אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר

אילן היוחסין של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, משתרג ועולה אל גאונים מפורסמים, משפחות חשובות בתולדות עם ישראל, מהם החתם סופר ורבי עקיבא איגר, רבי יהונתן אייבשיץ, ורבו בעל הפנים מאירות.
 

ראשית, נפרט בקצרה את תולדותיו של רבי נתן גשטטנר שנפטר בשבוע שעבר, ולאחר מכן נסדר את יחוסו.

רבי נתן גשטטנר נולד בשנת תרצ"ב בנייאפעסט, לאביו רבי עמרם גשטטנר, ולאמו מרת מלכה.

בבחרותו, למד בישיבתו של הרב מפאפא - רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל.

כבר בצעירותו נתמנה לכהן כמגיד שיעור בישיבתו של כ"ק אדמו"ר מערלוי שליט"א. לאחר מכן, יסד את ישיבתו היא ישיבת "פנים מאירות' וקרא לה ע"ש זקינו ראש משפחתו ומשפחת חותנו, רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט.

בשנת תשמ"ב הוכתר כרב שכונת אגודת ישראל בבני ברק. שנים רבות ישב כדיין בבית הדין של יבלחט"א הגאון רבי שמואל ואזנר שליט"א. הסטייפלר היה מפנה שאלות בהלכה אליו, ואומרים שהיה קורא לו "עמוד התורה בדורנו". בענוותנותו ובריחתו מהכבוד סירב להצעות יותר מכובדות בתחומי הרבנות, והעדיף להיות כ'תורה מונחת בקרן זוית'.

כל חייו עסק בתורה והלכה, והדפיס ספרים רבים בכל מכמני התורה. כבר בשנת תשיט, הדפיס קונטרס אחרון הגהות והערות, לספר שות רחש לבב של ר' חיים שמואל בירנבוים חתנו של רעקא. וגם קונטרס ונתן לכהן, הערות על התקפו כהן. שנה לאחר מכן, סידר לדפוס את שו"ת מאור החיים של חותנו ר' מאיר חיים אונגר, בשנת תשך. באותה שנה, נספד ממנו ר' עקיבא סופר ראש ישיבת פרשבורג, בספר רבי עקיבא ותורתו. הספד 'אור זרוע לצדיק'. בשנת תשכד, חיבר קונטרס גדול מבעד לצמתך, לברר איסור לנשים נשואות לגלות שערותיהם אפילו במקצת. ומני אז, המשיך והדפיס ספרים רבים, בכל מקצועות התורה, שו"ת 'להורות נתן' חלקים רבים, 'נתן פריו' על הש"ס, ועוד, ועוד.

רבי נתן הכיר היטב את תולדות משפחתו וקורות חיי אבותיו, ועסק רבות ביחוסו, בהקדמות לספריו, הוסיף פעמים רבות חלקים מיחוסו, כמו כן, בהסכמתו לספר אישים בתשובות החתם סופר, שהדפיס רבי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בשנת תשנ"ג, הוסיף מספר הערות, המראות את בקיאותו בתולדות זקיניו. כמו כן, בעיתון המודיע ביום שישי שעבר, הובאה ידיעה כי כאשר שמע הגאון רבי נתן גשטטנר, אודות תגלית [אודותיה נרחיב להלן] משמעותית של הרב נפתלי אהרן ווקשטיין הנוגעת ליחוס הפנים מאירות, שמח מאד, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה לו לפגוש את עורך עיתון המודיע, ביקש ממנו ליצור קשר עם הרב ווקשטיין ולבקש שישלח לו את החומר. מתוך ספריו של רבי נתן גשטטנר, ניתן לשאוב את רוב המידע דלהלן, על שושלת היחוס המפוארת שלו.

וזה סדר יחוסו:

רבי נתן גשטטנר, בן רבי עמרם געשטעטנער הי"ד, בן רבי נתן געשטעטנער, בן רבי אברהם גשטטנר, בן רבי יעקב יהודה לייב גשטטנר.

רבי נתן גשטטנר, חתן רבי מאיר חיים אונגר אב"ד לאקנבך, בן רבי יעקב אונגר, בן רבי יחיאל מיכל אונגר, בן רבי אברהם צבי אונגר, בן רבי חיים אונגר. מגזע האר"י הקדוש.

רבי עמרם גשטטנר, חתן רבי שלמה סופר בעהמח זכרון לדוד, בן רבי יעקב עקיבא סופר, בן רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל הכתב סופר, בן רבי משה סופר מפרעשבורג בעל החתם סופר, ומעלה בקודש.

רבי נתן גשטטנר (הסבא), חתן רבי יעקב אליעזר שטיינר, נכד רבי ליפמן אב"ד יעמערינג.

רבי אברהם גשטטנר, חתן אחיו ר' שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי מאיר חיים אונגר, חתן רבי יהודה הכהן קרויס אב"ד לאקנבך, בן רבי יקותיאל קראוס.

רבי יחיאל מיכל אונגר, חתן רבי שלמה גשטטנר, בן רבי לייב גשטטנר הנ"ל.

רבי שלמה סופר, חתן רבי יצחק צבי רצרסדורפר, בן רבי אברהם.

רבי יעקב עקיבא סופר, חתן רבי שמואל וייס.

הכתב סופר, חתן רבי יצחק וייס מגארליץ.

החתם סופר, חתן הגאון רבי עקיבא אייגר, ומעלה בקודש.

אמו של רבי שלמה גשטטנר [זיווגו הראשון של אביו ר' לייב] היתה בת ר' שלמה אייזנשטאט, בן רבי בנימין אייזנשטאט בן רבי מאיר אב"ד אייזנשטאט בעל ה'פנים מאירות', ומעב"ק.

רבי יהודה קרויס חתן ר' אדוניהו שמלצר

רבי יצחק צבי רצרסדורפר, חתן רבי דוד אולמן אב"ד לאקנבך, בן רבי אברהם אולמן אב"ד שם, בן רבי שלום חריף אב"ד שם, בן רבי ישראל איסר.

רבי שמואל וייס, חתן ר' נתן נטע ברוידא אב"ד שוסבורג, בן ר' מרדכי ברוידא,בן ר' מאיר ברוידא אב"ד סעניץ,

רבי נתן נטע ברוידא, חתן רבי אריה ליב הלוי פוקס אב"ד וועסברין,

רבי מאיר ברוידא,חתן רבי נתן נטע אייבשיץ, בן רבי יהונתן אייבשיץ, ומעלה בקודש.

רבי אריה לייב פוקס, חתן הנגיד רבי שלמה טעלעש (ארנשטיין).

תגליתו של הרב ווקשטיין ליחוס הפנים מאירות:

הרב נפתלי אהרן ווקשטיין ראש המאגר העולמי לכתבי היוחסין בישראל, מפרסם בקביעות מדור בשם 'ויתילדו' בעיתון המודיע, במוסף השבועי. והנה במאמר 74, פירסם הרב ווקשטיין, תגלית משמעותית הסותרת מסורות שהיו מקובלים שנים רבות על חוקרי היוחסין.

 על פי התגלית הנ"ל, הרי שבעל הפנים מאירות היה מצאצאי הרמ"א, התגלית בנויה בעיקרה על ספר "סיפורי צדיקים החדש", מאת הגאון רבי אברהם יצחק סויבלמאן, אב"ד דק"ק זינקאוויץ, בנו של הגאון רבי אשר ענזיל סויבלמאן, שנדפס לפני מאה שנה בפיעטרקוב בשנת תרס"ט-תר"ע. ועל פי המסופר שם, מסיק הרב ווקשטיין כי אמו של הפנים מאירות, לא היתה אחות הש"ך כפי שהיה מקובל עד היום, אלא היתה אחות אשת הש"ך, דהיינו, בת רבי שמעון בנימין וואלף טויבער מוילנא, והוא זה שנשא [בזיווגו השני] את אחותו של הש"ך.  [יש עוד לדון בתגלית זו, ובעובדות העולות מספר 'סיפורי צדיקים'].

האם יש אצלך בעיות בגלישה בבלוג לאחרונה?

אחד מן הקוראים הקבועים בבלוג, כותב לי כי בשבועות האחרונים, הוא נתקל בבעיות להיכנס לבלוג.

לדבריו, כל פעם שהוא מנסה להיכנס לבלוג, האינטרנט נתקע, ותוקע לו את כל המחשב.

הוא חושד, שישנה איזו בעיה בבלוג.

אני לכשעצמי לא נתקלתי בשום בעיה בגלישה בבלוג לאחרונה.

לפיכך, אני פונה אל קהל הקוראים, ומבקש לקבל משוב, האם לאחרונה נתקלתם בבעיה כלשהי בבלוג?

או אם יש לכם איזו הערה על עיצוב הבלוג והתצוגה, אשמח לקבל.

תודה על שיתוף הפעולה.


הערה נוספת, יתכן, שהבעיה מצויה דווקא אצל גולשי 'נתיב'.

אפשר להגיב בבלוג, בצורה אנונימית, בלי לחשוף שום פרט מזהה.

הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל

מבני ברק מגיעה הידיעה המרה, על פטירתו של הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זכר צדיק לברכה.

רבי נתן גשטטנר, נולד בשנת תרצ"ב לפני שבעים ותשע שנים, לאביו רבי עמרם גשטטנר מגזע רבי מאיר אייזנשטאט בעל הפנים מאירות, ולאמו מרת מלכה, מגזע החתם סופר ורבי עקיבא איגר.

היה חתנו של הגאון רבי מאיר חיים אונגר גאב"ד לאקנבך.

חיבר ספרים רבים בהלכה ובשאר מקצועות התורה, 'להורות נתן', 'נתן פריו', 'ונתן לכהן', ועוד ספרים.

הקים את ישיבת פנים מאירות, לזכר ראש שושלת משפחתו, הגאון רבי מאיר אייזנשטאט, בעהמ"ח 'פנים מאירות', ועמד בראשה שנים רבות.

כיהן כרב קרית אגודת ישראל בבני ברק, אמש, הוא נפטר בבית החולים לאחר מחלה קשה.

הלוויתו תערך היום בצהריים, ברחוב רב אשי בבני ברק.

מגילת היוחסין כפי הנראה לא מדוייקת

במאמרים הקודמים, פרסנו את אילן היוחסין של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, אומנם, הרב אלישר נתייתם בילדותו, ולכן לא היתה לו מסורת מאביו על קורותיה של המשפחה. ואף עזב את עיר מולדתו - צפת, ועיר מוצא אביו - חברון, וגר בירושלים, ולכן הרגיש כעלה בודד, וכלשונו: "כי לא נמצא אתי מטהרת יד של אבותי הק' זיע"א שום מזכרת, כאשר יעשו בני האיתנים לכבוד ולתפארת, ולא זכיתי שתאמר הן זכרון לראשונים ועטרת זקנים". אך בשנת תר"ה, פגש הרב אלישר בירושלים את רבי חיים הלוי פולאקו מחברון, שהכיר את אביו, ואת אבי אביו מחברון, והוא סיפר לו על קורות המשפחה,ואף כתב לו כתב יוחסין בחתימתו, לבל יערערו עליו "כמה וכמה אדונים יקרים ונכבדים".

הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר

על פי מגילת היוחסין הנ"ל, רבי יעקב אלישר, אבי אביו של הרב יעקב שאול אלישר, היה בנו של רבי חיים (ניסים) ירוחם וילנא מחכמי ירושלים, בנו של הרב המקובל, רבי יעקב וילנא, מגדולי חכמי המקובלים שבירושלים, בן ר' בנימין זאב מוילנא. ולמעשה, משפחת אלישר, מוצאה ממשפחה אשכנזית. על פי מגילה זו כתבו רבים מסופרי תולדות חכמי ירושלים, בהם פרומקין, ומשה דוד גאון, ואחרים.  

 

אולם, מערערים רבים קמו על מסורת זו, ונמנה כאן חלקם, אברהם יערי, י ריבלין, אברהם אלמליח, הרב יעקב משה טולידנו, מאיר בניהו, ואחרים.

אחת הטענות החזקות של המערערים, היא 'מגילת פרס' הנ"ל, שכתב רבי יעקב אלישר, סבו של רבי יעקב שאול אלישר. המגילה נדפסה לראשונה בראש ספר 'איש אמונים', ומאז נדפסה פעמים רבות. ובכן, אומרים החוקרים, מלשון הכתיבה שם, ברור כי מדובר בכותב ספרדי, הניבים, המליצות, כולם הם משל בני יהדות ספרד, ולא של חכם אשכנזי. אומנם, טענה זו ניתנת לדחיה, כי זה ודאי שכבר רבי ירוחם הושפע מתרבות הספרדים בירושלים, כפי שהבאנו במאמר הקודם, ואין זה מן הנמנע, כי בנו כתב כספרדי לכל דבר.

ואולם, ישנה טענה נוספת, שעליה אין תשובה. לפי האמור, היה רבי יעקב בנו של רבי חיים ירוחם, והראשון שנשא את שם המשפחה אלישר, היה יעקב. אבל, בראשי החרוזים במגילת פרס, חתם רבי יעקב את שמו, והנה, הוא מזכיר את שם אביו, אבל כותב את שמו חיים יוסף, ולא חיים ירוחם.

אם לא היינו יודעים שהיה אדם בשם חיים יוסף אלישר, היינו יכולים לחשוב שיש כאן טעות כלשהי, אבל רבי חיים יוסף אלישר, אף הוא דמות מוכרת היסטורית. בצעירותו היה תושב ירושלים, ועזב משם לחברון. היה באמשטרדם בשנת תע"ב, והדפיס שם מתוך כתב יד, את הספר 'נגיד ומצוה' לרבי יעקב צמח. היה ממפורסמי העיר חברון. בשנת ת"ץ היה שוב בשליחות, בטריפולי, ונפטר בשנת תצ"ג לערך, בחברון.

אם כן, לא רק דמות ידועה היסטורית, אלא אף הוא כממשיכיו בני משפחת אלישר, שהה בשליחות העדה בארצות שונות.

יתרה מזו, מציין מאיר בניהו, כיצד יתכן לומר שיעקב היה הראשון שנשא את שם המשפחה אלישר, והלא בשער הספר נגיד ומצוה שנדפס באמסטרדם בשנת תע"ב מזכיר רבי חיים יוסף, את שם אביו ר' אברהם אלישר, שבאותה שנה כבר לא היה בחיים, זאת אומרת שהם נקראו בכינוי זה שנים רבות עוד לפני עלייתו של רבי יעקב ווילנא לארץ ישראל. ועוד מוסיף בניהו, שכבר שתי מאות שנים קודם לכן, בשנת רס"ד, מיד לאחר גירוש ספרד, מוזכר בין הגולים מספרד שהגיעו לצפת, חכם בשם ר' יוסף אליסר. זאת אומרת, שהיה זה שם מוכר בארץ ישראל כבר מאות שנים.

מסכם בניהו ואומר, "ואף אם לא ידענו זאת, כיצד יכולים אנו לתאם את תולדותיו של ר"י אלישר עם משפחת ווילנא, הלא על כל צעד נתקל בסתירות, ואין כאן אפילו שני יוסף בן שמעון".

אם כן, מוצא משפחתו של הרב אלישר, לא היה ממשפחה אשכנזית, אלא ממשפחה שורשית, שהגיעה לארץ ישראל כבר לפני למעלה מחמש מאות שנים, מיד לאחר גירוש ספרד. ואם נבוא לכתוב את מגילת יחוסו הרי שנכתוב כך: "הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, בן רבי אליעזר ירוחם אלישר מצפת, בן הרב יעקב אלישר מחברון, בן רבי חיים יוסף אלישר מחכמי חברון, בן רבי אברהם אלישר שנפטר עוד לפני שנת תע"ב, מגזע משפחתו של הרב יוסף אליסר, ממגורשי ספרד שקבע מושבו בצפת".

אלא, שנראה קצת משונה לומר שרבי חיים הלוי פולאקו, שהיה אדם רציני מוכר ומכובד, ומשונה לומר ש'כתב היחוס' שהוא כתב לרב אלישר, הוא כולו המצאה, בלי שום בסיס.

יעקב גליס, בספרו תולדות חכמי ארץ ישראל, עושה פשרה בין שתי המסורות. הוא כותב על רבי חיים יוסף אלישר, שהוא נשא לאשה את בתו של רבי יעקב ווילנא. ואם כך, משפחת אלישר אכן היא משפחה ספרדית שורשית, אבל מצד שני, אכן הראשון לציון היה מצאצאיו של רבי יעקב וילנא. איני יודע מה מקורו של גליס לפשרה זו, אם כתב זאת על סמך מידע אמיתי, או רק כפשרה עצמית בין שתי המסורות.

הראשון לציון ממשפחה אשכנזית?

מוצא משפחתו של הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, זהו הנושא שהעלינו במאמר הקודם.

האם היה יתום מאב שלא ידע מאומה אודות יחוסו, כפי שכתב הרב אלישר עצמו בכמה מקומות. או שהיה לו כתב יוחסין המורה על היותו מזרע קדושים, אראלים ותרשישים, כפי שכותב הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי.

ובכן, התשובה היא די פשוטה. הרב אלישר, אכן התייתם מאביו עוד לפני הגיעו לגיל שבע, ולא הספיק לשמוע מממנו מאומה אודות משפחתו, רק ידע שיש לו מה לברר, על תולדות אבותיו הקדושים, ולעשות זכרון לראשונים, ועטרת זקנים. וכך הוא העלה את הדברים על ספר זכרונותיו, שכתב בצעירותו על השנים תקע"ט-תקצ"ד. 

בתחושה זו, כביכול הוא תלוש ממסורת אבותיו ומאילן היוחסין, חי הרב אלישר, את ימי נעוריו, עד היותו בן קרוב לשלושים שנה. בשנת ה'תר"ה, בהיות הרב אלישר כבן עשרים ושמונה, והוא גר בירושלים, פגש את אחד מרבני חברון הישישים, רבי חיים הלוי פולאקו, שהכיר את אביו וזקנו של הרב אלישר, וידע לספר לו עליהם ועל משפחתם. הוא העלה את ידיעותיו על הכתב, וחתם על הנייר, וזהו כתב יחוסו של הרב אלישר.

 [למעשה, כמעט כל מי שחוקר את משפחתו, חש את אותם תחושות, בתחילה הוא מעין תלוש וחסר שורשים, בפרט יחסית לאחרים שמראים אילן יוחסין מסודר, אך לאחר עבודת מחקר בדרך כלל אפשר להרכיב עץ משפחה נרחב, או מגילת יוחסין מכובדת].

להלן מכתבו של הרב חיים פולאקו, שנשמר עד היום, בארכיון בסל"א בירושלים, (צילום מתוך הספר 'חכמיהם של ארבע ערי הקודש', שחיבר גיורא פוזיילוב):

מגילת יוחסין של הרב יעקב שאול אלישר

וזה פיענוח הכתב:

להיות שבהיותי פעה"ק ירוש'[לים] ת"ו נדרשתי לאשר שאלוני ולהיות האמת נהדרת עדות, זו בתורת עדות גו"ש היות אמו"ץ שמע'[לת]

החכם השלם והכולל סוה"ד זר"ק כמוה"ר יעקב שאול הי"ו הוא מגזע היחס והמעלה שלשלת יוחסין בן להרב הכולל כמוה"ר

אליעזר ירוחם ז"ל בכמוהר"ר הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמוהר"ר יעקב מווילנא זצוק"ל בכמוהרר"ר הרב ר' ירוחם מווילנא זלה"ה

שהיה בן להאשל הגדול הרב הגאון המופלג שמו נודע בשערים וישת לו הדרים רבינו יעקב מווילנא זצוק"ל ולמען תהיה לעדה

ולראיה  ביד כמורי"ש הנז' באתי על החתום פעה"ק ירושת"ו ב.. לח' סיון .. כ"י אנשי"ם אחי"ם אנחנ"ו לפ"ק ושריר וברור וקיים

מקום החותם והחותמת

ובכן, לפי כתב היוחסין הזה, אזי הרב יעקב שאול אלישר, הוא וכל משפחתו, הם צאצאים למשפחה אשכנזית מוילנא, ירושלים דליטא. על כתב יוחסין זה הסתמך הרב אלישר בעצמו, ועליו הסתמכו גם רבים מכותבי תולדותיו בפרט, ותולדות חכמי ירושלים בכלל. כך כתבו, לונץ, גראייבסקי, פרומקין, מ.ד. גאון, פריימן, ואחרים נוספים. 

ישנו ערעור ופקפוק על אילן יוחסין זה, אך תחילה נעמוד על הדמויות המופיעות בו.

ובכן, ידוע לנו בבירור, כי הרב יעקב שאול אלישר, נולד בצפת, אך אביו רבי אליעזר ירוחם אלישר, היה יליד חברון, שם הכירו רבי חיים פולאקו. אולם, מקום מגוריו העיקרי היה צפת, שם גר גם אחיו רבי חיים אלישר. בשנת תקפ"ב נאסר על ידי השלטונות בשל עלילה על אחיו, ובדרך נס הציל את נפשו בהתחפשו בתלבושת ערבית, אולם, לא ארכו לו הימים, והוא נפטר בי"ט אדר ב בשנת תקפ"ד.

אביו של רבי אליעזר ירוחם, היה רבי יעקב אלישר, בשנת תקל"ג נשלח בשליחות חברון לארצות ערב, בשנת תקל"ה היה בבצרה, ובאותם ימים עלו הפרסים על העיר, ויצורו עליה במשך שנה תמימה, עד שהצליחו התושבים להדוף את הצרים. כרגיל בימי מלחמה, יהודי העיר בצרה, היו הסובלים העיקריים באותה תקופה, וביניהם היה השליח מחברון רבי יעקב אלישר. כאש ניצלו חיבר רבי יעקב שיר הודיה בשם 'מגילת פרס', בו הוא מגולל את סיפור המצוקה וההצלה. בהיותו בבצרה נתבשר על מות אשתו בחברון, ונשא שם אשה אחרת. בשובו נתיישב בצפת.  בהמשך השנים נשלח שוב, לצפון אפריקה ולאיטליה, שם פגש את החיד"א, ונתחבבו האחד על רעהו.

לפי דברי רבי חיים פולאקו בכתב היוחסין, הרי שרבי יעקב זה, נקרא כמוהר"ר יעקב מווילנא, והיה בנו של ר' ירוחם מוילנא.

מיהו ר' ירוחם מוילנא? ומיהו אביו "האשל הגדול הרב הגאון המופלג ... רבנו יעקב מווילנא"?

ובכן, רבי יעקב וילנא בן רבי בנימין וואלף, מחשובי רבני ירושלים, עלה בשנת ת"ס לערך, בתקופת עליית רבי יהודה חסיד ותלמידיו. למד בישיבת הגביר רבי ישראל יעקב פירירה, היה שליח האשכנזים שבירושלים, באירופה, כמה פעמים בשנות תע"ד-תפ"ה, ועוד קודם לכן בשנת תסג היה בהמבורג בשליחות, מכונה בפי האשכנזים וגם חותם בעצמו 'ירושלמי'. בסוף ימיו היה מחכמי צפת.

רבי יעקב וילנא חיבר פירוש בשם יאיר נתיב', על הספר 'מאורות נתן' [פירוש על ספר 'מאורי אור' שחיבר ר' מאיר פאפירש] יחד עם רעו ר' נתן נטע מנהיים. וכך כותב עליו רעו בהקדמה, "מצאתי לי איש כלבבי, ליש ולביא, רב בקי בחדרי תורה, כל רז ממנו לא נעלם, סיני ועוקר הרים, האלוף התורני ר' יעקב משיורי כנסת הגדולה משופריה דיעקב, עמו קבענו עתים לתורה והלילה למשמר לרינה של תורה בכתבי הרב הגדול האר"י ז"ל ושאר ספרים".

ובשות השיב ר' אליעזר לר' אליעזר ליפשיץ, נייאוויד תק"ט, סימן א', כותב, "תשובה לקרתא קדישא דירושלם אל הרב המאוה"ג מאיר דאורייתא ומארי דקבלה אשר כל ספרי הרמבם ונושא כליו היו סדורים ושגורים בפיו ... החריף הגדול יאקל ווילנר זצוק"ל".

רבי יעקב הדפיס גם תקוני זוהר עם הגהותיו על פי הארי, בקושטא תע"ט, וכל הדפוסים הבאים נדפסו עם הגהותיו ונשתבחו בהם. וכן מוזכר בהקדמת המדפיס של השיטה מקובצת על בבא מציעא, אמשטרדם תפא, וכך הוא מתואר, "החכם השלם הרב המופלא המקובל אלקי כמוהר"ר יעקב ווילנר ירושלמי נר"ו בכל מילי דמיטב ... אתה ה' תשמרהו ותחייהו ותזכיהו לעלות ולראות פני מרום הר ציון על הארץ הטובה, כי שם ביתו ובניו". נזכר גם בספרי הפחד יצחק, ובעוד ספרים רבים מחכמי טורקיה איטליה ואמסטרדם, ראה למשל פרי עץ חיים, אמשטרדם תקב, בחידושים למגילה, וגם החיד"א כותב, "כד הוינא טליא שמעתי משם הרב המקובל עיר וקדיש כמהרר יעקב ווילנא זלה"ה", ומזכירו בכמה וכמה מקומות בספריו. וראה עוד שלוחי ארץ ישראל 337-340. ולאחרונה בהרחבה, מאיר בניהו, 'רבי יעקב ווילנא ובנו ויחסיהם לשבתאות', ירושלים, מוסד הרב קוק ד (ירושלים תשיג) עמ' רג-ריד.

בנו, רבי חיים ירוחם וילנא, נולד בשנת תס"ג לערך בירושלים, אף הוא היה שליח בני ירושלים, וסבב באשכנז ובפולין, ולקח על עצמו לשלם את החובות של אביו למען בני ירושלים. בהיותו בוינה בשנת תקי"ד, כתב עדות לטובת רבי יהונתן אייבשיץ וקמיעותיו, בבואו להגן עליו מפני העירעורים שהקים עליו רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. בסוף ימיו היה חותם, חיים נסים ירוחם, וכנראה שנוסף שמו בעת מחלה, אחרי רעש האדמה של שנת תקכ"א, עבר לפקיעין, ואחר כך בשנת תקכ"ח שוב נמצא בירושלים כראש עדת האשכנזים הקטנה. בשנת תקל"ג הלך לדמשק, מחמת דוחק העניות. נפטר בשנת תקל"ה, בהיותו חוץ למקומו, כנראה בדמשק (או שטבע בחידקל), ונספד בירושלים על ידי רבי מנצור מרזוק בספרו 'בן פדהצור', פרשת שלח לך.

בשנת תק"ט נתן הסכמה לספר הפרדס של ר' אריה לייב עפשטין שנדפס קניגסברג תקיט. על ר' חיים ירוחם, כתב הרה"ק ר' אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של הבעל שם טוב - בדבריו שנדפסו לפני ההסכמה בספר, "החכם השלם והכולל, זה סיני, מקובל אלוקי, פום ממלל רברבתא יציבא, ודבורו עושה רושם רשימה וחקוקה, וחצובא, חצבה עמודים שבעה, עד דמשך נהורא, ומדליק את המנורה מעיללא לתתא, כבוד הרב מהור"ר חיים ירוחם נ"י, בן לאותו צדיק כמהור"ר יעקב מיקירי ק"ק ווילנא מפורסם בדורו לשבח, המגיע לכתפין דארוך אנפין, ארבע מוחין כלולין בתלתא, דין גלי רזין עמיקתין ומסתרין בספרו יאיר נתיב שחיבר זצוק"ל".

ובכן, לפי כתב היוחסין, שכתב רבי חיים פולאקו, הרי שמשפחת אלישר, מהאליטות הספרדיות של ירושלים, מוצאה למעשה במשפחת אשכנזים מוילנא. אומנם, משפחה של תלמידי חכמים מופלגים, בקיאים בתורת הנגלה והנסתר.

ידוע כי רבי חיים ירוחם מוילנא, עם היותו מראשי הקהילה האשכנזית בירושלים, נמנה לעיתים אף בין תלמידי החכמים הספרדים, כך למשל, הוא חתום על כתב השליחות של המהרי"ט אלגאזי יחד עם שבעה חכמי הספרדים בירושלים. וגם הסכים על ספר 'שער המים', יחד עם שאר חכמי הספרדים, וודאי שלמד בישיבותיהם של רבני הספרדים, הושפע מתורתם ואף קיבל מהם את דמי החלוקה. רוזאניס, ההיסטוריון של יהדות טורקיה, כותב על רבי חיים ירוחם, שהיה בין האשכנזים שהסתפרדו בירושלים. ואם כך, מובן כיצד צאצאיו היו כבר ספרדים של ממש, והגיעו עד למשרת הראשון לציון.

במאמר הבא, נמנה את טענות המערערים, ואת הפשרה שמציעים הסופרים.

עלילה ארוכה, וקצת נפתלת, אני מקווה שהקוראים אוחזים ראש :)

כתב יוחסין מפורט, או יתום שלא יודע על משפחתו?

הראשון לציון, רבי יעקב שאול אלישר, המפורסם בשמו 'ישא ברכה'.

נולד בצפת לאביו הרב אליעזר ירוחם אלישר ביום כ"ג בסיוון התקע"ז. בהיותו בן שבע התייתם, ועלה לירושלים עם אמו, שנישאה בשנית לרב המקובל רבי בנימין מרדכי נבון, שכיהן כראב"ד בירושלים, ועמד בראשת כמה ישיבות בה.

בשנת תקצ"ב השיא לו אביו החורג נערה יתומה, ופירנסם במשך עשרים וארבע שנים. נודע כשקדן גדול בתורה, ובהתאם למעמדו, נשלח לקהילות היהודיות בחו"ל לגייס כספים עבור הקהילה הספרדית בירושלים וישיבותיה. בין היתר היה באיזמיר ובקושטא.

בשנת תרי"ג הוסמך לדיין ומורה הוראה, על ידי רבני העיר ירושלים, ונתמנה לשמש כדיין, ומשנת תרכ"ט עלה ונתעלה לשמש כאב בית הדין, תפקיד אותו נשא שנים רבות. בשנת תר"מ הוצע לו לכהן כרב הראשי בירושלים - החכם באשי, אך הוא סירב, לטובת מחותנו הרב הגאון רבי רפאל מאיר פאניז'ל. לאחר פטירתו של חכם פאניז'ל, נתמנה רבי יעקב שאול על מקומו, ומחודש שבט תרנ"ג, נשא בכהונה הרמה, תפקיד הראשון לציון והחכם באשי, עד לפטירתו ביום כ"ה תמוז תרס"ו.

חיבר ספרים רבים בהלכה ובדרוש, בראשונה הדפיס את ספרו של אביו חורגו רבי מרדכי בנימין נבון - 'בני בנימין', ירושלים תרמ"א, ועליו הוסיף משלו, 'וקרב איש'. ספריו הראשונים, שמחה לאיש, ואיש אמונים, נדפסו בירושלים תרמ"ח, ובחייו הדפיס עוד ספרים נוספים, עד שלאחר פטירתו, נדפס ממנו גם ספרו שו"ת שאל האיש.

צאצאיו: בנו הבכור רבי חיים משה אלישר, כיהן אף הוא כראשון לציון, אחרי אביו. הוא היה בן של ראשון לציון, וחתן של ראשון לציון, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, ובעצמו גם כיהן כראשון לציון. מלבדו היו לרב אלישר, שני בנים נוספים, אליעזר ירוחם, וניסים בנימין מרדכי. ובת אחת, מרת בכורה סולטאנה אשת רבי משה ברוך. בתם מרת רוזה, נישאה לרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שכיהן אף הוא לימים, במשרת הראשון לציון.

מה מוצא משפחתו של הרב אלישר? מיהם אבותיו?

בהיותו יתום מילדות מאביו, מובן כי לא הספיק לשמוע מאביו על שורשי משפחתו. הרב אלישר בעצמו, כתב "עלי לבי דווי, כי אין בידי זכרון לראשונים מרבנן קשישי". היו שפירשו את דבריו, כצער על כך שאינו מכיר את אילן היוחסין של משפחתו. 

היותו יתום מילדות, והצלחתו בסולם הרבנות, כפי הנראה עוררו עליו אי אלו לשונות רעות, ונושא יחוס משפחתו היה חלק מנושאי הלעזים הנ"ל. וכך כתב הרב אלישר בהקדמה לספרו הראשון שהדפיס, 'איש אמונים', ירושלים תרמ"ח, "כתב תעודת יחסי הוא כמוס עמדי, כאשר העד העיד שראה אותה כמוהר"א אשכנזי זלה"ה בהקדמת ספר 'בני בנימין', ויען כי בדור הזה שכיחי כת חשדנים שכוונתי להתיהר חלילה, לא הצגתיה בדפוס ויבוא יום ויתפרסם לכל באי שער". 

כאמור, הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, כתב הסכמה לספר 'בני בנימין וקרב אי"ש' שהדפיס רבי יעקב שאול בצעירותו, וכך הוא כותב שם, "ובקרבו ישים אור בו, אי"ש שהכל בו, אלה תולדות, הלא זה הוד והדר, בקדש נהדר, רב אחא משבחא, ובסימו דרוחא, הרב המופלא רב משרשיא, שלשלת יוחסין ונהורא עמיה שרייא, ראב"ד מקודש שקדשוהו שמים, מיקירי ירושלם, כמוהר"ר יעקב שאול המכונה בכור אלישר הי"ו [ר"ת יש"א ברכה הי"ו] זרע קדושים, אראלים ותרשישים, (כאשר ראיתי כתב יחוסו ומאן גברא רבא קמסהיד עליה, הרב הגדול המופלג בזקנה ר"מ ור"מ דעיה"ק חברון תו"ב כמוהר"ר חיים הלוי זלה"ה ואנא נפשאי הכרתי חתימתו וחותמו) אשרי יולדתו, ירבו כמותו, מי כמוהו מורה מלמד שלן בעומקה של הלכה".

לעומת זאת, ברשימת זיכרונותיו הוא מספר במפורש, "יען העמיסו עלי כמה וכמה אדונים יקרים ונכבדים להודיע כל קורותי ותולדותי ותולדות אבותי הקדושים, אמרתי הנה באתי להגיד ישר קושט דברי אמת, כפי מה ששמעתי מאדונתי הורתי הרבנית אשת חיל המפורסמת בכל עה"ק בחכמתה ודעתה, כי אני נשארתי יתום קטן בן שבעה שנים פחות ארבעה חודשים ..... דין גרמא כי לא נמצא אתי מטהרת יד של אבותי הק' זיע"א שום מזכרת, כאשר יעשו בני האיתנים לכבוד ולתפארת, ולא זכיתי שתאמר הן זכרון לראשונים ועטרת זקנים וכו".

ובכן, היתה לו לרב אלישר מגילת יוחסין שנכתבה ונחתמה על ידי הרב חיים הלוי? או שמא, הרב אלישר גדל כיתום, ולא ידע מאומה על משפחתו? 
 במאמר הבא, נביא כאן, את כתב היוחסין שכתב רבי חיים הלוי מחברון, המיחס במפתיע, את הראשון לציון אל משפחה אשכנזית שמוצאה בוילנא, נביא את המערערים על כתב יוחסין זה ואת טענותיהם.

בית התפוצות מארח יום עיון של העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה

ארץ ישראל כמשאת נפש - האומנם? סיפורן של העליות לארץ ישראל והירידות ממנה

Jewish Families migration split -  some went East (Eretz Israel)  and some went elsewhere

זוהי הכותרת של יום העיון השנתי, שיערך בשבוע הבא ביום שלישי, ב' בכסלו תשע"א (9 בנובמבר 2010), בבית התפוצות בתל אביב. הכנס נערך זו השנה השישית ברציפות.

מעליית תלמידי "יהודה החסיד" [1700] ועד חניכי "יהודה הצעיר", מתלמידי הגר"א [1808], תלמידי הבעש"ט, ועד "אעלה  בתמר" [1881-2], מאנוסי משהד וקהילת שיראז ועד הסובוטניקים, מעליית הרב ביבאס ותלמידיו [ גיבלטר - קורפו  1852] ועליית הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי [מסרייבו 1874] ועד עלייה ראשונה [1881-1904] ועלייה שנייה [1904-1914] ועוד. 

הכנס יערך בשתי שפות, עברית ואנגלית, במקביל, כאשר מושב הפתיחה ומושב הנעילה יהיו משותפים, בשפה העברית.

להלן הרשימה המכובדת של המרצים:

מרצה	שם ההרצאה
גב' רוזמרי אשל ור' שלום ברונשטיין	מקסטיליה לפאז, מירושלים לקהיר, מנצ'סטר ועוד מקומות ביניהם – השושלת הרבנית של משפחת Gagin/Gaguine  [אנ]
מר אילן גיא	עליות הגרים (סובוטניקים) מרוסיה –ממקימי תשתית החקלאות בארץ ישראל [עב]
ד"ר לאה טייכר	"עליה ויוסט בה" [אנ]
ד"ר אסתר ינקלביץ	"אחים קרובים נידחים" המפגש של יוצאי כורדיסטאן עם המציאות הארצישראלית בראשית המאה העשרים  [עב]
מר  אורי כהן אהרונוב	"מאנוסים לחלוצים" - הגורמים שחברו יחדיו והניעו את גלגלי עליית קהילת יהודי משהד לא"י  [עב]
עו"ד אוהד לוי זלוסצר	משפחת לוי - סיפורי הגירה  [עב]
ד"ר רוז לרר כהן	הצצה על הליך ההגירה היהודית מדרום אפריקה לישראל   [אנ]
ד"ר אריה מורגנשטרן	מאפיינים אידיאולוגים,חברתיים ודמוגרפיים של העליות לארץ ישראל בשנים 1801-1881. [עב]
ד"ר סטפן סוסמן	היסטוריית ההגירה של משפחות: סוסמן – זיסמן –לוין [אנ]
ד"ר שי סרוגו	גורמי דחיפה ומשיכה בפרשת הגירתם של פועלים יהודים מסלוניקי לא"י בין שתי מלחמות עולם [עב]
גב' רוז א. פלדמן	המהגרים נפוצו בשלושה כיוונים – מה גרם לכך?   [אנ]
ד"ר קנת קולינס	סקוטלנד וארץ ישראל – היבטים מתוך סאגה משפחתית [אנ]
מר סידני קורקוס	הגירת יהודים ממוגאדיר [מרוקו] לאנגליה במאה ה-19 ותחילת המאה העשרים [עב]
ד"ר מנחם קרן-קרץ	עליית יהודי מרמורש - חקלאים חרדים- לארץ ישראל [עב]

[עב] הרצאה בעברית                                         [אנ] הרצאה באנגלית

התוכנית המלאה של היום, מוצגת באתר החברה הישראלית לחקר שורשי המשפחה.