. בשנת תרפ"ג נקרא לאנגליה לכהן כרבה של ליברפול, ואף בה הקים ישיבה ובה למדו גם תלמידים שבאו במיוחד מליטא ללמוד בישיבה. בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל, ונתמנה לרבה האשכנזי של תל אביב, ואף בה הקים כולל שבט מיהודה, והקים בית דין מיוחד לעניני עגונות. על ספרו שבט מיהודה זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תשי"ד, בשנת תשט"ו נבחר למועצת הרבנות הראשית, ובשנת תשכ"ד נבחר לרבה הראשי של מדינת ישראל. אחר שסירב להיענות לתכתיבי השלטון, החליטו לקצוב את תקופת רבנותו, ובשנת תשל"ב הסתיימה כהונתו. ביום כ"ד שבט תשל"ו הלך לעולמו בירושלים, והובא לקבורה על הר הזיתים. אשתו הרבנית, נפטרה י"א חשוון תשי"א, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

ואלו צאצאי ר' איסר יהודה,

א. ר' אברהם יצחק אונטרמן, נפטר תשנז. זוגתו מרת רחל בתו של רבי מיכאל אשר מאטאלין רבה של דבלין אירלנד, נכד רבי עקיבא אלטשולר. ב. ר' מרדכי אונטרמן נפטר ב' חשון תשס"א. זוגתו רות. ג. ברוך אונטרמן מנהל אוניברסיטת בר אילן נפטר י"א שבט תשנ"ב, זוגתו בלה. ד. יוסף אונטרמן. ה. אלחנן אונטרמן. ו. אסתר אשת מאיר פריינד. ז. צבי הירש אונטרמן. ח. ר' יעקב אונטרמן נפטר כ"ו אדר תשס"ב אשתו זוהרה.



וזה סדר יחוסו:

  • אביו רבי אליהו אונטרמן מבריסק, זוגתו מרת שיינה לבית פישר, נולד בשנת תרי"ח, היה תלמיד חכם ורוב ימיו לימד תנ"ך וגמרא, עסק גם בעסקי הציבור ותמך בחובבי ציון, ובערוב ימיו אף עלה לארץ ישראל.